אולי בגלל שזה עלול להשפיע על שידוכים לאחים והאחיות של הזוג? ואם כן - כנראה במשפחות חרדיות. 

לא נתקלתי בכאלו מקרים בסביבה הקהילתית והחברתית שאני מכיר, דתיים לאומיים רגילים.

כדי להסביר את הסיטואציה, יש לך השערות למה קורה ההתנגדות החדה של ההורים?

מעבר לאי קיום אורח חיים דתי.  

סיפורים על נידוי ילדים בוגרים שסטו מדרך ההורים, מוכרים בחברה החרדית בגלל המצב המופרך שאורח חיים שאינו בקו החברה והקהילה משפיע על קבלת ילדים למוסדות

חינוך, סמינרים, כתם על יכולת להשתדך.  

אבל אם השאלה שלך אינה על מי שיוצא מהקהילה החרדית שמרנית - לא מוצא סיבה להתנגדות כה עזה של ההורים לזוגיות של הבן או הבת בגלל שהפסיקו לשמור על אורח חיים דתי.   

למה שלא יהיה עמוק?

מהצד של ההורים, לא לכעוס עלי 

מה קשור כעס?

כל כך הרבה הורים לא מסוגלים להבין שהדרך שהבן בחר זו לא הדרך שהם חינכו?

מאמין שהיא הכי טובה הכי מוצלחת הכי נכונה, וכשהוא מחנך את הילד שלו לאותה דרך חיים, מבחינתו זאת הדרך האמיתית, וכשהילד פונה ממנה ובוחר דרך חיים אחרת ההורים תופסים אותו כטועה ובוחר בדרך חיים לא נכונה ולא טובה, ומשם הקושי להכיל את הבחירה של הילד.

כי אם עד היום חייתי בצורה מסויימת, וחינכתי אותך לאותה צורת חיים, כל ההשקעה שהשקעתי בך כל השנים האלו כביכול "לא שווה" כי זרקת אותה לפח ברגע שפנית מהדרך שלי - זה אולי קיצוני ולא נכון לכל הורה אבל זאת נראה לי הנקודה בעומק, ושוב גם אם ההורים לא מודעים לה ולא ידעו איך לבטא אותה בצורה נעימה הם יפעלו ממנה

אבל הורה לא מחנך רק לדרך הדת, בין היתר יש גם דרך של מוסר שההורה מחנך שזה הילד כן לוקח איתו כם אם הוא לא ירצה , אז לא הכל הולך לפח בעצם 

מתוך השקעה ענקית של ההורים.

הרבה אם לא הכל מתוך דרך הארץ שההורים מחנכים אליו נובע מתוך היהדות.

אני עדיין לא הורה, אבל ברור לי שאם ח"ו אחד הילדים שלי היה הולך בדרך שמנוגדת ליהדות הייתי לוקחת את זה נורא קשה.

מבחינת ההורים

מה שלומך?

זמן רב לא ראיתי הודעות שלך, ברוכה השבה

התכוונתי כל דרך חיים אפשרית, לא בהכרח דת.

והמוסר הוא טוב ויפה אבל מוסר זה דבר כללי, בעוד שדרך החיים היא מאוד ספציפית, ולכן הכלל לא מכסה על הפרט, ועצם זה שהילד מאוד מקפיד על המוסר, לא נותן לו את הלגיטימציה ללכת לחיות בצורה שונה - שוב, קיצוני, אבל רק כדי להמחיש.

הילדים הם חלק ממש מההורים, ולהורים כואב כשכואב להם וכואב כשהם הולכים בדרך שהם עצמם לא היו הולכים בה, כי בעיניהם היא לא נכונה.

לא מבינה בכלל מאיפה באה התהייה הזו... (אני יכולה לנחש שאת טרם הורה בעצמך? או לפחות לא לילדים בוגרים?)

