אני יכול להבין את הביקורת שלך ובאמת את צודקת. את מדברת על גברים עם מנטליות מסוימת או התנהגות מסוימת

נניח שבחור יוצא עם 20 בחורות רק פעמיים ואחרי זה מחליטים שלא מתאים ונפגשים ממוצע אחת לשבוע,

נוסיף את ההנחה שהוא גר באזור ירושלים והיא במרכז או הפוך כך שיש שעה בין לבין, נשמע לך הגיוני שכל שבוע במשך שנה הוא יסע הלוך ושוב שעה לכל כיוון?

תחשבי שניה על הסיטואציה,

בחור מסיים את העבודה בחמש וחוזר הביתה כדי להתארגן, הוא יוצא בשש, הם נפגשים לשלוש שעות, כך שהוא יחזור ב23 בלילה. (וזה בהנחה שהוא באמת יוצא מוקדם)

למה לא סביר שבדייט שני היא תתקרב אליו?

איך זה שאם הוא מצפה לכך שגם היא תשקיע הוא מכונה בציניות "נסיכה" והיא שבברירת מחדל נפגשים אצלה ובטח בפעם הראשונה בלי שאלה זה מגיע לה?

אני רוצה להעלות מכיוון נוסף:

לרוב אני מתקרב לכיוון הגברת ונפגשים באזור שלה, אבל שמתי לב שהיו פעמים שהרגיש לי שמבחינתה נח להמשיך והיא לא חושבת על האם הקשר מתאים כי זה שואב ממנה הרבה פחות זמן כי סוף סוף נפגשנו במרחק הליכה ממנה.

אני לא בא לומר שום דבר פה על סיבה שמובילה לאי חתונה כי לדעתי קשרים לא נופלים על טכניות כזו, אבל אני חושב שהתפיסה המוצגת פה בעייתית כי היא בונה קשר שבו אחד משועבד לשניה ולא של שותפות.

שאין לך מושג מהם ..

יש הרבה מעבר לשעה פה שעה שם

לגבי החישובים שלך אני מאוד מקווה שאתה לא אומר את זה לבחורה בדייט

וזה לא שעבוד זה לפספס את כל המהות הגברית ..

גבר אמיתי דואג לאישה ללא מענוייין שהיא תחזור ב11 בלילה בדרך חזרה מירושלים 

יש הבדל בין דאגה למישהי שאכפת ממנה כי אנחנו כבר זמן רב, לבין פעמים ראשונות שחוזר על עצמו לא מעט.

מה את מצפה מהאישה שתעשה בשביל הגבר בפעמים הראשונות?

למה המהות הגברית היא שהגבר יגיע אליה שוב ושוב ולא להיפגש באמצע הדרך או אפילו שומו שמיים לעיתים קרוב יותר אליו? (גם ככה אנחנו מניחים כמובן מאליו שהוא הגיע אליה לאזור בפעם הראשונה)

בס"ד

מסכימה. אולי בפעם השלישית, אבל. בחורה היא תמיד פגיעה יותר.

לבין מה ש"מדליק" נשים ומייצר חיבור בדייטים. יש נשים שמצפות להיות "נסיכות" בקשר ושהגבר יוביל, ואחרות שמסתכלות בצורה יותר שכלית. כנראה ש @הפי  שייכת לקטגוריה הראשונה.

אגב, יש גם צורת חשיבה הפוכה: גם הבחורה צריכה להתאמץ. אחרת זה קל ונוח והיא לא מושקעת בקשר כמו שכתבת פה.

תודה, אהבתי את דבריך

לא מחפשת שום דבר שידליק או להיות נסיכה

כי אני פשוט אישה בת מלך והיא מהיותה נסיכה

אלא אם כן היא מתכחשת לזה ...

אני אגיד לך את האמת גם אם זה פחות נעים לשמוע

והאמת היא שיש היום מגמה של גברים לקחת לנשים את הקצת נוחות שעוד נשאר להן..

מי שמתכחש בענייני יקים משפחה ממקום ילדי ואין דבר מאכזב יותר מזה..

לגבי זה שאישה נותנת זה נכון כי אישה מטבעה נותנת ..

ואם בחור ירגיש לאורך כמה חודשים שהאישה לידו חסרת לב .. אין מצווה לסבול סתם .

אישה מטבעה רגישה בעלת חסד..

@ארץ השוקולד

אולי לא נפגשת עם אחת כזו

הראשונה זה שנשים נהיות יותר ויותר גברים. והשניה זה שגברים מרשים לעצמם להיות יותר ויותר נשים. זה בא ביחד.

אם את יכולה לפרנס, ויש לך אוטו ורשיון אז למה שלא נעשה במסלול הנסיעה חצי חצי? למה שרק אני אטרח לבוא אלייך? גם לי יש עבודה ועיסוקים ועניינים.

גבר כזה הוא לא "ילד" (יש לו עבודה ועניינים חשובים והוא צריך להיות עם העין על המטרות שלו בעולם, וזה נושא בפני עצמו). אבל זה נכון שאת מרגישה שהוא מתעדף אותך נמוך יותר. זכותך המלאה להגיד שזה לא מתאים לך.

יודע מה עם כבר נתקעת עליה

אני רוצה לראות בשעה 12 בלילה או אפילו 11

גם בחורות עם רשיון כמה כיף להן לנסוע במקומות שהן לא מכירות ..

למה להפוך את זה לנורמה

האם זה קורה לפעמים ? כן

האם צריך לקחת את זה כמובן מאליו? לא

אגב אמרת נכון

בחור שמתעדף את הבחורה שהוא יוצא איתה במקום נמוך ...

הוא ילד 

מסיבה פשוטה הוא לא יוצא מעצמו 

וזה בדיוק ילד 

יש לי תוכניות, יש לי עבודה, יש לי אחריות על מליוני דברים אחרים (ובהמשך, ילדים). גברת נסיכה זה נחמד אבל יש לי עוד דברים בחיים שאת זקוקה להם לא פחות מאשר ל"נסיכה". נסיכה זו הבת שלי בת החמש וגם אותה אנחנו מחנכים לקחת אחריות.

ואכן אין סיבה לעשות דייטים בשעה 11 בלילה. לדוסים - משיקולי ייחוד וצניעות, בין השאר. ונעזוב את זה שמבחינת בטיחות בסיסית זה פשוט לא נכון שאישה תהיה תלויה בגבר שהיא לא מכירה בשביל לחזור הביתה.

הפסקה האחרונה ..

ואם אתה ציני ואתה קורא לי גברת נסיכה אתה מפספס מכל המהות של מה שכתבתי..

לגבי הפסקה הראשונה ..

באמת צריכה להגיב להתמסכנות שכתבת שם

וזה שהשוות בנינו לבין מתוקה בת חמש?

נו באמת

שהוא בקושי מכיר.

אם מתאים לו וכיף לו ובא לו ליסוע קרוב אליה - מעולה. אם לא, אז פשוט לא.

אני מבין מאיזה מקום בנפש זה מגיע - הרצון הזה שיהיה גבר שיתייחס אליי כמו אל מלכה וכו'. במינון מסויים זה מבורך. אבל מעבר לזה - זה פשוט חוסר התחשבות מזעזע באדם שיש לו חיים ושאיפות ועולמות. את לא מרכז עולמו וגם לא אמורה להיות. גם לא בתרבות הקלאסית שממנה הגיע הרעיון של אישה כנסיכה.

באחת התגובות

תחפש אותה יש באמת הבדל מטורף בין ריצוי" כי צריך " לבין נתינה אמיתית לבחורה..

אבל אתה יודע קצת קשה להסביר לבחור שחושב שזה נובע מחוסר התחשבות מזעזע..

איך אפשר לצאת ככה לדיטיים או גרוע יותר לנהל ככה בית .

אני בטוחה שאי אפשר

כי זה לא דין וחשבון והבחורה מטבעה בעלת חסד ורגישות ..

היא לא תרצה לתת לך להרגיש רגשות כאלה בלתי נסבלים כמו שכתבת ..

קשר בריא לא כזה

מה אני מביא - את מכלול האישיות שלי, שכולל גם את העבודה ואת זה שאני לא פנוי אלייך עכשיו כי אני קורא משהו (גם בתור זוג שמנהלים חיים ביחד). זה שאני לא סמרטוט שלך זה כי אני גבר. בין השאר (ואם אני לא אתפקד הכל יקרוס, אבל זה נושא אחר).

מה את מביאה - את מכלול האישיות שלך. שבמקרה הזה כולל גם את הצורך הזה. שאגב, מי שהכי מצליחים להביע אותו מכמה סיבות זה בעיקר ערבים שמתחילים עם יהודיות.

ואולי....

למרות שיש לה מכונית למרות שהיא עובדת ומרוויחה היטב, למרות שהיא אולי בחורה שכלתנית מאוד ואתה רגשי יותר - מתחת מתחת לכל זה, היא....אשה!

העצמאות הזו של האשה, נראית על פניו, לכאורה, כאילו את ואתה שווים. מה ההבדל בעצם?

אבל היא נשארת אשה, על כל תכונותיה הנשיות, מאוויה הנשיים, בדיוק כמו כל הנשים בתקופות הקודמות.

אצל הערבים זה מתבטא בצורה קיצונית וברברית, אבל תמיד היה תמיד  ותמיד יהיה  - אותן תכונות של אשה כמימים ימימה.

כך שהעצמאות הזו המתבטאת בדברים שציינת, באיזה מקום, כן, גורמת לא לראות את הדברים המהותיים לאשה המסתתרים מתחת

לעבודה המשתלמת, רשיון הנהיגה, המכנסיים (אם..).  זה סוג של אשלייה, נדמה לי. ואז הגבר, אתה, מתבלבל ושואף/דורש יחסים

שוויוניים. אבל, ידידי, הקב"ה ברא אותנו, הנשים כך, ואתכם, הגברים, כך ולא יעזור שום דבר.

זה באמת מבלבל.

 גם אנחנו מתבלבלות מזה. לא פשוט.

סיימתי (תודה לקל)

ומה קודם?

חוצמזה שזוגיות זה מה שאמור להיות מרכז החיים. גם אחרי חתונה, מי שהאישה במקום שני או שלישי אחרי עבודה ולימודים, פשוט פועל לא נכון. ברור שיש מקרים של משהו דחוף, אבל בכללי זה אמור להיות אחרי האישה. (וזה כמובן גם מצד האישה לבעלה)

ואין קשר ללקיחת אחריות. באיזה הקשר הבאת את זה?

והבחורה לא תלויה בגבר, זה בדיוק העניין! הוא מגיע אליה, לא מסיע אותה לאיזה שומקום ובטח שלא מצפה שהיא תבוא לשם. 

אבל האם נכון להתייחס באותו האופן לזו שאני יוצא איתה פעם ראשונה? שנייה? אחרי חודש?

האם אני אמור לתת את אותו יחס והשקעה למישהי שאני יוצא איתה בפעמים הראשונות לזו שאני יוצא איתה אחרי כמה חודשים ולזו שכבר ברור לי שזו היא?

יש קסם באמירה שכן ואני אמור לשים בצד הכל בשביל אישתי ובשביל זו שאני יוצא איתה כי זו אולי אישתי. עם זאת, ברגע שאעשה כך ואתעדף מישהי שאני יוצא איתה פעם או פעמיים בתקופת מבחנים זה יכול להאריך לי את הלימודים שיוביל לכך שאהיה סטודנט לזמן רב יותר כאשר אתחתן או לחילופין זה יכול להשפיע על הנוכחות הקבועה של בחור בעבודה בדיוק אחרי שהוא השתחרר אחרי סבב שלישי במלחמה והעבודה גם ככה רוצה שהוא ילך אז הם יפטרו אותו. וכן על זה הדרך, צריך לקחת בחשבון שיחס ההשקעה בדייטים הראשונים לא מעיד שכך יהיה אחרי נישואין.

זה בסדר ליסוע קרוב אליה, זה בסדר לאסוף אותה מהבית, זה בסדר לעשות דברים שיעשו לה נוח ונעים. אבל זה מתוך בחירה ורצון ולא מתוך מחיקת האישיות ואפילו מחיקת הלו"ז. רצון זה מבורך. ריצוי זה רע.

בין הרצון לעשות משהו כי בא לי לצאת איתה עכשיו ואני רוצה שיהיה לה כיף וטוב איתי, לבין הצורך לעשות אותו ממניעים של ריצוי שבו אני מפחד שהיא תלך.

הראשון מבורך. השני מגונה ומייצר מערכת יחסים לא בריאה שבה יש צד אחד (לא תמיד הגברי) שרק נותן וצד שני שרק מקבלת. זה מתפוצץ בסוף ונגמר רע כי זה קשר שאחד הצדדים מרגיש שאין בו זכות קיום וממילא יום אחד כשהוא יתפוס את עצמו הוא יתנער וילך.

(לא בא לי להפנות מהפורום פה למקורות מידע כאלה, אבל תחפשי קצת אם את רוצה ותבררי איך נקראים בשפה של מאמני גברים המבחנים שנשים מעבירות אותם במהלך הדייטים)

עם הפסקאות הראשונות מאוד..

עם הפסקה האחרונה לא .. מסיבה פשוטה זה נראלי מגוחך עד מאוד ולא לפי היהדות

התכתבתי איתה, בא לי עליה (במובן הדייט של העניין), אני משקיע כי כיף לי להשקיע וכי בא לי. לא כי מישהו מחייב אותי.

אותו כנ"ל מצד שני. היא גם יכולה להשקיע כשבא לה

(ואם זו לא הסיטואציה אז כמובן, פשוט לא).

אנחנו לא באנו לעולם כי בא לנו על הצד השני..

באנו למלא פה יעוד חשוב

שאחד מהם אגב זה שאני אהיה אישה טובה עם לב טוב בריא ..

והוא יהיה גבר עם רצון כנה לתת .. ואם אין לו את זה מטבעו זה עבודה שהוא צריך לעבור ..

לצאת מהצד הילדי לגברי

בדיוק כמו בחורה שנמצאת בצד הגברי ולא הנשי או לחלופין בחורה שקשה לה לקבל

אבל זו שיחה שאתם לא מוכנים אליה

קודם כל בחירה, על גביה אפשר לעשות דברים אחרים.

לא זזים בעולם הזה בלי רצון. בלי האנרגיה בגוף של רצון. זה פשוט לא עובד ככה. לא אצל גברים וגם לא אצל נשים.

אם  אין רצון כנה לתת (ויש רק ריצוי שמפחד שהיא תלך), אז זה יגמר בסוף ואת התוצאה אפשר לראות בפורום 76.

אם בחור יעשה את זה מכפייה זה לא באמת שווה משהו .. וזה גם לא יתקבל

אף אחד לא רוצה שמישהו יעשה משהו מכפייה .

אבל זו הנקודה משהו צריך להיפתח בלב כדי להגיע לשם

השרשור מיועד למי שהלב שלהם סגור ? האם השרשור הזה יצליח לפתוח אותם? ברור שלא זו דרך ארוכה

אבל זו דרך קודם כל של מודעות ואז עבודה אישית עצמית של הבחור ..

אף אחד לא יוכל לשכנע אותו וזו גם לא המטרה ..

המטרה לעלות למודעות

כדי שהוא יעשה עם עצמו עבודה אישית ..

איך הוא יכול לפתוח את הלב ולתת מעצמו בכיף ולא כי צריך. 

אולי כדאי לברר לעצמנו, למה זה כל כך מפריע לנו; קמצנות? חוסר רצון לתת? דימוי עצמי לא הכי גבוה...

ואחר כך, כשהדברים יותר ברורים לנו לגבי עצמנו, אולי אפשר פשוט...לשוחח איתה על כך?

אם מדברים בכנות ומשתפים בהרגשה, זה יכול דווקא אולי להביא את הקשר למקום עמוק ואמיתי יותר..

ואז גם ניתן לראות אם היא מסוגלת להיות כנה, ולהקשיב לך ולהיות מוענה לשוחח על זה, להביע את

רגשותיה, מבלי להתקפד.

(לא תמיד בעיני הצד השני, לפעמים רק מול המנגנון שלנו עצמנו).

יש דברים שצריך לגשת אליהם לאט

יש עשרות כאלה, מחוייבות גדולה בכל פעם באה עם מחיר בסופו של דבר והשאלה אם זה מוצדק בהתחלה ולא רק כאשר רואים שבאמת יש קשר.

למה לא לפתוח את הדברים ולדבר עליהם בכנות?

לא במרמור, לא לבוא בטענות, לא להוכיח, פשוט לדבר:  תראי, אני אחרי סבב שלישי במילואים, ויש לי... ואני צריך....

יש לך אולי רעיון איך אפשר לנהל את הפגישות בינינו כך שלשנינו יהיה נוח יותר?

למה לא?   למה להישאר באמביוולנטיות? ואז גם היא שותפה להתלבטות, תהיה תקשורת אמיתית, ואתה לא תרגיש מנוצל. די פשוט. לא?

אף פעם לא הבנתי מה זה להיפגש באמצע, תמיד היה נראה לי מאוד הגיוני להגיע עד לבחורה ולא משנה איפה היא גרה, "דרך האיש לחפש אחר אבידתו ואין דרך האישה לחפש"..גם לא הייתי רוצה שהבת שלי תתחתן עם מישהו שאומר לה בואי ניפגש באמצע, בלי קשר לאם יש או אין לה רישיון ורכב..

מכיר מישהו שהיה צריך 3 שעות תחב"צ בשביל להיות עם מישהי רק שעה, ועשה את זה במשך כמה חודשים ובסוף התחתנו, לקראת החתונה היא באה אליו יותר, אבל הוא זה שהלך ועשה וטרח וככה האמת צריך להיות, והבחורה פשוט צריכה להעריך את זה ולא לקחת את זה כמובן מאליו, אפילו שזה מובן מאליו כי "דרך האיש לחפש אחר אבידתו" , אבל באופן שאתם לא מכירים וכו..למה שהיא תבוא לבחור או תבוא לחצי? 

שאני מסכים איתך ממש, אבל לי באופן אישי, אם הגעתי אליה ואני רואה שהיא מעריכה את זה ולא לוקחת כמובן מאליו, אני פשוט יודע שזו מישהי שיכולה להיות אישה מדהימה, ואני לא צריך שתעשה בשבילי ותגיע עד אליי..סתם דוגמא פעם נסעתי למישהי חצי שעה מהבית שלי לקחת אותה לאיזה פארק לשבת באחת הפגישות..ופתאום היא באה לי עם שקית חטיפים וכל מיני עוגיות שפגישה לפני שאלה אותי מה אני אוהב ואני לא קישרתי בתמימותי, על כן ידידי אין צורך שתגיע עד אליי לפעמים יש דברים ממש קטנים שמראים מי הבן אדם.

ודבר קטן לחפש "שותפות" בעיניי מחטיא למטרה, שותף זה בעסק, פה אתם מקימים בית, אין חלוקת תפקידים מסודרת, יש רצון ואהבה ותמיכה אחד בשניה, זה הרבה מעבר לשותפות, פשוט כל אחד צריך להיות במקום שלו, גבר שיהיה גבר, ואישה שתהיה אישה..יתירה מזאת אם ארחיב אני עלול להסתכן ושתתקיים בי מצוות הסקילה, על כן אחתום פה פתקא טבא לכולם.

אתה טרחת בלהגיע אליה - והיא טרחה מהצד שלה. יש פה הדדיות.

אני בעבר נסעתי לדייטים בעיקר באוטובוסים, והייתי צריכה לצאת שעה לפני הזמן שקבענו, ולא התייחסתי לזה כהרבה זמן.

אולי הפרופורציות שלנו שונות…

זה כלל הרבה פעמים שעתיים+ באוטובוס. לא היה לנו רכב (גם לא למשפחה, לא רק לי אישית) והיו נסיעות חינם על ירוק. היו ימים.

אם זה היה רק חצי שעה לכיוון, לא הייתי מעיר מילה.

מסכימה במאה אחוז.

וכאן, בדוגמא, עצם העובדה שהבחורה הביאה חטיפים וכו', מראה שהיא מעריכה ורוצה לתת גם משלה.

אני הכנתי לגבר עוגה של שלוש שעות עבודה ..

מה הקשר? באמת ברור שאני מדברת על בחורה עם לב טוב בעלת חסד נתינה מטבעה

לא זוכר כמה שעות עבודה לקח לי

אבל זה היה בהחלט מאמץ בשבילי (לזכרוני לא הכנתי עוגה לפני העוגה הנ"ל)

אבל להכין עוגה לדעתי לא שייך בסתם דייט

אם בחורה יודעת שמשהו מסויים יעשה את הבחור שמח אין עניין שאם היא רוצה תבלום את עצמה..

זה קשר 

בפגישות ראשונות, עוגה?!  ל...ל..לא הייתי עושה דבר כזה. לא בשתיים שלוש פגישות ראשונות.

אולי זה נובע שאין לי לב טוב ויכולת נתינה, או שזה נראה לי מוגזם; אביא משהו או אכין כשהפגישות

הרבה יותר מתקדמות. אחרת זה יכול לעורר: או פחד של הצד השני (מה היא חושבת שהיא כבר 

התחתנה אתי?!  או איזו מחשבה/ציפיה  אחרת לא נכונה ולא תואמת את המציאות).

הוא לא חולה, ב"ה, לא גווע מרעב (יש להניח) ולא התנה את הפגישה בהבאת עוגה....

אולי במגזר מסוים זה נהוג ומתבקש, אצלנו -לא.

אני עושה מה שמרגיש לי נכון כי באמת כיף לי לתת

תביא לו להגיד על כל דבר לא

ומעניין למה זה כל-כך כואב לך

נסיכה

זה שתזכור שאתה גבר והיא האישה

אם תהפוך אותה לגבר היא תתהפך עליך יום אחד או תקרוס לחלוטין או תתרחק בבום

גבר אמור להחזיק מעמד גם כשאשתו מתרסקת. זה חלק מהמנגנון. בשביל זה הוא חייב להיות עם עמוד שדרה יציב ויכולת לבחור את מה שנכון לו באותו רגע (שזה כולל גם להשקיע בה ובקשר, אבל לא רק). אם הוא נסחב אחריה טכנית ורגשית כשהיא תקרוס גם הוא יקרוס אחריה.

מושגים שחלקם נכונים

אבל אתה מתעלם מהרבה דברים לא נכונים שאנשים עושים על מושגים שנכונים חלקית ..

חכם אבל מביך

סליחה, אבל זה עניין שלו.

ברור שאם אני גרה באיזה חור בדרום והבחור בירושלים, הגיוני להיפגש איפשהו באמצע (דייט ראשון נראלי יותר שייך שהוא יגיע אלי)

ומצד שני גם לא היית נותן לבחורה לחזור באמצע הלילה באוטובוסים (וגם לא באוטו תכלס) שעתיים שלוש נסיעה לאיזה חור. הרבה יותר הגיוני שהגבר יסע ולא הבחורה.

ואם גרים במרחק סביר, עוד יותר לא רואה סיבה שלא יסע.

(אגב אני לא דיברתי על מרחק הליכה אלא גם נסיעה סבירה באוטובוס, פשוט שיהיה יחסית קרוב לבחורה, ושלא תצטרך להיתקע בלי דרך נורמלית לחזור הביתה)

ואם מישהי לא לוקחת מספיק ברצינות את הקשר, זה עניין אחר. זה קשור לאופי ולא להאם מגיעים עד אליה או לא, במיוחד שבחורות יודעות להעריך גבר שמגיע עד אליהן. לא בטוח שהיא מעריכה? תשחיל בשיחה (לא כהאשמה!) שנסעת הרבה זמן לפגוש אותה. אם היא עדיין לא מעריכה, זה סגנון של בחורה שלא בהכרח מתאים לך… אבל זה לא אומר שמי שאתה מגיע אליה פחות לוקחת ברצינות קשר, אלא הפוך לפעמים.

ואת כל זה אמרתי בתור אחת שיצא לי לנסוע גם קרוב לגבר ולא אלי. זה לא מפריע לי ברמה האישית, במיוחד אם יש קשר קרוב יותר כבר. אבל לפחות בהתחלה מרגיש לי לא שייך. זה חלק מהתפקיד של גבר. 

אבל האם מציאת מקום באמצע בפעם השניה כאשר בפעם הראשונה נפגשים אצלה זה עונש?

שימי לב שהנחתי שלא מדובר באיזה חור, אלא אזור נורמלי להגעה בשני הכיוונים אבל רק לוקח זמן. 

אישית, כמעט תמיד נפגשים אצלה ונדירים המקרים שמישהי נסעה אלי ואפילו בחצי הדרך לא קרה כמעט. אני לא יודע אם זה בחירה נכונה מצידי, נראה לי שכן, אבל יודע שיש לכך תוצאה מצטברת על שעות העבודה. 

תזכרו שיש לא מעט גברים כעת שגם ככה לא היו הרבה בעבודה בשל מילואים במלחמה, חשוב להם שלפחות לא יהיו במינוס שעות אם כבר הם משוחררים ובעבודה.

האמירה הכה נחרצת של הפי שזה דרישה בסיסית די מרתיעה למען האמת.

ולגבי הטענה שלהסתכל על כל קשר כיחיד והשאר לא רלוונטיים, זה חצי נכון לדעתי, אני מסכים שלא צריך להתחשבן מקשר לקשר. עם זאת, יש מחיר מצטבר מכל הקשרים. למשל, מקובל שהגבר משלם פעם ראשונה ואני מסכים עם זה, בין אם נחשבן ובין אם לא, יוצא שיש מצב שגברים יוציאו אלפי שקלים בקלות על דייטים לקשרים שלא קרו, התוצאה עדיין קיימת. גם כאן ביחס לנסיעות, יש פה תוצאה שקיימת ללא קשר לאשמה וכדאי להכיר בתוצאה.

אתה נכנס לדוגמאות ומקצין אותן מאוד ולא מבין שזו דוגמא

והאמת זה מעייף אתה נותן דוגמאות של חזירות כאילו אתה יוצא עם מכשפות ולא עם בנות עדינות

אשמח לענות לך באמת

ולא מקום כרגיל מתגונן שאתה כרגע נמצא בו

בחרתי מקומות שהם לא ממש רחוקים, לא דיברתי על נסיעות מקצה העולם ועד קצהו אלא מרחק שהוא יותר מנסיעה רגילה ליום אבל מאוד סבירה במרחק בדייטים.

איזה דוגמא הייתה של חזירות?

לצורך העניין - אני מגיע אל הבחורה תמיד. אחרי כמה עשרות פגישות ראשונות כאלו זה מתחיל לעייף, במיוחד כשאין לך מושג אם תהיה שניה. 

הנסיכה הזאת. כי אני מהגברים שמתייחסים יפה..

לדעתי

נסיכה זו אישה שמחוברת לצד החסד שבה

לאדיבות למאור הפנים .. חוכמה עומק עם לב ענק שנותן ומרגיש גם את מה שלא נאמר.. מעבר למילים

וגם לתחושות שאתה יכול לבטא

בעז"ה שתזכה כי זה אור ענק שזוכים לו רק מהאנרגיה שלה.. שזה עוד כלום ממה שכתבתי פה

@בחור עצוב 

מי את?

את רוצה גבר שמתייחס לכל אישה כנסיכה?

ב"ה אחרי שמבינים שזה זה

וכמובן אחרי החתונה יש מקום לזה.

עד אז ובמיוחד בדייטים הראשונים

את סתם עוד בחורה (בלי להעלב. כן?)

והוא לא אמור לעשות איזה השתדלות מיוחדת בשבילך

לבוא עד אלייך?

אפשרי אם הוא עם רכב ואת גרה בחור בלי תחב"צ.

אחרת קובעים במקום מרכזי, מכירים וכו'

היא נסיכה .. תרצה או לא

רוצה לקרוא לה אשת חיל .. תקרא לה כך

אין שום סיבה בעולם שתצא עם בחורה איכותית ותתייחס אליה כאילו היא צריכה להוכיח לך שהיא שווה..

זה מעייף .. כל דייט מחדש לצאת להסתכל לזה בצורה הכי טכנית והיא שטחית

אז למה אתה יוצא בכלל?

איך הלב שלך יפתח אם אתה כל הזמן חושב שווה לי או לא?

לגבי הדוגמאות .. יש גברים גם בלי רכב ועדיין הכי עדינים שיש.. מתאמצים באים לקראת שואלים איפה נוח

אף אחד לא אמר לך שאם אין לך רכב אתה צריך להגיע אליה ..

אבל כדאי מאוד שתהיה במקום נוכח של אני הגבר את הבחורה .. ואני אשתדל להביא לך ביטחון ..

גם אם הוא נבנה ..

אף אחד לא דורש ממך לבוא עם מאה אחוז ביטחון לבחורה שלא מכיר .. לא

אבל כן שאתה דרוש מעצמך לפתוח את הלב להבין שזו לא מלחמה זה מתנה לצאת להכיר נשמה חדשה

שים לב שכתבתי בכוונה אתה תדרוש מעצמך ולא מישהו אחר ידרוש ממך 

כי שהאחר דורש ממך זו הצגה אתה מרגיש משרת וזה כל-כך לא המטרה,אבל שאתה מגיע לתובנה שאתה תשמח לתת זה אור לעולם ולבחורה שאולי תהיה אשתך..

מקווה שאתה לא מזלזל בכל בחורה שאתה פוגש מאיר לה פנים , אדיב , רוצה לשמוע ...

ולא הפוך

כולה עוד בחורה ..

ה' ישמור 

מכבד ומאיר פנים כל יהודי ויהודיה (אבל את גינוני המלכות שומר לאישתי)

אבל לא נכון לדעתי שגבר וגם אישה ישקיעו במרץ על כל דייט.

הרי מטרת הדייט זה לבדוק התאמה.

זה אכן טכני בהתחלה

אחרי שמכירים ומבינים שזה זה

אפשר להתחיל בהמלכת המלכה.

לא לפני

מכירה את אלה שקוראים לכל אחת "נסיכה, מתוקה שלי, חיים שלי, נשמה וכו' "

זה זול. נכון?

אם בעלך בעז"ה יקרא לך נסיכה שלי. זה יהיה זול?

זה כבר תלוי אם רק הנסיכה או כל אחת נסיכה.

וזה נכון שכל בנות ישראל נסיכות.

בנות של מלך

אבל לכל אחד יש נסיכה משלו

ואם הוא יתייחס לכולן כמו נסיכה זה יוזיל

לכן להבין אם בהתחלה זה קצת יותר טכני וזה

כמובן שאם האדם לא מאיר פנים ולא מתחשב בך זה לא תקין.

לדוג' ראוי ורצוי שילווה אותך לביתך

ואם זה לא לבית שלך אז לתחב"צ או לרכבך

אז שידאג שהגעת לבית בשלום.

או אם קר לך. להציע לך להכנס למקום חם.

או לוודא שאת לא רעבה/צמאה (או צריכה לשירותים)

זה לא לעשות אותך נסיכה. זה להיות בן אדם

אתה משדך אנשים שאתה יודע מה נשים עוברות?

לא

לגבי הדוגמאות האחרונות שלך

האם יש בנות שישבו הדייט יותר משעה וחצי ולא הציעו להן מים ? כן

כנל לגבי אוכל או שרותים באזור

יש גברים שמגיעים לדייט וזהו מבחינתם זה עולם ומלאו

יש לא מעט גברים (ודווקא הרגישים שבהם) שמוצפים עד אימה בדייטים ולחוצים עד כאב. זה אומר שהם אכן לא בסדר (ופה אני מסכים איתך) אבל הם בעיקר צריכים עזרה לנהל את המערכת שלהם. ע"ע פורום 15.

כל אדם נמצא בסקאלה מסוימת של רגישות / חרדה / משהו רגשי שיושב שהוא נמצא מול הצד השני / לפעמים פגיעה רגשית או אפילו חמורה יותר..

אתה מבין למה צריך את ההדדיות הזו למה צריך עין טובה , לב פתוח?

לרצות לראות את הצד השני להעניק לו

לנסות לצאת מעצמך כמה שאפשר.

זה חשוב 

אני מסכימה עם זה מאוד שצריך לתת מתוך מקום שלך ולא מתוך מקום של ריצוי 

ואני אדגיש להגיד שבחורות לא טיפשות

הן שמות לב מתי זה ריצוי ומתי זה באמת מתי באמת הבחור מולם מקשיב להם נמצא בשבילן.. לא כי צריך כי זה מי שהוא.

מתי הוא שם בשבילה וזה רק דיבורים ומתי זה אנרגיה הרבה יותר חזקה של השפעה.

אגב בחור שנותן כי ככה צריך אין יותר חורה מזה זה לא יתקבל 

כשזה מגיע ממקום טוב זה מבורך ומתקדם וזה מה שצריך להיות בקשר במינון כזה או אחר. אבל כאמור לפעמים זה מגיע ממקום אחר.

זה לא בסדר.

זה לא בסדר מצד הגבר שלא הציע

וזה לא בסדר מצד האישה שלא דאגה לעצמה (גם אחרי הנישואין היא תצטרך לפעמים לדאוג לעצמה)

האם זה בסדר שהוא לא דאג לה?

תלוי מי זאת

מכיר מספר זוגות שהאישה היא הדואגת להכל ואם לא היא. הבעל ישכח את הראש בבית.

זה אומר שזה לא תקין? תלוי מה ההמורכבות הזוגית

אם לך זה לא בסדר. זה מצויין שאת מכירה את עצמך והצרכים שלך.

בכל מקרה לא הייתי רוצה שהגבר הדייט שלך יציע לך מים כי הוא קרא בפורום שצריך להציע לך מים. אני רוצה שזה יהיה ברור לו מעצם היותו בן אדם.

ואם הוא לא הציע? מצויין. כנראה הוא לא האביר שלך

ועצה חמה ממני.

תדאגי לעצמך בדייטים.

הוא מייבש אותך שעתיים בלי לשתות 

תדאגי שהוא יזמין לך שתיה

"אולי נשתה משהו?"

יש גברים (וגם נשים) שצריכים תזכורת מדי פעם. זה לא אומר שהוא גבר לא טוב. אבל כן יצטרך בדיקה על הנושא הזה יותר מדוקדק.

ויכול להיות שלך זה לא מתאים וזה לגמרי בסדר.

ואם כבר נשים שמייבשים אותן.

עזבי מים.

בלי מים אפשר להסתדר.

יש זוגות שהולכים שעות יחד ושניהם כמעט מתפוצצים מפיפי אבל לכל אחד לא נעים להגיד שהוא צריך. (גם לגבר וגם לאישה)

זה פשוט FOMO בסיסי שצריך לשים לב אליו ולתת לגוף את מה שהוא זקוק לו. רואים את זה אצל ילדים בני חמש שלא מצליחים לעצור משחק בשביל ללכת לשרותים. מסתבר שזה נכון על מבוגרים רק שהם מצליחים קצת יותר חזק.

הבהרתי פה נקודת לחשיבה בשביל שני הצדדים

בכל מקרה אני לא הדוגמא אני אסתדר ולי קל מאוד לתת

זה לא אומר שאני לא רוצה גבר שיהיה דומה לי בנתינה

נראלי דווקא בגלל שכל כך טבעי לי לתת אני לא סובלת שהאחר תקוע בעצמו .

האם היה לי דייטים שאני הבאתי אוכל ושתייה והבחור כלום? כן

האם ידעתי שהוא לא שלי ? כן

האם יותר קל לי עם בחור שיותר דומה לי בנתניה?כן

האם אני רוצה שהוא עדיין ישאר בתפקיד הגבר?

אין ספק בכלל

האם זה אומר שאני ארצה שרק הוא יעמול ויעבוד בשבילי? ממש לא

לגבי האוכל והשתייה שרותים .

שישרף העולם .. שאני חייבת לשירותים אני הולכת כנל לגבי מים ..

שהייתי הדייט בגיל 19 הבחור לא הציע .. וממש לא חיכיתי הלכתי מולו לקנות מים ושאלתי אותו מה הוא רוצה לשתות ?

הוא היה בהלם תרבות שבחורה תשלם עליו.. או שהיא ככה אומרת מה שהיא רוצה 

אז לא לא תכננתי אבל במקביל ידעתי שאני לא רואה בו דברים שאני אוהבת

שזה קורה בדייט 1 זה לא אמור לקרות אבל נשפוט לטובה שזה באופן כרוני זה מראה טוב טוב מה האופי שלו.

שהבחור הביא אוכל ושתיה ואת לא?

כשאני צריכה לשירותים אני אלך, אבל לא בסטרס, אני אדם בוגר שמסוגל להתאפק רגע שנסיים נושא ואז.

אני פשוט לא מצליחה להבין את הגישה הזו, שהוא יעבוד קשה, שהוא יטרח, שהוא יביא אם הוא מעוניין בך כדי שתתייחסי אליו ואת בעצם היחס והמוכנות לקבל נותנת את חלקך.

מה את עושה אקטיבי עבור הקשר? חוץ מללמוד לקבל שזה קשה (מי כמוני יודעת) אבל זה לא מספיק בעיני.

קשר צריך להיות הדדי. לא קורה כלום אם לפעמים בקשר את מביאה משהו והוא לא, זה טבעי וכך גם בחיים האמיתיים זה עובד.

בחיי נישואין את תגלי שאת צריכה לדבר את הצרכים שלך, כך גם בדייטים, הוא לא יכול לנחש שאת צמאה.

אנרגיה זכרית ונקבית זה נהדר וחשוב להכיר אבל זה לא חזות הכל ולא צריך לקחת את זה לקיצוניות.

אולי לא הבנתי אותך נכון ואני אשמח שתתקני אותי אם אני טועה...

שהבנת, לא אני לקחתי את זה לקיצוניות.

זה מה שהבנתי מההודעות שלך, אולי לא הבנתי נכון ולכן ביקשתי שתתקני אותי אם אני טועה.

והפוך, אני בתור אישה נשואה מבינה לא פחות כמה אור גבר מביא לבית וכמה נתינה אין סופית. שני בני הזוג מביאים אור ונתינה אינסופית, בהנחה ומדובר בזוגיות בריאה. אני עדיין מחכה להתייחסות עניינית לנק' שהעליתי;)

ולו משום שכל בר דעת  י ו ד  ע (מחברים ועוד) שנהוג שהבחור מזמין. לא מדברת על

ארוחה (נדמה לי שבארה"ב זה כך), אבל כוס או בקבוק שתייה?!

אני צריכה ללמוד לדבר על הצרכים שלי בפגישה ראשונה? אוי ואבוי אם הוא לא מבין

זאת לבד. האיש הוא הנותן והאשה היא המקבלת לפחות בכל הקשור לשתיה בפגישה

ראשונה.

ועכשיו אין צורך לחדש את הויכוח על מי נותן, מתי ואיך. לדבר על הצרכים - בודאי.

אבל אם בסיטואציה כזו, של פגישה ראשונה הבחורה "צריכה ללמוד לדבר על הצרכים שלה" - 

אז מה יהיה הלאה? כשהצרכים שלה יהיו הרבה יותר מורכבים?

כולה כוס מים (אז אל תקנה קולה, טוב?). נו, באמת.   

אם הוא הציע או לא הציע לך לקנות לך בקבוק שתיה?

בדרך כלל שיושבים בבית קפה והבחור משלם זה מצביע על כך שהוא למד את הכללים. האם זה טוב? לא יודע.

אם הוא לא מזהה שהיא צריכה לשירותים, זה מעיד שהוא לא רגיש ולא יזהה צרכים מורכבים יותר?

בסוף זה מורכב יותר ולא שחור ולבן...

כן. שוב, לדבר. "אני קצת צמאה". מה רע בכך?

אולי קצת מוזר שהאיש לא הזמין שום דבר. כדאי לבדוק למה זה.

או אולי פשוט שכח בלהט השיחה המעניינת?....

שהוא צריך לבוא אליה גם בפעם הראשונה וגם בשניה, אם הוא מבקש מקום באמצע זה מעיד שהוא מתייחס אליה לא נכון.

את לא התכוונת לזה?

אין בעיה לדעתך שייפגשו באמצע?

רק חבל שאתה מחזק את מה שאני מדברת עליו

קשה לך לצאת מהאזור הנוחות

גבר שהוא נכנס לקשר ממקום בריא הוא ישמח לצאת ולהתגבר על חלקים שקצת קשים לו בשביל אותה בחורה שהוא ירצה ..

רוצים לקרוא לזה ? להיות בין אנוש טוב יותר? תקראו

בחור שלא רוצה לתת ולא רוצה לשנות כלום

הוא לא יוצא מעצמו

קשר נבנה שבחור נותן והבחורה מאפשרת קבלה.

ואני לא מדברת על דבר פיזי כמו לקנות לה שתייה

אלא על מקום אחר .. אנרגיה אחרת שהבחור נמצא בו שהוא לידה .

האם הוא מוכן לצאת מעצמו? או שהוא מפחד מעצמו ולזוז מטר כדי לראות באמת מי עומדת מולו 

את מציבה פה ברירת מחדל שבהגדרה הגבר הוא היחיד שנותן, הן בפעם הראשונה והן בשניה ולא יודע עד איזה שלב, כאשר בכלל שני הצדדים לא ממש מכירים זה את זו ולא ברור אם הקשר מתאים.

אם הוא לא נותן, אז הוא בעייתי.

אם זו שאלה אם הקשר מתאים, וממנה לא מצופה לתת, למה כזה ברור שהוא הבעייתי?

מזכיר בדיחה על איזו מישהי

שתמיד צעקה שוויון שוויון ואני יכולה לבד

ובסוף התלוננה שאין גבר שפותח לה את הדלת 

ולוקח את החשבון בסוף הדייט.

בקריאה הקפיץ לי את אותה הבדיחה

בכל אופן, לגופו של עניין

זה חלק ממסע הרווקים/רווקות כנראה

לפגוש את מי שלא עד שפוגשים את מי שכן

מאחל לך שתמצאי מלך שיעשה אותך מלכה

בקרוב ממש

אני מכיר נסיך אחד ממין זכר אבל הוא קצת..

אה וגם החג יצא לי לפגוש שוב את הנסיך ההוא מפם פם

קיצר אכן ללא מעט מאיתנו יש גינוני מלכות מוטים רק צריך להמיר אותם לצד הזכרי סטירה או 2 והכל מתאפס

לק"י

אני חושבת ששני הצדדים צריכים להתחשב אחד בשני.

נכון שיש גישה או דיעה שלגבר יש יותר צורך לתת, ולאשה לקבל, אבל עדיין זה לא צריך להיות כזה דיכוטומי.

גם בנסיעה לדייטים יש הרבה במה להתחשב: שעות העבודה של כל אחד, מקום מגורים (נגיש או לא), יש רכב או אין.

זה לא שתמיד נפגשים עד חצות, והבחורה צריכה להגיע הביתה בשתיים בלילה.

(לדוגמא, היו פעמים שאני הגעתי לבעלי להפגש איתו, כי סיימתי לעבוד כמה שעות לפניו, והיה לי אוטובוס מהבית שלי ישירות. הפוך, לא היה לו איך לחזור בלילה הביתה. ובדייט הראשון שהוא בא אלי לעיר, הוא נאלץ למצוא מקום לישון בו, כי לא היה לו איך לחזור הביתה).

לק"י

אבל משומה החלטתי להביע את דעתי בכל זאת.

את נותנת דוגמא לבחור בלי רכב..

ככה שזה לא תקף

ואת האמת תפסתי ממך יותר אינטליגנטית להבין שזוהי רק דוגמה

מדובר באנרגיה של עשייה בחור יכול להיות הכי גברי בעולם ולהיות במקום של נתינה גם אם הוא הגיע באוטובוס

כדאי שנמקד את החשיבה במה יעזור לנו, כל אחד באופן אישי, להבין איך הוא מתקדם מהמקום בו הוא נמצא.

להאשים את האחר זה תמיד קל, זה אולי גם נכון, אבל זה לא עוזר :/

ואם עזר לך לפרוק - מדהים

לא אישית שלי ..

לשמוע את זה מעוד ועוד בנות

זה אומר שיש פה מגמה מסוימת

שלחלוטין לא רק אנחנו מדברות את זה ..

כותבת את זה פה כי גבר שעוד נותר בו הגיון יכול לשנות את זה וזה כבר עולם ומלאו..

כתבתי פה עובדות לא האשמה אלא התעוררות

לחשוב שכל דבר זה התקרבנות לא מוביל אף אחד לשום דבר

לפעמים יש ביקורת שמקומה להאמר 

ובאמת אשריך והלוואי שאנשים יתקדמו, גם בעניין שאת מדברת עליו.

אולי באמת יש לי אלרגיה יותר מדי קיצונית להתקרבנות

אני מבינה מה את אומרת אבל פחות מתחברת להגדרות חיצוניות של גברי ונשי ויותר להגדרה "מידות טובות" שבעיניי כולל והוליסטי הרבה יותר. 

(הכל זה מידות... מכירה גברים גבריים שלא היית רוצה לחיות באותו בית איתם...) 

התרבות הנוכחית שקוראת לשוויון ביחד עם אינדיבידואליזם מעודדת יצירת התנהגות כזו. 

וגם לבנות יש מה להשתפר, לדוגמא שהיום לגבר אין זכות להעיר לאשה שום מילה לגבי הצניעות שלה או לגבי כל דבר.

והוא צריך גם להיות שותף במטלות הבית, כי... שוויון. אז איך אפשר לצפות שהגברים ירגישו שיש להם מקום ותפקיד משמעותי?

חוסמים את הגבריות שלהם בכל דבר כי זה נחשב כוחני ואסור.

בתור גבר, הייתי מרגישה מנוצלת. 

כי למה כשזה מסתדר, בכל החובות- מצפים מהם להיות גברים, אבל בשאר הדברים? תסתמו!

ולכן, בחור ובחורה שיראת השמיים שלהם קודמת ל"יראת התרבות"

המידות הטובות שלהם, הכנות והחיבור לעצמם, יאפשרו להם להתחבר אחד לשני ובאופן טבעי למצוא כל אחד את המקום שלו בדינמיקה הזוגית.

הם קודם כל רואים אחד את הצרכים של השני! וזה יכול להשתנות לפי כל אחד, כי וואללה, לא כל הנשים לא יציבות ולא כל הגברים לא ממש רגישים. ולכן אני לא אוהבת את התבניות המוגזמות שמלמדים באופן חיצוני.

בחור כזה, ישתדל לעזור לאשתו במה שהיא צריכה מתוך מידות טובות ויראת שמיים, שמחה של מצווה! מידות כמו הכרת הטוב, שותפות, אהבת ישראל. לא מתוך שום תפקיד... 

והיא תשתדל להיות אשה טובה לפי רצון ה'! לתמוך בבעלה ולגדל את ילדיה לאהבת הקב"ה... לא תחפש להשלים מניין או לסיים מסכת!

ומובן שזה דברים שמתחילים בחינוך ודוגמא אישית.

אני חושבת שנכון, יש הדרכות ביהדות שמסבירות במה האופי של הגבר שונה מהאופי של האשה, ומה הצרכים של כל אחד וזה עוזר להבין אחד את השני.

אבל גם בלי ללמוד את ההדרכות האלה...! מידות טובות!! מי שדן לכף זכות, לוקח אחריות, לא משתלט מדי, זה ישתלב באופן טבעי עם האופי שלו בצורה הטובה ביותר.

מה שהכי חשוב זה להיות כנים עם עצמנו.

תודה שכתבת בסוף זה חשוב להעלות למודעות.

אם למישהו יש הערות-תיקונים אני אשמח לשמוע.

ואני מסכימה ידוע שיש גם לבחורה חלק נכבד

וזה לא קשר חד צדדי

מעולה שהכנסת את החלק של היהדות

כי באמת לא צריך הגדרות התורה מדריכה אותנו יופי

הרבה יותר טוב מכל הגדרה אחרת..

לגבי הפסקה הראשונה לא מסכימה איתך גבר שהולך לפי התורה יודע שהוא צריך להיות קצת יותר דומיננטי

וזה ממש לא קשור לתרבות זה קשור להמהות וללב

של גבר שהולך לפי התורה.

לדעתי אם בחור מתרעם הוא צריך לשאול את עצמו מאיפה זה נובע ..

ואם אני אתחיל לפתוח מה למדתי בשיעורי יהדות על המקום של האישה והגבר בתוך הבית היהודי

עוד יותר לא נסיים כמה הוא צריך לכבד אותה

כמובן במקביל .. היא צריכה להיות בעלת חסד

כתבתי את זה כאן כמה פעמים גם לאישה יש מקום וחלק .. זה ברור אולי ארחיב בשרשור אחר עליה

אם רוצים "גבר גבר" לפי הכללים של שני דורות אחורה, יש כאלה במגזר הערבי וזו אחת הסיבות שלבנצי גופשטיין יש כל כך הרבה עבודה.

ישר לשלילת הקצוות. יש די והותר "גברים גברים" בעם ישראל בלי להתדרדר לדוגמאות שהבאת.

וגבר גבר אמיתי דואג לאשתו ומגן עליה ולא תוקע אותה באוהל עם עוד 4 נשים. 

יש סיבה למה אנחנו צריכים לנהל חיים מאוזנים (יחסית) ולמה ציפיות לא ריאליות מגיעות לקצה לא הגיוני.

עם כל הכבוד( החלקי) שלי לרגישות המוספת וכל הדברים שמנסים להדביק לגברים היום, אסור לשכוח את הבסיס.

הפכו את זה להתנהגות גסה כאילו זה רע לתת

יש אצל @הפי  (ולא רק אצלה!) רצון לחזור אחורה לגבר הקלאסי. ויש בזה הרבה טוב ואני יכול לכתוב הרבה על זה שהעולם המודרני מחק את הנשיות ואחריה את הגבריות.

ושזה רע. וזה רע מהרבה סיבות.

גבר צריך לחזר? נכון. אבל אישה לא צריכה להיות פאסיבית. היא צריכה לפעול בדרך שלה כדי להיות הדדית בקשר ובאינטרקציה. אחרת זה לא חיזור, זו הטרדה.

(אגב, המלחמה עשתה הרבה טוב במובן הזה, פתאום לגיטימי להיות גבר-לוחם, פתאום כל טינדר מלא בתמונות של גברים על מדים במילואים, וכו')

מצד שני, היה לי שיחה ארוכה פעם עם @צחקן והוא אמר ש "אנחנו לא רוצים להיות כאלה". אנחנו לא רוצים להיות עם הצדדים השליליים של האנרגיה הזו שכוללים למשל אלימות (בעיקר כלפי גברים, אבל לא רק), או התנהגויות שהיו מקובלות במקומות עבודה עד לפני שלושה עשורים והיום נחשבות עילה ל "מי טו".

אנחנו לא רוצים לוותר על הרגישות. בטח לא אני (שעונה להגדרה של רגיש מאוד). אנחנו לא רוצים להקטין נשים בחזרה ל"נסיכות" ובעצם להחזיר אותן הביתה למטבח ולכביסה. אנחנו חיים בעולם מודרני ולא סתם הגענו לשם. יש לזה סיבות מאוד טובות.

בעולם שבו גבר צריך להיות בגירסא הקלאסית שלו אין מקום לרגשות מהצד הגברי. והפורום פה מחייב ניסוחים עדינים ורכים אז אני לא יכול להתבטא בצורה בוטה יותר כדי להבהיר נקודה.

נחש מה? בעיני אובר הרגישות היום היא נזק מטורף לגבריות נורמלית.

אני מבין שבתור אדם רגיש מבחינתך זה דבר חיובי, בעיני( וממש לא רק בעיני) זה אובדן זהות ודרך.

וכאמור - לא חייבים לחזור לשלילת הקצוות. סבא שלי היה סופר גבר גבר במונחים שלך ועם זאת ודווקא בגלל זאת דאג לסבתא שלי מכל משמר. 

אבל היא שם. אף אחד לא ביקש אותה (לשון המעטה). לא נשים ולא גברים. 

באמת שלא צריך להיבהל.

לא צריך להיות "גבר גבר" ולא "אשה אשה". כן יש את התכונות האופייניות באופן כללי לאיש ואת אלו של האשה - בבסיס.

אבל יכול להיות גבר קצת נשי (רגיש יותר, קצת אולי מעופף, אולי חולמני, אוהב לכתוב שירה..) ואשה מאוד פרקטית,

שתי רגליים על האדמה, במתמטיקה היא 10, ואין לה ולא כלום עם כנפיים...)

אז מה?

אולי אנחנו מדברים קצת בקלישאות; כך כתוב וכך צריך להיות, ואז הציפיות שלנו בהתאם.

אולי פשוט לבדוק כל דבר לגופו? עם איזו בחורה אתה מרגיש נינוח, מקובל, זורם

ועם איזה בחור את מרגישה משהו כזה?.......

יש לי הרגשה שיש הרבה הרבה דיבורים סביב הנושא של מי נותן למי, כמה ואיך,  ופחות

העזה ומוכנות לקפוץ למים.  כאילו מרב פחד, מתבחשים ובוחשים באותו נושא. קצת

בזבוב אנרגיה  טובה. חבל.

אבל אולי אני טועה. בהחלט.

מותר לעבור לנושא אחר?

מישהו יודע על פורום רציני בעניני ספרות וספרים? איכותי? נקי?

לאנשים מבוגרים (לא נוער)?

תודה!

זה נכון שלא חייבים להיות קשורים למסגרת קשיחה לחלוטין של הגדרות אבל בבסיס - כן.

אישה היא רגישה יותר וגבר שכלי יותר.

אישה יותר מתחדשת ומשתנה וגבר יותר יציב.

אישה יותר חיה את העכשיו והדרך והאיש את העתיד והמטרה.

ועוד ועוד.

כמו כל דבר בחיים - יש קצוות. אבל זה המצפן והכיוון. 

אולי אני טועה, אבל אני מגיעה לדייטים בגישה שונה.

אני לא מצפה מבחורצ'יק להיות גבר, הוא חצי ילד בעצמו, ממש כמוני. אני מצפה להכיר אותו כבן אדם, אחר כך כגבר. קודם תהיה כמו אח שלי, שיהיה חיבור, שנתלהב ממשהו ביחד, שאני ארצה לשתף אותך. אחר כך תבחר אם אתה רוצה להעניק לי ולדאוג לי ואני אבחר אם אני תומכת בדרך שלך ורוצה להיות אשת בריתך. ואז יש מקום לכל ההתנהגויות הגבריות/ נשיות. 

שהייתי בת 18 ועשינו דייטים מחוץ לישיבה שלו

ככל שהוא גדל הוא מתפתח יותר לומד עוד

חלק מהלמידה זה לפתוח את הלב ולחשוב במה הוא יכול לתת

אני יכולה להבין שאת לא רוצה הגדרות אבל את בסוף מחפשת בחור תורני הוא יביא לך שפע של טוב(;
 

כנל אישה אבל אני מתעקשת לא להכניס את זה פה

יכול להיות שאני לא בוגרת בעצמי. שיהיה בהצלחה לכולנו.

הכל טוב

פשוט חושבת באופן אחר ואני יכולה להסכים עם 90 אחוז ממה שכתבת 

מעבר לזה שכך נראה לי באופן טבעי

שמעתי פעם דבר תורה על: "אחותי רעיתי יונתי תמתי" משיר השירים

שקשר צריך להיות בנוי לפי הסדר הזה.

להעמיק בהדרגה. זה כ"כ יפה...

אני לדודי ודודי לי 

דודי לי ואני לו

2 הפסוקים האלה מראים על טבע של קשר בריא והם מאפשרים את ההדרגה והחיבור 

ככל שהדבר הזה יותר בתודעה שלנו ככה הדברים יהיו בדרך הנכונה והקשר ייבנה 

אם מההתחלה התקשורת היא חד צדדית אז הקשר ייגמר מהר

את מבינה נלך לפי הרוח הזו

הכל יהיה בול

(ואולי קשור גם לרגישויות).

אבל באיזה שהוא מקום קצת חלקית. כלומר- אנחנו גם וגם וגם וגם. גם אנשים רגישים שרוצים חיבור אוהב וגם חיות ביולוגיות שרוצות את התפקיד הביולוגי. גם נשמה וגם גוף. גם רוח וגם שכל.

אבל ברור לי שבהתחלה החלק שצריך להתמקד בו הוא הנפשי, השאר בינתיים ברקע (את השכלי מבררים בבירורים ועוד קצת בפגישות אבל כבר לא מתמקדים, וגוף זה אחרי זה כמובן)

ממליץ לך על החוברת של הרב מרדכי שטרנברג היא עוזרת

יש לך קישור?

את מתארת רצון למעשים מסויימים מצד הגבר כי ככה את רוצה ומתארת זוגיות, כשבפועל לא נשמע שעשית תיאום ציפיות עם מי שעומד מולך או הבהרת לו את הכוונות שלך.

חשוב לך שתיפגשו קרוב אלייך? מוזמנת לספר לו, ובנעימות. כן, גם הוא בן אדם ולא חייב לך שום דבר.

עוד לא התחתנתם וגם אחרי החתונה מומלץ לדבר בנעימות.

לא הכל הוא הבין מיד, אבל יש מידות טובות ורצון להקשיב? זה בסדר גמור. בונים את זה. הוא מארגן את עצמו כדי להתאים לצרכייך וגם אם אתם הכי מתאימים בעולם תגלי שיש פערים שצריך לעבוד עליהם. זוהי העבודה הזוגית...

מישהו לא רצה להגיע אלייך למרות שהסברת לו שזה חשוב לך? שווה לברר מה הסיבות שעומדות איתו.

במידה והגבר לא רציני או לא אחראי או לא רוצה להקים בית ורק משחק אפשר לראות את זה בעוד דברים

הדוגמאות שהבאת לא אומרות את זה בעיני ובשילוב עם סיסמת ה"נסיכה" זה קצת הופך את זה לנתון לפרשנות אישית- משהו קצת לא בא לי טוב אני ישר אומרת לעצמי 'אני נסיכה וזה לא מגיע לי'.

באופן אישי חושבת שלא כדאי להתנהל מהמקום הזה.

ב"הצלחה

דווקא ב"ה חמסה הגברים שאיתי בדייטים מתייחסים אלי יפה מאוד ..

דיברתי על המגמה הרווחת וממש שאני שומעת וראיתי

רוצים לקחת את זה בתור ביקורת בונה תקחו

רוצים לבכות ? תמשיכו

ואני חושבת שמי שזה הזיז אצלו משהו לממש מתעצבן בזה זה לא סתם .. כנראה נגעתי בנקודה ..

אלא אם כן עיצבן אותו הניסוח שזה משהו אחר

אבל בסוף כדי לעלות נושא צריך לעלות אותו עם הבהרה שלא משתמעת לשני הכיוונים.

ברור לי שגם אישה חייבת לתת אבל זה לא הנושא פה

לכן כלום פה לא אישי

הגבתי על מה שכתבת, זוהי דעתי בכלאופן.

הניסוח באמת מאשים את העולם הגברי ומודה שאת זה אני לא אוהבת לקרוא. אז אולי זאת ה'נקודה' שנגעת בה, זאת טעות בעיני לנהוג ככה.

גם כשמעלים נקודה בצורה לא משתמעת לשתי פנים צריך לקחת בחשבון שיש כאלה שלא מסכימים ולא רק כי זה 'הזיז אצלם משהו'.

ועל הבקשה/תפילה למציאת הגבר שלך ושל כל אחיותייך למסע, במהרה ובטוב שלם ב"ה

עם הכמיהה לגבר שיעטוף, ישפיע, יעניק ויראה את האחת שלו

ובעיקר יאיר מהאור העצום שלו ושבו, שאת כ"כ מאמינה שיש בו, על החצי השני שלו

וכמובן יוחזר לו אור שבעתיים ממנה

וכמו שאומרים יעשה אותה מלכה

והיא תעשה אותו מלך

ראיתי גם את ההדדיות באותה בקשה שלך, שברור לך שגם האישה תיתן לאיש שלה, תראה אותו, תייקר ותעריך אותו, תהיה עם הכרת הטוב אליו, ועם ההשפעה העצומה שלה אליו גם, ושבחרת כאן רק להתמקד בבקשה הכנה הזו שלך ולכן לא הזכרת זאת.

אני מאמינה יחד איתך בכל העולם הגברי

ובטח ובטח בגברים היהודיים, אוצר ענקי ומאיר כל אחד ואחד מהם

עם קדוש עם בנים קדושים יש לנו! גברי עולם!

כמה טוב ואור יש בכם! אינסוף!

בעזרת ה' שתזכו להאיר מתוכו על אשת בריתכם במהרה ובשמחה ממש 🙏

אצלנו אישית נסעתי בפגישה רביעית נראה לי. וזה הרגיש לי בסדר כי המסביב היה מה שחיפשתי. בגישה דומה למה שאת מדברת עליה כ"גברית". ( והייתה אפילו פעם אחת שלא עבר לו האשראי ואני שילמתי (פגישה שלישית אולי) אבל לא ייחסתי לזה יותר מדי חשיבות האמת. יש מכלול, והוא מה שחשוב. 

בסופו של דבר מחפשים להיות שותפים ברגע שיש מכנה משותף אז כל השאר תופס מקום קצת יותר קטן

בעיניי

בפגישה ראשונה שנייה לא הייתי מצפה ליותר מדי האמת, אם כי בעלי הפתיע מעבר לציפיות ב"ה

כשבאים עם תמונה מובנית מראש של איך דברים אמורים להראות וזה הדבר היחיד ששמים עליו פוקוס, יכול להיות שנפספס דברים אחרים חשובים לא פחות

כמו שהרב אוהד תירוש אמר זה הופך אותך לאדם טכני 

הם לא נסיכות. הם צפרדעים שקוסמת רשעית הפכה אותם לנסיות (נסיכים)....

מה, אף פעם לא סיפרו לך את זה?

אבל,לפעמים לפעמים לפעמים, יש נסיך שהוא באמת נסיך. תפקידך ואתגרך הוא לזהות אותו ככזה.....!

שהם באמת לא נסיכות אמיתיות; הם צפרדעים שקוסמת רשעה הפכה אותם לכאלה;

מה, לא ידעת את זה?!

אבל לפעמים לפעמים לפעמים יש ביניהם נסיך שהוא באמת נסיך.

האתגר שלך הוא לזהות אותו בין שלל המקרקרים....

תצליחי ובשורות טובות בקרוב ממש!

רק לא להתייאש, אומר ר' נחמן. אין כזה דבר; יאוש! (כל עוד הקב"ה מנהל את העולם ואת החיים שלנו. תנדנדי לו.

הקונפליקט הזה והגבול בין קבלה מלאת חן של האישה, לביו נצלנות וחוסר הכרה ברגשותיו של הגבר.

, יכול לענ"ד ללוות גם בנישואין עצמם, וכשהם חלילה מתפרקים הוא יכול לצאת בצורה הממש מעוותת שלו שלא תדעו.

מצד אחד, כמו שאמרו כאן, הרבה מהמשיכה של גברים יושבת על זה שהאישה "מקבלת" מהם ומעריכה אותם.

מצד שני, לפעמים זה יכול להרגיש כמו נצלנות, דרשנות, וראיית הגבר כפונקציה ש"תפקידה" רק לספק את כל צורכי האישה, בלי שהיא מכירה בו בכלל כאדם מהצד השני.

מצד שלישי, נראה שגם הנשים עצמן קצת נוטות לבלבול בנושא זה לפעמים, מצד אחד רוצות ש"יפנקו אותן", שיהיה "גבר-גבר" שיודע להוביל ונשאר תמיד חזק.

מצד שני, לא רוצות להיות "ילדות קטנות" ש"אומרים להן מה לעשות", חשוב להן גם "גבר רגיש" וכו'.

אני באמצע להגדיר לעצמי את הגבול הדק, אולי כשהאישה באמת מכירה במאמצים של הגבר ומעריכה אותו, בלי לקחת אותן כמובן מאליו ןכמשהו ש"מגיע לה", וכמובן יכולה להתחשב גם ברגשותיו וצרכיו שלו, אז זה מלא חן ומגביר משיכה.

כשזה לא בצורה הזאת, זה מרחיק.

כנראה שלא הבנתי אותך נכון, ואולי יש פה עוד שאתי באותה סירה.

אם אני לא טועה התרגום של הסדרה זה "הסכם חתונה"
Wedding Agreement: The Series (TV Series 2022– ) - IMDb

ויש לדעתי המון מה ללמוד מזה, גם הגברים וגם הנשים.

הכותב זה בן או בת?
ומה המסר?
בקצרה או בישירות, אני אפילו השתמשתי ה GPT כדי לנסות להבין ואני עדיין לא בטוח שהבנתי

כדי לנצל את הזמן לדברים אחרים וכדי לא להתמכר

ולעניין הזה לא יועיל כלום גם אם תכבה עכשיו את כל הצ'אטים. אינסלים מצד אחד, וגברים צרכני אינטימיות ממוסחרת מצד שני - בין אם מתוך מיזנטרופיה בין אם ממסכנות - היו לפני AI ויישארו אחרי. חינוך, חברה, השכלה, רגש, ערכים, כל אלה הם עניין שהיה ויישאר בין בני אדם ולא בין אדם ומכונה. ובאופן אישי, לי יש ניבוי ששום ניורולינק למיניהם לא יטפלו או ישנו את המצב.

היכולות הוירטואליות מתרחבות כל הזמן והן אכן מספקות תחליפים ברמה כלשהי שיכולה לספק חלק מהצרכים (שזה בעיניי דבר טוב)

אבל עדיין

קשר טוב ומועיל עם אדם אמיתי

טוב פי כמה וכמה מכל היכולות הוירטואליות 

באמת כתבת שקשר אמיתי טוב יותר מדייט וירטואלי? מה דעתך לספר לכולנו שהחמאס הוא ארגון טרור?

הבעיה היא שאנשים אחרים אולי לא יבינו את זה, בעיקר בגלל הפיתוי.

קשר וירטואלי מספק את הבנאדם

הוא לא צריך להבין משהו אחר

שימשיך עם מה שטוב לו

אם זה לא מספק אותו

כנראה המסקנה תהיה לו ברורה 

כ"כ הרבה אנשים שאוכלים תזונה גרועה וסובלים ממשקל יתר וממחלות

וממשיכים בזה

שימשיכו

אין שום סיבה להסביר להם משהו אחר

החיים אומרים להם שהם טועים

אבל הם ממשיכים בשלהם

הבעיה של אנשים היום זה לא ידע

אלא יישום והתמדה

ככל שהפיתויים והידע זמינים יותר וקלים להשגה

ככה היישום וההתמדה נעשים קשים יותר

הבעיה היא שכיום הפיתוי חזק הרבה יותר מאי פעם.

(החיים אומרים להם טועים, זה לא מספיק)

מצד אחד אתה בז לזה שצריך להזכיר שקשר אמיתי טוב יותר מווירטואלי,

מהצד השני אתה עדיין מודאג מזה שאנשים ישכחו זאת.

ההבנה שהובעה כאן היא שתחת חינוך מסוים - דתי לאומי לצורך העניין - זה אמור להיות די אקסיומטי שהקשר הנכון הוא רגשי אנושי. הדאגה היא שלתוך העולם הרוחני דתי יהודי יזלגו ביטים מהעולם המתוכנת, המנוכר (כמעט אמרתי "המזרח אסיאני המלוטש הניאוני, הממוחשב בסגנון הדיגיטלי המופשט הכמעט חוץ-אנושי", אבל זה כמובן בכל מקום גם אם בקוריאה ויפן זה אולי נראה הכי קיצוני ונוקשה וקר).

אם צריך להזכיר שקשר אמיתי טוב יותר מוירטואלי, היה צריך הרבה יותר ממשפט אחד בפורום של ערוץ 7.

כמו שאם היינו רוצים לשכנע את העולם שחמאס הוא ארגון טרור, משפט אחד בערוץ 7 לא היה מספיק, אלא היה צריך סרטון בyoutube או בtiktok באנגלית שיפרט לעומק על האידאולוגיה שלהם, ועל הפיגועים הרבים, האינתפידה השנייה, ה7 באוקטובר, והמרכזי פיקוד ומחסני האמלח שנמצאים בקומה התת קרקעית של בתי החולים והגנים בעזה חאן יונס ורפיח.

גם 8 עבודות דוקטורט בתחום לא יעזרו לו

כל ילד בן 10 יודע שקשר אמיתי טוב יותר, כמו שהוא יודע שסלט ירקות עם תפוחי אדמה וסלמון הרבה יותר בריא מסופלה שוקולד עם מרציפן וגלידה.

אבל ליישם את זה, זה כבר סיפור אחר לגמרי.

(לפחות מהצד שני, לא צפוי לקום תנועה אידאולגית שתטיף ברשת, למערכת יחסים וירטואלית במקום אמיתית, בניגוד למי שטענה שגלידה עדיפה על תפוח בתור קינוח, ושכל החיסונים רעילים. אבל שוב, הפיתוי עכשיו הרבה יותר חזק)

אנשים היו מתמכרים

אלכוהול סמים עישון

פשוט היום יש יותר מבחר

תמונות וסרטוני AI לא גורמים לי שום ריגוש

אפילו קצת דחייה

כל סרטון שני אני תוהה אם זה אמיתי או לא

אלכוהול עושה יותר נחמד או אפילו קובית שוקולד שזמינה לכל ילד בן 5 עם כמה שקלים 

יש אפשרות להרהר בעבירה,

גם בלי שום אמצעי עזר דיגיטלי.

והיהודי צריך להיות כזה שיכול להגיד ליצר לא.

" ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם "

הכוונה שאם היצר מתחיל למלא את הראש מחשבות הפתרון הוא ללמוד תורה. וגם אמרו כבר אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש

חדר כושר, חוגי פילאטיס, שחיה

חדר הכושר והבריכה אצלנו באזור עם שעות נפרדות לגברים ונשים ויש הרבה שהולכים בקביעות 

כאשר לאישה זה חשוב על עצמה, זה מקרין גם לבן הזוג 

ממילא תמצא מישהי שיהיה לכם ערכים משותפים.

כאשר אדם עושה משהו כדי להרשים בנות - זה עורבא פרח.. זה לא מחזיק מים וגם לא מרשים.

וכאשר עושים דברים מתוך שייכות פנימית, זה מקרין אור גדול כלפי הסביבה

מדי.

כמה דייטים והיא כבר מחליטה על הגוף שלי. זה היה יותר גרוע אבל לא אפרט.

היה לה את הסיבות שלה, אבל אני הרגשתי שהיא פולשת לתחום הגוף שלי.

ואין קשר לדוסיות או לא.

אם למישהי חשוב שבעלה יאכל בריא, סביר שגם חשוב לה שישמור על הכושר ברמה כזו או אחרת. ובמיוחד אם הוא לומד תורה כי זה אומר שהוא בקושי זז במהלך היום.

זה לשמור על עצמך. חלק מלהיות בן אדם. עוד לפני העניין של תורה ויהדות.

ובזבוז זמן? זו השקעה, לא בזבוז. ובמובן מסויים חשוב יותר מלימוד תורה (ביחסים המתאימים). למצוא 40 דקות פעמיים שלוש בשבוע לספורט, לא נראלי בלתי אפשרי. כמובן שיש מצבים שמורכב (כסטודנטית אני יודעת) אבל לפחות רוב הזמן אפשר.

ואפשר גם לעשות את זה יחד. אולי לא ללכת לחדר כושר ולשחות יחד, אבל בהחלט לצאת לריצה, הליכה, או טיול זוגי. 

אבל אני כן רואה בזה ערך

כלומר זה לא היה בציק ליסט שלי כשחיפשתי חתן אבל אני לא רואה בזה ביזבוז זמן...

(גילוי נאות

גם אני מתאמנת וגם בעלי וזה מבורך בעיני)

אתה צריך להיות אתה. טוב לך? תתאמן. לא טוב לך? בטוח לא נכון להתאמן כדי לרצות בת זוג עתידית. זה לא נכון (וגם לא גברי).

אחרת, זה לא הוא"

אפשר להאזין לרבנית כאן, או לקרוא את הסיכום כפי שהם כתבו:

הרבנית ימימה מזרחי חיתנה בת: צפו בתמונות - כיפה

הרבנית הודתה בכנות שהיא לא מחזיקה בכוחות נבואיים. "אז קודם כל, אם את לא יודעת איך אני אדע? מה אני ירמיהו הנביא? כשרבקה מתחתנת, אומרים לה אחים שלה, אחותינו, את היי לאלפי רבבה. אחד הפירושים הוא, תשארי את". לדבריה, הברכה לרבקה היא לא רק על צאצאים, אלא על זה שגם בתוך הנישואים היא לא תאבד את מי שהיא.

משם עברה הרבנית ימימה ל"מדד הזהב" לבדיקת השידוך הנכון. "האם כשאת לצידו את מרגישה 'למה אני לא מספיק? איך הייתי רוצה להיות יותר? למה אני לא פחות?' כשאת מרגישה שאת צריכה להיות מישהי אחרת, זה לא הוא. חתן אותיות נחת, זה מישהו שאת יושבת מולו ויש לך נחת במי שאת. אל תבקשי למצוא אותו, תבקשי מישהו שלידו תמצאי אותך. מזל טוב" סיכמה.

הענין של נחת שייך לשניהם. הרמ"א מביא את שני הצדדים בראשונים.

הבאה שמקשר את כל המסר לשרשור.

באורי מהרא"י-תולדות:

 "[איש יודע ציד איש שדה]. תרגם אונקלוס גבר נחשירכן.

פירש בתוס' פרק החובל (צב: ד"ה דשרכי) ובאור זרוע הארוך פרק יש נוחלין (אות קמט) דנחשידכן בד' כתיבא, והוא אדם בטל ההולך בשדה לטייל ולהיות נשקט מעסקי הטורדים את הגוף והוא מלשון קינא דשדכי פרק החובל (שם), ומלשון נשדכאות פרק יש נוחלין (קלט. ובתוס' שם), וכן ותשקוט הארץ (שופטים ה לא) מתרגמינן ושדוכת ארעא, והיינו נמי משדכין על התינוקות ליארס (שבת יב א) נד, כלומר ממציאין להם השקט לתינוקות בהיותן נשואות לאיש."

אז נכון שעשיו ניצל את הטיול לבטלה, אבל עולה מהתרומת הדשן שיש גם יתרון בטיול בהליכה בנחת בשדה להירגע ו'קוי ה' יחליפו כח, כמו שאפשר גם להסביר על יצחק בפרשה שלנו.

אולי זה כנגד זה. יצחק הלך בנחת בשדה להירגע ולהחליף כח (אחרי כל הסיפור של הריצות והמהירות של אליעזר, רבקה ולבן), ועשיו כנגד זה ניצל את ההליכה בשדה לבטלה.

עבר עריכה על ידי הפי בתאריך כ"ג בחשוון תשפ"ו 13:40

איפה כתוב להיות דוס מוזנח/ דוסית מוזנחית

אשאל את זה אחרת : הייתם רוצים שלבן זוג/ בת זוג שלכם יהיה עצירות של לדאוג לעצמם בחיים? תחביבים? התפתחות?

התשובה היא מן הסתם כן ( זה לא עניין של כושר הכושר זה רק דוגמה זה יכול להיות גם אופניים/ הליכה/ טיול/ משהו פיזי או לנפש.

ואם לא זה מטריד..

כי אנחנו כן בעולם גם בשביל עצמנו

אדם שלא יודע לעצור ולדאוג לעצמו זה מוזר

ולא מושך בעליל . 

שאני פוגשת בחור בן 30 נניח שמאז ומעולם לא היה לו שום תחביב/ שום אהבה למשהו/ לא עושה הליכות / לא כושר / לא התפתחות אישית /לא מתח

 כלוםםם

זה לא נעים

ואולי גם כי אני באה מבית שדוחף לכישרונות

אז אל תקחו אישית 

אבל עלי לדוגמא הריקוד מחיה את הנפש הלימוד גם 

השקט הזה שאני מביאה לעצמי משהו חוזרת לעצמי בתוך כל הכאוס הזה 

זה מביא כוחות ושקט כיפי כזה

שיעשה מה שטוב לו, לא יכולה להגיד שזה חשוב לי.

כן מעניין מה המקום שזה תופס אצלו. אם זה בשביל התועלת או בשביל גוף... אם כ"כ חשוב לו המראה שלו הוא לא רציני...

(אבל יכול להיות נחמד אם הוא אוהב ספורט כי גם אני אוהבת אז זה מחבר)

רציניים ומצליחים אני מדמיינת איזה עורך דין אמריקאי... 

שזה ממש לא ההגדרה שהתכוונתי ב"רציני".

בשבילי רציני זה חכם ואמיתי. לא אחד שמטפח תדמית חיצונית..

אני יודעת שזה חשוב לעשות ספורט, אבל עם יד על הלב, רוב האנשים והנשים שמתאמנים- לא עושים את זה מהסיבה הזאת.

אז אני אחזור על מה שכתבתי-

תלוי אם זה בשביל התועלת או בשביל גוף, ומה המקום שזה תופס אצלו.

באיזשהו מקום, חשבתי השבת הלוואי שלבעלי תהיה הדרת כבוד שכשאני אראה אותו אני אתפעל כמו שרבקה התפעלה מיצחק. אבל אל תדאגו נחתתי לקרקע.

להתפעל כמו רבקה

חח הלך עלינו עם הסטנדרטים 

לזכור גם שיעקב היה בן 77 כשהגיע לחרן, ורצה להתחתן עם ילדה קטנה…

ואמר הפילוסוף:

זו בושה לאדם להזדקן מבלי לראות את היופי והכח הטמונים בו. (סוקרטס)

לעניות דעתי נראה שהתפיסה שלך די גלותית כי את די אומרת את אותם דברים כמו אחינו בגולה.

ישמח אותי מאד אם בעלי יתאמן, אבל זה לא מהווה שיקול בבחירת בן הזוג, סתם בונוס נחמד כזה(:

הרבה אומרים שאם אחד מבני הזוג שמן/ משמין זה משפיע גם על בן הזוג השני לא להקפיד על המשקל.

וכן חשוב לי לא לא להשמין ושבעלי יראה טוב...

כמובן בשפה תנ"כית בעזרת מצווה...

"לפני מקלחת, עשו 30 חזרות  ב 3 תרגילי כושר שונים, בסה"כ 90 חזרות".

"לפני ארוחת בוקר, עשו 30 חזרות  ב 3 תרגילי כושר שונים, בסה"כ 90 חזרות".

לפני ארוחת ערב , עשו 30 חזרות  ב 3 תרגילי כושר שונים, בסה"כ 90 חזרות".

"יום כן...יום לא"...

עם ישראל היה בריא פי 800 יותר. בגוף ובנפש.

בגלל זה יש ביהדות תקופות שלא מתרחצים… לכל היותר לשבת …

בדרך כלל להתאמן (ברמה מסויימת) זה חלק מ"ונשמרתם מאד לנפשותיכם"

אני לא רואה סיבה למה שדוסים לא יקפידו על המצווה הזו…

הרב כותב באורות התחיה לג ולד על חשיבות הגוף

גדולה היא תביעתנו הגופנית, גוף בריא אנו צריכים, התעסקנו הרבה בנפשיות, שכחנו את קדושת הגוף, זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית, שכחנו שיש לנו בשר קודש, לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש. עזבנו את החיים המעשיים, ואת התבררות החושים ואת הקשור עם המציאות הגופנית המוחשית, מפני יראה נפולה, מפני חוסר אמונה בקדושת הארץ, "אמונת זה סדר זרעים - שמאמין בחי העולמים וזורע". כל תשובתנו תעלה בידינו רק אם תהיה, עם כל הוד רוחניותה, גם תשובה גשמית יוצרת דם בריא, בשר בריא, גופים חטובים ואיתנים, רוח לוהט זורח על גבי שרירים חזקים, ובגבורת הבשר המקודש תאיר הנשמה שנתחלשה, זכר לתחית המתים הגופנית. (אורות התחיה לג) 
 

ההתעמלות, שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כח לאומה, היא משכללת את הכח הרוחני של הצדיקים העליונים, העוסקים ביחודים של שמות הקדושים, להרבות הבלטת האור האלהי בעולם, ואין גילוי אור אחד עומד בלא חבירו כלל. (שמואל ב ח יג): "ויעש דוד שם", ו(שמואל ב ח טו): "דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו", (שמואל ב ח טז): "ויואב בן צרויה על הצבא" ..........(שם לד) 

חשובים לבריאות (גם אימון אירובי וגם אימון כוח)

כמו שדוסים אוכלים בורקסים וסוכריות והמבורגר וכו'

אין פה איסור חד משמעי כי זה לא שאם תעשה את זה בהכרח תמות

או: תעשה כושר= תהיה בריא ותחיה עד 120

יכול להיות שקשה לך למצוא מישהי שבאותו ראש של המינונים שלך..

לא יודע מה מדויטת שלך מחפשת

אבל אני כן מבין בחורה שמחפשת אברך עם התמסרות לתורה, שיכולה לפחד שזה יבוא על חשבון ערכים אחרים, או שמצפה לבית פשוט והתעסקות כזאת נראית לה חיצונית מידי..

כי נפש בריאה בגוף בריא.

וידוע שפעילות גופנית משפיעה גם על היכולת ללמוד וגם להיות שותף פעיל בבית.

שכוונת השאלה היא האם חשוב שהבעל יתאמן על כלי נגינה...

חחח

וכמה כולנו לומדים ממך.

אני לומדת ממך לשאול את עצמי כל יום: "במה את עובדת?"

ולרצות לענות לעצמי: קודם כל בלשמוח ולשמח. קודם כל בלהרגיש אמת ושלמות בבית פנימה. לעבוד בזה. זו עבודה. זו משרה מלאה. 24/7.

המשרה הכי חשובה.

העבודה הכי יקרה.

לעבוד בלבנות בית, משפחה

לעבוד בלאהוב, בלבנות זוגיות

לעבוד בליצור חיים במהות וחיים בפשטות

לעבוד בבסיס שממנו יוצאים ואליו חוזרים

לעבוד בלזכור את זה תמיד - מה הכי הכי חשוב

לא החוץ, לא תדמית, לא קריירה, לא פרסום, לא לייקים, לא כבוד מדומה,

אלא הפנים

הבית

"למשפחותם"

אם נעבוד בחוץ ונשכח את המהות - נפספס את מהות החיים

אם נעבוד בבית, או יותר נכון - על הבית, ואת שאר המיקוד נשקיע גם החוצה מתנועה של פנימה ורק אז החוצה ולא להיפך - נחייה את המהות

נוכל מתוך המלאות שלנו גם לתת החוצה

קודם מעגלים פנימיים

לחיות אותם, לחיות בהם.

