אבל אני לפחות מחזיק במיוחד מיריב לוין. (ולא אצביע לו)

יש שלושה אנשים בכנסת שאם ידברו אשתדל לשמוע-

אבי מעוז. יריב לוין. רה"מ בנימין נתניהו. (ושוב אני לא מצביע ליכוד ואין לי כוונה כזאת)

להבדיל הוא כמו נחשון שקפץ לים...

-הוא לא הכיר בנשיא העליון!

-העיף את היועמשית מהמשרד שלו.

-לא הפסיק לשגע את בג"ץ...

נכון זה צעדים הצהרתיים בעיקר אבל זה מאד חשוב במערכה הכוללת לתיקון מערכת המשפט. זה ייתן אומץ לכולם בסוף לפעול בעניין. זה,  וגם זה שהם באמת הגזימו.. 

מצד אחד אני לא ממש אובייקטיבי, כי יצחק הוא חבר כ- 17 שנים. מצד שני, המחמאות והתשבחות שהוא מקבל מכל עבר על תפקודו כשר הנגב והגליל מוכיחות שגם מבעד למדד האוביקטיביות - זה באמת נכון.

מי שעוקב אחרי הועדה בראשותו מבין עד כמה האיש הוא תותח מקצועי שיודע להביא שינויים וחקיקה לקו סיום  הוא גם יודע להתראיין בחוכמה רבה. אלמלא בחר לוין (איתו) בקו נוקשה בתחילת הרפורמה המשפטית, היום כבר היינו אחריה ובתוצאות מעולות. אני מקווה שילמדו מזה.
 

גם סמוטריץ' עושה עבודה טובה, כמו שרואים עם הצמיחה בכלכלה, ניהול התקציב, יהודה ושומרון, החלב, הייבוא האישי, סוגיות החטופים (הוא ידע גם להסכים מהר לעסקה הראשונה של החטופים והוכיח שהוא שוקל כל דבר ולא עובד לפי עקרונות קפואים). הבעיה שלו זה שהוא גרוע ביח"צ. יש ביחצנות שלו משהו מייגע, והוא לא מצליח לעטוף את עצמו במקצוענים בתחום.

מעבר לזה, כל שר מוצלח צריך כמה ח"כים שיעשו בכנסת את העבודה האפורה, בוועדות, בדיונים מתישים על הסתייגות זו או אחרת ולהפך, כל ח"כ שרוצה באמת להזיז דברים, צריך שהממשלה תרצה לתמוך.

כי יש לו פאות

סתם, ראיתי לא מזמן ראיון שלו עם יוסי רשק והוא מאוד הרשים אותי.לדבר הוא יודע, אין ספק.

אבל לא עקבתי ממש אחריו. אני סקרן מה הפעילות שלו היתה בכנסת.

לאחרונה נתנו לו להיות ראש ודעת חינוך אז מעניין מה הוא עושה עם זה.

לא שוכחת לו את מה שעשה עם הבתי חולים , אשתו והערביות

הוא איש אמיץ ואמיתי

בס"ד
 

הגיב לכתבת בריאות (לשעבר) שעשתה כתבה בעקבות חוויה שעלתה בשיחת חולין בשולחן שבת משפחתית של אותה הכתבת?!

יש דברים להעריך אותו - אבל למה בחרת דווקא בזה?!

דיבר בכנות. מצא חן בעיני.

הוא זה שנגרר לתוכו בריאיון (מה שהוליד בהמשך את שיחת הטלפון לאישתו)

בהתיישבות, הפוך.

לחיזוק זהות פלסטינית
 

ראש הממשלה מהדהד את תחקיר הקול היהודי: "לאן הלכו המיליונים של תכניות בנט ומנסור עבאס?" • הקול היהודי

בן גביר חבר'המאן רציני:

א) לימד לקח את האסירים המחבלים ימח שמם!

ב) לימד את היועמשית לקח!

ג) וכו' וכו'

ד) אומר את האמת בפרצוף וכיו"ב. 

חוץ מהבתי כלא, איזה שינוי לטובה הוא עשה?

שר בממשלה צריך לשנות דברים בפועל, לא רק לצעוק.

הוא הבטיח הרים וגבעות, אבל בפועל הפשיעה הערבית רק עולה.

לימד את היועמשית לקח? ממש לא נראה שהיא נרגעה עם כל המעשים שלה.

בס"ד

• ירידה בפיגועים בתוך מדינת ישראל - גם בשב"כ מודים ששינוי המדיניות בתי הסוהר גרמה להרתעת מחבלים. בעבר מחבלים ידעו שאם הם יוצאים לפגע, רוב הסיכוי שהם ישרדו ויגיעו לתנאים מפנקים בכלא. היום לא רק שאין תנאים מפנקים, אלא רוב המחבלים נהרגים בזירה. גם זה בשל מדיניות שונה שאם בעבר אזרח או שוטר היה מחסל מחבל אז החרימו לו את האקדח והוא זומן לחקירה, הרי שהיום הוא מקבל צל"ש וביקור מהשר.

• הר הבית, הלב של העם היהודי - שינוי הסטטוס קוו ועכשיו גם הוספת שעה בבוקר (במקום עליית הצהריים שבוטלה בגלל הרמאדן, אבל בעוד שלושה שבועות עליית הצהריים תחזור וזה ישאר).

• הרחבת הזכאות לנשיאת נשק - לא צריך להרחיב פה יותר מידי, אבל הוא עשה מהפכה בנושא. אם אנחנו חוזרים לסעיף הקודם, אז גם זה הוביל לכך שמחבל היום יודע שאם הוא יוצא לעשות פיגוע הוא לא חוזר בחיים כי יש יותר ויותר אזרחים חמושים ברחוב שיכולים להגיב.

• הקמת המשמר הלאומי - לאחרונה פרסמה חברת איתוראן על ירידה בהיקף הגנבות במרכז. הדבר הזה קורה כי היום גנבים יודעים שיש מתנדבים של המשטרה, עם סמכויות כאלה ואחרות, שמסתובבים ברחובות וזה מביא להרתעה.

• לחימה בפרוטקשיין - קודם כל שינוי חקיקה והחמרת הענישה. לצד זה נעצרו בחודשים האחרונים ארבעה ראשי משפחות פשע וחייליהם שפעלו באזור הצפון והתעסקו בפרוטקשיין.

• הרס בניה לא חוקית בנגב ובמזרח ירושלים - דבר שבעבר חששו להתעסק בו, היום כבר נהיה נורמה. רק הבוקר דיברו בגלצ (בהקשר אחר) על כך שמיד אחרי הרמאדן מתוכנן הרס של מאה בתים לא חוקיים בסילוואן.

• גיוס חרדים למשטרה ולמג"ב - בעוד חוק הגיוס תקוע בכנסת, יש עלייה עקבית בשלוש השנים האחרונות בגיוס חרדים לשורות המשטרה, כאשר כל שנה שברה את השיא של קודמתה. כמובן שמדובר גם בגיוס למג"ב ושח"ר שזה לוחמים לכל דבר. לאחרונה פורסם שמנסים להרחיב את זה גם לשב"ס.

• חוק עונש מוות למחבלים - אומנם החוק עוד לא עבר קריאה שניה ושלישית, אבל היו מי שזלזלו וטענו שזה לא יעבור גם קריאה ראשונה. בינתיים החוק מתקדם, ואת רוב הפשרות בחוק עושים יתר המשרדים, בהם משרד רה"מ (כפי שפורסם השבוע בידיעות אחרונות) ולא המשרד לביטחון לאומי. זה עניין של זמן קצר עד שהחוק יעבור בעז"ה ויכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.

• הקמת יחידת משגב - יחידה שהוקמה לפני שנה וחצי שמטרתה לתת מענה טכנולוגי ומבצעי למיגור האלימות בתוך המשפחה. בזכות זה  מצד אחד מגבירים את הפיקוח מחוץ לכותלי הכלא ומצד שני נפתחו 48 הליכים משפטיים ובוצעו 25 כליאות, כך שמנעו בפועל אפשרות חלילה שזה יסתיים באלימות.

