שאלה שלא תצליחו לענות עליה:זיויק
איך זה שגם בשבת קיץ וגם בשבת חורף עושים הכל ביום שישי עד הרגע האחרון ממש?
כי זה לא כייף להיות עם כל המגבלות של שבתפ.א.

ומנצלים את יום שישי עד הרגע האחרון כדי לעשות דברים הכרחיים או שנהנים מהם או גם וגם.  

 

נהדר וממש טוב שיש את יום המנוחה השבועי.  אך יש איסורים מעיקים

אני מדבר נטו על הכנות לשבתזיויק
עכשיו מובן אחרת. זה לא היה מובן מהפתיח שאתה מתכווןפ.א.

דווקא להכנות לשבת שהן עד הרגע האחרון.  


 

ואם זה כך - אני לא מסכים. לפחות לא אצלנו בבית.

בימי הקיץ הארוכים ההכנות לשבת מסתיימות מוקדם. 

אותם הכנות לאורך כל השנה, קיץ סתיו, חורף ואביב. 

 

 בימי הקיץ יש שפע של פנאי לדברים נוספים אחרי שהבית מוכן לשבת.  

טיולים, תחביבים, ללכת לים, לישון בצהריים לפעמים.   

נדירררזיויק
מה למשל עושים אצלכם עד הרגע האחרון, גם בקיץ?פ.א.
הכל אותו דברזיויק
הכנת אוכל, נקיון, מקלחת, מנוחה..
אני לא חושבת שזאת גזירה שלא ניתנת לשינויפה לקצת

גם אצל ההורים שלי זה ככה, עד רגע אחרי הדלקת נרות עוד עושים דברים אחרונים.


 

יכולה לומר שאצלי הצלחנו לשנות את זה ב"ה.

אצלי בבית אני לרוב חסרת מעש לפחות שעה לפני שבת.

עכשיו נגיד, הכל מוכן אצלנו לשבת.

נשאר רק לי להתקלח וזהו.

מדהים כל הכבודזיויק
וואו, מותר לשאול איך הצלחת לשנות?ארץ השוקולד
פשוט החלטה משותפת שאנחנו מכניסים שבת ברוגעפה לקצת

ומתארגנים בהתאם.

ממש לא אהבתי את כניסת השבת אצל ההורים שלי אז זה היה בנפשי לשנות את זה.

 

מכינים כמעט הכל בחמישי.

מה שאפשר אני מכינה כמות ומקפיאה לשבתות הבאות ואז זה חוסך עבודה.

ומה שאפשר להקפיא אני לפעמים מכינה בתחילת שבוע.
 

בשבתות קיץ אנחנו אפילו יוצאים לטייל בשישי או לים.

 

אני חושבת שההבדל ביני לבין אמא שלי- היא מעדיפה להכין הכל כמה שיותר קרוב לשבת ולכן נשאר לה הרבה עבודה לשישי.

אני מעדיפה אוכל פחות טרי ולהיות בשישי בנחת.

מטורףזיויק
יפה, בעצם חמישי הופך ליום לחוץ ומלא בבישולים?ארץ השוקולד
לא לחוץ בכללפה לקצת

גם כי חלק מוקפא

וגם כי אני לא משתגעת מעבר לכוחותיי


לדוגמא עוגת שמרים וגבינה מכינה בתחילת שבוע ומקפיאה

את האוכל לערב שבת מכינה בחמישי אבל גם בזה לא משתגעת, בשרי ותוספת אחת

עיקר העבודה זה הסלטים וחלקם גם מוקפאים

יפה, כל הכבודארץ השוקולד
תודה על הפירוט 
את השראה!כינור יהודי
לא מחוייב המציאות לחלוטין.shindov

תכנון נכון. והעברת חלק מהמטלות ליום חמישי. אפשר להגיע לשבת בלי לשון בחוץ. 

קוראים לתופעה הזו "דחיינות"אריק מהדרום
והיא מאוד נפוצה ואפשר להתגבר עליה.
לא מוכרח בכללפתית שלג

אני הרבה זמן כבר לא ככה ב"ה.

רק עכשיו עוד צריך להסתגל לשעון החדש..

אני לא עובדת עד הדקה האחרונההמקורית

לא בקיץ ולא בחורף

תמיד הבישולים מוכנים יותר מוקדם

לרוב בשבתות קיץ אני יותר עושה סדר פנימי או אפילו יוצאת עם הילדים אבל הבישולים והנקיונות תמיד מסתיימים בשעה שמאפשרת לי גם לשבת לנוח קצת

כי זה קשור באופן בו אנחנו מתנהלים עם הזמןכינור יהודי

כל עוד נחשוב בליבנו "יש עוד זמן..." נגיע ברגע האחרון עדיין עם הכנות, לא משנה מתי הדד ליין.

אצלנו זה קורה ככה רק לפעמים, לא משנה אם קיץ או חורמתואמת

בכל אופן, בקיץ לפעמים מכניסים יותר דברים ביום שישי, ולכן מגיעים גם ברגע האחרון לשבת.

אבל שבוע שעבר למשל - בעלי ואני יצאנו לבוקר זוגי לשעתיים. בבית נשארה הבת הגדולה שלנו עם התינוקת וקצת בישלה לשבת.

ולמרות ששעתיים מהיום "הלכו" לנו, ולמרות שהיה מה לסדר בבית ועוד דברים לבשל - היינו מוכנים לשבת כבר בשעה שתיים וחצי🙂

זה מין נס שכזה, שאין לדעת מתי יצליח ומתי לא... (בשישי האחרון לא יצאנו, ובכל זאת עבדנו בבית עד חצי שעה לפני שבת... הבית היה מבולגן יותר, כנראה, וגם פשוט לא קרה הנס🤷‍♀️)

מהמםזיויק
אשמח לעזור למי שמתמודדת עם הכנסת שבת בלחץ ועצבים!נחמה כהנא
אני מניחה שיש לך כוונות טובותיעל מהדרום

לק"י


אבל מציעה לך לא לפרסם מספר טלפון בפומבי.

(ובמקביל, לא הייתי מציעה להתקשר לאנשים לא מוכרים🤷‍♀️).

אני חושבת שאצלינו זה הפוך מאצל רוב האנשיםמבולבלת מאדדדד

דווקא בחורף מסיימים מוקדם יותר.

גם מראש לוקחים על עצמנו פחות, וגם איכשהו כשיש דד ליין לחוץ יותר, מתקתקים יותר ופחות מורחים.


וב"ה לא לחוץ אצלינו כל כך. הלחץ בעיקר בראש.


הלוואי שגם בבית שלי אצליח שיהיה ככה. 

אני אוהבת להתארגן מוקדםפצלושון
מכינה כמעט הכל בחמישי ואז יום שישי רגוע
ביום שישי מספיקים פחותנפשי תערוג
לא פעם מכנסים את השבת בלי שהספקנו לעשות כל מה שתתכנו.


אני באמת ישן עד הרגע האחרון גם בקיץבחור עצוב
למה אתה עצוב?כינור יהודי
יש לי עצה טובהנחלת

תקשיב לשירים בספרדית........ (כדי לא להיות עצוב...)

פחות אוהב. תודה.בחור עצובאחרונה
האמת שרק במקלחת אני נופל בזה חחמבקש אמונה

תמיד אני מחכה לסוף ליותר מידי מאוחר אבל הכל מוכן כבר הרבה לפני

חושבתנחלת

שזה יצר רע מיוחד של יום שישי ברגעים האחרונים; אז גם עצבניים יותר (אני למשל...).

יש אנשים מאוד מאורגנים שבשישי בבוקר הולכים לטייל, לקניות..... הלוואי עלי.

אבל שמתי לב שאם למשל אנו נוסעים ואין כמעט מה לעשות לכבוד שבת, אני לא

מרגישה כל כך את המעבר החד המיוחד הזה בין חול לשבת...

אז זה גם וגם. מן הסתם.

מי שמבואס מהחגיגות שאי אפשר לקיים כרגיל - תתעודדוהסטורי
אנחנו מוחים את עמלק, אנחנו פוגעים בקמים לכלותנו, כמו שהם עשו לנו. בעז"ה נהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.
תראה את הפרט שהמודיעין האמריקאיקעלעברימבאר
חשף על בנו של חמינאי.

אבל מה שהמערב הרקוב הנבוב, ערל הבשר וערל הלב , לא מבין, זה שהבדיחה על חשבונם.


(לא שאני בעד איראן. אבל 2 הצדדים, הפרוגרס והאסלאם, רשעים).


אשרי האיש אשר יבטח בה' ולא פנה אל רהבים ושטי כזב.

..ערכתיהסטורי
חבל, שושעתיאריק מהדרום
אם זה משעשע אז אחזור: פורים דווקא אוהב אותךהסטורי
חששתי שזה פוגע כשמישהו מתאר כאב...
באמת?צע
וולקאם טו דה קלאבחסום לשעבר
אתה?! נציג היהדות המקורית הנאמנה?!?!?!הסטורי
אני כבר מזמן כופרחסום לשעבר
אבל חן חן לך
השנה פורים ממש כיףנקדימון

קריאת מגילה הייתה ממש מהירה, גם אתמול וגם היום, ובקושי רעש בהמן.

לא ראיתי כמעט אף אחד מחופש, בטח לא בתלבושת מלאה.

וכמעט אף אחד לא בא לתת משלוח מנות.


תענוג. 

אוייש זה נשמע כל כך רע כשאתה מתאר את זה ככהחסום לשעבר

למה? סוף סוף נוח לי בפוריםנקדימון
אנחנו דווקא מצפים להמון משלוחי מנותנחלת

וקריאת מגילה מרגשת. נוגעת. אוטנתית כמו אני לא יודעת מה;

 כל מה שקורה, ודווקא סמוך לפורים שזה כמעט שחזור המגילה....זה הכיף!

 

חוץ מהאסונות, ולוואי שיהיו האחרונים ושתהיה תחיית המתים בקרוב ממש!

(חייבת לצחצח את הבית מהמסד עד הטפחות, כי אמא שלי ע"ה היתה נקייה...פחד!)

חחח חמודהאני:)))))
ואווו תקשיבייוני לוייאחרונה

זה כ'כ מרגש ומשמח שבתוך כל הבלאגן המלחמה המצבי רוח יש אנשים כ'כ אופטימיים כמוך

נושא אישי - מוזמנים לקרואאנונימי QW

היי, אני רווק בן 22 שמרגיש משיכה לגברים אבל לא חושב שרואה את עצמי חי עם גבר. 
הייתי שמח לדבר עם מישהו שחווה מצב דומה, או אולי עם כל אחד שיכולות להיות לו עצות טובות איך לבנות חיים מאושרים.

זהירות רבה לך ולכל האחרים משיח בפרטיהסטורי
ולך מציע למצוא איש מקצוע מקצועי באמת, שיעזור לך. בהצלחה רבה
בהצלחה חבר!שלג דאשתקד

החיים מאוד דינמיים, יש אנשים עם משיכה לגבאים בכל מיני רמות ונסיבות ולפעמים זה זמני או תלוי קונטקסט (נניח,שאתה נמצא במקום שיש בו רק גברים, או מאיזושהי סיבה אתה מנסה להימנע מסיטואציות עם המין השני). ליאת יקיר טוענת שכולנו בי-סקסואליים במהות שלנו, כי אין באמת סיבה שגבר יימשך בהכרח לאישה ולהיפך (אולי תקרא ותשמע קצת תכנים שלה, היא נורא מעניינת הן מבחינת הידע והן מבחינת ניסיון החיים שלה).

אז דבר ראשון, תעשה בירור עם עצמך, איפה זה התחיל ומה הגבולות של זה מבחינת זמן-מקום-תרבות, ואז תחפש אדם אמיתי שניתן יהיה לדבר איתו. כמובן, תמיד טוב אדם ניטרלי, שלא ימשוך אותך לשום צד, כי יש לא מעט מטפלים שמתמחים בלהוביל אותך למקום שבו הם מאמינים.

בנוסף, מציע לך בחום, לא לתייג את עצמך כהומו-סקסואל, עד שזה לא יהיה ברור לך לחלוטין. אני מכיר אישית אנשים ש"התחרטו" או שהלכו רחוק מדי ואחר כך העדיפו פשרה מסוימת. אז לא כדאי לרוץ מהר מדי.


המון הצלחה חבר אהוב!!

משיכה לגבאים 🤣🤣🤣פשוט אני..
הטעות הזאת הצחיקה אותי
ממש😅פצל"פ
גם אני שמתי לב
זה כנראה נכתב בהשראתשלג דאשתקד

מספר השיכורים שהתחבקו איתי בפורים הזה, בתקווה שאתן להם כמה פרוטות, או למצער: טרמפ לביתו של המחובק הפוטציאלי הבא, בתקווה שזה ייתן להם כמה פרוטות.

אבל כפי שכתבתי לפותח השרשור, המשיכה לגבאי צדקה לא תמיד מצליחה יתר על המידה 🤷‍♂️

בקצרה ולענייןפשוט אני..אחרונה

אם כוונותיך טהורות (מצטער, כבר נכוויתי כאן מספר פעמים) אתה מוזמן לפרטי.

מחלוקת בין מרדכי למורדוכינקדימון

כידוע יש נוסחים בהם האות דל"ת מנוקדת בשווא נע ויש נוסחים בהם זה חטף קמץ שעושה צליל כמו קמץ קטן כלומר דומה לחולם.

 

והנה השנה, אחרי שהאוזן התרגלה לשמוע קצת יותר פרסית בימים האחרונים בעקבות סרטוני החגיגות של האיראנים, השתכנעתי שהשם המקורי אכן צריך להיות מורודוכי (בצליל) ולא מרדכי. כך זה באמת נשמע אותנטי (תדמיינו את יוסיאן אומר את השם הזה).

 

יחד עם זאת, אנחנו מדברים בלשון עברית שבה הצלילים האלה ממש לא נוחים לפה הישראלי, ולכן כמו שאיזתהר הפך לאסתר כך גם מורדוכי הפך לאסתר, ובהחלט אמשיך לומר מרדכי. ועדיין, זה היה נחמד פתאום לשים לב לצליל הפרסי של מורדוכי.
 

זהו. סתם רציתי לשתף.

שנזכה לראות במילוי שלם של "זרש: החילות ליפול לפניו? נפול תיפול לפניו".

פורים שמח!

תודה רבה.נחלת
יישר כח! פורים שמחנוגע, לא נוגע
פורים שמח אוהב אותך נקדימון!❤️קעלעברימבאר
אגב יש הבדל בין השמות בפרסית להגיה העברית בתנךקעלעברימבאראחרונה
שלהם.

לאחשוורוש קראו חשיירשא בפרסית.


לכורש,  כורוש במלרע בפרסית kurush.


לדרייווש, לזכרוני דריוש במלרע daryush.


ואגב מרדכי זה שם שמגיע מאכדית לא מפרסית.


פורים שמח אוהב אותך נקדימון❤️!

8:20 בבוקר. אזעקה.משה
מה המשפט הראשון שעלה לכם לראש?
היי לא אמרתי שושן פורים באיזה שנה קעלעברימבאר

עוד כמה שבועות. לא שבועות הזה, לא שבועות הבא, שבועות עוד שנתיים

האם כורש היה הבן של אסתר? לא מצאנו סימוכין בגוגולנחלת
וכי גוגל מהווה סמכות בענייני תורה?אני:)))))
לא, מה פתאוםהסטורי

לפי החשבון שעולה מסדר עולם, דריווש השני שבימיו חודשה בניית בית המקדש - הוא בנה של אסתר מאחשורוש.


אמנם יש בעזרא ו' פסוק אחד, בסיכום בניין בית המקדש שבו מוזכרים שניהם וגם ארתחשסתא אבל כתוב "מלך פרס" ביחיד.

לפי הפשט הכוונה מלכי פרס - כורש שבימיו התחילה הבניה,דריוש שבימיו הסתיימה וארתחשסתא שבימיו בנו את חומות ירושלים.

אבל הגמרא דורשת על אותו אחד ששמו 'דריוש', 'ארתחשסתא' זה על שם המלכות (כמו 'פרעה' במצרים או 'אבימלך' בפלישתים) ונקרא גם 'כורש' כי כשר היה. לפי זה דריוש בנה של אסתר, נקרא גם 'כורש'. אבל זה לא 'כורש הגדול' המפורסם שנתן את הצהרת כורש.

