מה גרם לך להתערער באמונה?

מהחוויה האישית שלי, יש איזה טריגר שגורם להתערערות (ובכלל לכל שינוי משמעותי).

לרוב אדם לא קם בבוקר ומתחיל פשוט להעלות ספקות באמונה.

מה בחוויה שלך לדעתך גרם לזה?

אולי ההתחזקות מהצד בעלך? אולי טריגר וקושי רגשי? מרגישה חנוקה? אולי להיות עצמאית ולגור בבית משלך גורם לך לשחרר את הגבלות שגדלת איתם עד עכשיו?

אכזבה / כעס על אלוקים? סתירות שכליות? תחושת ריצוי?

תנסי לשים אצבע מה גרם לשינוי.

זה יקל עליך להבין את עצמך טוב יותר.

ואפשר לחיות בטוב גם עם אמונות שונות, גם אם צד אחד לא מאמין בכלל.

אנחנו זוג כזה.

אמנם לא זוג מושלם אבל הבעיה אצלנו היא לא השוני באמונה.

ליצור הפרדה בין האתגרים הרוחניים שלך לאתגרים הסודיים וכמה שפחות לערבב.

להיות בשקיפות ולשתף את בעלך שאת לא באותו מקום רוחני כמוהו, וליצור גבולות גזרה. מה שלך והוא לא מתערב (תפילות למשל) מה שלו ואת לא מתערבת (למשל לא לאכול כשרויות כאלה ואחרות ) ומה של שניכם ואתם יוצרים סטטוס קוו - כמו טהרת המשפחה וסעודות שבת.

אחר כך ובלי קשר לעשות בירור פנימי ואישי סביב נושא האמונה בלי לערב בזה את עניין הזוגיות באופן ישיר, לשמור עליה כמה שפחות מעורבת. ( כמובן שממילא זה מתערבב במלא דברים, אז להפחית מה שלא חובה)

שובי לשתף ולשקף.

בהצלחה רבה!

פרק זמן לבירור עצמי, מניין נובע הפער ומה התכנון שלך לעשות עם זה

הכל אפשרי, אנשים משתנים, 

לנו יש פער אמוני- דתי

שהניצנים שלו היו כשנה אחרי החתונה

אחרי כמה שנים עשיתי בפועל שינוי דתי גדול שגרם למתחים/ אתגרים/ פער זוגי

היום אנחנו נשואים למעלה מ20 שנה והפער הזה לפעמים מציק

אבל יש פערים אחרים הרבה יותר משמעותיים ומאתגרים

בעיניי זה פער כמו כל פער בנושא אחר

צריך לנסות לגשר עליו/ לחיות איתו בשלום

מבאס שזה קורה בגיל יחסית מבוגר

אני האשמתי את הגיל הצעיר בו התחתנתי 

עזבי אמונה ברמה הפילוסופית, ואפילו שמירת הלכה שעם זה אפשר איכשהו להסתדר.

אבל זה עולם תוכן שונה לגמרי, בילויים אחרים, אפילו לגיטימציה או חוסר לגיטימציה למה לחשוב ולהרגיש.

אם יש סנקציות על כל החלקים האלו בקשר, מה נשאר ממנו...

אם הוא האיש שלך, ואת בטוחה בזה בלי ספקות, וגם הוא חושב ככה עלייך, אז אפשר לצלוח הכל.
זה קשוח, זו עבודה וזה הרבה וויתור אבל אפשרי.
אבל אם יש ערעור בעניין הזוגי- זה כבר יותר קשוח.
כי ברגע שיודעים על מה נלחמים יש כח שנותן מוטיבציה לעבוד.

יכולה לומר לך על הרבה זוגות שאני מכירה באופן אישי מכל הכיוונים-
אותו ראש ורמה דתית- ולא מסתדרים
עושים הליכים הפוכים- וזוגיות פורחת
אבל זה הכל עניין של מטרה.

אם את בטוחה שמטרת העל שלך היא להישאר בזוגיות הזו,
כל השאר מתגמד.
וזה גם לוקח זמן, ותקשורת זוגית פתוחה ומכילה מ2 הכיוונים.
אבל זה לגמרי אפשרי.

ושלמות עם עצמי.

כל הפערים האלה שמים לי המון סימני שאלה אם בזוגיות הזאת זה יכול לקרות.

או שאולי הפערים הם רק טריגר לאתגר האמיתי?

כבר לא יודעת מה הביצה ומה התרנגולת

קודם כל העניין הזוגי.
כל הפערים ניתנים לגישור. באמת.
השאלה אם באמת רוצה את זה

ושלמות עצמית לא קשורה ישירות לזוגיות

אלא להתנהלות עצמית:

אהבה עצמית

בטחון עצמי

תכנון החיים

למידה והשתפרות עצמית

יישום התוכניות והלמידה

זוגיות יכולה לעזור/ להפריע בתהליך

אבל היא לא הקובעת אם התהליך יצליח או לא

אלא רק את

זו שאיפה של כל אדם להרגיש טוב ולהיות שלם עם עצמו. ב"ה תצליחי בכך

לדעתי זה מאתגר את הקשר הזוגי אבל לא סותר אותו.

סימני שאלה תמיד יהיו ולא צריך לחשוש מהם.

סימן שאלה= סימן לגדילה

וכאבי גדילה לא נעימים אבל הם מעידים על דבר נפלא שקורה על צמיחה למקום חדש.

לומדים להיבנות ביחד כזוג עם כל הפערים

לכן זוגיות זו חברות- הלא היא חברתך אשת בריתך

וחברים רבים סולחים צוחקים מתעצבנים מתפוצצים משתפים בקשיים בוכים מתפרקים ועוד  ומתקדמים הלאה

ברמה פילוסופית- לא בשיח שלנו

שמירת הלכה- בדברים שקשורים רק אלי הוא לא מתערב (משתדל, בכל מקרה אני לא מאפשרת התערבות)

בדברים שקשורים לזוגיות או לילדים הגענו להסכמות (בעיקר ויתורים שלי)

בילויים- אפשר למצוא בילויים אפשריים חופפים

לגיטימציה למחשבות/ הרגשות- בעייתי

אני פחות משתפת מחשבות ורגשות שמורכב לו להכיל

אני לא אייפה את המציאות

היא מורכבת

אבל אני חושבת שכל זוגיות היא בסוף מורכבת

תמיד מגיע פער/ ים שיותר קשים  לגישור

וכמו שאמרתי זה לא הפער שהכי מטריד אותי

לגיטימציה ממנו על מה לחשוב או להרגיש. זה לא תקין.

וגם סנקציות היא לא מילה שמתאימה בכלל לקשר זוגי.

ובילויים ועולמות תוכן שונים זה נפוץ גם אצל זוגות עם תחומי עניין שונים, בלי קשר לאמונה.

אצלנו אני יודעת שיש דברים שאראה/ אעשה לבד וזה היה גם לפני השינוי הדתי שלי.

ליצור נפרדות, ללמוד לבלות לבד.

אצלנו כמעט אין שבוע שעובר בלי דיון פילוסופי אמוני או פוליטי (גם שם אנחנו לא מסכימים) והאמת שזה כיף גדול לפתח דיון ואפילו להתווכח (לא לריב) עם מישהו עם דעות שונות.

זה פינג פונג כייפי בעיניי (ואולי אחד הדברים שמחברים בינינו) אם יוצאים מנקודת הנחה שהמטרה היא לא לשכנע אותו ושאפשר לחיות יחד עם דעות שונות.

שאולי מה שחשוב כאן זה הכבוד ההדדי.
ושוב זה נובע מהערך והרצון להיות יחד.
זה מה שמגדיר בסוף האם אפשר או אי אפשר.
וכמו שכתבו כאן למעלה @נעמי28  וoo לא מצליחה לתייג-
פערים בזוגיות יש לכל זוג גם בלי קשר לרוחניות ואמונה.
ברור שאם זה חופף יותר קל, ככל שיש יותר מכנה משותף כך החיכוחים יורדים, ועדיין תמיד יש על מה לדון.
מה שחשוב זה לא האם אתם מסכימים, 
אלא איך אתם מכבדים האחד את השניה במרחב הזוגי, בדברים השונים בינכם, כמה מהותיים שלא יהיו.

שאנחנו התמודדנו עם זה בסוף עשור זוגי.

להתמודד עם זה בשנה הראשונה בטח היה נראה אחרת וקשוח יותר, ההתחלה גם ככה מורכבת. אז חיבוק❤️

לממש זה משהו אחר. אבל באמת להרגיש, מותר להרגיש הכל. אחר כך אפשר לשים על הרגש והמחשבות סימני שאלה.

מה קרה שהשנה זה הגיע? לפני החתונה הייתם באותו ראש מבחינה דתית ומבחינת שאיפה לאיך הבית יראה?

לא כתבת על כל הדינמיקה הזוגית (וזה בסדר גמור) אז נשאר קצת לנחש. בהנחה שהתחתנתם כשאתם פחות או יותר באותו ראש מבחינה דתית, יש לי שני כיוונים אפשריים, אם הדברים לא בכיוון מוזמנת לגמרי להתעלם.

1. אולי היה איזה טריגר? איזה פער בינכם על רקע דתי שהלחיץ אתכם והכניס את שניכם לצורך להקצין לכיוונים הפוכים?

2. בשיא הזהירות - יכול להיות שהעולם החדש של הלכות נידה/הלכות וההנהגות סביב נושא האישות, יוצר בניכם מתח ואז (לא משנה מה הביצה ומה התרנגולת) הוא נלחץ ומחמיר, את מרגישה מותשת או שאינך מקבלת מענה רגשי ונוצר גלגל כזה שהתחושה היא שזה בגלל הדת, אבל בעצם צריך ללמוד התנהלות זוגית?

(במקביל, אם יש בנושא פער, כדי ללמוד טוב - מה הלכה ומה הנהגת חסידות, מה עיקר הדין ומה חומרא וכו' - הרבה פעמים זה יכול לשחרר).

בהצלחה רבה והרבה אור וברכה בביתכם

אבל זה לא זה.

לי תמיד היו סימני שאלה אמוניים. איכשהו חשבתי שקשר זוגי או חתונה ירגיעו בי משהו.

בנוסף, היינו באותה נקודה בזמנו, אבל שנינו מסתבר כבר היינו בתהליך, רק בכיוונים הפוכים.

נראה לי שהיה שם איזשהו סנוור, בשילוב לחץ לחתונה, שהסתיר מאיתנו את זה.

מאז החתונה.

שוב לא כתבת מה עברת עד אז. אבל כדאי ללמוד, לברר, ללבן. אולי למצוא מדרשה או רבנית מתאימה. אולי תנסו כן, לעבור את התהליך ביחד, גם אם הוא יכלול בירורים נוקבים.

גם אם תשארו עם פער, אמוני או מעשי - אפשר לנהל כך זוגיות אוהבת ובונה. אמנם אתם בתחילת הדרך, אבל זה אפשרי.

אם צריך עזרה, יש אנשי מקצוע שמומחים בזה.

בהצלחה רבה

יש הרבה סיבות למה כדאי להתחתן, פתרון בעיות אישיות אינה אחת מהן. תמיד מגלים שהבעיות נשארו ורק יש כעת עוד מישהו שהוא חלק מהעניין.

לא התחתנתי *כדי* לפתור לעצמי את השאלות.

חשבתי שזו תהיה תוצאה נלווית.

חיים יותר כפיים והאמונה מגבילה אותך שם?

אם כן תנסי לחשוב עם עצמך אם לעזוב את הדת או לוותר על עקרונות הלכתיים בזוגיות ייתן לך חיים יותר כפיים

מהניסיון שלי אפשר הכי להנות ולשמור על כל העקרונות, כי הדת מגבילה אותנו באמת מהנאות היא מגבילה אותנו מלאבד את הכיוון, שומרת עלינו מלעשות שטויות קריטיות, שומרת על בריאות נפשית, אהבה, קרבה לה' וחיים טובים.

(זאת הניק לב אוהב, מהניק של בעלי...) 

על כל הדברים הנפלאים שכתבו כבר בשירשור, 

גם ביני ובין אשתי היו ויש פערים, וההתמודדויות בחיים הזוגיים בנו אותנו ונתנו לנו פרופורציות. על השקפות הרבה יותר קל לגשר מאשר על קשיים יותר 'קטנים' במבט ראשון, אבל הרבה יותר נוגעים ליומיום.

אבל... אני רוצה להציע פה הצעה, הקב"ה שם כל אחד מאיתנו במבחנים שונים ומגוונים, ושולח לנו גם כלים שונים ומגוונים להתמודד עם הנסיונות, כדי שלא יפילו אותנו, אלא אדרבה ירימו אותנו. (כמו מדריגה שיכולה לבלום, וניתן לעלות עליה גבוה יותר...). יכול להיות שהקב"ה נתן לך את מבחן האמונה, והקדים לך 'תרופה למכה' בדמות הנישואין, ועכשיו השאלה מה תעשי במציאות הזו. האם תצליחו יחד להתחזק באהבה, בהרמוניה, ואז בסוף גם תרוויחי את העוגן הרוחני מבעלך. בהצלחה!! 

קחי יעוץ מעמותת התקשרות זה השם שלהם. אל תתמודדי לבד. בהצלחה.

אלו תגובות שמזמינות אותה להיפתח יותר. היא כאילו נותנת לך פה קצה חוט ומצפה שתתעניין בעולמה.

תגובות שיפתחו אותה הן כאלו:

"אני שומע. מתי הרגשת את זה לאחרונה?"

"זה נשמע ממש כואב להרגיש ככה לבד. רוצה לספר לי עוד?"

"איך אפשר להיות שם בשבילך?"

"את רוצה לספר לי יותר? אני מאוד רוצה לדעת"

"איך אפשר לתמוך בך ולהקל עליך?"

וכו'

לשאול שאלות ולא להציע פתרון, זו התורה כולה

להיפך התגובה שלך מחממת את הלב.

קודם כל, לצאת מנקודת הנחה שמישהו שמרגיש שלא רואים אותו והוא לא מעניין זה יכול לכאוב מאד מאד מאד. ובסיטואציות של המשפחה שלך, שהיא לא גדלה בה, באירועים משפחתיים שיש הרבה רעש ובלגן ואפשר למצוא את עצמך בצד בלי מישהו לדבר איתו - זה מאד מקשה.

אחר כך, תשאל אותה. תגיד לה שניסית להיות איתה ולעודד אותה. תן לה לחשוב ולענות - מה את רוצה לשמוע? מה היה מעודד אותך שאני אגיד?

לא בשביל שתדקלם את זה פעם הבאה, אלא כדי שתבין לעומק.

התגובה שלך היתה מעולה, אבל זה לא מה ש*היא* ציפתה, או מה ש*היא* מרגישה כעידוד ותמיכה.

זה ממש הגיוני. מישהו אחד צריך שיגידו לו - קטן עליך אתה מעולה ותעבור את זה, וזהו להתעלם מהקושי, ומישהו אחר צריך שיתנו לו שקט במיטה כשהוא הולך למיטה, ומישהו אחר צריך שדווקא יבואו אחריו וישאלו שוב ויכינו לו שוקו וישתתפו איתו בגל העצב הזה עד שיעבור.

ואם לא ברור לך או לא ברור לה - קח את התשובה של שוקולד פרה

זה באמת סוג התגובות שמאפשרות לפרוק רגש. תגובות של פתרון (אז תהיי איתי/אז אל תבואי) או של עידוד לפני שמקשיבים ממש עד הסוף (את מעולה ברור שכיף לדבר איתך) יכולות לתת הרגשה שהרגש שהיא חווה כרגע בעוצמה לא חשוב/לא משנה/משעמם/מתיש אותך.

בגדול אני מרגיש שהיא מצפה שאני אהיה איתה בזה שבאמת לא מעריכים אותה ואעלב יחד איתה אני מנסה לא לבטל את זה למרות שבתוכי אני חושב שהיא נורא נחיתית (כמובן שלא אגיד )אבל אולי איכשהו אני לא מצליח באמת להראות שאני גם חושב שהיא כזאת לא מוערכת (וגם חושב שכשמישהו כל הזמן משדר את זה אז גם לאנשים קצת קשה עם זה)ומרגישה בודדה 'לא מבינים אותה .

בגדול אני חושב שכן הגבתי כמו שכתבתם שאלתי מה היתה הציפייה שלה שאני יגיב וסוג התשובות הם אני בודדה ותן לי להיות עם זה לבד שאין לי זוגיות (כמו שכתבתי זה על קצה המזלג ...פשוט נשברתי עכשיו לבקש עזרה במקרה האחרון)וזה באמת נורא מתסכל לשמוע את זה כל הזמן. אז אם בכל אופן מתוך לב של אשה לאשה אתן יכולות להעמיק את הטעות שלי בתגובה ממש אשמח.

אבל כן כדאי שתחשבו ביחד איך היא יכולה להפגש יותר עם חברות/משפחה, נשים חייבות את זה בשביל לא להרגיש בדידות.

לגבי התחושות שלה שהיא נעלבת ממך קשה לי לעזור, אולי הנשים כאן ידעו יותר.

כתבו פה הרבה עצות חכמות לפניי. אבל אני אתעסק עם משהו אחר:

התפקיד שלך הוא להציב לה גבול רגשי. הרגשות שלך נשארים אצלך. אני נמצה פה בתור בעל ומוכן לחבק ולהיות ולהקשיב וכו. אבל אתה צריך להשאיר את האשמה שלה אצלה.

את ה"כיווץ" בגוף שאתה מרגיש ושלח אותך כנראה לכתוב את הפוסט הזה- את זה תשאיר אצלה. זה שלה. זה לא קשור אליך.

אתה יכול לעזור? אולי. אתה בן זוג מכיל וכל העצות הטובות? כן ! אבל זה שלה. לא שלך.

1. מציעה בזמן שהיא לא בקושי, לשאול אותה איזה דברים יכולים לעזור לה שתעשה.

אם היא לא אומרת אפשר להציע:

חיבוק, לשבת לידה, להגיד לה שאתה אוהב אותה,

להגיד עליה דברים טובים, מחווה של משהו טעים נגיד שוקולד ושתיה חמה, או ארוחת ערב..

2. באופן כללי כנראה כואב לה והיא רוצה להרגיש אהובה, שרואים אתה ומשתתפים בצערה, ממליצה לעזור לה בשיח של הכרה בתחושות שלה;

נשמע ממש מבאס, זה בטח עצוב וכו

בשלב ראשון לא לתת פתרונות, לא לנסות לשכנע אותה שזה פחות נורא ממה שהיא מרגישה או שזה לא נכון. כדי להכנס לפרופורציה היא צריכה קודם כל תיקוף והכרה במה שהיא מרגישה עכשיו, וזה מה שהיא צריכ  (גם אם כנראה אובייקטיבית זה לא נכון שכולם לא אוהבים אותה או חושבים שהיא גרועה.)

אחרי זה להגיד שאתה ממש אוהב אותה וחושב עליה דברים טובים, ולפרט מה הדברים הטובים שאתה רואה ומעריך..  וגם מחוות כמו שהצעתי ברשימה למעלה.

מעבר לזה, אם אתה רואה שיש לה קשיים משמעותיים כדאי לעודד אותה לקבל עזרה רגשית שתעזור לה להרגיש טוב ולטפל בקשיים מהשורש וגם למד כלי התמודדות. 

תודה על השיתוף,

משתתפת בצערך, כואב

איזה לב גדול שמתבטא במעשים קטנים שמחממים את הלב ומאירים את היום

איזה אומנות, ללמוד להביע ככה אהבה ותשומת לב בשגרה

ממש תודה שכתבת

אקח את זה גם לזוגיות וגם לילדים, להסתכל עליהם בעין טובה ולשלוח להם מסרים מחממי לב

הרבה כוחות יקרה אחת

שתרגישי את השם איתך 

נשמע איש מדהים ואבידה גדולה כל כך💔

תודה ששיתפת וחיבוק גדול ממש🥲

הלוואי שנצליח לאמץ לפחות חלק

איזה אדם מופלא!

איזה איש ובעל מופלא!

וואו וואו

באמת נעתקת הנשימה לקרוא כמה כמה הוא אהב ואוהב אותך! אינסוף, זה באמת באמת אינסוף.

בטוחה שגם עכשיו הוא שומר עלייך מלמעלה ואוהב, כ"כ כ"כ אוהב ורוצה את ההכי הכי טוב עבורך ושתחייכי את החיוך המקסים שלך שכ"כ משמח אותו ❤

ריגשת אותי כ"כ

איזו ברכה ואור עצום הוא והזוגיות שלכם

תודה רבה שנתת לנו הצצה קטנה לאור הגדול הזה שלו, למודל הזוגיות המבורכת הזו, לנתינה, למחשבה על האחר, לאהבה העצומה, לפינוק והשמחה.

זה פשוט מעורר השראה

ב"ה שנזכה כולנו ללמוד ממנו אפילו קצת 🙏

ב"ה שהקב"ה הטוב ישלח לך נחמה עצומה, המון המון כוחות, אור, תקומה וטוב שלם

שלא תוסיפי לדאבה עוד

והלוואי שתיפגשו בקרוב בבריאות בשמחה עצומה בתחיית המתים 🙏

מתפללת עלייך

את בלבי ממש ❤

ומלמד מאוד!

תודה רבה יקרה ששיתפת מהאור הגדול שלו

זה באמת אור אינסוף שבטח ממשיך להאיר

שהשם ישלח לך נחמה כוחות ושמחה!!🙏🩷

מקווה שבאמת ישנה ואפילו רק לאחד מכם משהו

והלוואי שיום אחד הכאב הזה ידהה ויכאב פחות אבל מיום ליום מרגיש שהכאב על מה שנאבד רק מתגבר ולא צריך הרבה מספיק ריח שמזכיר שיר או אפילו תמונה שאין למי לשלוח..שומרת את המילים המחבקות שלכם לזמנים קשים ויש לא מעט כאלה

באמת שאין מילים

הלב נשבר 😢

זה כ"כ כ"כ כואב וקשה מנשוא

אוי ה' איזו אבידה עצומה 😢

שולחת לך אהבה ותפילות וחיבוק ענק

אם יש דרך לעזור מעבר תגידי לנו 🙏

כמובן ששום דבר לא יכול למלא את החלל העצום

אבל אם יש דרך טיפה להקל מעלייך או כל דבר אחר שכן אפשרי?

יקרה שאת ❤️ אני חושבת עלייך הרבה, את בלבי ובתפילותיי, בהדלקת נרות ובתהלים ב"ה ובכלל ביומיום 🙏 

שהקב"ה ילווה אותך יד ביד בכל רגע ויתן לך המון נחמה, כוח, אור, ישועה שלמה

אמן כן יהי רצון 🙏❤️❤️

האמת חוסר לא נתפס

שולחת לך כוחות ותפילות! 🙏❤️

ליבי ❤️❤️❤️❤️

שה' יימלא חסרונך כמה שאפשר 🩷

חסר מילים

(יש קצת מילים מיותרות, אבל הן לשרשור אחר)

נשמע אדם מיוחד, וכמה הוא אהב אותך!

איזה אובדן😢

זכית בבן זוג נדיר

לא יודע איך ממלאים כזה חסרון, אבל ה יתברך גדול מכולנו...

שבת שלום

קרובה יותר לכניסה/מרווחת יותר

כך שזה בדרך כלל יתרון ולא חיסרון.

כמובן שאם זאת חניה שצמודה אליכם בטאבו. אין משמעות לכך שזאת חנית נכים.

זה רכוש פרטי שלך.

כמובן שחובה להקפיד שהחניה תרשם על שמכם בטאבו. אבל זה מובן מאליו.
 

אם בפועל זה יסומן כחניית נעים,

פקח או שוטר יכולים לתת דוח (אפילו אם לא מוצדק), ובנוסף לכך אנשים נכים ירגישו חופשי לחנות שם כי הם יחשבו שזה עבורם

גם אם היא מסומנת חניית נכים.
 

זה חתיכת לאקונה בחוק שבתי משפט פסקו נגד הנכים בקצת שישבתי לקרוא על זה קודם כי זה עניין אותי. גם אצלנו בבניין יש חניית נכה שצמודה לאחת הדירות ואם אני מבין אין מניעה (לבעל החניה) לחנות שם.

עד היום זה לא קרה, ונכים שגררו בעלי חניות פרטיות-נכים לבית המשפט הפסידו שם עד היום. העניין זה התגובה הנוספת שלי ושם זה יכול להסתבך.

מסתבר שזה בעיה יותר קשה  מאז אמצע 2025. עד אז הקבלן צבע את  החניות הנגישות ומכר אותן לאחת הדירות והכל היה סבבה.

והיום, מסתבר, העיריות לא נותנות לזה לקרות ודורשות שחניית נכים תישאר רכוש משותף:

ועדה מקומית רשאית למנוע מהיזם להצמיד חניית נכה לדירה פרטית? - מרכז הנדל"ן

אם כן זה חלק מעבודתו

אם לא, מומלץ להעזר במישהו שיודע לקרוא תשריט בית משותף (לא תורה מסיני. אבל עדין רצוי מישהו שיוכל לוודא שזה נרשם כראוי)

לא חושבת שצריך תו נכה בשביל זה

והיא תהיה מרווחת ונוחה

אצלינו השכן עם החניית נכים נהנה והשאר מחפשים את עצמם ביציאה ובכניסה לחניה

מזכיר לי את המתנה שקבלתי ל38 שלי

תשובה חיובית מעבודה חדשה

עד היום אני שם

המשרה הכי טובה שהיתה לי

בהצלחה

והמעבר לעבודה אחרת... שיהיה בהצלחה.

שתזכה לשנים רבות ונעימות לצד אישתך וליצ'י (עדיין חי הוילדע חייא?).

בכל 19 שנה נפגשים (בערך) הפער בין המולד לבין התאריך הלועזי.

אבל תתכן סטיה של ימים בודדים משיקולי "לא אִדּוֹ ראש" וחבריו (לדוגמא בהיותי בן 19 - היה לי פער של יום אחד, ובהיותי בן 38 - היו יומיים).

וכן להיפך - תתכן פגישה של התאריכים גם בשנים אחרות (לדוגמא לי, הפעם הראשונה שיהיה לי איחוד בין ימי ההולדת - יהיה בהיותי בן 46).

נ.ב. סליחה שקצת הרסתי את ההתלהבות...

יש כלל אחר?

לא קשור לנושא אבל זה כן כלל, דוחים את ראש השנה בכוונה אם המולד יוצא באד"ו, וכן יש עוד שלשה כללים. (מולד זקן, גטר"ד בפשוטה ובט"ו תקפ"ט אחר עיבור)

וואלה, לא ידעתי.

ובכל אופן, זה לא חשוב בהקשר הנוכחי.

של סוגי השנים (מעוברות ולא, שנ"ד ושנ"ה ימים) כחזל תקנו לוח קבוע וקידשו את השנים מכאן והלאה(בימי רבי הלל? לא זוכר) אז יצרו בכוונה כדי שראש השנה לא יצא באד"ו?

צר לי לומר שלא הבנתי את השאלה.

ואם התכוונת להצביע על כך שיש פרשנויות בנושא בין חכמי ישראל - זה דבר מפורסם בין העוסקים בסוגיא זו.

רק שמחה ואושר

שנית

זה לא נכון מה שכתבת כי הם מתאחדים יותר

אומנם רק לכמה שעות מצאת הכוכבים  העברי ועד חצות הלילה הלועזי..

לא יודע מה החישוב המדויק לחשב זאת אבל בפועל ראיתי שזה קורה

אני יודע שביקשת להתעלם מהנושא הכלכלי, אבל לדעתי זה הפיל שבחדר - אי אפשר באמת לשקול מקום מגורים אם אין אפילו טווח ריאלי.

האם למשל בית פרטי ברעננה, תמורת 5-7 מיליון ש''ח, יכול להתאים לכם?

לא חושב שרעננה יענה על קהילתי ושקט, מאמין שזה כנראה צריך להיות משהו בסגנון של יישוב/קיבוץ/מושב וכדומה

לגבי העניין הכלכלי - אנחנו רוצים להבין מה האופציות שיש (שמקיימות את התנאים העיקריים שלנו, כרגע לא ברור לנו אם יש כל כך מבחר), אחרי זה נכניס את הפן הכלכלי לתמונה

זה בשומרון, אבל לפי מה שהם כותבים בפרסומים שלהם - "לא עוברים מחסום" בשביל להגיע אליהם.

אני לא מכירה מאוד מקרוב, אבל הוא נשמע יישוב נחמד ומתאים לבקשות שלכם, והמחירים שם זולים יותר מעיר... (לא יודעת כמה המרחק בדיוק מהשרון, אבל זה אמור להיות יחסית קרוב)

ראיתי שהם כותבים שלא עוברים מחסום, אבל נראה מאוד קרוב לכפרים ערביים

תודה על ההצעה 

אני לא זוכרת את כולם

יש לי משפחה בחמד והם מרוצים...

אבל כמו שכבר אמרו המחירים שם מאוד יקרים

אולי בעצם לגור יותר רחוק זה אופציה?

אולי לפחדים מה'מעבר לקו הירוק', אין יותר מידי סיבה אמתית ואפשר להתיידד עם הרעיון?

האמת שכבר ניסינו והורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנו..

הפחד הוא קשה להתגברות (בעיקר לאשתי)

לגבי המשפחה - 30-40 דקות זה אחרי עבודה של שנים בעבר, הדרישה הייתה באותה עיר או מקסימום עיר שכנה..

אם יש בכל זאת רעיונות (אפשר להתעלם מהפן הכלכלי!) נשמח לשמוע

האיזורים שקרובים לשרון, ברובם הם כאלו שבקושי רואים בהם ערבים.

בקניה, ספק. אולי יחידת דיור בתוך וילה קיימת.

נשמח לשמוע רעיונות אם אתה מכיר יישובים קהילתיים ושקטים שעומדים בתנאים של המיקום

את כפר הראה או אם יש משהו דומה בסביבה (עמק חפר).

אבל כמו שאמרו מעליי, זה יהיה יקר. מאוד יקר.

כמה קהילתי שם? משפחות צעירות?

אבל אולי מישהו אחר מהפורום יכיר.

ויש ישובים נוספים בעמק חפר. אולי יש ישובים נוספים, שפשוט פחות מוכרים, אבל אולי גם הם יענו על הדרישה.

(וגם תלוי איפה בשרון נמצאת המשפחה. אולי גם פרדס חנה נמצאת בטווח שלכם).

וגם צופים רשמית זה לא בדיוק התנחלות.

או בכיוון של אלקנה/עץ אפרים/שערי תקווה.

(לא מכירה אישית את המקומות הנ''ל. זורקת כיוונים).

אבל כשאתה מחפש בית קרקע, חשוב לקחת בחשבון משהו-

ברוב המקומות, הבתים הפרטיים הם בשכונות הישנות, כלומר בהם גרים המבוגרים של הישוב.

הצעירים לרוב יגורו בשכונות הצעירות, שבהן בד''כ כבר תהיה בנייה רוויה (לרוב בניינים נמוכים של 3-4 קומות). אז הרבה פעמים, באותו ישוב ממש, תיאלץ לבחור בין לגור בשכונה של הצעירים, לבין לגור בבית צמוד קרקע (גם אם יהיו לך כמה מיליונים פנויים לרכישת הבית הפרטי).

יש כמה ישנים שעברו הרחבות

השאר קטנים מאוד

אם זה סביר עד 40 דק, אז יש גם את נוף איילון, מבוא חורון, ויישובי נחל שורק- יד בנימין, גני טל, נצר חזני

אצלנו באיזור יש מגוון אפשרויות לצאת לטייל. עשינו זאת בשבוע שעבר אחרי ארוחת הצהריים. היה מזג אויר מאוד יפה ונעים.

בערב שבת אפשר משחקים שמעניינים אתכם.  

משחקים שחמט שיש זמן

או יניב- למי שמי מכיר

היה גשום מידי השבת אז לא יצאנו כמעט,

נשפכנו מעייפות אבל היה טוב 👌

ולכן רצוי לקחת עו"ד שישמור 100% על האינטרסים שלכם ללא שום ניגוד אינטרסים

קחו אחד אחד.

עדיף אחד מומלץ.

המחיר בדרך כלל אחיד.

0.5% ממחיר הדירה

וגם אם לא, אפשר להגיע גם ל-0.3% + מע"מ.

בכל מקרה, מצטרף להמלצות החכמים - לא לוותר על עורך דין שייצג אותך בלבד.

בכל מקרה.

לא שווה לקחת עורך דין משותף כדי לחסוך כמה אלפי שקלים (אם בכלל)

זה פוטנציאל לנפילות גדולות יותר 

מי יפתור את הסכסוכים?

עורך דין אחר על חשבונך? (ועל חשבון המוכר?)

ברוב עסקאות הבתים יש סכסוכים ברמה כזאת או אחרת.

ככלל. עו"ד יהיה יותר נאמן לצד הראשון ששכר את שירותיו.

גם אם לא יצהיר זאת.

זה גם חסך לנו את ההתעסקות בלמצוא עורך דין.

בדיעבד היינו כנראה עושים אחרת כי העו"ד הזה ספציפית שהמוכרים הביאו לנו גם לא היה מאוד מוצלח.

אבל החלטנו באמת שלא כדאי לקחת את הסיכון בשביל הפרש כזה.

תודה לכל המגיבים!

ב"ה המכירה הסתיימה בלי הבעיות שהקונה ניסתה לעשות. מסקנה: בגלל שמדובר בכאלה סכומים גדולים אז בהחלט שווה להוציא עוד קצת כסף על עורך דין מטעמכם שיהיה נאמן לחלוטין לאינטרסים שלכם.

עוד לצד x ולא בשיתוף

בדק בית. לראות שאין בדירה פערים,.לפעמים מאוד סמויים.

מדובר בדירה חדשה יחסית שעדיין יש אחריות של הקבלן, ואנחנו גם מכירים קצת את המוכרים, עדיין חשוב לעשות?

פער בעצם המיקום וכו

לפני בעיות ישירות במבנה