רואים 'חכמה' רק במי שלמד תואר?
וקורסים במקומות נחשבים זה "סתם תעודה".
רואים 'חכמה' רק במי שלמד תואר?
וקורסים במקומות נחשבים זה "סתם תעודה".
הנטייה היא לחשוב שבאוניברסיטאות הלימודים יותר מקיפים ומבוססים.
בכל מקרה, אחרי X מקומות עבודה לאף אחד לא אכפת מההשכלה הפורמלית.
בתעשייה המדעית, הטכנולוגית, חברות הייטק, היכולות והכישורים נבחנים על בסיס ידע וניסיון שהמועמד מביא איתו ונבחן בסדרת ראיונות אישיים.
נדרש להפגין כישורים על שאר המועמדים
תואר זאת אחת הדרכים המקובלות לעשות את זה.
יודעים היום שתואר זה שטויות וכל אחד יכול
ושזה לא באמת מעיד משו אבל כן יכבדו אותך יותרוזה כזה מעצבן
*כולם* יודעים היום שתואר זה שטויות?
כל אחד יכול?
לא מעיד על משו?
על כל אחת מהשורות האלה אני יכול להביא אינספור ראיות שיוכיחו ההפך, אבל במקום זה אשאל רק שאלה אחת:
לפני 20 ומשהו שעות, החותים שיגרו טיל בליסטי לעבר מדינת ישראל.
הטיל יורט כך שאף אדם לא נהרג,
אף בניין לא הושמד,
אף קריטית לא נפגעה,
אף חברת תעופה לא ביטלה טיסות...
הפלא הזה שכל כך התרגלנו אליו, ''הטיל יורט בהצלחה'', קרה בזכות אנשים ש... עשו קורסים זריזים?
כל אחד יכול לעשות את התואר שלהם?
כל אחד יכול להגיע לאן שהגיעו?
העובדה שהם בעלי תארים בהנדסה אווירונאוטית, פיזיקה, הנדסת מכונות, הנדסת תוכנה ואופטיקה לא העידה על היכולות שלהם כאשר בחרו בהם לתפקיד?
להגיד שאנשים שמקדישים את כל חייהם לבטחון העם היהודי הם ''חבורה של סמאלנים עם תארים'?
גם אם רופא יציל את חייך את תגידי שזה לא הוא אלא ה'?
לתואר במקצועות מדעיים וכו'.. שוודאי שיש שם חכמה.
אולי הייתי צריכה לדייק שההתנגדות שלי לאוניברסיטאות היא בעיקר כלפי מקצועות של טיפול בנפש.
כמו פסיכולוגיה.
וזה הגיע אחרי שיחה עם חברה קרובה שהיא ד"ר לפסיכולוגיה-
והיא זאת שאמרה לי שבתואר יש מלא מידע לא נחוץ ובעיקר מה שלומדים זה בפן 'השכלי' ולא הנפשי (כפי שהנפש מובאת ביהדות).
האם זה אומר שזה מיותר?
תיאוריה שלמה לפיה התארים מיותרים ולמי שיש תואר אין שום יתרון,
על סמך שיחה מסוימת עם אדם מסוים שעשה תואר מסוים.
מנסיון
אבל זה חלק מהעניין ולומדים כדי לקבל את הגושפנקא ואת הידע היותר הכרחי
תמותת תינוקות, מחלות חשוכות מרפא, תוחלת חיים נמוכה. כל זה על אף היותם של יהודים דאז מסורתיים פלוס-מינוס. מדינת ישראל החילונית (שלעתים אף מתריסה ומכעיסה את הקב"ה) נהנית מרפואה מתקדמת ורמת חיים גבוהה. כי אין סתירה בין המציאות הגופנית שה' ברא ליכולתיהם של בני אדם להתמודד איתה. אז כן, שמאלן עם תואר יכול להמציא תרופה נגד מחלה כזאת או אחרת, ואילו ה' יכול לגרום לכך שגדר שעלותה מיליארדי שקלים, תיפול בגלל שופל של חמאסניקים בכפכפים.
עשית אחד כזה שאתה יודע מקרוב?
כי אני באמצע תואר ושטויות זה לא
גדולה מאשר רמת ההשקעה עבור תעודה.
ואצל חלק ניכר ממי שהולך ללמוד תעודה. זה כי הוא לא יכול לעשות תואר (כל אחד וסיבותיו)
ולכן לתואר יש עדיין מקום כבוד גדול יותר מאשר תעודה.
האם מישהו עם תואר יהיה בוודאות חכם יותר? לא תמיד.
