אני מעדיף את פיירוז אבל (יימח שמה)

מתי? אני לא יודע 

מה שכן אני יודע שהצבא שלהם נבנה כדי להילחם בנו ביום מן הימים.  

פקודה

לא נשענת על הסכם כזה או אחר, אלא על העובדה שללא סיוע אמריקאי אנשים במצרים ימותו מרעב.

ע''ע עזה

גם אם לא מאהבת ישראל.

הם הזרימו ביוב לתוך המנהרות שלהם והטביעו כך כמה חמאסניקים.

קשה לי להאמין שבקהיר מלמדים בבית ספר שכל אחד חייב להיות שאהיד ולמות למען אל אקצא מבלי שהיינו יודעים (אנחנו יודעים על דברים קשים פחות, כמו פרוטוקולים של זקני ציון)

מה גם שהבודדים במצרים שבצד שלנו ומגנים את חמאס לא מסתתרים או נתלים בכיכר העיר. גם אם הם לפעמים נרדפים במידת מה

רק לפני לא הרבה שנים, הנשיא שם הורה לירות באש חיה באנשים שהפגינו נגדו. 

לא סביר שהם בעצמם יתנו יד להרעבה

אמריקה לא נותנת סיוע לרוב המדינות בעולם.

יש מדינות שיש בהם הרבה רעב, והאמריקאים לא נותנים סיוע לכל המדינות האלו.

אותנו וכמו שאמר מרדכי הורביץ (שמוכר בעיקר כי אשתו נעמי שמר ציטטה אותו): "הערבים אוהבים את הרצח חם ומהביל, כשיעשו זאת עוד נתגעגע לתאי הגזים הסטריליים של הנאצים".

כפי שיפה כתבת, הם גם מתאמנים על זה, שנים. הסימולטורים באימוני השריון שלהם הם טנקי מרכבה. הם בהחלט הולכים וצוברים כחות בסיני, תוך הפרת הסכמי קייפ-דייויד ומשום מה אצלנו שותקים.

אם יש משהו שלמדנו מטבח שמחת תורה (וחבל שיש כאלו שהיו צריכים ללמוד, כאילו אלף ארבע מאות שנות אסלם וארבעת אלפים שנות התמודדות עם ישמעאלים לא הספיקו), זה שכשהאויב מסוגל לפגוע ומתאמן על זה - צריך להאמין לו.

איני יודע *מתי* יגיע הרגע, בו הם יחליטו להסתער. איני יודע אם זה בקרוב הם ירגישו מוכנים, או רק בעוד שנים. (כמו שעוד לא שמענו הסבר מספיק משכנע, למה, חסדי ד' כי לא תמנו, לא היה תיאום במתקפה בין חמאס לחיזבאלה ששנים התאמנו על אותו מודל). אבל בהכרח, אם לא נשלול מהם את היכולת - זה יגיע!

בתוך ליבם ישמחו להשמיד את מדינת ישראל.

אבל מנגד מבינים שמלחמה עם ישראל יכולה להביא קלון עליהם.

ויחד עם זאת. הם לא בוחלים באמצעים כדי להתחמש ליום פקודה.

נפסיק למכור להם גז, ואז לא יהיה להם חשמל.

שהוא מניח שאנחנו מסוגלים 'להכנס לראש' של היריב, לשקול את מכלול השיקולים ולדעת מה תהיה המסקנה שלו.

זה בדיוק מה שהתרחש לפני הטבח (וממש לא פעם ראשונה) - מצאו את תכניות 'חומות יריחו' והניחו שזה סתם התרברבות. ראו ושמעו את האימונים והניחו שהם סתם. שמעו את ההכרזות של ראשי חמאס והניחו שהם רק מוציאים לחץ פנימי. הניחו (כמה בנט התגאה בזה וכמה השב"כ לחץ לאפשר עוד ועוד) שאם תהיה להם הרבה עבודה בישראל, יהיה להם הרבה מה להפסיד ולכן לא יתקפו - להפך, הם השתמשו בזה לריגול והתארגנות לטבח.

יכול להיות שאכן המצרים יעשו את השיקול הזה ויכול להיות שיש להם שיקולים אחרים, שאנחנו כאנשים טובים לא יכולים להעלות על דעתינו. יכול להיות גם שאצל המנהיג הנוכחי השיקול הזה אכן משמעותי, אבל המחליף שלו (שעלול להיות מחר בבוקר) - יחשוב אחרת.

אם חפצי חיים אנחנו, צריך לשלול מהאויב את היכולת לתקוף אותנו ולא לעסוק בשעשוע אנטלקטואלי, שמנסה לחשוב מה הייתי חושב אם הייתי בצד השני.

(כמובן, שעוד לפני כן, מוכרחים להכיר בזה שהערבים, בארץ ובחו"ל, משני צידי הקו הירור ומשני צידי הגבול, עם תעוגת זהות כזאת או אחרת - הם אויב...)

פתע. רק חשבנו שהוא מורתע ולא ירצה להסתכן.

לגבי מצרים אין בכלל דיבור ב50 האחרונות מצד הממשל על מתקפה על ישראל

כמה עובדות על מצרים, על פיהם נחליט האם הם 'מתים' לעשות עלינו מתקפת פתע:

*מצרים מציינת חגיגית, שנה אחרי שנה את יום השנה למלחמת אוקטובר, ראשי השלטון וכלי התקשורת הרשמיים מתפארים במכה שהנחיתו עלינו.

*מצרים גם מחזיקה מוזיאון לנצחון מלחמת אוקטובר. (כמובן, מוצג שם רק השבוע הראשון)

*מצרים, מדינה עניה מאוד האזרחים רעבים, בעיות מים וחשמל חמורות ובכל זאת משקיעה הון תועפות בבניית צבא, תחזוקו, הגדלתו, רכישת מטוסים/אוניות/טנקים/נשק וכד'. אגב, בשונה מאיתנו הם מקפידים לרכוש מכמה וכמה מעצמות, כדי לא להיות במצור חימושים בגלל התעקשות של מישהו.

*צבא מצרים (הנ"ל) עושה אימונים כמעט אובססיביים. בכל האימונים האויב שמתאמנים למלחמה מולו - הוא ישראל. בסימולציות של השריון המצרי, נלחמים נגד טנקי מרכבה.

*התקשורת המצרית הרשמית, מסיתה נגד ישראל באופן קבוע. גם מערכת החינוך מחנכת לשנאת ישראל.

*מצרים בנתה מנהרות ענק מתחת לתעלה.

*מי שמאמין שמנהרות ההברחה המטורפות שהתגלו בפילדלפי, היו שלא על דעת השלטון המצרי, יש לי שטח במאדים למכור לו...

*כל זאת תחת ההנהגה הנוכחית, ה'מתונה', ה'פרו מערבית'. הציבור ברובו הגדול תומך בג'יהדיסטים. הסיכוי שנקום בוקר אחד וכל הצבא הזה תחת שליטתם, לא קטן מהסיכוי שנקום בוקר אחד וטויוטות לבנות יסתובבו בשדרות.

זאת אין להם שום תכנון אסטרטגי לתקוף את ישראל. לא רק כי הם מורתעים אלא כי כרגע זה לא המדיניות שלהם בגלל אינטרסים ארוכי טווח.

חוץ מזה שחצי מהמצרים הם האחים המוסלמים והם כן היו רוצים לתקוף את ישראל, כרגע השלטון שונא ישראל אבל לא מעוניין לתקוף. זה שונה מחמאס.

האימונים המסבים שמצרים עושה זה בחשש מלוב בעיקר לפי מה שהבנתי

למרות שהם מתאמנים על כך. במודלים שלהם אין טנקים לוביים - הם מתאמנים מול טנק מרכבה.

אין מה לומר, אתה בחברה טובה. גם קצין המודיעין של אוגדת עזה, התעקש מול הנגדת שאין לחמאס כוונה לתקוף ותכנית 'חומת יריחו', שבדיוק לפיה קיימו אימונים - זו סתם התרברבות.

גם כשראו אותם מתאמנים על מודל של כיבוש יישובים, ראשי מערכת הביטחון העריכו שזה סתם.

https://rotter.net/forum/scoops1/834871.shtml#99

חודשיים לפני הטבח, ראש אמ"ן לשעבר, שמונה לראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, מרגיע את הציבור שמתקשרים אליו וטוענים שעומדת להיות מתקפת פתע:

"אני לא צריך דו"חות מודיעיניים, אני קורא את מפת האינטרסים"...

כידוע, הוא צדק בקריאת מפת האינטרסים ולא הופתענו...

"מאת ה' הייתה זאת, היא נפלאת בעינינו'

לסיני.

מה שכן יכול לקרות זו פלוגת צבא שתערוק או דבר דומה שיחדרו לישראל

הרבה הרבה יותר מההסכם. זה התחיל סביב האביב הערבי, בהסכמתנו, בתירוץ של מלחמה בג'יהדיסטים וזה ממשיך כעת, במסות, בטורי שריון מתקדמים, בלי הסכמתנו.

אפילו בלי זה - במנהרות שהם חפרו (בשביל מה?!) מתחת לתעלת סואץ, אפשר להעביר דוויזיות בזמן קצר. 

(כן, יש לנו חיל אוויר, נתפלל שלא ייקח לו 8 שעות...)

לגבול. 

זה שאמ"ן כשל בשמחת תורה לא אומר שהוא ייכשל בפעם אחרת. יש לנו את גוף המודיעין מהטובים בעולם, ראה ערך מתקפת הביפרים

אבל גם לא אומר שלא.

אתה בונה על כל מיני הנחות, החל מהנסיון להכנס לראש של האויב וכלה בתקווה שתהיה התרעה.

הבעיה בכל החשבונות הללו, שטעות משמעותה טבח. מי שלא הבין אחרי שמחת תורה (אגב, זה נמצא במסקנות וועדת אגרנט) - שצריך לשלול מהאויב את היכולות ולא לבנות מגדלי קלפים על זה שהוא לא רוצה וכמה נראה לו אם כנראה לא ילמד לעולם.

שטוען שיש הרבה פייקים בעניין

צריך להתפלל

פשוט לא ידענו שהם יחליטו להסתכן בכך.

א סיסי אמנם ישמח אם ישראל תחרב. אבל זה לא בראש מעייניו ב50 שנה הקרובות, ויש לו הרבה בעיות אחרות לפני כן

יש כאלו שזמנית מעדיפים את הנוחות על המסורת, אבל יום אחד זה מתפרץ להם. בוודאי כשחמישים שנה הם מתכוננים ליום הזה.

שחשבנו שהם מורתעים. אצל א סיסי אין תכנון פוליטי כזה, אלא רק חזון רחוק

הם כן מתרגחים לוחמת שריון כמו שאנחנו מתרגלים. והם חוששים ממתקפה סודנית או לובית על מצרים הרבה יותר

נשק תת-קרקעיים במערב סיני, לא ממש יעזרו לבלימת מתקפה לובית או סודנית. 

לוב נמצאת מערבית למצרים וסודן בדרום. סיני בצפון מזרח.

לא חייב להאמין לכל דיווח שרואים

ביחד עם צילומי לוויין.

אידי אמין?

סתם סתם

גיא זהר הראה בתכנית שלו שחלק מה"תמונות לווין" הם ישנות או לא באמת מגיעות מסיני

בן-ציון מקלס - גיאו-אנליסט

בן-ציון מקלס - גיאו-אנליסט

ועוד מקורות באותו ערוץ. הצילום מופיעים שם עם תאריכים.

אבל ל א סיסי אין אינטרס. למרות שהוא לא אוהב ישראל. אמנם יש לחשוש מהפיכה איסלאמיסטית במצרים ואז יש לחשוש ממתקפה

בכיר בצבא מצרים מנסה להרגיע את ישראל: זו מטרת ההתחמשות שלנו

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