אני מבינה מה את אומרת אבל פחות מתחברת להגדרות חיצוניות של גברי ונשי ויותר להגדרה "מידות טובות" שבעיניי כולל והוליסטי הרבה יותר.
(הכל זה מידות... מכירה גברים גבריים שלא היית רוצה לחיות באותו בית איתם...)
התרבות הנוכחית שקוראת לשוויון ביחד עם אינדיבידואליזם מעודדת יצירת התנהגות כזו.
וגם לבנות יש מה להשתפר, לדוגמא שהיום לגבר אין זכות להעיר לאשה שום מילה לגבי הצניעות שלה או לגבי כל דבר.
והוא צריך גם להיות שותף במטלות הבית, כי... שוויון. אז איך אפשר לצפות שהגברים ירגישו שיש להם מקום ותפקיד משמעותי?
חוסמים את הגבריות שלהם בכל דבר כי זה נחשב כוחני ואסור.
בתור גבר, הייתי מרגישה מנוצלת.
כי למה כשזה מסתדר, בכל החובות- מצפים מהם להיות גברים, אבל בשאר הדברים? תסתמו!
ולכן, בחור ובחורה שיראת השמיים שלהם קודמת ל"יראת התרבות"
המידות הטובות שלהם, הכנות והחיבור לעצמם, יאפשרו להם להתחבר אחד לשני ובאופן טבעי למצוא כל אחד את המקום שלו בדינמיקה הזוגית.
הם קודם כל רואים אחד את הצרכים של השני! וזה יכול להשתנות לפי כל אחד, כי וואללה, לא כל הנשים לא יציבות ולא כל הגברים לא ממש רגישים. ולכן אני לא אוהבת את התבניות המוגזמות שמלמדים באופן חיצוני.
בחור כזה, ישתדל לעזור לאשתו במה שהיא צריכה מתוך מידות טובות ויראת שמיים, שמחה של מצווה! מידות כמו הכרת הטוב, שותפות, אהבת ישראל. לא מתוך שום תפקיד...
והיא תשתדל להיות אשה טובה לפי רצון ה'! לתמוך בבעלה ולגדל את ילדיה לאהבת הקב"ה... לא תחפש להשלים מניין או לסיים מסכת!
ומובן שזה דברים שמתחילים בחינוך ודוגמא אישית.
אני חושבת שנכון, יש הדרכות ביהדות שמסבירות במה האופי של הגבר שונה מהאופי של האשה, ומה הצרכים של כל אחד וזה עוזר להבין אחד את השני.
אבל גם בלי ללמוד את ההדרכות האלה...! מידות טובות!! מי שדן לכף זכות, לוקח אחריות, לא משתלט מדי, זה ישתלב באופן טבעי עם האופי שלו בצורה הטובה ביותר.
מה שהכי חשוב זה להיות כנים עם עצמנו.
תודה שכתבת בסוף זה חשוב להעלות למודעות.
אם למישהו יש הערות-תיקונים אני אשמח לשמוע.