בדיוק היום נזכרתי בך ואמרתי לעצמי שבפעם הבאה שתגיב פה אשאל אותך "תגיד מוקי מתי אתה חוזר בתשובה? יש פה הרבה בנות שמחכות לבשורה הזאת".

והנה אתה בא עם ההודעה הזאת..

אפשר גם לומר שעשירים גאוותנים יותר ולכן קשה להם לחיות עם מישהו אחר.

לעומת המעמד הבינוני שפחות מחזיקים מעצמם וממילא חיים זוגיות טובה.

א. הכנסה חד פעמית של 3 ורבע מליון יכולה לכלכל משפחה לאורך כל חייה.

ב. כל מה שגבר נותן במערכת יחסים זה הכסף.

א. אם אתה רוצה לחיות בצמצום ממש, זה אפשרי לחיות מהריבית, ביחד עם עבודה בשכר נמוך.

ב. תלוי איזה זוגיות, לא זוגיות שהייתי רוצה להיות בה. אבל יש כאלה שכן.

השילוב של השניים נדיר מאוד.

היא לא כמו פעמיים ההוצאה של משק בית רגיל, אלא פחות מכך.

עלות שולית פוחתת.

אז זה לא נכון לחלק את ההכנסה (6.5 מיליון) ב-2.

רבותינו מחזקים עדיין את תוקף חרם דרבינו גרשון, עדיין שיייך ממש

ואז...
אני : ״טוב ממי, אני קופץ עם חבר לשתות משהו״.
ממי : ״מה ? לא בא לי להשאר לבד הערב״
אני : ״יש לך את ציפי. החברה הכי טובה שלך. אשתי השנייה״
ממי : ״אה נכון״
ציפי : ״למה לי אתה קורא ציפי ולה ממי ? לא מדברת איתך.
אני : *מבטל את היציאה. רבים כל הערב פי 2 יותר מזוג רגיל*
גרשון : אמרתי לך. לא מתאים. 

"כי תהיינה לאיש שתי נשים, האחת אהובה והאחת שנואה...", שמי שיש לו שתי נשים - אז אחת תהיה אהובה ואחת תהיה שנואה.

וממש כמה פסוקים אחרי זה מופיע "וכי יהיה לאיש בן סורר ומורה", והמדרש דורש - מי שיש לו אשה שנואה - סופו שיהיה לו בן סורר ומורה.

וגם בתנ"ך רואים שתמיד ריבוי נשים מוצג כגורם עם השפעה שלילית...

בקיצור, לא כל כך מדוייק לומר שהכל המצאה של רבינו גרשום בגלל נסיבות ספצפיות שהיו באירופה.

ויש מדרש שמקשר לשתי נשים.

לגבי הבן סורר ומורה, יכול להיות שזה באמת רק במדרש על האשת יפת תואר.

אבל אם אמרו עיקרון, אולי אפשר ללמוד אותו גם לזה...

א. פוליגמיה אינה חוקית בישראל.

ב. בשנת תש"י הרבנות הראשית תיקנה איסור פולגימיה (לכל העדות).

אבל זכורים לי מקרים בימי חיינו בהם זה קרה במדינת ישראל, זה לדוגמה, שהיה נשוי (הלכתית!) לחמש נשים [טריגר - מנהיג כת, מזעזע].

ושני דורות אחורה - בהחלט היה קיים בעדות מסוימות.

ותן דעתך,

באילו מדינות בעולם פולגימיה מותרת? ומה מעמד האישה במדינות\תרבויות אילו?

אצל יעקב ורחל ולאה רואים שהיה מורכבות, לא בגלל הכסף

אחת מהתקנות שלו היא לא לקרוא דברים ששייכים לאדם אחר ללא רשותו.

אבל משום מה כשהיו כותבים פה (אז, כשבפורום היו יותר מ10 אנשים ו20 ניקים) בכותרת של תגובה "לבנים בלבד/בנות לא להיכנס",

לא רק שהיו נכנסות היו גם מגיבות..

לפחות כך אני מבין את הדברים.

יש הבדל בין דברים פרטיים שאתה לא יודע איזה דברים אישיים וסודות נכתבו שם, לבין פאשקעוויל שכתוב בראשו "לג'ינג'ים בלבד!"

זה כמו ההבדל בין לצותת לשיחה שנעשית בארבע עיניים לבין לעמוד מאחורי הדלת ולהקשיב למורה מדברת עם התלמידים.

(אני לא נכנס פה לשאלה מה ראוי והגון ואיך הייתי מחנך את ילדי. אלא לשאלה מהי הפרשנות הנכונה לתקנת רבינו גרשום)

כי לא על זנ ביססו את חוק המונוגמיה...

להגיד לך שאין פה גברים במדינה שהתחתנו עם 2 נשים? -התחתנו... רק לא הצהירו על זה בראש חוצות.

השלמת הכנסה - 73 דרכים לייצר הכנסה נוספת - האופטימית

כמעט בכל המקרים, אדם מרוויח יותר ממה שהוא מוציא. ואם מדברים על אדם *נוסף* כך שלא צריך בשבילו עוד דירה וכו' כי הוא מצטרף למשק בית קיים, אז בכלל לא סביר שההוצאות יהיו גדולות יותר מההכנסות.

אלא אם כן אתה מוסיף לחישוב גם את זה שאשה נוספת = ילדים נוספים, ואז באמת במקרים רבים ההוצאה תהיה גדולה יותר מההכנסה שלה.

פעם הרבה גברים היו נהרגים במלחמות או בטביעת ספינות או שאריות היו טורפים רועי צאן, אבל היום זה כבר לא

פוליגמיה בקרב הבדואים בישראל – ויקיפדיה

סתם, מן הסתם כמות הפוליגמיה אצל הבדואים היא מקסימום אלף מקרים. לא באמת מזיז לסטטיסטקות הכלליות של מיליונים

להתמודד עם מציאות חיים קיימת.  

במאמרים באינטרנט מביאים דוגמאות לסיבות לחרם דרבנו גרשום ואיסור לשאת יותר מאישה אחת. 

היתה קטנה מאוד. ממוצע כמות הגברים והנשים באוכלוסיה די זהה. וכמה גברים כבר מתו במלחמות?

בתנך אנו פוגשים את זה כמעט תמיד אצל מלכים או אצל אנשים שנשותיהם היו עקרות

(וגם יש סיבה לזה שהכינוי לאשה השניה, כבר מהתנ"ך, הוא "צרה". 

כנראה שכולם ידעו שלהכניס אשה שניה זה להכניס צרה הביתה.)

שהביאו לחרם דרבנו גרשום, בהתאמה לחברה בה חיו היהודים באירופה.

איסור שנולד במציאות חיים שונה מאוד מזו המוכרת לנו.  

כמפורט כאן:

חרם דרבנו גרשום – ויקיפדיה

"על הראשונים אנחנו מצטערים, ואתה בא להוסיף עליהם"?

רש"י שמות.

אני רק תוהה,

מי יסבול יותר, הנשים מקינאת ה'צרה',

או הגבר, יוווו כמה בלגנים יהיו לו....

זה צורך מהותי אצל אשה להיות בלעדית,

שהחץ של האיש שלה מופנה אך ורק אליה...

לא לחינם האשה השניה נקראת בגמרא ה'צרה' של השניה.

והיא פסולה לעדות יחיד.

אבל יסבלו גם מקינאה,

מי יותר יפה, למי קנה, למי התייחס וכו'.

איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..

עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:

מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר

ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.

לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

להרבה אנשים יש תקופות יובש בהצעות מכל שיוך עדתי ומגזרי.

ייתכן שיש יותר ופחות אבל כנראה שסתם לא יצא לך לשמוע

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.

בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:

אבל להאמין גם בלב וגם בשכל

שה' אחראי לזה מההתחלה ועד הסוף

ברגע שתשליך על ה' באמת תרגיש את זה יותר

אפילו תגיד תודה על זה שאני רווק אבא תודה על זה שאני רווק . 

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.

אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.

לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.

ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.

יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.

צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.

אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.

קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.

יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".

אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.

אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.

ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

ואל תוציאי דברים מהקשרם

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.