זוכרת את היום הזה. לא מעבר.

ולא הבנתי למה כולם מתרגשים ממה שקורה בארצות הברית חחח

אני זוכר הרבה אמרות שמחה בסגנון ''עכשיו הם יבינו מה עובר עלינו''

אני קיבלתי ויזה לארה"ב באותו בוקר, שומרת אותה כפריט היסטורי.

והטיסה לניו יורק נדחתה בשבוע וקצת, וגם 'פספסתי' טיול למנהטן..

ובדיוק לא התעוררת בבוקר כי קמת לסליחות ב4:35?

אבל אני רק הבנתי אז את התמונה הגרפית - שני מטוסים נכנסו בשני בניינים בניו יורק. לא הבנתי מעבר

אני זוכרת את הכתבים ב CNN

עם פרצוף המום

מנסים למצוא הסבר אפשרי איך שתי תאונות כאלה נדירות קורות בהפרש של כמה דקות... קריסה במחשבים של רשת המטוסים... אולי משהו במזג האויר...

ואנחנו בבית כולנו אמרנו: איזה מטומטמים. ברור שזה פיגוע.

הם פשוט כל כך לא צפו את זה, ולא העלו בדעתם שיש כזה רוע בעולם ששואף להשמיד אותם. לא הכירו את הקונספט. היום לצערנו הוא מוכר בכל העולם, לא רק בישראל.

עוד אני זוכרת שאמרו שמטוס שלישי פגע בפנטגון, ואז הפסקתי לצפות והלכתי להגיד תהילים כי חשבתי שהתחילה מלחמת גוג ומגוג.

חלטרתי בתור מדריך בפנימייה ואף לא הייתי מצליח להשתלט על הילדים החמודים שהיו צועקים/מקללים/מרביצים זה לזה. כשאלה ראו דיווח על אסון התאומים, השתתקו לעשר דקות שלמות!

חבר שלי קיבל טלפון מאשתו עם דיווח היסטרי למדיי על המתרחש בארה"ב. החבר נסע הביתה בשיא המהירות: הוא היה בטוח שזוגתו ירדה מהפסים והתחילה להמציא דברים שלא יכולים לקרות לעולם.

וזוכר את התגובות שאחרי זה

והייתי בדרך באוטובוס.

לא זוכרת את החדשות עצמן, וגם לא הבנתי מה קרה, אבל כן קלטתי שהיו אנשים סביבי שנכנסו להיסטריה, אחת לידי ממש רעדה בלי שליטה, וכל הנוסעים התחילו לדבר לנסות להבין אם זה אמיתי או לא.

רק כשהגעתי הביתה הסבירו לי מה בעצם קרה.

הייתי אמור לטוס באותו יום לשליחות באוקראינה למשך חודש תשרי, וחלק מהחברים שלי כבר מסרו מזוודות ועברו ביקורת דרכונים, והחזירו אותם חזרה, ויש להם חותמת בדרכון של "יציאה" מהארץ בתאריך "11/9/21", ועליה חותמת "בוטל".

מסמך היסטורי לדעתי...

אני "רק" הגעתי לשדה התעופה, אבל התעכבתי עם מסירת המזוודות, ולא "זכיתי" לחותמת ההיסטורית הזאת.

בסוף טסנו רק יומיים אחר כך - בעיכוב של כ50 שעות מזמן ההמראה המקורי.

והפסדנו חלק מתוכנית-הנסיעה בגלל העיכוב הזה (בפרט לא הספקנו לבקר בציונו של כ"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא).

ביטולי טיסה פתאומיים באופן גורף - זה משהו שלא שמענו עליו לפני הסיפור הזה, וגם לא במשך שנים רבות אחריו - אולי עד הקורונה...

בכל פעם שהיה מבצע צבאי מאז שהחמאס הצליח לשגר רקטות לגוש דן,

בוטלו כל הטיסות או לכל הפחות הטיסות של החברות הזרות.

הנה למשל כתבה מימי צוק איתן לפני 11 שנים:

השמיים סגורים עקב הרקטות, עובדה יחליף את נתב"ג: "הזרים לא יסכימו"

סביר להניח שגם במלחמת המפרץ הראשונה, אולי גם בלבנון השנייה... 

בנוסף היו עשרות ימים בעשורים האחרונים, בהם הייתה שביתה כללית במשק שהובילה בין היתר לסגירת נתב''ג לכל סוגי הטיסות.

אבל בטוח שזה לא היה דבר שגרתי כמו בשנים האחרונות...

כפי שכתבת "מאז שהחמאס הצליח לשגר רקטות לגוש דן" (שזה התחיל בלבנון השניה).

במלחמת המפרץ הראשונה - עדיין הייתי ילד, ואינני זוכר מה הלך בנתב"ג.

לבנון השניה (שנת תשס"ו) - היתה כמה שנים טובות אחרי נפילת התאומים (תשס"א).

אבל סגירת-שמים כלל-עולמית - נראה לי היתה רק אז ובקורונה (אפילו במלחמות העולם - מסתבר שהיו איזורים שהמשיכו בהם הטיסות האזרחיות כסדרן).

השאלה מי שיהיו פה עוד 20 שנה (אם יהיה קיים המקום הזה) יזכרו, כמו שהיום שואלים אותנו

נראה לי שרואים שהרבה פה זוכרים למרות שהיינו יחסית קטנים, כך שביחס לשביעי באוקטובר שגם פה ומשפיע ישירות סביר שיזכרו יותר

לא תזכור

כי היא לא נולדה אז

כמו שאני לא זוכרת את אסון מגדלי התאומים

אם ח"ו הממשלה תכרע תחת הלחץ וזה יצא רק עוד סבב משודרג - יזכרו הרבה פחות.

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '