אני יכול להבין את הביקורת שלך ובאמת את צודקת. את מדברת על גברים עם מנטליות מסוימת או התנהגות מסוימת

נניח שבחור יוצא עם 20 בחורות רק פעמיים ואחרי זה מחליטים שלא מתאים ונפגשים ממוצע אחת לשבוע,

נוסיף את ההנחה שהוא גר באזור ירושלים והיא במרכז או הפוך כך שיש שעה בין לבין, נשמע לך הגיוני שכל שבוע במשך שנה הוא יסע הלוך ושוב שעה לכל כיוון?

תחשבי שניה על הסיטואציה,

בחור מסיים את העבודה בחמש וחוזר הביתה כדי להתארגן, הוא יוצא בשש, הם נפגשים לשלוש שעות, כך שהוא יחזור ב23 בלילה. (וזה בהנחה שהוא באמת יוצא מוקדם)

למה לא סביר שבדייט שני היא תתקרב אליו?

איך זה שאם הוא מצפה לכך שגם היא תשקיע הוא מכונה בציניות "נסיכה" והיא שבברירת מחדל נפגשים אצלה ובטח בפעם הראשונה בלי שאלה זה מגיע לה?

אני רוצה להעלות מכיוון נוסף:

לרוב אני מתקרב לכיוון הגברת ונפגשים באזור שלה, אבל שמתי לב שהיו פעמים שהרגיש לי שמבחינתה נח להמשיך והיא לא חושבת על האם הקשר מתאים כי זה שואב ממנה הרבה פחות זמן כי סוף סוף נפגשנו במרחק הליכה ממנה.

אני לא בא לומר שום דבר פה על סיבה שמובילה לאי חתונה כי לדעתי קשרים לא נופלים על טכניות כזו, אבל אני חושב שהתפיסה המוצגת פה בעייתית כי היא בונה קשר שבו אחד משועבד לשניה ולא של שותפות.

שאין לך מושג מהם ..

יש הרבה מעבר לשעה פה שעה שם

לגבי החישובים שלך אני מאוד מקווה שאתה לא אומר את זה לבחורה בדייט

וזה לא שעבוד זה לפספס את כל המהות הגברית ..

גבר אמיתי דואג לאישה ללא מענוייין שהיא תחזור ב11 בלילה בדרך חזרה מירושלים 

יש הבדל בין דאגה למישהי שאכפת ממנה כי אנחנו כבר זמן רב, לבין פעמים ראשונות שחוזר על עצמו לא מעט.

מה את מצפה מהאישה שתעשה בשביל הגבר בפעמים הראשונות?

למה המהות הגברית היא שהגבר יגיע אליה שוב ושוב ולא להיפגש באמצע הדרך או אפילו שומו שמיים לעיתים קרוב יותר אליו? (גם ככה אנחנו מניחים כמובן מאליו שהוא הגיע אליה לאזור בפעם הראשונה)

בס"ד

מסכימה. אולי בפעם השלישית, אבל. בחורה היא תמיד פגיעה יותר.

לבין מה ש"מדליק" נשים ומייצר חיבור בדייטים. יש נשים שמצפות להיות "נסיכות" בקשר ושהגבר יוביל, ואחרות שמסתכלות בצורה יותר שכלית. כנראה ש @הפי  שייכת לקטגוריה הראשונה.

אגב, יש גם צורת חשיבה הפוכה: גם הבחורה צריכה להתאמץ. אחרת זה קל ונוח והיא לא מושקעת בקשר כמו שכתבת פה.

תודה, אהבתי את דבריך

לא מחפשת שום דבר שידליק או להיות נסיכה

כי אני פשוט אישה בת מלך והיא מהיותה נסיכה

אלא אם כן היא מתכחשת לזה ...

אני אגיד לך את האמת גם אם זה פחות נעים לשמוע

והאמת היא שיש היום מגמה של גברים לקחת לנשים את הקצת נוחות שעוד נשאר להן..

מי שמתכחש בענייני יקים משפחה ממקום ילדי ואין דבר מאכזב יותר מזה..

לגבי זה שאישה נותנת זה נכון כי אישה מטבעה נותנת ..

ואם בחור ירגיש לאורך כמה חודשים שהאישה לידו חסרת לב .. אין מצווה לסבול סתם .

אישה מטבעה רגישה בעלת חסד..

@ארץ השוקולד

אולי לא נפגשת עם אחת כזו

הראשונה זה שנשים נהיות יותר ויותר גברים. והשניה זה שגברים מרשים לעצמם להיות יותר ויותר נשים. זה בא ביחד.

אם את יכולה לפרנס, ויש לך אוטו ורשיון אז למה שלא נעשה במסלול הנסיעה חצי חצי? למה שרק אני אטרח לבוא אלייך? גם לי יש עבודה ועיסוקים ועניינים.

גבר כזה הוא לא "ילד" (יש לו עבודה ועניינים חשובים והוא צריך להיות עם העין על המטרות שלו בעולם, וזה נושא בפני עצמו). אבל זה נכון שאת מרגישה שהוא מתעדף אותך נמוך יותר. זכותך המלאה להגיד שזה לא מתאים לך.

יודע מה עם כבר נתקעת עליה

אני רוצה לראות בשעה 12 בלילה או אפילו 11

גם בחורות עם רשיון כמה כיף להן לנסוע במקומות שהן לא מכירות ..

למה להפוך את זה לנורמה

האם זה קורה לפעמים ? כן

האם צריך לקחת את זה כמובן מאליו? לא

אגב אמרת נכון

בחור שמתעדף את הבחורה שהוא יוצא איתה במקום נמוך ...

הוא ילד 

מסיבה פשוטה הוא לא יוצא מעצמו 

וזה בדיוק ילד 

יש לי תוכניות, יש לי עבודה, יש לי אחריות על מליוני דברים אחרים (ובהמשך, ילדים). גברת נסיכה זה נחמד אבל יש לי עוד דברים בחיים שאת זקוקה להם לא פחות מאשר ל"נסיכה". נסיכה זו הבת שלי בת החמש וגם אותה אנחנו מחנכים לקחת אחריות.

ואכן אין סיבה לעשות דייטים בשעה 11 בלילה. לדוסים - משיקולי ייחוד וצניעות, בין השאר. ונעזוב את זה שמבחינת בטיחות בסיסית זה פשוט לא נכון שאישה תהיה תלויה בגבר שהיא לא מכירה בשביל לחזור הביתה.

הפסקה האחרונה ..

ואם אתה ציני ואתה קורא לי גברת נסיכה אתה מפספס מכל המהות של מה שכתבתי..

לגבי הפסקה הראשונה ..

באמת צריכה להגיב להתמסכנות שכתבת שם

וזה שהשוות בנינו לבין מתוקה בת חמש?

נו באמת

שהוא בקושי מכיר.

אם מתאים לו וכיף לו ובא לו ליסוע קרוב אליה - מעולה. אם לא, אז פשוט לא.

אני מבין מאיזה מקום בנפש זה מגיע - הרצון הזה שיהיה גבר שיתייחס אליי כמו אל מלכה וכו'. במינון מסויים זה מבורך. אבל מעבר לזה - זה פשוט חוסר התחשבות מזעזע באדם שיש לו חיים ושאיפות ועולמות. את לא מרכז עולמו וגם לא אמורה להיות. גם לא בתרבות הקלאסית שממנה הגיע הרעיון של אישה כנסיכה.

באחת התגובות

תחפש אותה יש באמת הבדל מטורף בין ריצוי" כי צריך " לבין נתינה אמיתית לבחורה..

אבל אתה יודע קצת קשה להסביר לבחור שחושב שזה נובע מחוסר התחשבות מזעזע..

איך אפשר לצאת ככה לדיטיים או גרוע יותר לנהל ככה בית .

אני בטוחה שאי אפשר

כי זה לא דין וחשבון והבחורה מטבעה בעלת חסד ורגישות ..

היא לא תרצה לתת לך להרגיש רגשות כאלה בלתי נסבלים כמו שכתבת ..

קשר בריא לא כזה

מה אני מביא - את מכלול האישיות שלי, שכולל גם את העבודה ואת זה שאני לא פנוי אלייך עכשיו כי אני קורא משהו (גם בתור זוג שמנהלים חיים ביחד). זה שאני לא סמרטוט שלך זה כי אני גבר. בין השאר (ואם אני לא אתפקד הכל יקרוס, אבל זה נושא אחר).

מה את מביאה - את מכלול האישיות שלך. שבמקרה הזה כולל גם את הצורך הזה. שאגב, מי שהכי מצליחים להביע אותו מכמה סיבות זה בעיקר ערבים שמתחילים עם יהודיות.

ואולי....

למרות שיש לה מכונית למרות שהיא עובדת ומרוויחה היטב, למרות שהיא אולי בחורה שכלתנית מאוד ואתה רגשי יותר - מתחת מתחת לכל זה, היא....אשה!

העצמאות הזו של האשה, נראית על פניו, לכאורה, כאילו את ואתה שווים. מה ההבדל בעצם?

אבל היא נשארת אשה, על כל תכונותיה הנשיות, מאוויה הנשיים, בדיוק כמו כל הנשים בתקופות הקודמות.

אצל הערבים זה מתבטא בצורה קיצונית וברברית, אבל תמיד היה תמיד  ותמיד יהיה  - אותן תכונות של אשה כמימים ימימה.

כך שהעצמאות הזו המתבטאת בדברים שציינת, באיזה מקום, כן, גורמת לא לראות את הדברים המהותיים לאשה המסתתרים מתחת

לעבודה המשתלמת, רשיון הנהיגה, המכנסיים (אם..).  זה סוג של אשלייה, נדמה לי. ואז הגבר, אתה, מתבלבל ושואף/דורש יחסים

שוויוניים. אבל, ידידי, הקב"ה ברא אותנו, הנשים כך, ואתכם, הגברים, כך ולא יעזור שום דבר.

זה באמת מבלבל.

 גם אנחנו מתבלבלות מזה. לא פשוט.

סיימתי (תודה לקל)

ומה קודם?

חוצמזה שזוגיות זה מה שאמור להיות מרכז החיים. גם אחרי חתונה, מי שהאישה במקום שני או שלישי אחרי עבודה ולימודים, פשוט פועל לא נכון. ברור שיש מקרים של משהו דחוף, אבל בכללי זה אמור להיות אחרי האישה. (וזה כמובן גם מצד האישה לבעלה)

ואין קשר ללקיחת אחריות. באיזה הקשר הבאת את זה?

והבחורה לא תלויה בגבר, זה בדיוק העניין! הוא מגיע אליה, לא מסיע אותה לאיזה שומקום ובטח שלא מצפה שהיא תבוא לשם. 

אבל האם נכון להתייחס באותו האופן לזו שאני יוצא איתה פעם ראשונה? שנייה? אחרי חודש?

האם אני אמור לתת את אותו יחס והשקעה למישהי שאני יוצא איתה בפעמים הראשונות לזו שאני יוצא איתה אחרי כמה חודשים ולזו שכבר ברור לי שזו היא?

יש קסם באמירה שכן ואני אמור לשים בצד הכל בשביל אישתי ובשביל זו שאני יוצא איתה כי זו אולי אישתי. עם זאת, ברגע שאעשה כך ואתעדף מישהי שאני יוצא איתה פעם או פעמיים בתקופת מבחנים זה יכול להאריך לי את הלימודים שיוביל לכך שאהיה סטודנט לזמן רב יותר כאשר אתחתן או לחילופין זה יכול להשפיע על הנוכחות הקבועה של בחור בעבודה בדיוק אחרי שהוא השתחרר אחרי סבב שלישי במלחמה והעבודה גם ככה רוצה שהוא ילך אז הם יפטרו אותו. וכן על זה הדרך, צריך לקחת בחשבון שיחס ההשקעה בדייטים הראשונים לא מעיד שכך יהיה אחרי נישואין.

זה בסדר ליסוע קרוב אליה, זה בסדר לאסוף אותה מהבית, זה בסדר לעשות דברים שיעשו לה נוח ונעים. אבל זה מתוך בחירה ורצון ולא מתוך מחיקת האישיות ואפילו מחיקת הלו"ז. רצון זה מבורך. ריצוי זה רע.

בין הרצון לעשות משהו כי בא לי לצאת איתה עכשיו ואני רוצה שיהיה לה כיף וטוב איתי, לבין הצורך לעשות אותו ממניעים של ריצוי שבו אני מפחד שהיא תלך.

הראשון מבורך. השני מגונה ומייצר מערכת יחסים לא בריאה שבה יש צד אחד (לא תמיד הגברי) שרק נותן וצד שני שרק מקבלת. זה מתפוצץ בסוף ונגמר רע כי זה קשר שאחד הצדדים מרגיש שאין בו זכות קיום וממילא יום אחד כשהוא יתפוס את עצמו הוא יתנער וילך.

(לא בא לי להפנות מהפורום פה למקורות מידע כאלה, אבל תחפשי קצת אם את רוצה ותבררי איך נקראים בשפה של מאמני גברים המבחנים שנשים מעבירות אותם במהלך הדייטים)

עם הפסקאות הראשונות מאוד..

עם הפסקה האחרונה לא .. מסיבה פשוטה זה נראלי מגוחך עד מאוד ולא לפי היהדות

התכתבתי איתה, בא לי עליה (במובן הדייט של העניין), אני משקיע כי כיף לי להשקיע וכי בא לי. לא כי מישהו מחייב אותי.

אותו כנ"ל מצד שני. היא גם יכולה להשקיע כשבא לה

(ואם זו לא הסיטואציה אז כמובן, פשוט לא).

אנחנו לא באנו לעולם כי בא לנו על הצד השני..

באנו למלא פה יעוד חשוב

שאחד מהם אגב זה שאני אהיה אישה טובה עם לב טוב בריא ..

והוא יהיה גבר עם רצון כנה לתת .. ואם אין לו את זה מטבעו זה עבודה שהוא צריך לעבור ..

לצאת מהצד הילדי לגברי

בדיוק כמו בחורה שנמצאת בצד הגברי ולא הנשי או לחלופין בחורה שקשה לה לקבל

אבל זו שיחה שאתם לא מוכנים אליה

קודם כל בחירה, על גביה אפשר לעשות דברים אחרים.

לא זזים בעולם הזה בלי רצון. בלי האנרגיה בגוף של רצון. זה פשוט לא עובד ככה. לא אצל גברים וגם לא אצל נשים.

אם  אין רצון כנה לתת (ויש רק ריצוי שמפחד שהיא תלך), אז זה יגמר בסוף ואת התוצאה אפשר לראות בפורום 76.

אם בחור יעשה את זה מכפייה זה לא באמת שווה משהו .. וזה גם לא יתקבל

אף אחד לא רוצה שמישהו יעשה משהו מכפייה .

אבל זו הנקודה משהו צריך להיפתח בלב כדי להגיע לשם

השרשור מיועד למי שהלב שלהם סגור ? האם השרשור הזה יצליח לפתוח אותם? ברור שלא זו דרך ארוכה

אבל זו דרך קודם כל של מודעות ואז עבודה אישית עצמית של הבחור ..

אף אחד לא יוכל לשכנע אותו וזו גם לא המטרה ..

המטרה לעלות למודעות

כדי שהוא יעשה עם עצמו עבודה אישית ..

איך הוא יכול לפתוח את הלב ולתת מעצמו בכיף ולא כי צריך. 

אולי כדאי לברר לעצמנו, למה זה כל כך מפריע לנו; קמצנות? חוסר רצון לתת? דימוי עצמי לא הכי גבוה...

ואחר כך, כשהדברים יותר ברורים לנו לגבי עצמנו, אולי אפשר פשוט...לשוחח איתה על כך?

אם מדברים בכנות ומשתפים בהרגשה, זה יכול דווקא אולי להביא את הקשר למקום עמוק ואמיתי יותר..

ואז גם ניתן לראות אם היא מסוגלת להיות כנה, ולהקשיב לך ולהיות מוענה לשוחח על זה, להביע את

רגשותיה, מבלי להתקפד.

(לא תמיד בעיני הצד השני, לפעמים רק מול המנגנון שלנו עצמנו).

יש דברים שצריך לגשת אליהם לאט

יש עשרות כאלה, מחוייבות גדולה בכל פעם באה עם מחיר בסופו של דבר והשאלה אם זה מוצדק בהתחלה ולא רק כאשר רואים שבאמת יש קשר.

למה לא לפתוח את הדברים ולדבר עליהם בכנות?

לא במרמור, לא לבוא בטענות, לא להוכיח, פשוט לדבר:  תראי, אני אחרי סבב שלישי במילואים, ויש לי... ואני צריך....

יש לך אולי רעיון איך אפשר לנהל את הפגישות בינינו כך שלשנינו יהיה נוח יותר?

למה לא?   למה להישאר באמביוולנטיות? ואז גם היא שותפה להתלבטות, תהיה תקשורת אמיתית, ואתה לא תרגיש מנוצל. די פשוט. לא?

אף פעם לא הבנתי מה זה להיפגש באמצע, תמיד היה נראה לי מאוד הגיוני להגיע עד לבחורה ולא משנה איפה היא גרה, "דרך האיש לחפש אחר אבידתו ואין דרך האישה לחפש"..גם לא הייתי רוצה שהבת שלי תתחתן עם מישהו שאומר לה בואי ניפגש באמצע, בלי קשר לאם יש או אין לה רישיון ורכב..

מכיר מישהו שהיה צריך 3 שעות תחב"צ בשביל להיות עם מישהי רק שעה, ועשה את זה במשך כמה חודשים ובסוף התחתנו, לקראת החתונה היא באה אליו יותר, אבל הוא זה שהלך ועשה וטרח וככה האמת צריך להיות, והבחורה פשוט צריכה להעריך את זה ולא לקחת את זה כמובן מאליו, אפילו שזה מובן מאליו כי "דרך האיש לחפש אחר אבידתו" , אבל באופן שאתם לא מכירים וכו..למה שהיא תבוא לבחור או תבוא לחצי? 

שאני מסכים איתך ממש, אבל לי באופן אישי, אם הגעתי אליה ואני רואה שהיא מעריכה את זה ולא לוקחת כמובן מאליו, אני פשוט יודע שזו מישהי שיכולה להיות אישה מדהימה, ואני לא צריך שתעשה בשבילי ותגיע עד אליי..סתם דוגמא פעם נסעתי למישהי חצי שעה מהבית שלי לקחת אותה לאיזה פארק לשבת באחת הפגישות..ופתאום היא באה לי עם שקית חטיפים וכל מיני עוגיות שפגישה לפני שאלה אותי מה אני אוהב ואני לא קישרתי בתמימותי, על כן ידידי אין צורך שתגיע עד אליי לפעמים יש דברים ממש קטנים שמראים מי הבן אדם.

ודבר קטן לחפש "שותפות" בעיניי מחטיא למטרה, שותף זה בעסק, פה אתם מקימים בית, אין חלוקת תפקידים מסודרת, יש רצון ואהבה ותמיכה אחד בשניה, זה הרבה מעבר לשותפות, פשוט כל אחד צריך להיות במקום שלו, גבר שיהיה גבר, ואישה שתהיה אישה..יתירה מזאת אם ארחיב אני עלול להסתכן ושתתקיים בי מצוות הסקילה, על כן אחתום פה פתקא טבא לכולם.

