ובאמת מומלץ להחליט איך את רוצה לחיות ''כשתהיי גדולה'', לפני שאת יוצאת לשידוכים...

זה לא שאין אנשים שמשתנים 180 מעלות אחרי החתונה, אבל הכי נכון גם כלפייך וגם כלפי בעלך שתהיי יחסית סגורה על עצמך לפני הוורט 🙃

האמת שכמה חברות שלי לומדות בנשמת בירושלים אז יוצא לי לבקר שם מדי פעם, אבל לא יודעת כמה אפשר להסיק מהחוויה שלי שם ועד כמה היא מייצגת... כנראה שמשהות ממושכת שם הייתי יכולה לצאת עם הכרות מעמיקה יותר, אבל יש לי לימודים ועיסוקים אחרים וזה גם כבר "ישייך" אותי לשם. אבל אולי אנסה ללכת לשבת או לכמה ימים וללמוד יותר.

(גילוי נאות: ביליתי בה תקופה כבעל של)

זה מקום חמוד. אבל עם קו ברור שאולי מתאים לך ואולי לא.

פשוט זאת בערך היחידה שאני מכירה...

יש שם עולם שלם. את צריכה לראות לאן את נמשכת ולחפש מישהי (עדיף אישה שלמדה בכמה מקומות או מכירה) שתעזור לך. אני לא נמצא במקום הזה.

זה יהיה לך הרבה יותר קל עם מישהי... 

אני ממליצה על מדרשת שילוב או יום נשים

לדוגמא מדרשת שילוב פתח תקווה | מדרשת בינת - בית מדרש גבוה לבנות

ממליץ בחום על הסדרה החדשה של הרב אייל ורד על מגילת אסתר

יש עוד דרכים להכיר את הציבור הדתי

ממליץ לך רק לא לקחת את הציבור הדתי לאומי( ואנימלא אומר את זה בקטע נעלב...) כפתרון אמצע בין חרדיות לחילונות.

גם בגלל שזה פשוט לא נכון וגם כי זה נראה לי מחשבה לא בריאה להשתייך למגזר בגלל שהוא נוח

ההשקפה הדתית לאומית היא לא התפשרות בין קודש לחול.

-היא אידיאל.

האמת שההתעניינות שלי בכיוון הזה באה דווקא ממחשבה שעדיף לא ללכת על פשרה או התנדנדות כלשהי באמצע - אחרת הייתי מין חרדית מודרנית כזאת, מה שתכלס גם קל לי יותר מבחינת הסביבה שאני כבר רגילה אליה

לדעתי, בשלב הזה זה לא חכם לעבור מגזר. כי זה דבר שלוקח זמן. אפילו אם תחליטי לעשות בירור עומק השקפתי ותבחרי במגזר, אני חושבת שמבחינת השתייכות, מנטליות וסגנון יהיה לך קשה להתחתן עם מישהו שלא מגיע מהיכן שאת מגיעה. הוא כבר נמצא שם, הוא גדל לזה. בשידוכים עדיף למצוא מישהו שדומה למצב שלך עכשיו מצד אחד ועם שאיפות דומות מצד שני. תשמרי על מה שיש לך כרגע, ובעתיד כזוג צעיר לדוגמא תוכלו לעבור לגור ביישוב ולהכיר לאט לאט, ואם תאהבו- תהפכו להיות חלק באופן הדרגתי וזה יהיה הכי בריא והכי אמיתי. אפשר גם שכונה מעורבת. אבל שינויים כאלה גדולים בחיים לא עושים באופן דרסטי ובטח שלא זורקים בבת אחת את כל מה שבאנו ממנו.

באופן כללי, אני חושבת שהמגזר לא צריך להיות האישיו המרכזי... כי זה דבר חיצוני. אני מכירה אנשים שעברו מגזרים שלוש פעמים במהלך החיים... זה דברים שקורים לבד מהמציאות ממה שמתאים באותו שלב. אם את רוצה להכיר את המגזר ולהתקרב אליו אז תנסי כמו שאמרו להכנס לאיזו מדרשת שילוב, להתנדב או ללמוד במקום דתי לאומי. יש הרבה מדרשות שעושות ימי לימוד חד שבועיים לנשים/ סטודנטיות אני לא יודעת באיזה שלב את בחיים... (יכולה לשאול אותי בפרטי לגבי זה)

אני בטוחה שיש עוד בחורים חרדים כמוך... פשוט תסבירי לשדכנית מה את מחפשת, מה נטיית הלב שלך וההשקפה שלך בתחומים מסויימים. 

תגששי איפה יותר תוכלי למצוא בחורים פתוחים מרקע חרדי... אני חושבת שיש לא מעט כמוך על קו התפר.

בהצלחה בע"ה

כן, לא חושבת שהייתי מחליפה מגזר באופן מלא בעתיד הקרוב (לא נשמע לי אפשרי בכלל), אבל אני כן רוצה לגשש קצת כדי לראות מולי איזה כיוון כללי (נראה לי שבסופו של דבר ארצה להתחתן עם מישהו שנמצא באותו כיוון כללי כמוני, גם אם את המקום המדויק נמצא אחר כך)

לפני שאת מגיעה לשידוכים,

לפני נשואים, שהבעל יהיה שותף ולא מתנגד או נגרר בעל כורחו או בלית ברירה.

 וודאי שלפני שנכנסים להריון,

שהבירור לא יהיה על הגב של הילדים.

מחזקת את כמה שכתב @פשוט אני..  קחי לך שנה במדרשה.

אם עוד לא למדת מקצוע, תוכלי לברר על לימודים במכון טל/ אוניברסיטת בר אילן וגם להשתלב שם חברתית.

לדעתי תעשי חושבים טובים אם באמת יש בך כוחות ומקום לעשות שינוי. (כי זה דיי חתיכת שינוי)

ואם כן, תנסי להתנדב/שירות לאומי 

או לעשות כמה חודשים במדרשה.

לפני כן בישביל לגשש אפשר לשמוע את התכנים התורניים דרך ערוץ מאיר ככה אולי יותר תביני תסגנון 

כותבת את דעתי, יכולה לקחת את זה כעצה (:

אם את לא חיה מתוך אידיאל במקום שבו את נמצאת עכשיו, לא לחשוש ללכת ולחפש מה נכון! 

איך לעשות את זה? 

כדי ללמוד ולהכיר סוגי חֶברות אפשר ללכת לשבתות בכל מיני ישובים ומדרשות ברחבי הארץ, להכיר אנשים, לשוחח להתעניין ולהרחיב מעגלים, לשמוע שיעורים של סוגי רבנים שונים ועוד.. 

אחרי חיפוש ולימוד, והבנה של איזה חברה משמרת יותר את הערכים שאת מאמינה בהם, ומה יותר נכון לך- פשוט לעשות זה! 

איך להתערות בסוף בציבור שמצא חן בעיניך? 

כמו שאמרו כאן, אפשר פשוט להירשם למדרשה או מוסד לימודי שמאפשר לך להיות חלק מהחברה הזאת  

וחיזוק קטן, לא להירתע מהתערות בחברה חדשה, גם אם זה ידרוש קצת אומץ ויציאה מאזור הנוחות, ואולי בהתחלה תחושה שאת קצת שונה ועם רקע אחר, אם החלטת שזה עולם הערכים הנכון, תתמידי בזה, תשקיעי את עצמך בזה, לא מתוך הכחשה של המקום שממנו באת, וכן מתוך הכרה בייחודיות של הדרך שעשית.  ובלי בושה, פשוט להיכנס ולהצהיר "אני כזאת" ואת גם בסוף תהיי כזאת, מניסיון. 

ובעז"ה מאחלת לך רק תובנות נכונות בהצלחה!! (:

מעריכה מאוד

הרבה תשובות כאן המליצו על שבתות ביישובים ומדרשות וכאלה... איך עושים את זה פרקטית אם אני לא מכירה שם אף אחד? כלומר אני פשוט יוצרת קשר עם מדרשה ומבקשת לבוא? למה שהם יארחו זרה רנדומלית? 🙈 

אפשר לבוא כביכול כדי להתעניין במדרשה,

וביישובים זה מקובל שיש משפחות שמארחות את כל המי ומי..

