ובאמת מומלץ להחליט איך את רוצה לחיות ''כשתהיי גדולה'', לפני שאת יוצאת לשידוכים...

זה לא שאין אנשים שמשתנים 180 מעלות אחרי החתונה, אבל הכי נכון גם כלפייך וגם כלפי בעלך שתהיי יחסית סגורה על עצמך לפני הוורט 🙃

האמת שכמה חברות שלי לומדות בנשמת בירושלים אז יוצא לי לבקר שם מדי פעם, אבל לא יודעת כמה אפשר להסיק מהחוויה שלי שם ועד כמה היא מייצגת... כנראה שמשהות ממושכת שם הייתי יכולה לצאת עם הכרות מעמיקה יותר, אבל יש לי לימודים ועיסוקים אחרים וזה גם כבר "ישייך" אותי לשם. אבל אולי אנסה ללכת לשבת או לכמה ימים וללמוד יותר.

(גילוי נאות: ביליתי בה תקופה כבעל של)

זה מקום חמוד. אבל עם קו ברור שאולי מתאים לך ואולי לא.

פשוט זאת בערך היחידה שאני מכירה...

יש שם עולם שלם. את צריכה לראות לאן את נמשכת ולחפש מישהי (עדיף אישה שלמדה בכמה מקומות או מכירה) שתעזור לך. אני לא נמצא במקום הזה.

זה יהיה לך הרבה יותר קל עם מישהי... 

אני ממליצה על מדרשת שילוב או יום נשים

לדוגמא מדרשת שילוב פתח תקווה | מדרשת בינת - בית מדרש גבוה לבנות

ממליץ בחום על הסדרה החדשה של הרב אייל ורד על מגילת אסתר

יש עוד דרכים להכיר את הציבור הדתי

ממליץ לך רק לא לקחת את הציבור הדתי לאומי( ואנימלא אומר את זה בקטע נעלב...) כפתרון אמצע בין חרדיות לחילונות.

גם בגלל שזה פשוט לא נכון וגם כי זה נראה לי מחשבה לא בריאה להשתייך למגזר בגלל שהוא נוח

ההשקפה הדתית לאומית היא לא התפשרות בין קודש לחול.

-היא אידיאל.

האמת שההתעניינות שלי בכיוון הזה באה דווקא ממחשבה שעדיף לא ללכת על פשרה או התנדנדות כלשהי באמצע - אחרת הייתי מין חרדית מודרנית כזאת, מה שתכלס גם קל לי יותר מבחינת הסביבה שאני כבר רגילה אליה

לדעתי, בשלב הזה זה לא חכם לעבור מגזר. כי זה דבר שלוקח זמן. אפילו אם תחליטי לעשות בירור עומק השקפתי ותבחרי במגזר, אני חושבת שמבחינת השתייכות, מנטליות וסגנון יהיה לך קשה להתחתן עם מישהו שלא מגיע מהיכן שאת מגיעה. הוא כבר נמצא שם, הוא גדל לזה. בשידוכים עדיף למצוא מישהו שדומה למצב שלך עכשיו מצד אחד ועם שאיפות דומות מצד שני. תשמרי על מה שיש לך כרגע, ובעתיד כזוג צעיר לדוגמא תוכלו לעבור לגור ביישוב ולהכיר לאט לאט, ואם תאהבו- תהפכו להיות חלק באופן הדרגתי וזה יהיה הכי בריא והכי אמיתי. אפשר גם שכונה מעורבת. אבל שינויים כאלה גדולים בחיים לא עושים באופן דרסטי ובטח שלא זורקים בבת אחת את כל מה שבאנו ממנו.

באופן כללי, אני חושבת שהמגזר לא צריך להיות האישיו המרכזי... כי זה דבר חיצוני. אני מכירה אנשים שעברו מגזרים שלוש פעמים במהלך החיים... זה דברים שקורים לבד מהמציאות ממה שמתאים באותו שלב. אם את רוצה להכיר את המגזר ולהתקרב אליו אז תנסי כמו שאמרו להכנס לאיזו מדרשת שילוב, להתנדב או ללמוד במקום דתי לאומי. יש הרבה מדרשות שעושות ימי לימוד חד שבועיים לנשים/ סטודנטיות אני לא יודעת באיזה שלב את בחיים... (יכולה לשאול אותי בפרטי לגבי זה)

אני בטוחה שיש עוד בחורים חרדים כמוך... פשוט תסבירי לשדכנית מה את מחפשת, מה נטיית הלב שלך וההשקפה שלך בתחומים מסויימים. 

תגששי איפה יותר תוכלי למצוא בחורים פתוחים מרקע חרדי... אני חושבת שיש לא מעט כמוך על קו התפר.

בהצלחה בע"ה

כן, לא חושבת שהייתי מחליפה מגזר באופן מלא בעתיד הקרוב (לא נשמע לי אפשרי בכלל), אבל אני כן רוצה לגשש קצת כדי לראות מולי איזה כיוון כללי (נראה לי שבסופו של דבר ארצה להתחתן עם מישהו שנמצא באותו כיוון כללי כמוני, גם אם את המקום המדויק נמצא אחר כך)

לפני שאת מגיעה לשידוכים,

לפני נשואים, שהבעל יהיה שותף ולא מתנגד או נגרר בעל כורחו או בלית ברירה.

