אולי בגלל שזה עלול להשפיע על שידוכים לאחים והאחיות של הזוג? ואם כן - כנראה במשפחות חרדיות. 

לא נתקלתי בכאלו מקרים בסביבה הקהילתית והחברתית שאני מכיר, דתיים לאומיים רגילים.

כדי להסביר את הסיטואציה, יש לך השערות למה קורה ההתנגדות החדה של ההורים?

מעבר לאי קיום אורח חיים דתי.  

סיפורים על נידוי ילדים בוגרים שסטו מדרך ההורים, מוכרים בחברה החרדית בגלל המצב המופרך שאורח חיים שאינו בקו החברה והקהילה משפיע על קבלת ילדים למוסדות

חינוך, סמינרים, כתם על יכולת להשתדך.  

אבל אם השאלה שלך אינה על מי שיוצא מהקהילה החרדית שמרנית - לא מוצא סיבה להתנגדות כה עזה של ההורים לזוגיות של הבן או הבת בגלל שהפסיקו לשמור על אורח חיים דתי.   

למה שלא יהיה עמוק?

מהצד של ההורים, לא לכעוס עלי 

מה קשור כעס?

כל כך הרבה הורים לא מסוגלים להבין שהדרך שהבן בחר זו לא הדרך שהם חינכו?

מאמין שהיא הכי טובה הכי מוצלחת הכי נכונה, וכשהוא מחנך את הילד שלו לאותה דרך חיים, מבחינתו זאת הדרך האמיתית, וכשהילד פונה ממנה ובוחר דרך חיים אחרת ההורים תופסים אותו כטועה ובוחר בדרך חיים לא נכונה ולא טובה, ומשם הקושי להכיל את הבחירה של הילד.

כי אם עד היום חייתי בצורה מסויימת, וחינכתי אותך לאותה צורת חיים, כל ההשקעה שהשקעתי בך כל השנים האלו כביכול "לא שווה" כי זרקת אותה לפח ברגע שפנית מהדרך שלי - זה אולי קיצוני ולא נכון לכל הורה אבל זאת נראה לי הנקודה בעומק, ושוב גם אם ההורים לא מודעים לה ולא ידעו איך לבטא אותה בצורה נעימה הם יפעלו ממנה

אבל הורה לא מחנך רק לדרך הדת, בין היתר יש גם דרך של מוסר שההורה מחנך שזה הילד כן לוקח איתו כם אם הוא לא ירצה , אז לא הכל הולך לפח בעצם 

מתוך השקעה ענקית של ההורים.

הרבה אם לא הכל מתוך דרך הארץ שההורים מחנכים אליו נובע מתוך היהדות.

אני עדיין לא הורה, אבל ברור לי שאם ח"ו אחד הילדים שלי היה הולך בדרך שמנוגדת ליהדות הייתי לוקחת את זה נורא קשה.

מבחינת ההורים

מה שלומך?

זמן רב לא ראיתי הודעות שלך, ברוכה השבה

התכוונתי כל דרך חיים אפשרית, לא בהכרח דת.

והמוסר הוא טוב ויפה אבל מוסר זה דבר כללי, בעוד שדרך החיים היא מאוד ספציפית, ולכן הכלל לא מכסה על הפרט, ועצם זה שהילד מאוד מקפיד על המוסר, לא נותן לו את הלגיטימציה ללכת לחיות בצורה שונה - שוב, קיצוני, אבל רק כדי להמחיש.

הילדים הם חלק ממש מההורים, ולהורים כואב כשכואב להם וכואב כשהם הולכים בדרך שהם עצמם לא היו הולכים בה, כי בעיניהם היא לא נכונה.

לא מבינה בכלל מאיפה באה התהייה הזו... (אני יכולה לנחש שאת טרם הורה בעצמך? או לפחות לא לילדים בוגרים?)

את החלק השני של השאלה שלך לא הבנתי בכלל... על איזה זוג צעיר את מדברת?🤔

@משה היא לא אמרה להתנתק מהילדים

צריכה להבהיר את עצמי, 

התכוונתי שאם הילד מתחיל לצאת עם בחורה חילונית אז הוא כבר לא יכול להביא אותה להורים כי זה יכול לפגוע, וגם בזוג הצעיר זה פוגע כי הם לא מממשים את הרצונות שלהם כמו שהם היו רוצים 

נשמע לי פחות סביר שבחור שבעט בחינוך של ההורים וחי חיים לא דתיים על כל המשתמע יפרד מחברה שלו רק כי ההורים לא מרוצים. 

הקושי העמוק של ההורים מאוד מובן לי. 

מתקשים לקבל אנשים שחושבים ועושים אחרת מהם

אז ברור שהם יתקשו לקבל שהילד שלהם הולך בדרך אחרת 

מבחינתם טובת הילד היא ללכת בדרך שלהם, לכן הם ילחמו שהוא יחזור לדרך ״הנכונה״

לילד שלהם,

לבין הציפיות שיממש את החינוך שהם חשבו שהעניקו לו.

אהבה בלתי תלויה אך בלי תוכן...

או תוכן מושלם אך ללא אהבה...

אם יש להורים דבר אחד שהם מרגישים בעלי הבית בו זה חינוך הילדים, וכשזה מתפוצץ להם בפרצוף הם נשארים עם אהבה עזה אך ריקה, ואף כואבת ומלאת טריגרים.

אז הם קרועים, ובמקרים רבים בגלל שהמצב כל כך רגיש, הם יעשו כל מה שהם חושבים שיעזור לילד (טעות איומה לדעתי).

זה רק סימן שהיה שם משהו רקוב עוד לפני כן, והילד הוא אולי רק קש ששבר את גב הגמל.

מישהי שחזרה בתשובה ולאחר שנים של גידול בצניעות והקפדה הבת לא הלכה איתה, היא אמרה לי בדמעות - כל כך ברחתי מהעולם הזה, כל כך בחרתי להתנתק ממנו וויתרתי על המון וכעת עצמי ובשרי הולכת לשם? למקום שאני יודעת כמה הוא רע ואסור? מה אני אעשה כשאני רואה אותה מכניסה יד לחשמל? אחבק אותה? 

גם אחרי שהסברתי לה את דעתי השונה עדיין אני חושב שיש מקום להבין אותה - יש קושי עמוק להורים לראות את הילד עוזב את הדרך.

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

אני גם לא מאמין בלצפות בזה.

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

ונועד להיות כזה.

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…