אבל בדרך כלל מהנדס חשמל יהיה בעל ידע גדול יותר מהנדסאי חשמל/חשמלאי מוסמך.
כנ"ל
מהנדס תוכנה מהנדסאי תוכנה
כנ"ל
רואה חשבון ממנהל חשבונות.
זה לא אומר שלא פגשתי יוצאי דופן.
פגשתי המון.
אבל ככלל. זה 'נכון. שמישהו עם תואר בתחום מסויים יהיה בעל ידע גדול יותר (ו"חכמה") מאשר מישהו בעל תעודה באותו התחום.
הנדסת חשמל הוא תואר תובעני וקשה, הנדסת תוכנה הוא תואר קשה.
ראיית חשבון (ומבחני לשכת רואי חשבון לקבלת הרישיון ) הוא גם תואר לא קל.
אין בכלל מה להשוות את מידת הקושי לעמוד בדרישות לתארים הנ"ל, לעומת אינספור תארים אקדמאיים שלוקחים בהליכה קלה.
(בהתאמה, השכר משקף את מידת החשיבות של התואר בשוק התעסוקה).
תארים אחרים שיש להם מקבילה קטנה יותר בתור תעודה.
בעיקר מהנדס והנדסאי כמובן שאין מה להשוות ברמת הקושי הוא ברמת היקף החומר
זה התנאי הרשמי של משרד החינוך.
אין קורס תעודה כדי להיות מורה (לפחות לא ממה שאני מכיר. אשמח להכיר)
ספציפית כרגע המצב במערכת החינוך קשה כך שמקבלים מכל הבא ליד. כי פיזית חסרים המון מורים.
הכל פה עוד חי וקיים
איזה הלם
אין להן תואר רשמי מה שלא מאפשר להן להיכנס להסכם אופק חדש/עוז לתמורה
מה שאומר שהן משתכרות שכר זעום וכל העלאה של שכר המורים בהסכמים מתחדשים פשוט לא חלה עליהן..
ואם כבר אתה פה, איך עושים חיפוש בפורום ספציפי?
בחיפוש
פורום:1
Forum:1
זה לא שהן לא לומדות, זה שהתעודה שלהן בכוונה לא שווה כלום, כדי לכלוא אותן במערכת.
הן לומדות שנתיים בצורה מסודרת, (כשמתייחסים לזה שסטודנטים לא לומדים כל היום ברצף) סיכוי לא רע שהן פוגשות את הדרישות האקדמיות.
לקרוא לזה בלי תואר זה עיוות של המציאות ושל מה ששאלו כאן
הן לומדות לא פחות מאשר מישהו אחר עם תואר
וזהו
התואר החרדי קצר יותר .. קל יותר .. מותאם לאורך חיים החרדי.
הן מקבלות מורה מוסמכת או גננת מוסמכת
זו הכשרה מקצועית לא תואר
לא משנה כמה אתה מוכשר אסור לך לעבוד בהם בלי התעודה.
זאת עבודה שונה, לא אותה עבודה רק עם תואר)
תמיד תואר היקף חומר והיקף הכשרה יותר גדול מאשר תעודה
זה לא נכון שתואר בהנדסת חשמל הוא הרחבה של מקצוע החשמלאי.
כמו שרואה חשבון אינו הרחבה של מקצוע הנהלת החשבונות.
עולמות והתמחויות והרכשת ידע שונים בתכלית.
זה שיש שימוש בשניהם בשורש המילים (חשבון, חשמל) לא אומר שיש קשר בין המקצועות.
מהנדס חשמל לא רוכש שום ידע במקצוע החשמלאות. מהנדס חשמל לא מכיר את מערכת אספקת החשמל הביתית או התעשייתית. לא יודע לתכנן לוחות חשמל.
אסור למהנדס חשמל לעסוק בעבודות חשמל כי אינו בעל רישיון לעסוק בתחום.
מהנדס חשמל שרוצה לעסוק בתחום החשמלאות, אספקת חשמל ומתקני חשמל בתחום הביתי, התעשייתי - חייב לעבור הכשרה ובחינות רישוי של האגף להכשרה מקצועית או משרד החינוך במדינת ישראל או בוגר לימודים מתאימים בחו"ל. כי זה לא נלמד בתואר להנדסת חשמל.
חלקם עוסקים בתכנון ממשי גם של בנייני מגורים.
המהנדסים האלה יודעים היטב את תקנות החשמל הביתי.
אתן לך דוגמה ממשית. מי תכנן את התוכנית החשמל של מגדלי עזריאלי?
מי תכנן את מערכת החשמל של כל בניין מגורים בן 20-30 קומות? (ואפילו פחות)
להנסדאי מותר לתכנן רק עד 3*630 אמפר.
הבניינים האלה צורכים הרבה הרבה יותר
רק מהנדס חשמל עם התמחות מתאימה
נכון שבתוך תחום של הנדסת חשמל יש עוד תתי התמחויות שאין להם ידע לתכנן מערכות חשמל אלא בעיקר אלקטרוניקה. בקרים מחשבים וכו'
כי הכלילו הרבה תחומים תחת השם "מהנדס חשמל" (כמו שרופא עיניים וקרדיולוג. שניהם רופאים אבל אין שום קשר בין העבודה והידע שלהם)
אבל מכאן להגיד שאין קשר בין קשר בין חשמלאי למהנדס חשמל זה פשוט לא מדויק (וכמעט לא נכון)
(יש לי היכרות אישית עם התחום…)
רשמתי - מהנדס שרוצה להתעסק עם עבודות חשמל נדרש להוסיף וללמוד את התחום הזה אחרי סיום התואר, לעמוד במבחני רישוי ולקבל רישיון.
כמו שבוגר חשבונאות באוניברסיטה אינו מחזיק ברישיון רואה חשבון, אלא נדרש לעבור מבחני הסמכה של לשכת רואי חשבון.
בתוך לימודי התואר בפקולטה להנדסת חשמל לא לומדים את המקצוע הזה.
בניגוד לראיית חשבון שכן לומדים את המקצוע אך לצורך הרישיון נדרשים לעבור מבחני רישוי - מהנדס חשמל שמבקש להתמחות בתכנות רשתות חשמל - צריך ללמוד מחוץ למסגרת התואר ואז לעבור מבחני רישוי.
מסלולי הנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב. מסלולי התמחות - תואר ראשון
מסלולי הנדסת חשמל בטכניון
אמרתי שיש תפיסה מוטעת בעולם לגבי מה זאת 'חכמה',
שאם למישהו אין תעודת בגרות הוא לא חכם.. וכו'..
כל מיני אמונות מגבילות הזויות.
חכמה לא קשורה לכמה תארים יש לך,
אם כבר אפשר להגיד שבן אדם מקצוען במה שהוא למד- אבל זה לא הופך אותו לחכם.
לגבי התעודות, זה תלוי תעודה-
ובסוף זה בעיקר תלוי במה הבן אדם רוצה לעסוק.
ללכת ללמוד חינוך כי הוא חלק מהעדר?
או ללמוד משהו שהוא באמת רוצה בקורסים?
שוב,
לא יודעת איך זה בדברים אחרים. מדברת על עולם הנפש והאימון.
וכוונתו (להבנתי) שבתחילה לפני שמתחיל ללמוד חכמה. יבין שהכל מאת ה'. כל החכמה ומדע זה מאת ה'.
שמקובל לחשוב אותם
ולא תמיד עומדות במבחן המציאות
אני בלי תואר עם משרה בכירה ושכר גבוה (הייטק)
בזכות הניסיון המקצועי והאישי שצברתי בעבודות השונות
רואה לא מעט אנשים גם עם תואר שני עם משרה ושכר פחותים משלי
מופתעים מההצלחה שלי ללא תואר (מה שלא מפתיע בכלל בתחום ההייטק)
הנה, עובדה שאתם כותבים במערכת שאני אפיינתי ובניתי.
ואפילו לא סיימו תיכון
⸻
💰 רשימת עשירים מפורסמים בישראל שלא עשו תואר אקדמי (וחלקם גם לא סיימו תיכון):
⸻
1. אילן בן דב
•תחום: תקשורת, טכנולוגיה והשקעות.
•עובדות מעניינות: בן דב עזב את הלימודים בגיל צעיר. התפרסם בעיקר בעקבות השליטה לשעבר בפרטנר.
•לא עשה תואר אקדמי – את הונו עשה מהשקעות חכמות ויכולת עסקית חדה.
⸻
2. יצחק תשובה
•תחום: נדל”ן, אנרגיה (דלק קידוחים, לווייתן).
•רקע: נולד למשפחה קשת יום, עזב את הלימודים מוקדם והתחיל לעבוד בגיל צעיר.
•לא סיים תיכון, ובטח שלא עשה תואר.
•בנה את עצמו בעבודה קשה והשקעות נדל”ן נבונות.
⸻
3. טדי שגיא
•תחום: טכנולוגיה והימורים באינטרנט (Playtech), נדל”ן.
•רקע: לא השלים לימודים אקדמיים.
•התחיל דרכו בעסקי תוכנה והימורים אונליין, והפך לאחד מהישראלים העשירים בעולם.
⸻
4. ליאון רקנאטי
•תחום: השקעות, תעשייה, נדל”ן.
•רקע: בן למשפחת רקנאטי (דיסקונט), אך לא בחר בדרך האקדמית.
•התמקד בהובלת חברות והשקעות.
⸻
5. רמי לוי
•תחום: קמעונאות (רמי לוי שיווק השקמה).
•רקע: עזב את בית הספר בגיל צעיר, התחיל לעבוד בדוכן קטן בשוק מחנה יהודה.
•לא עשה תואר, בנה אימפריית סופרמרקטים עם תודעת שירות ומחירים נגישים.
⸻
6. עידן עופר
•תחום: תעשייה, אנרגיה, השקעות (קנון, צים, מזרחי טפחות).
•רקע: אמנם למד חלקית, אך את עיקר הונו ירש וניהל דרך חושים עסקיים ולא דרך לימודים פורמליים.
⸻
🏗️ סטף ורטהיימר – סיפור הצלחה ללא תואר
✦ רקע כללי:
•נולד בגרמניה ועלה לישראל כילד.
•עזב את הלימודים בגיל צעיר מאוד – לא סיים תיכון.
•שירת בפלמ”ח ובהמשך התחיל לעבוד בידיים בתעשייה.
•הוא לא עשה תואר אקדמי – אפס לימודים פורמליים מעבר לבסיס.
⸻
✦ הצלחות מרכזיות:
1.יזם את “איסקר” – מפעל קטן לייצור כלי חיתוך שהפך לאימפריה תעשייתית גלובלית.
•ב-2006 מכר את השליטה ב”איסקר” לווורן באפט (אחד האנשים העשירים בעולם) – מה שנחשב לאחת העסקאות הגדולות והמשמעותיות בתולדות המשק הישראלי.
2.הקים אזורי תעשייה (כמו בתפן ובלוד) מתוך חזון ציוני לחיזוק הפריפריה ועידוד תעסוקה.
3.נחשב אחד מעשירי ישראל, אך גם פילנתרופ, ציוני ואיש חזון אמיתי.
⸻
✦ לקח חשוב מהסיפור של ורטהיימר:
הוא הדוגמה הקלאסית לכך שאין צורך בתואר אקדמי כדי לבנות אימפריה כלכלית, לתרום למדינה ולהשפיע על עשרות אלפי אנשים.
מה שחשוב זה: חזון, התמדה, עבודה קשה, ויכולת לראות רחוק – במיוחד כשכולם מסתכלים קרוב.
נכון שתואר לא בוודאות גורם לעושר.
אבל תואר במקצוע נדרש יכול להבטיח בסבירות גבוהה להתפרנס בכבוד.
אני לא מדבר על תואר במגדר או בהיסטוריה של האדם הקדמון
אלא תואר שימושי.
מדעים מדוייקים. הנדסות. מקצועות הבריאות. כספים וכו'
עצמאיים מרוויחים בקל 20 30 בחודש פשוט צריך טיפה להפעיל את הראש. אני מתכוון בעיקר לבעלי מקצוע.
לבעלי תואר אין יותר מדי לאן להתקדם כי בדרך כלל הם יהיו שכירים ויש גבול לכמה ששכיר יכול לקבל.
מה שכן בעלי התארים יותר יציבים בהכנסה.
בעלי תואר מרוויחים בממוצע יותר ממי שאין לו תואר, וזה כולל שכירים ועצמאיים.
עצמאי מרוויח בקל מעל 30?
מה עם כל העצמאים שבקושי מרוויחים או אפילו מפסידים?
מה עם כל העצמאים שפושטים רגל ונתקעים עם נושים?
אלה מקרים של יום ביומו, לא משהו נדיר.
שכירים תקועים בשכר?
כנס לאתר הבורסה, תקרא דוחות שנתיים של חברות ציבוריות.
תראה כמה מרוויחים השכירים הבכירים בכל חברה. המנכל, סמנכל הכספים, סמנכל הנדסה, סמנכל שיווק וכו'. כמובן בכל חברה יש מקצועות אחרים בהתאם לתחום החברה.
מדובר במשכורות כולל בונוסים של 7 ספרות בשנה, לעיתים 8 ספרות. ואלה לא מקרים נדירים או בעלי יכולות יוצאות דופן, מדובר באלפי אנשים שהשכר שלהם מפורסם בדוחות הכספיים של החברות.
אגב,
אם נוציא מהחישוב את בוגרי התואר במדעי הדשא, ונשאיר רק אנשים שלמדו מקצועות ממש, כמו הנדסה/רפואה/משפטים/עבודה סוציאלית/חשבונאות/אדריכלות וכו', השכר הממוצע של בעלי התואר יזנק עוד הרבה יותר לעומת המצב היום שסופרים גם בעלי תואר בהיסטוריה של מזרח גאורגיה (שבסוף הולכים למלצר בתל אביב).
ובלי קשר:
למה החלטת שבעלי תואר = שכירים, ועצמאיים = ללא תואר?
רופאים, עורכי דין, רואי חשבון, פסיכולוגים, אדריכלים... אינספור עצמאיים שיש להם תואר, והם מרוויחים בממוצע הרבה יותר מעצמאיים ללא תואר.
נכון שבעל תואר מרוויח בממוצע יותר ממי שאין לו, אבל זה הסתכלות חלקית מאוד.
דבר ראשון, לפעמים עדיף ציפור אחת ביד משתיים על העץ (בהקשר של הסיכוי להיכשל).
דבר שני, לחסוך לימודים, תקופה שבה אתה משקיע שעות ללא עבודה, תוך שאתה מוציא הרבה על הלימודים, זה גם כסף.
מאז שפרשתי מהלימודים חסכתי 100k.
דבר שלישי, שים לב למשהו מעניין. נשים משכילות יותר ומרוויחות פחות מגברים. למה? כי יש ענף גדול שרובו גברים, לא דורש השכלה גבוהה ומאוד ריווחי להרבה מאוד אנשים.
אני מתכוון למי שבא אלינו הביתה לשפץ או להתקין דברים, עובד 20 דקות ותופר 400 ש"ח, כשכל מקביליו לתפקיד היו עסוקים והיו יכולים להגיע עוד שבועיים. כלומר תואר זה לא הדרך היחידה להרוויח.
דבר רביעי, כל הקורסים שמכשירים אנשים תוך חודשים לעבוד בפרסום, עיצוב גרפי ואבטחת מידע זה ענף חדש. וכמעט כל מי ששאלתי אותו המליץ ללכת על זה ולא על תואר שנמשך שנים.
דבר חמישי, הם לוקחים בחשבון גם עבודות מועדפות שהשכר מינימום בגלל אספקה קבועה של בוגרי צבא (ומי שחכם ילך לעבודה דומה לאחר מכן וירוויח יותר)
עוד נקודה ששמתי לב אליה לאחרונה, היא שאמנם רוב המיליארדים הם מנכלים ומנהלים עם תואר שני, ופחות יש שם אנשים מתעשיית הבידור, מה שמאוד משפיע על הממוצע, אבל מה יקרה למי שלא מכוון לשם?
ואחרון, הארי טרומן, מארק צוקרברג. סטיב ג'ובס ודונלד טרמפ ועוד רבים וטובים היו ללא השכלה אקדמית או עם השכלה חלקית מאוד.
שורה תחתונה, אפשר בהחלט למצוא עבודה טובה ומכניסה ללא תואר, במיוחד כשבערך כל תואר רוויחי דורש 10 שעות לימוד ביום למשך שנים, (מה שלא קיים אצל בודק תוכנה או חשמלאי) ולא כולם מסוגלים לעמוד בזה וזה גם דורש הורים עשירים שיממנו לך את כל התואר ואת כל המחיה, למול תואר שלא מאפשר שילוב של עבודה ולימודים.
תפקידים בכירים שהדרך להגיע אליהם זה אכן תואר
אבל יש תפקידים בכירים שאפשר להגיע אליהם ללא תואר
דרך כישורים ניסיון מקצועי והתפתחות אישית
ואז
או שמכריחים אותך לעשות תואר
או שמציעים לך לעשות תואר במימון חלקי או מלא
האנשים הללו כלולים בסטטיסטיקות
אבל
לא התואר הביא להם את המשרה והכסף
אלא המשרה הביאה להם את התואר
זה מסלף את הנתונים של הסטטיסטיקה
אגב אני לא נעניתי להצעה למימון של תואר
בחישוב עלות תועלת הוא כמעט ולא שווה לי את הזמן והאנרגיות
וכן
אני מרגישה מספיק חכמה ולא צריכה אישור חברתי על כך
אם תשאלי את חברת פרטנר איזה אינטרנט הכי טוב, די ברור מה הם יענו.
לכן בבתי ספר מחנכים שבגרות ותואר הם הכרחים לכל אדם והבסיס לחיים טובים. וזה נראה לנו אמין כי בית ספר אמור לחנך אותנו ולתת לנו את סדר העדיפויות של החיים.
ועוד נקודה חשובה. בשביל שחברה תתפקד כמו שצריך, אי אפשר שכולם יהיו נוירולוגים, קרדיולוגים, עורכי דין ומהנדסים. צריך גם טכנאים, שליחים, עובדי נקיון, מסעדנים, רתכים וחקלאים. לכן הדבר הכי חכם לעשות הוא שאחרי היסודי, שבו לומדים בסיס, לוח הכפל שברים וכדומה, יבחנו אנשים מי ילמד לעומק מתמטיקה ואנגלית ויהיה מהנדס או עורך דין, מי ילמד להיות בודק תוכנה ומי ילך לבית ספר מקצועי ויהיה נגר או חקלאי.
אז למה מערכת החינוך בהמון מדינות מפחדת מדבר כזה הרבה יותר מ7 באקטובר? בגלל הנחת יסוד שאם קטלגת ילד בן 14 כמי שהעתיד שלו בלימודי תעודה והיה לו יכולת גבוהה יותר, זה הרבה יותר גרוע מלשלוח את כל המשפחה המורחבת שלו לאושוויץ.
ולמה ההנחת יסוד המפגרת הזאת? כי פעם היו שולחים אנשים למסלולים על בסיס גזעני. כל כך אסור להכריח את מי שרוצה להיות אקדמאי להיות נגר, אז בואו נכריח את מי שרוצה להיות נגר להיות אקדמאי, ונפחיד אותו מאז שהוא קטן שכל מי שאין לו תואר שני גר בביוב. נשמע מאוד הגיוני בסך הכל לא?
יש אפילו שם גנאי מטומטם לקטלוג של עתיד של אנשים ושליחה שלהם למסלול מתאים.
זה נקרא הסללה, והנחת היסוד של מי שמשתמש במונח הזה, הוא שזה הרבנ יותר גרוע מכל המלחמות המגפות והאינקוויזיציות ביחד.
ואיפה תלמד ואיפה תעבוד אח"כ.
בברית המועצות, בתי הספר המקצועיים, כמו גם אוניברסיטאות, היו מנוהלים על ידי המדינה. הלימודים היו בחינם, אך התלמידים היו מחויבים למדיניות המפלגה הקומוניסטית. בתי ספר מקצועיים הכשירו תלמידים לעבוד בתעשייה, בחקלאות ובמגזרים אחרים של המשק הסובייטי. האוניברסיטאות הכשירו מדענים, מהנדסים, מורים ואנשי מקצוע אחרים. הלימודים כללו תכנים פוליטיים ואידיאולוגיים לצד התכנים המקצועיים.
זה ממש לא הדבר הכי חכם לעשות!
לא צריך לשוב ולשכנע כי שוק חופשי הוא המודל הכלכלי הנכון והטוב.
מוכר וידוע שהצלחה בלימודים ביסודי ובתיכון מושפעת מאוד מגורמים חיצוניים - השכונה בה אתה גר, מעמד סוציואקונומי, רקע משפחתי (מהגרים לעומת ותיקים) ועוד ועוד. אי אפשר לקטלג ולסווג כישורים ויכולות לעתיד של כאדם בוגר רק על סמך הישגים ביסודי ובתיכון.
שיש הרבה מאוד שמשפרים בגרות, ומשלימים גם מתמטיקה ופיזיקה, ויוצאים לדרך אחרת לגמרי ממה שחשבו עליהם בסוף התיכון.
שהחיל הכי שנוי במחלוקת בצה"ל הוא חיל החינוך. וכל פעם שמעלים הצעה לסגור אותו תמיד אומרים את אותה הטענה, שאפילו בברית המועצות היה חיל חינוך.
זה בדיוק ההסבר הכי טוב לסגור אותו! זה לא אפילו, זה החיל הכי סובייטי בעולם!!
לדעתי תואר מעיד על משהו, אבל לא בדיוק על חכמה, ואני חושבת שרוב האנשים לא רואים את זה כמדד לחכמה, זה פשוט מדד לסגנון חיים ולתכונות שציינתי למעלה..
יש נישות שכן, יש כאלה שלא.