 וודאי שלפני שנכנסים להריון,

שהבירור לא יהיה על הגב של הילדים.

מחזקת את כמה שכתב @פשוט אני..  קחי לך שנה במדרשה.

אם עוד לא למדת מקצוע, תוכלי לברר על לימודים במכון טל/ אוניברסיטת בר אילן וגם להשתלב שם חברתית.

לדעתי תעשי חושבים טובים אם באמת יש בך כוחות ומקום לעשות שינוי. (כי זה דיי חתיכת שינוי)

ואם כן, תנסי להתנדב/שירות לאומי 

או לעשות כמה חודשים במדרשה.

לפני כן בישביל לגשש אפשר לשמוע את התכנים התורניים דרך ערוץ מאיר ככה אולי יותר תביני תסגנון 

כותבת את דעתי, יכולה לקחת את זה כעצה (:

אם את לא חיה מתוך אידיאל במקום שבו את נמצאת עכשיו, לא לחשוש ללכת ולחפש מה נכון! 

איך לעשות את זה? 

כדי ללמוד ולהכיר סוגי חֶברות אפשר ללכת לשבתות בכל מיני ישובים ומדרשות ברחבי הארץ, להכיר אנשים, לשוחח להתעניין ולהרחיב מעגלים, לשמוע שיעורים של סוגי רבנים שונים ועוד.. 

אחרי חיפוש ולימוד, והבנה של איזה חברה משמרת יותר את הערכים שאת מאמינה בהם, ומה יותר נכון לך- פשוט לעשות זה! 

איך להתערות בסוף בציבור שמצא חן בעיניך? 

כמו שאמרו כאן, אפשר פשוט להירשם למדרשה או מוסד לימודי שמאפשר לך להיות חלק מהחברה הזאת  

וחיזוק קטן, לא להירתע מהתערות בחברה חדשה, גם אם זה ידרוש קצת אומץ ויציאה מאזור הנוחות, ואולי בהתחלה תחושה שאת קצת שונה ועם רקע אחר, אם החלטת שזה עולם הערכים הנכון, תתמידי בזה, תשקיעי את עצמך בזה, לא מתוך הכחשה של המקום שממנו באת, וכן מתוך הכרה בייחודיות של הדרך שעשית.  ובלי בושה, פשוט להיכנס ולהצהיר "אני כזאת" ואת גם בסוף תהיי כזאת, מניסיון. 

ובעז"ה מאחלת לך רק תובנות נכונות בהצלחה!! (:

מעריכה מאוד

הרבה תשובות כאן המליצו על שבתות ביישובים ומדרשות וכאלה... איך עושים את זה פרקטית אם אני לא מכירה שם אף אחד? כלומר אני פשוט יוצרת קשר עם מדרשה ומבקשת לבוא? למה שהם יארחו זרה רנדומלית? 🙈 

אפשר לבוא כביכול כדי להתעניין במדרשה,

וביישובים זה מקובל שיש משפחות שמארחות את כל המי ומי..

אפשר לומר שאת רוצה לטייל באזור בסופש ורוצה לעשות שם שבת ואז כבר יפנו אותך למשפחות הנכונות..

אם זה רלוונטי, את יכולה גם לפנות אלי בפרטי, אני אנסה לקשר אותך לאנשים שיכולים לעזור 😉

אני די ביישנית באופן כללי, לא יודעת איך אני אוכל פשוט לנחות אצל משפחה שלא הכרתי קודם... אבל זה כן נשמע כמו משהו שיכול ממש לעזור. אני אחשוב על זה, תודה רבה

אני ממשפחה מאוד חרדית בגיל 16 יצאתי לרחוב קצאת חזרתי בתשובה אחכ אבל בישיבת דתי לאומי זה מעבר נורא קשה אתה לא מכיר ניאואנסים [ככה כותבים?] 

היום אף אחד שאני לא יספר לו לא ידע אבל זה לא לוקח קצת זמן 

אני אישית מכיר עוד מישהי גם כן ככה אבל רוב מי שעושה את זה לא באמת מחליף מגזר הוא נשאר איפשהו בתפר 

מקווה שעד החתונה זה יעבור לי אבל אין לי מושג איך יהיה בדייטים זה מסובך ולא רגיל 

השאלה מה את מתכוונת בלהחליף מגזר? ועד כמה להשתנות? האם ממקום דתי\בריא או בריחה מהדת\מהסביבה? 

כי יעני אם את לא רציני את יכולה למצוא את עצמך מהר מאוד בגוון מגזרי מאוד רדוד ויש הרבה מאוד גוונים בציונות הדתית

תודה ענקית על השיתוף.

אתה צודק, כנראה באמת הכי ריאלי להישאר איפשהו בתפר... נראה לי שזו אפשרות עם לא מעט מעלות, אבל גם חסרונות משמעותיים (כי כן נראה לי טוב להיות חלק מקהילה ועם דרך סדורה ומגובשת ככל האפשר). כרגע אני רק בשלב ממש ראשוני, אני מקווה שעם הבנה טובה יותר של מה שעומד לפניי אוכל לעשות החלטה מושכלת יותר.

לא חושבת שאני באה מבריחה מהדת/מהסביבה (אין לי כוונה להפסיק לשמור תומ"צ בכל מקרה, ומבחינת הסביבה הכי קל וטבעי לי כרגע להישאר חרדית בהגדרה ולעשות מה שאני רוצה)

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל