יש לי אחת:

שכנה באה לבקש נייר טואלט

חצופה!!!!

טוב שלא ביקשה כליה

לידידי היקר נ"י שלו' וברכת ד' עליך ועל כל מה אשר לך בתוך כל כלל

ישראל בני אל חי אהובי עליון ד' עליהם יחיו.

לשאלתך כיצד יש להביט במבט תורני על המהפכה הגדולה בסדרי החיים שלנו
בארץ, שהיא גם חלק ממהפכה עולמית, שהחלה בימים האחרונים בגלל דבר שנראה בתחילה
כחסר חשיבות שבאמת אין בו ממש. הנה, הדבר הקטן שלא החשיבו תקף אלפים ורבבות,
עבר ארצות ויבשות, וכל החכמה האנושית, וכל הקידמה המדעית מודה בפה מלא שהיא
חסרת אונים ואין בה כח להושיע.
והנה מתפרסמות גזירות שנראות קשות כל כך: ביטול משחקים, עצירת תחבורה
ציבורית, סגירת בתי כנסת ועוד מעט סגר כללי שיאסור יציאה מהבתים לגמרי. כך שהשאלה
נראית לעיני כל. וכמו שנצטוינו במצוות ההגדה לפתוח בשאלה, כי רק היא מאפשרת את
קליטת התשובה בתוכנו, נראה שגם היום מתרקמת תשובה גדולה שתתחולל בתוכנו שלמענה
הכין הקדוש ברוך הוא את השאלה הנוכחית.
ואני, שחסרתי מתורה וחוכמה, איך אוכל להתימר להבין דברים גדולים עולמיים
ולומר אותם לאחרים שצמאים לתורת אמת ולמראות קודש, אבל מתוך הערכתך החשובה
בעיני, ארשה לעצמי לומר בקול את המחשבות שעוברות בתוכי, ואם כי בודאי שמחשבות
ד' עמקו ממני עד לאין חקר, אבל נראה שגם בדברי יש קורטוב של אמת.
א. הרמב"ם בהלכות מלכים )י"א, ד( )בפסקה שהצנזורה העלימה( כתב כי טעם הדבר
שנתן הקדוש ברוך הוא ממשלה לדתות הנצרות והאיסלאם הוא להרגיל את העולם בהכרת
ספרי הקודש והערכים האמוניים של תורתנו, עליהם מיוסדות דתות אלו: השגחת ד' על
העולם, שכר לצדיקים ועונש לרשעים, אמונה בגן עדן וגיהנום המשלימים את משפטי הצדק
האלוקיים גם אחרי הסתלקות הנשמה מן הגוף, ולבסוף ביאת משיח גואל צדק שמיישר את
העולם כולו ויגאל את ישראל גאולה שלמה.
בימינו החלה להתפשט ולתפוש מקום מרכזי בתפישת ערכי החיים וסידורם,
המחשבה על הזכות שנתונה לכל אחד לחיות על פי רצונו, גם אם הוא מנוגד לערכים אנושיים
ולאומיים הרווחים ברובה ככולה של האנושות. כך, בשם חופש הפרט, באה דרישה תוקפנית
עד כדי איום באלימות, לערער את סדרי המשפחה של בני זוג איש ואישה, אב ואם הנאמנים
לילדיהם פרי בטנם.
ישנה דרישה להכשיר כזוג וכמשפחה שנים שהם ממין אחד ולקבל את דרישתם לגדל
ילדים שלא נולדו מהם, כך שאין איש ואישה ואין אב ואם. נשמעה גם דרישה לחיי זוג ללא
התחייבות אחד לשני על ידי חופה וקידושין שתוחמים את מסגרת המשפחה מפני פריצת

בס"ד

2

גבולות, שבהמשך פוגעת גם היא במוסד המשפחה, בגידול ילדים, במסירות הראויה להם
ובעצם בהריסת הדורות הבאים שיגדלו ללא אהבה ויראה של אב ואם טבעיים, שבטבעם
יתנו כל אשר בכוחם, עד להקרבה ממשית למען יוצאי חלציהם.
ב. היחס המיוחד שלנו אל עמנו ובניו, על כל מה שעבר עליו, היסתוריה מלאה
מסירות קודש והקרבת חיים תוך יסורים שלא קיים להם אח ורע בתולדות העמים. והנה
ישנם השוללים את זכותנו על ארץ אבותינו ממנה נושלנו באכזריות במעשי רצח עם, במטרה
לגדוע את קיומנו הלאומי. קמים שופטים נאורים הבאים בשם חופש האדם וחירותו, ללא
הבדל עם וגזע, והם שוללים את זכותנו על ארצנו. בהסכמתם גורשו אלפי יהודים שיישבו
את גוש קטיף מתוך מסירותם הגדולה להפריח חבלי ארץ שוממים והפיכת המדבר לגן פורח.
ידוע היה במשך דורות כמה יקר לעמנו חג הפסח ואיסור החמץ המיפר קדושתו, בשר
החזיר נחשב לתועבה בעיני בני עמנו ושימש כשיקוץ שבאמצעותו אויבינו פגעו ברגשותינו.
אבל לבית המשפט "חופש הפרט" מתיר לרמוס את קדושת האומה ורגשותיה! שמירת השבת
לפחות בתחום הציבורי יקרה כל כך בעיני עמנו, אבל השופטים החליטו שזכות בעלי העסקים
הגדולים להרוויח הון נוסף על ידי חילול שבת בפתיחת בתי עסקיהם תוך כדי שעבוד
עובדיהם, ללא יום מנוחה משפחתי. "זכות" זאת מתירה בעיני השופטים וראשי הערים בארץ
ישראל למחוק את ערכי האומה ברגל גאוה, כשהם מתחרים ביניהם מי מצליח לרמוס את
מצוות התורה יותר מחברו.
ג. הנה באה מגיפת הקורונה והיא אוסרת אירועים ציבוריים, היא סוגרת עסקים,
עוצרת תחבורה ציבורית ומאיימת על שלילת חופש האדם לצאת מביתו. וכל הגזירות הקשות
מתקבלות בהבנה וללא ערעור בשם "חופש הפרט" או "חופש העיסוק". מדוע? אם אדם
רוצה לסכן את חייו, למי יש זכות למנוע בעדו? ואם ממונו ובילויו חשובים לו יותר מחייו,
מי ימנע זאת ממנו? כשם שלדעתם קיימת זכותו של אדם לא לשאת אשה ולא להשאיר אחריו
ילדים שישאו את שמו, אולי יש לו זכות גם לפגוע בחייו הפרטיים? מדוע לא יקבע בית
המשפט וכל נושאי דגל חירות הפרט שיהיו הכל נוהגים כרצונם וכשם שבאיטליה חולים
רבבות ומתים אלפים נהיה חלילה גם אנחנו כמותם?
כאן, נתברר לכולם ללא ערעור והרהור כי אין זכות לאיש לפגוע בחיים של אחרים
ולא יוכל לומר כי לא יכתיבו לו איך לחיות ואיך להתנהג. זכות הכלל לחיים ושמירת הציבור
קודמת ללא סייג לחופש הפרט, כפי שלמדנו במידות שהתורה נדרשת בהם כי הכלל קודם
להפרט. תודעה זו הולכת ומתיישמת בלב הכל והיא מבטלת מעיקרה את ההגזמה הנוראה
שחלה בהגדרת חופש הפרט כעומד מעל הכל. כולנו יודעים שסכנת המגפה אינה מאיימת על
חיי הצעירים, היא מסוכנת בעיקר לקשישים ולבעלי עבר רפואי לוקה בחסר. לכולנו מתברר
כי הדאגה וההתחשבות בחלק מאחינו קודמת לנוחיות, ולחיי הרווחה וקלות הראש של כולנו.
בזה מתקנת המגיפה, בשליחות מגבוה, את העיוותים שחדרו למוחות וללבבות והם מסכנים
את שלמות האומה ואת צורתה הבריאה.

בס"ד

3

ד. ההתפתחות הטכנולוגית העצומה שנראתה בשנים האחרונות הביאה בשיפוליה גם
השחתה נוספת למחשבת האדם: א- גאוות האדם המהלך ברחוב ויכול לשוחח עם ידידיו
במרחקים. ב- האפשרות לצפות בסרטי דימיון, שלא מעטים מהם נגועים בפריצות, תוך כדי
נסיעה באוטובוסים. אפילו בחור ספון בחדרו, ליבו ועיניו יכולים לשוטט במקומות אפלים
שקידמת הטכנולוגיה מאפשרת. כל זה מאיים על תום הלב, עדינות הנפש, והערכה ראויה
בין אדם לחברו, ובמיוחד כלפי נשים, שהפכו במחשבת אותם צופים למטרות פריצות, כאילו
אינם בעלי נשמות קדושות הראויות לאמהות, אחיות ובנות לעם קדוש וטהור. גאווה מטופשת
זו הולכת ונמחקת, כאשר האדם רואה את אפסותו וחוסר אונו מול חידק, וירוס קטן כל כך,
שמאיים על העולם כולו יותר מאלפי פצצות המכילות טונות של חומר נפץ. הדבר מזכיר לנו
את גאותו של טיטוס הרשע, אחרי שהחריב את ירושלים ושרף את המקדש, התימר לנצח
את בורא עולם הבוחר בישראל, יצאה בת קול והזמינה אותו למלחמה עם יתוש קטן, אותו
יתוש חדר למוחו ומירר כל רגע בחייו ולבסוף הרג אותו וגרם לכך שאפילו קבורה לא הייתה
לו, אלא שרפו את גופתו ופיזרו את האפר, ע"פ בקשתו, על גלי הים. וירוס קטן זה, שנשלח
מלמעלה, מזכיר לנו טוב טוב מיהו בעל הבית האמיתי בעולם, ועד כמה אין גבול ליכולתו
ולשלטונו, היכול בקלי קלות לבטל את כל הישגי האדם, בכלכלה, בבריאות, בצורת חייו
ובעצם בכל.
וכעת דברי ישעיה הנביא על אחרית הימים נשמעים כתיאור עכשוי המתרחש היום
לעינינו, "ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים, ונשגב השם לבדו ביום ההוא".
ה. מחשבה נוספת שעוברת אצלי קשורה בדרך בה המחלה, עם נגיפיה הסמויים,
הגיעה לארץ. ידוע כי רוב החולים במחלה נדבקו מאלה ששהו באירופה בזמן האחרון. עוד
ידוע כי המגיפה פגעה באירופה בצורה קשה מאוד ורבים חללים הפילה שם, עובדה זו גרמה
להטלת הסגר על כל מי שבא מאירופה לארץ, למשך שבועיים לפחות, עד שהתפשטות הנגיף
שהגיע משם תחלוף. כולנו מודעים להשפעה ההרסנית שהביאה תרבות אירופה לצביון
היהודי הישראלי בארץ, כמעט כל תוכניות החינוך פועלות בארץ על פי המקובל באירופה,
אפילו חודשי הלימודים בארץ נקבעו על פי ספטמבר, אוגוסט, יולי, כאילו אין לנו חודשים
וזמנים מיוחדים לנו, גם המקצועות הלימודיים החשובים ביותר המכונים בשם "ליבה" הם
שפה זרה או מתמטיקה, לא תנ"ך ולא תפילה, לא משנה ולא שירת ישראל או דיקדוק לשוננו
הקדושה. ילדים הגדלים בארץ לא לומדים על תפילין ומזוזה, ספר תורה, ספירת העומר,
סדר העבודה ביום הכיפורים, תקיעות תשר"ת, תש"ת ותר"ת. כל זה, מתוך הערצה עיוורת
לתרבות האירופאית, למרות שכולם יודעים לאן הגיעו מעשי הארופאים לפני למעלה מ-70
שנה, שכמעט כל עמי אירופה היו שותפים במעשה הפשע הקשה ביותר בהיסטוריה האנושית.
והנה בא אותו וירוס ואומר לכולם, התרחקו מאירופה, כי מתחת לפרחים היפים מסתתרים
עקרבים ונחשים ארסיים.
ו. עוד ראינו אלפי בחורים מטיילים שיצאו את הארץ לטייל בעולם. בשעה שהבינו
כי הם עלולים לאבד את האפשרות לחזור לארץ, קיבלו פיק ברכיים ומתחננים לשוב ארצה
גם במחיר בידוד כפוי עליהם. כך, בדרכיו שלו, מחנך הקב''ה את כולנו ומקיים בנו לאט לאט