במקצוע שלי, לא עשיתי תואר, אבל עשיתי קורסים שקשורים למקצוע, ואני מוערך פי 1000 ממי שעשה תואר ואפילו עם יותר ניסיון על הנייר, כי אני טוב בעבודה שלי. בהמשך עשיתי עוד קורס מקצועי יוקרתי, והקורס הזה, בתחום שבו אני עובד, שווה הרבה יותר ורלוונטי מאשר תואר שני או דוקטורט.
יש מצד שני מקצועות שעובדים על רישוי ממשלתי ובלי תואר אין מה לעשות איתך.
יש גם מקצועות שבהם בתואר פשוט לומדים הרבה יותר כמו חשמלאי לעומת מהנדס חשמל.
כמובן כשמתקבלים לעבודה הראשונה אז המעסיקים מאוד סקפטיים וכל דבר קטן שיכול להעלות את הערך שלך, מוסיף, אבל במקצוע שאינו תלוי בתואר, מהר מאוד הניסיון / ידע נצבר יכולים להיות חשובים יותר מההסמכות הפורמליות.
מחפש לקרוא סיפורים אמיתיים אישיים שקשים להבנה, תחשבו על הדבר הכי הזוי/'על-טבעי' שקרה לכם אי פעם? מי שרוצה לשתף בסיפור ארוך או אישי מדי, מוזמן בשמחה לפרטי!
בניסוח אחר לשאלה, מה צירוף המקרים הכי הזוי שקרה לכם, או תחושת בטן שפשוט צדקה ב-100% והצילה אתכם? מקווה שהבנתם מה אני מחפש...
במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.
ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.
קוראים לזה נס.
טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬
ניסים.
פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.
לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.
1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.
בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.
ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!
2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...
3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...
4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)
סימנים מחפשים בשבת.
כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.
אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים
נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם
ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה
חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה
עוד אירוע ..
בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש
שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .
בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..
וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור
אבל ה' שומר
עוד סיפור אבל מטורף
ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום
וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת
לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.
חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.
בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.
כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏
ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...
כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...
מילא אנשים רגילים ץאבל לראות דוסים נוהרים אחרי זה זה כזה רדוד בעיני וממש לא לעניין
ץ
לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.
מה אני אגיד לך:
מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.
לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.
ככה אני רואה את זה.
כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.
גם דוסים, תתפלא.
ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.
אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.
אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.
הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר 



אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?
ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע
בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות
ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?
פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.
לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות
מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.
וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?
אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה
אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.
תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.
לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.
קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.
ולא למדת.
אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.
עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?
למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?
כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?
ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.
הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.
ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).
או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...
ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".
וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.
אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.
לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.
קניתי לאחרונה ג'יפון חמוד, שטח טוב, עשיתי ביטוח חובה סבבה.
אחרי כמה חודשים אני רוצה להוסיף צד ג' ואני מקבל הצעות מופקעות, בסדר גודל של 6500 אלף ל11 חודש.
מה הסיפור?
מישהו יודע על ביטוח זול לגי'פ?
כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.
יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...
אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.
מניסיון אישי:
תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.
לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...
קרה לי עוד פעם בעבר.
אני נוסע, עוצר במעבר חצייה, עוברת בחורה ופשוט נועצת בי מבט חודר לכל אורך החציה וגם אחר כך.
אני מסיט את המבט, ממש מובך, לא מבין מה קרה.
לא לבשתי פונפון על האף.
זה גם מבט ממש מטריד, חודר כזה. מצד שני לא נראה כועס או כאילו אני מוזר.
מה הסיפור? קרה לכם פעם?
זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.
יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.
להסתכל על הנהג כשאתה חוצה
שמישהו יעזור לנתח, מה קורה לנפש שלנו, מה היא מרגישה כשהיא רואה סרטונים מה7.10?
מה קורה לנו שם עמוק בפנים?
נ.ב.
צפיתי בסרט הזוועות כבר לפני שנה וחצי.. הכל מזכיר לי את מה שהיה שם..
כזה נוראי..
דווקא הייתי בהלם מעצמי שלא קרסתי ודווקא הייתי סבבה אחרי זה.
אבל עמוק בפנים היתה לי הרגשה שזה הרס אותי.
מה אומרים?
יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף
אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל
לא זוכר מי כרגע מחילה
שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.
אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים
אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?
מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,
לשם מה להוסיף זוועות?
אני גם נגוע בזה.
