אולי בגלל שזה עלול להשפיע על שידוכים לאחים והאחיות של הזוג? ואם כן - כנראה במשפחות חרדיות. 

לא נתקלתי בכאלו מקרים בסביבה הקהילתית והחברתית שאני מכיר, דתיים לאומיים רגילים.

כדי להסביר את הסיטואציה, יש לך השערות למה קורה ההתנגדות החדה של ההורים?

מעבר לאי קיום אורח חיים דתי.  

סיפורים על נידוי ילדים בוגרים שסטו מדרך ההורים, מוכרים בחברה החרדית בגלל המצב המופרך שאורח חיים שאינו בקו החברה והקהילה משפיע על קבלת ילדים למוסדות

חינוך, סמינרים, כתם על יכולת להשתדך.  

אבל אם השאלה שלך אינה על מי שיוצא מהקהילה החרדית שמרנית - לא מוצא סיבה להתנגדות כה עזה של ההורים לזוגיות של הבן או הבת בגלל שהפסיקו לשמור על אורח חיים דתי.   

למה שלא יהיה עמוק?

מהצד של ההורים, לא לכעוס עלי 

מה קשור כעס?

כל כך הרבה הורים לא מסוגלים להבין שהדרך שהבן בחר זו לא הדרך שהם חינכו?

מאמין שהיא הכי טובה הכי מוצלחת הכי נכונה, וכשהוא מחנך את הילד שלו לאותה דרך חיים, מבחינתו זאת הדרך האמיתית, וכשהילד פונה ממנה ובוחר דרך חיים אחרת ההורים תופסים אותו כטועה ובוחר בדרך חיים לא נכונה ולא טובה, ומשם הקושי להכיל את הבחירה של הילד.

כי אם עד היום חייתי בצורה מסויימת, וחינכתי אותך לאותה צורת חיים, כל ההשקעה שהשקעתי בך כל השנים האלו כביכול "לא שווה" כי זרקת אותה לפח ברגע שפנית מהדרך שלי - זה אולי קיצוני ולא נכון לכל הורה אבל זאת נראה לי הנקודה בעומק, ושוב גם אם ההורים לא מודעים לה ולא ידעו איך לבטא אותה בצורה נעימה הם יפעלו ממנה

אבל הורה לא מחנך רק לדרך הדת, בין היתר יש גם דרך של מוסר שההורה מחנך שזה הילד כן לוקח איתו כם אם הוא לא ירצה , אז לא הכל הולך לפח בעצם 

מתוך השקעה ענקית של ההורים.

הרבה אם לא הכל מתוך דרך הארץ שההורים מחנכים אליו נובע מתוך היהדות.

אני עדיין לא הורה, אבל ברור לי שאם ח"ו אחד הילדים שלי היה הולך בדרך שמנוגדת ליהדות הייתי לוקחת את זה נורא קשה.

מבחינת ההורים

מה שלומך?

זמן רב לא ראיתי הודעות שלך, ברוכה השבה

התכוונתי כל דרך חיים אפשרית, לא בהכרח דת.

והמוסר הוא טוב ויפה אבל מוסר זה דבר כללי, בעוד שדרך החיים היא מאוד ספציפית, ולכן הכלל לא מכסה על הפרט, ועצם זה שהילד מאוד מקפיד על המוסר, לא נותן לו את הלגיטימציה ללכת לחיות בצורה שונה - שוב, קיצוני, אבל רק כדי להמחיש.

הילדים הם חלק ממש מההורים, ולהורים כואב כשכואב להם וכואב כשהם הולכים בדרך שהם עצמם לא היו הולכים בה, כי בעיניהם היא לא נכונה.

לא מבינה בכלל מאיפה באה התהייה הזו... (אני יכולה לנחש שאת טרם הורה בעצמך? או לפחות לא לילדים בוגרים?)

את החלק השני של השאלה שלך לא הבנתי בכלל... על איזה זוג צעיר את מדברת?🤔

@משה היא לא אמרה להתנתק מהילדים

צריכה להבהיר את עצמי, 

התכוונתי שאם הילד מתחיל לצאת עם בחורה חילונית אז הוא כבר לא יכול להביא אותה להורים כי זה יכול לפגוע, וגם בזוג הצעיר זה פוגע כי הם לא מממשים את הרצונות שלהם כמו שהם היו רוצים 

נשמע לי פחות סביר שבחור שבעט בחינוך של ההורים וחי חיים לא דתיים על כל המשתמע יפרד מחברה שלו רק כי ההורים לא מרוצים. 

הקושי העמוק של ההורים מאוד מובן לי. 

מתקשים לקבל אנשים שחושבים ועושים אחרת מהם

אז ברור שהם יתקשו לקבל שהילד שלהם הולך בדרך אחרת 

מבחינתם טובת הילד היא ללכת בדרך שלהם, לכן הם ילחמו שהוא יחזור לדרך ״הנכונה״

לילד שלהם,

לבין הציפיות שיממש את החינוך שהם חשבו שהעניקו לו.

אהבה בלתי תלויה אך בלי תוכן...

או תוכן מושלם אך ללא אהבה...

אם יש להורים דבר אחד שהם מרגישים בעלי הבית בו זה חינוך הילדים, וכשזה מתפוצץ להם בפרצוף הם נשארים עם אהבה עזה אך ריקה, ואף כואבת ומלאת טריגרים.

אז הם קרועים, ובמקרים רבים בגלל שהמצב כל כך רגיש, הם יעשו כל מה שהם חושבים שיעזור לילד (טעות איומה לדעתי).

זה רק סימן שהיה שם משהו רקוב עוד לפני כן, והילד הוא אולי רק קש ששבר את גב הגמל.

מישהי שחזרה בתשובה ולאחר שנים של גידול בצניעות והקפדה הבת לא הלכה איתה, היא אמרה לי בדמעות - כל כך ברחתי מהעולם הזה, כל כך בחרתי להתנתק ממנו וויתרתי על המון וכעת עצמי ובשרי הולכת לשם? למקום שאני יודעת כמה הוא רע ואסור? מה אני אעשה כשאני רואה אותה מכניסה יד לחשמל? אחבק אותה? 

גם אחרי שהסברתי לה את דעתי השונה עדיין אני חושב שיש מקום להבין אותה - יש קושי עמוק להורים לראות את הילד עוזב את הדרך.

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים