זה באמת טרללת בכל פעם מחדש..

וקיבלתי היום את ההודעה הזאת:

כתב: ד"ר עופר תמנע, מטפל בתפקודים ניהוליים.

*אי אפשר באמת לחזור לשגרה בבת אחת.*

כולם מצפים מכם להיות האנשים שהייתם לפני שבועיים לתפקד כאילו כלום לא קרה. *אל תנסו בכלל.*

הגוף הנפש והנשמה לא מסוגלים, ממש כמו שמכונית לא יכולה לעצור ממהירות 180 לאפס בלי מרחק עצירה מסוים ואם לוחצים על הברקס חזק מדי אז יש הדף פנימי שעשוי להכאיב מאוד.

זה מה שאתם צפויים להרגיש בשבועות הקרובים - *הדף פנימי.* אתם תחושו עייפים. אתם תחושו עצובים. הגוף שלכם יכאב בכל מיני מקומות. אתם פתאום תהיו חולים. אתם תתפקדו, אבל פחות, אתם תעשו, אבל בלי חשק. אתם תישנו ותישארו עייפים או שלא תצליחו להירדם ולא תבינו למה. אתם תתקשו לשחרר שליטה. תבכו בלי סיבה. תתעצבנו בלי פרופורציה. תשתו טיפה יותר מידי. בעיקר תחושו *שהמציאות זזה לכם ואף אחד חוץ מכם לא מבין.*

זה טבעי  ואתם לא לבד  כולנו באותה סירה.

הדבר הנכון הוא לאמץ גישה של חמלה עצמית, לשחרר כל ציפייה, להכריז שאתם תעשו רק את מה שתצליחו, ולאהוב את עצמכם, בכל נפילה.

*חזרה לשגרה אורכת זמן ודורשת תהליך של ריפוי*

*תנו לעצמכם את הזמן והמרחב להתרפא מכל מה שעברנו.*

כל הגוף שלי כואב

אני עייפה

קצרה וחסרת סבלנות

וחםם לייי!!!!  שונאת קיץ 😂

שלחתי את זה לשתי קבוצות 

לפעמים אני חושבת שאיזה מזל לילדים שלי שהם רק שניים😅 אחרת מאמא טובה דיה היו מקבלים דרקון תלת ראשי יורק אש

אפילו למחשבים לוקח זמן לעבור ממשימה למשימה.

ואז אפשר לקרוא, כי משהו פה בעשיה....

סתם, זה היה כך פעם, כשהייתי צעירה יותר......

הכביסה שלי, אחרי שהתאמצתי והכנסתי אותה למכונה, מסתדרת לבד בסלים ואני מעדיפה להיות פה או לקרא....

לא. את לא לבד!!

אבל אנחנו באמת בתקופה מטורפת וזכינו! בגדול!!

אני אומרת שאני לא מבינה את התנא שאמר "ייתי ולא אכמיניה..."

ממש! ובגלל שאני חייבת להקליל סיטואציות כדי להגיל, בדיוק אתמול אמרתי לאמא שלי שאיזו תקופה הזויה, פתאום כל הצוררים אינם. קצת התרגלנו אליהם😅

מסוריה, מעזה, פתאום מלחמה עם איראן

אני רואה דיווח על חיזבאללה בלי התמונה של הדפוק עם השמלה וזה מוזר לי 😂

בימות המשיח

אין פה עניין להאשים אף איש אנוש זה מהלך אלוקי

תפיסות משתנות במימד הפיזי והרוחני ומתגבשות חדשות העולם משתנה בקצב מסחרר

וזה בסדר כי המטרה שגם בתוכנו הדברים יתפרקו ויבנו מחדש וגם במימד הכלל עמ'י וגם במימד הכלל עולמי בכלל

יותר קל לקבל את הדברים כשמבינים המהות

ונותנים לעצמנו לשחרר שליטה ולקבל שינויים ותובנות חדשות ממה שהכרנו וליישם דברים חדשים מרצון ולא בכוח בכאב וייסורים

להפך תני לעצמך את הזמן לקבל שינויים בנחת

אותי משאית

חום, דלקת אוזניים, חולשה

ברגיל, אחרי סטרס גבוה והצפה רגשית🥴

לפעמים זה טוב, בכדי שלא נשקע בכל מה שקרה.. וקורה פה.

השגרה היא האידיאל וחיי מלחמה הפכו פה לשגרה. אז טוב לפעמים לצאת מהשגרה ;)

עד הפעם הבאה.

ובעיקר עד בוא משיח צדקנו שיגאל אותנו במהרה מכל צרותינו!

מה מפחיד אותך שם? מה מציף אותך?

זה לא סתם. יש לזה סיבה. וצריך עם לב רך לחפש אותה.

שקוראים לי הרבה במפגשים כאלה

שיחות שלא זורמות

לא מוצאת נושא שיחה

עומדת ולא משתלבת

מרגישה מוזרה

יש לי השבוע כמה אירועים כאלה

ומותשת מלחץ

אני לא מכיר אותך בכלל אבל יש לי כמה רעיונות. הראשון שבהם זה שאת "חייבת להצליח". כלומר אם את עומדת בצד את מרגישה מוזרה ותקועה ו"נכשלת" או משהו דומה לזה. ואז את נלחצת עוד לפני שזה מתחיל.

זה קורה המון.

מפגשים חברתיים הרבה פעמים יוצרים תחושה לא נעימה.

זה להבין שאנשים לא באמת רואים כמוני את כל הניואנסים שאני רואה ומפריעים לי כל כך.

הרגשתי מוזר, או משועממת  או הבחנתי במה שהם מרגישים והייתי בטוחה שכולם רואים את זה.

כשהם למעשה בכלל לא שמו לב.

אנשים רגישים מאד שמים לב להרבה יותר דברים ממה שאנשים אחרים שמים לב אליהם וכשיודעים את זה, זה יותר קל.

(ומעבר לזה, אני עדיין לא מתה על מפגשים)

לא לאכול כי זה לשנות מצב, ולהשאר רעב עדיף על שינוי ללא-רעב

או לא להיכנס להתקלח (זה יכול לקחת לי גם שעתיים)

כל המשימות שדורשות לשנות משהו

לקום מהספה זה קשוח

לעזוב את הגלילה בטלפון

לקום מהמיטה

אבל לצאת מהעבודה קלל

לחזור לגלול אחרי משימה

אפילו לצאת להליכה קל ופשוט 

טוב, תלוי מה בעבודה.

על מה שקורה המערכת העיכול ותוצאות לוואי.

הפחתת קטניות וירקות מצליבים  ( כמו כרוב) מפחיתה גזים באופן דרמטי. 

שקשה לך להשתחרר ממנו והוא עדיין כובל אותך... (גם לי יש סיפור כזה)

ממליצה לאמץ מבט נייטרלי על עצמך, כמה שיותר אובייקטיבי. עם עצמנו אנחנו משוחדים, קל לנו להתבוסס ברגשות ולטבוע בהם... אבל זה לופ שפוגע בנו. נסה להפריד רגע בין הקולות בתוכך ולהיות השופט מלמעלה, זה שעושה ביניהם שלום, המבוגר האחראי. לשמוע את קול הרגש, את קול השכל, ולתווך בחמלה. 

אם אפשרי, באמת עדיף ללכת לטיפול. באמת באמת. זה לא חולשה זה חוזק.

אתמול בשבת, רפרפתי מעט ב"עד שליבך יתנגן" - אלומה לב המביאה באופן יוצא מהכלל את

שיטתה של הרבנית ימימה, שהיתה פסיכולוגית וגם , עד כמה שהבנתי, קשורה לתדר רוחני.

ממליצה. יש סדנאות עם מדריכות (אולי גם מדריכים) בשיטה שלה. יש גם מישהי ביוטיוב

שמלמדת. וגם מישהו. איני זוכרת את שמותיהם. מאוד כדאי. מאוד נוגע.

ריגשת, מזדהה איתך, מרגיש את מה שעברת. גם אני עברתי את זה.

וכן, הצהריים קיבלתי תזכורת, אחת מני עשרות, מאז שזה (וזה וזה וגם זה) קרה. אף אחד בעולם לא יבין אותך. אף אחד לא יידע מה אתה מרגיש, מה מניע אותך לפעול, איזו מילה בדיוק מזכירה לך משהו - שאף אחד לא היה חולם בכלל שקרה...

וזה שורף את הלב ואת הנשמה כל פעם מחדש. וה"נחמת שוטים" היחידה היא שכמעט כולם עברו איזה משהו כזה. אז לפחות אני לא חריג. (ובכל זאת הם לעולם לא יבינו אותי).

אז כן, נגעת בי, אחי. (והפעם בהסכמה)

אני יכול להגיד לך שיש משהו שאין לאנשים אחרים.

אתה היית שם ואתה יכול להדריך אנשים איך לצאת מהצרה הזו.

זו דרך מצויינת להפוך מנטל לנכס.

ואני משוכנע שאתה גם לא באמת נטל, גם אם אתה רואה בעצמך ככזה, יש לך מה להביא לעולם.

מאד מקווה שאתה מקבל טיפול רגשי ... מגיע לך להרגיש טוב...

בירושלים - רח' חירם, ליד רח' בשם ירמיהו.