יש האומרים שארתחששסתא , שנתן רשיון לעזראקעלעברימבאר
ונחמיה, הוא בנו של אחשוורוש (לא ברור אם מאסתר או לא)
זה מה שכתבתיהסטורי

לפי סדר עולם ומובא בגמרא דריוש הפרסי (שמופיע בפרקים ה-ו בעזרא ובחגי וזכריה) הוא עצמו ארתחשסתא (פרק ז' ואילך בעזרא) מפורש בסד"ע ובגמ' שהוא המלך שאחרי אחשורוש.

רש"י כותב (זה לא מפורש בבריתא) שהוא הבן של אסתר ואחשורוש. לפי זה הוא יהודי ע"פ ההלכה, למרות שאין בכתובים שמץ של התייחסות לכך.

יש על זה הרבה מה לכתוב , אך אין המקום להאריך.קעלעברימבאר

רק ארמוז שחז"ל ראו את הבנייה האמיתית של בית שני לא בבניה הפיסית, אלא בהקמת כנסת הגדולה בידי עזרא.
 

ולכן בחזל ארתחששסתא מתואר כדריווש בונה המקדש.


 

וארמוז לך סוד גדול, בהיותך בן 166 תדענו (וזה אשמורה בלילה)

עכשיו אתה נותן הסבר לדרש שציינתיהסטורי
זה הסבר נחמד, אם כי דרכו של 'סדר עולם' (שכמעט כל הברייתות שמחשבות זמנים וכרונולוגיה הם ממנו או ע"פ שיטתו) - היא לצמצם זמנים. לכן אם שמענו על שנת שש לדריוש (חנוכת המקדש) ואז שנת שבע לארתחשסתא (עליית עזרא) המדרש יניח שהם רצופים.

כמובן שפשט הכתוב (כפי שמציין בעל המאור בר"ה ורבים ממפרשי התנ"ך) שארתחשסתא הוא מלך נוסף.


(בכלל לפי המקובל בהסטוריונים היו לפרס-מדי עשרה מלכים שמלכו מעל 200 שנה. שונה מאוד מהדרך של סדר עולם שהיו רק ארבע מלכים שמלכו 52 שנה)

ה166 שנה האלו לא נכללות בספירת מניין שנות העולם,כיקעלעברימבאר

העולם 6000 שנה בגלל "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול" ויומו של ה אלף שנה והעולם הידוע לנו שבוע.


 

אבל יש המשך לפסוק "ואשמורה בלילה".

לילה לפי הרמבן בהיסטוריה זה 500 שנה חצי מאלף מיממה.

אשמורה היא שליש מלילה.

שליש מ500 זה 166.


 

כלומר יש עוד 166 שהם בכלל אשמורה בלילה ולא נספרות בתוך ה6000 שנה הווי עלמא.


 

הם קרו דווקא בזמן שבין השראת השכחנה לבין גלות השכינה. מדובר לפי הרב קוק בשני עידנים שונים של ההיסטוריה. וכנראה לא הצליחו להיות מולחמים והשאירו מרווח ריק של 166 שנה שנשכחות

תירוץ דרשני מענייןהסטורי
אבל כפי שציינתי, זה לא ההסבר הפשוט לפער
אין הסבר פשוט לפער האדיר.קעלעברימבאר

יש הצעה שחזל עשו זאת בכוונה כדי שלא נוכל לחשב את הקץ הסודי בספר דניאל.

 

לא סביר שחזל לא ידעו שהתקופה הפרסית היתה 220 שנה ולא 50.

 

מה גם שמוזכרים בתנך יותר מ4 מלכים לפרס.

 

בכל מקרה זה נטגע למניין שנות העולם ולא רק לסדר עולם.