אתה טרחת בלהגיע אליה - והיא טרחה מהצד שלה. יש פה הדדיות.

אני בעבר נסעתי לדייטים בעיקר באוטובוסים, והייתי צריכה לצאת שעה לפני הזמן שקבענו, ולא התייחסתי לזה כהרבה זמן.

אולי הפרופורציות שלנו שונות…

זה כלל הרבה פעמים שעתיים+ באוטובוס. לא היה לנו רכב (גם לא למשפחה, לא רק לי אישית) והיו נסיעות חינם על ירוק. היו ימים.

אם זה היה רק חצי שעה לכיוון, לא הייתי מעיר מילה.

מסכימה במאה אחוז.

וכאן, בדוגמא, עצם העובדה שהבחורה הביאה חטיפים וכו', מראה שהיא מעריכה ורוצה לתת גם משלה.

אני הכנתי לגבר עוגה של שלוש שעות עבודה ..

מה הקשר? באמת ברור שאני מדברת על בחורה עם לב טוב בעלת חסד נתינה מטבעה

לא זוכר כמה שעות עבודה לקח לי

אבל זה היה בהחלט מאמץ בשבילי (לזכרוני לא הכנתי עוגה לפני העוגה הנ"ל)

אבל להכין עוגה לדעתי לא שייך בסתם דייט

אם בחורה יודעת שמשהו מסויים יעשה את הבחור שמח אין עניין שאם היא רוצה תבלום את עצמה..

זה קשר 

בפגישות ראשונות, עוגה?!  ל...ל..לא הייתי עושה דבר כזה. לא בשתיים שלוש פגישות ראשונות.

אולי זה נובע שאין לי לב טוב ויכולת נתינה, או שזה נראה לי מוגזם; אביא משהו או אכין כשהפגישות

הרבה יותר מתקדמות. אחרת זה יכול לעורר: או פחד של הצד השני (מה היא חושבת שהיא כבר 

התחתנה אתי?!  או איזו מחשבה/ציפיה  אחרת לא נכונה ולא תואמת את המציאות).

הוא לא חולה, ב"ה, לא גווע מרעב (יש להניח) ולא התנה את הפגישה בהבאת עוגה....

אולי במגזר מסוים זה נהוג ומתבקש, אצלנו -לא.

אני עושה מה שמרגיש לי נכון כי באמת כיף לי לתת

תביא לו להגיד על כל דבר לא

ומעניין למה זה כל-כך כואב לך

נסיכה

זה שתזכור שאתה גבר והיא האישה

אם תהפוך אותה לגבר היא תתהפך עליך יום אחד או תקרוס לחלוטין או תתרחק בבום

גבר אמור להחזיק מעמד גם כשאשתו מתרסקת. זה חלק מהמנגנון. בשביל זה הוא חייב להיות עם עמוד שדרה יציב ויכולת לבחור את מה שנכון לו באותו רגע (שזה כולל גם להשקיע בה ובקשר, אבל לא רק). אם הוא נסחב אחריה טכנית ורגשית כשהיא תקרוס גם הוא יקרוס אחריה.

מושגים שחלקם נכונים

אבל אתה מתעלם מהרבה דברים לא נכונים שאנשים עושים על מושגים שנכונים חלקית ..

חכם אבל מביך

סליחה, אבל זה עניין שלו.

ברור שאם אני גרה באיזה חור בדרום והבחור בירושלים, הגיוני להיפגש איפשהו באמצע (דייט ראשון נראלי יותר שייך שהוא יגיע אלי)

ומצד שני גם לא היית נותן לבחורה לחזור באמצע הלילה באוטובוסים (וגם לא באוטו תכלס) שעתיים שלוש נסיעה לאיזה חור. הרבה יותר הגיוני שהגבר יסע ולא הבחורה.

ואם גרים במרחק סביר, עוד יותר לא רואה סיבה שלא יסע.

(אגב אני לא דיברתי על מרחק הליכה אלא גם נסיעה סבירה באוטובוס, פשוט שיהיה יחסית קרוב לבחורה, ושלא תצטרך להיתקע בלי דרך נורמלית לחזור הביתה)

ואם מישהי לא לוקחת מספיק ברצינות את הקשר, זה עניין אחר. זה קשור לאופי ולא להאם מגיעים עד אליה או לא, במיוחד שבחורות יודעות להעריך גבר שמגיע עד אליהן. לא בטוח שהיא מעריכה? תשחיל בשיחה (לא כהאשמה!) שנסעת הרבה זמן לפגוש אותה. אם היא עדיין לא מעריכה, זה סגנון של בחורה שלא בהכרח מתאים לך… אבל זה לא אומר שמי שאתה מגיע אליה פחות לוקחת ברצינות קשר, אלא הפוך לפעמים.

ואת כל זה אמרתי בתור אחת שיצא לי לנסוע גם קרוב לגבר ולא אלי. זה לא מפריע לי ברמה האישית, במיוחד אם יש קשר קרוב יותר כבר. אבל לפחות בהתחלה מרגיש לי לא שייך. זה חלק מהתפקיד של גבר. 

אבל האם מציאת מקום באמצע בפעם השניה כאשר בפעם הראשונה נפגשים אצלה זה עונש?

שימי לב שהנחתי שלא מדובר באיזה חור, אלא אזור נורמלי להגעה בשני הכיוונים אבל רק לוקח זמן. 

אישית, כמעט תמיד נפגשים אצלה ונדירים המקרים שמישהי נסעה אלי ואפילו בחצי הדרך לא קרה כמעט. אני לא יודע אם זה בחירה נכונה מצידי, נראה לי שכן, אבל יודע שיש לכך תוצאה מצטברת על שעות העבודה. 

תזכרו שיש לא מעט גברים כעת שגם ככה לא היו הרבה בעבודה בשל מילואים במלחמה, חשוב להם שלפחות לא יהיו במינוס שעות אם כבר הם משוחררים ובעבודה.

האמירה הכה נחרצת של הפי שזה דרישה בסיסית די מרתיעה למען האמת.

ולגבי הטענה שלהסתכל על כל קשר כיחיד והשאר לא רלוונטיים, זה חצי נכון לדעתי, אני מסכים שלא צריך להתחשבן מקשר לקשר. עם זאת, יש מחיר מצטבר מכל הקשרים. למשל, מקובל שהגבר משלם פעם ראשונה ואני מסכים עם זה, בין אם נחשבן ובין אם לא, יוצא שיש מצב שגברים יוציאו אלפי שקלים בקלות על דייטים לקשרים שלא קרו, התוצאה עדיין קיימת. גם כאן ביחס לנסיעות, יש פה תוצאה שקיימת ללא קשר לאשמה וכדאי להכיר בתוצאה.

אתה נכנס לדוגמאות ומקצין אותן מאוד ולא מבין שזו דוגמא

והאמת זה מעייף אתה נותן דוגמאות של חזירות כאילו אתה יוצא עם מכשפות ולא עם בנות עדינות

אשמח לענות לך באמת

ולא מקום כרגיל מתגונן שאתה כרגע נמצא בו

בחרתי מקומות שהם לא ממש רחוקים, לא דיברתי על נסיעות מקצה העולם ועד קצהו אלא מרחק שהוא יותר מנסיעה רגילה ליום אבל מאוד סבירה במרחק בדייטים.

איזה דוגמא הייתה של חזירות?

לצורך העניין - אני מגיע אל הבחורה תמיד. אחרי כמה עשרות פגישות ראשונות כאלו זה מתחיל לעייף, במיוחד כשאין לך מושג אם תהיה שניה. 

הנסיכה הזאת. כי אני מהגברים שמתייחסים יפה..

לדעתי

נסיכה זו אישה שמחוברת לצד החסד שבה

לאדיבות למאור הפנים .. חוכמה עומק עם לב ענק שנותן ומרגיש גם את מה שלא נאמר.. מעבר למילים

וגם לתחושות שאתה יכול לבטא

בעז"ה שתזכה כי זה אור ענק שזוכים לו רק מהאנרגיה שלה.. שזה עוד כלום ממה שכתבתי פה

@בחור עצוב 

מי את?

את רוצה גבר שמתייחס לכל אישה כנסיכה?

ב"ה אחרי שמבינים שזה זה

וכמובן אחרי החתונה יש מקום לזה.

עד אז ובמיוחד בדייטים הראשונים

את סתם עוד בחורה (בלי להעלב. כן?)

והוא לא אמור לעשות איזה השתדלות מיוחדת בשבילך

לבוא עד אלייך?

אפשרי אם הוא עם רכב ואת גרה בחור בלי תחב"צ.

אחרת קובעים במקום מרכזי, מכירים וכו'

היא נסיכה .. תרצה או לא

רוצה לקרוא לה אשת חיל .. תקרא לה כך

אין שום סיבה בעולם שתצא עם בחורה איכותית ותתייחס אליה כאילו היא צריכה להוכיח לך שהיא שווה..

זה מעייף .. כל דייט מחדש לצאת להסתכל לזה בצורה הכי טכנית והיא שטחית

אז למה אתה יוצא בכלל?

איך הלב שלך יפתח אם אתה כל הזמן חושב שווה לי או לא?

לגבי הדוגמאות .. יש גברים גם בלי רכב ועדיין הכי עדינים שיש.. מתאמצים באים לקראת שואלים איפה נוח

אף אחד לא אמר לך שאם אין לך רכב אתה צריך להגיע אליה ..

אבל כדאי מאוד שתהיה במקום נוכח של אני הגבר את הבחורה .. ואני אשתדל להביא לך ביטחון ..

גם אם הוא נבנה ..

אף אחד לא דורש ממך לבוא עם מאה אחוז ביטחון לבחורה שלא מכיר .. לא

אבל כן שאתה דרוש מעצמך לפתוח את הלב להבין שזו לא מלחמה זה מתנה לצאת להכיר נשמה חדשה

שים לב שכתבתי בכוונה אתה תדרוש מעצמך ולא מישהו אחר ידרוש ממך 

כי שהאחר דורש ממך זו הצגה אתה מרגיש משרת וזה כל-כך לא המטרה,אבל שאתה מגיע לתובנה שאתה תשמח לתת זה אור לעולם ולבחורה שאולי תהיה אשתך..

מקווה שאתה לא מזלזל בכל בחורה שאתה פוגש מאיר לה פנים , אדיב , רוצה לשמוע ...

ולא הפוך

כולה עוד בחורה ..

ה' ישמור 

מכבד ומאיר פנים כל יהודי ויהודיה (אבל את גינוני המלכות שומר לאישתי)

אבל לא נכון לדעתי שגבר וגם אישה ישקיעו במרץ על כל דייט.

הרי מטרת הדייט זה לבדוק התאמה.

זה אכן טכני בהתחלה

אחרי שמכירים ומבינים שזה זה

אפשר להתחיל בהמלכת המלכה.

לא לפני

מכירה את אלה שקוראים לכל אחת "נסיכה, מתוקה שלי, חיים שלי, נשמה וכו' "

זה זול. נכון?

אם בעלך בעז"ה יקרא לך נסיכה שלי. זה יהיה זול?

זה כבר תלוי אם רק הנסיכה או כל אחת נסיכה.

וזה נכון שכל בנות ישראל נסיכות.

בנות של מלך

אבל לכל אחד יש נסיכה משלו

ואם הוא יתייחס לכולן כמו נסיכה זה יוזיל

לכן להבין אם בהתחלה זה קצת יותר טכני וזה

כמובן שאם האדם לא מאיר פנים ולא מתחשב בך זה לא תקין.

לדוג' ראוי ורצוי שילווה אותך לביתך

ואם זה לא לבית שלך אז לתחב"צ או לרכבך

אז שידאג שהגעת לבית בשלום.

או אם קר לך. להציע לך להכנס למקום חם.

או לוודא שאת לא רעבה/צמאה (או צריכה לשירותים)

זה לא לעשות אותך נסיכה. זה להיות בן אדם

אתה משדך אנשים שאתה יודע מה נשים עוברות?

לא

לגבי הדוגמאות האחרונות שלך

האם יש בנות שישבו הדייט יותר משעה וחצי ולא הציעו להן מים ? כן

כנל לגבי אוכל או שרותים באזור

יש גברים שמגיעים לדייט וזהו מבחינתם זה עולם ומלאו

יש לא מעט גברים (ודווקא הרגישים שבהם) שמוצפים עד אימה בדייטים ולחוצים עד כאב. זה אומר שהם אכן לא בסדר (ופה אני מסכים איתך) אבל הם בעיקר צריכים עזרה לנהל את המערכת שלהם. ע"ע פורום 15.

כל אדם נמצא בסקאלה מסוימת של רגישות / חרדה / משהו רגשי שיושב שהוא נמצא מול הצד השני / לפעמים פגיעה רגשית או אפילו חמורה יותר..

אתה מבין למה צריך את ההדדיות הזו למה צריך עין טובה , לב פתוח?

לרצות לראות את הצד השני להעניק לו

לנסות לצאת מעצמך כמה שאפשר.

זה חשוב 

אני מסכימה עם זה מאוד שצריך לתת מתוך מקום שלך ולא מתוך מקום של ריצוי 

ואני אדגיש להגיד שבחורות לא טיפשות

הן שמות לב מתי זה ריצוי ומתי זה באמת מתי באמת הבחור מולם מקשיב להם נמצא בשבילן.. לא כי צריך כי זה מי שהוא.

מתי הוא שם בשבילה וזה רק דיבורים ומתי זה אנרגיה הרבה יותר חזקה של השפעה.

אגב בחור שנותן כי ככה צריך אין יותר חורה מזה זה לא יתקבל 

כשזה מגיע ממקום טוב זה מבורך ומתקדם וזה מה שצריך להיות בקשר במינון כזה או אחר. אבל כאמור לפעמים זה מגיע ממקום אחר.

זה לא בסדר.

זה לא בסדר מצד הגבר שלא הציע

וזה לא בסדר מצד האישה שלא דאגה לעצמה (גם אחרי הנישואין היא תצטרך לפעמים לדאוג לעצמה)

האם זה בסדר שהוא לא דאג לה?

תלוי מי זאת

מכיר מספר זוגות שהאישה היא הדואגת להכל ואם לא היא. הבעל ישכח את הראש בבית.

זה אומר שזה לא תקין? תלוי מה ההמורכבות הזוגית

אם לך זה לא בסדר. זה מצויין שאת מכירה את עצמך והצרכים שלך.

בכל מקרה לא הייתי רוצה שהגבר הדייט שלך יציע לך מים כי הוא קרא בפורום שצריך להציע לך מים. אני רוצה שזה יהיה ברור לו מעצם היותו בן אדם.

ואם הוא לא הציע? מצויין. כנראה הוא לא האביר שלך

ועצה חמה ממני.

תדאגי לעצמך בדייטים.

הוא מייבש אותך שעתיים בלי לשתות 

תדאגי שהוא יזמין לך שתיה

"אולי נשתה משהו?"

יש גברים (וגם נשים) שצריכים תזכורת מדי פעם. זה לא אומר שהוא גבר לא טוב. אבל כן יצטרך בדיקה על הנושא הזה יותר מדוקדק.

ויכול להיות שלך זה לא מתאים וזה לגמרי בסדר.

ואם כבר נשים שמייבשים אותן.

עזבי מים.

בלי מים אפשר להסתדר.

יש זוגות שהולכים שעות יחד ושניהם כמעט מתפוצצים מפיפי אבל לכל אחד לא נעים להגיד שהוא צריך. (גם לגבר וגם לאישה)

זה פשוט FOMO בסיסי שצריך לשים לב אליו ולתת לגוף את מה שהוא זקוק לו. רואים את זה אצל ילדים בני חמש שלא מצליחים לעצור משחק בשביל ללכת לשרותים. מסתבר שזה נכון על מבוגרים רק שהם מצליחים קצת יותר חזק.

הבהרתי פה נקודת לחשיבה בשביל שני הצדדים

בכל מקרה אני לא הדוגמא אני אסתדר ולי קל מאוד לתת

זה לא אומר שאני לא רוצה גבר שיהיה דומה לי בנתינה

נראלי דווקא בגלל שכל כך טבעי לי לתת אני לא סובלת שהאחר תקוע בעצמו .

האם היה לי דייטים שאני הבאתי אוכל ושתייה והבחור כלום? כן

האם ידעתי שהוא לא שלי ? כן

האם יותר קל לי עם בחור שיותר דומה לי בנתניה?כן

האם אני רוצה שהוא עדיין ישאר בתפקיד הגבר?

אין ספק בכלל

האם זה אומר שאני ארצה שרק הוא יעמול ויעבוד בשבילי? ממש לא

לגבי האוכל והשתייה שרותים .

שישרף העולם .. שאני חייבת לשירותים אני הולכת כנל לגבי מים ..

שהייתי הדייט בגיל 19 הבחור לא הציע .. וממש לא חיכיתי הלכתי מולו לקנות מים ושאלתי אותו מה הוא רוצה לשתות ?

הוא היה בהלם תרבות שבחורה תשלם עליו.. או שהיא ככה אומרת מה שהיא רוצה 

אז לא לא תכננתי אבל במקביל ידעתי שאני לא רואה בו דברים שאני אוהבת

שזה קורה בדייט 1 זה לא אמור לקרות אבל נשפוט לטובה שזה באופן כרוני זה מראה טוב טוב מה האופי שלו.

שהבחור הביא אוכל ושתיה ואת לא?

כשאני צריכה לשירותים אני אלך, אבל לא בסטרס, אני אדם בוגר שמסוגל להתאפק רגע שנסיים נושא ואז.

אני פשוט לא מצליחה להבין את הגישה הזו, שהוא יעבוד קשה, שהוא יטרח, שהוא יביא אם הוא מעוניין בך כדי שתתייחסי אליו ואת בעצם היחס והמוכנות לקבל נותנת את חלקך.

מה את עושה אקטיבי עבור הקשר? חוץ מללמוד לקבל שזה קשה (מי כמוני יודעת) אבל זה לא מספיק בעיני.

קשר צריך להיות הדדי. לא קורה כלום אם לפעמים בקשר את מביאה משהו והוא לא, זה טבעי וכך גם בחיים האמיתיים זה עובד.

בחיי נישואין את תגלי שאת צריכה לדבר את הצרכים שלך, כך גם בדייטים, הוא לא יכול לנחש שאת צמאה.

אנרגיה זכרית ונקבית זה נהדר וחשוב להכיר אבל זה לא חזות הכל ולא צריך לקחת את זה לקיצוניות.

אולי לא הבנתי אותך נכון ואני אשמח שתתקני אותי אם אני טועה...

שהבנת, לא אני לקחתי את זה לקיצוניות.

זה מה שהבנתי מההודעות שלך, אולי לא הבנתי נכון ולכן ביקשתי שתתקני אותי אם אני טועה.

