ובאמת מומלץ להחליט איך את רוצה לחיות ''כשתהיי גדולה'', לפני שאת יוצאת לשידוכים...

זה לא שאין אנשים שמשתנים 180 מעלות אחרי החתונה, אבל הכי נכון גם כלפייך וגם כלפי בעלך שתהיי יחסית סגורה על עצמך לפני הוורט 🙃

האמת שכמה חברות שלי לומדות בנשמת בירושלים אז יוצא לי לבקר שם מדי פעם, אבל לא יודעת כמה אפשר להסיק מהחוויה שלי שם ועד כמה היא מייצגת... כנראה שמשהות ממושכת שם הייתי יכולה לצאת עם הכרות מעמיקה יותר, אבל יש לי לימודים ועיסוקים אחרים וזה גם כבר "ישייך" אותי לשם. אבל אולי אנסה ללכת לשבת או לכמה ימים וללמוד יותר.

(גילוי נאות: ביליתי בה תקופה כבעל של)

זה מקום חמוד. אבל עם קו ברור שאולי מתאים לך ואולי לא.

פשוט זאת בערך היחידה שאני מכירה...

יש שם עולם שלם. את צריכה לראות לאן את נמשכת ולחפש מישהי (עדיף אישה שלמדה בכמה מקומות או מכירה) שתעזור לך. אני לא נמצא במקום הזה.

זה יהיה לך הרבה יותר קל עם מישהי... 

אני ממליצה על מדרשת שילוב או יום נשים

לדוגמא מדרשת שילוב פתח תקווה | מדרשת בינת - בית מדרש גבוה לבנות

ממליץ בחום על הסדרה החדשה של הרב אייל ורד על מגילת אסתר

יש עוד דרכים להכיר את הציבור הדתי

ממליץ לך רק לא לקחת את הציבור הדתי לאומי( ואנימלא אומר את זה בקטע נעלב...) כפתרון אמצע בין חרדיות לחילונות.

גם בגלל שזה פשוט לא נכון וגם כי זה נראה לי מחשבה לא בריאה להשתייך למגזר בגלל שהוא נוח

ההשקפה הדתית לאומית היא לא התפשרות בין קודש לחול.

-היא אידיאל.

האמת שההתעניינות שלי בכיוון הזה באה דווקא ממחשבה שעדיף לא ללכת על פשרה או התנדנדות כלשהי באמצע - אחרת הייתי מין חרדית מודרנית כזאת, מה שתכלס גם קל לי יותר מבחינת הסביבה שאני כבר רגילה אליה

לדעתי, בשלב הזה זה לא חכם לעבור מגזר. כי זה דבר שלוקח זמן. אפילו אם תחליטי לעשות בירור עומק השקפתי ותבחרי במגזר, אני חושבת שמבחינת השתייכות, מנטליות וסגנון יהיה לך קשה להתחתן עם מישהו שלא מגיע מהיכן שאת מגיעה. הוא כבר נמצא שם, הוא גדל לזה. בשידוכים עדיף למצוא מישהו שדומה למצב שלך עכשיו מצד אחד ועם שאיפות דומות מצד שני. תשמרי על מה שיש לך כרגע, ובעתיד כזוג צעיר לדוגמא תוכלו לעבור לגור ביישוב ולהכיר לאט לאט, ואם תאהבו- תהפכו להיות חלק באופן הדרגתי וזה יהיה הכי בריא והכי אמיתי. אפשר גם שכונה מעורבת. אבל שינויים כאלה גדולים בחיים לא עושים באופן דרסטי ובטח שלא זורקים בבת אחת את כל מה שבאנו ממנו.

באופן כללי, אני חושבת שהמגזר לא צריך להיות האישיו המרכזי... כי זה דבר חיצוני. אני מכירה אנשים שעברו מגזרים שלוש פעמים במהלך החיים... זה דברים שקורים לבד מהמציאות ממה שמתאים באותו שלב. אם את רוצה להכיר את המגזר ולהתקרב אליו אז תנסי כמו שאמרו להכנס לאיזו מדרשת שילוב, להתנדב או ללמוד במקום דתי לאומי. יש הרבה מדרשות שעושות ימי לימוד חד שבועיים לנשים/ סטודנטיות אני לא יודעת באיזה שלב את בחיים... (יכולה לשאול אותי בפרטי לגבי זה)

אני בטוחה שיש עוד בחורים חרדים כמוך... פשוט תסבירי לשדכנית מה את מחפשת, מה נטיית הלב שלך וההשקפה שלך בתחומים מסויימים. 

תגששי איפה יותר תוכלי למצוא בחורים פתוחים מרקע חרדי... אני חושבת שיש לא מעט כמוך על קו התפר.

בהצלחה בע"ה

כן, לא חושבת שהייתי מחליפה מגזר באופן מלא בעתיד הקרוב (לא נשמע לי אפשרי בכלל), אבל אני כן רוצה לגשש קצת כדי לראות מולי איזה כיוון כללי (נראה לי שבסופו של דבר ארצה להתחתן עם מישהו שנמצא באותו כיוון כללי כמוני, גם אם את המקום המדויק נמצא אחר כך)

לפני שאת מגיעה לשידוכים,

לפני נשואים, שהבעל יהיה שותף ולא מתנגד או נגרר בעל כורחו או בלית ברירה.

 וודאי שלפני שנכנסים להריון,

שהבירור לא יהיה על הגב של הילדים.

מחזקת את כמה שכתב @פשוט אני..  קחי לך שנה במדרשה.

אם עוד לא למדת מקצוע, תוכלי לברר על לימודים במכון טל/ אוניברסיטת בר אילן וגם להשתלב שם חברתית.

לדעתי תעשי חושבים טובים אם באמת יש בך כוחות ומקום לעשות שינוי. (כי זה דיי חתיכת שינוי)

ואם כן, תנסי להתנדב/שירות לאומי 

או לעשות כמה חודשים במדרשה.

לפני כן בישביל לגשש אפשר לשמוע את התכנים התורניים דרך ערוץ מאיר ככה אולי יותר תביני תסגנון 

כותבת את דעתי, יכולה לקחת את זה כעצה (:

אם את לא חיה מתוך אידיאל במקום שבו את נמצאת עכשיו, לא לחשוש ללכת ולחפש מה נכון! 

איך לעשות את זה? 

כדי ללמוד ולהכיר סוגי חֶברות אפשר ללכת לשבתות בכל מיני ישובים ומדרשות ברחבי הארץ, להכיר אנשים, לשוחח להתעניין ולהרחיב מעגלים, לשמוע שיעורים של סוגי רבנים שונים ועוד.. 

אחרי חיפוש ולימוד, והבנה של איזה חברה משמרת יותר את הערכים שאת מאמינה בהם, ומה יותר נכון לך- פשוט לעשות זה! 

איך להתערות בסוף בציבור שמצא חן בעיניך? 

כמו שאמרו כאן, אפשר פשוט להירשם למדרשה או מוסד לימודי שמאפשר לך להיות חלק מהחברה הזאת  

וחיזוק קטן, לא להירתע מהתערות בחברה חדשה, גם אם זה ידרוש קצת אומץ ויציאה מאזור הנוחות, ואולי בהתחלה תחושה שאת קצת שונה ועם רקע אחר, אם החלטת שזה עולם הערכים הנכון, תתמידי בזה, תשקיעי את עצמך בזה, לא מתוך הכחשה של המקום שממנו באת, וכן מתוך הכרה בייחודיות של הדרך שעשית.  ובלי בושה, פשוט להיכנס ולהצהיר "אני כזאת" ואת גם בסוף תהיי כזאת, מניסיון. 

ובעז"ה מאחלת לך רק תובנות נכונות בהצלחה!! (:

מעריכה מאוד

הרבה תשובות כאן המליצו על שבתות ביישובים ומדרשות וכאלה... איך עושים את זה פרקטית אם אני לא מכירה שם אף אחד? כלומר אני פשוט יוצרת קשר עם מדרשה ומבקשת לבוא? למה שהם יארחו זרה רנדומלית? 🙈 

אפשר לבוא כביכול כדי להתעניין במדרשה,

וביישובים זה מקובל שיש משפחות שמארחות את כל המי ומי..

אפשר לומר שאת רוצה לטייל באזור בסופש ורוצה לעשות שם שבת ואז כבר יפנו אותך למשפחות הנכונות..

אם זה רלוונטי, את יכולה גם לפנות אלי בפרטי, אני אנסה לקשר אותך לאנשים שיכולים לעזור 😉

אני די ביישנית באופן כללי, לא יודעת איך אני אוכל פשוט לנחות אצל משפחה שלא הכרתי קודם... אבל זה כן נשמע כמו משהו שיכול ממש לעזור. אני אחשוב על זה, תודה רבה

אני ממשפחה מאוד חרדית בגיל 16 יצאתי לרחוב קצאת חזרתי בתשובה אחכ אבל בישיבת דתי לאומי זה מעבר נורא קשה אתה לא מכיר ניאואנסים [ככה כותבים?] 

היום אף אחד שאני לא יספר לו לא ידע אבל זה לא לוקח קצת זמן 

אני אישית מכיר עוד מישהי גם כן ככה אבל רוב מי שעושה את זה לא באמת מחליף מגזר הוא נשאר איפשהו בתפר 

מקווה שעד החתונה זה יעבור לי אבל אין לי מושג איך יהיה בדייטים זה מסובך ולא רגיל 

השאלה מה את מתכוונת בלהחליף מגזר? ועד כמה להשתנות? האם ממקום דתי\בריא או בריחה מהדת\מהסביבה? 

כי יעני אם את לא רציני את יכולה למצוא את עצמך מהר מאוד בגוון מגזרי מאוד רדוד ויש הרבה מאוד גוונים בציונות הדתית

תודה ענקית על השיתוף.

אתה צודק, כנראה באמת הכי ריאלי להישאר איפשהו בתפר... נראה לי שזו אפשרות עם לא מעט מעלות, אבל גם חסרונות משמעותיים (כי כן נראה לי טוב להיות חלק מקהילה ועם דרך סדורה ומגובשת ככל האפשר). כרגע אני רק בשלב ממש ראשוני, אני מקווה שעם הבנה טובה יותר של מה שעומד לפניי אוכל לעשות החלטה מושכלת יותר.

לא חושבת שאני באה מבריחה מהדת/מהסביבה (אין לי כוונה להפסיק לשמור תומ"צ בכל מקרה, ומבחינת הסביבה הכי קל וטבעי לי כרגע להישאר חרדית בהגדרה ולעשות מה שאני רוצה)

הוא בוהה בנקודות אקראיות באוויר בזמן שהוא מדבר עם בנות.

והוא עושה את אותו הדבר גם כשהוא מדבר עם בנים.

לפחות במקרה שלו זה משתלם, אני מקבל קצבת נכות בגלל האוטיזם שלו...

אבל מה התירוץ שלך?

אני מגיע ממקום הפוך, יש משהו במבט לעיניים שחודר פנימה ומתוך הכבוד העמוק למי שמולי לא מרגיש בנוח להסתכל ככה סתם. הוא שייך לה.

בעיני יש בטענה שלך חוסר כבוד, אתה הופך מרחב עדין ועמוק לסתמי בטענות של חוסר כבוד.

אף אחת מההתנהגויות הקיצוניות לא טובה 

לא להמנע מקשר עין, ולא לנעוץ מבט

זה גם מאוד תלוי סיטואציה

כשהמרצה שלי מסביר לי משהו אני יכולה להסתכל לו בעיניים גם חצי שעה 

כי הוא מסביר ואני מקשיבה

מבט עמוק בעיניים זה אכן דבר אישי

כמו שאמרת יש הבדל בין קשר עין לצורך להבין אחד את השני, לבין מבט שהוא כאילו מעבר...

מבטים מהסוג הזה יגרמו לי להסיט מבט ולמבוכה מול אותו אדם

שיש הבדל בין קשר שברור שכן למבט בעיניים.

לא ככה?

בתנועת בני עקיבא, שהיא תנועת נוער מעורבת, למדתי באוניברסיטה, כיום נמצא ביום יום בחברה מעורבת, ופועל  

יוצא מאורח חיים כזה שאין הבדל בהתנהלות היומיומית מבחינת ניהול שיחות ודיבורים, מול גברים ומול נשים.  

אני לא אוהבת להסתכל ישירות בעיניים של גבר

שהוא לא בעלי/ אבא שלי/ אח שלי

גם גיסים שלי אין לי בעיה

אבל גברים זרים אם יוצא לי להיפגש במבט זה כזה לשניה ומסיטה את המבט

שמישהו מדבר בלי להסתכל עלי

בכללי זה סוג של באג בתקשורת

ויש את ההקשר הדתי

(שאותי ספציפית קצת דוחה

רוב השכנים/ הגברים פה בשכונה לא מסתכלים עלי

מתעלמים

אבל אם הם דופקים בדלת וצריכים משהו

פתאום הם יכולים להסתכל וגם לבקש

חוץ משכן אחד נורמלי

שאומר בוקר טוב ומיישר מבט)

אני כמובן בכל שיח עם בנאדם מסתכלת ישירות בעיניים

זה מבחינתי הרבה מהשיחה

השיח הלא מילולי 

היה מפריע אם שכן היה מסתכל לי כל בוקר בעיניים ואומר בוקר טוב

זה טוב לי שאין תקשורת ביני לבין השכנים הגברים מעבר לטכני

יש כאלו בלי קשר להלכה שנבוכים להסתכל במשך זמן בעיניים, לפעמים גם של בני אותו המין.
 

ניכר מהתגובות שזה מקתנה מאדם לאדם.

ההלכה היא כמובן דבר נפלא, אבל לענד - אין לי ספק שיש בה גם לא מעט קשיים ומורכבות שהנידון זה אחד מהם..

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)