המלחמות של טר מינסטיר היו אחרי חישול הטבעת האחת

ואני זוכר שהיתה סיבה אחרת לזה שאספו צבא כזה ענק בברית האחרונה

אבל אני לא זוכר מהי

אם לא שמתם לב

אז זה מה שכתוב בנספחים

1600 - סאורון מחשל את הטבעת

1700 - טר מינסטיר בא לעזור והם מנצחים את סאורון ויש שלום הרבה זמן

3429 - מינס ייתיל נכבשת

3430 - הברית האחרונה

כן אז זה די כמו מה שאמרת

תודה רבה

יש אישור להכנס לשם או שכבר התעצבנו על הנבואות זעם שלו ?

אבל אפשר לחפש גם במעון בג יש את הספר האדום

ורוד בסינדרין

לדעת איך אומרים "הצליין הורוד".

"    "-ראנדיר

@גנדלף הורוד

השאלה איך אומרין ורוד בסינדרין? או לפחות אדום, שיהיה צבע דומה לפחות

בספרים נראה לי יכול להיות שהם אפילו לא הכירו את הצבע הזה

מעולה

כך ראיתי באינטרנט. אם כך מעתה יקרה שמך: קרינת'ראנדיר

@גנדלף הורוד 

את קרינת'ראנדיר? שם יפה?

בעוד שפות יש את שפת העלפים

נשמע מצלצל

תודה רבה

איך אומרים ורוד בסינדרין, זה יתן לך.

אם לא אז אשלח לך קישור. עדכן

יכולת כתיבה טובה?

יכולת טובה של בניית עלילה?

יכולת אפיון דמויות טובה?

יכולת טובה של בניית עולם מדויק ואמין?

יש לו את כל אלה, ודאי, אבל אולי יש כאלה שיוכלו לגבור עליו לפחות בחלק מהדברים...

לומר את האמת חלקים רבים לא התרשמתי.

וזה גם לא כזה משנה, הוא סיפר סיפורים מסוימים. ויש המון סיפורים שהוא לא סיפר, ואחרים כן. די בזה לדעתי.

ברוחו ובכשרונו האומנותי ובטהרת נפשו יותר מטולקין.

בעם ישראל לא נראה יש כאלה היום, כי אין מישהו עם כשרון אומנותי כזה גדול. זה שמור לבני יפת.

באומות אין טהורי נפש היום, כולם הושפעו מהפוסטמודרניזם והפרוגרס, גם אם מעט זה כבר מלכלך.

ומדוע טהרת נפש קשורה לטיב הכתיבה?

מומלץ?

אבל זה אופי אחר של ספרים

עבר ליד גינת הביתן חכם טוק, אמר לו חכם טוק: צפרא טבא , סמוויז. השיב לוסמוויז - וכן למר, והזמין אותו לשתות תה מתוק עם הל וראס אל חנות ועוגת כוספה, ואחר היה משכים למרכולתו.

כך היה עושה סמוויז יום אחר יום. בהערב החמה היה הולך לחבורה קדושה של ועד הדרקון הירוק לשתות יין שרף עם בעלי המלאכות, וחוזר לביתו"

והיו אומרים עליו שיודע לכוון מתי המלך המשיח יגיע, ושמא הוא בעצמו. מניין עלה לארץ, זאת איש לא ידע. רק ידעו ששימש בשעתו את חכם אלרונד בישיבתו הגדולה בקהילת קודש ריוונדל של מרנן ורבנן חבורתא קדישא ראשי ועד המועצה יצ"ו.

ועוד סיפרו שאבותיו שטו בים ועמד נחשול גדול להטביעם, ונדרו שאם ינצלו מנחשול זה יפרישו לגבוה חומש מהפרקמטיא לצורכי נר תמיד סילמריל להם ולדורותיהם לזכות אבותם עליהם השלום. טבין ותקלין.

בגפו חי ד"ר באגינס, ולא חי עם עזר כנגדו. אך אימץ לו את בן אחיו לבנו, לקיים את שנאמר - כל המגדל יתום בביתו כאילו ילדו.

בן אחיו פרודו שמו, קווצותיו תלתלים כעורב, וח"י פעמים עמד בדין לפני בוראו בראש השנה. ובילבו אהבו אהבת נפש, והיה יקר לו מראמות וכדכוד, פטדה וזהב כוש.

מן הפלא היה שידידו וקרובו של פרודו המדובר, היה אותו גנן קרתני שהזכרנו. והיה מתאווה לשמוע מפיו סיפורי עלפנן ורבנן, וחורטם על לוח ליבו.

שהם כן

אבל אני לא בטוח

כאילו, בעידן הרביעי