אפשר לומר שאת רוצה לטייל באזור בסופש ורוצה לעשות שם שבת ואז כבר יפנו אותך למשפחות הנכונות..

אם זה רלוונטי, את יכולה גם לפנות אלי בפרטי, אני אנסה לקשר אותך לאנשים שיכולים לעזור 😉

אני די ביישנית באופן כללי, לא יודעת איך אני אוכל פשוט לנחות אצל משפחה שלא הכרתי קודם... אבל זה כן נשמע כמו משהו שיכול ממש לעזור. אני אחשוב על זה, תודה רבה

אני ממשפחה מאוד חרדית בגיל 16 יצאתי לרחוב קצאת חזרתי בתשובה אחכ אבל בישיבת דתי לאומי זה מעבר נורא קשה אתה לא מכיר ניאואנסים [ככה כותבים?] 

היום אף אחד שאני לא יספר לו לא ידע אבל זה לא לוקח קצת זמן 

אני אישית מכיר עוד מישהי גם כן ככה אבל רוב מי שעושה את זה לא באמת מחליף מגזר הוא נשאר איפשהו בתפר 

מקווה שעד החתונה זה יעבור לי אבל אין לי מושג איך יהיה בדייטים זה מסובך ולא רגיל 

השאלה מה את מתכוונת בלהחליף מגזר? ועד כמה להשתנות? האם ממקום דתי\בריא או בריחה מהדת\מהסביבה? 

כי יעני אם את לא רציני את יכולה למצוא את עצמך מהר מאוד בגוון מגזרי מאוד רדוד ויש הרבה מאוד גוונים בציונות הדתית

תודה ענקית על השיתוף.

אתה צודק, כנראה באמת הכי ריאלי להישאר איפשהו בתפר... נראה לי שזו אפשרות עם לא מעט מעלות, אבל גם חסרונות משמעותיים (כי כן נראה לי טוב להיות חלק מקהילה ועם דרך סדורה ומגובשת ככל האפשר). כרגע אני רק בשלב ממש ראשוני, אני מקווה שעם הבנה טובה יותר של מה שעומד לפניי אוכל לעשות החלטה מושכלת יותר.

לא חושבת שאני באה מבריחה מהדת/מהסביבה (אין לי כוונה להפסיק לשמור תומ"צ בכל מקרה, ומבחינת הסביבה הכי קל וטבעי לי כרגע להישאר חרדית בהגדרה ולעשות מה שאני רוצה)

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

איכשלאיהיה - מאוד יפה. אהבתי.

20260730195534.mp3

בלי סוף...עד שאחת התגובות הודיעה חגיגית שזה AI.....כל כך התאכזבתי......

בורחת עוד מעט לארץ קצת נחשלת, בלי אינטרנט, בלי AI......תענוג!

לא מאמין שיש מקום בעולם בלי אינטרנט…

חוץ מקור קיצוני - חושך!

0 שעות אור ביום

משלחת שהתגוררה שם לצורך מחקר...לא היה מספיק קר ובודד לו

אז החליט לעשות התבודדות בקוטב הדרומי בנקודה יותר רחוקה..

הספר לכאורה עוסק במדידת מזג האוויר וכד', אבל הוא

מרתק. במיוחד כמה תובנות שהגיע אליהן...ממליצה.

עברתי היום עם מישהו מהמשפחה על אירופה:

הונגריה - הרב מקריסטיר. אבל נוף - מישורי ולא נראה מעניין, יש שם שולי הקרפטים - דובים חומים בשפע.

רומניה - יש אוכלוסיה ענקית של דובים חומים באיזור ההרים - ודווקא לשם הייתי רוצה ללכת...

מזרח אירופה - הייתי נוסעת דווקא. אחד הבנים רוצה אתרים יהודים. אבל טיול לא מאורגן, קשה להסתדר. אוכל, לינה וכו'

מה גם שהשילוט הוא בפולנית בלבד. בזה הוויז יכול לעזור אולי. קוסמת לי ארוחת בוקר באחו שם, אבל פוחדת שבלי כוונה

אאחוז בעצם אדם, או שהנעליים יתמלאו בדם...מחילה.

דווקא הייתי שמחה לראות את הציון של הגר"א ובעיקר את מי שקבור לידו ( האפר - אברהם בן אברהם הי"ד) זה בליטא. לא אוהבת אותם...

איטליה - יקר ורומא עם הותיקן שלה ודנדוני הפעמונים - לא מושך במיוחד. גם לא הקולוסיאום על

כל הזוועות שהתרחשו שם.

ספרד - רחוק מדי. אנטישמים (זה בעצם משותף לכולם, אבל עדיין לא כל כך בבוטות כמו בספרד -

מה לעשות, האינקוויזיה זורמת להם בדם.

הארצות הבלקניות - נוף יפה מאוד, צוקים ונהרות. אולי.

יוון - אתונה לא עיר יפה, כך שמעתי. הים סביב האיים נהדר מן הסתם, אבל בעונה כזו נורא מתוייר. צפוף.

ובאי אחד מפורסם, בתי התיפלה, כך נראה, מרובים מהבתים האחרים. לא רוצה.

הולנד - חוץ מהבית בו הסתתרו אנה פרנק ומשפחתה, הי"ד - לא מעניינת אותי. יש גם הרבה ערבים.

בלגיה - נשמעים לי אנטיפטים...

אנגליה - הייתי. המקום בו שהה צ'רצ'יל, על מפותיו והסיכות התקועות בהן - מאוד מעניין.

מספיקה פעם אחת.

סקוטלנד - הייתי. ריח מבשלות הבירה באדינבורג הבירה, הכריע אותי תחתי. הם גם מאוד

לא יפים, במיוחד בהשוואה לסקנדינבים. הגענו לשם אחרי שהינו בסקנדינביה...

אירלנד - הייתי. עוני, נשים עם מטפחות קשורות מתחת לסנטר. נכנסנו לבר (בית מרזח

בלעז...) כדי לראות מה זה ועל מה זה, ושני שקצים שאלו אותנו מהיכן אנחנו. אחרי שענינו, אמר אחד לשני:

I TOLD YOU THEY ARE BLOODY JEWS!

יש שם הרבה ג'ינג'ים....

סקנדינביה - דנמרק מישורית. אורבנית כזו.

שבדיה - גם משהו כזה, נדמה לי

נורבגיה - המון טבע, פיורדים, לא הרבה אנשים יחסית לגודל הארץ. אחרי כמה

פיורדים והמון בריות בהירות שיער ועיניים, מתנו משיעמום ושיווענו לאיזו בריה

שחומה; באמת פגשנו איטלקים ואורו עינינו; חומים לגמרי. מקסים.

פינלנד - אגמים. גם מישורית נדמה לי. פעם נתקענו באיזה מקום נידח

על יד בצה , מן הסתם, לפי כמות היתושים שעטו עלינו. עברה מכונית

יחידה ונדירה בכביש הנידח, דווקא מכונית משטרה. נפנפנו אליה ביאוש

והם נפנפו חזרה בטוב לב.... . הסקנו שהעם שם לא מצטיין באינטליגנציה רבתי...

כרתים - זאתי הנחשלת קצת. הכל בעצלתיים. לא יפה. נוף מזרח תיכוני -

עצי רימון, תאנה....אולי בהרים יפה אבל לא הגענו לשם.

אין בית חב"ד. אין שום דבר כשר. כלום. אפשר רק פירות

וירקות. הבאנו עמנו מנות חמות פיתות הרבה גבינה צהובה

והבטחתי בלי נדר, לא לראות גבינה צהובה בחיי יותר...

מקווה שאמרתי באמת בלי נדר, כי שכחנו מזה בכלל....

אבל הים. הים רבותי זה לא הים תיכון שלנו. שדומה לנו בעצבנותו

ומרדנותו....ל...לא. זה ים טורקיז שקוף צלול שקט, הסובב את האי

מכל צדדיו, הוא כנראה מתאים עצמו לסביבה (או להיפך..) ים

עצלתיים כזה; דגים צבעוניים, מאוד יפה.

אבל החוף לא נעים; זפזיפי כזה, חורק, גבשושי...

אולי ניסע לשם. אולי אסע לשם.

נכון, אין חוף נפרד, אז היות ועדיין לא תיקנתי את

עצמי לחלוטין, הולכת לחוף רגיל. משתדלים אם

אפשר בפינה.