 

ללא התירוץ של אשמורה בלילה, לא מובן למה אנו בשנת 5786 ולא בשנת 5786+166

ערבבת כמה דבריםהסטורי

א. אתה יוצא מנקודת הנחה שבהכרח התקופה הפרסית היתה ארוכה. נכון שזו הכתיבה הסטורית המקובלת אבל יש שערערו על כך:

הכרונולוגיה הפרסית לפי חז"ל | אוצר התורה - לגלות את האוצר שבתורה


ב. אני מסכים (כלומר מי אני, בעל המאור כותב כך), שלפי פשט הכתוב היו יותר מלכים וגם לפי הפשט תקופת עזרא ונחמיה מאוחרת משמעותית לתקופת זרובבל. אבל אי אפשר להכחיש שסדר עולם, הש"ס במקומות רבים ורבים מהראשונים והאחרונים - תפסו כעובדה מציאותית שהשנים היו מצומצמות. גם הרמב"ם מתאר כך את המציאות עם נפק"מ להלכה.


ג. לענ"ד גם אם תופסים עיקר כשיטה המקובלת בהיסטוריונים - ההסבר לסד"ע וכל מי שבא בעקבותיו, זה שהלכו על 'תפסת מועט' לפי מה שהכרחי בתנ"ך.


אתה רוצה אח"כ להלביש על זה רעיונות - בכבוד. אבל אל תתעקש שהם פשוטים.

אז:קעלעברימבאר

א. לא בדקתי לעומק. אבל יש מספיק ממצאים ארכואלוגים פרסים ומקורות היסטורים יוונים.     לטעון על "בריאה יש מאין" של כמותאדירה של שנים כמו  170 שנה בידי היוונים זמן קצר כל כך אחרי המאורעות ,זה נשמע מוזר מאוד. מה גם  שהיו ידועים פילוסופים ומדינאים יווניים לאורך כמה דורות שחיו בתקופת המאבק מול פרס. ידוע לנו על מרידה 10 שנים של מצרים בפרס, כל זה לא יכול להיות מוספק ב50 שנה.  גם לא סביר שעולי זרובבל מהכפרים בארץ אחרי 20 שנה בימי נחמיה ישכחו לדבר עברית ובניהם ידברו אשדודית כמתואר בנחמיה, וישכחו שצריך לחגוג את סוכות. מדובר פה על 70 שנה בערך מימי זרובבל עד נחמיה. ואז זה הגיוני. גם מסתדר שארתחששתא שהוא בן אחשוורוש לפי המחקר (המלך הפרסי חשיירשא, הידוע בכינויו היווני כסרכסס), ייתן אישור לעזרא ונחמיה. למה הוא לא מוזכר כבנה של אסתר? ייתכן שלאסתר לא היו ילדים, ייתכן שהפרסים התנגדו שיהודי יהיה יורש עצר, ייתכן שהוא כן בן של אסתר אהל לא הזכירו את זה כי זה גנאי שיהודיה נבעלת לגוי.

 

כמובן זה היה סוד שידוע רק לבעלי הסוד.  שהיו 166 שנה שלא סופרים כי זה אשמורה בלילה. (ובאמת זה בחצי הראשון של האלף, לילה לפי הרמבן). רוב חזל בעלי הנגלה חשבו שכפשוטו זה קרה. בסוף הזכרון ההיסטורי של העם היהודי בחזל ובמניין השנים לא מתבסס על מה שקרה , אלא על מה שרלוונטי לזכור. כמו שאדם שהיה בתרדמת שנה, השנה הזאת לא כלולה בחייו.  כמובן מה שכתוב תנך קרה כפשוטו. אבל לא כתוב בשום מקום בתנך שפרס נמשכה רק 50 שנה. זה ההבדל בין תורה שבכתב לתושב"ע, תורה שבכתב מייצגת את האמת האובייקטיבית כלשעצמה, תושב"ע את איך שהדבר רלוונטי לנו.

 

ג. זה עדיין לא מתרץ את מניין השנים של 5786 בימינו. אלא אם כן מכניסים את התירוץ של אשמורה בלילה. (וצריך לזכור שלפי המקובלים היו 7000 שנה קודמות של שמיטה דתוהו, לפני ה6000 שנה שלנו).   אם אנחנו טוענים שפרס היתה 220 שנה בערך, אז בהכרח אנחנו לא בשנת תשפ"ו לאדם הראשון, אלא 5786+166, כלומר עוד 50 שנה שנת 6000 ואחרית הימים על בטוח. כמובן זה סותר את המניין שלנו.  בסוף ידוע כמה עבר מאדם הראשון עד יעקב, וגם אם נטען ששעבוד מצרים היה יותר מ210 שנה בפשט (מה שלא מתסדר , כי שנות עמרם לוי קהת ומשה לא נכנסות ל400, והכי הגיוני ש400 באמת מהולדת יצחק, כי נאמר גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ולא במצרים) עדיין אין לנו השלמה של 166 שנה. וידוע ששלמה בנה את הבית ב480 שנה ליציאת מצרים. וידועים שנות המלכים  (למעט כמה שנים חריגות והשאלה אם חצי שנה של מלך נכללת) עד לצדקיהו. גם אם נהיה לארג'ים עם 70 שנה של גלות בבל, עדיין לא השלמנו את ה166 שנה. ואם לא נלך לפי התירוץ של אשמורה בלילה, לא ברור למה אנו בשנת 5786 ולא בשנה מאוחרת יותר לפי מניין מהאדם הראשון

נו, אמרתי כבר בהתחלה שיש לך דרוש נחמד...הסטורי
יש לך תירוץ אחר למה אנחנו סופרים שאנו בשנת 5786קעלעברימבאר

ולא בשנת 5786+166?

היו שתי ספירות שניםאיתן גיל

אחת של 354 יום בשנה, שעדיין נהוגה באיסלם, ואחת של 365 ימים בשנה. 

לפי ספירת הלבנה תגיע למספר השנים שציינת.

כן אבל אנחנו סופרים שנה של או 12קעלעברימבאר

חודש של סנהדרין, או של 13 חודש (385 יום) במקרה של מעוברת. בכל מקרה שנה ממוצעת ביהדות היא 365 יום.

 

ההיסטוריונים מדברים על 166 שנות חמה יתרות שהיו באימפריה הפרסית

קראת מה שכתבתי?!הסטורי
ערבבת כמה דברים - צעירים מעל עשרים

ובכלל, יש עוד כמה קשיים בספירה אחורה של השנים, עיין בהערות הרב הנזיר על הכוזרי במקום שהכוזרי כותב שאין מחלוקת על המספר.


אנחנו מונים כי זאת המסורת. 

שמע אתה רב גדול ששימש תלמידי חכמים. ואניקעלעברימבאר

איש קטן. אז מה יש לי לבוא אל המלך.
 

כל מה שאני אומר בטל לגבי כבוד תורתו❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️🙂🙂🙂🙂🙂🙂🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎


 

המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה

האמת, את הסוגיא הזאת למדתי פעם ראשונה ממו"רהסטורי
הרב יוסף ברמסון זצ"ל (שהשבוע ציינו ארבע שנים להסתלקותו), מייסד לימוד הסתר-י'ה ע"פ הדרכת מרן הרב צבי יהודה זצ"ל (שהיום, פורים דפרזים, ארבעים וארבע שנים להסתלקותו) לפני כחצי יובל. נאמר ונכתב על זה הרבה.

פורים שמח

חבל שאף פעם לא יצא לי לשמוע עליוקעלעברימבאר
אשריך שיש לנו תלמיד חכם גדול כמוך בפרומים לשמועקעלעברימבאר

מכבוד תורתו ולינוק דברי אלוקים חים ושאבתם מים בששון ודברים חדשים מבחירי צדיקיא

היו שלושה דריושיםאיתן גיל

דריוש הראשון שמוזכר בספר עזרא וחגי.

דריוש השני שנקרא גם "הממזר"

דריוש השלישי, והאחרון, שהובס בידי אלכסנדר הגדול 

דריווש הראשון מוזכר בדניאלהסטוריאחרונה
הוא מלך אחרי נפילת בבל. לפי סדר עולם והמובא בגמרא וברוב דברי חז"ל והראשונים שהולכים בשיטה הזאת - היה רק עוד אחד, הוא דריווש שמוזכר בספרי עזרא, חגי וזכריה ו והוא עצמו גם ארתחשסתא שמוזכר בהמשך ספר עזרא.

לפי המקובל במחקר ההיסטורי, אכן כדבריך לגבי שלושה דריוש. בכלל לפי שיטה זו לא ידוע מי זה דריוש שנזכר בדניאל פרק ו' ולא ממש ברור מי זה אחשורוש.

איך יודעים שהתמונה אינה אמיתית?פ.א.

לא בטוח שהיא לא אמיתיתנקדימון

אבל אם צריך לחפש חשדות:


1. שקע טעינה נראה לי נפתח לא נכון

2. אקדח טעינה אמור להיראות אחרת (אלא אם כן הבעלים עשה שינויים)

3. האות e במילים model x וכן בtexas יכולה להיות טעות של ai אבל זה לא מובהק, וצריך להשוות מול תמונה אחרת.

עוד כמה ניסיונות של אחרים -ואם לא תהיה תשובה נכונהפ.א.
אגלה כאן
זווית הצל אפילו בשיא הקיץ לא מתאימה לקו רוחב של סןקעלעברימבאר
אנטוניו
לפי הצל אז השמש בדרום למעלה בחצות היום, והםקעלעברימבאר
נוסעים לכיוון מזרח.

בעוד שכתוב שסן אנטוניו למערב.


מה גם שסן אנטוניו לזכרוני נמצאת על שפת הים בחוף המערבי של ארהב ואי אפשר לסוע אליה ממערב למזרח, כי זה לסוע מתוך הים😅


אלמנטרי, ווטסון

לא ניתן לטעון רכב חשמלי ממקור חיצוני במהלך נסיעה!פ.א.
מי אמר שזה מטעין?נקדימון

אולי זה סתם בשביל הקטע.

סתם בתור קוריוז זה יכול להיותפ.א.
אבל ברור שזה לא אמיתי מבחינת פתרון להאריך את טווח הנסיעה של רכב חשמלי 
נו, אבל אז זה לא ראיה לכך שזה לא תמונה אמיתיתנקדימון
נראה שהצבע של הכבל משתנהפתית שלג

וגם לא רואים את ההשתקפות שלו על הרכב

היא לאיוני לוייאחרונה

רואים לפי המראה של הרכב

אפרופו הדיון על להשתכרפצל"פ

שמעתי עכשיו שיעור של ר' דוד אמיתי

שהביא את הרמ"א ב"מחיר יין" (פרק ט) ממש מעניין

"ונראה שזהו כוונתם באמרם חייב אדם לבסומי בפוריא עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי...

ועוד נראה לי בדרך הפשט כי מאחר שמצות פורים לשתות ולשמוח ואי אפשר שלא ישתה

*על כן ישתה הרבה מאד שיגיע לשכרותו של לוט*

שאז פטור אף אם יחטא ויעבור על איזה עבירות כי באונס הוא, אבל אם לא ישתה כל כך הרבה, ויעבור עבירות חייב כאלו לא שתה כלל כאמרם שכור שהרג נהרג אם לא שהגיע לשכרותו של לוט ולזה ישתה הרבה עד שלא ידע בין עונש לשכר המגיע לצדיק ולרשע כמו שאירע להמן ומרדכי ומעתה אינו מזיק כלל. ואז אף אם יחטא לא יענש, ומשום זו מייתא בגמרא עובדא דרבא ורבי זירא עבדי סעודת פורים בהדי הדדי קם רבא ושחטיה לרבי זירא כו' ובזה גילו טעם שחייב להשתכר כל כך כדי שלא יענש על מעשים כאלו והוא מבואר"

זה ממש מעניין ביחס למה שהרמ"א כותב על השולחן ערוך

"חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע דבין ארור המן לברוך מרדכי:

הגה: ויש אומרים דאין צריך להשתכר כל כך, אלא שישתה יותר מלימודו (כל בו) הויישן, ומתוך שיישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי (מהרי"ל). ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים."

אגב מחיר ייןארץ השוקולד

ראוי לציין שהרמ"א כתב את הספר כי הוא לא יכל לקיים באותה שנה לחגוג פורים כראוי אז הוא עסק במגילה ובדרשות בנושא במקום.

כך הוא כותב בהקדמתו שם (אות ו)

מחיר יין, הקדמה ה' | Sefaria Library

יישר כח גדולהסטורי
לא הכרתי, עכשיו עברתי על ההקדמה, ממש מדהים.
ברוך תהיהארץ השוקולדאחרונה
כן, מדהים ממש

אולי יעניין אותך