נהיה לאחרונה באופנה להשכיר מקום גדול עם בריכה משותפת, אשמח לדעת איך זה עובד אצלכם.
האם מחלקים זמן בנים בנות? יש זמנים משפחתיים? כולם נכנסים יחד?
אצלנו כל משפחה עם ההקפדות יותר או פחות וזה כבר פחות מסתדר כמו פעם, אז אם עליתם על השיטה אשמח ללמוד ממכם
נהיה לאחרונה באופנה להשכיר מקום גדול עם בריכה משותפת, אשמח לדעת איך זה עובד אצלכם.
האם מחלקים זמן בנים בנות? יש זמנים משפחתיים? כולם נכנסים יחד?
אצלנו כל משפחה עם ההקפדות יותר או פחות וזה כבר פחות מסתדר כמו פעם, אז אם עליתם על השיטה אשמח ללמוד ממכם
ואז הבריכה לרשות כולם תמיד
אבל כאלה שיגידו שזה לא מספיק
ואז צריך לעשות חלוקת שעות
אפשר לעשות חלוקת שעות.
יש כאלה שיסתפקו בזמן גברים וזמן נשים.
ויש כאלה שירצו גם זמן לכל משפחה גרעינית בנפרד.
כל משפחה תעשה בצורה שמרבה שלום ואהבה בין המשפחות
כי זה המטרה. לעשות נופש לאחד את המשפחה המורחבת
אבל בכל זאת הפעם כן הרגיש פחות שייך גיסים וגיסות יחד או בני דודים מתבגרים, בעלי גם חלק מהזמן העדיף לשהות בחדר שלנו.
ואם הגיסים זורמים
אפשר שהם ישמרו על הילדים שלכם (אולי אפילו אחרי שהם ירדמו) ולכם תהיה שחיה זוגית לבד.
ואחרי זה אתם תשמרו על שלהם וכו'
ויש משפחות שאכן לא מתאים להם בריכה
אפשר לשכור מראש מקום בלי בריכה (ואז זה זול יותר) ולמלא את הזמן בפעילויות משותפות
או לצאת לטיולי טבע יחד
האמת שחופשה כזאת איננו עושים ממילא, אבל יצא סתם פער כשרצו טיול במסלול רטוב, או פיקניק במעיין וכד' והתקשו לקבל שלי ולבנים הגדולים לא שייך להיות עם אחייניות משתוללות במים, גם אם הן 'לבושות צנוע'. הבגדים נצמדים, נהיים שקופים, עולים וכד'.
(כן, אנחנו גם לא הולכים לכל מיני מעינות, בריכות שכשוך וכד', אלא אם מוצאים זמן באמת ריק, למרות שזו האטרקציה המרכזית באזור שלנו)
חם ומוזיאונים למינהם לא מעניין אותם
רוצים חוויה משפחתית (גם גרעינית וגם מורחבת)
עם משפחה מורחבת נפגשים בבית של מישהו או בגינה ציבורית - לא במקום עם מים. 🤷♂️
ולא אבא עם הבנים ואמא עם הבנות? אשמח לרעיונות
ברגע שגדולים - אצלינו גם אחים ואחיות לא יכנסו בייחד
לק"י
זה עניין אישי גם.
אבל שנים לא הלכנו לטיולים של כמה ימים בחופש.
עכשיו לרוב אני יוצאת עם הילדים, כי בעלי עובד.
יש אטרקציות ממוזגות למיניהן. מומלץ לחפש כרטיסים מוזלים דרך כל מיני מועדונים.
אפשר לטייל בטבע במקומות לא רותחים.
אולי מסלולי מים עם מעט מים, ואז זה רק לשכשך רגליים.
שמתאימה לגילאים של מתבגרים מגיעה לכמה מאות שקלים, אז זה לא משהו שעושים כל רגע בחופשה..
מה עושים בשאר הזמן?
לק"י
אין לנו מתבגרים בגילאי תיכון.
אבל אם היתה לי אפשרות לטייל בטבע, כנראה שהייתי עושה זאת.
(אבל גם ככה זה לא מכסה את רוב החופש).
משפחה מורחבת זמנים נפרדים
יש המון מקרי טביעה בבריכות בבצימרים.
חלק מההיערכות היא לדאוג שיש מבוגר בבריכה לכל אורך השהות שלכם באתר.
ברגע אחד. יכול לקרות אסון.
אין מצב שהילד שלך בבריכה בלי שאתה איתו.
אלא אם כן מישהו מבוגר אחר אמר לך שהוא לוקח אחריות מיוזמתו.
2. בריכה חייבת להיות מגודרת ונעולה תמיד. ואם היא לא מגודרת, נועלים את הבית/צימר, אם הבית פתוח. צריך לשים שומר ליד הבריכה. כן כמו בצבא.
לק"י
האחים שלו והמשפחות שלהם לא כ"כ דתיים (אם בכלל), אז הם כן נכנסים ביחד (ולא עם בגדים צנועים. למרות שמבחינתי זה לא משנה. גם עם בגדים צנועים- בבריכה לא ענקית להיות יחד זה לא כזה צנוע).
אנחנו מוצאים זמן שאין אף אחד, ואז נותנים לילדים להכנס (פעם אחת אני נכנסתי איתם. פעם רק שמרנו מבחוץ).
כשהיו קטנים כן נכנסו עם גיסי והבנות שלו (הן היו ממש קטנות). אבל גם זה לא היה כזה חלק מבחינת שנינו.
אני חושבת שאפשר לחלק את הזמנים לבנים- בנות- משפחות גרעיניות (אם זה חשוב למישהו להכנס יחד כל המשפחה).
בנופש עם המשפחה המורחבת והייתה בריכה במתחם
היו שעות של בנים ושעות של בנות
ובערב נכנסנו רק המשפחה שלנו
בנים בנפרד בנות בנפרד ונכנסים תמיד צנוע
כלומר- כן יש גמישות בכניסת ילדים מהמין השני, עד גיל 7 אפילו, כי כולם צנועים.
ואצלנו יש כאלה שמקפידים אפילו על נפרד בין בוגרים בתוך המשפחה הגרעינית.
בכל אופן אם נמצאים באזור יחסית חרדי או מותאם לחרדים אז יש מקומות שבהם הבריכה אפילו מוצנעת (ולא נמצאת במרכז הגינה של הוילה),
לנו יצא להגיע למקום עם ממש מחיצה שמסתירה את הבריכה.
שלום
מקווה שזו במה מתאימה..
אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב
)
לבית..
דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'
ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.
תודה רבה לכולם
בדברים שימושיים, ואת הקשר לברכה להשאיר לאנשים להיות יצירתיים...
פשוט להסתובב במקס סטוק ולשלוף דברים. אפשר גם להסתובב בבית ולחפש מה יכול להתאים (נגיד, שיטוט דמיוני במטבח מעלה לי- כף גלידה, קולפן, תחתית לסירים, מגבות מטבח, פורס לביצה קשה, פותחן שימורים).
כדאי לקחת דברים שונים מחדרים שונים בשביל הגיוון.
ואם זה לשבת, לשים לב לא לקנות מוקצה.
בעל לעתיד?
חבר של הזוג?
אח של הבעל/אישה?
שימושי מאוד בהמשך. לפחות חלקם..
ורעיונות למקסטוק: תחתית לדברים חמים, ספלים חמודים, קורץ עוגיות, כותש שום, מועך פירה, מסננת פסטה, מסננת לעלים, מגבות מטבח, סינר, שעון ( יש שם זולים, יפים ודפוקים אבל את זה הם לא ידעו)
מכינה לו''ז ותוכניות לינה.
מגיע בערב בעלי, ואומר שהוא לא רוצה יותר מיום אחד.
כשאני מתעקשת איתו הוא אומר שאני מוזמנת. שהוא משאיר לי את האוטו ובערב חוזר הביתה באוטובוס.
ניסיתי להבין מאיפה זה הגיע והבנתי שבטיולים קודמים היה לו קצת קשה. אז מה? חופשה עם ילדים זה לא קל.
הוא מתעקש. והחופש שאני חולמת עליו נהרס.
יש פיסת טבע כחניוני לילה
אפשר לשבת שם כפייקניק
או לעשות קיימפנג (רק לבוא עם עגלת חוף. לא סמפתי לסחוב ציוד של קיימפנג על הגב כל הדרך)
בכל יום אנשים נפטרים מן העולם.
בכל יום יש מיתות לא צפויות, פתאומיות, של אנשים טובים עם מזל רע.
תאונות דרכים, מלחמות, טרור, אינספור מצבים רפואיים.
אבל הפעם זה תפס אותי במקום אחר.
יהונתן קלימיאן יצא לטייל עם משפחתו ולא שב.
נפל מסנפלינג, וזהו. בשנייה אחת, עתיד שלם נמחק ונגנז. ברגע אחד מאות אוהביו הפכו לאבלים.
לא הכרתי אותו, לא את משפחתו, לא את הישיבה שבה למד ולא את הסניף שבו הדריך.
ובכל זאת, מאז אותו מקרה אני עם תחושות קשות מאוד. על הפתאומיות של המוות. על הקלות שבה משפחה מאושרת יוצאת לטיול, וחוזרת בהרכב חסר. על החיוך המתוק שלו שמעכשיו יישאר רק בתמונות.
אוי טאטע.
כה אמר, כה אמר ה'
שמעתי את תפלתך
כה אמר, כה אמר ה'
שמעתי את תפלתך
שמעתי, שמעתי את תפלתך
ראיתי, ראיתי את דמעתך
הנני רופא לך
הנני רופא לך
גם כמה שבועות אחרי זה המחשבה שלי עדיין הייתה "הוא לא היה אמור למות. לא היתה שום סיבה שהוא ימות פתאום"...
בחור צעיר, מוכשר, תוסס, עם עתיד זוהר, בריא כמו שור, עצר את הטיול הגדול כדי לבוא להילחם... הוא לא היה אמור למות.
אני עוד זוכר בשבת לפני שנפל שהוא סיפר בבית כנסת למישהו שהגדוד שלו יושב בקיבוץ פלוני שנפגע קשה בטבח, אז השני הגיב לו it used to be a beautiful place, אז הוא ענה it still is... שבוע אחר כך הוא נפל כשהלך לזכות פיר ארור
"היום אם בקולו תשמעו"- לחיות כל יום כאילו זה היום האחרון.
(כמובן שזה לא סותר "תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה, כִּי לֹא תֵדַע מַה יִּהְיֶה רָעָה עַל הָאָרֶץ")
אני חושב שזו אחת הסוגיות שהכי מעסיקות אותי בחיים
אנחנו זוג צעיר עם ילדים, באים מבית חרדי, מחפשים יישוב עם אנשים נחמדים, וסופר שמורים ויראי שמים, וגם דור ההמשך ככה, כלומר הצעירים.
אבל חשוב לנו מאוד שיהיו נחמדים ואנשים טובים, וגם שנוכל להשתלב בתור חרדים, שהם יתאימו לנו ואנחנו להם.
תודה לכל מי שחושב ועונה
רק שאני לא יכול למחוק 🙂
המלצות/דיס המלצות על המקום?
בעיקר מההיבט האנושי והאוכל.
מה זה "ההיבט האנושי"?
הכוונה לאיך העבודה עם האנשים שם?
מועיל.
מקווה שיהיו עוד תשובות
אתה מתאמץ יותר מידי לדעתי על הערב הזה.
תבחר אולם בטווח הסביר, לאף אחד מהאורחים שלך לא באמת אכפת מכמה אדיבים המלצרים (כל עוד לא מדובר בקטסטרופה).