את החלק השני של השאלה שלך לא הבנתי בכלל... על איזה זוג צעיר את מדברת?🤔

@משה היא לא אמרה להתנתק מהילדים

צריכה להבהיר את עצמי, 

התכוונתי שאם הילד מתחיל לצאת עם בחורה חילונית אז הוא כבר לא יכול להביא אותה להורים כי זה יכול לפגוע, וגם בזוג הצעיר זה פוגע כי הם לא מממשים את הרצונות שלהם כמו שהם היו רוצים 

נשמע לי פחות סביר שבחור שבעט בחינוך של ההורים וחי חיים לא דתיים על כל המשתמע יפרד מחברה שלו רק כי ההורים לא מרוצים. 

הקושי העמוק של ההורים מאוד מובן לי. 

מתקשים לקבל אנשים שחושבים ועושים אחרת מהם

אז ברור שהם יתקשו לקבל שהילד שלהם הולך בדרך אחרת 

מבחינתם טובת הילד היא ללכת בדרך שלהם, לכן הם ילחמו שהוא יחזור לדרך ״הנכונה״

לילד שלהם,

לבין הציפיות שיממש את החינוך שהם חשבו שהעניקו לו.

אהבה בלתי תלויה אך בלי תוכן...

או תוכן מושלם אך ללא אהבה...

אם יש להורים דבר אחד שהם מרגישים בעלי הבית בו זה חינוך הילדים, וכשזה מתפוצץ להם בפרצוף הם נשארים עם אהבה עזה אך ריקה, ואף כואבת ומלאת טריגרים.

אז הם קרועים, ובמקרים רבים בגלל שהמצב כל כך רגיש, הם יעשו כל מה שהם חושבים שיעזור לילד (טעות איומה לדעתי).

זה רק סימן שהיה שם משהו רקוב עוד לפני כן, והילד הוא אולי רק קש ששבר את גב הגמל.

מישהי שחזרה בתשובה ולאחר שנים של גידול בצניעות והקפדה הבת לא הלכה איתה, היא אמרה לי בדמעות - כל כך ברחתי מהעולם הזה, כל כך בחרתי להתנתק ממנו וויתרתי על המון וכעת עצמי ובשרי הולכת לשם? למקום שאני יודעת כמה הוא רע ואסור? מה אני אעשה כשאני רואה אותה מכניסה יד לחשמל? אחבק אותה? 

גם אחרי שהסברתי לה את דעתי השונה עדיין אני חושב שיש מקום להבין אותה - יש קושי עמוק להורים לראות את הילד עוזב את הדרך.

יש להם מעסיק, והוא האחראי הבלעדי על השכר שלהם. 

כמו כן אני לא נותן טיפים לרופא, לקופאית, למוסכניק, לרואה החשבון, לחשמלאי... מה שהם אומרים לי שאני צריך לשלם על השירות/מוצר, זה מה שאני משלם.

כמובן שבתור מלצר הכי נחמד זזה לקבל טיפ.

אבל אם נחשוב בהיגיון, לא מספיק שאני משלם על האירוע\מסעדה שגם ככה כיום לא מאוד זולים, אני עוד צריך להוסיף כסף לבחור הנחמד שזו העבודה שלו? 

לא בקטע מזלזל ש"העבודה שלו זה לשרת אותי" אלא אשכרה, זו העבודה, לבוא-לקחת-להביא, על מה להוסיף כסף? שהוא גם מחייך? מצידי שלא יחייך חחח

אז כן

בשליחים לא יצא לי להיעזר אז לא בדקתי 

זה בפירוש לא המצב הרגיל, בטח לא במקומות גדולים ומסודרים. לפני הרבה שנים זה היה המצב, אבל מאז עברו חוקים שהסדירו את הנושא. 

רק אם יכפו עלי, או יגרמו לסיטואציה שבה אעדיף לרחם על האומללים ולתת להם קבצנות טיפים.

רק כי זה עניין של מקובלות, לא שבאמת בא לי לשלם מעבר לעלות הגבוהה גם ככה באופן יחסי

מפרגנת להם

עבודה קשה

אבל זה לא קורה אצלי הרבה מסעדות/ שליחויות של אוכל 

כשזה מתאים

למטפלת פרטית הייתי מוסיפה לפני חגים

מעדיפה לקנות בחנות קרובה לבית גם אם זה יותר יקר

כדי לפרנס מקומיים

מפרגנת לנהגי מוניות את הסכום בלי מיקוח (לא קורה הרבה מוניות)

אפילו תוך גדי

 הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!

לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה

זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא

כאן, ליד הכיור, השיש....

השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני

אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך,  לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות

עם דעת  וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי,  Young man.......

א

אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים

במסגרת תורנית איזושהי,  אז בלי לשמוע משהו תורני, אני

מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ. 

הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי

ודומיו - יותר.  הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!

ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים

ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....

אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים

לציבור של בעלי תשובה, או אנשים

שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,

מלאי מחשבה, משהו!!

א גיט ווך!

לילמנוחה!

הייתי שומע הרבה, מתישהו הגעתי למחסום השיעורים בתשלום... 

אין לי את האפשרות.   אבל נהנתי מאד 

גם את הצד המוזיקלי של הרב, בנוסף לכל שיעורי התורה המדהימים שלו ופרשה ב4 שהפכה מזמן ל10, 20 ויותר חחח

למי שלא מכיר, אני מדבר על זה: קישור

שלא אכשיל מישהו חס ושלום

בהחלט היתה משכיחה לי את האבל. 

אני מתארת לעצמי שהכל זה שירי אמונה וכד'. נכון?

זה כל כך לא הולך עם הרב לוי השכלתן כל כך....

הוא ממש נפלא. וגם צדיק אני חושבת. לפי התשובות שלו כששואלים אותו.

שאלתי אותו על משהו מזעזע שהזכיר בשיעוריו על הכוזרי, והוא ענה:

אנחנו לא שופטים אף אחד.

מדהים. תודה!

תודה!!!

אבל השיעורים הארוכים שלו (הכוזרי, הרמח"ל ) - זה לא "נחמד", כלומר, זה לא

מוגש כסיפור, כדיאלוג בינו לבין מישהו שמתנגד או לא מבין, זה על טהרת הקודש

ממש. כך זה מרגיש לי. כל כך בהיר, מסודר, חכם, עמוק, לא "עממי" בשום אופן!

לא יודעת אם הצלחתי להסביר את הכוונה שלי.

את מרגישה את הכובד של האחריות שיש בתוכן הזה. זה באמת מרגיש לפעמים כמו "קומה שנייה" של אמונה - כזו שלא מסתפקת רק ברגש, אלא דורשת מאיתנו מבנה שכלי ורוחני מאוד חזק כדי לעמוד מול סערות העולם. הסברת את עצמך מצוין! (בתקוה שהבנתי ;)

באמת קומה שניה, כי השיעורים

הארוכים והעמוקים האלה, פחות קלילים, יש להם (אני חושבת)

פחות מגמה להשפיע. ומבחינה אינטלקטואלית, הם באמת

מלאכת מחשבת. מעניקים סיפוק שכלי . הרגשה של איזה

מופלא, כמה עמוק.....

מבחינת להרגיש את כובד האחריות....הלוואי.

אולי מבחינה זו, דווקא השיעורים הקצרים

המחדדים נקודה מסויימת, יכולים (זמנית?)

להשפיע יותר.

עולים בזכרוני הסיפורים מזמן גירוש ספרד למשל, שדווקא

פשוטי העם, שעבדו את השם בתמימות ופשטות, החזיקו

מעמד מבחינה יהודית, יותר מהמשכילים למינהם (שגם

שמרו מצוות).

ואולי אני טועה.

זה כן משפיע. או מוטב לאמר, זה עוזר לאהוב את השם, לעשות אולי פחות מלומדה, יותר ברצינות, אולי...

מזכיר את זה כבדרך אגב. מאוד ממליצה להקשיב לו. 

הרב אורי שרקי

הרב מיכאל אברהם

הרב אליהו זיני

הרב שמואל אליהו

הרב גיא אלאלוף

יש הרבה על מי להמליץ אך מה שהלב חושק הזמן עושק.

הרב יגאל לוינשטיין

הרב שניאור אשכנזי

הרב צבי בן פורת

הרב אליהו מויאל (אם אני לא טועה)

כשיהיה זמן סוף סוף....

שיעורים על מצבי נפש  - הרב ד"ר הררי באתר "התבוננות"

הרב פנגר - על ירידות, נפילות וכו' וכו' בקול חי (מחשבים מסלול מחדש יום חמישי בלילה משעה 12 ועד 2 בלילה

וגם שיעורים קצרים מאוד וטיפים גם בקול חי וביוטיוב.

ממליץ עליהם חח
 

כדאי לשמוע

אם צרכי הילד מסופקים לו, בעיקר רגשית, הוא יהיה מאושר.

אז אני לא חושב שיש סטטיסטיקה קבועה.
 

אם הייתי צריך לנחש בכוח אז הייתי אומר או שזה דינמי ומשתנה כל הזמן בין המגזרים או שזה פחות או יותר אותו יחס של מאושרים/לא מאושרים אצל כל המגזרים (היהודים כמובן...)

השאלה הגדולה היא לאיפה הילד הזה הלך ברגע שהתבגרנו.

האם יש סביבה שמשמרת כמה שיותר את הילד בתוכנו גם כשהתבגרנו?

אבל לדעתי יש 2 מגזרים שעל פניו הרוב נשארים בהם: חילוני וחרדי

החילוני- כי זה לא באמת מגזר, זה פשוט חופש מוחלט אז הכל נכנס בקטגוריה, גם להיות חילוני ולשמור שבת, נניח.

והחרדי- כי זה חינוך נוקשה וקהילתיות חזקה שקשה לצאת ממנו. ולכן יש רוב שנשאר.

כמו תמיד, הדשא של השכן ירוק יותר ונראה לי שמכיוון שהמגזר הדתי תמיד באמצע והמינון של החופש והתורה משתנה מאדם לאדם, ממשפחה למשפחה וממקום למקום, קל לצאת ממנו לכל כיוון..

לילדים, אני חושבת שילדות מאושרת תלויה בהורים ובסביבה האנושית, לא קשור לרמה דתית או למגזר כלשהו. הדרך שההורים והסביבה מתווכים לילד את העולם וגם את המחויבויות שלו, היא זו שמשפיעה הכי הרבה על השמחה הפנימית.

לדוגמה, ילדה בגן משחקים. אפשר להיות הורה קשוח שלא מרשה לעלות על מתקנים גבוהים יותר, ואפשר להיות הורה קשוח שלא מאפשר מבחינת צניעות לנסות כל מיני פעלולים, ואפשר להיות הורה מאפשר שפשוט מוודא שהילדה בטוחה ושטוב לה, ושמתאפשר לה לנסות כל מה שהיא רוצה בגן משחקים. זה הכל

זה תחום אומנותי

אימון/ טיפול זה תחום פסיכולוגי

יש לא מעט תחומים/ משרות שאפשר להתחיל בקטן ולצמוח

ותכלס קריירה נבנת כמעט תמיד ככה

מקטן (בסוג משרה/ כמות השקעה/ ידע/ משכורת) למשהו שיכול לגדול 

עולם האימון והטיפול - מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד.

זוועה.

הלוואי שאחד כזה ייתבע פעם, והפיצויים שהוא יצטרך לשלם ילמדו את כל השרלטנים שיש אחריות למעשים שלהם.

שכמו שאי אפשר ללמוד בזום בקורס של חודשיים איך לבנות בניין כך שהוא לא ייפול ברעידת אדמה, כך אי אפשר ללמוד באיזה קורס קקמייקה איך לטפל בנפשות של בני אדם. 

אבל זה רווח לצערי

א. אדם שבוחר להיות מטופל או מאומן ע"י בוגר קורס ללא ניסיון הרי שהבחירה בידו ועליו לשאת בתוצאות.

ב. אינני רואה בהכרח אינדיקציה לטיב הטיפול ומספר השנים שהמטפל בילה באקדמיה, או במוסד שבו הוא למד.