פתחתי ניק חדש, לצורך השאלה, כי מעדיפה להישאר אנונימית.
נשמח לכל עזרה ממבני עניין.
יש לנו בית פרטי שבנינו באחת הגבעות ביו"ש. תכלס הבית לא רשום בשום מקום, אין לנו הוכחה שהוא שלנו.
חושבים לעבור דירה ולהשכיר אותו. נשמח לשמוע מחוכמת המונים איך הכי נכון לפעול. מה צריך לעשות כדי "להגן" עלינו מפני שוכרים.
לגבי חוזה שאתם חותמים עם השוכרים, עד כמה הוא מחייב.
ועוד משהו- להכניס לחוזה מה עושים אם הורסים את הבית.
זה לא שאין לכם הוכחה שהוא שלכם,
אלא הוא *באמת* לא שלכם.
ואם הוא לא שלכם, איך תוכלו להשכירו?
בית זה לא כמו עוגה, הוא לא שייך אוטומטית למי שבנה אותו. הוא שייך למי שהקרקע שלו, או למי שחוכר את הקרקע או מחזיק אותה בדרך חוקית אחרת.
אם בונים בית על אדמה שלא שייכת לכם, אז הבית לא שלכם.
אחרי 3 שנים של מגורים יש חזקה על הקרקע ולא ניתן בקלות להרוס אותו. רוב הבתים בגבעות פשוט בנויים גם בלי רישום מסודר.
גם בגמרא זה דרך בירור ולא דרך חוקית. ובוודאי בימינו אין לכך שום משמעות
יש להם בית
הם גרים בו
ויש אנשים שישמחו לגור בו ולשלם להם שכירות
כל חוזה שכירות נפתח במילים "הואיל והמשכיר הוא בעל הזכויות החוקיות בנכס..."
יש להם בית שהם טוענים שהוא שלהם,
אבל אף אחד חוץ מהם (ואולי השכנים) לא באמת מכיר בכך שהוא שלהם ולכן זה מקרה לא פשוט.
לדעתי. נכון יעשו אם יפנו לעו"ד לענייני מקרקעין (עדיף עם התמחות ביו"ש) לקבל יעוץ מסודר בעניין
שיש סיכוי שיקראו את התגובה שלי. מעל 10 תגובות אני מוותר.
לגופו של עניין, אין לכם באמת דרך להגן על הקרקע "שלכם". אם שוכרים לא ירצו לצאת מהבית תהיה לכם בעיה משפטית קשה להוציא אותם משום שהשטח לא שלכם
אפשר לעשות חוזה שמסביר בצורה ברורה את ההסכמות שלכם ושהם מבינים שהשטח שלכם ובתמורה ישאירו לכם ערבון או שטר חוב כדי שישמש אתכם בעתיד להוכיח שאכן זה שלכם ושהם מודעים
לכך. מעבר לכך אם הם באמת ירצו לא תהיה לכם דרך להוציא אותם
שידוע לשני הצדדים טיב הרישום וכד'
שאין כל טענה של חזקה וכל התקדמות של רישום וכד' אוטומטית חלה על המשכיר
בורר מוסכם למקרי מחלוקת
חוץ מערבים, כדאי להתייעץ עם עו"ד מה לכתוב בחוזה
השוכרים מסתומא יהיו דתיים. לכן אין צורך להיכנס לכל הקישקוש המשפטי החוקי, אלא לפנות לדברים מצד ההלכה, ומקסימום תלכו לדין תורה.
אם תחתמו חוזה, בית הדין יקבל אותו במידה והשוכרים יעשו בעיות.
יש גם חילונים ואי אפשר לבנות על זה
לאף אחד בשום מצב, להשאיר דברים פתוחים.
יכולים לקרות הרבה דברים בדרך ואנשים ימצאו את עצמם עם הפסדים. וכן, גם דוסים ואידאליסטים יודעים לריב, ולפעמים בגלל שחלקם מלכתחילה נון קונפורמיסטים ולא תמיד יציבים מהרבה בחינות, הם עלולים לעשות מריבות וכואבות עוד יותר... (ככה מההיכרות שלי עם ההרחבות והגבעות של לפני כ20 שנה).
אבל על מריבה בגבעות שפלוני בנה בית, ובגבעה הם היו סבבה עם זה, ואז בא שוכר שהחליט שהבית שלו עוד לא שמעתי. (ואנשים משכירים בתים בגבעות.)
הוא התכוון רק ללייטים?
הוא פשוט שכח להוסיף ''אלא אם כן אתה דתי אדוק ואז כן תאמין בעצמך''?
מה זה משנה רמת הדתיות?
כל אחד יכול לצאת בשאלה בלי קשר לרמת הדתיות שלו היום
אידיאליסטים עשויים להיות פחות דוסים, זה נכון. אבל החבר'ה שמסתובבים בגבעות הם בעיקר דוסים, וכמו שכבר אמרתי הזוגות שירצו לשכור בית יהיו דוסים.
אם אתה מערב את בית הדין, אתה לא אמור להיגרר לאלימות.
והבעיות של נדל"ן בגבעות זה בדרך כלל על שטחים פתוחים, מי חורש איפה, וכדו'. לא של מי הבית.
כי דתי פושע הוא לא ממש דתי. אבל רוב הזוגות הדתיים שמסתובבים בגבעות הם מהצד היותר דוס של המגזר. והם על פי רוב יצייתו לבית הדין.
(מי שעלולים להיות בעייתיים בקטעים האלה הם רווקים, נוער נושר שהתגלגל לגבעות, והתורה כבר לא ממש נר לרגליו. הם לא ינסו לשכור בית. הם יבנו לעצמם.)
"לא צריך לשמור על ילדים בחצר של בית הכנסת, מן הסתם דתיים לא יפגעו מינית בילדים"
"אבל יש דתיים שפוגעים מינית"
"אם הם פוגעים מינית אז הם לא דתיים"
החבר'ה שמסתובבים בגבעות הם יותר דוסים. שלא כמו בחצר של הבית כנסת, שמורכב מהרבה גוונים.
וכמו שאמרתי, יש חבר'ה פחות דוסים בגבעות, אבל הם לא ישכרו בית.
ולגבי הדוגמא שהבאת, לא יודע מה אתה עושה עם הילדים שלך, אבל אני הייתי משחק בחצר של הבית כנסת חופשי. כי באמת במקום שהוא יותר דתי אני יותר סומך על האנשים.
אמנם יש עבירות (במובן הפלילי של המילה, לא הדתי) שבהן אנשים דתיים באמת חוטאים פחות,
אבל דווקא עבירות מיניות לא נכללות בזה... בעבירות מין - דתיים לא יותר טובים מכל אחד אחר, ולכן לא צריך לסמוך על דתיים יותר ממה שסומכים על כל אחד אחר.
זה נכון לדתי אקראי שאתה פוגש ברחוב, לשכן הנפלא שלך, לגבאי של בית הכנסת, לראש הישיבה שלך.
לא חסרות דוגמאות.
כמובן רוב מוחלט של האנשים אינם עבריינים, אבל צריך תמיד לעמוד על המשמר ובטח שלא להגיד "הוא דתי ולכן אין סכנה".
הסכמתי עם הטענה שלך שחצר בית הכנסת עשויה להכיל טיפוסים מפוקפקים, וציינתי שבגבעות פחות. ואעפ"כ הייתי משחק חופשי בחצר בית הכנסת.
כי כתבת שם מידע אישי עלי שאתה יודע כי אתה מכיר אותי במציאות...
נו נו נו
רב יכול לומר מה שהוא רוצה, אני לא מחוייב אליו בשום צורה. כשבית דין גוזר עליי משהו אני מוחייב לפסק הדין שלו.
זה דבר ראשון.
דבר שני, החבר'ה שעליהם מדובר יצייתו לבית הדין. הגבעות מורכבות מגוון מסויים מאד של אנשים, שעל פי רוב הם דוסים מאד, והם יצייתו לבית הדין.
מכירה באופן אישי מקרה של סכסוך נדל"ן בין כמה משפחות, שכולן הסכימו ללכת לבית דין *רבני* לדין תורה. אז כן, הן מספיק דתיות. זו הייתה ההעדפה הראשית שלהן.
אממה, אחד מבעלי המשפחות, היה דיין בעצמו (בבית דין רבני) ועשה תכסיסים שונים ומשונים שבהחלט יש בהם רמאות ועבירה על החוק.
דתיות זה אחלה, אבל יצר הרע יש לכולם. ודתי זה לא בהכרח אומר אדם טוב וישר.
אני לא יודע על איזה דיין את מדברת, אבל זה לא משנה. כי אני מדבר על ציבור מסויים מאד מאד. שפשוט צריך להכיר אותו.
הוא מדבר על דתיים מיוחדים, כאלה שהתורה היא נר לגרליהם, כאלה שעליהם לא נאמר "אל תאמין בעצמך עד יום מותך", כאלה שיש להם אפוטרופוס לעריות, כאלה שאחרי בשר שומרים 72 ימים לפני שהם אוכלים חלב, כאלה שיושבים בסוכה גם בחנוכה.
הדתיים שהוא מדבר עליהם מכניסים שבת כבר ביום שני, מניחים תפילין על שתי הידיים, גדלים במשפחה של 2 אבות ואמא כדי שיוכלו לזכות ביותר כיבוד הורים, מברכים ברכת המזון גם על בליעת רוק.
הם לא סתם דתיים, אלא דתיים שסופרים את העומר גם בטו בשבט, שנוטלים לולב גם ביום העצמאות, שמתקלחים עם הציצית עליהם, שמטילים תכלת גם בשמיכה שלהם, שטובלים במקווה בברכה גם כוסות חד פעמיות.
הרי ידוע שנוער הגבעות מניחים מזוזה גם על פתח תיק הגב שלהם, שומרים נגיעה גם מעצמם, אומרים קדיש דרבנן אם אחרי שיעור מתמטיקה,שותים חלב ישראל רק אם הפרה הייתה בכיסוי ראש, ובבית האחרון של כל שיר נעמדים ופונים לכיוון מזרח.
לנוער הגבעות אין יצר הרע בליבם ובמוחם, כולם בגבעות הם נשמות טהורות ומלאכים קדושים שירדו אלינו למטה אל האדמה ברוב טובם וחסדם, וכל תכונה אנושית שאת מנסה להדביק להם היא בגדר לשון הרע ורכילות זולה.
זה לא אותו דבר.
יכול להיות שיהיה להם יצר הרע להשתלט על הבית. אבל זה לא כל כך הגיוני בהתחשב באנשים ובמקום. ואם זה בכל זאת יקרה, זה ייפתר בבית הדין.
אותו דבר למשל, לא כל כך הגיוני שבקהילה של נפגעי עבירות מין ואנשים שעוסקים בנושא יהיה מישהו כזה. יכול להיות שיקרה, אבל לא סביר. ובמקרה שלנו, גם לא סביר, וגם בוודאי ייפתר בבית דין. נקודה שטרודל מקף פסיק נקודותיים.
אני לא חושד באף אחד ולא מפזר חשדות, אבל זהירות צריך בכל מקום, בכל קהילה, בכל חברה, בכל רמה דתית.
א. יש מקומות לא מוסדרים שיש בהם משפחות ששני ההורים הולכים בגילוי ראש (לדוגמא בסמיכות לבת עין, כידוע לתושבי האיזור ואכמ"ל).
ב. כפי שכתבו בהמשך - הרבה פעמים גם אנשים דתיים (ואפילו "חרדים") מגיעים בפועל לבתי משפט (גם על סכסוכי כספים!). לא משתלם להיות נאיביים.
א. כמו שאמרתי כמה פעמים, *על פי רוב*, מי שנמצאים בגבעות, הם מהצד היותר דוס. יש מקרים חריגים, אבל לא צריך לחשוש מטרמיטים כי יש נמלים.
ב. נכון. לא מבין מה אתה אומר "אפילו" על חרדים. זה מקסים שאנשים מגיעים לבית משפט, השאלה מי הם. זה מאד יפה שאתה אומר דתיים, אבל לא כל מי שיש לו כיפה מטיל ציצית וד"ל.
אמרתי כמה פעמים, ואני בטוח שאתה מבין למה אני מתכוון. האנשים בגבעות שירצו לשכור בית- הם מהצד היותר דוס המגזר, וכשאני אומר דוס אני לא מתכוון שהכיפה שלהם גדולה יותר, אני מתכוון שהם באמת אנשים שהתורה נר לרגליהם.
אתה מאמין שיצר הרע שייך רק למי שלא מגדיר את עצמו דתי?
ששטר חוב והסכמים כתובים הומצאו בשביל אנשים לא שומרי תו"מ ורק לחסרי יראת שמיים?
המצוות ניתנו לדתיים, עשה ולא תעשה.
שום הגדרה לא מבטיחה שמישהו בהכרח יקיים את ההלכה באמת.
שום, כולל "רב".
העולם יותר מורכב מזה.
העולם באמת מורכב, אבל כמו שאמרתי כבר כמה פעמים, האנשים שנמצאים בגבעות הם מהצד היוצר דוס של המגזר, וגם אם תהיינה מחלוקות הן ייפתרו בבית הדין.
עושים חטאים.
וממילא, אינך יודע אף פעם מתי התורה היא נר לרגליו של מישהו, ומה הוא עושה או לא עושה כשאינך מסתכל עליו
ואתה יודע מה, מה שהוא עושה כשאתה לא מסתכל לא מעניין אותך בעניין עליו אנחנו מדברים, ואתה מנסה להתווכח סתם. כוונתי ברורה.
גם אדם שנראה כאילו התורה היא נר לרגליו, יכול לחטוא.
גם אדם שנראה כאילו התורה היא נר לרגליו, יכול להיות שזה רחוק מלהיות המצב.
אתן דוגמה:
נניח שלפני 15 שנים היית אבא לנער בן 16.
היית חושש לשלוח אותו להתייעץ אצל ראש ישיבת הכותל, הרה"ג מוטי אלון שליט"א?
היום אנחנו יודעים שהוא לא רב ולא גדול, אבל אז בתקופה ההיא - מי בכלל היה יכול להעלות בדעתו?
והנה הוא לא חטא פעם אחת, לא נפל ליצר, אלא באופן שיטתי ובמשך שנים הוא פגע בבחורים ובנערים רבים.
אברהם לשם, בחור ישיבה צדיק, לומד במקומות נחשבים, אולי הוא גם היה עילוי בלימוד, אולי כל חבריו חשבו שהוא יהיה ראש הישיבה כשיגדל...
והנה הוא אנס ילדה בת 4.5 בחצר בית הכנסת, בתפילת ליל שבת.
אתה יכול לחשוב עד מחר שאני לא יודע "אבל אתה כן", אבל... זאת מחשבה ילדותית מאוד. המציאות מוכיחה את ההפך, גם אנשים שאף אחד לא היה יכול לחשוד בהם - יושבים היום בכלא אחרי שעשו דברים איומים.
ציטוט: "מה שהוא עושה כשאתה לא רואה לא מעניין אותך "***בעניין עליו אנחנו מדברים***"
ימח שם עראפתאמנם לא חשבו שהוא יהיה ראש ישיבה, אבל כן החזיקו ממנו אדם טוב ומוסרי, ולכן נתנו לו גם להיות מנהל בפורומים כאן.. (כמובן לפני המקרה הנ"ל)
ובתי דין היו קיימים מאז ומעולם, גם למי שעמד בהר סיני ושמע את ה' בעצמו ובחייו.
ויש המון דתיים וחרדים שמתנהגים בצורה מבחילה לא פחות מכאלה שאינם דתיים.
אין אדם בעולם שאין לו יצר הרע, ושום דבר, אבל שום דבר לא מבטיח שמישהו ינהג בצדק.
לא הגדרה, לא נראות, לא גיל, לא מין, לא סטטוס, לא כלום. פשוט כלום.
הגדרות זו המצאה אנושית חברתית, כל עוד אדם נקרא אדם, הוא בן אדם.
את מדברת על בית דין כמשקל נגד לדבריי כשבתגובה עליה את מגיבה כתבתי בדיוק שהדברים ייפתרו בבית דין.
גם אם נקבל את טענתך (שאיננה נכונה בכלל לדעתי) שאפשר מסתמא לסמוך על דתיים שלא יגנבו בית, אבל בחוזה מסדירים הרבה פרטים, שמחליטים מראש מי אחראי על מה וכו' ולמשל מה יקרה אם יפנו את הבית ודמי השכירות כבר שולמו... וגם אם לא יפנו, מי משלם איזה חבויות. צריך להסדיר את הדברים האלה ולא לסמוך על סמוך שיהיה בסדר
אלא שאפשר לסמוך עליהם שיצייתו לבית הדין, מכיוון שאלו לא סתם חובשי כיפה, אלא אנשים דתיים באמת.
ברור שצריך להסדיר את הדברים בחוזה, אתה מדמיין דברים שלא אמרתי. החשש היה במידה והם לא יכבדו את החוזה, מכיוון שאז כלים משפטיים לא יעמדו לצדם, עקב היות הבית בלתי חוקי.
ועל כך כתבתי שאפשר לסמוך על האנשים הספציפיים שנמצאים בגבעות שיצייתו לבית הדין, מכיוון שהם מהצד הדתי יותר של המגזר.
יש לי שוכר חרדי שעדין חייב לי איזה 35 אלף שח שכירות אחרי 8 שנים של השכרה
ומכרתי לפני שנתיים
בנתיים הוא אומר לי אין לי ואין לי...
תקרא את התגובות שלי, ותבין על איזה דתי דיברתי.
או שטר חוב.. ערב.. אם אפשר
בנוגע אליכם ,לבדוק בכל זאת מה כן יכול להיות רשום..
הכי נכון להתייעץ עם עורך דין שיכול לפנות לרכוש הנטוש ביהודה שומרון או לפנות למנהל האזרחי ביהודה שומרון .
או שאתם תתקשרו לרשות מקרקעי ישראל ... תעשו חיפוש בגוגל תנסו לפנות לפני לרמ"י לפני שאתם מוצאים כסף
אולי תשכירו את זכות השימוש ולא את הנכס עצמו (שרשמית אינו שלכם).
למשל:
החוזה נחתם בין פלוני המשכיר לאלמוני השוכר.
הואיל ובגבעה X ישנו בית שנבנה על ידי המשכיר על אדמת מדינה (נניח) שטרם הוסדרה לישוב
והואיל ובמועד חתימת החוזה הבית עומד למגורים
והואיל וזכות השימוש בבית היא של המשכיר
והואיל והשוכר מעוניין להשתמש בבית למגורים ביודעו שהישוב אינו מוסדר
על כן באו השוכר והמשכיר בהסכמה להסדיר זכויותיהם וחובותיהם
וכו' וכו'
ובאחד הסעיפים - במקרה וחלילה יוחלט על ידי המדינה או הצבא או מי מטעמם לפנות את הישוב או את הבית לא תהיה לשוכר טענה כנגד המשכיר על פינוי הבית ו/או תכולתו. במקרה כזה ישולם שכר הדירה ושאר חובות השוכר באופן יחסי עד למועד הפינוי.
(אני חולק מנסיוני אבל אינני עו"ד ומציע להתייעץ עם עורך דין)
ולכן לא אוכל להשכירה, כמו שאני לא יכול להשכיר לך את מגדלי עזריאלי.
מכיון שכל נושא ההתישבות שם לא מוסדר יש רבים שמתנגדים לרעיון הגבעות וחושבים שיש לגור רק במקום מוסדר (גילוי נאות - גם אני חושב ככה)
אבל מכיון שהשאלה נשאלה על יד מי שכן גר בגבעות ומשכיר בית שם יש לענות לפי מה שנכון לתפיסתו,
ולכן אף שרשמית אין רשות לגור בבית שכזה, מכיון שבכל זאת גרים , וגם האכיפה של המדינה היא חלקית, ויש ישובים לא מוסדרים שפורחים ומשגשגים ובונים בתים ומשכירים אותם, אז זה נקרא שיש זכות שימוש.
אני מניח שהשאלה לא נשאלה על איזה חווה שבנו בה צריף ומחר הצבא יפרק אותו וחוזר חלילה. צריף כזה בדרך הטבע כנראה אינו עומד להשכרה (האמת יכול להיות שאני מפספס משהו בעניין זה)
בגבעות
ברוך ה' הארץ הולכת ומתיישבת
העם הולך ומיישב עוד ועוד חלקים בארץ ישראל
והיה ומצאתם הגונים שמוכנים להכיר בהשקעתכם בבנית הבית (ובכוונה לא כותבת בבעלותכם...)
ומוכנים לשלם לכם על הזכות לגור בו
ובעוד כמה שנים עושים שם תבע וניתן להפוך את הבית לחוקי
למי יש זכות קדימה לרכושנאת הקרקע
למי שגר שם בפועל והשקיע מזמנו ומאיכות חייו בשנים האחרונות (ומוכן לצורך הענין לשלם לכם על הוצאות הבניה)
או למי שהשקיע כספית בבנית הבית?
הרי אני מניחה שהסיבה שאתם לא רוצים למכור את הבית ורק להשכיר זה כי אתם בונים על זה שאולי זה יהפוך להשקעה טובה
אשמח אם מישהו יוכל לכוון אותי
אשתי נעלבת פעם אחר פעם ומתלוננת כל היום שמרגישה בודדה.(על קצה קצהו של המזלג)בקרוב יש שמחה במשפחה שלי ואמרה לי שקשה לה כי היא מרגישה שלא מוצאת את עצמה שאף אחד במשפחה שלי לא באמת מדבר איתה כי היא מעניינת מישהו ורק עושים איתה חסד אמרתי לה שאני לא חושב שיש לה מה לתרום לשיחה פחות מאחרים אבל אני יכול להבין שמרגישה ככה ושאם יש משהו שיכול להקל עליה שתגיד לי . בתגובה היא נכנסת למיטה לישון ונכנסת לעצבות.כשאני שואל אותה מה הפריע לה מסבירה לי שהיא בודדה ואני לא מכיל .האם אתם יכולים לכוון אותי במה התגובה שלי לא מכילה ?לא מבינה ? כל הזמן יש סוג של תקלות כאלו ואני מואשם בחוסר רגישות ממש אשמח לשמוע ממכם איך הייתי אמור להגיב אחרת...
אלו תגובות שמזמינות אותה להיפתח יותר. היא כאילו נותנת לך פה קצה חוט ומצפה שתתעניין בעולמה.
תגובות שיפתחו אותה הן כאלו:
"אני שומע. מתי הרגשת את זה לאחרונה?"
"זה נשמע ממש כואב להרגיש ככה לבד. רוצה לספר לי עוד?"
"איך אפשר להיות שם בשבילך?"
"את רוצה לספר לי יותר? אני מאוד רוצה לדעת"
"איך אפשר לתמוך בך ולהקל עליך?"
וכו'
לשאול שאלות ולא להציע פתרון, זו התורה כולה
להיפך התגובה שלך מחממת את הלב.
קודם כל, לצאת מנקודת הנחה שמישהו שמרגיש שלא רואים אותו והוא לא מעניין זה יכול לכאוב מאד מאד מאד. ובסיטואציות של המשפחה שלך, שהיא לא גדלה בה, באירועים משפחתיים שיש הרבה רעש ובלגן ואפשר למצוא את עצמך בצד בלי מישהו לדבר איתו - זה מאד מקשה.
אחר כך, תשאל אותה. תגיד לה שניסית להיות איתה ולעודד אותה. תן לה לחשוב ולענות - מה את רוצה לשמוע? מה היה מעודד אותך שאני אגיד?
לא בשביל שתדקלם את זה פעם הבאה, אלא כדי שתבין לעומק.
התגובה שלך היתה מעולה, אבל זה לא מה ש*היא* ציפתה, או מה ש*היא* מרגישה כעידוד ותמיכה.
זה ממש הגיוני. מישהו אחד צריך שיגידו לו - קטן עליך אתה מעולה ותעבור את זה, וזהו להתעלם מהקושי, ומישהו אחר צריך שיתנו לו שקט במיטה כשהוא הולך למיטה, ומישהו אחר צריך שדווקא יבואו אחריו וישאלו שוב ויכינו לו שוקו וישתתפו איתו בגל העצב הזה עד שיעבור.
ואם לא ברור לך או לא ברור לה - קח את התשובה של שוקולד פרה
זה באמת סוג התגובות שמאפשרות לפרוק רגש. תגובות של פתרון (אז תהיי איתי/אז אל תבואי) או של עידוד לפני שמקשיבים ממש עד הסוף (את מעולה ברור שכיף לדבר איתך) יכולות לתת הרגשה שהרגש שהיא חווה כרגע בעוצמה לא חשוב/לא משנה/משעמם/מתיש אותך.
בגדול אני מרגיש שהיא מצפה שאני אהיה איתה בזה שבאמת לא מעריכים אותה ואעלב יחד איתה אני מנסה לא לבטל את זה למרות שבתוכי אני חושב שהיא נורא נחיתית (כמובן שלא אגיד )אבל אולי איכשהו אני לא מצליח באמת להראות שאני גם חושב שהיא כזאת לא מוערכת (וגם חושב שכשמישהו כל הזמן משדר את זה אז גם לאנשים קצת קשה עם זה)ומרגישה בודדה 'לא מבינים אותה .
בגדול אני חושב שכן הגבתי כמו שכתבתם שאלתי מה היתה הציפייה שלה שאני יגיב וסוג התשובות הם אני בודדה ותן לי להיות עם זה לבד שאין לי זוגיות (כמו שכתבתי זה על קצה המזלג ...פשוט נשברתי עכשיו לבקש עזרה במקרה האחרון)וזה באמת נורא מתסכל לשמוע את זה כל הזמן. אז אם בכל אופן מתוך לב של אשה לאשה אתן יכולות להעמיק את הטעות שלי בתגובה ממש אשמח.
אבל כן כדאי שתחשבו ביחד איך היא יכולה להפגש יותר עם חברות/משפחה, נשים חייבות את זה בשביל לא להרגיש בדידות.
לגבי התחושות שלה שהיא נעלבת ממך קשה לי לעזור, אולי הנשים כאן ידעו יותר.
כתבו פה הרבה עצות חכמות לפניי. אבל אני אתעסק עם משהו אחר:
התפקיד שלך הוא להציב לה גבול רגשי. הרגשות שלך נשארים אצלך. אני נמצה פה בתור בעל ומוכן לחבק ולהיות ולהקשיב וכו. אבל אתה צריך להשאיר את האשמה שלה אצלה.
את ה"כיווץ" בגוף שאתה מרגיש ושלח אותך כנראה לכתוב את הפוסט הזה- את זה תשאיר אצלה. זה שלה. זה לא קשור אליך.
אתה יכול לעזור? אולי. אתה בן זוג מכיל וכל העצות הטובות? כן ! אבל זה שלה. לא שלך.
1. מציעה בזמן שהיא לא בקושי, לשאול אותה איזה דברים יכולים לעזור לה שתעשה.
אם היא לא אומרת אפשר להציע:
חיבוק, לשבת לידה, להגיד לה שאתה אוהב אותה,
להגיד עליה דברים טובים, מחווה של משהו טעים נגיד שוקולד ושתיה חמה, או ארוחת ערב..
2. באופן כללי כנראה כואב לה והיא רוצה להרגיש אהובה, שרואים אתה ומשתתפים בצערה, ממליצה לעזור לה בשיח של הכרה בתחושות שלה;
נשמע ממש מבאס, זה בטח עצוב וכו
בשלב ראשון לא לתת פתרונות, לא לנסות לשכנע אותה שזה פחות נורא ממה שהיא מרגישה או שזה לא נכון. כדי להכנס לפרופורציה היא צריכה קודם כל תיקוף והכרה במה שהיא מרגישה עכשיו, וזה מה שהיא צריכ (גם אם כנראה אובייקטיבית זה לא נכון שכולם לא אוהבים אותה או חושבים שהיא גרועה.)
אחרי זה להגיד שאתה ממש אוהב אותה וחושב עליה דברים טובים, ולפרט מה הדברים הטובים שאתה רואה ומעריך.. וגם מחוות כמו שהצעתי ברשימה למעלה.
מעבר לזה, אם אתה רואה שיש לה קשיים משמעותיים כדאי לעודד אותה לקבל עזרה רגשית שתעזור לה להרגיש טוב ולטפל בקשיים מהשורש וגם למד כלי התמודדות.
הבנות של הו"ל יזהו
אז לפני תקופה איבדתי את בעלי ורציתי להשאיר קצת מהאור שלו כאן..
אז עלה לי במוצאש כמה דברים שהוא היה עושה ששמר על הזוגיות שלנו טובה לאורך השנים משתפת כאן ואם זה יועיל / יישפר למישהו את הזוגיות שיהיה לע"נ
1. שהיו ימים שהיו מועדים לדאון או מצבי רוח הייתי קמה בבוקר ועל הכרית היה מחכה לי הפתעה קטנה עם פתק (בדכ אלפחורס גדול עם פתק של כמה מילים) זה היה עושה לי את היום טוב יותר ומזכיר לי שיש לי מישהו שאיתי תמיד
2. פעם בשבוע הוא היה שולח לי הודעה שהוא מזמין אותי לדייט ואם אני יכולה לצאת איתו - זה שומר על תחושת דייטים כזו שבדכ נאבדת עם השנים
3. תמיד שהוא היה הולך בשישי לקנות חלות הוא היה חוזר עם מתנה בשבילי (פעם אשת חיל מעוצב/ נרות מעוצבים/ורד קטן העיקר משהו)
4. בימים של מקווה הוא תמיד היה מחביא לי ברכה בתיק
5. באשת חיל הוא תמיד היה מצביע עלי ואומר לילדים להצביע על אמא
6. אם יש לידך בן/בת זוג תאמץ את אחד הטיפים ותהנו במקסימום אחד מהשני כי דברים שמובנים לנו מאליו ככ ככ חשובים ❤️
תודה על השיתוף,
משתתפת בצערך, כואב
איזה לב גדול שמתבטא במעשים קטנים שמחממים את הלב ומאירים את היום
איזה אומנות, ללמוד להביע ככה אהבה ותשומת לב בשגרה
ממש תודה שכתבת
אקח את זה גם לזוגיות וגם לילדים, להסתכל עליהם בעין טובה ולשלוח להם מסרים מחממי לב
הרבה כוחות יקרה אחת
שתרגישי את השם איתך
נשמע איש מדהים ואבידה גדולה כל כך💔
תודה ששיתפת וחיבוק גדול ממש🥲
הלוואי שנצליח לאמץ לפחות חלק
איזה אדם מופלא!
איזה איש ובעל מופלא!
וואו וואו
באמת נעתקת הנשימה לקרוא כמה כמה הוא אהב ואוהב אותך! אינסוף, זה באמת באמת אינסוף.
בטוחה שגם עכשיו הוא שומר עלייך מלמעלה ואוהב, כ"כ כ"כ אוהב ורוצה את ההכי הכי טוב עבורך ושתחייכי את החיוך המקסים שלך שכ"כ משמח אותו ❤
ריגשת אותי כ"כ
איזו ברכה ואור עצום הוא והזוגיות שלכם
תודה רבה שנתת לנו הצצה קטנה לאור הגדול הזה שלו, למודל הזוגיות המבורכת הזו, לנתינה, למחשבה על האחר, לאהבה העצומה, לפינוק והשמחה.
זה פשוט מעורר השראה
ב"ה שנזכה כולנו ללמוד ממנו אפילו קצת 🙏
ב"ה שהקב"ה הטוב ישלח לך נחמה עצומה, המון המון כוחות, אור, תקומה וטוב שלם
שלא תוסיפי לדאבה עוד
והלוואי שתיפגשו בקרוב בבריאות בשמחה עצומה בתחיית המתים 🙏
מתפללת עלייך
את בלבי ממש ❤
ומלמד מאוד!
תודה רבה יקרה ששיתפת מהאור הגדול שלו
זה באמת אור אינסוף שבטח ממשיך להאיר
שהשם ישלח לך נחמה כוחות ושמחה!!🙏🩷
מקווה שבאמת ישנה ואפילו רק לאחד מכם משהו
והלוואי שיום אחד הכאב הזה ידהה ויכאב פחות אבל מיום ליום מרגיש שהכאב על מה שנאבד רק מתגבר ולא צריך הרבה מספיק ריח שמזכיר שיר או אפילו תמונה שאין למי לשלוח..שומרת את המילים המחבקות שלכם לזמנים קשים ויש לא מעט כאלה
באמת שאין מילים
הלב נשבר 😢
זה כ"כ כ"כ כואב וקשה מנשוא
אוי ה' איזו אבידה עצומה 😢
שולחת לך אהבה ותפילות וחיבוק ענק 
אם יש דרך לעזור מעבר תגידי לנו 🙏
כמובן ששום דבר לא יכול למלא את החלל העצום
אבל אם יש דרך טיפה להקל מעלייך או כל דבר אחר שכן אפשרי?