והפוך, אני בתור אישה נשואה מבינה לא פחות כמה אור גבר מביא לבית וכמה נתינה אין סופית. שני בני הזוג מביאים אור ונתינה אינסופית, בהנחה ומדובר בזוגיות בריאה. אני עדיין מחכה להתייחסות עניינית לנק' שהעליתי;)

ולו משום שכל בר דעת  י ו ד  ע (מחברים ועוד) שנהוג שהבחור מזמין. לא מדברת על

ארוחה (נדמה לי שבארה"ב זה כך), אבל כוס או בקבוק שתייה?!

אני צריכה ללמוד לדבר על הצרכים שלי בפגישה ראשונה? אוי ואבוי אם הוא לא מבין

זאת לבד. האיש הוא הנותן והאשה היא המקבלת לפחות בכל הקשור לשתיה בפגישה

ראשונה.

ועכשיו אין צורך לחדש את הויכוח על מי נותן, מתי ואיך. לדבר על הצרכים - בודאי.

אבל אם בסיטואציה כזו, של פגישה ראשונה הבחורה "צריכה ללמוד לדבר על הצרכים שלה" - 

אז מה יהיה הלאה? כשהצרכים שלה יהיו הרבה יותר מורכבים?

כולה כוס מים (אז אל תקנה קולה, טוב?). נו, באמת.   

אם הוא הציע או לא הציע לך לקנות לך בקבוק שתיה?

בדרך כלל שיושבים בבית קפה והבחור משלם זה מצביע על כך שהוא למד את הכללים. האם זה טוב? לא יודע.

אם הוא לא מזהה שהיא צריכה לשירותים, זה מעיד שהוא לא רגיש ולא יזהה צרכים מורכבים יותר?

בסוף זה מורכב יותר ולא שחור ולבן...

כן. שוב, לדבר. "אני קצת צמאה". מה רע בכך?

אולי קצת מוזר שהאיש לא הזמין שום דבר. כדאי לבדוק למה זה.

או אולי פשוט שכח בלהט השיחה המעניינת?....

שהוא צריך לבוא אליה גם בפעם הראשונה וגם בשניה, אם הוא מבקש מקום באמצע זה מעיד שהוא מתייחס אליה לא נכון.

את לא התכוונת לזה?

אין בעיה לדעתך שייפגשו באמצע?

רק חבל שאתה מחזק את מה שאני מדברת עליו

קשה לך לצאת מהאזור הנוחות

גבר שהוא נכנס לקשר ממקום בריא הוא ישמח לצאת ולהתגבר על חלקים שקצת קשים לו בשביל אותה בחורה שהוא ירצה ..

רוצים לקרוא לזה ? להיות בין אנוש טוב יותר? תקראו

בחור שלא רוצה לתת ולא רוצה לשנות כלום

הוא לא יוצא מעצמו

קשר נבנה שבחור נותן והבחורה מאפשרת קבלה.

ואני לא מדברת על דבר פיזי כמו לקנות לה שתייה

אלא על מקום אחר .. אנרגיה אחרת שהבחור נמצא בו שהוא לידה .

האם הוא מוכן לצאת מעצמו? או שהוא מפחד מעצמו ולזוז מטר כדי לראות באמת מי עומדת מולו 

את מציבה פה ברירת מחדל שבהגדרה הגבר הוא היחיד שנותן, הן בפעם הראשונה והן בשניה ולא יודע עד איזה שלב, כאשר בכלל שני הצדדים לא ממש מכירים זה את זו ולא ברור אם הקשר מתאים.

אם הוא לא נותן, אז הוא בעייתי.

אם זו שאלה אם הקשר מתאים, וממנה לא מצופה לתת, למה כזה ברור שהוא הבעייתי?

מזכיר בדיחה על איזו מישהי

שתמיד צעקה שוויון שוויון ואני יכולה לבד

ובסוף התלוננה שאין גבר שפותח לה את הדלת 

ולוקח את החשבון בסוף הדייט.

בקריאה הקפיץ לי את אותה הבדיחה

בכל אופן, לגופו של עניין

זה חלק ממסע הרווקים/רווקות כנראה

לפגוש את מי שלא עד שפוגשים את מי שכן

מאחל לך שתמצאי מלך שיעשה אותך מלכה

בקרוב ממש

אני מכיר נסיך אחד ממין זכר אבל הוא קצת..

אה וגם החג יצא לי לפגוש שוב את הנסיך ההוא מפם פם

קיצר אכן ללא מעט מאיתנו יש גינוני מלכות מוטים רק צריך להמיר אותם לצד הזכרי סטירה או 2 והכל מתאפס

לק"י

אני חושבת ששני הצדדים צריכים להתחשב אחד בשני.

נכון שיש גישה או דיעה שלגבר יש יותר צורך לתת, ולאשה לקבל, אבל עדיין זה לא צריך להיות כזה דיכוטומי.

גם בנסיעה לדייטים יש הרבה במה להתחשב: שעות העבודה של כל אחד, מקום מגורים (נגיש או לא), יש רכב או אין.

זה לא שתמיד נפגשים עד חצות, והבחורה צריכה להגיע הביתה בשתיים בלילה.

(לדוגמא, היו פעמים שאני הגעתי לבעלי להפגש איתו, כי סיימתי לעבוד כמה שעות לפניו, והיה לי אוטובוס מהבית שלי ישירות. הפוך, לא היה לו איך לחזור בלילה הביתה. ובדייט הראשון שהוא בא אלי לעיר, הוא נאלץ למצוא מקום לישון בו, כי לא היה לו איך לחזור הביתה).

לק"י

אבל משומה החלטתי להביע את דעתי בכל זאת.

את נותנת דוגמא לבחור בלי רכב..

ככה שזה לא תקף

ואת האמת תפסתי ממך יותר אינטליגנטית להבין שזוהי רק דוגמה

מדובר באנרגיה של עשייה בחור יכול להיות הכי גברי בעולם ולהיות במקום של נתינה גם אם הוא הגיע באוטובוס

כדאי שנמקד את החשיבה במה יעזור לנו, כל אחד באופן אישי, להבין איך הוא מתקדם מהמקום בו הוא נמצא.

להאשים את האחר זה תמיד קל, זה אולי גם נכון, אבל זה לא עוזר :/

ואם עזר לך לפרוק - מדהים

לא אישית שלי ..

לשמוע את זה מעוד ועוד בנות

זה אומר שיש פה מגמה מסוימת

שלחלוטין לא רק אנחנו מדברות את זה ..

כותבת את זה פה כי גבר שעוד נותר בו הגיון יכול לשנות את זה וזה כבר עולם ומלאו..

כתבתי פה עובדות לא האשמה אלא התעוררות

לחשוב שכל דבר זה התקרבנות לא מוביל אף אחד לשום דבר

לפעמים יש ביקורת שמקומה להאמר 

ובאמת אשריך והלוואי שאנשים יתקדמו, גם בעניין שאת מדברת עליו.

אולי באמת יש לי אלרגיה יותר מדי קיצונית להתקרבנות

אני מבינה מה את אומרת אבל פחות מתחברת להגדרות חיצוניות של גברי ונשי ויותר להגדרה "מידות טובות" שבעיניי כולל והוליסטי הרבה יותר. 

(הכל זה מידות... מכירה גברים גבריים שלא היית רוצה לחיות באותו בית איתם...) 

התרבות הנוכחית שקוראת לשוויון ביחד עם אינדיבידואליזם מעודדת יצירת התנהגות כזו. 

וגם לבנות יש מה להשתפר, לדוגמא שהיום לגבר אין זכות להעיר לאשה שום מילה לגבי הצניעות שלה או לגבי כל דבר.

והוא צריך גם להיות שותף במטלות הבית, כי... שוויון. אז איך אפשר לצפות שהגברים ירגישו שיש להם מקום ותפקיד משמעותי?

חוסמים את הגבריות שלהם בכל דבר כי זה נחשב כוחני ואסור.

בתור גבר, הייתי מרגישה מנוצלת. 

כי למה כשזה מסתדר, בכל החובות- מצפים מהם להיות גברים, אבל בשאר הדברים? תסתמו!

ולכן, בחור ובחורה שיראת השמיים שלהם קודמת ל"יראת התרבות"

המידות הטובות שלהם, הכנות והחיבור לעצמם, יאפשרו להם להתחבר אחד לשני ובאופן טבעי למצוא כל אחד את המקום שלו בדינמיקה הזוגית.

הם קודם כל רואים אחד את הצרכים של השני! וזה יכול להשתנות לפי כל אחד, כי וואללה, לא כל הנשים לא יציבות ולא כל הגברים לא ממש רגישים. ולכן אני לא אוהבת את התבניות המוגזמות שמלמדים באופן חיצוני.

בחור כזה, ישתדל לעזור לאשתו במה שהיא צריכה מתוך מידות טובות ויראת שמיים, שמחה של מצווה! מידות כמו הכרת הטוב, שותפות, אהבת ישראל. לא מתוך שום תפקיד... 

והיא תשתדל להיות אשה טובה לפי רצון ה'! לתמוך בבעלה ולגדל את ילדיה לאהבת הקב"ה... לא תחפש להשלים מניין או לסיים מסכת!

ומובן שזה דברים שמתחילים בחינוך ודוגמא אישית.

אני חושבת שנכון, יש הדרכות ביהדות שמסבירות במה האופי של הגבר שונה מהאופי של האשה, ומה הצרכים של כל אחד וזה עוזר להבין אחד את השני.

אבל גם בלי ללמוד את ההדרכות האלה...! מידות טובות!! מי שדן לכף זכות, לוקח אחריות, לא משתלט מדי, זה ישתלב באופן טבעי עם האופי שלו בצורה הטובה ביותר.

מה שהכי חשוב זה להיות כנים עם עצמנו.

תודה שכתבת בסוף זה חשוב להעלות למודעות.

אם למישהו יש הערות-תיקונים אני אשמח לשמוע.

ואני מסכימה ידוע שיש גם לבחורה חלק נכבד

וזה לא קשר חד צדדי

מעולה שהכנסת את החלק של היהדות

כי באמת לא צריך הגדרות התורה מדריכה אותנו יופי

הרבה יותר טוב מכל הגדרה אחרת..

לגבי הפסקה הראשונה לא מסכימה איתך גבר שהולך לפי התורה יודע שהוא צריך להיות קצת יותר דומיננטי

וזה ממש לא קשור לתרבות זה קשור להמהות וללב

של גבר שהולך לפי התורה.

לדעתי אם בחור מתרעם הוא צריך לשאול את עצמו מאיפה זה נובע ..

ואם אני אתחיל לפתוח מה למדתי בשיעורי יהדות על המקום של האישה והגבר בתוך הבית היהודי

עוד יותר לא נסיים כמה הוא צריך לכבד אותה

כמובן במקביל .. היא צריכה להיות בעלת חסד

כתבתי את זה כאן כמה פעמים גם לאישה יש מקום וחלק .. זה ברור אולי ארחיב בשרשור אחר עליה

אם רוצים "גבר גבר" לפי הכללים של שני דורות אחורה, יש כאלה במגזר הערבי וזו אחת הסיבות שלבנצי גופשטיין יש כל כך הרבה עבודה.

ישר לשלילת הקצוות. יש די והותר "גברים גברים" בעם ישראל בלי להתדרדר לדוגמאות שהבאת.

וגבר גבר אמיתי דואג לאשתו ומגן עליה ולא תוקע אותה באוהל עם עוד 4 נשים. 

יש סיבה למה אנחנו צריכים לנהל חיים מאוזנים (יחסית) ולמה ציפיות לא ריאליות מגיעות לקצה לא הגיוני.

עם כל הכבוד( החלקי) שלי לרגישות המוספת וכל הדברים שמנסים להדביק לגברים היום, אסור לשכוח את הבסיס.

הפכו את זה להתנהגות גסה כאילו זה רע לתת

יש אצל @הפי  (ולא רק אצלה!) רצון לחזור אחורה לגבר הקלאסי. ויש בזה הרבה טוב ואני יכול לכתוב הרבה על זה שהעולם המודרני מחק את הנשיות ואחריה את הגבריות.

ושזה רע. וזה רע מהרבה סיבות.

גבר צריך לחזר? נכון. אבל אישה לא צריכה להיות פאסיבית. היא צריכה לפעול בדרך שלה כדי להיות הדדית בקשר ובאינטרקציה. אחרת זה לא חיזור, זו הטרדה.

(אגב, המלחמה עשתה הרבה טוב במובן הזה, פתאום לגיטימי להיות גבר-לוחם, פתאום כל טינדר מלא בתמונות של גברים על מדים במילואים, וכו')

מצד שני, היה לי שיחה ארוכה פעם עם @צחקן והוא אמר ש "אנחנו לא רוצים להיות כאלה". אנחנו לא רוצים להיות עם הצדדים השליליים של האנרגיה הזו שכוללים למשל אלימות (בעיקר כלפי גברים, אבל לא רק), או התנהגויות שהיו מקובלות במקומות עבודה עד לפני שלושה עשורים והיום נחשבות עילה ל "מי טו".

אנחנו לא רוצים לוותר על הרגישות. בטח לא אני (שעונה להגדרה של רגיש מאוד). אנחנו לא רוצים להקטין נשים בחזרה ל"נסיכות" ובעצם להחזיר אותן הביתה למטבח ולכביסה. אנחנו חיים בעולם מודרני ולא סתם הגענו לשם. יש לזה סיבות מאוד טובות.

בעולם שבו גבר צריך להיות בגירסא הקלאסית שלו אין מקום לרגשות מהצד הגברי. והפורום פה מחייב ניסוחים עדינים ורכים אז אני לא יכול להתבטא בצורה בוטה יותר כדי להבהיר נקודה.

נחש מה? בעיני אובר הרגישות היום היא נזק מטורף לגבריות נורמלית.

אני מבין שבתור אדם רגיש מבחינתך זה דבר חיובי, בעיני( וממש לא רק בעיני) זה אובדן זהות ודרך.

וכאמור - לא חייבים לחזור לשלילת הקצוות. סבא שלי היה סופר גבר גבר במונחים שלך ועם זאת ודווקא בגלל זאת דאג לסבתא שלי מכל משמר. 

אבל היא שם. אף אחד לא ביקש אותה (לשון המעטה). לא נשים ולא גברים. 

באמת שלא צריך להיבהל.

לא צריך להיות "גבר גבר" ולא "אשה אשה". כן יש את התכונות האופייניות באופן כללי לאיש ואת אלו של האשה - בבסיס.

אבל יכול להיות גבר קצת נשי (רגיש יותר, קצת אולי מעופף, אולי חולמני, אוהב לכתוב שירה..) ואשה מאוד פרקטית,

שתי רגליים על האדמה, במתמטיקה היא 10, ואין לה ולא כלום עם כנפיים...)

אז מה?

אולי אנחנו מדברים קצת בקלישאות; כך כתוב וכך צריך להיות, ואז הציפיות שלנו בהתאם.

אולי פשוט לבדוק כל דבר לגופו? עם איזו בחורה אתה מרגיש נינוח, מקובל, זורם

ועם איזה בחור את מרגישה משהו כזה?.......

יש לי הרגשה שיש הרבה הרבה דיבורים סביב הנושא של מי נותן למי, כמה ואיך,  ופחות

העזה ומוכנות לקפוץ למים.  כאילו מרב פחד, מתבחשים ובוחשים באותו נושא. קצת

בזבוב אנרגיה  טובה. חבל.

אבל אולי אני טועה. בהחלט.

מותר לעבור לנושא אחר?

מישהו יודע על פורום רציני בעניני ספרות וספרים? איכותי? נקי?

לאנשים מבוגרים (לא נוער)?

תודה!

זה נכון שלא חייבים להיות קשורים למסגרת קשיחה לחלוטין של הגדרות אבל בבסיס - כן.

אישה היא רגישה יותר וגבר שכלי יותר.

אישה יותר מתחדשת ומשתנה וגבר יותר יציב.

אישה יותר חיה את העכשיו והדרך והאיש את העתיד והמטרה.

ועוד ועוד.

כמו כל דבר בחיים - יש קצוות. אבל זה המצפן והכיוון. 

אולי אני טועה, אבל אני מגיעה לדייטים בגישה שונה.

אני לא מצפה מבחורצ'יק להיות גבר, הוא חצי ילד בעצמו, ממש כמוני. אני מצפה להכיר אותו כבן אדם, אחר כך כגבר. קודם תהיה כמו אח שלי, שיהיה חיבור, שנתלהב ממשהו ביחד, שאני ארצה לשתף אותך. אחר כך תבחר אם אתה רוצה להעניק לי ולדאוג לי ואני אבחר אם אני תומכת בדרך שלך ורוצה להיות אשת בריתך. ואז יש מקום לכל ההתנהגויות הגבריות/ נשיות. 

שהייתי בת 18 ועשינו דייטים מחוץ לישיבה שלו

ככל שהוא גדל הוא מתפתח יותר לומד עוד

חלק מהלמידה זה לפתוח את הלב ולחשוב במה הוא יכול לתת

אני יכולה להבין שאת לא רוצה הגדרות אבל את בסוף מחפשת בחור תורני הוא יביא לך שפע של טוב(;
 

כנל אישה אבל אני מתעקשת לא להכניס את זה פה

יכול להיות שאני לא בוגרת בעצמי. שיהיה בהצלחה לכולנו.

הכל טוב

פשוט חושבת באופן אחר ואני יכולה להסכים עם 90 אחוז ממה שכתבת 

מעבר לזה שכך נראה לי באופן טבעי

שמעתי פעם דבר תורה על: "אחותי רעיתי יונתי תמתי" משיר השירים

שקשר צריך להיות בנוי לפי הסדר הזה.

להעמיק בהדרגה. זה כ"כ יפה...

אני לדודי ודודי לי 

דודי לי ואני לו

2 הפסוקים האלה מראים על טבע של קשר בריא והם מאפשרים את ההדרגה והחיבור 

ככל שהדבר הזה יותר בתודעה שלנו ככה הדברים יהיו בדרך הנכונה והקשר ייבנה 

אם מההתחלה התקשורת היא חד צדדית אז הקשר ייגמר מהר

את מבינה נלך לפי הרוח הזו

הכל יהיה בול

(ואולי קשור גם לרגישויות).

אבל באיזה שהוא מקום קצת חלקית. כלומר- אנחנו גם וגם וגם וגם. גם אנשים רגישים שרוצים חיבור אוהב וגם חיות ביולוגיות שרוצות את התפקיד הביולוגי. גם נשמה וגם גוף. גם רוח וגם שכל.

אבל ברור לי שבהתחלה החלק שצריך להתמקד בו הוא הנפשי, השאר בינתיים ברקע (את השכלי מבררים בבירורים ועוד קצת בפגישות אבל כבר לא מתמקדים, וגוף זה אחרי זה כמובן)

ממליץ לך על החוברת של הרב מרדכי שטרנברג היא עוזרת

יש לך קישור?

את מתארת רצון למעשים מסויימים מצד הגבר כי ככה את רוצה ומתארת זוגיות, כשבפועל לא נשמע שעשית תיאום ציפיות עם מי שעומד מולך או הבהרת לו את הכוונות שלך.