מישהו שופך את ליבו/מבקש עצה/ משתף, כולם נותנים לו את הלב, עוזרים לו.
הרבה פעמים זה נראה כאילו הוא פתח את השרשור והלך, אפילו לא בדק מה ענו לו.
זה קצת מתסכל.
זה כל כך חשוב לפדבק, לשים לב מה ענו לך, להגיב, להודות, לומר מה דעתך על זה, אם זה עזר לך, התאים לסיטואציה שלך.
וגם מה בסוף עשיתם, זה כל כך חשוב לשתף גם בסוף!!
יש סיפור על איזה רב שתלמידו ביקש ממנו להתפלל על איזה חולה. אחרי כמה שנים טובות הם נפגשו ואז הוא שואל אותו תגיד מה עם אותו חולה? ענה התלמיד בהלם שהוא כבר התרפא. אמר לו הרב אני עדיין מתפלל, תעדכן אותי מה יוצא אם מי שאני מתפלל עליו.
לתשומת ליבנו🙏🏿
אשריכם!
🤗
זוכר? אם גם לא בתגובה נחמדה כל כך....
ולפעמים קורה שלא רואים מה מגיבים, כי נכנסים לפורום אחרי ימים אחדים וגם המגיבים
לא עונים מייד; אני יכולה עכשיו להגיב למישהו שכתב עוד בתמוז וגם להיפך.....
זה ממש בולט, וכל הכבוד על זה.
אנחנו לומדים מזה.
תודה על הדיבור הזה. ממש שימח אותי.
פתאום הרגשתי לרגע לא שקוף.. שמישהו שם לב ללב שלי. שאני קיים. תודה!
ואפילו שלא מכירים, מכירים באיזה מקום; הרי האופי, האישיות
ניבטים גם אם השם בדוי...
ו...בבקשה!
שלושה שבועות לא להתקלח, כל שנה מחדש, אנשים בעבודה מתרחקים ממני, ישן על הספה, אפילו הילדים לא נעים להם ממני "אבא מסריח איףףף" הם עוד רגע בני מצוות מסכנים ויצטרכו גם להקפיד על מנהג אבות.
גם לא מקלחת צוננת מינימלית?
לך צריך להזכיר שזו ההטרלה השנתית של @אריק מהדרום ?!
מחזקים את ידך במנהג החשוב
הכלל הוא: מתי שקיימת בך שנאה ליהדות ולהלכה זה אומר שמשהו לא תקין.
ההלכה מודה שבמקרה שלך יש מקום להקל.
אתה יורה לעצמך ברגליים, אף אחד מלבדך לא אשם במצב הזה.
הבחירה בידך - להמשיך לסבול סתם, או להקשיב להלכה האמיתית.
והבנתי שזו הטרלה קבועה. אז הצטרפתי.
לא יודע למה הגבת למגיבה שמעליך ולא לפותח, אבל מוזמן לחפש בכרטיס שלו
אסור לרחוץ בימים קרירים במקומות מזיעים?
ולהשתמש בתיאודורנט אם זה לא עוזר?
לא להתקלח כבר מי"ז בתמוז כדי שיהיה לי קל בתשעת הימים.
היום יש ספריי מסריח שאפשר להתיז וזה פותר את העניין.
הבעיה שנגמר המלאי
אם הורסים לי את זה כל שנה, דווקא השנה יש הרבה חדשים בפורום.
נראה לי זו השנה ה14 או ה15 לשרשור הזה.
אגב סבא שלי ז"ל תקופה ארוכה חשב שזו באמת ההלכה ולא החה מתקלח בשלושת השבועות רק בערבי שבת.
בשבת ראש חודש, הכוונה
הרי ידוע שלמעשה מנהגי האבלות (כמו לא לשמוע מוזיקה כו') זה לכל השנה, אלא שרוב הציבור לא מודע/ לא יכול לעמוד בכך, ורק בבין המיצרים מחזירים עטרה ליושנה, שנזכה
שיש כאלה שבאמת עושים את זה,
או שסתם הם מדיפים ניחוחות ולא מצליחים לשלוט על זה,
התפללתי מנחה בשבת מאחורי איזה נער, וחששתי שאני עומד לעלות בסערה השמימה.
(והתלבטתי בכלל אם מותר לי להתפלל שמה, אבל כשאני לא מתנדנד זה סבבה)
שהוא מקלח לכבוד שבת, כי ככה כתוב בקיצור שולחן ערוך.
בראשון עוד היה בסדר, בשני שלישי התחיל להיות קשה, ברביעי חמישי כבר בלתי נסבל...