הערב הזה גם לא באמת חשוב כמו שהוא נראה לכם.
אתם תשכחו את רובו במרוצת החיים במיוחד אחרי ילד אחד, אף אחד מהאורחים שלכם לא ידבר על כמה מדהים היה היה הצוות שארגן לכם את החתונה.
(אצלנו דווקא כן, כי אצלנו הזמר החתונה היה חנן בן ארי חודשים בודדים לפני שפרץ לגלגלצ, אבל זה מקרה חריג ביותר שעלה בפוקס, בחרנו את הלהקה הראשונה שהמליצו לנו, אז אנשים המשיכו לדבר על החתונה שלנו גם שנים אחרי ושוב זה היה בפוקס ולא ביקשנו את זה ועדיין לא מבקשים).
הןא רוצה בעלי אולם הוגנים שיכולים להתגמש במקרה הצורך ולהבין סיטואציות ולא נתלים בחוזה דרקוני. אין קשר לאורחים ובטח לא למלצרים
אבל גם אם את צודקת הוא מתעסק בזה יתר על המידה.
איזה מזל שהוא לא שאל אותך🙃
ככה הוא יכול לשמוע את דעתי גם כן כשהוא מתעסק בזה הרבה יתר על המידה 
ומנגד, אתה לגמרי צודק שזה לא ממש מהותי.
כי במרוצת הזמן זה עוד אבן קטנה בבניין
בכל זאת חסר ניסיון בתחום
פתית שלגכנראה שיש חשיבות גדולה לטרחה שלך
ארץ השוקולדאחרונה"הכוונה לאיך העבודה עם האנשים שם?"
ואם יש לו מצב מיוחד שהוא יודע שעלול להוליד חששות, נניח סיכוי טוב למילואים או דחיה אחרת, סביר מאד שיחפש בעלי אולם שהחוזה שלהם הוגן ולא דרקוני, ולא בכל מקרה עומדים בדווקנות על כל פרט בו.
יש כאלה שמתגמשים, לא לבנות על זה.
אצלנו בעל האולם החליט להוציא מנות שהן שדרוג לתפריט על דעת עצמו. (כי האולם הצמוד בחר את זה. אז כנראה היה לו נוח לבשל הכל אותו דבר) לא ממש שינה לנו. האורחים היו מרוצים. הם לא באמת יודעים שאנחנו בחרנו סטייק פרגית והוא החליט להוציא אנטריקוט.
כמובן שבמעמד התשלום הוא לא ציפה שנשלם על ה"שדרוג"
ועצם זה שהבאנו את סכום למחרת באופן מסודר הוא אפילו עשה לנו עוד 5-10% הנחה סתם ככה
אבל היה חוזה מסודר
שנינו חתמנו עליו במטרה שהוא יקויים.
זה שיצא ששני הצדדים הסתדרו על אי הקיום שלו. אחלה.
אבל הוא שם כדי להבטיח מה קורה אם הצדדים לא מסתדרים
ארץ השוקולדורוצה להבין אם הם אנשים נעימים או לא
אשתי ואני הלכנו לבדוק 3 אולמות שהיינו בהם בעבר וזכרנו אותם לטובה (2 שאני זכרתי לטובה ואחד שהיא זכרה), ובחרנו מתוכם את זה שהיה נראה לנו הכי מתאים מבחינת המחיר, האוכל והרחבה.
זהו.
אף אחד לא זוכר את הערב הזה אחר כך, לא האורחים וגם לא הזוג. ומה שכן זוכרים לא קשור לאולם.
שלא עמד בדיבורו.
אתה כותב כי הרוב נורמלים,ובמצב נורמלי לא זוכרים את האולם, אבל חשוב לוודא שנורמלי.
עם הצוות שלו
החל בתשובות מהם כשרצינו סידור שולחנות וקיבלנו רק ברגע האחרון
וכלה בדרישה לתוספת תשלום מחוץ לחוזה בצורה מאוד לא נעימה בסוף החתונה...
(ועדיין זה היה עוגמת נפש נקודתית שאחרי עשור אם לא היה עולה פה הנושא לא זו החוויה הכללית שלי מהאירוע..)
אני דיברתי על מצב שבהחלט זו החוויה שלי מהאירוע.
לא אכתוב כאן כי זה אאוטינג אבל זה הדבר היחיד שאני וכל האורחים זוכרים.
מי שירצה להתחתן בתאריך כו תשרי, עלול לקבל מחיר לא רע,
אני נמנע מכך כדי לזכות לדברי חז"ל ש"וכל המצער עצמו עם הצבור זוכה ורואה בנחמת צבור" (גמרא מסכת תענית דף יא עמוד א)
גם העיברי וגם הלועזי עכשיו תעשו חשבון מה הגיל שלי.....
אני מניח שהשני 
(או שאולי בכלל 57)
30
כל מקום הגון יסכים לסעיף הזה, ורוב המקומות שמים מראש (מאז הקורונה)
בישראל של היום, אי אפשר לדעת מה יהיה מחר, ובטח לא מה יהיה בתאריך החתונה.
כדאי מאוד גם עם הספקים.
בתפילה שלא יהיה צורך בכך.
וכן, זה מרגש
היי, האם קיים חוף משפחות בכינרת שמשפחות דתיות יכולות לבוא אליו והלבוש צנוע? הבנתי שבבין הזמנים יש סיכוי טוב שכן
הנה קישור לדיבור על זה פה לפני שלוש שנים
דרומית לכינר.
כינר זה החוף הנפרד, בדוגה לרוב באות המשפחות הדתיות (זה ממש מרחק הליכה, יש שביל בין חוף לחוף).
הייתי שם תחילת יולי והרגיש כמו מחנה בני עקיבא. אין שם צניעות מלאה על פי ההלכה, אבל גם אין בגדי ים חשופים.
בעיקר חולצות גלופה ומכנסיים.
זוג חזק הוא לא זוג שהכל הולך לו מושלם תמיד.
זוג חזק הוא לא זוג שאין ביניהם ריבים / חילוקי דעות / קונפליקטים.
זוג חזק הוא לא זוג שתמיד הכל ורוד אצלם והם עם לבבות תמידיים בעיניים.
זוג חזק הוא זוג שעובר אתגרים בדרך - ומצליח לקום מהם.
זוג חזק הוא זוג שנופל - וקם.
זוג חזק הוא זוג ש*בוחר* אחד בשני/ה כל יום מחדש.
זוג חזק הוא זוג ש*בוחר* לעבוד להשקיע, בוחר בביחד שלהם.
זוג חזק הוא זוג שכבר עבר משברים, ואולי נמצא אפילו עכשיו בעיצומו של אחד כזה - וממשיך לעבוד, להשקיע, לרצות, לבחור, לאהוב.
ודווקא עכשיו, בחופש הגדול שמציף אצל המון משפחות קשיים רבים - חשוב להתחזק בכך.
- להתחזק בכך קודם כל בפני הדבר הזה עצמו - שאנחנו אוהבים אחד את השנייה.
שאנחנו בוחרים אחד בשנייה.
שיש לנו רצון להיות יחד.
שהבסיס שלנו חזק ואוהב וזה משמעותי מאוד גם לצליחת כל האתגרים בחיים, שהגיעו או שיגיעו בעתיד.
ולהפנות את הכוחות שלנו פנימה ולא החוצה.
לא לכלות אותם בהשוואות חיצוניות בלתי פוסקות אלא לראות איך אנחנו מצליחים לגרום שאותם הכוחות האלה שלנו יופנו לאיך מתמודדים עם המציאות שלנו בצורה הטובה ביותר,
ואיך זוכרים כל הזמן לראות גם את הטוב הרב שכן יש לנו, לשמוח בו, להדות עליו ולהעצים אותו.
ולהתחזק בכך עם אמונה בקב"ה, אמונה בעצמינו, אמונה בזוג שאנחנו
אמונה באשתי
אמונה בבעלי
אמונה ותקווה גם לעתיד.
ולהזכיר לעצמינו שבספר בראשית מתוארת בריאת העולם, בריאת האדם, הזוגיות הראשונה -
ויש שם, בלימוד הזה של הבראשית הרבה מאוד אוצרות שנוכל לקחת אלינו:
לפני שיש סדר - יש תוהו ובוהו.
לפני שיש לידה - יש משבר. צירים.
אבל אם נסתכל על המשבר בעיניים אמיתיות, נראה שבעצם הוא יכול להיות אפילו חיובי מאוד!
כי המשבר גורם לנו בעצם לעבור מנקודה לנקודה.
הוא מזיז משהו.
מה שהיה עד עכשיו כבר לא נכון. כבר לא מספיק. משהו שם בתוכנו מתחיל לזוז, לבעבע, לרצות אחרת, לרצות יותר.
גם אם יש כעס גדול - לכעס הזה יש שורש חיובי - הכעס הזה אומר לי בעצם שאני לא רוצה את המציאות הנוכחית כי היא כבר לא טובה לי - אני רוצה מציאות אחרת, טובה יותר!
ורק מאותו המשבר, מאותה התנועה - נוכל לזוז באמת.
אז נכון זה קשה. מאוד מאוד מאוד.
זה שורף. מאוד מאוד מאוד.
זה משבר.
זה שבר.
ואנחנו הרבה פעמים נשברים בתוכו.
ומרגישים שאנחנו שבורים, שהזוגיות שבורה, שההורות שבורה, שהעולם כולו שבור.
אבל דווקא מתוך התוהו ובבוהו הזה -
נוכל להתחיל ולסדר מחדש
לסדר את החיים שלנו טוב יותר
נכון יותר
גדול יותר
נוכל לצמוח.
לצמוח אישית
לצמוח זוגית
לצמוח משפחתית.
נוכל להביא גם ללידה.
כמו אישה שיולדת ונמצאית במשבר של לידה - וכך תינוק חדש, חיים חדשים, באים לעולם.
גם אנו בכוחנו "ללדת" את הזוגיות שלנו. למקום גדול יותר. חי יותר.
להימצא במקום שיכול להכיל עוד ועוד רבדים.
להיות במקום שיש גם יכולת להביע את הפנימיות שלנו אחד בפני השנייה, בלב שיכול לשתף לא רק בטוב אלא גם בכאבים, בקשיים, בכעסים, בפחדים.
וכאשר אנו מצליחים להתייחס לכמה וכמה רבדים בו זמנית, אנחנו כבר לא חיים רק ב"שחור ולבן", אנחנו גדלים, העולם הפנימי שלנו מתרחב. אנחנו מתרחבים.
אנחנו נהיים הגירסא היותר משודרגת ומשופרת של עצמינו.
אנחנו בונים גירסא יותר משופרת ומשודרגת של הזוגיות שלנו.
אנחנו ממש בתהליכי בנייה. צמיחה.
וכמו שיש כאבי גדילה כאשר גדלים בגוף - כך גם יש כאבי גדילה שגדלים גם בנפש. וברוח. ובביחד הזוגי שלנו.
אז אם כואב לנו וקשה לנו, בתוך תוך הקושי נזכור - אנחנו עומדים כעת על המשבר.
ובמשבר נורא כואב ונורא קשה ונורא חשוך ונורא אבוד ולפעמים אנחנו אפילו נשברים,
אבל אנחנו גם בלידה.
בלידה של משהו חדש וגדול יותר ביננו.
ונזכור -
אחרי התוהו ובבוהו
אפשר לסדר מחדש
אפשר להתחיל
מבראשית
אפשר לגדול
ולהיות יותר טובים
ביחד. ❤