בס"ד

4

את הבטחתו ע''י יחזקאל הנביא ע"ה "והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר",
"וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם". וגם אם לא נראה את התוצאות בעינינו מיד, נזכור
כי גם מצרים לא הסכימו לשחרר את ישראל מיד כאשר קיבלו את עשרת מכות, אבל סוף
כל סוף עשו המכות את שליחותם. כבר עכשיו שמענו שהאפיפיור קורא ליהודים לשמור
שבת כי על ידם תבוא ישועה לעולם, בנאום ליד נשיא הונדורס נאמר כי ישראל היא המדינה
של העם הנבחר ע"י האלוקים, והוא זה שנאמר עליו "ואברכה מברכך ומקללך אאור ונברכו
בך כל משפחות האדמה". ומי שיש לו אוזניים שיקשיב ומי שיש לו יכולת להבין שיבין.. כי
התשועה תבוא בזכות ישראל.
ומתקיים בנו "כי הנה הסתיו עבר, עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו", והנה
הולכת ומתקיימת עצת ד' אשר דיבר טוב על ישראל, עינינו צופות ולבנו מיחל לחזות בקרוב
בשוב ד' ציון ברחמים, ועלינו להתחזק באמונה ובצפייה לישועה ולהתמיד בתורה ובתפילה,
בקירוב רחוקים, וחיזוק הקרובים. לבי סמוך ובטוח שהדברים הפשוטים והברורים, נמצאים
גם אצלך וגם אתה תהיה בין המתחזקים ומחזקים.

בברכה לבריאות שלימה ולישועה קרובה ולחג פסח כשר ושמח בכפליים, לך ולנו ולכל
ישראל אחינו.

מברך ומייחל לטוב
אוהבך
דוד חי הכהן

ילדתי בשערי צדק

והעברתי המון המון שעות של צירים בלתי נסבלים במיון

כי לא הייתי פתיחה 4 אלא 3.5

לא נתנו לי חדר לידה עד שביקשתי אפידורל

אז חשוב לי לדעת דבר ראשון ששם יש סיכוי שיתנו גם אם אני פלא פתיחה 4 ולא רוצה עדיין אפידורל

וגם כמה נורא להעביר שם צירים במיון?

כי בשערי צדק זה היה מזעזע

וגם שהמיילדות (עברתי כמה וכמה עד שילדתי) יהיו אנושיות ומכבדות

ויקשיבו לי בלי להתנשא עליי

והרופאים כנ"ל

והמחלקה

איך זה בלי ביות? ואיך זה עם?

כמה יולדות בחדר?

כמה פרטיות?

כמה נותנים למלווה להיות איתי?