להמשיך?

(לגבי הפשיעה בחברה הערבית, מוזמן לקרוא את הטור של קלמן ליבסקינד מיום שישי שעבר במקור ראשון. זה לא פותר את הממשלה בטיפול, אבל כשמשפחת הנרצח מעלימה ריאיות כדי למנוע מהמשטרה לעצור את מי שירה בבן משפחת, ומצד שני היועמ"שית, בניגוד לתדרוכים של השבועיים האחרונים, מעכבת חקיקה  - אז המשטרה והשר מוגבלים. כל עוד כמובן הם לא משלמים פרוטקשיין למשפחות הפשע כפי שעשתה הממשלה הקודמת).

לא נכנס עכשיו לכל הסעיפים, רק לגבי הירידה בפיגועים- אני חושב שזה בעיקר בזכות הפעילות ההתקפית של צה"ל ביו"ש. גם ב"טרור הסכינים" המחבלים לא יצאו בחיים ברוב המקרים.

ואחרי ה 7.10 חוק עונש מוות למחבלים היה כנראה עובר גם בלי בן גביר.

מסכים שהוא עשה כמה דברים טובים, אבל זה לא דרמטי מבחינתי. ובעיקר הפריע לי התגובה כאן שבן גביר הכי טוב כי הוא חברמן ואומר את האמת בפרצוף וכו'

בס"ד
 

1. לגבי הירידה בנתונים זה לא קרדיט שאני נותן אלא השב"כ (עוד בטרם כניסת זיני. לא גוף שממהר לפרגן לבן גביר) בכמה וכמה הזדמנויות לאחרונה (אחת מהם הביא בועז העצני בטור שפרסם בידיעות אחרונות לפני מספר שבועות - https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14610150) - אגב גם את עניין הסיכה אני חושב שיש לה הסבר חשוב, ולכן אני לא מסכים בנושא הזה עם העצני)
 

2. לגבי עונש מוות למחבלים - אתה רואה את ההתנגדות של ראש הממשלה, משרד החוץ ומשרד המשפטים. אז זה אולי היה עובר, אבל לא בצורה אפקטיבית, בטח לא כעונש חובה (הפשרה היא שאפשר לערער בחלק מהמקרים).

בעיניי, ביחס להרבה שרים בממשלה זה בהחלט שינויים דרמטיים. אפשר למנות לא מעט שרים שקשה למצוא הישגים שלהם, אבל זה שרשור שמטרתו לפרגן ולא הפוך, אז לא נהרוס).

לא פורסם השבוע שזה לא יהיה חובה?

חוק עונש מוות למחבלים משתנה: עוצמה יהודית נכנעה לדרישות האופוזיציה

בכל מקרה הכותרת של הכתבה לא נכונה. כל ההסתייגויות של האופוזיציה נדחו. ההסתייגויות שנידנות כעת מול היעוץ המשפטי הן של חברי כנסת מהליכוד שנשלחו על ידי נתניהו לרכך את החוק.

בס"ד

הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל אישרה היום את הצעת חוק עונש מוות למחבלים לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק, ביוזמת ח"כ לימור סון הר-מלך והובלת השר לביטחון לאומי ח"כ איתמר בן גביר, קובעת כי מחבל שגרם בכוונה למותו של אדם במסגרת מעשה טרור – דינו מוות.

בנוסף, נקבע כי:

• עונש חובה, ללא דרישת פה אחד.

• עונש המוות יבוצע בתלייה על ידי שירות בתי הסוהר.

• ביצוע גזר הדין ייעשה בהתאם להוראות החוק ובפרק זמן מוגדר עד 90 יום יבוצע גזר הדין.

- אין אפשרות לחנינה.