חשוב לך שתיפגשו קרוב אלייך? מוזמנת לספר לו, ובנעימות. כן, גם הוא בן אדם ולא חייב לך שום דבר.

עוד לא התחתנתם וגם אחרי החתונה מומלץ לדבר בנעימות.

לא הכל הוא הבין מיד, אבל יש מידות טובות ורצון להקשיב? זה בסדר גמור. בונים את זה. הוא מארגן את עצמו כדי להתאים לצרכייך וגם אם אתם הכי מתאימים בעולם תגלי שיש פערים שצריך לעבוד עליהם. זוהי העבודה הזוגית...

מישהו לא רצה להגיע אלייך למרות שהסברת לו שזה חשוב לך? שווה לברר מה הסיבות שעומדות איתו.

במידה והגבר לא רציני או לא אחראי או לא רוצה להקים בית ורק משחק אפשר לראות את זה בעוד דברים

הדוגמאות שהבאת לא אומרות את זה בעיני ובשילוב עם סיסמת ה"נסיכה" זה קצת הופך את זה לנתון לפרשנות אישית- משהו קצת לא בא לי טוב אני ישר אומרת לעצמי 'אני נסיכה וזה לא מגיע לי'.

באופן אישי חושבת שלא כדאי להתנהל מהמקום הזה.

ב"הצלחה

דווקא ב"ה חמסה הגברים שאיתי בדייטים מתייחסים אלי יפה מאוד ..

דיברתי על המגמה הרווחת וממש שאני שומעת וראיתי

רוצים לקחת את זה בתור ביקורת בונה תקחו

רוצים לבכות ? תמשיכו

ואני חושבת שמי שזה הזיז אצלו משהו לממש מתעצבן בזה זה לא סתם .. כנראה נגעתי בנקודה ..

אלא אם כן עיצבן אותו הניסוח שזה משהו אחר

אבל בסוף כדי לעלות נושא צריך לעלות אותו עם הבהרה שלא משתמעת לשני הכיוונים.

ברור לי שגם אישה חייבת לתת אבל זה לא הנושא פה

לכן כלום פה לא אישי

הגבתי על מה שכתבת, זוהי דעתי בכלאופן.

הניסוח באמת מאשים את העולם הגברי ומודה שאת זה אני לא אוהבת לקרוא. אז אולי זאת ה'נקודה' שנגעת בה, זאת טעות בעיני לנהוג ככה.

גם כשמעלים נקודה בצורה לא משתמעת לשתי פנים צריך לקחת בחשבון שיש כאלה שלא מסכימים ולא רק כי זה 'הזיז אצלם משהו'.

ועל הבקשה/תפילה למציאת הגבר שלך ושל כל אחיותייך למסע, במהרה ובטוב שלם ב"ה

עם הכמיהה לגבר שיעטוף, ישפיע, יעניק ויראה את האחת שלו

ובעיקר יאיר מהאור העצום שלו ושבו, שאת כ"כ מאמינה שיש בו, על החצי השני שלו

וכמובן יוחזר לו אור שבעתיים ממנה

וכמו שאומרים יעשה אותה מלכה

והיא תעשה אותו מלך

ראיתי גם את ההדדיות באותה בקשה שלך, שברור לך שגם האישה תיתן לאיש שלה, תראה אותו, תייקר ותעריך אותו, תהיה עם הכרת הטוב אליו, ועם ההשפעה העצומה שלה אליו גם, ושבחרת כאן רק להתמקד בבקשה הכנה הזו שלך ולכן לא הזכרת זאת.

אני מאמינה יחד איתך בכל העולם הגברי

ובטח ובטח בגברים היהודיים, אוצר ענקי ומאיר כל אחד ואחד מהם

עם קדוש עם בנים קדושים יש לנו! גברי עולם!

כמה טוב ואור יש בכם! אינסוף!

בעזרת ה' שתזכו להאיר מתוכו על אשת בריתכם במהרה ובשמחה ממש 🙏

אצלנו אישית נסעתי בפגישה רביעית נראה לי. וזה הרגיש לי בסדר כי המסביב היה מה שחיפשתי. בגישה דומה למה שאת מדברת עליה כ"גברית". ( והייתה אפילו פעם אחת שלא עבר לו האשראי ואני שילמתי (פגישה שלישית אולי) אבל לא ייחסתי לזה יותר מדי חשיבות האמת. יש מכלול, והוא מה שחשוב. 

בסופו של דבר מחפשים להיות שותפים ברגע שיש מכנה משותף אז כל השאר תופס מקום קצת יותר קטן

בעיניי

בפגישה ראשונה שנייה לא הייתי מצפה ליותר מדי האמת, אם כי בעלי הפתיע מעבר לציפיות ב"ה

כשבאים עם תמונה מובנית מראש של איך דברים אמורים להראות וזה הדבר היחיד ששמים עליו פוקוס, יכול להיות שנפספס דברים אחרים חשובים לא פחות

כמו שהרב אוהד תירוש אמר זה הופך אותך לאדם טכני 

הם לא נסיכות. הם צפרדעים שקוסמת רשעית הפכה אותם לנסיות (נסיכים)....

מה, אף פעם לא סיפרו לך את זה?

אבל,לפעמים לפעמים לפעמים, יש נסיך שהוא באמת נסיך. תפקידך ואתגרך הוא לזהות אותו ככזה.....!

שהם באמת לא נסיכות אמיתיות; הם צפרדעים שקוסמת רשעה הפכה אותם לכאלה;

מה, לא ידעת את זה?!

אבל לפעמים לפעמים לפעמים יש ביניהם נסיך שהוא באמת נסיך.

האתגר שלך הוא לזהות אותו בין שלל המקרקרים....

תצליחי ובשורות טובות בקרוב ממש!

רק לא להתייאש, אומר ר' נחמן. אין כזה דבר; יאוש! (כל עוד הקב"ה מנהל את העולם ואת החיים שלנו. תנדנדי לו.

הקונפליקט הזה והגבול בין קבלה מלאת חן של האישה, לביו נצלנות וחוסר הכרה ברגשותיו של הגבר.

, יכול לענ"ד ללוות גם בנישואין עצמם, וכשהם חלילה מתפרקים הוא יכול לצאת בצורה הממש מעוותת שלו שלא תדעו.

מצד אחד, כמו שאמרו כאן, הרבה מהמשיכה של גברים יושבת על זה שהאישה "מקבלת" מהם ומעריכה אותם.

מצד שני, לפעמים זה יכול להרגיש כמו נצלנות, דרשנות, וראיית הגבר כפונקציה ש"תפקידה" רק לספק את כל צורכי האישה, בלי שהיא מכירה בו בכלל כאדם מהצד השני.

מצד שלישי, נראה שגם הנשים עצמן קצת נוטות לבלבול בנושא זה לפעמים, מצד אחד רוצות ש"יפנקו אותן", שיהיה "גבר-גבר" שיודע להוביל ונשאר תמיד חזק.

מצד שני, לא רוצות להיות "ילדות קטנות" ש"אומרים להן מה לעשות", חשוב להן גם "גבר רגיש" וכו'.

אני באמצע להגדיר לעצמי את הגבול הדק, אולי כשהאישה באמת מכירה במאמצים של הגבר ומעריכה אותו, בלי לקחת אותן כמובן מאליו ןכמשהו ש"מגיע לה", וכמובן יכולה להתחשב גם ברגשותיו וצרכיו שלו, אז זה מלא חן ומגביר משיכה.

כשזה לא בצורה הזאת, זה מרחיק.

כנראה שלא הבנתי אותך נכון, ואולי יש פה עוד שאתי באותה סירה.

אם אני לא טועה התרגום של הסדרה זה "הסכם חתונה"
Wedding Agreement: The Series (TV Series 2022– ) - IMDb

ויש לדעתי המון מה ללמוד מזה, גם הגברים וגם הנשים.

הכותב זה בן או בת?
ומה המסר?
בקצרה או בישירות, אני אפילו השתמשתי ה GPT כדי לנסות להבין ואני עדיין לא בטוח שהבנתי

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

.

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

האנרגיה הגברית נשית היא מאוד חשובה בקשר ונראה לי שנוגעת בנקודות אמתיות.

אנסה להגיד עוד נופח, תגיד לי מה אתה אומר על זה.

קבלה נשית היא סופר חשובה, והיא תלויה טיימינג ומסגרת.

כמו שהראת בדוגמא שהיה בעיניכם שהסתכלתם אחד על השניה ואז שלפת את החטיף.

אממה, תגיד הסיפור של הגבר יהיה מתי אני לוקח צעד אחד קדימה. וזה רחוק מלהיות מדע מדוייק.

וקבלה היא לא רק עניין טכני אלא עניין מהותי.

יכול להיות שמבחינה טכנית הבחורה תסרב לקבלה אבל מהותית הסירוב יהיה סוג של נתינה.

כאשר במהלך קשר הגבר נותן בצורה טכנית, אבל מבחינה מסויימת זה לא הכי מתאים לבחורה, אז הבחורה נותנת מתנה לגבר שהיא מסרבת. כי ככה נוצרת תקשורת יותר טובה ביניהם. אז בעצם הקבלה הכי טובה זה לסרב.

בנוגע למה שאמרת לגבר - בנות הרבה יותר תזוזתיות ולכן היציבות שהגבר נותן היא חשובה. ההובלה בעצם נותנת לגבר את האחריות על המפגש ועל השיח ומכך האישה מרגישה יותר בטוחה ומשוחררת. כמובן כל זה על דרך כלל.

"כאשר במהלך הקשר הגבר נותן בצורה טכנית" -זה העניין אסור שזה יהיה טכני. זה צריך להיות אמיתי. זה בדיוק כמו שיש בחורים שמשחקים אותה גברים אלפא אבל בתכלס הם רק משחקים אותה והביטחון שלהם בריצפה. בחורות קולטות ומרגישות את זה.

אני הצעתי רק שאנחנו נופיע יותר את הצד הגברי שבנו

אז צריך שיהיה תיאום טוב בין הבחור לבחורה.

בין כל זוג קיימת דינמיקה ייחודית שהם בוחרים לפתח ביחד.

בכל קשר יהיו דברים שלבחורה יהיה פחות מתאים לקבל ויהיו דברים שהיא תאהב לקבל.

לכן זה סוג של ריקוד שבו גם עדינות מסויימת.

מותר לא להיות מדוייק ואז לדייק בפעם הבאה. זה הכרחי וזה בלתי נמנע.

אם אני מהותית מתכוונן לתת לבחורה אז ברמות שונות אני צריך גם לדעת מה היא רוצה לקבל וגם לקבל סירוב או דיוק ממנה ביחס לזה, בלי ליפול מכך מהכיסא.

ישבנו על הריצפה(;

דבר שני, ברור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.

בתכלס בכללי המהות של הגבר זה לתת והמהות של האישה זה לקבל.

ברור שיהיו יוצאים מהכלל יכול להיות גבר נשי יותר ויכולה להיות אישה עם תכונות גבריות.

במצב תקין אם לצורך העניין הבחורה מזמינה את הגבר לגלידה ומשלמת עליו זה יוצר איזה שיפט בהרגשה וזה לא סתם

אני אישית תמיד נגעלתי מכל המשחקים האלה,

דווקא אלה שעשו את זה הצליחו די טוב.

(אולי יש בנות שנזקקות ליחס/תשומת לב...)

ואני לא יותר טוב ממך בשום דבר.

אבל שתדע שכל אדם מחוייב לתקן חטאות נעורים.

ומי שלא מתקן יורד עוד יותר,

ואחר כך הצער על החטאים הוא גדול מאוד והבושה קשה מהכאב.

אני מבין גם את הרצון שלך למצוא את הזיווג ולהיות אדם שלם לפי ה'.

אבל "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" הוא פסוק ממגילת משלי (פרק י"ט, פסוק י"ד).

לכן אין עיצה אמיתית חוץ מתפילה ולה' הישועה.

ויש אנשים שדילגו על הקטע הזה

חלק מתוך מנטליות

חלק מתוך פחד

לא ברור לי איך הם מתכוונים לגדול

רבי נחמן מסביר שאפילו הרהור או מחשבה זה פגם גדול מאוד בנשמה ובעולמות העליונים.

מהתגובה שלך אני רואה שאין לך מושג מהי דרך ה',

אבל ברור לי שלא עליך האשמה אלא האשם הוא האדם שחינך אותך (הורים מורים ורבנים).

ואני יכול להגיד לך בבירור שאתה וכל הפורום הזה (וכל המדינה) רחוקים מאוד מקדושת המחשבה והנשמה - ונשכחה תורה מישראל.

אבל בזכות הצדיק האמת יחזור העולם לתיקון בשלימות.

נ נח נחמ נחמן מאומן הפתק אמת ותורתו אמת.

לא בזכות צדיק אחד.

ובישביל להגיע לתיקון עוברים קודם בחרא ומתקדמים משם. ככה עובדים מנגנונים התשובה

רואים שלא למדת את כתבי הרב

נכון, שאחרי החטא, האמירה היא שכנראה היה פה עניין רוחני, אבל זה בוודאי לא משהו שאפשר לומר לפני החטא.

(הסתירה כאן היא השאלה של ידיעה ובחירה, שבצורתה הפשוטה מעולם לא הבנתי אותה, עד שנחשפתי לאמירות הנועזות והיפות של האיזביצ'א בנושא)...

אבל בפועל, כן. כל העולם הזה בנוי ממנגנונים של כשל ובנייה

אשמח אם תשתף מאמירותיו

ואין לי את זה תחת ידי כעת, אבל יכול להיות שהציטוט המרכזי היה מתלמידו ר' צדוק הכהן מלובלין, והנה הציטוט מצדקת הצדיק אות מ' ( באדיבות ג'מיני):

עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות – רוצה לומר: שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון ה' יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא, ב): שלוש פסוקים כו' "ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי" כו';

וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר "ארבע מאות שקל כסף", ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו: במקום הבחירה – שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה – שם באמת אין מקום לבחירה.

לגבי הבחירה והידיעה זה מעניין, אבל חבל שהוא לא מסביר למה או איך

יש הרבה טעויות גם בזרמים היהודיים הדתיים השונים והמגוונים על כל צבעי הקשת.

לכן ה' עשה איתנו חסד גדול הקדים רפואה למכה ושלח לנו את הצדיק הגדול.

הוא משה רבינו הוא רבי נחמן מברסלב שהאש שלו תוקד עד ביאת המשיח, כולם צריכים לקבל ממנו התורה הקדושה והדרך האמת.

ונתן לנו עצות נפלאות שכולם מקדשות את האדם בכל מיני קדושות - תיקון הכללי תפילות התבודדות תורות כאלה שכולם רפואות לצאת מהחושך הגדול בו אנו נמצאים.

תעסוק בהם ותראה חיים חדשים טובים ונפלאים.

אם אתה יודע מהי הדרך להגיע לתיקון העולם, אז הייתי שמח ללמוד ממך.

אבל אם הוא מבקש? מזה אומר?

שהייתי בשיעור היה הרבה אוכל בשולחן ולקחתי עוגיות והוא כל שניה בחור מצחיק שאל אותי אפשר עוגיה? והבאתי לו ואז הוא שאל אם אפשר עוד אחת? שיגע אותי. ולא לקח מהשולחן כי טען שלקחתי את כל הטעימות

אז אחרי 3 נגלות אמרתי לו אבל לא יהיה לי ,אז הוא הלך לקנות מהמכולת למטה טימטם ואז הוא אמר זה רק שלנו אנחנו לא חולקים ... הוא גם הכין לי שוקו ואז התעצבן עלי שאמרתי שהוא מגעיל שקל לבחון את החברות הזו מחדש.. אבל היה לי קשוח כי הרב מדבר חזק וזה מבהיל

שאדע ללכת גם

חלב יש פעם ב..

אבל בכל שיעור שאני נמצאת בו .

יש גם מישהי ממש קסומה שממש מביאה עוגות לפעמים סלטים אפילו ,באמת יש אנשים מתוקים.

כל מקום דתי יש מי שמארגן פעילויות תורניות תפנה לגרעין.

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

אם את יצאת איתו,

כנראה חשבת שיש פוטנציאל,

רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.

האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???

אין כזה דבר אדם מושלם.

כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.

ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,

כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -

כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??

אפשר להגיד,

לא התאים,

לא הלך,

הוא לא בכיוון שלי.

אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.

מה שלי נראה נכון -

אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.

כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -

מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,

האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.

ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.

יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.

ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).

וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.

בקיצור,

נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.

כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.

אבל ברוב גורף של המקרים -

בעיני זה חסד מאוד גדול,

כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.

בשולי הדברים,

פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,

והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.

גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -

ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.

לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.

מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,

ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.

(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)

אם השכל שולט אז כן.

אבל אם יש משקעים ורגשות יתר עדיף להימנע.

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

דיברתי עם בחור עשרים דקות לפחות רק כדי לגלות שהוא לא קשור אלי .. אבל הוא הביא לי מתכון לסלט חצילים אז לפחות יצא מזה אוכל .

אני כל הזמן אומרת לעצמי בראש תתפקסי תזכרי מה רצית וזה עוזר לי בגדול .

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

אני ממליצה לך על "לאהוב את מה שיש"

ספר לא כל כך קל לעיכול אבל עוזר מאוד לשמוח במציאות ולהסתכל קדימה, לפרק משקעים מהעבר ולצמוח מהם.

אמנם של כותבת גויה אבל אותי לימד הרבה אמונה.

אבל אחרי 3 חודשים, לשחרר

ולהבין שאין אף בחורה בעולם, מיוחדת ככל שתהיה, שבגללה "אוכלים את הלב" כשהיא נפרדת ממך.

זה פשוט לא נכון ולא הגיוני. לא ריגשית ולא שיכלית.

זוגיות זה כמו עסק, שותפות, ברגע שצד אחד לא מעוניין,

לא משנה הסיבה, אז אין כאן שום בעיה. שום דיון. כי אין כאן כלום.

זה כמו שתסתכל על השכנה שלך בת 80. אין בינכם כלום וברור שאין מצב ש"תאכל הלב" בגללה. זה בדיוק אותו דבר כאן.

מתי "אוכלים את הלב?"

אם פגעת במישהי שאוהבת אותך .

אם עצבנת מישהי שאוהבת אותך.

ויש כעס, ויש מתח, ויש תחושה לא נעימה.

כאן זה בדיוק הזמן "לאכול את הלב", לעשות חשבון נפש ולהפיק לקחים כדי לשפר את השותפות.

אבל ברגע שצד אחד אומר "נגמר", ואין שום ריב, שום ויכוח שגרם לזה, אז זה הזמן לשחרר כי הסיפור נגמר בלי לאכול שום לב. פשוט לתת לנפש לנוח קצת,

לנשום אויר, לעשות דברים מחזקים ואז אחרי הפסקה קצרה (כל אחד והקצב שלו) לחפש שותפה טובה יותר.

בהצלחה.