רואים 'חכמה' רק במי שלמד תואר?
וקורסים במקומות נחשבים זה "סתם תעודה".
רואים 'חכמה' רק במי שלמד תואר?
וקורסים במקומות נחשבים זה "סתם תעודה".
הנטייה היא לחשוב שבאוניברסיטאות הלימודים יותר מקיפים ומבוססים.
בכל מקרה, אחרי X מקומות עבודה לאף אחד לא אכפת מההשכלה הפורמלית.
בתעשייה המדעית, הטכנולוגית, חברות הייטק, היכולות והכישורים נבחנים על בסיס ידע וניסיון שהמועמד מביא איתו ונבחן בסדרת ראיונות אישיים.
נדרש להפגין כישורים על שאר המועמדים
תואר זאת אחת הדרכים המקובלות לעשות את זה.
יודעים היום שתואר זה שטויות וכל אחד יכול
ושזה לא באמת מעיד משו אבל כן יכבדו אותך יותרוזה כזה מעצבן
*כולם* יודעים היום שתואר זה שטויות?
כל אחד יכול?
לא מעיד על משו?
על כל אחת מהשורות האלה אני יכול להביא אינספור ראיות שיוכיחו ההפך, אבל במקום זה אשאל רק שאלה אחת:
לפני 20 ומשהו שעות, החותים שיגרו טיל בליסטי לעבר מדינת ישראל.
הטיל יורט כך שאף אדם לא נהרג,
אף בניין לא הושמד,
אף קריטית לא נפגעה,
אף חברת תעופה לא ביטלה טיסות...
הפלא הזה שכל כך התרגלנו אליו, ''הטיל יורט בהצלחה'', קרה בזכות אנשים ש... עשו קורסים זריזים?
כל אחד יכול לעשות את התואר שלהם?
כל אחד יכול להגיע לאן שהגיעו?
העובדה שהם בעלי תארים בהנדסה אווירונאוטית, פיזיקה, הנדסת מכונות, הנדסת תוכנה ואופטיקה לא העידה על היכולות שלהם כאשר בחרו בהם לתפקיד?
להגיד שאנשים שמקדישים את כל חייהם לבטחון העם היהודי הם ''חבורה של סמאלנים עם תארים'?
גם אם רופא יציל את חייך את תגידי שזה לא הוא אלא ה'?
לתואר במקצועות מדעיים וכו'.. שוודאי שיש שם חכמה.
אולי הייתי צריכה לדייק שההתנגדות שלי לאוניברסיטאות היא בעיקר כלפי מקצועות של טיפול בנפש.
כמו פסיכולוגיה.
וזה הגיע אחרי שיחה עם חברה קרובה שהיא ד"ר לפסיכולוגיה-
והיא זאת שאמרה לי שבתואר יש מלא מידע לא נחוץ ובעיקר מה שלומדים זה בפן 'השכלי' ולא הנפשי (כפי שהנפש מובאת ביהדות).
האם זה אומר שזה מיותר?
תיאוריה שלמה לפיה התארים מיותרים ולמי שיש תואר אין שום יתרון,
על סמך שיחה מסוימת עם אדם מסוים שעשה תואר מסוים.
מנסיון
אבל זה חלק מהעניין ולומדים כדי לקבל את הגושפנקא ואת הידע היותר הכרחי
תמותת תינוקות, מחלות חשוכות מרפא, תוחלת חיים נמוכה. כל זה על אף היותם של יהודים דאז מסורתיים פלוס-מינוס. מדינת ישראל החילונית (שלעתים אף מתריסה ומכעיסה את הקב"ה) נהנית מרפואה מתקדמת ורמת חיים גבוהה. כי אין סתירה בין המציאות הגופנית שה' ברא ליכולתיהם של בני אדם להתמודד איתה. אז כן, שמאלן עם תואר יכול להמציא תרופה נגד מחלה כזאת או אחרת, ואילו ה' יכול לגרום לכך שגדר שעלותה מיליארדי שקלים, תיפול בגלל שופל של חמאסניקים בכפכפים.
עשית אחד כזה שאתה יודע מקרוב?
כי אני באמצע תואר ושטויות זה לא
גדולה מאשר רמת ההשקעה עבור תעודה.
ואצל חלק ניכר ממי שהולך ללמוד תעודה. זה כי הוא לא יכול לעשות תואר (כל אחד וסיבותיו)
ולכן לתואר יש עדיין מקום כבוד גדול יותר מאשר תעודה.
האם מישהו עם תואר יהיה בוודאות חכם יותר? לא תמיד.
אבל בדרך כלל מהנדס חשמל יהיה בעל ידע גדול יותר מהנדסאי חשמל/חשמלאי מוסמך.
כנ"ל
מהנדס תוכנה מהנדסאי תוכנה
כנ"ל
רואה חשבון ממנהל חשבונות.
זה לא אומר שלא פגשתי יוצאי דופן.
פגשתי המון.
אבל ככלל. זה 'נכון. שמישהו עם תואר בתחום מסויים יהיה בעל ידע גדול יותר (ו"חכמה") מאשר מישהו בעל תעודה באותו התחום.
הנדסת חשמל הוא תואר תובעני וקשה, הנדסת תוכנה הוא תואר קשה.
ראיית חשבון (ומבחני לשכת רואי חשבון לקבלת הרישיון ) הוא גם תואר לא קל.
אין בכלל מה להשוות את מידת הקושי לעמוד בדרישות לתארים הנ"ל, לעומת אינספור תארים אקדמאיים שלוקחים בהליכה קלה.
(בהתאמה, השכר משקף את מידת החשיבות של התואר בשוק התעסוקה).
תארים אחרים שיש להם מקבילה קטנה יותר בתור תעודה.
בעיקר מהנדס והנדסאי כמובן שאין מה להשוות ברמת הקושי הוא ברמת היקף החומר
זה התנאי הרשמי של משרד החינוך.
אין קורס תעודה כדי להיות מורה (לפחות לא ממה שאני מכיר. אשמח להכיר)
ספציפית כרגע המצב במערכת החינוך קשה כך שמקבלים מכל הבא ליד. כי פיזית חסרים המון מורים.
הכל פה עוד חי וקיים
איזה הלם
אין להן תואר רשמי מה שלא מאפשר להן להיכנס להסכם אופק חדש/עוז לתמורה
מה שאומר שהן משתכרות שכר זעום וכל העלאה של שכר המורים בהסכמים מתחדשים פשוט לא חלה עליהן..
ואם כבר אתה פה, איך עושים חיפוש בפורום ספציפי?
בחיפוש
פורום:1
Forum:1
זה לא שהן לא לומדות, זה שהתעודה שלהן בכוונה לא שווה כלום, כדי לכלוא אותן במערכת.
הן לומדות שנתיים בצורה מסודרת, (כשמתייחסים לזה שסטודנטים לא לומדים כל היום ברצף) סיכוי לא רע שהן פוגשות את הדרישות האקדמיות.
לקרוא לזה בלי תואר זה עיוות של המציאות ושל מה ששאלו כאן
הן לומדות לא פחות מאשר מישהו אחר עם תואר
וזהו
התואר החרדי קצר יותר .. קל יותר .. מותאם לאורך חיים החרדי.
הן מקבלות מורה מוסמכת או גננת מוסמכת
זו הכשרה מקצועית לא תואר
לא משנה כמה אתה מוכשר אסור לך לעבוד בהם בלי התעודה.
זאת עבודה שונה, לא אותה עבודה רק עם תואר)
תמיד תואר היקף חומר והיקף הכשרה יותר גדול מאשר תעודה
זה לא נכון שתואר בהנדסת חשמל הוא הרחבה של מקצוע החשמלאי.
כמו שרואה חשבון אינו הרחבה של מקצוע הנהלת החשבונות.
עולמות והתמחויות והרכשת ידע שונים בתכלית.
זה שיש שימוש בשניהם בשורש המילים (חשבון, חשמל) לא אומר שיש קשר בין המקצועות.
מהנדס חשמל לא רוכש שום ידע במקצוע החשמלאות. מהנדס חשמל לא מכיר את מערכת אספקת החשמל הביתית או התעשייתית. לא יודע לתכנן לוחות חשמל.
אסור למהנדס חשמל לעסוק בעבודות חשמל כי אינו בעל רישיון לעסוק בתחום.
מהנדס חשמל שרוצה לעסוק בתחום החשמלאות, אספקת חשמל ומתקני חשמל בתחום הביתי, התעשייתי - חייב לעבור הכשרה ובחינות רישוי של האגף להכשרה מקצועית או משרד החינוך במדינת ישראל או בוגר לימודים מתאימים בחו"ל. כי זה לא נלמד בתואר להנדסת חשמל.
חלקם עוסקים בתכנון ממשי גם של בנייני מגורים.
המהנדסים האלה יודעים היטב את תקנות החשמל הביתי.
אתן לך דוגמה ממשית. מי תכנן את התוכנית החשמל של מגדלי עזריאלי?
מי תכנן את מערכת החשמל של כל בניין מגורים בן 20-30 קומות? (ואפילו פחות)
להנסדאי מותר לתכנן רק עד 3*630 אמפר.
הבניינים האלה צורכים הרבה הרבה יותר
רק מהנדס חשמל עם התמחות מתאימה
נכון שבתוך תחום של הנדסת חשמל יש עוד תתי התמחויות שאין להם ידע לתכנן מערכות חשמל אלא בעיקר אלקטרוניקה. בקרים מחשבים וכו'
כי הכלילו הרבה תחומים תחת השם "מהנדס חשמל" (כמו שרופא עיניים וקרדיולוג. שניהם רופאים אבל אין שום קשר בין העבודה והידע שלהם)
אבל מכאן להגיד שאין קשר בין קשר בין חשמלאי למהנדס חשמל זה פשוט לא מדויק (וכמעט לא נכון)
(יש לי היכרות אישית עם התחום…)
רשמתי - מהנדס שרוצה להתעסק עם עבודות חשמל נדרש להוסיף וללמוד את התחום הזה אחרי סיום התואר, לעמוד במבחני רישוי ולקבל רישיון.
כמו שבוגר חשבונאות באוניברסיטה אינו מחזיק ברישיון רואה חשבון, אלא נדרש לעבור מבחני הסמכה של לשכת רואי חשבון.
בתוך לימודי התואר בפקולטה להנדסת חשמל לא לומדים את המקצוע הזה.
בניגוד לראיית חשבון שכן לומדים את המקצוע אך לצורך הרישיון נדרשים לעבור מבחני רישוי - מהנדס חשמל שמבקש להתמחות בתכנות רשתות חשמל - צריך ללמוד מחוץ למסגרת התואר ואז לעבור מבחני רישוי.
מסלולי הנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב. מסלולי התמחות - תואר ראשון
מסלולי הנדסת חשמל בטכניון
אמרתי שיש תפיסה מוטעת בעולם לגבי מה זאת 'חכמה',
שאם למישהו אין תעודת בגרות הוא לא חכם.. וכו'..
כל מיני אמונות מגבילות הזויות.
חכמה לא קשורה לכמה תארים יש לך,
אם כבר אפשר להגיד שבן אדם מקצוען במה שהוא למד- אבל זה לא הופך אותו לחכם.
לגבי התעודות, זה תלוי תעודה-
ובסוף זה בעיקר תלוי במה הבן אדם רוצה לעסוק.
ללכת ללמוד חינוך כי הוא חלק מהעדר?
או ללמוד משהו שהוא באמת רוצה בקורסים?
שוב,
לא יודעת איך זה בדברים אחרים. מדברת על עולם הנפש והאימון.
וכוונתו (להבנתי) שבתחילה לפני שמתחיל ללמוד חכמה. יבין שהכל מאת ה'. כל החכמה ומדע זה מאת ה'.
שמקובל לחשוב אותם
ולא תמיד עומדות במבחן המציאות
אני בלי תואר עם משרה בכירה ושכר גבוה (הייטק)
בזכות הניסיון המקצועי והאישי שצברתי בעבודות השונות
רואה לא מעט אנשים גם עם תואר שני עם משרה ושכר פחותים משלי
מופתעים מההצלחה שלי ללא תואר (מה שלא מפתיע בכלל בתחום ההייטק)
הנה, עובדה שאתם כותבים במערכת שאני אפיינתי ובניתי.
ואפילו לא סיימו תיכון
⸻
💰 רשימת עשירים מפורסמים בישראל שלא עשו תואר אקדמי (וחלקם גם לא סיימו תיכון):
⸻
1. אילן בן דב
•תחום: תקשורת, טכנולוגיה והשקעות.
•עובדות מעניינות: בן דב עזב את הלימודים בגיל צעיר. התפרסם בעיקר בעקבות השליטה לשעבר בפרטנר.
•לא עשה תואר אקדמי – את הונו עשה מהשקעות חכמות ויכולת עסקית חדה.
⸻
2. יצחק תשובה
•תחום: נדל”ן, אנרגיה (דלק קידוחים, לווייתן).
•רקע: נולד למשפחה קשת יום, עזב את הלימודים מוקדם והתחיל לעבוד בגיל צעיר.
•לא סיים תיכון, ובטח שלא עשה תואר.
•בנה את עצמו בעבודה קשה והשקעות נדל”ן נבונות.
⸻
3. טדי שגיא
•תחום: טכנולוגיה והימורים באינטרנט (Playtech), נדל”ן.
•רקע: לא השלים לימודים אקדמיים.
•התחיל דרכו בעסקי תוכנה והימורים אונליין, והפך לאחד מהישראלים העשירים בעולם.
⸻
4. ליאון רקנאטי
•תחום: השקעות, תעשייה, נדל”ן.
•רקע: בן למשפחת רקנאטי (דיסקונט), אך לא בחר בדרך האקדמית.
•התמקד בהובלת חברות והשקעות.
⸻
5. רמי לוי
•תחום: קמעונאות (רמי לוי שיווק השקמה).
•רקע: עזב את בית הספר בגיל צעיר, התחיל לעבוד בדוכן קטן בשוק מחנה יהודה.
•לא עשה תואר, בנה אימפריית סופרמרקטים עם תודעת שירות ומחירים נגישים.
⸻
6. עידן עופר
•תחום: תעשייה, אנרגיה, השקעות (קנון, צים, מזרחי טפחות).
•רקע: אמנם למד חלקית, אך את עיקר הונו ירש וניהל דרך חושים עסקיים ולא דרך לימודים פורמליים.
⸻
🏗️ סטף ורטהיימר – סיפור הצלחה ללא תואר
✦ רקע כללי:
•נולד בגרמניה ועלה לישראל כילד.
•עזב את הלימודים בגיל צעיר מאוד – לא סיים תיכון.
•שירת בפלמ”ח ובהמשך התחיל לעבוד בידיים בתעשייה.
•הוא לא עשה תואר אקדמי – אפס לימודים פורמליים מעבר לבסיס.
⸻
✦ הצלחות מרכזיות:
1.יזם את “איסקר” – מפעל קטן לייצור כלי חיתוך שהפך לאימפריה תעשייתית גלובלית.
•ב-2006 מכר את השליטה ב”איסקר” לווורן באפט (אחד האנשים העשירים בעולם) – מה שנחשב לאחת העסקאות הגדולות והמשמעותיות בתולדות המשק הישראלי.
2.הקים אזורי תעשייה (כמו בתפן ובלוד) מתוך חזון ציוני לחיזוק הפריפריה ועידוד תעסוקה.
3.נחשב אחד מעשירי ישראל, אך גם פילנתרופ, ציוני ואיש חזון אמיתי.
⸻
✦ לקח חשוב מהסיפור של ורטהיימר:
הוא הדוגמה הקלאסית לכך שאין צורך בתואר אקדמי כדי לבנות אימפריה כלכלית, לתרום למדינה ולהשפיע על עשרות אלפי אנשים.
מה שחשוב זה: חזון, התמדה, עבודה קשה, ויכולת לראות רחוק – במיוחד כשכולם מסתכלים קרוב.
נכון שתואר לא בוודאות גורם לעושר.
אבל תואר במקצוע נדרש יכול להבטיח בסבירות גבוהה להתפרנס בכבוד.
אני לא מדבר על תואר במגדר או בהיסטוריה של האדם הקדמון
אלא תואר שימושי.
מדעים מדוייקים. הנדסות. מקצועות הבריאות. כספים וכו'
עצמאיים מרוויחים בקל 20 30 בחודש פשוט צריך טיפה להפעיל את הראש. אני מתכוון בעיקר לבעלי מקצוע.
לבעלי תואר אין יותר מדי לאן להתקדם כי בדרך כלל הם יהיו שכירים ויש גבול לכמה ששכיר יכול לקבל.
מה שכן בעלי התארים יותר יציבים בהכנסה.
בעלי תואר מרוויחים בממוצע יותר ממי שאין לו תואר, וזה כולל שכירים ועצמאיים.
עצמאי מרוויח בקל מעל 30?
מה עם כל העצמאים שבקושי מרוויחים או אפילו מפסידים?
מה עם כל העצמאים שפושטים רגל ונתקעים עם נושים?
אלה מקרים של יום ביומו, לא משהו נדיר.
שכירים תקועים בשכר?
כנס לאתר הבורסה, תקרא דוחות שנתיים של חברות ציבוריות.
תראה כמה מרוויחים השכירים הבכירים בכל חברה. המנכל, סמנכל הכספים, סמנכל הנדסה, סמנכל שיווק וכו'. כמובן בכל חברה יש מקצועות אחרים בהתאם לתחום החברה.