יקרה שאת ❤️ אני חושבת עלייך הרבה, את בלבי ובתפילותיי, בהדלקת נרות ובתהלים ב"ה ובכלל ביומיום 🙏
שהקב"ה ילווה אותך יד ביד בכל רגע ויתן לך המון נחמה, כוח, אור, ישועה שלמה
אמן כן יהי רצון 🙏❤️❤️
האמת חוסר לא נתפס
שולחת לך כוחות ותפילות! 🙏❤️
ליבי ❤️❤️❤️❤️
שה' יימלא חסרונך כמה שאפשר 🩷
חסר מילים
(יש קצת מילים מיותרות, אבל הן לשרשור אחר)
נשמע אדם מיוחד, וכמה הוא אהב אותך!
איזה אובדן😢
מזמן
טוב אני יודעת שזה ממש לא חכם לעבור עליו רק עכשיו
אבל גיליתי שנתנו לנו חנית נכים ולא חניה רגילה...
הגיוני?
יש מה לעשות עם זה? זה די הזוי. מה אעשה עם חנית נכים בבית להשקעה?!
עכבר בלוטוסקרובה יותר לכניסה/מרווחת יותר
כך שזה בדרך כלל יתרון ולא חיסרון.
כמובן שאם זאת חניה שצמודה אליכם בטאבו. אין משמעות לכך שזאת חנית נכים.
זה רכוש פרטי שלך.
כמובן שחובה להקפיד שהחניה תרשם על שמכם בטאבו. אבל זה מובן מאליו.
אם בפועל זה יסומן כחניית נעים,
פקח או שוטר יכולים לתת דוח (אפילו אם לא מוצדק), ובנוסף לכך אנשים נכים ירגישו חופשי לחנות שם כי הם יחשבו שזה עבורם
גם אם היא מסומנת חניית נכים.
זה חתיכת לאקונה בחוק שבתי משפט פסקו נגד הנכים בקצת שישבתי לקרוא על זה קודם כי זה עניין אותי. גם אצלנו בבניין יש חניית נכה שצמודה לאחת הדירות ואם אני מבין אין מניעה (לבעל החניה) לחנות שם.
עד היום זה לא קרה, ונכים שגררו בעלי חניות פרטיות-נכים לבית המשפט הפסידו שם עד היום. העניין זה התגובה הנוספת שלי ושם זה יכול להסתבך.
מסתבר שזה בעיה יותר קשה מאז אמצע 2025. עד אז הקבלן צבע את החניות הנגישות ומכר אותן לאחת הדירות והכל היה סבבה.
והיום, מסתבר, העיריות לא נותנות לזה לקרות ודורשות שחניית נכים תישאר רכוש משותף:
ועדה מקומית רשאית למנוע מהיזם להצמיד חניית נכה לדירה פרטית? - מרכז הנדל"ן
אם כן זה חלק מעבודתו
אם לא, מומלץ להעזר במישהו שיודע לקרוא תשריט בית משותף (לא תורה מסיני. אבל עדין רצוי מישהו שיוכל לוודא שזה נרשם כראוי)
לא חושבת שצריך תו נכה בשביל זה
והיא תהיה מרווחת ונוחה
אצלינו השכן עם החניית נכים נהנה והשאר מחפשים את עצמם ביציאה ובכניסה לחניה
יש סך הכל 6 ימי הולדת כאלה בחיים: 19, 38, 57, 76, 95, 114.
מזכיר לי את המתנה שקבלתי ל38 שלי
תשובה חיובית מעבודה חדשה
עד היום אני שם
המשרה הכי טובה שהיתה לי
בהצלחה
והמעבר לעבודה אחרת... שיהיה בהצלחה.
בכל 19 שנה נפגשים (בערך) הפער בין המולד לבין התאריך הלועזי.
אבל תתכן סטיה של ימים בודדים משיקולי "לא אִדּוֹ ראש" וחבריו (לדוגמא בהיותי בן 19 - היה לי פער של יום אחד, ובהיותי בן 38 - היו יומיים).
וכן להיפך - תתכן פגישה של התאריכים גם בשנים אחרות (לדוגמא לי, הפעם הראשונה שיהיה לי איחוד בין ימי ההולדת - יהיה בהיותי בן 46).
נ.ב. סליחה שקצת הרסתי את ההתלהבות...
יש כלל אחר?
לא קשור לנושא אבל זה כן כלל, דוחים את ראש השנה בכוונה אם המולד יוצא באד"ו, וכן יש עוד שלשה כללים. (מולד זקן, גטר"ד בפשוטה ובט"ו תקפ"ט אחר עיבור)
וואלה, לא ידעתי.
רק שמחה ואושר
שנית
זה לא נכון מה שכתבת כי הם מתאחדים יותר
אומנם רק לכמה שעות מצאת הכוכבים העברי ועד חצות הלילה הלועזי..
לא יודע מה החישוב המדויק לחשב זאת אבל בפועל ראיתי שזה קורה
אנחנו משפחה צעירה שגרה בעיר במרכז, אבל לא מרוצים ממצבנו הנוכחי.
היינו מאוד רוצים לעבור לבית קרקע (במקום דירה בבניין), וכמו כן לגור במקום יותר קהילתי ושקט.
המגבלות:
1. לא רוצים להתרחק מהמשפחה שגרה באזור השרון. באזור ה-30-40 דקות נסיעה מהשרון זה עוד סביר.
2. מפחדים לגור מעבר לקו הירוק ככה שהתנחלויות הן לא באמת אופציה.
3. צריך להיות מקום דתי, שיש בו גם משפחות צעירות (לא כולם חייבים להיות צעירים, אבל גם שלא נהיה היחידים..)
4. יש כמובן גם מגבלה כלכלית, אבל כרגע מתעלם ממנה כדי להבין מה בכלל האופציות שיש, אפילו באופן תיאורטי.
נשמח להצעות!
אני יודע שביקשת להתעלם מהנושא הכלכלי, אבל לדעתי זה הפיל שבחדר - אי אפשר באמת לשקול מקום מגורים אם אין אפילו טווח ריאלי.
האם למשל בית פרטי ברעננה, תמורת 5-7 מיליון ש''ח, יכול להתאים לכם?
לא חושב שרעננה יענה על קהילתי ושקט, מאמין שזה כנראה צריך להיות משהו בסגנון של יישוב/קיבוץ/מושב וכדומה
לגבי העניין הכלכלי - אנחנו רוצים להבין מה האופציות שיש (שמקיימות את התנאים העיקריים שלנו, כרגע לא ברור לנו אם יש כל כך מבחר), אחרי זה נכניס את הפן הכלכלי לתמונה
זה בשומרון, אבל לפי מה שהם כותבים בפרסומים שלהם - "לא עוברים מחסום" בשביל להגיע אליהם.
אני לא מכירה מאוד מקרוב, אבל הוא נשמע יישוב נחמד ומתאים לבקשות שלכם, והמחירים שם זולים יותר מעיר... (לא יודעת כמה המרחק בדיוק מהשרון, אבל זה אמור להיות יחסית קרוב)
ראיתי שהם כותבים שלא עוברים מחסום, אבל נראה מאוד קרוב לכפרים ערביים
תודה על ההצעה
אני לא זוכרת את כולם
יש לי משפחה בחמד והם מרוצים...
אבל כמו שכבר אמרו המחירים שם מאוד יקרים
אולי בעצם לגור יותר רחוק זה אופציה?
האמת שכבר ניסינו והורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנו..
הפחד הוא קשה להתגברות (בעיקר לאשתי)
לגבי המשפחה - 30-40 דקות זה אחרי עבודה של שנים בעבר, הדרישה הייתה באותה עיר או מקסימום עיר שכנה..
אם יש בכל זאת רעיונות (אפשר להתעלם מהפן הכלכלי!) נשמח לשמוע
בקניה, ספק. אולי יחידת דיור בתוך וילה קיימת.
נשמח לשמוע רעיונות אם אתה מכיר יישובים קהילתיים ושקטים שעומדים בתנאים של המיקום
את כפר הראה או אם יש משהו דומה בסביבה (עמק חפר).
אבל כמו שאמרו מעליי, זה יהיה יקר. מאוד יקר.
כמה קהילתי שם? משפחות צעירות?
אבל אולי מישהו אחר מהפורום יכיר.
ויש ישובים נוספים בעמק חפר. אולי יש ישובים נוספים, שפשוט פחות מוכרים, אבל אולי גם הם יענו על הדרישה.
(וגם תלוי איפה בשרון נמצאת המשפחה. אולי גם פרדס חנה נמצאת בטווח שלכם).
וגם צופים רשמית זה לא בדיוק התנחלות.
או בכיוון של אלקנה/עץ אפרים/שערי תקווה.
(לא מכירה אישית את המקומות הנ''ל. זורקת כיוונים).
אבל כשאתה מחפש בית קרקע, חשוב לקחת בחשבון משהו-
ברוב המקומות, הבתים הפרטיים הם בשכונות הישנות, כלומר בהם גרים המבוגרים של הישוב.
הצעירים לרוב יגורו בשכונות הצעירות, שבהן בד''כ כבר תהיה בנייה רוויה (לרוב בניינים נמוכים של 3-4 קומות). אז הרבה פעמים, באותו ישוב ממש, תיאלץ לבחור בין לגור בשכונה של הצעירים, לבין לגור בבית צמוד קרקע (גם אם יהיו לך כמה מיליונים פנויים לרכישת הבית הפרטי).
יש כמה ישנים שעברו הרחבות
השאר קטנים מאוד
אם זה סביר עד 40 דק, אז יש גם את נוף איילון, מבוא חורון, ויישובי נחל שורק- יד בנימין, גני טל, נצר חזני
אני מחפשת רעיונות איך לגוון את השבת,
תנו רעיונות למשהו מענין ומגוון
אצלנו באיזור יש מגוון אפשרויות לצאת לטייל. עשינו זאת בשבוע שעבר אחרי ארוחת הצהריים. היה מזג אויר מאוד יפה ונעים.
בערב שבת אפשר משחקים שמעניינים אתכם.
משחקים שחמט שיש זמן
או יניב- למי שמי מכיר
היה גשום מידי השבת אז לא יצאנו כמעט,
נשפכנו מעייפות אבל היה טוב 👌
אנחנו קונים בעז"ה דירה יד 2.
המוכר כבר דיבר עם עו"ד שהוא מכיר, האם חשוב שנקח עו"ד משלנו או שאפשר שהעו"ד יהיה של שנינו?
ולכן רצוי לקחת עו"ד שישמור 100% על האינטרסים שלכם ללא שום ניגוד אינטרסים
קחו אחד אחד.
עדיף אחד מומלץ.
המחיר בדרך כלל אחיד.
0.5% ממחיר הדירה
וגם אם לא, אפשר להגיע גם ל-0.3% + מע"מ.
בכל מקרה, מצטרף להמלצות החכמים - לא לוותר על עורך דין שייצג אותך בלבד.
בכל מקרה.
לא שווה לקחת עורך דין משותף כדי לחסוך כמה אלפי שקלים (אם בכלל)
זה פוטנציאל לנפילות גדולות יותר
מי יפתור את הסכסוכים?
עורך דין אחר על חשבונך? (ועל חשבון המוכר?)
ברוב עסקאות הבתים יש סכסוכים ברמה כזאת או אחרת.
ככלל. עו"ד יהיה יותר נאמן לצד הראשון ששכר את שירותיו.
גם אם לא יצהיר זאת.
זה גם חסך לנו את ההתעסקות בלמצוא עורך דין.
בדיעבד היינו כנראה עושים אחרת כי העו"ד הזה ספציפית שהמוכרים הביאו לנו גם לא היה מאוד מוצלח.
אבל החלטנו באמת שלא כדאי לקחת את הסיכון בשביל הפרש כזה.
תודה לכל המגיבים!
עוד לצד x ולא בשיתוף
בדק בית. לראות שאין בדירה פערים,.לפעמים מאוד סמויים.
מדובר בדירה חדשה יחסית שעדיין יש אחריות של הקבלן, ואנחנו גם מכירים קצת את המוכרים, עדיין חשוב לעשות?
פער בעצם המיקום וכו
לפני בעיות ישירות במבנה
אשמח לעצת ההמונים , נשוי מזה כ 10 שנים , נשוי +2 ועוד אחד בדרך , לכול אורך הנישואין הולך בתחושה שאשתי עד כמה שאפשר לקרוא לזה ככה התחתנה איתי נטו בגלל זה שהיא פחדה להישאר הרווקה המבוגרת במשפחה שלה , במשפחה שלה יש לציין יש איזה לחץ לא נורמלי להביא כמה שיותר ילדים , ואשתי כל הזמן בתוך הלחץ הזה , אם לאומר תאמת הדבר היחיד שמעניין את אשתי זה לקרוא ספרים ולראות סדרות ושכול הבית ישרף , שום דבר פשוט לא מעניין היא יכולה לרבוץ על הספה שעות שהילדים יהרגו אחד תשני אבל היא בשלה , היא אחת הנשים הכי עצלניות שראיתי בעולם מדי פעם עושה איזה משהו מזיזה את עצמה , אני תאמת די נשבר לי מזה , לא מציף תבעיה כי אני יודע מה יהיה התשובה שלה , ממש בא לי כבר להתגרש ממנה אבל חושב רק על הילדים , אף פעם לא הרגשתי איזה קשר מיוחד איתה היא נטו הייתה צריכה אותי בשביל הזרע שלי אם להיות בוטה …
ממש מתלבט אך ממשיכים מכאן כי דיי קשה לי לראות את עצמי עוד כמה שנים איתה …
לא יודע אם ניתן בפלטפורמה הזו יותר מדי
תחכה להתייחסות של כמה
** נגמרו לי השמות
ושאר החכמים
הצלחה רבה
@נגמרו לי השמות
נראה כי זה מסוג הפעמים שרק היכרות מעמיקה בעולם האמיתי וראייה של התמונה הרחבה יכולים לתת בהירות במענה, להתאימו ולדייקו.
בצורה כזו בדברים המתוארים לצערי אינני חושבת שאוכל לתרום דרך הודעה בפורום.
כל תגובה תוכל לא לדייק במקרה הטוב, ולא לראות דברים מהותיים ואקוטיים במקרה הפחות טוב, ובכך לפספס את כל ההתאמה במענה.
לכן בהחלט חשוב לפנות בעולם האמיתי לכתובת מותאמת ולברר עד תום את כל מהלך החיים ולהביא לידי בהירות שלמה, החלטות טובות, הגעה לאיכות חיים ושמחה ב"ה.
הרבה ברכה והצלחה ב"ה
להבין מניין נובע לאשתך הפער הלא שגרתי הזה, והאם יש איך להתמודד - מבחינה מקצועית ומבחינת רצון שלה לתהליך. שזה קודם כל להבין שיש כאן אירוע חריג .
כל זה בקיצור ניסיתי לעזור
אתה היית מעוניין בהריונות האלה?
לא נכון להאשים לנצח את השידוך או בחירה גרועה שנעשתה אי שם.
אחריה נעשו ונעשות עוד כמה וכמה החלטות שאת חלקם אתה עדיין בוחר - כמו להביא עוד ילדים, כמו להישאר.
מה היתה העמדה שלך לכל אורך השנים? היו תקופות טובות? הייתם / היית בטיפול?
אני לא יודעת כלום מכמה שורות על היחסים ביניכם אבל אתה כותב עליה בצורה לא יפה.
מנסה ללמד זכות שכתבת את הדברים במצב של מצוקה.
קודם כל תברר אם עצמך אם אתה רוצה לשקם.
במקומך הייתי נעזר בטיפול אישי, ואם יש טעם, להמשיך לטיפול זוגי.
שהיא אוהבת לקרוא ולראות סדרות ופחות אוהבת להתערב במריבות ילדים
מזדהה עם זה לגמרי
גם אני מבלה הרבה שעות עם ספרים וסדרות
לא ממש אוהבת להיות הבוררת במריבות ילדים
גם לא מחבבת גדולה של עשייה
ויכולה לרבוץ על הספה שעות
אבל עדיין יש לנו זוגיות טובה
ולא הייתי מגדירה את עצמי כעצלנית
אז כנראה זו לא חייבת להיות סיבה לזוגיות לא טובה
וגם לא בטוח שהיא עצלנית
תמיד אפשר להתגרש
כנראה כדאי קודם לנסות לשנות משהו
נראה לי בתור התחלה כדאי לשנות גישה
לא מה היא עושה או לא עושה
אלא
מה אתה צריך ורוצה
מה היא צריכה ורוצה
והאם הצרכים והרצונות שלכם יכולים למצוא דרך משותפת
כל מילהנגמרו לי השמותשהוא הגדיר אותה "עצלנית" לא רק בגלל רביצה על הספה וצפיה בסדרות/קריאת ספרים.
כנראה שזה הרבה מעבר לכך.
מכירה כמה שאוהבות לרבוץ/לקרוא/לצפות
והן ממש ממש לא עצלניות! אפילו ההפך הגמור.
תמיד היתה כך?
יכול להיות תסמין של דיכאון או יותר גרוע מכך
הילדים באמת מוזנחים?
התחתנה איתי בגלל זה שהיא פחדה להישאר הרווקה המבוגרת ,
תאמת הדבר היחיד שמעניין את אשתי זה לקרוא ספרים ולראות סדרות
ושכול הבית ישרף
היא יכולה לרבוץ על הספה שעות
שהילדים יהרגו אחד תשני
היא אחת הנשים הכי עצלניות בעולם
מדי פעם עושה איזה משהו מזיזה את עצמה ,
היא נטו הייתה צריכה אותי בשביל הזרע שלי
להיות בוטה …
אבל אם קשה לך הבלאגן תביא עוזרת בית, אם קשה לך הילדים תקח ביביסיטר אם אתה רוצה אוכל תזמין.
לא זה המטרה בנישואים עם אישה.
ותשקיע בנישואים שלכם אם זה חשוב לך, אולי אם היא תרגיש מלאה מהזוגיות והחיים שלכם היא תוכל גם לתרום מעצמה לבית ולא לחפש להתמלא במקומות אחרים.
אתה אומר שהיא רק רצתה תורם זרע, אף פעם לא הרגשת קשר מיוחד אליה, נראה שאתה מרגיש סלידה ובוז כלפיה...
אז למה רצית להתחתן? ממתי התחושות האלה התחילו? לא היה ביניכם טוב גם בהתחלה?
נשמע שכדאי לך ללכת לטיפול אישי או זוגי כדי להבין לעומק מה קורה איתך ואיתכם ולקבל החלטות ולראות מה לעשות. ככה, בגישה הזאת כלפיה,
ובחוסר הרצון הזה ודאי לא כדאי להמשיך.
במקום סתם להתלונן בפורום, אל תהיה במקום קורבני של עשו לי שתו לי, גם אתה החלטת להתחתן איתה כנראה, מסיבותיך, צא למסע להבין מה באמת קורה פה, איפה האחריות שלך על הדינמיקה שנוצרה ביניכם,
ומה הדבר שנכון לך לעשות מכאן.