לגבי אפידורל לא לקחתי והכניסו אותי לחדר לידה הרבה לפני פתיחה 4 בשביל שתהיה לי מקלחת צמודה פרטית. לא ממש העברתי צירים במיון, העברתי קצת במחלקה ואז בחדר לידה. המיילדות היו מדהימות אחת, רופאים לא ממש פגשתי כי ב"ה הלידה הייתה טבעית ובלי סיבוכים, פגשתי רופא במיון ובפעם הבאה רק כשבאו לתפור. מי שפגשתי היה אחלה ממש, שאלו לפני כל דבר שעשו והסבירו מה עושים.

הייתי ביות מלא והיה מוצלח, כן התאכזבתי קצת מהמענה בנושא ההנקה, ציפיתי ליותר נוכחות של יועצות הנקה. רוב האשפוז שלי היה בשבת אז אולי בגלל זה והאחיות כן השתדלו לרוב לתת מענה בנושא. הייתי במחלקה החדשה שתיים בחדר חלק מהזמן אבל רוב הזמן היינו לבד, יש גם חדרים פרטיים לחלוטין, לא זכינו;) בכל מקרה החדר היה מהמם! נתנו לבעלי להיות איתי 24/7 וגם אמרו לי שלא שואלים את החברה לחדר אם אפשר כי זה זכותי כיולדת שיהיה לי מלווה (היא גם הייתה עם בעלה), כן אסור למלווים להתפנות בשירותים בחדר שזה לגמרי הגיוני.

נשמע טוב

הלכת לסיור לפני הפעם הראשונה שילדת שם?

ידעת כשהגעתם בדיוק לאן ללכת ?

איפה חונים?

אני מפחדת להיאבד שם  חחח

הכניסו אותי פעמיים לחדר לידה בפתיחה 3.5. גם בלי אפידורל.

במיון עצמו תלוי- בשלושת הלידות ביליתי במיון כמה זמן עד שנכנסתי לחדר לידה

בראשונה היה שבת והיה שקט, נתנו לי להיות שם במקלחת והיה ממש בסדר.

בשתי הלידות הבאות מצאנו פינה שקטה יחסית צמוד למיון להעביר בה את הצירים, גם היה בסדר .

מיילדות בעיניי זה עניין של מזל/סייעתא דישמיא- בלידה הראשונה היו לי 3, השתיים הראשונות היו דיי "פרווה" והשלישית כן הרגשתי תחושת התנשאות כמו שאת מתארת.

בשניה היא היתה בסדר אבל לא הייתי הרבה זמן בחדר לידה והיה צריל בסוף התערבות רפואית, אז היא לא ככ הרגישה לי דומיננטית.

בשלישית - מיילדות מדהימות גם במיון וגם בחדר לידה. ב"ה.

אשפוז-הייתי בזמן מלחמה עכשיו, אז אולי לא משקף- החדר היה מלוכלך, לקח זמן עד שהביאו לי כרית ושמיכה. היתה רק אפשרות של ביות (שמבחינתי זה היה טוב). הצוות ברובו היה נחמד. האוכל בסדר. היינו שתי יולדות בחדר. לא יודעת לגבי מלווה כי לא ניסיתי. בהצלחה בהחלטות

ומזל טוב

מקווה ממש שלא יתחיל עוד איזה מבצע בדיוק כשאצטרך ללדת

כי הבנתי שממש צפוף שם בזמן מלחמה

וגם כשזאת לידה ראשונה הם חושבים שיקח לך זמן אז נותנים להסתובב יותר.

אני בלידה ראשונה הגעתי בפתיחה 4 ואמרו לי להסתובב.

אבל זה לא היה כל כך נורא ביקשתי כדור פיזו ונתנו לי להיות במקלחת של המיון אז העברתי ככה את הצירים עד שהכניסו אותי לחדר לידה.

אם מעניין אותך לידה ללא אפידורל אז החדרי לידה הטבעים שם מהממים וגם המיילדות היו ממש מעולות.

בביות מלא 2 יולדות בחדר נתנו למלווה להישאר גם בלילה.

על הילד הראשון לא יודעת להגיד על הלידה כי ילדתי לפני שהגעתי לבי"ח. אבל אחכ ביקשתי ונתנו לי להיות בחדר לידה להוצאת השליה ולהתאוששות. והמיילדת הייתה סופר רגישה ועזרה לי עם הכול (במיוחד שאמא שלי לא הספיקה להגיעה אז היא ממש 'מלאה' את מקומה). 

השני, הלידה הייתה טובה. הכניסו אותי ישר כשהגעתי בפתיחה 5 לחדר לידה. עשו רק בדיקת פתיחה במיון אפילו לא מוניטור. לידת מיים טובה. מיילדת לא ממש בסגנון שלי אבל הייתה ממש בסדר גמור. נתנו חופשיות כמה שאפשר. בהתחלה קיבלו אותי 2 מיילדות כדי לתקתק את הקבלה מהר. קיצר, היה ממש טוב. 

והייתי עם שתיהם במחלקה ג בביות מלא. היה ממש טוב. נעים. שקט. אחיות טובות ונעימות (קצת ערביות, אבל הרוב לא). לא היה כמעט ערביות במחלקה. היינו 2 יולדות בחדר והיה ממש ממש טוב. 

היה איתי כל הזמן מלוות. ונותנים חופשי ביקורים. אם מפריע ליולדת השניה אפשר להיות בחדר אוכל הסמוך (הוא ממש קרוב) ויש שם ספות ואזור אירוח. 

האוכל בשפע. לא עפתי עליו. אבל אני בררנית מטבעי. הוא כן היה נחשב טוב. 

שעצ. לא ילדתי אבל בררתי עליו הרבה. לא רציתי בגלל העומס. בגלל שהם פחות בקטע של לידה טבעית. ובגלל העומסים (3 בחדר הרבה פעמים יכולים להיות במסדרון וגם בקבלה יכולים להתקע.)

לאחרונה.

מיון יולדות וחדר לידה יחס מדהים. הגענו גם בזמן רגוע יחסית.

האשפוז פחות. אבל לא יודעת מה קורה המקומות אחרים.

מוזמנת לשאול ספציפית..

הרבה יותר זורמים עם היולדת והמחלקה מקסימה

בעין כרם דרשו ממני להיות על המיטה והיתה סטודנטית ששאלה אותי שאלות באמצע הצירים. והמחלקה היתה לא משהו

מלא מלא ערבים שם? 🙈

רעש בנשימה אומר שהאוייר לא עובר בצורה חלקה. לפעמים יש לזה כל מיני השלכות, וחבל לסבול מזה.

נשמע כמו חסימה כלשהי: פוליפים/שקדים/מחיצת אף עקומה וכדו'...

אלרגיה מחמירה את החסימה,

מבינה שהייתם כבר אצל א.א.ג. ושלח לבדיקות נוספות אז נשמע שאתם על זה.

במקביל בינתיים טיפול באדים, עדיף חמים (מכשיר אדים/מקלחת חמה/כוס תה עדיף עם נענע, רק זהירות מכוויות).

ספריי של מי מלח גם יכול להקל.

לקחת בחשבון שאף סתום פוגע מאוד באיכות השינה, שינה עם ראש מוגבה יכולה לעזור.

כדאי אולי גם טיפול תרופתי נגד אלרגיה, אנטי היסטמנים וכדו אבל לברר עם רופא מה מתאים לגיל ולמשקל.

האף אוזן גרון טוען שהסיבה אופטי יותר מדוייק

אבל היא לא הסכימה לעשות

רעשים בלתי נסבלים

לקחתי אותו לאף אוזן גרון אמר שיש סטייה במחיצה אבל לא משמעותית כרגע בשביל ניתוח

וגילו לו אלרגיה לקרדית האבק אז הוא מתמלא נזלת דיי מהר ברוב ימות השנה.

לא ישרה. מעט עקומה

גנטיקה מבעלי

אבל בעלי בסוף היה צריך ניתוח כי הוא גם שבר את האף אח"כ.

העומס של מעייני הישועה לא מדבר אליי בכלל.

ולא ילדתי בביות מלא
הייתי במחלקת האשפוז החדשה, נהניתי מכל רגע. ביקשתי להישאר עוד לילה...

השאלה גם מה זה בשבילך פינוק?
אצלי זה האוכל בשפע שמוגש נקי וטעים 

חדר נקי ומפנק
אחלה תינוקיה, אחיות זורמות ממש.
מה עוד הייתי צריכה?
 

נראה לי בגלל החוויות של אמא שלי משם לפני 30 שנה 😅

ואולי גם כי יש שמועה שאומרת שהם פחוצ מקצועיים אם חס וחלילה משהו מסתבך

הייתה לי חוויה שחורה שם ...

חוסר מקצועיות החל מהקבלה שהרופאה אמרה לי למה העלית כל כך הרבה במשקל ,יכולת לגרום סכרת לתינוק...(ביום שבאתי ללדת..כאילו מה המשפט הזה שייך?)

להמשיך בכך שנתנו לי זירוז ללא אפשרות לאפידורל ,סבלתי 16 וחצי שעות עם צירים לידה ,ירדתי על ארבע בבכי התחננתי ואמרו לי אין מקום בחדר בכזו נונשלנטיות מחרידה...בלי להסביר מה הזירוז עושה ולמה לצפות והאם יש אפשרות אחרת ...סך הכל הגעתי עם ירידת מים, היו צריכים להכניס למחלקה בסיכון ולהמתין יומיים שתתפתח לידה וגם לא הציעו את זה...

אחר כך המיילדת חתכה אותי בצורה לא מקצועית וגרמה לי לדימום יתר וכתוצאה מכך ההמוגלובין ירד ל6 וקיבלתי מנת דם..

אחר כך באשפוז כשחמותי באה לישון איתי, הייתה שם מאבטחת שנכנסה לחדר והכריזה שהמלווים ילכו הביתה ושהיא עושה סיבוב ושהיא חוזרת שהיא לא תהיה כאן. חוצפנית ברמות התחלתי לצעוק עליה ולהגיד לה שזה לא חוקי בכלל ושתצא מהחדר שלי. אחר כך אמא שלי פגשה בה בשחרור והטיחה בה והיא עשתה את עצמה לא מבינה על מה מדובר. הייתה שם גם רופאה שהתחילה לצחוק עליי שאני מסטולה מהאפידורל כי אני אומרת שילדתי בשלישי והיא טוענת ברביעי..

בקיצור....

לא ממליצה....

ואת כל הפרטים האלה אני זוכרת היטב למרות שעברו 11 שנים לצערי.

ילדתי שם 4 פעמים

לידה אחרונה תאומים

מאוד מקצועיים . הסבירו הכל בנחת ונתנו אפשרויות בחירה להחלטתי.

צוות מדהים, מקצועי ומסור. בדגש על מקצועי.

יש לך שם גם פגיה לכל מקרה.

מה גם שהמחלקות שם חדשות, יש אפשרות לבקש בחדרים הפרטיים ,מקסים שם. מרגיש בבית. כל הזמן עוקבים אחרייך ואחרי התינוק . קיבלנו שי ממועדון היולדות שם גם. בגדול הם ממד זורמים עם מה שאת רוצה. לגבי כשרות יש אפשרות כמובן לכשרות מהודרת, לנו הספיקה כשרות רגילה, לא ניסינו את המהדרין.

יש שם גם את העמותה הזו שכחתי את שמה שעוברת ומציעה קפה תה עוגה... הבנתי שיש גם עמותה שמביאה אוכל לשומרי כשרות למלווים . כל פעם שביקשתי אוכל גם עבור בעלי הביאו לנו. יש בחדר הפרטי ספה נפתחת למיטה למלווה מקלחת ושירותים בחדר פרטי ללא יולדות נוספות. לגבי הדלתות אני לא זוכרת כי אני לא יצאתי לטייל ונשארתי בחדר.

התחלתי זירוז ביום שלישי ,התאשפזתי במחלקה בסיכון ואחרי פחות מיממה ירדתי לחדר לידה . אחרי הלידה העבירו למחלקה ב' החדשה שם היינו עד יום ראשון . אני יודעת שנותנים 2 לילות אבל יכול להיות בגלל התאומים רצו לראות שהכל בסדר ושאני בסדר כי היה לי חום אחרי הלידה ,לא יודעת למה אבל משמיים יצא ככה ,אז לא יודעת אם זה לכולם כי בשאר הלידות הייתי לפעמים יומיים ולפעמים 3-4 ימים . בכל מקרה אחרי השחרור הלכנו למלונית שיבא בייבי בתל השומר ממליצה חוויה נהדרת ונותן המון כח לפני החזרה הביתה במיוחד כשיש עוד ילדים .... המון מזל טוב ובהצלחה !

ילדתי שם פעמיים.

הם בהחלט מקצועיים.

לגבי החוויה האישית..

לידה ראשונה חוויה מזעזעת. אפס יחס.

השאירו אותי בחדר עם כאבים, יושבת על המיטה בלי לזוז כי ככה ביקשו, צועקת ואף אחד לא בא.

כשסוף סוף הגיעה המרשימה לא בדקו פתיחה - כשהסתובבתי המיילדת הייתה בהלם. התינוק היה בספינות פלוס 2.

בלידה האחרת שהייתי שם, בגלל המלחמה, לא כי רציתי.

בחסד ה' הובלתי את הלידה כמו שרציתי.

היה נראה שהמיילדת לא ככ שולטת בליילד לידה פעילה אבל לומר לזכותה היא ממש השתדלה וזרמה איתי!

הייתה חוויה מתקנת 💖

לכן צריכים לבוא בטוחים בעצמנו ולכוון את המיילדת.

לגבי האוכל- בשתי הפעמים קיבלתי חמגשית (כי ביקשתי מהדרין) והמלווה לא יכול היה לקבל. רק אם נשאר משהו ולרוב אמרו שאין גם בשביל המלווה. הייתי צריכה לחלוק את המנה שלי עם המלווה (כי רציתי כמובן).

לגבי שבת- אין שם אווירת שבת בכלל..

ילדתי גם בשיבא וב"ה היה מדהים. המיילדת, יש שם חדר אוכל, מלא שומרות תו"מ, מהדרין, יותר אווירת שבת.

תמיד תשמעי סיפורים לכאן ולכאן.

המון הצלחה ובידיים מלאות!! 💓

יודעצ שבסוף זו חוויה אישית.

יש שם עמותה בשם ''חסדי יואל'' שמפעילה שם בשבתות מערך אוכל מהדרין מטורף. בחינם. יש אפשרות לאכול בחדר האוכל שלהם ויש אפשרות לקחת מחדר האוכל ויש אפשרות לקבל לחדר. אוכל טעים ובשפע..

הייתי פעמיים אחרי לידה בשבת בלינסון וקבלנו מהם אוכל גם לבעלי. טעים ובכמויות.

יש להם גם אפשרות לינה למלווים (לא היה בזמני חדרים פרטיים עם מלווה).

האוכל מהדרין של ביה''ח עצמו הוא אכן בחמגשיות (אבל טעים).

בשבת חסדי יואל לגמרי ממלאים את הפונקציה.

(לגבי שאר הדברים ששאלת- מבחינת החוויות שלי שם הם מקצועיים מאוד ולא דחפו להתערבויות לא נצרכות והיו קשובים אלי מאוד. ויש לי לידות ארוכותתתתת.. עברתי כמה וכמה מיילדות בלידה.. ועדיין היו סבלניים וקשובים אלי מאוד. גם באשפוז הרגשתי שיש מענה לבקשות שלי. עזרו בכל מיני פרוצדורות רפואיות שלא בהכרח היו צריכים לדאוג להם. למשל פתיחה של לשון קשורה.. ממליצה מאוד)

מעתיקה לך מהאתר את המידע על חסדי יואל:

לינה למלווי חולים בשבתות וחגים

יש לתאם עם האחראי מטעם ''חסדי יואל'', לינה בקרוואן בשטח בית החולים. כ"כ אפשר לפנות לרב בית החולים או למפקח השבת לדירות אירוח של בית החולים הנמצאות בסמיכות מקום.

לינה למלווי חולים גם בכל ימות השבוע

יש לתאם עם האחראי מטעם ארגון החסד "עזרה לתקווה", קבלת חדר בהכנסת אורחים ברח' קפלן, בטלפון: 03-9691717.

ארגון חסד למתן ארוחות

בבית החולים פועל ארגון ''חסדי יואל''. האוכל כשר למהדרין, בהכשר הבד"ץ, חדר האוכל ממוקם בקומה 1- , בנוסף ניתן לקבל ארוחות שבת בהזמנה מערב שבת בטלפון 1800-30-30-44.

אבל קשה לי לשנות מבלינסון

ושמעתי שיש שם מנתח פצצה

איכילוב לוקח בפער את כולם

לגבי הכשרות לא יודעת לענות לך

שבת שלמה הייתי עם בעלי היה תענוג

לא מנסיון אבל שמעתי המון טוב על בלינסון

 7 לידות ב"ה

מרוצה מאוד לפני ואחרי הלידה.גם במחלקה הריון בסיכון מדהימות.

בלידה האחרונה שהייתה בקיסרי היה לי סיבוך וזו הייתה מחלקה חדשה מאוד

עם כמה נשות צוות חדשות

הרגשתי דווקא מהמבוגרות זלזול

הייתי לבד הרבה שעות בגלל סיבה מסוימת וממש ישבתי ובכיתי מכאבים

והיו רגעים שלא התייחסו וזלזלו ממש ואני אישה עם סופר כוח סבל וזה ממש התיש אותי כל הסיפור הזה.

אם תרצי אכתוב לך בפרטי את המחלקה ותבקשי לא ללכת לשם

הלידות קודמות החוויה הייתה טובה בפער!!!! עם מלא אמפתיה והכלה למגוון מצבים.

מוסיפה- שהחדרים לבד זה חלום!!!! אני יולדת רק בקיסרי שמבחינתי זו הייתה מתנה להיות לבד בחדר למרות שגם עם עוד אחת בחדרים החדשים זה לא נורא בכלל.

לכתחילה את יכולה לבקש חדר לבד ייתנו לך ברצון.. אלא אם יש עומס מטורף

אז חיכיתי בחדר כמה שעות עם עוד מישהי ואז העבירו אותי

האוכל נחמד.

שבת יש דתיים אבל זה לא בית חולים דתי וגם לא ילדתי בדתי אף פעם

אז לא יודעת איך האווירה

אני באה לשם בגלל המקצועיות ואני גם בהריונות בסיכון גבוה

כך שאין לי ברירה והסיכון גבוה שם מדהימים!!!! אין דברים כאלה

אם ההסתרה גובה כ"כ הרבה השקעה, אולי אפשר לוותר על זה?

לפחות לסביבה הקרובה תספרי ותרגישי בנוח

המון מזל טוב

אפשר לא לספר

אבל לא להתאמץ להסתיר.

בצורה בולטת מאודדד

מוכר ככ!!

האמת כן השתדלתי ללבוש רחב עד שבוע 14 כזה..

שיהיה קצת סודי לבינתיים..

אולי סריגים?

או סרפנים?

בע"ה שיהיה לך בבריאות ובקלות!! וילד בריא בע"ה 

(ואולי עוד מעט יהיה שוב מלחמה ולא תתראי עם הרבה אנשים🫣) 

גרה רחוק ממרכזי קניות, ואני מותשת וחלשה עם נפילות לחץ דם,

הלואי שיחזרו משלוחים סדירים משיין!

רק תדעי שלפעמים יוצאת כזאת בטן

קטנה וחמודה

ונראית הריונית

כשזה לא הריון....

אז אפשר להכחיש ולהגיד וואי השמנתי וכזה

לא הזוי

הבטן שלי נראית ממש הריונית עגולה ויפה, בהריונות קודמים לא יצאה לי כל כך מוקדם, אבל עכשיו ממש בולטת, וברגיל אין לי בטן כמעט, אז זה חריג.

אבל מקווה לשחרר לאט לאט את הפחד ולהצליח לשתף יותר. בתפילה שההריון ימשיך להיות בריא ולהתפתח תקין🙌

וכבר לפני שבוע וחצי ראיתי ילדים מוכרים בצמתים

אנחנו בד"כ כן שמים דגלים על האוטו, השנה ספציפית לא כי שכחנו/ לא היה בחנויות במקום מספיק בולט כדי שנזכור לקנות.

מבחינת אבא שלי, מאז הגירוש קשה לו מאוד לתלות דגלים.

באותן חנויות ששנה שעברה כן היה?

אצלנו גם לא מכרו בצמתים, אבל כן שכנים עשו הזמנה מרוכזת וקנינו דרכם.

שמעתי שיש אחות בתינוקיה ערביה

אני ממש נהנתי.

אין לי מושג לגבי אחות ערביה, אבל בכל התינוקיות של בתי החולים בארץ יש אחיות ערביות.

אולי במקרה יש איזו מחלקה או שתיים בלי, אבל בכל בתי החולים יש

אני בכל מקרה לא שמתי בתינוקיה בלי קשר לאיזה אחיות היו שם 

ואיל האוכל שם?

צוות תינוקיה מושלם, יכול להיות שהייתה ערבייה לא זוכרת אבל הייתי שנה אחרי בבית החלמה אחר ובלי השוואה בכלל. הדסה בייבי מקצועיות ונחמדות, אוהבות את התינוקות ממש!

מבחינת אוכל יש שפע ו2 ארוחות בשריות ביום שבשבילי זה היה פלוס. לא יודעת אם ברמת מסעדה אבל טועם סבבה ומגוון.

גם שירות חדרים טוב היה לנו איזה תקלה מיד באו לתקן והציעו לנו להחליף חדר.

בתינוקיה יש מטפלות רוסיות ואחת ערביה. (רובן בכלל לא אחיות רק מטפלות. ואחיות ערביות יש בכל בי"ח ומחלקת תינוקות בארץ....)

רוב הזמן התינוק היה איתי כי בשניה שהתחיל  לבכות קראו לי, גאם אם זה היה 2 דקות אחרי שהבאתי אותו וסה"כ רציתי ללכת לאכול....

אז החלטתי להשאיר אותו אצלי גם בלילה והבאתי אותו רק כשהלכתי לאכול, תמיד היה לי טלפון מהם להגיע....

יש 2 ארוחות בשריות ביום. אותי זה אכזב כי אוהבת יותר חלבי והיה לי כבד מדי בשרי גם בערב.

אני פחות נהניתי מהאוכל

גם היה לי לא נעים הרישום שעושים לכל יולדת שהגיעה ומסתכלים לה בצלחת כמה שניצלים לקחה......

אבל יש שם שקט מושלם, חדר נקי ונעים.

הייתי אח"כ בביכורים ונהניתי כפליים

לקחת ויטמינים ,b12,ויטמין c,d,

לפעמים החוסר שלהם גורם לנשירה וכאלה

אפשר גם למרוח מסיכה פעמיים בשבוע, להשתמש בשמפו ומרכך איכותיים שמשקמים ...

יש גם אמפולות מיוחדות שעושים אצל ספרית שמחייה את השיער..תבדקי

ואני לא מבינה כלום במסכות וכאלה

יש משו שאת ממליצה? 

אבל זה הפיתרון המרכזי בעיני

החלקה

גם אני עושכ כושר ומורידה כיסוי אבל יש לי החלקה...

וחוץ מזה להשקיע במסכה טובה גם עוזר

כלי ועפה בעברו לפחות

וגם נוח לי לפעמים שאני יכולה לעשות קוקס עם קצת נפח מתחת למטפחת ועם שיער חלק ממש בטח אי אפשר

שבעיני נתנה תמורה טובה למחיר

אם יש חכמות ממני עם המלצה טובה גם אני אשמח

יחסית קצר.

יותר קל לתחזק, ולא צריך למעוך ולעצב אותו עם מלא קליפסים. וכשמורידים את הכיסוי הוא נראה יותר קליל וכיפי

שגרת טיפוח טובה לשיער.

שלי חלק אז אין לי מושג במה טוב ואיזה חברות או חומרים,

אבל הבנתי שזה ממש משפיע מהבחינה הזו. שיהיה מלא לחות ונעים ואז גם עם ברק..

כשאני מורידה בבית אני מיד עושה קוקו נמוך. לא אוהבת את השיעור אסוף גבוה, זה חושף את כל המפרצים. 

אני גם מנסה לשים קרם שיער ששמתי לפני החתונה, אבל ברור שלא באותה תדירות.

גם אחרי החתונה כדי לטפח את השיער. כשאני יודעת שאני לא מתכננת לצאת מהבית באותו היום, יכול להיות שאני אפילו אשקיע לסדר אותו עם קרם וקליפס, מיד נותן תחושה טובה.

וגם תרמתי את השיער גם אחרי החתונה, הרבה יותר נוח כשהוא קצר יחסית.

אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),

אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד

החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.

(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)

אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),

אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד

[צריך בשביל זה בגדים שאפשר ללכלך/ מגבת גדולה, כובע רחצה, מטפחת משומשת או כובע ים ישן] לתהליך עצמו צריך פניוּת ויום חופשי כי התהליך לוקח זמן]

החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.

(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)

אלא אם כן, יש לך דרך לעשות בלי ריח.

רוזמרין - לוונדר נוכח מאד

רוזמרין אישית יותר נעים. 

זה ישמור לך על הצורה של השיער יפה

את יכולה לשים עליו גם קרם לחות לפני וזה ישדרג

כשנמצאים הרבה שעות עם כיסוי ומתחת גולגול שמערבב את השיער, זה באמת נראה פחות טוב פזור כי השיער תופס את הצורה