מדובר במשכורות כולל בונוסים של 7 ספרות בשנה, לעיתים 8 ספרות. ואלה לא מקרים נדירים או בעלי יכולות יוצאות דופן, מדובר באלפי אנשים שהשכר שלהם מפורסם בדוחות הכספיים של החברות.
אגב,
אם נוציא מהחישוב את בוגרי התואר במדעי הדשא, ונשאיר רק אנשים שלמדו מקצועות ממש, כמו הנדסה/רפואה/משפטים/עבודה סוציאלית/חשבונאות/אדריכלות וכו', השכר הממוצע של בעלי התואר יזנק עוד הרבה יותר לעומת המצב היום שסופרים גם בעלי תואר בהיסטוריה של מזרח גאורגיה (שבסוף הולכים למלצר בתל אביב).
ובלי קשר:
למה החלטת שבעלי תואר = שכירים, ועצמאיים = ללא תואר?
רופאים, עורכי דין, רואי חשבון, פסיכולוגים, אדריכלים... אינספור עצמאיים שיש להם תואר, והם מרוויחים בממוצע הרבה יותר מעצמאיים ללא תואר.
נכון שבעל תואר מרוויח בממוצע יותר ממי שאין לו, אבל זה הסתכלות חלקית מאוד.
דבר ראשון, לפעמים עדיף ציפור אחת ביד משתיים על העץ (בהקשר של הסיכוי להיכשל).
דבר שני, לחסוך לימודים, תקופה שבה אתה משקיע שעות ללא עבודה, תוך שאתה מוציא הרבה על הלימודים, זה גם כסף.
מאז שפרשתי מהלימודים חסכתי 100k.
דבר שלישי, שים לב למשהו מעניין. נשים משכילות יותר ומרוויחות פחות מגברים. למה? כי יש ענף גדול שרובו גברים, לא דורש השכלה גבוהה ומאוד ריווחי להרבה מאוד אנשים.
אני מתכוון למי שבא אלינו הביתה לשפץ או להתקין דברים, עובד 20 דקות ותופר 400 ש"ח, כשכל מקביליו לתפקיד היו עסוקים והיו יכולים להגיע עוד שבועיים. כלומר תואר זה לא הדרך היחידה להרוויח.
דבר רביעי, כל הקורסים שמכשירים אנשים תוך חודשים לעבוד בפרסום, עיצוב גרפי ואבטחת מידע זה ענף חדש. וכמעט כל מי ששאלתי אותו המליץ ללכת על זה ולא על תואר שנמשך שנים.
דבר חמישי, הם לוקחים בחשבון גם עבודות מועדפות שהשכר מינימום בגלל אספקה קבועה של בוגרי צבא (ומי שחכם ילך לעבודה דומה לאחר מכן וירוויח יותר)
עוד נקודה ששמתי לב אליה לאחרונה, היא שאמנם רוב המיליארדים הם מנכלים ומנהלים עם תואר שני, ופחות יש שם אנשים מתעשיית הבידור, מה שמאוד משפיע על הממוצע, אבל מה יקרה למי שלא מכוון לשם?
ואחרון, הארי טרומן, מארק צוקרברג. סטיב ג'ובס ודונלד טרמפ ועוד רבים וטובים היו ללא השכלה אקדמית או עם השכלה חלקית מאוד.
שורה תחתונה, אפשר בהחלט למצוא עבודה טובה ומכניסה ללא תואר, במיוחד כשבערך כל תואר רוויחי דורש 10 שעות לימוד ביום למשך שנים, (מה שלא קיים אצל בודק תוכנה או חשמלאי) ולא כולם מסוגלים לעמוד בזה וזה גם דורש הורים עשירים שיממנו לך את כל התואר ואת כל המחיה, למול תואר שלא מאפשר שילוב של עבודה ולימודים.
תפקידים בכירים שהדרך להגיע אליהם זה אכן תואר
אבל יש תפקידים בכירים שאפשר להגיע אליהם ללא תואר
דרך כישורים ניסיון מקצועי והתפתחות אישית
ואז
או שמכריחים אותך לעשות תואר
או שמציעים לך לעשות תואר במימון חלקי או מלא
האנשים הללו כלולים בסטטיסטיקות
אבל
לא התואר הביא להם את המשרה והכסף
אלא המשרה הביאה להם את התואר
זה מסלף את הנתונים של הסטטיסטיקה
אגב אני לא נעניתי להצעה למימון של תואר
בחישוב עלות תועלת הוא כמעט ולא שווה לי את הזמן והאנרגיות
וכן
אני מרגישה מספיק חכמה ולא צריכה אישור חברתי על כך
אם תשאלי את חברת פרטנר איזה אינטרנט הכי טוב, די ברור מה הם יענו.
לכן בבתי ספר מחנכים שבגרות ותואר הם הכרחים לכל אדם והבסיס לחיים טובים. וזה נראה לנו אמין כי בית ספר אמור לחנך אותנו ולתת לנו את סדר העדיפויות של החיים.
ועוד נקודה חשובה. בשביל שחברה תתפקד כמו שצריך, אי אפשר שכולם יהיו נוירולוגים, קרדיולוגים, עורכי דין ומהנדסים. צריך גם טכנאים, שליחים, עובדי נקיון, מסעדנים, רתכים וחקלאים. לכן הדבר הכי חכם לעשות הוא שאחרי היסודי, שבו לומדים בסיס, לוח הכפל שברים וכדומה, יבחנו אנשים מי ילמד לעומק מתמטיקה ואנגלית ויהיה מהנדס או עורך דין, מי ילמד להיות בודק תוכנה ומי ילך לבית ספר מקצועי ויהיה נגר או חקלאי.
אז למה מערכת החינוך בהמון מדינות מפחדת מדבר כזה הרבה יותר מ7 באקטובר? בגלל הנחת יסוד שאם קטלגת ילד בן 14 כמי שהעתיד שלו בלימודי תעודה והיה לו יכולת גבוהה יותר, זה הרבה יותר גרוע מלשלוח את כל המשפחה המורחבת שלו לאושוויץ.
ולמה ההנחת יסוד המפגרת הזאת? כי פעם היו שולחים אנשים למסלולים על בסיס גזעני. כל כך אסור להכריח את מי שרוצה להיות אקדמאי להיות נגר, אז בואו נכריח את מי שרוצה להיות נגר להיות אקדמאי, ונפחיד אותו מאז שהוא קטן שכל מי שאין לו תואר שני גר בביוב. נשמע מאוד הגיוני בסך הכל לא?
יש אפילו שם גנאי מטומטם לקטלוג של עתיד של אנשים ושליחה שלהם למסלול מתאים.
זה נקרא הסללה, והנחת היסוד של מי שמשתמש במונח הזה, הוא שזה הרבנ יותר גרוע מכל המלחמות המגפות והאינקוויזיציות ביחד.
ואיפה תלמד ואיפה תעבוד אח"כ.
בברית המועצות, בתי הספר המקצועיים, כמו גם אוניברסיטאות, היו מנוהלים על ידי המדינה. הלימודים היו בחינם, אך התלמידים היו מחויבים למדיניות המפלגה הקומוניסטית. בתי ספר מקצועיים הכשירו תלמידים לעבוד בתעשייה, בחקלאות ובמגזרים אחרים של המשק הסובייטי. האוניברסיטאות הכשירו מדענים, מהנדסים, מורים ואנשי מקצוע אחרים. הלימודים כללו תכנים פוליטיים ואידיאולוגיים לצד התכנים המקצועיים.
זה ממש לא הדבר הכי חכם לעשות!
לא צריך לשוב ולשכנע כי שוק חופשי הוא המודל הכלכלי הנכון והטוב.
מוכר וידוע שהצלחה בלימודים ביסודי ובתיכון מושפעת מאוד מגורמים חיצוניים - השכונה בה אתה גר, מעמד סוציואקונומי, רקע משפחתי (מהגרים לעומת ותיקים) ועוד ועוד. אי אפשר לקטלג ולסווג כישורים ויכולות לעתיד של כאדם בוגר רק על סמך הישגים ביסודי ובתיכון.
שיש הרבה מאוד שמשפרים בגרות, ומשלימים גם מתמטיקה ופיזיקה, ויוצאים לדרך אחרת לגמרי ממה שחשבו עליהם בסוף התיכון.
שהחיל הכי שנוי במחלוקת בצה"ל הוא חיל החינוך. וכל פעם שמעלים הצעה לסגור אותו תמיד אומרים את אותה הטענה, שאפילו בברית המועצות היה חיל חינוך.
זה בדיוק ההסבר הכי טוב לסגור אותו! זה לא אפילו, זה החיל הכי סובייטי בעולם!!
לדעתי תואר מעיד על משהו, אבל לא בדיוק על חכמה, ואני חושבת שרוב האנשים לא רואים את זה כמדד לחכמה, זה פשוט מדד לסגנון חיים ולתכונות שציינתי למעלה..
יש נישות שכן, יש כאלה שלא.
במקצוע שלי, לא עשיתי תואר, אבל עשיתי קורסים שקשורים למקצוע, ואני מוערך פי 1000 ממי שעשה תואר ואפילו עם יותר ניסיון על הנייר, כי אני טוב בעבודה שלי. בהמשך עשיתי עוד קורס מקצועי יוקרתי, והקורס הזה, בתחום שבו אני עובד, שווה הרבה יותר ורלוונטי מאשר תואר שני או דוקטורט.
יש מצד שני מקצועות שעובדים על רישוי ממשלתי ובלי תואר אין מה לעשות איתך.
יש גם מקצועות שבהם בתואר פשוט לומדים הרבה יותר כמו חשמלאי לעומת מהנדס חשמל.
כמובן כשמתקבלים לעבודה הראשונה אז המעסיקים מאוד סקפטיים וכל דבר קטן שיכול להעלות את הערך שלך, מוסיף, אבל במקצוע שאינו תלוי בתואר, מהר מאוד הניסיון / ידע נצבר יכולים להיות חשובים יותר מההסמכות הפורמליות.
כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
כלומר, המגזר החרדי מנסה לעבוד את השם כפי שהוא מבין. כפי שהוא קיבל מדורות על גבי דורות...
הוא מנסה לשמור על הגחלת ולהעביר את הלפיד הלאה, ללא פשרות העלולות לפגוע במסירה
הזו. אז, כן, זה כרוך בהסתגרות. בלא להיות מעורב בכל מיני דברים שלא שייכים , לנסות לחיות
על טהרת הקודש, ככל האפשר. הוא לא חידש דבר, אין כזה דבר יהדות מתחדשת. אותו
דבר לפני השואה, בגולה, אותו דבר עכשיו. אז אם צורת חיים זו נראית לאחרים כרגרסיה,
בסדר. לכל אחד יש את הבחירה שלו.
הדבר היחיד, מחילה, שהתחדש הוא דווקא המונח ציונות. ציונות מעל הכל.
וכי ציון לא מוזכרת במקורותינו? עוד לפני שמדינת ישראל קמה? זו המצאה
חדשה? אנחנו לא אוהבים את ארץ ישראל? אנחנו לא יודעים שזו ארץ
הקודש ו"של נעליך מעל רגלך?"
מה הסיפור הזה עם הציונות? המושג הזה ה ו א שהתחדש. ה ו א
שהוביל למדינה שלא אליה התכוון הקב"ה כשהוציא אותנו ממצרים.
לא כתוב שאם תתיישבו בארץ ישראל ותשימו אותו כערך ראשון לפני
הכל- א ז תזכו לקיים את מצוותי. ההיפך.
אני יודעת שאני מתקרבת לתפוח אדמה לוהט: הצבא.
זה באמת נורא קשה. והגיוני שמי שלא לומד יתגייס.
אלא, שיש בעיה. הצבא לא ערוך בכלל לבחורים
חרדים. ואת זה שמענו מבחורים שהיו שם.
אם היתה התחשבות, באמת, אין בעיה.
אבל, לשלוח אותם למקום שבו הכשרות
לא משהו, ההפרדה בין גברים ונשים..
נו...
כחרדית לא טיפוסית, גם לי קשה עם
זה, אי ההליכה לצבא. אבל אני מבינה
את החשיבה הזו, את החשש הזה -
ויותר מכך, אני יודעת שגדולי
הרבנים מסתייגים מזה. לא סתם.
אולי לגברים נשואים שאינם
אברכים זה קל יותר. אבל לבחורים
רווקים...שלא לדבר על בחורות.
זה לא טוב. מאוד ל א טוב.
אני, מאוד הייתי רוצה לחיות כך, כמותם. לא כל כך מצליח לי. אבל להודות שהם
העילית - כן. אני מודה. יש דברים שאני לא מתחברת אליהם במיוחד, אבל אלה
לא דברים מהותיים. ב"ה. ואם עולה לפעמים איזה מרד פנימי חצוף, אז בד"כ,
זו הבעיה שלי. הגרסא דינקותא שטורחת להזכיר לי שהחינוך שלי לא היה חרדי טיפוסי.
ניתן לראות את זה בעצם העובדה שאני
משתתפת ב...פורום הזה. בכל זאת, זה פורום מעורב, וחרדית "אמיתית"
לא היתה משתתפת בו. אז אני לא מאשימה אותה בצרות אופקין ורגרסיה
אלא, אני יודעת שהיא ההולכת בדרכי ישראל סבא ולא אני. ויש לי הרבה מה ללמוד ממנה.
והפורום הזה, מאוד נבון וחביב ומעניין ולפעמים גם משעשע. באמת והמשתתפים באמת
נחמדים ועדינים וגם יראי שמים.
גיט שעבאס!
בעבר הייתי עונה בוודאי
היום אני מסתכלת אחרת
קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם
וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים
זה מצד אחד
מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..
כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.
כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח
לא שמישהו שאל אותי קודם
אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר
אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.
זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.
הגדרה טובה
כשההתנגדות יורדת
גם הציפייה יותר מותאמת
קושי צפוי הוא יותר קל
איך את מגדירה את זה?
זה קושי שחוזר על עצמו
אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים
ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם
אם זה קושי חדש
זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר
אי אז בגיל 30 וקצת.
זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.
זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.
Stand a little taller
Doesn't mean I'm lonely when I'm alone
What doesn't kill you makes a fighter
Footsteps even lighter
Doesn't mean I'm over cause you're gone
יש כאלה שהייתי מוותרת
ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם
עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…
כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.
כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד.
לכתחילא כן
כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי
הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)
בדיעבד חלקם לא
כיון שזה חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי
והביא אותי למי שאני כיום
על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)
הייתי מוותרת
בבחינת "לא הם ולא שכרם"
אבל
בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה
ובזכותם אני מי שאני
אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.
ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-
בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].
בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.
אני? לכתחילה? הייתי מוותר.
אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!
אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים, מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח
(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול
ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,
וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן
ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂
אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים
משתעממים מספרים סיפורים
זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?
הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?
אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים?
אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.
- הנני כאינני
- הים נסוג
תשאל את משה
כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.
מבולבלת מאדדדדהתכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).
נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...
אני הנני כאינני - הכל בסדר איתו.
העיקר שהכל בסדר
מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.
לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).
נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.
האם כדאי לדעת על זה מראש?
כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.
בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).
לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.
לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.
לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.
אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:
בעז''ה יהיה בסדר.
רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.
אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.
וכו' וכו'.
התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.
זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.
אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.
אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).
פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.
לפורום של טבת והלאה...
בס"ד
לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב
את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז לפעמים מופיע פורום עתיק
איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...
איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות
מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.
ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00
במקום 13.00 וכד'.
יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט
אבל לא יודעת איך.
תודה!
מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?
תודה רבה!
או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)
או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.
פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.
כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט" אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.
רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.
(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך. פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.)
לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.
אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?
את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.
שנבין מה הבעיה אצלך.
הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.
השעון במחשב שלך נכון?
בס"ד
תודה על שתי התשובות.
1. השעון בסדר גמור.
2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)
3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?
4. בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.
אבל את רוב הדברים אני מבינה.....
יישכויח!
3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום
4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים
בכל מקרה זו אותה הכוונה
אדם אחד, שני שמות
ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,
שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......
עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)
כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל
אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?
או שזה הפסיכולוג של האתר......
תודה!!
לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם
ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.
ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"
הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר.
ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!
ברכה והצלחה!
הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..
ויש גם שימושים לגיטימיים.
מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.
דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.
לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית.
וזה א ח ר י עריכה?
אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל
בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון
הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על
החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי
מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה
ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.
הכי מרגיז שזה משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -
כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום
הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.
מאד קל בפורום לכתוב כל העולה
על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים
להתבטא כך?
ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות
מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די
יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס
(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו
ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר
ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים
בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....
וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב
והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -
זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים
שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה
שזה מקום שאפשר לחשוף הכל
כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל
זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא
מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם
על עצמי. שלא אסחף מדי
בקלי קלות אפשר להיסחף.
שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום
או סקרנות. הכי יפה ומעניין זה
חילופי הדברים הרציניים, החקירות
והדיבורים בנושאים חשובים.
לא צריך לרדת למכולת!
אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.