אני לא חושבת שאנחנו צריכים לראות לא סרטונים אמיתיים מה7.10 ולא מבוימים. אנחנו לא צריכים להיות מסויטים מזה. הסבל הזה חקוק בנו גם בלי לראות ולפגוע בנפש שלנו.

ב"ה אני לא ראיתי אף תיעוד (מלבד כמה בתים שרופים עם כתמי דם וכאלה) ואני לא חושבת שאני צריכה לראות.

מי שצריך לראות את הזוועות האלה זה מי שלא מבין, ולא מאמין. מי שצריך להזדעזע. אנחנו מזועזעים דיי והותר.

אם את רוצה לחוות את הדבר אפשר (ובעיניי צריך) לנסוע לנובה ולכל מיני אנדרטאות לקרוא מה כתבו על האנשים מי הם היו. לדבר עם אנשים שמספרים על מי הם היו בחיים. לא צריך לראות את הזוועות.

זו דעתי.

כל פעם שזה עלה במקרה כשצפיתי באיזה סרטון ביוטיוב מהר הסטתי את המבט. מה שאני יודע זה רק מחבלים שמסתובבים בין בתים. כל השאר לא ראיתי.. 

מי שראה יפנה את הכעס בכדי ללחוץ על הממשלה להשמיד את החמאס. מצד אחד אני כן חושב שכל אחד צריך שיהיה לו איזה רושם מהאירוע הקשה הזה.....

מצד שני עדיף לא לפגוע בנפש שלך.. תוותרי על זה. הרוב ראו, הרוב יודעים.. אני מקווה שזה יביא תועלת וייצור את ההתנגדות המתאימה לכל מהלך שהוא לא השמדת חמאס.

רק המחשבה ששחקן צריך לגלם תחושות ורגשות מלאכותיים על מציאות זוועתית אמיתית והצופה אמור לצפות בזה ולהאמין למה שהשחקן מגלם, זה מזעזע בעיניי. זה ממש זילות.

לא רואה בזה שום תועלת...

בכללי כל הרעיון הזה של לזכור לזכור, לא לשכוח...

כל כך גויי בעיניי ושקרי.

אנחנו זוכרים טוב מאוד תודה רבה על התזכורת ומספיק בבקשה לפמפם בתקשורת את אותם מסרים שלא מובילים לשום מקום. מתעסקים בתפל...

אם נתקרר.. נניח לחמאס להישאר.. וההמשך צפוי. אמרו שיעשו איזה יום זיכרון רשמי לא? זה נעשה בכלל?...

בכל אופן, צריך להקים מוזיאון מיוחד לזה כמו יד ושם. ולפני המוזיאון יש לעשות דין עם הנוחבות.. אי אפשר לטעון שביצעו בנו רצח עם ופשעים יחודיים ולהותיר אותם בחיים.

לפולחן, זה גויי

כי הנפטרים הם בעולם שכולו טוב, אולי כבר חלק ירדו כבר לעוד גלגול

ואנחנו ממשיכים, כמו בטקסי הזיכרון לבכות ולהראות מי הם ומהם היו ועשו ככה במשך שנים

ואין בזה שום עניין לכשעצמו

הזיכרון הוא עניין וערך כשהוא מגיע עם מטרה

כמו שקוראים את מגילת איכה בתשעה באב

זוכרים כדי לחזור בתשובה,זוכרים כדי לזכור מי אדון לעולם ומה התורה שלו...

אבל לא זוכרים רק כדי לזכור או כדי להצטער ולבכות 

יש אנשים שחייבים, ממש, בוודאות, אי אפשר אחרת, הכי חשוב,  ברור, לראות ממש סצנות גרפיות. אין דרך להסביר את זה חוץ מאשר ההגדרה שהגדרתי. לדמיין? לקרוא? לזכור את הזוועות? לא, הם חייבים לראות דווקא.

מה באמת מפריע לך בסדרה?

האלימות? או הבעיה אצל אחדים, וההצדקה אצל אחרים, שמדובר באירוע אמיתי ולא עוד סדרה בדיונית?

כי כן, אתה צודק - יש אנשים שחייבים ממש לראות סצנות גרפיות כדי שזה יניע אצלם משהו בנפש. אבל תחשוב לך: לא מדובר בכמה בודדים עם סטייה חולנית, מדובר בחתך רחב הרבה יותר בציבור הכללי. אנשים ש"ביום" יכולים להיות רופאים ועורכי דין, ו"בערב" יכולים לשבת ולצפות ב"אור ראשון", "פ!רנ! מלחמה" כהגדרתך.

זו לא הצדקה או טיעון בעד הצפייה, זה שיקוף של המציאות אצל אנשים רבים, שנמצאים באמצע - לא מ"הסוג שגולש בפורום הזה" ושותפים לערכים השמרניים שאפשר למצוא פה, ולא מ"הסוג שראה כבר הכל" ושותף להתנצחויות מהצד הפרוגרסיבי שאפשר למצוא בפורומים אחרים. 

3 פרקים ומתכוננת לראות גם את הרביעי והאחרון

הסדרה מספרת בצורה כמעט מדויקת את הסיפור המלא (בניגוד לעדויות בהם שומעים חלקים מהסיפור) של כמה ניצולים

מקצת לפני ה7

התכנים מצמררים ומרגשים

בעיניי שווה צפייה

אבל

מיועד למי שיכול להתמודד עם הזכרונות החיים הללו

לא מצליחה להבין איך בכלל הוציאו סדרה כזאת.

אם זה לא טיעון מוסרי או אידאולוגי שמטריד אותך אלא ריגשי,
רק את מכירה את הנפש שלך ותוכלי להגיע למסקנה מה נכון לך.
יש אחד אצלו לראות את הסדרה ייצור יותר תועלת מנזק ויש אחד שלהפך.
 

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.

בבחירות

שני המקרים לוקחים זמן והשקעה רבה שכנראה לא החלה אתמול ובלי תאריך יעד, אלא מחפשים ומוצאים.

יש כבוד לחיילינו שמתבטא במציאת גופותיהם והספינה.

אם זה היה גימיק בחירות אז היו מוצאים קרוב יותר לבחירות, עם תדירות האירועים כאן, אף אחד לא יזכור עד יום הבחירות את מציאת אלטלנה.

בין בתקופת בחירות בין אם לאו, מנגד אלטלנה כולם ידעו היכן היא בערך שקעה, איש לא דרש למצוא אותה, התזמון ככל הנראה מתוכנן היטב.

שיש אנשים מוסריים מהם.

אתה יודע כמה זמן לקח להם לחפש?

אתה באמת חושב שמישהו יזכור את זה עד הבחירות?

ואגב, נתניהו יצא בהצהרה מאז ולא התייחס לכך בכלל, אם זה היה גימיק פוליטי היה הגיוני לנצל זאת, לא?

זה לא בגלל הבחירות, זה מהלך מתוכנן של עמיחי אליהו - צעירים מעל עשרים

שהרב שמואל אליהו שולט בעולם באמצעות חייזרים, חיסוני קורונה ופגיעות טקסיות!

פשוט דבריך היו הרמה כזאת מושלמת להנחתה לדבריו, שלא יכלתי להתאפק

קונספירציות שכאילו מסתדרות יופי.

כשם שהרב אליהו לא קשור לאלטלנה, גם העיתוי לא קשור לבחירות

הוא הכריז בתחילת תפקידו כשר המורשת, על שינוי דגשים ב'כתיבת ההיסטריה' של הציונות והמדינה והוא עבד על זה בכל מיני כיוונים כל הקדנציה.

במסגרת זאת, הוא גם ביקש וקיבל מכ"ץ את ההוראה להעביר את 'התותח הקדוש' ממכללות צה"ל למרכז בגין.

בוודאי שיש בזה אמירה ערכית/פוליטית (תלוי איך רוצים להסתכל על זה), אבל היא לא קשורה לבחירות. זה תהליכים של ארבע שנים. אם יש קשר לבחירות - זה הרצון להספיק, את מה שלא בטוח שיתאפשר אחרי.

..

רק נקווה שמתוך זה כל המדומיינים בימין שמקימים מפלגות על ימין ועל שמאל (תרתי משמע), יקלטו את הסיכון במה שהם עושים. אבל לא, הם לא.

מאלטלנה לאחים לנשק: "אותו דפוס"

כמו מציאת העצמות של זכריה באומל הי"ד.

אולי גם מציאת עצמות יהודה כץ זה גימיק? - צעירים מעל עשרים

מה אם קרן הלייזר פוגעת בבן אדם בטעות?

העניין הוא שאת חושבת שאת רזה ברמה שהוא יזהה אותך כיתוש?

אני מחפש את הקמפיין של עיריית פ''ת על זה ולא מוצא.

אלא שהוא ישלח קרן לייזר ובמקרה גם אשלח את הידיים למחוץ את היתוש ואז הקרן לייזר תגיע אליי לפני שהיא תגיע ליתוש

את גם רוצה שהוא ינסה להרוג וגם את. להיות בטוחה שהוא מת.

זה בטח יכול לשרוף קצת על העור, אבל עיקר הבעיה זה פגיעה בעין.

ואם היא פוגעת בשניהם יחד יכול לצאת בקסטר סטוקמן כזה

(אני לא מאמין שאני זוכר את זה)

(אני לא מאמינה שידעתי מי זה!)

באמת מפתיע..

אם יעבור מכס 😃

בחוות למשל - איפה שיש בעלי חיים

היצור צמה הדם - לא יניח לך לישון בלילה

אני הייתי רוכש אחד כזה במחיר סביר -

ובמידה וזה לא יהפוך אותי לחייזר

בתור מי שבעבר עזר להחזיק גבעה ואוהלים סגורים עזרו קצת.

גם כילה יכול

רק צריך סגורה הרמטית

שזה הדבר העיקרי שעזר לך בגבעה. לא אוהלים סגורים. זה לא עזר כמעט בכלום

לשים לידך מישהו שטעים ליתושים הרבה יותר זאת אחלה דרך לא להיעקץ

(כן. היא הייתה מסכנה באותה שבת)

אבל זה לגמרי הגיוני שהיא עזרה לי.

אז ככה שתדע שמי שהכי תעים ליתושים באוהל זה דוקא אני

יום טוב לך חחח

לא מוכח מדעית, אבל יש נטייה כזו

חדשות מתפרצות: "קוד זכריה" נחשף – המהלך הרוחני שמפרק את התמנון האיראני!

המציאות האסטרטגית והנבואה התלכדו ברגע היסטורי שמזעזע את המזרח התיכון. המערכה מול איראן אינה רק צבאית – היא, קודם כל, רוחנית. חז"ל במסכת עבודה זרה (ב' ע"ב) כבר חזו שמלכות פרס תפעל בתחבולות רבות, אך סופה להתרסק סמוך לביאת המשיח.

הנביא זכריה ניבא זאת בדיוק מצמרר: "בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ שְׁבָט בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר ה' אֶל זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן עִדּוֹ הַנָּבִיא לֵאמֹר. רָאִיתִי הַלַּיְלָה וְהִנֵּה אִישׁ רֹכֵב עַל סוּס אָדֹם וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים." (זכריה א', ז'-ח'). רש"י מפרש: פורענות בדם ובחרב שתכה ישירות בפרס.

התזמון מדויק: בלילה שבין ה-2 ל-3 בפברואר 2024, בכ"ד בשבט הנבואי, צבא ארה"ב תקף 85 מטרות של משמרות המהפכה בעיראק ובסוריה, ושר ההגנה האמריקאי, לויד אוסטין, הצהיר: "זוהי רק ההתחלה".

אך כדי להבין את עומק השעה, חובה להביט בתולדות עם ישראל: מסע ארוך שהתחיל באברהם, יצחק ויעקב, והמשיך דרך 2,000 שנות גלות המהדהדות עד היום לתוך 80 שנה של ריבונות וחירות פצועה בארצנו הקדושה. מבט מעמיק זה מוביל למסקנה היסטורית ברורה: אין שום פתרון גשמי שיסיים את הגלות ויביא לנו את התחלת הגאולה השלמה. תשתית הברזל לניצחון המוחץ ולגאולה תלויה אך ורק בחזרה מוחלטת לשורשים העוצמתיים והמוצקים שלנו – בשמירת השבת, הכשרות והצניעות, שיבנו את חליפת המגן הלאומית של עם ישראל.