אני מעדיף את פיירוז אבל (יימח שמה)

מתי? אני לא יודע 

מה שכן אני יודע שהצבא שלהם נבנה כדי להילחם בנו ביום מן הימים.  

פקודה

לא נשענת על הסכם כזה או אחר, אלא על העובדה שללא סיוע אמריקאי אנשים במצרים ימותו מרעב.

ע''ע עזה

גם אם לא מאהבת ישראל.

הם הזרימו ביוב לתוך המנהרות שלהם והטביעו כך כמה חמאסניקים.

קשה לי להאמין שבקהיר מלמדים בבית ספר שכל אחד חייב להיות שאהיד ולמות למען אל אקצא מבלי שהיינו יודעים (אנחנו יודעים על דברים קשים פחות, כמו פרוטוקולים של זקני ציון)

מה גם שהבודדים במצרים שבצד שלנו ומגנים את חמאס לא מסתתרים או נתלים בכיכר העיר. גם אם הם לפעמים נרדפים במידת מה

רק לפני לא הרבה שנים, הנשיא שם הורה לירות באש חיה באנשים שהפגינו נגדו. 

לא סביר שהם בעצמם יתנו יד להרעבה

אמריקה לא נותנת סיוע לרוב המדינות בעולם.

יש מדינות שיש בהם הרבה רעב, והאמריקאים לא נותנים סיוע לכל המדינות האלו.

אותנו וכמו שאמר מרדכי הורביץ (שמוכר בעיקר כי אשתו נעמי שמר ציטטה אותו): "הערבים אוהבים את הרצח חם ומהביל, כשיעשו זאת עוד נתגעגע לתאי הגזים הסטריליים של הנאצים".

כפי שיפה כתבת, הם גם מתאמנים על זה, שנים. הסימולטורים באימוני השריון שלהם הם טנקי מרכבה. הם בהחלט הולכים וצוברים כחות בסיני, תוך הפרת הסכמי קייפ-דייויד ומשום מה אצלנו שותקים.

אם יש משהו שלמדנו מטבח שמחת תורה (וחבל שיש כאלו שהיו צריכים ללמוד, כאילו אלף ארבע מאות שנות אסלם וארבעת אלפים שנות התמודדות עם ישמעאלים לא הספיקו), זה שכשהאויב מסוגל לפגוע ומתאמן על זה - צריך להאמין לו.

איני יודע *מתי* יגיע הרגע, בו הם יחליטו להסתער. איני יודע אם זה בקרוב הם ירגישו מוכנים, או רק בעוד שנים. (כמו שעוד לא שמענו הסבר מספיק משכנע, למה, חסדי ד' כי לא תמנו, לא היה תיאום במתקפה בין חמאס לחיזבאלה ששנים התאמנו על אותו מודל). אבל בהכרח, אם לא נשלול מהם את היכולת - זה יגיע!

בתוך ליבם ישמחו להשמיד את מדינת ישראל.

אבל מנגד מבינים שמלחמה עם ישראל יכולה להביא קלון עליהם.

ויחד עם זאת. הם לא בוחלים באמצעים כדי להתחמש ליום פקודה.

נפסיק למכור להם גז, ואז לא יהיה להם חשמל.

שהוא מניח שאנחנו מסוגלים 'להכנס לראש' של היריב, לשקול את מכלול השיקולים ולדעת מה תהיה המסקנה שלו.

זה בדיוק מה שהתרחש לפני הטבח (וממש לא פעם ראשונה) - מצאו את תכניות 'חומות יריחו' והניחו שזה סתם התרברבות. ראו ושמעו את האימונים והניחו שהם סתם. שמעו את ההכרזות של ראשי חמאס והניחו שהם רק מוציאים לחץ פנימי. הניחו (כמה בנט התגאה בזה וכמה השב"כ לחץ לאפשר עוד ועוד) שאם תהיה להם הרבה עבודה בישראל, יהיה להם הרבה מה להפסיד ולכן לא יתקפו - להפך, הם השתמשו בזה לריגול והתארגנות לטבח.