הצעת החוק תעלה להצבעה במליאת הכנסת בשבוע הבא לקריאה שנייה ושלישית.

https://rotter.net/forum/scoops1/940652.shtml?utm_source=rotter.net&utm_medium=newsticker

בס"ד
 

כיום בישראל אין כזה דבר מאסר עולם. המאסר קצוב ל-20 שנה ובמידה וצריך לקבוע עונש כבד יותר, אז קובעים עוד מאסרי עולם.

הנקודה העיקרית בחוק היא שאין אפשרות לחנינה ואי אפשר לקצוב את המאסר בשנים. זאת אומרת שמחבל בן 21 (לדוגמה) שנגזר עליו מאסר עולם אז אין לו שום אופציה להשתחרר מהכלא עד למותו. לא על ידי חנינה של הנשיא, לא בעסקאות שבויים וכמובן אין קיצור על התנהגות טובה. מהכלא משחרר רק המוות.

מכיוון ומטרת העונש היא קודם כל לייצר הרתעה, ולאור העובדה שהיום להיות אסיר ביטחוני בכלא זו לא חוויה גדולה - וודאי שהחוק הזה ממלא את מטרתו ויעודו. (במובן מסוים אפשר גם לומר שאם התנאים שיש היום בכלא ישארו, זה הרבה יותר קשוח מאשר מוות בתלייה אחרי 90 ימים).

כשיש תקווה להשתחרר, המאסר פחות מפחיד. החוק החדש בא ואומר למחבל - לא יהיה לך סיכוי להיות קלף מיקוח. ברגע שהעונש מבוצע, אין יותר אפשרות לשחרר אותו בעסקה שתסכן אזרחים נוספים בעתיד.

זאת כמובן לצד הקלה בכך שלא צריך פה אחד כדי להטיל עונש מוות על מחבלים, כפי שהיה עד עכשיוס אלא מספיק רוב רגיל. עוד דבר שהחוק עושה הוא מגדיר את עונש מוות למחבלים כעונש "ראוי" ולא כעונש חריג שבו ניתן להשתמש רק במקרים מיוחדים (בטח למחבלים בעלי ת.ז כחולה)

אז נכון שהיה צריך לעשות שינוי בשל נסיבות בינלאומיות ומשפטיים, אבל אין פה שום התקפלות מצד עוצמה יהודית, אלא מציאת פתרון איך להכשיר את החוק מבלי לאבד את אפקט ההרתעה.

המוקדם מביניהם. 

אפשר לחסוך את ה- 7 באוקטובר הבא, אם במקום 20 שנה יבוא חבל תליה.

בנסיבות מיוחדות אפשר יהיה לעשות שימוש בזריקת רעל במקום בחבל מחוספס.

ספוילר: מה שהיה הוא שיהיה. 

בן גביר

שוב כנראה מהשיקולים שהביאו מראש להחלטה האומללה של הפסקת האש- גם אם יש לה צידוקים מדיניים

שבקו הנ"ט צה"ל ימשיך להחזיק בשטח ולשטח אותו ולא יתן לאזרחים לחזור, ומשאר המקומות הם יאלצו להתפנות מחדש אם [וכאשר- הוספה שלי... ] תחודש הלחימה.

קיצור, צריך לחכות לראות איך למעשה הדברים יראו בשטח ואז לדון שוב..

וכמו בזמירות למוצאי שבת, הגשרים המופצצים נבנו בן לילה. בורא עולם בקנין השלם זה הבנין.

ובענייננו, ברור שהממשלה משקרת (גם סמוטריץ'), וגם צה"ל משקר, וגם התקשורת מסתירה את האמת.

רק הג'ינג'י שאומר דבר והיפוכו באותו משפט מוחזק לדובר אמת. 

אז הוכחתי לך שכבר היו דברים מעולם.

לגבי טראמפ החדש, ביבי למד לעשות איתו עסקים (=פוליטיקה). תן לי לחסל את חמינאי ואתן לך הפסקת אש בלבנון, וכו'.

על פניו ממה שידוע לנו היא גרועה.

