ומנצלים את יום שישי עד הרגע האחרון כדי לעשות דברים הכרחיים או שנהנים מהם או גם וגם.  

נהדר וממש טוב שיש את יום המנוחה השבועי.  אך יש איסורים מעיקים

דווקא להכנות לשבת שהן עד הרגע האחרון.  

ואם זה כך - אני לא מסכים. לפחות לא אצלנו בבית.

בימי הקיץ הארוכים ההכנות לשבת מסתיימות מוקדם. 

אותם הכנות לאורך כל השנה, קיץ סתיו, חורף ואביב. 

 בימי הקיץ יש שפע של פנאי לדברים נוספים אחרי שהבית מוכן לשבת.  

טיולים, תחביבים, ללכת לים, לישון בצהריים לפעמים.   

גם אצל ההורים שלי זה ככה, עד רגע אחרי הדלקת נרות עוד עושים דברים אחרונים.

יכולה לומר שאצלי הצלחנו לשנות את זה ב"ה.

אצלי בבית אני לרוב חסרת מעש לפחות שעה לפני שבת.

עכשיו נגיד, הכל מוכן אצלנו לשבת.

נשאר רק לי להתקלח וזהו.

ומתארגנים בהתאם.

ממש לא אהבתי את כניסת השבת אצל ההורים שלי אז זה היה בנפשי לשנות את זה.

מכינים כמעט הכל בחמישי.

מה שאפשר אני מכינה כמות ומקפיאה לשבתות הבאות ואז זה חוסך עבודה.

ומה שאפשר להקפיא אני לפעמים מכינה בתחילת שבוע.
 

בשבתות קיץ אנחנו אפילו יוצאים לטייל בשישי או לים.

אני חושבת שההבדל ביני לבין אמא שלי- היא מעדיפה להכין הכל כמה שיותר קרוב לשבת ולכן נשאר לה הרבה עבודה לשישי.

אני מעדיפה אוכל פחות טרי ולהיות בשישי בנחת.

גם כי חלק מוקפא

וגם כי אני לא משתגעת מעבר לכוחותיי

לדוגמא עוגת שמרים וגבינה מכינה בתחילת שבוע ומקפיאה

את האוכל לערב שבת מכינה בחמישי אבל גם בזה לא משתגעת, בשרי ותוספת אחת

עיקר העבודה זה הסלטים וחלקם גם מוקפאים

תכנון נכון. והעברת חלק מהמטלות ליום חמישי. אפשר להגיע לשבת בלי לשון בחוץ. 

אני הרבה זמן כבר לא ככה ב"ה.

רק עכשיו עוד צריך להסתגל לשעון החדש..

לא בקיץ ולא בחורף

תמיד הבישולים מוכנים יותר מוקדם

לרוב בשבתות קיץ אני יותר עושה סדר פנימי או אפילו יוצאת עם הילדים אבל הבישולים והנקיונות תמיד מסתיימים בשעה שמאפשרת לי גם לשבת לנוח קצת

כל עוד נחשוב בליבנו "יש עוד זמן..." נגיע ברגע האחרון עדיין עם הכנות, לא משנה מתי הדד ליין.

בכל אופן, בקיץ לפעמים מכניסים יותר דברים ביום שישי, ולכן מגיעים גם ברגע האחרון לשבת.

אבל שבוע שעבר למשל - בעלי ואני יצאנו לבוקר זוגי לשעתיים. בבית נשארה הבת הגדולה שלנו עם התינוקת וקצת בישלה לשבת.

ולמרות ששעתיים מהיום "הלכו" לנו, ולמרות שהיה מה לסדר בבית ועוד דברים לבשל - היינו מוכנים לשבת כבר בשעה שתיים וחצי🙂

זה מין נס שכזה, שאין לדעת מתי יצליח ומתי לא... (בשישי האחרון לא יצאנו, ובכל זאת עבדנו בבית עד חצי שעה לפני שבת... הבית היה מבולגן יותר, כנראה, וגם פשוט לא קרה הנס🤷‍♀️)

לק"י

אבל מציעה לך לא לפרסם מספר טלפון בפומבי.

(ובמקביל, לא הייתי מציעה להתקשר לאנשים לא מוכרים🤷‍♀️).

דווקא בחורף מסיימים מוקדם יותר.

גם מראש לוקחים על עצמנו פחות, וגם איכשהו כשיש דד ליין לחוץ יותר, מתקתקים יותר ופחות מורחים.

וב"ה לא לחוץ אצלינו כל כך. הלחץ בעיקר בראש.

הלוואי שגם בבית שלי אצליח שיהיה ככה. 

תקשיב לשירים בספרדית........ (כדי לא להיות עצוב...)

תמיד אני מחכה לסוף ליותר מידי מאוחר אבל הכל מוכן כבר הרבה לפני

שזה יצר רע מיוחד של יום שישי ברגעים האחרונים; אז גם עצבניים יותר (אני למשל...).

יש אנשים מאוד מאורגנים שבשישי בבוקר הולכים לטייל, לקניות..... הלוואי עלי.

אבל שמתי לב שאם למשל אנו נוסעים ואין כמעט מה לעשות לכבוד שבת, אני לא

מרגישה כל כך את המעבר החד המיוחד הזה בין חול לשבת...

אז זה גם וגם. מן הסתם.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.