יכול להיות שאכן המצרים יעשו את השיקול הזה ויכול להיות שיש להם שיקולים אחרים, שאנחנו כאנשים טובים לא יכולים להעלות על דעתינו. יכול להיות גם שאצל המנהיג הנוכחי השיקול הזה אכן משמעותי, אבל המחליף שלו (שעלול להיות מחר בבוקר) - יחשוב אחרת.

אם חפצי חיים אנחנו, צריך לשלול מהאויב את היכולת לתקוף אותנו ולא לעסוק בשעשוע אנטלקטואלי, שמנסה לחשוב מה הייתי חושב אם הייתי בצד השני.

(כמובן, שעוד לפני כן, מוכרחים להכיר בזה שהערבים, בארץ ובחו"ל, משני צידי הקו הירור ומשני צידי הגבול, עם תעוגת זהות כזאת או אחרת - הם אויב...)

פתע. רק חשבנו שהוא מורתע ולא ירצה להסתכן.

לגבי מצרים אין בכלל דיבור ב50 האחרונות מצד הממשל על מתקפה על ישראל

כמה עובדות על מצרים, על פיהם נחליט האם הם 'מתים' לעשות עלינו מתקפת פתע:

*מצרים מציינת חגיגית, שנה אחרי שנה את יום השנה למלחמת אוקטובר, ראשי השלטון וכלי התקשורת הרשמיים מתפארים במכה שהנחיתו עלינו.

*מצרים גם מחזיקה מוזיאון לנצחון מלחמת אוקטובר. (כמובן, מוצג שם רק השבוע הראשון)

*מצרים, מדינה עניה מאוד האזרחים רעבים, בעיות מים וחשמל חמורות ובכל זאת משקיעה הון תועפות בבניית צבא, תחזוקו, הגדלתו, רכישת מטוסים/אוניות/טנקים/נשק וכד'. אגב, בשונה מאיתנו הם מקפידים לרכוש מכמה וכמה מעצמות, כדי לא להיות במצור חימושים בגלל התעקשות של מישהו.

*צבא מצרים (הנ"ל) עושה אימונים כמעט אובססיביים. בכל האימונים האויב שמתאמנים למלחמה מולו - הוא ישראל. בסימולציות של השריון המצרי, נלחמים נגד טנקי מרכבה.

*התקשורת המצרית הרשמית, מסיתה נגד ישראל באופן קבוע. גם מערכת החינוך מחנכת לשנאת ישראל.

*מצרים בנתה מנהרות ענק מתחת לתעלה.

*מי שמאמין שמנהרות ההברחה המטורפות שהתגלו בפילדלפי, היו שלא על דעת השלטון המצרי, יש לי שטח במאדים למכור לו...

*כל זאת תחת ההנהגה הנוכחית, ה'מתונה', ה'פרו מערבית'. הציבור ברובו הגדול תומך בג'יהדיסטים. הסיכוי שנקום בוקר אחד וכל הצבא הזה תחת שליטתם, לא קטן מהסיכוי שנקום בוקר אחד וטויוטות לבנות יסתובבו בשדרות.

זאת אין להם שום תכנון אסטרטגי לתקוף את ישראל. לא רק כי הם מורתעים אלא כי כרגע זה לא המדיניות שלהם בגלל אינטרסים ארוכי טווח.

חוץ מזה שחצי מהמצרים הם האחים המוסלמים והם כן היו רוצים לתקוף את ישראל, כרגע השלטון שונא ישראל אבל לא מעוניין לתקוף. זה שונה מחמאס.

האימונים המסבים שמצרים עושה זה בחשש מלוב בעיקר לפי מה שהבנתי

למרות שהם מתאמנים על כך. במודלים שלהם אין טנקים לוביים - הם מתאמנים מול טנק מרכבה.

אין מה לומר, אתה בחברה טובה. גם קצין המודיעין של אוגדת עזה, התעקש מול הנגדת שאין לחמאס כוונה לתקוף ותכנית 'חומת יריחו', שבדיוק לפיה קיימו אימונים - זו סתם התרברבות.

גם כשראו אותם מתאמנים על מודל של כיבוש יישובים, ראשי מערכת הביטחון העריכו שזה סתם.

https://rotter.net/forum/scoops1/834871.shtml#99

חודשיים לפני הטבח, ראש אמ"ן לשעבר, שמונה לראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, מרגיע את הציבור שמתקשרים אליו וטוענים שעומדת להיות מתקפת פתע:

"אני לא צריך דו"חות מודיעיניים, אני קורא את מפת האינטרסים"...

כידוע, הוא צדק בקריאת מפת האינטרסים ולא הופתענו...

"מאת ה' הייתה זאת, היא נפלאת בעינינו'

לסיני.

מה שכן יכול לקרות זו פלוגת צבא שתערוק או דבר דומה שיחדרו לישראל

הרבה הרבה יותר מההסכם. זה התחיל סביב האביב הערבי, בהסכמתנו, בתירוץ של מלחמה בג'יהדיסטים וזה ממשיך כעת, במסות, בטורי שריון מתקדמים, בלי הסכמתנו.

אפילו בלי זה - במנהרות שהם חפרו (בשביל מה?!) מתחת לתעלת סואץ, אפשר להעביר דוויזיות בזמן קצר. 

(כן, יש לנו חיל אוויר, נתפלל שלא ייקח לו 8 שעות...)

לגבול. 

זה שאמ"ן כשל בשמחת תורה לא אומר שהוא ייכשל בפעם אחרת. יש לנו את גוף המודיעין מהטובים בעולם, ראה ערך מתקפת הביפרים

אבל גם לא אומר שלא.

אתה בונה על כל מיני הנחות, החל מהנסיון להכנס לראש של האויב וכלה בתקווה שתהיה התרעה.

הבעיה בכל החשבונות הללו, שטעות משמעותה טבח. מי שלא הבין אחרי שמחת תורה (אגב, זה נמצא במסקנות וועדת אגרנט) - שצריך לשלול מהאויב את היכולות ולא לבנות מגדלי קלפים על זה שהוא לא רוצה וכמה נראה לו אם כנראה לא ילמד לעולם.

שטוען שיש הרבה פייקים בעניין

צריך להתפלל

פשוט לא ידענו שהם יחליטו להסתכן בכך.

א סיסי אמנם ישמח אם ישראל תחרב. אבל זה לא בראש מעייניו ב50 שנה הקרובות, ויש לו הרבה בעיות אחרות לפני כן

יש כאלו שזמנית מעדיפים את הנוחות על המסורת, אבל יום אחד זה מתפרץ להם. בוודאי כשחמישים שנה הם מתכוננים ליום הזה.

שחשבנו שהם מורתעים. אצל א סיסי אין תכנון פוליטי כזה, אלא רק חזון רחוק

הם כן מתרגחים לוחמת שריון כמו שאנחנו מתרגלים. והם חוששים ממתקפה סודנית או לובית על מצרים הרבה יותר

נשק תת-קרקעיים במערב סיני, לא ממש יעזרו לבלימת מתקפה לובית או סודנית. 

לוב נמצאת מערבית למצרים וסודן בדרום. סיני בצפון מזרח.

לא חייב להאמין לכל דיווח שרואים

ביחד עם צילומי לוויין.

אידי אמין?

סתם סתם

גיא זהר הראה בתכנית שלו שחלק מה"תמונות לווין" הם ישנות או לא באמת מגיעות מסיני

בן-ציון מקלס - גיאו-אנליסט

בן-ציון מקלס - גיאו-אנליסט

ועוד מקורות באותו ערוץ. הצילום מופיעים שם עם תאריכים.

אבל ל א סיסי אין אינטרס. למרות שהוא לא אוהב ישראל. אמנם יש לחשוש מהפיכה איסלאמיסטית במצרים ואז יש לחשוש ממתקפה

בכיר בצבא מצרים מנסה להרגיע את ישראל: זו מטרת ההתחמשות שלנו

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!