ובכל זאת, כל העיניים (רוסים והרבה גרמנים)

מופנות אלי; בניגוד חריף לאופנה הרווחת על החוף,

אני נכנסת למים עטופה מכף רגל עד ראש.....

נראה לי שגם הדגים נדהמו...

אבל זה המינימום שאני יכולה לעשות, מקווה

שהשם לא כועס ועדיין יש לו סבלנות אלי...

הצלחנו לקטוף 2 סברסים בר בדרך לאכסניה

שלנו; מאוד התרגשנו....

המסעדות מלאות תיירים, ואלו של הדגים

משליכות את השיירים בצדדים למטה והריח,

הריח.....כפרת עוונות.

מזרח רחוק - יקר ולא רוצה לראות מיני

• שקצים בדוכנים...וחם ונורא לח...

אפריקה - יקר. פוחדת מאריות.

אוסטרליה - יקר. פוחדת מכרישים.

אמריקה - יקר. פוחדת מכרישים (פלורידה, קליפורניה...) וגם מתנינים...

צרפת, כמובן שלא. אם ארצה, אלך לעיר העתיקה,

חבל על הכסף של הכרטיס.

אנטרטיקה- דווקא לשם הייתי רוצה, אבל

אמרתם שקר מדי. וגם יקר מדי. נורא

רוצה לראות לוויתן בגודל טבעי במקום

הטבעי שלו. מה רבו מעשיך....

( הא, גם שם יש דובים.....נזכרתי)

בקיצור, אין לאן ללכת.

אולי בארץ שלנו יש מקום נחמד?

בצפון? לא יקר ולא מעדיפה דווקא

סביב הכינרת. אבל כן בצפון צפון...

אבל רגע, חיזבאללה...

אוף!

ממך אליך אברח...

עכשיו- כל זה היה מזמן מזמן מזמן, עם תרמילי גב כבדים

בלי הרבה כסף, במיוחד בסקנדינביה - חלמתי ללא הרף

רק על שוק מחנה יהודה...

ודעו לכם - זה לא כיף כמו שזה אולי נשמע. התרמיל, כאמור

כבד. מצטמצמים באוכל, חם (או קר). האכסניות לפעמים

לא נחמד בהן, במיוחד שאיזו בחורה גרמניה מספרת בהתלהבות

וקול רם מאוחר בלילה, לחברתה, משהו בגרמנית מעצבנת ומפריעה

לישון..

ובכלל, רוצים כבר מקום ביתי. לא לנדוד כל הזמן.

אבל הייתי צעירה והיתה אופנה לנסוע לחו"ל

וזהו.

ובכל זאת, עדיין, לא אוהבת כל כך בתי מלון.

אנקטודה נחמדה - הגענו פעם לאכסניה,

היה מאוחר והדלת היתה נעולה (נדמה לי

שהיתה אחת פתוחה בצד השני אבל לא ידענו)

אז פרשנו את שקי השינה על המפתן ונכנסנו

לתוכם.... בלילה התעוררתי לקול נקישות

עדין (גשם קל טפטף). הרמתי את הראש

מהשק וראיתי raindeer - זה אייל צפוני

יוצא מהיער ופוסע לעבר שוקת או משהו

שהיה לידינו. זה היה כל כך יפה. כל כך

מיוחד. היה שווה לישון על האבן הקרה...

זה היה בנורבגיה או פינלנד. לא זוכרת.

שבת שלום! (המטבוחה נשרפה לי בינתיים...)!

עכשיו ברצינות - האם מישהו מכיר איזו אכסניה

לגמרי כשירה (מהודרת) בצפון? ליד הבניאס או

החצבני? רחוק מלבנון? בלי יתושים......!

לטוב; שתי הגרסאות מוצאות חן בעיני. הזמר הוא לא זמר באמת?

לא רע הAI הזה אבל לא רוצה אותו בתור ידיד משפחה.....מעדיפה בן אדם. אנוש.חי.

אולי תצטרכי לקבל את זה, הAI משתפר בלי סוף...

הנה קטע משיר אחר שלי - היית מאמינה שזה 100% AI???

20260731023100.mp3

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??

אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם