זוכרת את היום הזה. לא מעבר.

ולא הבנתי למה כולם מתרגשים ממה שקורה בארצות הברית חחח

אני זוכר הרבה אמרות שמחה בסגנון ''עכשיו הם יבינו מה עובר עלינו''

אני קיבלתי ויזה לארה"ב באותו בוקר, שומרת אותה כפריט היסטורי.

והטיסה לניו יורק נדחתה בשבוע וקצת, וגם 'פספסתי' טיול למנהטן..

ובדיוק לא התעוררת בבוקר כי קמת לסליחות ב4:35?

אבל אני רק הבנתי אז את התמונה הגרפית - שני מטוסים נכנסו בשני בניינים בניו יורק. לא הבנתי מעבר

אני זוכרת את הכתבים ב CNN

עם פרצוף המום

מנסים למצוא הסבר אפשרי איך שתי תאונות כאלה נדירות קורות בהפרש של כמה דקות... קריסה במחשבים של רשת המטוסים... אולי משהו במזג האויר...

ואנחנו בבית כולנו אמרנו: איזה מטומטמים. ברור שזה פיגוע.

הם פשוט כל כך לא צפו את זה, ולא העלו בדעתם שיש כזה רוע בעולם ששואף להשמיד אותם. לא הכירו את הקונספט. היום לצערנו הוא מוכר בכל העולם, לא רק בישראל.

עוד אני זוכרת שאמרו שמטוס שלישי פגע בפנטגון, ואז הפסקתי לצפות והלכתי להגיד תהילים כי חשבתי שהתחילה מלחמת גוג ומגוג.

חלטרתי בתור מדריך בפנימייה ואף לא הייתי מצליח להשתלט על הילדים החמודים שהיו צועקים/מקללים/מרביצים זה לזה. כשאלה ראו דיווח על אסון התאומים, השתתקו לעשר דקות שלמות!

חבר שלי קיבל טלפון מאשתו עם דיווח היסטרי למדיי על המתרחש בארה"ב. החבר נסע הביתה בשיא המהירות: הוא היה בטוח שזוגתו ירדה מהפסים והתחילה להמציא דברים שלא יכולים לקרות לעולם.

וזוכר את התגובות שאחרי זה

והייתי בדרך באוטובוס.

לא זוכרת את החדשות עצמן, וגם לא הבנתי מה קרה, אבל כן קלטתי שהיו אנשים סביבי שנכנסו להיסטריה, אחת לידי ממש רעדה בלי שליטה, וכל הנוסעים התחילו לדבר לנסות להבין אם זה אמיתי או לא.

רק כשהגעתי הביתה הסבירו לי מה בעצם קרה.

הייתי אמור לטוס באותו יום לשליחות באוקראינה למשך חודש תשרי, וחלק מהחברים שלי כבר מסרו מזוודות ועברו ביקורת דרכונים, והחזירו אותם חזרה, ויש להם חותמת בדרכון של "יציאה" מהארץ בתאריך "11/9/21", ועליה חותמת "בוטל".

מסמך היסטורי לדעתי...

אני "רק" הגעתי לשדה התעופה, אבל התעכבתי עם מסירת המזוודות, ולא "זכיתי" לחותמת ההיסטורית הזאת.

בסוף טסנו רק יומיים אחר כך - בעיכוב של כ50 שעות מזמן ההמראה המקורי.

והפסדנו חלק מתוכנית-הנסיעה בגלל העיכוב הזה (בפרט לא הספקנו לבקר בציונו של כ"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא).

ביטולי טיסה פתאומיים באופן גורף - זה משהו שלא שמענו עליו לפני הסיפור הזה, וגם לא במשך שנים רבות אחריו - אולי עד הקורונה...

בכל פעם שהיה מבצע צבאי מאז שהחמאס הצליח לשגר רקטות לגוש דן,

בוטלו כל הטיסות או לכל הפחות הטיסות של החברות הזרות.

הנה למשל כתבה מימי צוק איתן לפני 11 שנים:

השמיים סגורים עקב הרקטות, עובדה יחליף את נתב"ג: "הזרים לא יסכימו"

סביר להניח שגם במלחמת המפרץ הראשונה, אולי גם בלבנון השנייה... 

בנוסף היו עשרות ימים בעשורים האחרונים, בהם הייתה שביתה כללית במשק שהובילה בין היתר לסגירת נתב''ג לכל סוגי הטיסות.

אבל בטוח שזה לא היה דבר שגרתי כמו בשנים האחרונות...

כפי שכתבת "מאז שהחמאס הצליח לשגר רקטות לגוש דן" (שזה התחיל בלבנון השניה).

במלחמת המפרץ הראשונה - עדיין הייתי ילד, ואינני זוכר מה הלך בנתב"ג.

לבנון השניה (שנת תשס"ו) - היתה כמה שנים טובות אחרי נפילת התאומים (תשס"א).

אבל סגירת-שמים כלל-עולמית - נראה לי היתה רק אז ובקורונה (אפילו במלחמות העולם - מסתבר שהיו איזורים שהמשיכו בהם הטיסות האזרחיות כסדרן).

השאלה מי שיהיו פה עוד 20 שנה (אם יהיה קיים המקום הזה) יזכרו, כמו שהיום שואלים אותנו

נראה לי שרואים שהרבה פה זוכרים למרות שהיינו יחסית קטנים, כך שביחס לשביעי באוקטובר שגם פה ומשפיע ישירות סביר שיזכרו יותר

לא תזכור

כי היא לא נולדה אז

כמו שאני לא זוכרת את אסון מגדלי התאומים

אם ח"ו הממשלה תכרע תחת הלחץ וזה יצא רק עוד סבב משודרג - יזכרו הרבה פחות.

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל