מה אתם חושבים על עישון?
קודם כל, מה אתם אומרים על זה,
ב- מה הדבר הראשון עולה לכם בראש על עישון,
ובנות, הייתם מתחתנים עם אדם מעשן? זה משנה לאנשים?
מה אתם חושבים על עישון?
קודם כל, מה אתם אומרים על זה,
ב- מה הדבר הראשון עולה לכם בראש על עישון,
ובנות, הייתם מתחתנים עם אדם מעשן? זה משנה לאנשים?
לטווח הקצר ובעיקר לטווח הארוך.. משאיר הרבה נזקים.
מבחינה חברתית- זה פשוט מסריח. נדבק לכל דבר.. ומגעיל.
בעדיפות שלי להתחתן עם מישהו שלא מעשן.
זה נכון. זה לא בריא.
אבל בא נגיד שיש בזה גם רווח.
מישהו שלא בעניין אולי לא יודע, אבל הריכוז, והסיבוב, ואולי גם לפעמים הבריחה, זה נותן משהו.
אני כן מסכים, שזה בא אולי מתוך חברה, ופחות מבחירה, ושזה הופך להיות משהו חיצוני יותר זה כבר פחות טוב. (למרות שלעולם זה לא יונקה ממשהו חיצוני)
למה אנשים צריכים לברוח? במקום להתמודד?
כלומר,
לכל אחד יש בריחות.. סבילות יותר וסבילות פחות.
לענ"ד לברוח- זה כמו לשים פלסטר או כיסוי עיניים בכדי לא להתמודד עם דברים.
ואז הנזק לטווח הארוך הוא לא רק בריאותית, אלא גם נפשית ממה שבורחים... שום דבר לא משתנה בלי עבודה עמוקה ופנימית.
אני לא מושלם.
מה אני בא לומר?
נכון לפעמים אני בורח.
לפעמים קשה לי להתמודד עם המציאות,
לפעמים קשה לי לפגוש את החוסר.
זה אומר שאני מתעלם?
שאני מכחיש?
לא.
נכון בריחה במהותה זה דבר רע, אבל לפעמים,
אנחנו בורחים, אנחנו לא מושלמים, אבל בסוף זה לא בריחה לעולם,
זה אולי כרגע כי קשה, כי אין כוח, כי פשוט לא,
ככה אני
מה עושים בשביל לשנות את הבריחה הזאת?
אני ח"ו לא באה אליך בטענות.
אני פשוט חושבת שלפעמים (מאיפה שאני פגשתי את עצמי בעבר.. עם הבריחות שלי)- שזה רק תירוץ למה לא לעשות שינוי..
וברור שיש זמנים שקשה ואין כוח וכו'.
אך האם אנחנו ממשיכים ליפול שוב ושוב ושוב? עם אותם תירוצים לעצמנו..
שקשה. ואין כוח וכו'?
כי בפועל זה מה שקורה, לדעתי.
שבמקום להתמודד אל מול מה שקשה לנו- דווקא מצי שקשה.. אנחנו מחליטים לברוח שוב, מתוך נוחות.
וודאי שזה מאתגר להתמודד עם דברים במיוחד שאנחנו נמצאים בתקופה לא טובה או כשאין לנו כוח.
אך זה אפשרי ואני חושבת שזה בונה אצלנו קומה נוספת של חוסן.
נ.ב.
הרבה בריחות של אנשים נשארות להם לעולם...
כל התמכרות, מתחילה מבריחה קטנה.
כל מילה
אגיד לך ככה:
העישון הוא נחמד, מרגיע, מעסיק, יוצר הפוגות באמצע הגייה אינסופית. זה מאוד נוח לצאת ולשאוף אויר ולעשות פעולות בידיים. סוג של ריפוי בעיסוק. אני ממש לא מתחרט שעישנתי ואני מאוד מבין את עצמי. ובוא נאמר שהייתי די קטר מטורף (למושגים, בתקוךה מסוימת הייתי הולך פעם בשבוע בערך לכפר ערבי לקנות סיגריות ג'מאל וכדו', שהיו הכי חזקות ומטורפות שהיו לי וגם בגלל שבכמויות הסיגריות שעישני זה היה בגובה הכיס...).
הבעיות בעישון מבחינתי היו ככה: 1. המחיר הכלכלי, עם ההעלאות בעיקר ב16 שנים האחרונות, זה נהיה מטורף. 2. אחת לתקופה היו לי תופעות לוואי של שיעול מוגזם. 3. הייתי עמו נרקומן, יכול לא לאכול יומיים והעיקר לקנות סיגריות. 4. הסבילות והצורך תמיד לעשן, מבזבז זמן יקר וגם מגביל אותך מאוד.
אז מתישהו הפסקתי לעשן, זה היה נוראאא קשה אבל השמים לא נפלו. כיום יש לי פחות משהו שמבזבז לי המון זמן וכסף, אבל אני מודה שנהנתי לעשן ואני לא מתחרט על זה.
לגבי להתחתן עם מעשנת, זה ממש לא היה מפריע לי. גם כיום אני יושב עם מעשנים וזה לא מפריע לי.
לגבי הלכה אם מותר לעשן, לדעתי הלכתית זה מותר ואם תרצו אפנה אתכם למקורות.
ברור שמותר על פי ההלכה.
וסתם נגיד במצב שלי אני יכול להיות בקל כמה ימים בלי,
ויכול גם לפרק 15 ביום.
אני לא מרגיש שזה משעבד אותי ממש לזה.
נכון יש בזה חסרונות גם בכסף, ואני חושב שבעיקר באמת בצורך התמידי לזה.
אולי אם ארצה להפסיק בזמן הקרוב, זה יהיה סתם מזמנים שאתה מעשן כי משעמם לך,
אבל יש זמנים שאתה באמת צריך את זה...
אבל אני בכלל לא בטוח שמותר לפי ההלכה, לרמב"ם יש הרבה הלכות ביד החזקה על שמירת הגוף וזה חלק חשוב ביהדות, זה לא עוד שטות מבחינה בריאותית אין שאלה בכלל שסיגריות מאוד מסוכנות ומאוד לא בריאות, יש מצווה לשמור את הגוף. לא בא לומר מה ההלכה כי באמת אני לא מכיר וזה לא התפקיד שלי אבל לדעתי צריך לברר את הנושא מאוד לעומק.
לגבי מה שדיברתם על בריחה מהמציאות אני חושב שבגדול זה לא דבר טוב אבל שיש מקרים מאוד מסוימים שבהם כן צריך בתקופה מסוימת שבה בן אדם לא יכול להתמודד עם איזה קושי מסוים לברוח ממנו אבל לדעתי חשוב מאוד לשים לב שזה לא הופך לסתם בריחה בלי הצדקה סתם כי קשה
אתחיל מהנושא של "בריחה מהמציאות". תראה נשמה, זה לא איזה טריפ אסיד, כולה לצאת רגע למרחב הפתוח, לנשום אויר (לא ממש צח) ולחזור, או לעשות כמה פעולות במרחב הלא פתוח. יש הרבה מאוד אנשים שלא מעשנים, שלוחצים על עט ופותחים וסוגרים או מציירים או לאיודעמה. בוא לא נעשה נזה עניין.
בכלל, התמודדות עם רגשות באותו רגע שנם צפים, לדוגמה אדם שחילצתי הרגע ממכונית בוערת אחרי תאונת דרכים ברור שהשיטה היא להסיח את דעתו ולהקל עליה, אני לא דורש ממנו להתמודד עם הקושי. להתמודד זה שלב שני, אחרי כמה ימים... (תקרא מה ההבדל בין טראומה לפוסט טראומה) אז אם יש לבנאדם עכשיו צורך או קושי והסיגריה מקלה עליו אפילו הפסיכולוגים היו חותמים על זה שזה בסדר.
לגבי ההלכה, הרמב"ם הוא הראיה הטובה ביותר בעיניי שאין בזה בעיה הלכתית ואסביר: הרמב"ם כתב בערך 3 ספרי רפואה; אחד ספר סיכומים של אבוקרט, אחד הנהגת הבריאות שנכתב למלך בעיקר בנושא רפואה מונעת והשלישי פרקי משה שהוא ספר רפואות שלו והוא מעניין יותר לקריאה כיום (דומני שבזמנם הספר החשוב היה דווקא הסיכום לאבוקרט). לעומת זאת, הרמב"ם עסק בנושאי רפואה בשני מקומות בספרי ההלכה שלו: בהלכות דעות ובהלכות רוצח. השאלה הכי קשה על הרמב"ם, זה שבהנחה שהרמב"ם חושב שכל הנהגה בריאותית היא הלכה מחייבת, למה זה מחולקת ל3 ספרי רפואה ו2 תחומים בהלכה, לכאורה היה צריך לכתוב את הכל בהלכות רוצח - שכל מי שלא שותה מים ככה וכן אוכל ירק כזה, הוא בעצם רוצח! - אני לא אענה לך את התשובה, כי זה דורש הרבה עמקות בכל אחד מהספרים, ולפחות פרקים ג-ד בהלכות דעות זה חומר שהעסיק הרבה מאוד פרשנים. העיקרון הוא שלא כל דבר שלא בריא הוא אסור מבחינה הלכתית והדברים הם בעיקר עצה טובה שגם היא מבוססת על שיקול דעת של האדם (זה בגדול הרובד של הלכות דעות, שהנהגות הבריאות שם מסויגות למי שרגיל בהן וכו'). בהלכות רוצח זה דברים של יצירת סכנה ודאית ומידית של מוות, ואילו ספרי הרפואה הם סטטיסטיקות כמו כל דבר, שהפעולה או מאכל מסוים ישפיע על כאב/חולי מסוים (וכן, ההתייחסות של הרמב"ם לרפואה הייתה כמדע התנסותי; ראיתי על זה מאמר ארוך במכלול, ונדמה לי שהרמב"ם כותב את זה מפורש בפרקי משה, אולי זה כתוב גם בהקדמות של זיסמן מונטר לכתבים רפואיים של הרמב"ם, מהדורת מוסד הרב קוק - לא זוכר כעת).
זה יותר ברובד העיוני, ברובד הקונקרטי יש תשובה ארוכה בשו"ת משנה הלכות חלק ט, לא זוכר איזה סימן, (יש גם תשובה קצרה יותר שם בחלק טז או יז), הוא מביא הרבה מאוד ראיות לרעיון הזה שכדי חאסור משהו מחמת סכנה זה צריך להיות סכנה מאוד ברורה וודאית, ועם כל הכבוד הסיגריות הן בעיקר סטטיסטיקות של מחלות ולא "פסיק רישא ולא ימות", לכן מבחינה הלכתית זה פחות בעייתי.
(זה מה שעומד לי בראש כעת מבחינת מקורות וכו', וכן אני יודע שבשו"ת ציץ אליעזר חלק טו כתוב שלעשן זה עברה מהתורה)
לפי הרמבם מי שמעשן עובר ל הלכות רוצח מול עצמו
קטונתי מלהתווכח עם קביעות מוחלטות שלך. אם ככה את אומר אז סבבה.
אני כן הייתי מציע לחברים לקרוא את הרמבם בהלכות רוצח לפני שהם מאמינים למה שאתה מדבר בשמו...
יש שתי דברים שאני לא יכולה להיות לידם וזה קפה שחור ומעשנים- פשוט מסריח
אתה יודע שלפי מחקר כל דקת עישון שלך לוקחת לך מהחיים שעה??
האם הייתי מתחנת עם מעשן- כנראה שלא, לפחות לא רוצה נראה לאן החיים יקחו אותי. לא באלי ילדים שחיים לתוך תרבות כזאת, בעל שכל פעם שהוא בלחץ בורח לסיגריה במקום להתמודד, בחיים יש הרבה התמודדויות ונצטרך לעמוד מולם- אני לא יסכים בחיים שבעלי במקום להילחם יקח סמים.
לגבי מה ש"שלג דאשתלג" כתב, הגיוני שלא מפריע לך כי אתה בתוך זה.
אם אדם לא מעשן חי 300 שנים ודקת עישון לוקחת שעה מהחיים, הזמן שאותו אדם יחיה (בהנחה שהוא מעשן מגיל 20, 6 שעות ביום) הוא בערך 40 שנים.
אם נניח שאדם ממוצע חי 80 שנים ומעשן חצי שעה ביום מגיל 20, זה אמור להוריד לו בערך 4 שנים מהחיים.
אבל באמת אם מדובר על 4 שנים ל60 שנה, אני חושב שרוב הציבור יהיו לגמרי סבבה עם זה. וכוחנו אגב חושבים ככה, לכן אנחנו לא אוכלים רק חסה וברוקולי על מצע קינואה ונבטים. יש איזושהי רמת חיים בסיסית ששווה לנו למות יותר מוקדם כדי לחיות בה (מבחינה תורנית, הרמ"א כותב משהו כזה בספרו 'תורת חטאת', על האימרה "תלמידי חכמים שמראים שחיטה בעצמם", אבל זה פשוט ונכון גם ענייני חולין). ושימי לב שכדי לדבר במושגים של שנים, את צריכה לדבר על קטרים רציניים לאורך המון שנים.
וחוצמזה, אם תחשבי בהגיון, זה לא ממש עובד ככה שכל שאיפה מורידה זמן, כמו שלא כל 20 ס"מ ריצה או 30 גרם ברוקולי מוסיפים 5 דקות...
ומהמעט שבדקתי אין מחקרים כאלה (אבל גם המחקרים שיש על סגריות הם מאוד מוזרים, כמו כל המחקרים בנושא תזונה).
שנים ארוכות עישנתי, היה כיף אבל זה מסריח, מזיק ולא ברור מה ההנאה. עדיף להימנע מרגע זה ממש!!
אני לא בא להתווכח איתכם,
רק כמה נקודות-
לא כל מי שמעשן מכור. יש ימים שאני יכול לא לגעת ואפילו כמה ימים, ויש ימים שמפרקים... בא נגיד שאם ארצה אני חושב שאוכל להפסיק.
זה שדיברתי על שלפעמים אתה צריך את זה זה לא אומר שכל פעם שקשה לך אתה בורח לזה כמו סמים. הגזמתם לגמרייי. אני רואה בזה כמו אדם שהציור עוזר לו לפעמים.
פשוט להיות מכור לסמארטפון זאת לא בעיה? חסרים לכם דברים שאנחנו לא טובים בהם?
זה שהפכו את כל מי שמעשן לאיזה נרקומן מסריח או לאיזה מגניב זה סתם מפגר ולא נכון.
אוהב אותכם, אבל אתם סתם מגזימים. זכותכם לחשוב שזה לא בריא, ושזה לא מתאים לכם,
אבל אל תקבעו סתם עובדות
לא בריא - זו חדמשמעית עובדה. ראה תמונות של ראות בלי עישון לראות אחרי עישון של שנים. זה לא פשוט...
רק אל תעשה את זה ליד אחרים
"זכותכם לחשוב שזהלא בריא"
חחחחח אל תגיד לי שאתה מהחיים בסרט שטוענים שזה לא מזיק. תעשה לי טובה
אל תעשן ליד אנשים!
וגם אל תיסע ברכב בעיר, ואל תדבר בפלאפון, ואל תלך עם שקית של חמצוצים שמא איזה צוציק יבקש ממך.
והכי הכי - בחיים אל תאכל כרובית ליד אנשים, כי זה באמת גורם לנו לרצות למות
הירק הכי טעים אחרי ברוקולי,גמבה ועגבניה
אבל על טעם ועל ריח אין מה להתווכח
כן אוכלים, קונים לשבת בחנות של אוכל מוכן לשבת.
ואני אישית אוהב מאוד כרובית וברוקולי.
אוכל ביתי בעיניי הרבה יותר טעים
קיים אם העניין היה רק עניין של "הרבה יותר טעים אוכל בייתי"
אותם חומרי הגלם נעשים באופנים שונים ובטעמים שונים על ידי אנשים שונים, בהתבסס על מסורות של בישול ותבלינים, וגם התמחות וניסיון
אנחנו קונים קבוע בחנות אוכל לשבת שיש לה מסורות וגוון טעמים מזרחי שטעים לחיכנו, האשכנזים …
למשל אנחנו גם מאוד אוהבים קוסקוס מאוד עדין ואוורירי, ברוטב שעועית ותפו"א מאוד מסויים, שעושים בחנות הזו…
להשקיע על זה כסף..
אבל כל אחד מה שהוא אוהב ובוחר לעשות עם הכסף שלו
אתה אשכנזי?
כרובית אפויה/מבושלת? אני יכול למות מזה (נראה לי, לא ניסיתי).
אשתי מכינה לפעמים ואני בורח מהמטבח, בערך מה שחלקינו עושים כשמישהו פותח סיגריה
א- זה רעל
ב- רעל
ג- אני בן
ד- רעל
את התענית מוזיקה.
(אני מתחרפן לגמרי ועברו רק יומיים)
התחלתי להרכיב לי כזה לפני 7 שנים ומידי שנה מוסיפה שירים נוספים
מתלמידי ר' אברום שאומרים בשמו (בעיקר על ספירת העומר, פחות על שלושת השבועות) זה שאם היינו נוהגים לא לשמוע שירים בגלל דיני האבלות שנוהגים בהם באותן תקופות, לא היינו צריכים לשמוע כל השנה, אבל זו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה/ אין לה מקור בקהילות ישראל/ לא זוכרת את כל הסיבות אבל בפועל לא נוהגים ככה, אז מותר לשמוע שירים גם בספירת העומר.
עיקר הטענה שאין בימים האלה שינוי מיוחד בשירים שמותר לשמוע, אם אתה נוהג לשמוע כל השנה שירים אז מותר לך גם אז.
(ושוב, עד עכשיו הכרתי את זה רק על ספירת העומר, שמלכתחילה דיני האבלות בה קלים יותר מבשלושת השבועות)
איזו חיה?
איך קוראים לה?
אחות
מיצי
חחח יפה שאתה זוכר אני שכחתי מזה😂
כלב, רועה בלגי
קוראים לו נילס
כינים
ואלה שמותם:
שמרל'ה
שפשף
גרדון
מציצן
מוצץ
קפצון
פשפשון
מרשרש
סיוון
שושה
זוטה
ומיצי
פולשת לכאן לרגע, במחילה
מחפשת מתבגרים מגיל 16 ומעלה, בעיקר כאלה שעלו לארץ,
למענה על שאלון אנונימי לצורך מחקר שאני עושה כחלק מהתואר השני.
השאלון אנונימי לחלוטין. לוקח פחות מ10 דקות. ועוזר לי מאוד!
(גם מי שנולד פה יכול לענות, גם זה יעזור)
תודה מראש!
מחקר בנושא: הקשר בין סגנון ההתקשרות של המתבגר להורה לבין תחושת מסוגלות של המתבגר
ללידה קלה לתמר בת ראשית ואחינועם בת ענבל
ולמה בגיל הזה
ועל זה הוא לא ענה
כדי להטריל
קוראים לה להתחיל לצאת
סתם תגובה שממש ממש לא קשורה לשאלה
חברים די זה באמת כבר לא מצחיק @כקדם וכל השאר תהיו חברים
איך עושים את זה?
אגב מסכן כקדם ...
יותר חופר
אין לי מושג איך עושים
מסתבר שפותחים ניק חדש ומשנים ברווח או משהו כזה שלא רואים
ולמה בעצם הוא עושה את זה?
הוא עושה את זה כדי לעצבן
לנקום בכקדם אולי
וואי התנפלתי עליך.. איך בכלל אתה אמור לדעת את זה?
זה בגלל שעשו עלי אמבוש..
יוצאים לטייל?
עובדים?
בוהים בתיקרה?
ים, חברים, אופניים, בני עקיבא, מחשב, טיולים
לפעמיים עמוס ברמות בדברים כייפים ולפעמיים משעמם
מה שתלוי בי יהיה מושלם
מה שלא תלוי בי,כבר לא באחריותי😊
על הדרך אני גם מנסה לעזור בבית והארץ
בעז"ה לקראת סוף החופש אמור לצאת לטיול עם חבר, לשביל הים
איפה את/ה לומד/ת?
איזה כיתה?
איפה את/ה שנה הבאה?
אבל אולי כדאי שאלות אחרות שפחות חושפות אותנו
אבל אני רוצה להישאר קצת חסויה ושלא ידעו עלי את כל הפרטים
אמשיך ללמוד אי"ה בשנה הבאה באותו מקום