ומתוך החיות הזו - אנו יכולים גם לתת הלאה, לשאר המעגלים

תמיד תמיד בתנועה הזו של פנימה ורק אז החוצה.

ואני גם לומדת ממך הדר היקר והקדוש

כמה חשוב עוד להביט פנימה, למי שאנחנו באמת

כמו שכתבת במילות הזהב שלך: 

"... בחיי היומיום אנחנו רואים בעיקר את העולם סביבנו, טועמים אותו, חווים אותו, אבל כמעט לעולם איננו רואים את הנפש שלנו. 

סביבנו יש המון מסכים והסתרות שבעצם מסתירים מהאדם את נשמתו, את אישיותו, את עצמותו.

אם אשקע בתענוגים שכל הזמן מתחלפים ומשתנים, אחמיץ את האפשרות לתענוג מתמיד, שמשמעותו גילוי עצמי."

איזה לימוד!

איזה מבט!

איזו הסתכלות!

ללמוד ממך!

כולנו!

אני רוצה ללמוד ממך להסתכל יותר למי אני אומרת בוקר טוב כל יום דבר ראשון, ולוודא שזה לא יהיה הטלפון.

לברר למי אני אומרת אחרון כל לילה לילה טוב, ולוודא שזה לא הטלפון שוב.

לוודא שאני לא עם 3 ידיים במקום 2, וכל היום הראש בתוך קוביה קטנה של טלפון. איזה מראה מוזר זה באמת...

לוודא שאני זוכרת להביט למעלה, לשמים, לבורא, לבריאה, לפאר היצירה

לוודא שאני זוכרת לנשום את האוויר הטהור שהקב"ה נותן לנו

לוודא שאני מריחה פרחים וריחות של הטבע

לוודא שאני מביטה על אנשים ולא על מסכים כל הזמן

לוודא שאני במהות שלי, ולא של מיסוך ומסך ודברים שאינם מתאימים לי

לוודא שאני יכולה לומר תפילה מכל הלב כאשר ממתינים לאוטובוס או רכבת או סתם הולכים, ולא חייב בכל שנייה להיות עם ראש תקוע במסך שממסך

לוודא כמה אני נהנית בשבת או חג כשאין את המסך, המיסוך, כשיש רק הווה, עולם, בריאה, חיים.

לוודא שבכלל מתאים לי ואם כן כמה ואיך להיות במדיה מסכית,

וכמה היא עדיין לא תהיה שלמה ולא תחליף לעולם פנים מול פנים, 2 נשמות שנפגשות ומדברות, וכמה זה יקר הנשמות האלה והפנים,

הפנים שרואים

והפנים מבפנים שמתגלה מתוך הפנים.

אני רוצה לזכור את כל זה ב"ה.

תודה לך הדר היקר והאהוב והקדוש שלנו על הלימוד שלך, עליך, 

אני בטוחה שאתה במקום הכי הכי גבוה שיש, נהנה מזיו השכינה,

וממשיך לחיות ולהחיות את כל העם שלך כל רגע על ידי כל הטוב והאור העצום הזה שהשפעת והשארת.

אתה חי בתוכנו!

עם ישראל חי, והמון בזכותך ❤️

ותודה

תודה.

קראתי השבוע ראיון שהיה פעם עם ארוסתו דאז. הוא באמת אדם מיוחד.

אגב, יוצא לפי מה שהוא מסביר שה' אומר לנו- תעבדו כדי שהציוייים שלי יתאימו לעולמכם הדתי ככה שתתענגו מהם.

אמנם הרמח"ל אומר שמקום העונג זה בעולם הבא, אבל אפשר לקחת את זה גם לעולם הזה כמו שהדר עשה, בהתאם לתפיסה שלנו את עולם הבא, שזה עולם מתוקן פה שהולך ובא.

תוכל בבקשה להרחיב על המילים האחרונות: "בהתאם לתפיסה שלנו את עולם הבא, שזה עולם מתוקן פה שהולך ובא"?

אשמח לשמוע עוד הרחבה והעמקה, נשמע חזק

עולם הנשמות (רמב"ם).

אבל הדעה הרווחת היא שעולם הבא זה פה בעוה"ז אחרי שהוא תוקן (ואחרי תחיית המתים). זה לא סותר שגם עולם הנשמות נקרא עוה"ב. אבל המשמעות המרכזית של השם היא כנ"ל.

ובעומק, עולם "הבא" נקרא כך לא רק כי הוא אחרי העוה"ז הרגיל, אלא כי הוא הולך ובא אלינו (כמו לשנה הבאה בירושלים הבנויה).

כלומר זה תהליך הדרגתי, שאנחנו בונים ובונים אותו (גם כשיש ירידות הן לצורך בניין). אנחנו מתקדמים ומקדמים את העולם לעבר עוה"ב. לא רק בזה שאנחנו צוברים יותר מצוות וקדושה ואז בבום יקרה איזה משהו גדול, אלא באופן מהותי ועצמי יותר- אנחנו מתקנים את העולם (מכל הבחינות האפשרויות) ומביאים אותו למצבו השלם.

לדוג'- היום הרבה מהמוזיקה המיינסטרימית היא דתית/אמונית. זה כבר לא ז'אנר מסויים- "שירים דתיים", אלא זה חלק אינטגרלי מהעולם התרבותי. זה מראה שהנפש של האדם המסורתי/חילוני הממוצע שצורך את זה נמצאת במקום גבוה יותר ממה שהיה האדם הממוצע לפני כן. זה מעיד על שינוי פנימי.

אז אם האדם נברא כדי להתענג על ה', והעונג הוא חשיפת הנפש כדברי הדר הי"ד, והעונג צריך להיות גם כאן בעוה"ז כי הוא חלק מעוה"ב שהולך ובא ואלו לא שני דברים נפרדים, זה אומר שאדם צריך להיות בדרגה שהוא מרגיש שהתורה על כלל ציוויה משקפת את חשיפת הנפש והגילוי העצמי שלו שגורמים לו לעונג.

לדוג'- אדם שעבד עם עצמו והוא לא רוצה לדבר או לשמוע לשון הרע. הוא שמח ומתענג מזה שהנפש שלו שם, שהוא חשף את נפשו עד למקום שלא רוצה בזה. אז עכשיו האיסורים של התורה בעניין מתאימים לעולמו והוא מתענג מהם.

תודה רבה על הפירוט 🙏 

קראתי כמה פעמים, ממש מחכים, מלמד ועמוק. 

שתי שאלות בבקשה:

1. האם תוכל לכתוב גם את המקורות לדברים הללו? או שהם בעצם לימוד שהוא רק שלך?

(בעיקר על משמעות עולם הבא)

2. האם אפשר לצטט את התגובה הזו שלך בשמך גם בפורומים של נשו"ט והו"ל (כתבתי גם שם את הפוסט הזה עם שינוי קל )?

אלו בהחלט דברים שכדאי לקרוא ולהתחזק מהם.

2. כמובן.. זכות היא לי

1. יש רב צעיר בשם הרב דניאל כהן (נראה לי שהוא מוכר בעיקר באולפנות, מדרשות והסדר, ולא בגילאים מבוגרים יותר. נחשפתי אליו דרך אחותי. יש לו כשרון הסברה מעולה לתורת הרב קוק והוא ממש מוריד אותה לפרטי המציאות ופרטי המצוות). ממנו שמעתי את זה. הוא הביא בקבוצת הווצאפ שלו צילום של המקורות (אני לא יודע מאיפה הוא צילם, אם מספר שלו או של מישהו אחר).

ומדהים שבדיוק בפרשת השבוע, חיי שרה, בה לומדים על כל חייה של שרה אמנו דווקא בפרשה בה מסופר לנו על פטירתה - ללמדנו שצדיקים במיתתם קרויים חיים וכל השפעתה ופועלה ואורה של שרה אימנו חיה וקיימת ומפעמת בלב כל יהודי וכל יהודיה עד סוף כל הדורות!

וכך גם אתה, הדר בנה, מכוחה ומאורה מאיר גם על כולנו, חי וקיים ופועם גם במותך מן העולם הזה.

צדיק אתה

וצדיקים במיתתם קרויים חיים.

"עת לכל חפץ" 

השלב של ההתפתחות האישית והנפרדת הוא חשוב מאין כמותו

בעזרת ה' שתזכה עם כל המליאות שלך לפגוש בבוא העת מישהי עם מליאות אחרת ומתוך כל העושר תהיה הפרייה משוגעת

פתאום נפתחים "נתיבים" חדשים בחיים..

זה לא דווקא זוגיות, אבל הנתיבים החדשים הם אלה שבסופו של דבר יכולים להוביל לזוגיות.

לדוגמא....

אם תחליט שאתה פעם בשבוע  הולך ברוורס...בטיילת ליד חוף הים או מסביב למעיין

(יש ספורט כזה  ויש הולכים ברוורס גם בישראל)

זה מה שבא לך ..

ללכת לאחור...זה עושה לך כיף, זה מושך תשומת לב, -זה מה שבא לך לעשות-.

ואז ביום ראשון אתה עושה הליכה ברוורס ו..נפצע

כי למרות שכולנו סימנו לך עם הידיים "תזהר עמוד" לא ראית אותו..

ואז אתה מוצא את עצמך בבית חולים, מכיר את אשתך לעתיד בקפיטריה.  הנתיב החדש הוביל לזוגיות.

אותי...זה מרגש. רק תשים קסדה.

כן זה מפריע לי( כי לי לא נעים לאכול כשהשארתי בלאגן),  אבל לא ברמה שאעיר, אם ככה נוח לו והוא מפנה אח"כ מה הבעיה?

מאמינה שזה אומר שהבן אדם לא הכי מסודר(זה לא ממש מפריע לי, נראלי)

לא הייתי מורידה על זה אבל זה כן קצת מבאס, קצת, לא הרבה.

1. כן

2. אומר המון, בסוף הבית הוא של האישה "וכל ביתא דילה"

3.לא, הערות אף פעם לא מועילות.

4. אין לדעת מראש ולהתחיל לחשבן חשבונות שמים..אם התחתנת איתה ככה צריך לקרות, האם זה באסה קצת? כן.

לאמא שלה מכתב תלונה חריף

במילים אחרות, מחזיר לשולח!

בנימה רצינית, אם כבר אכלתם ארוחת ערב מאיפה בא הבולמוס הזה?

וכמה כבר בלאגן אפשר וצריך לעשות מ-2 פרוסות וגבנ"צ?

אני חושב שצריך לבדוק אם היא בהריון או במאנץ' חשאי...

בצהריים. אחרי מקלחת גשם שקיבלתי מנסיעה באופניים

למרות שכל האפלקציות הגאוניות של מזג האויר אמרו

"הגשם יחל רק ב 14:00" והשעה היתה 10:00,

חזרתי בסערה הביתה,

חתכתי פרוסות קצת עבות של חלה טעימה מאוד

ושמתי  גבינה צהובה, מלוחה, קצת שמן זית( במקום חמאה),

קצת זעתר, 2-3 זיתים שחורים. שמתי בטוסטר -אובן ובינתיים התקלחתי זריז.

ישבתי לאכול תוך כדי...קריאת ספר (מותאם למגזר, אבל הכוונה משהו בנטפליקס) ,

אני חוזר למטבח וזה מה שאני רואה (תמונה מצורפת).

הייתי בשוק. פשוט חוצפה שאני בעצמי,

קודם אוכל ואח"כ מנקה ומסדר הכל. לדעתי זה אומר משהו וחבל. חבל מאוד.

כמובן שניקיתי מיד בסיום הארוחה אבל עדיין הרגשתי  טומאה והתקלחתי 5 פעמים אח"כ.

ולרדת על ניקים אחרים על הדרך

אם יש משהו בעייתי, עדיף לדווח באישי.

ומחכים זה לזה לאכול (אא"כ אחד לא בבית או מאוד עסוק וכו').

מה שתארת ממש לא אישו.