אבל לראשונה הפסקתי לראות בזה בעיה.
בני אדם טועים לתפוס התקדמות בצורה שהיא תמיד בקצב קבוע, אבל הטבע עובד אחרת לגמרי.
שנים ארוכות במגורים לבד גרמו לי לעבור תהליך שינוי ארוך, ואפרט עליו בפוסטים הבאים. בנתיים שוב דבר לא השתנה באופן גלוי, כי השינוי הוא כלפי פנים.
מה שנותן לי השראה הוא במבוק. 5 שנים שלמות שהוא מקבל שמש, מים ומזון, ונראה כלפי חוץ בדיוק אותו דבר ולא צומח במילימטר. אבל בתום החמש שנים האלה הוא בבת אחת צומח בקצב מסחרר, שמגיע בשיאו למטר ביום, ואחרי 6 שבועות הוא מגיע ל30 מטר.
מי שיאמר לי שאסור לדחות כלום לעולם עד שיגיע הרגע הנכון, וכל מה שלא קורה מייד בהכרח לא יקרה לעולם ועד, ממליץ להסתכל על נתניהו, ש20 שנה ברציפות דיבר על איראן ועל תקיפה ולא עשה כלום ושום דבר, ואז הגיע הרגע המתאים ואז נהרס הנ"מ האיראני, נהרג הפיקוד העליון והרסנו להם כורים אטומים רבים, הכל ביום אחד.
והיום הם חווים מצור הרסני, קורסים תחתיו והכל מתשתיות שנבנו במשך המון שנים, כאשר בשנה וחצי של מלחמה נהרסה להם טבעת האש וארגוני הפרוקסי שכבר לא מאיימים עלינו, ויכולים רק להטריד עלינו.