אנחנו צריכים להעיף בעצמנו את כל המחבלים מעבר לליטאני ולשטח את כל הכפרים שם לפחות בכל שטח 'קו הנ"ט'. ולא לסמוך על צבא לבנון- שכבר הוכיח במלחמה הזאת ממש שהוא לא יכול ולא רוצה לעשות זאת לבדו. כך שלעשות שוב הפסקת אש ולצפות לתוצאה אחרת זאת טיפשות.

וכרגע הדיבור זה רק להשאר על קו הנ"ט, כעשרה קילומטרים, וגם בתוך הקו הזה לא חושב שיהיה לצה"ל חופש פעולה מלא לשטח את הכפרים ולהשמיד תשתיות טרור.

אבל אולי קצת אפשר להבין מהצהרת נתניהו שהפסקת אש קצרה כזו עם לבנון תביא את איראן יותר ברצינות למו"מ עם ארה"ב בניסיון להגיע להסכם איתה שתמסור את האורניום המועשר- שזה איום מרכזי מאד שעוד לא סר סופית ושכרגע לא הצליחו להגיע אליו לא ישראל ולא ארה"ב.

וכמובן גם שיקולים מדיניים יכול להיות שגורמים לו אבל אז זה עצוב ובעייתי מאד שישראל כ"כ תלויה בארה"ב שגם נאלצת לפעול בניגוד למה שרצתה..

אבל, אם למדנו משהו בשנתיים וחצי האחרונות, זה שהפסקה אינה סוף פסוק. גם בהפסקת האש הראשונה ובוודאי בשניה בעזה, אנשים טענו שויתרנו וזה יסתיים בלי כלום - המשכנו והבאנו הישגים משמעותיים. גם באירן, כל מיני בנטיסטים ביכו את העצירה אחרי עם כלביא בלי שסיימנו ומתברר שראשי המדינות כבר אז תכננו עוד סבב. גם בלבנון - אנחנו מפסיקים בעמדות טובות מהעמדות הקודמות, שגם מהן, המשכנו לזנב בחיזבאללה.

יש מכלול שיקולים הן פנימיים והן בין-לאומיים, שמקבלי ההחלטות צריכים לתמרן בינהן. בסופו של יום, אנחנו במקום הרבה יותר בריא מבעבר, ביטחון ישראל הרבה יותר חזק מלפני שלוש שנים.

כתבת למה זה לא כ"כ נורא לעשות עכשיו הפסקת אש, וגם שאין ברירה מבחינה דיפלומטית, אבל לא כתבת שום דבר טוב בהפסקת אש.

יתכן שאנחנו לא יודעים הכל, וזה ישרת אותנו בהמשך.

האמת שמאוד קיוויתי, שכמו בסוף המבצעים באירן - צה"ל ינצל את השעות האחרונות לחיסולים משמעותיים. לפחות לפי מה שידוע לנו כרגע, צה"ל תקף 'מטרות', שבד"כ זה לא יותר מידי...

אז לא שזה אידיאלי. עדיין הקולות שיוצאים מהקבינט הם שיש כאן אילוץ מול טראמפ, בתוך המהלך הגדול של מניעת אירן גרעינית, שגם הוא הולך קמעה קמעה. אבל לא כמו שזה נדמה בעורף, שהמצב הוא בינרי 0 או 1 - פעילות או חוסר פעילות. יש הרבה בין לבין.

ואכן ימים יגידו ונוכל להחליט האם היה מוצדק/מוצלח וכו' הפסקת האש.

אבל צריך להזהר גם לא לקבל כל דבר בשוויון נפש וישר לומר שיש שיקולים שאני לא יודע.

זה אולי נכון, אבל בתור אזרח התפקיד שלנו זה להזדעק על מה שנראה כהסכם רע- גם בשביל העמדה הנפשית, וגם בשביל להראות למקבלי ההחלטות שהציבור שלהם מצפה לראות שהם אכן יפעלו הכי נכון בסיטואציה שלפניהם.

למשל קצת הפריע לי שכשהודיעו על הפסקת האש מיד ינון מגל אמר שהוא מבין את זה והעלה את הסברות שתומכות, ויש באמת כאלה! אבל צריך קודם לומר שזה נראה רע ורק אח"כ לומר אבל יתכן שיש נסיבות שמצדיקות את המהלך הרע ולכן נמתין ונראה..

החסרון הגדול של קונספירציות הבגידה - הוא שהיא משחררת מחשבון נפש.

אם היתה בגידה, נתלה את הבוגד ונחזור לישון.

לא צריך ביקורת על שיטות איסוף המודיעין, לא על הניתוח שלו, לא על רמת המוכנות של צה"ל לאירוע פתע, לא על בניית מפקדת האוגדה ושתי המפקדות החטיבתיות באותו שטח צפוף ונשלט על ידי האויב, לא על כך שדרשו מכיתות הכוננות להפקיד את הנשק, לא על כך ששלושים שנה כל הממשלות ידעו שהאויב חמוש ומתאמן ובמקרה הטוב התעלמו, במקרה הרע - עזרו לו, גם לא על כך שפיתחנו כיפת ברזל, לא כאמצעי עזר ללוחמים, אלא ככלי שמאפשר לנו לספוג בלי להגיב. גם העובדה שהיתה שנה מטורפת, שאנשים שצה"ל השקיע בהם שנים הודיעו שלא יגיעו, היא לא בעיה אם נתלה בוגד אחד.

אבל, יש דברים שגם אם הם הגיוניים - הציבוריות הישראלית לא מסוגלת לקבל. אחד מהם זה כל נגיעה בזכרון השואה.

וגם אבא שלי.

בס"ד

אני הכנתי הבוקר את הילדים שלי, גם את בן השנתיים וחצי ובטח את הגדולת ממנו, שתהיה צפירה. גם הסברתי להם מה ההבדל בין צפירה לאזעקה שיבינו שאין  להם מה להיבהל. הכנה כל כך פשוטה - שאין בינה לבין פיקוח דבר או חצי דבר.

בסוף כל אחד יודע מה השעות של הצפירה (10:00, 20:00, 11:00). מרבית האנשים עוצרים דקה לפני כן וזה לא תופס אותם במקרה.

גם החשש מירי רקטות מצד חיזבאללה הוא תירוץ קלוש. ברדיו ובכל מקום מחדדים בכל שנה, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, איך זה יתנהל במידה וחלילה במקביל יש אזעקת אמת.

בקיצור, אין שום הצדקה לבטל את הצפירה. 2 דקות של שקט שבה מדינה שלמה מתייחדת עם שישה מיליון יהודים שניספו זה דבר חשוב דיו כדי להמשיך את זה למרות המלחמה.

לשים כבר עכשיו תזכורת בפלאפון ליום שני בשעה 19:55 וביום שלישי לשעה 10:55 ובה יהיה כתוב "לשים לב - צפירה עוד חמש דקות". אז, כשהפלאפון יצלצל, למצוא מקום לעמוד בו, לפתוח פרק תהילים ולהתייחד עם זכר הנופלים מבלי שהרקולים יצטרכו לנן את מנגינת "אצלנו בגן" או "אחי הצעיר יהודה".

וחלילה, אם יהיה אירוע אמת, תהיה אזעקה עולה ויורדת בעלת הבדל ניכר בינה לבין הצפירה. 

שלא כל עם ישראל קוראים את ההודעה הזו, כן?

בכל מקרה, ביום הזיכרון רבים מהאנשים נמצאים במילא בטקסים ובבתי העלמין, כך שגם מהבחינה הזאת הדבר הרבה יותר פשוט.

רק שאני מנסה להקל על כולם. זה זמן רגיש.

זה לא אומר שאי אפשר להתייחד עם זכרון הנופלים, רק קשה לי שהראש בקיר לגבי הצפירה (הראש של מקבלי ההחלטות)

לקפיצה הראשונית של הלב כששומע את תחילת הצפירה

ולא עוזר לילדים קטנים כמה שמסבירים להם מראש

הגוף עדיין נבהל

ומאוד מאוד יכול להיות שלא כולם זכרו שבדיוק תהיה צפירה

ההתחלה אותו דבר וגם אם מוכנים זה עדין מלחיץ

(אצלנו גם היו פשלות במערכת הכריזה וחלק מהאזעקות נשמעו כמו צפירה אז בכלל זה מלחיץ מאד)

מידיעה וודאית - יש אנשים ידעו שצפויה צפירה ועדיין נכנסו ללחץ. יש ילדים בבית ספר, שאחרי הכנה עמדו בטקס וחיכו לצפירה שידעו שעוד רגע תגיע - ועדיין כשהגיעה רצו למקלט במבטים מבוהלים.

האזעקה והצפירה בנויות ככה שעוד לפני המודע, הן מפעילות אצלינו את התת-מודע. עוד לפני שאנחנו בודקים האם זאת צפירה עולה ויורדת או רק עולה ולא יורדת - אנחנו כבר במצב פעילות.

למעשה כמו שכתבתי - אני חושב שהיה ראוי לבטל, לא חושב שאפשר היה לבטל. השיח הציבורי לא היה מסוגל לשאת את זה, אבל לא לזלזל.

נ.ב.

יכול להיות שיש לכם ממ"ד והילדים פשוט ממשיכים לישון בו?

בס"ד

אבל בסוף הנקודה המרכזית בעיניי היא שיש פה משהו שגורם לנו לעצור שתי דקות ולהתייחד. אני לא מכיר שום תחליף הגיוני לזה, ובלעדי זה יום השואה היה הופך ליום של סיפורים ברדיו ובטלוויזיה.

הצעד הבא זה אם אין צפירה אז למה לעשות את הטקס דווקא בעשר ולא בשעה האחרונה של המערכת - במקרה הטוב. או במקרה הרע לבטל לחלוטין כי יש הרבה חומר לימודי להשלים בגלל המלחמה וצריך להספיק עד סוף השנה.

הצפירה, גם אם היא לא מושלמת, היא ההזדמנות היחידה לעצור את היום למדינה שלמה. במיוחד ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שבו עלינו לזכור מי הם החיילים שהקריבו את נפשם שאנחנו נוכל להמשיך את חיינו.

משהו נעלה בלעמוד ולחשוב על 6 מיליון הנרצחים

כן חשוב לזכור

ולהגיד תהילים או משניות לעילוי נשמת

אבל לעמוד בצפירה זה טקס חסר יתרון

הנשמות בעוה"ב לא מתעלות בזכות העמידה הזאת

ובטח לא מתעלות בזכות בהלה של מליוני ישראלים 

גם לא רואה מעלה בלהמשיך את החיים כרגיל כשכולם עוצרים...

אין לי בעיה לעמוד ומשתדלת לומר גם כמה פרקי תהילים

אבל באמת שלהבהיל את כל המדינה זה מיותר כל כך

וכמו שאמר אחד מגדולי רבותי: "אני מבין למה אני עומד, אבל גם מי שלא מבין - ביארצייט של אבא שלו הוא עושה כמה דברים שהוא לא מבין ואני יודע להגיד לו שאין להם סיבה, אז שלא יפרוש מהציבור..."

וכאמור אני לא פורשת מהציבור בדרך כלל

ובכל זאת לא רואה חשיבות גדולה בזה

הייתי פה לפני כן בניק אחר

ככה שיש יותר ותק

אנחנו זכינו להכיר ניצולי שואה ולחיות בניהם. שמענו את העדות שלהם מכלי ראשון, ראינו את הסימן שחקוק על בשרם ואת הצלקות שהם עדיין נושאים משם. אבל כדרך העולם, זה לא יימשך עוד הרבה שנים. ניצולי השואה הולכים ומתמעטים. שתי הילדות הגדולות שלי זכו להכיר את הסבתא רבה ששרדה את השואה, יתר האחים שלה יכירו מהסיפורים.

הצפירה לא נועדה בשביל עילוי נשמתם של הנרצחים, אלא היא נועדה קודם כל בשבילנו. שאנחנו נזכור אותם, שאנחנו נזכור את מה שעבר על העם שלנו. ביום אחד בשנה, בשעה אחת, עם כולו עוצר מלכת ומתייחד עם ההיסטוריה, עם המשפחה שנספתה, עם הזיכרון.

זה מה שישאר לנו עוד כמה שנים. לא יהיה זיכרון בסלון, כי הם כבר לא יהיו עימנו. מה שיהיה לנו זה את הסיפורים שאנחנו שמענו מהם ואותם אנחנו נצטרך להעביר לדורות הבאים. לכן בא היום הזה, ובאות שתי הדקות האלו להזכיר לכולנו את המסר הזה.

עם העובדה שצריך לזכור

ואסור לשכוח

ולהנציח

אבל לא רואה יתרון דווקא בצפירה שמקפיצה לכולם את הלב

מאמינה שיש עוד דרכים

אבל כן שצריך לשנות אותה לצליל שלא דומה לאזעקה.

אם לאמבולנס שינו את הסירנה כי זה מזכיר אזעקה ולא רצו להלחיץ אנשים בזמן מלחמה אין סיבה שלא ישנו את הצפירה לצליל פחות מלחיץ

האם לולי צפירה כולם היו עושים את זה? כנראה שלא כולם. גם אם הצפירה, לא כולם עשו את זה. לא האישה שנכנסה להסטריה, לא המורה שתלמידה רצו למרחב המוגן ולא רבים אחרים.

גם טקסים שהיו נערכים במוסדות הלימוד, צה"ל ומוסדות המדינה לא היו נראים אותו הדבר מבלי הצפירה. השעה 10 לא הייתה 10, הכובד ראש לא היה אותו כובד ראש ובכלל זה גם האווירה. הטבת לכתטב פה על הבסיס שעליו מושתת הצפירה וזה בדיוק חלק מהאווירה של היום הזה. מבלי זה, זה יהיה עוד יום חול.

אני אתן דוגמה על עצמי. מ-09:10 המתנתי על הקו שנותן שירות ייענה לי. ב-09:55 ניתקתי וכמה דקות לאחר הצפירה התקשרתי מחדש והמתנתי בשנית. אני רוצה להאמין על עצמי שהייתי מנתק גם מבלי הצפירה, אבל לא בטוח שכולם היו עושים כך.

בזמן ככ רגיש מבחינה בטחונית. גם בזמן המלחמות מאז ה7 לאוקטובר. אפשר ממש ממש לוותר על זה. 

אני חושבת שהפכו את זה לדת. 

משום מה בהרב מיארה עדיין מוזמנת לישיבות הממשלה,

משום מה תחנת גלי צה"ל עדיין משדרת דה-מורליזציה, על חשבון תקציב הביטחון של כולנו,

משום מה רואי כחלון עדיין לא מכהן במינוי קבוע כנציב שירות המדינה.

מבקשים להגיע להבנות עם המכהנת כיועמ"שית, רק בגלל הוראה לא חוקית של בג"ץ - אומרת שהממשלה מתכופפת לזה שבג"ץ שודד סמכויות לא לו מהרשויות המוסמכות לכך.
 

עכשיו, זה נכון שנתניהו לא מסוגל לפטר את בן גביר, זה הסוף של הממשלה, ולכן הכריז שיסרב. אבל שופטי בג"ץ אינם מטומטמים. הם לא יתנו את הפסק שיביא את מפלתם. הם פשוט פסקו שורה של הגבלות, שישאירו את בן גביר בתפקידו, אבל כ'ברווז צולע':

בג"ץ קובע: מגבלות על מינויים והתבטאויות של השר בן גביר | ערוץ 7

כך מצד אחד לא יגיעו לנקודה בה הממשלה מסרבת (כשזה יקרה, יגמר ברגע הסיפור של בג"ץ הכל יכול) וגם יצרו תקדים לכל הממשלות הבאות, שהם מנהלים את השרים...