מנסיוני-

זה תהליך טבעי, לא אומר עליכם כלום!

תיהיהו רגועים.

זה זמן של לעלות שלב, לעבור משיח של איפה היית בצבא וכ לשיחות יותר עמוקות( בעיקר לנסות לשתף פגיעות(מקומות שבהם אתה חלש))

להתחיל לצאת למקומות פחות בנאליים( ואתה לא מבין איזה סיטואציות  זה יוצר😅

גם חברים שלך לא ניהיו חברים משיחה על כוס קפה נכון?

בקיצור-

בהצלחה לכם!

בקרוב אצלי..

אממ כל דבר בזמנו, ותלוי גם מה הסגנון שהתחלתם איתו..

בית קפה, מסעדה, טיול קצר, להכין אוכל ביחד, וכ וכ וכ

ודאי שאני מחכה לעוד תגובות אבל אין לזלזל בנסיונו של אף אדם (:

תעשו איזו פעילות יחד.

לא חסר מה. העקרון הוא להעמיק את הקשר. בשכל, ברגש, בחוויה.

כשיש שתיקות, במקרה כמו שלך שיש מציאת חן הדדית, זה זמן לקדוח פנימה כדי להגיע לנביעה חדשה.
 

אגב אתה גם יכול לזמזם את השתיקות

היא גם רמזה כזה בסוף הדייט האחרון שהיא רוצה שנדבר עמוק יותר אבל איך עושים את זה? עד עכשיו פטפטנו עצמנו לדעת והיה ממש טוב, יש איזו עצה איך להעמיק באלגנטיות?

לשאול יותר על רגשות  ולא על מעשים.

לשתף בנקודות חולשה.

להגיד מה זה עשה לך כדהיא אמרה ככה וככה( לא בקטע רומנטי)

אבל טוב להתשמש בזרזים,
יש הרבה סוגים של קלפי חברה כאלו,

סוגים של קלפי שיח,

אפשר אפילו לבקש שאלות מג'יפיטי, ולהדפיס לפני, או תוך כדי אם אתם ספונטיים,

ולשאול אחד את השנייה..

יש לך המלצה למשהו עמוק אבל רגוע?

ותמיד אפשר לבקש מג'יפיטי עד שתמצא שאלות ברמה הנכונה. ואז תדפיס אותם.

להגיע עם מישהי לשיחות עומק זה לא משהו מאולץ, זה צריך לבוא בטבעי ואם זה לא בא זה בסדר גמור אבל לא בכוח

זה טריגר, אם לא מתאים לך אל תיקח.. זה לא בהגדרה לדייטים, זה משחקי היכרות נחמדים. וזה פותח. או סתם מביא רעיונות. אם זה מאולץ מדי אז באמת לא כדאי..

לנו בדייטים הם מאוד סייעו, ועד היום כנשואים ב"ה כבר 5 שנים אנחנו מאוד אוהבים קלפי זוגיות שונים. כן, לא תמיד יש לנו רעיונות על מה לדבר, ולא תמיד קל להעלות נושאים עמוקים. הקלפים האלה יכולים לסייע בנאמנות.

דם בדייטים, לא ראיתי בזה שום דבר מאולץ או מזויף, אלא פשוט עוד דרך כיפית להתקרב ולהתחבר

גם באופן כללי, לאו דווקא בנוגע לקשר הזה.

לכל אדם יש עולם פנימי, צריך להביא אותו לקשר.

כשהיא נכנסת לרכב לומר פתאום שאני מרגיש חיבה עזה כלפי ארנבים?

איך מגיעים לשם בלי שזה יראה מוזר?

העניין הוא שבפועל הדברים האלה תמיד הרבה יותר קלים וטבעיים מהסרטים שהראש מריץ אבל יש חשש שבגלל הלחץ יווצרו חסמים והרצון העז להתקדם עלול להיות גורם מספר 1 לנפילה...

מסכים עם מה שכתבו כאן שכדאי לדבר יותר עומק ועל רגשות.

פשוט הכוונה היא...

לשתף כזה

'בחג היה חוויה נהדרת כל המשפחה ישבנו ודיברנו וכו' / הלכנו לטיול עם חברים היה מיוחד להכיר את הארץ..'

'אני עכשיו חוזר מהמילואים לישיבה קצת מורכב כי זה לחזור מהאווריה עולם הצבא לעולם הישיבה'

'שמעי כרגע אני בתקופת מבחנים בלימודים זה לא פשוט ממש מרגיש לי שזה עומס יתר זה ללמוד 5 שעות שעות כל יום זה לא אירוע פשוט בכלל! ועוד אח"כ לעזור בבית'

לדעתי זה מספיק משהו מעבר לסתם צחוקים אלא שיתוף של איך עברו עליך הדברים במילים אחרות זה נקרא רגשות אבל אם זה מסבך אותך ( ובצדק!) פשוט כשאתה מספר דברים תכניס את החוויה שבזה וכמובן שגם היא תשתף אותך.

אסיים בזה שאתה מוזמן לדבר עם GPT הוא מומחה לנושאים כאלו..

בהצלחה!

לא תמיד יש על מה לדבר.

אתה כן יכול לבוא לפגישה כמו שאתה בא להעביר שיעור

תלמד את הנושא חצי שעה שעה לפני כן, תכין לך נק'

והנה אתה מוכן להיות מגיד.

דייטי ספסל זה אחלה והכל, אבל כן, מגיע השלב שזה מרגיש תקוע הרבה פעמים. גם לדעתי חשוב ממש להכיר את השני בעוד סיטואציות.

תעשו עוד דברים, תאכלו יחד (באמת שזה חשוב. ומקרב גם), תשחקו, תטיילו, תעשו דברים מעניינים.

בהצלחה!

כל רגש הוא לגיטימי, השטח גם אלה איך מתמודדים איתו.

כן, נראה לי שאת פותחת לכיוון טוב - תטיילו ביחד, תלמדו ביחד, תכינו אוכל או כל משהו אחר יצירתי. הוא בטח גם ירצה להביא רעיונות יצירתיים.

מה שחשוב בקשר ומעמיק קשר - זה אמון. 

חוויות משותפות יוצרות למרחב שבו אמון יכול לרקום עור וגידים

לסופר

משהו טכני ביחד'

הדרך לדעת עם קשר הולך טוב או לא, זה לא האם משתמשים בדברים כאלה אלא מה קורה כשמשתמשים בהם. לכל אחד יוצא שאין על מה לדבר, השאלה עם עוברים כרטיס כל חמש דקות או שכרטיס פותח שיחה שמצליחה לזרום הלאה לבד

כשמכירים בן-אדם מאפס אז בכל דייט פתאום השיח הולך לכיוון אחר ואז גם יש גם דייטים כאלה

צריך לדעת לעבור מהשיח הכללי לאישי יותר. באמת לעשות דברים ביחד ולא רק לשבת על ספסלים זה עוזר למטרה הזאת.

אבל - חשוב לי לומר, בקטע של להרגיע, ששיחה ועומק בעיקר מיועדים להתפתח באופן טבעי, ואם הקשר שלכם נכון אז זה יגיע לשם בלי שתתאמצו יותר מדי. 

שורה תחתונה לפחד שזה יתפספס זה לא רלוונטי. אם זה צריך להתפתח לכיוון הזה, זה יתפתח. ואם לא- אז לא (אחרי שמנסים ונותנים לזה זמן כמובן) 

יש לי חבר שסיפר שבעקבות דייט עם משחק כזה הם הגיעו למסקנה שאכן הם מתאימים וטוב שיתחתנו. וכך היה וב"ה נשואים עם ילדים באושר ועושר.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת