המסקנה הבולטת מהפריימריז בליכוד, היא שהמגזרים איתנו. בעבר היה ברור שיש מגזרים, על רקע סוציולוגי/דתי ואחרים ולכל מגזר יש גם את הייצוג הפוליטי שלו.
שנות הפריימריז (שלהערכת רבים בדרך להסתיים) הביאו את תופעת המפקדים הקבוצתיים, בראש שבמקום לשלוח את נציגינו לכנסת ולממשלה, 'נשתיל' אותם כנציגי המפלגות הגדולות.
תמיד היו דתיים לאומיים בכל המפלגות, אבל הציבור היה במפד"ל. יום אחד כמה חוזרים בתשובה מבת עין, שכנראה גם ככה לא הרגישו מאוד 'במגזר', הקימו את 'מנהיגות יהודית' כשהטענה המרכזית היתה שבדרך להנהגה, צריך להשתחרר מהמגזר וממהמפלגות שלו. צירפו אליהם כמה מנוסים בחסימת כבישים כמו פייגלין ובנסיון פיצוץ כמו יהודה עציון ויצאו לדרך.
בהתחלה פעלו לבד בנסיון ליצר 'מנהיגות', כמו לשלוח את פרופ' ברנובר לבית הנשיא ואז הגיע הרעיון הגדול - להתפקד בכמויות לליכוד ולהפוך את פייגלין לרה"מ. פייגלין האיש, השתכנע שהוא גדול מהרעיון ומאז משחקי השולם-ברוגז שלו עם הליכוד כל שנתיים, אבל הוא לא הסיפור. רבים התלהבו מהרעיון וכמה וכמה קבוצות בציבור הציוני דתי, כמו גם בתעשיה האווירית, בוועדים (הכי הפוך מהd.n.a של תנועת החירות) התחילו לפקוד במרץ ולנסות לשנות את הליכוד.
בהמשך העסק חרק, יש שהתמידו, אבל גם היו כאלו שאצה להם הדרך - בנט ושקד (בתמיכה אגרסיבית של אותם גורמים מבת עין) אחרי שהבינו שבליכוד יקח זמן, השתלטו על הפלטפורמה של המפד"ל וניסו להפוך אותה ל'ליכוד האמיתי'. מפלגה שלכאו' הבסיס האידיאולוגי שלה הוא ערכי הציונות הדתית, אבל אינה 'מגזרית'. כמה לעג עלה במאמרי המערכת ב'עולם קטן' ושאר עלונים, על 'הפוליטיקאים הישנים' אלו שעסוקים במגזר ומוסדותיו, תוך התעלמות בוטה וכפויית טובה לכך ש'אם אין קמח - אין תורה' ולולי תקציבי המוסדות חינוך, תנועות הנוער, הישובים הגרעינים וכו' - לא היה קם הציבור האידיאליסטי הזה. כשראו שגם כאן, העסק לוקח זמן - פרשו והקימו את מפלגתם שלהם ה'לא מגזרית' וממילא לא מחוייבת לכלום...
גם בן גביר ניסה לרקוד על אירוע ה'לא מגזרי' ולקחת לליכוד את הפריפריה (ובזה גם לבדל את עצמו מהצה"ד). העובדה שאלמוג כהן נפלט מ'עוצמה' ונקלט כמטאור בליכוד - מוכיחה בדיוק את טענתי:
הליכוד הוא מפלגה מגזרית, של הימין החילוני-פרגמטי בארץ. הנסיון לאנוס אותו לקבל כח ציוני דתי לתוכו היה לא טבעי וממילא לא החזיק מעמד.
יש מגזר ציוני דתי - שיש לו את המפלגה שלו.
בהחלט אפשר ורצוי לשתף פעולה, על כל מה ששייך, בשביל זה יש כנסת וממשלה בהם נפגשים נציגי המפלגות, כלומר נציגי המגזרים השונים, ומאזנים את הביקושים של כל ציבור.
הנסיון להיות חלק מהליכוד וממילא גם במקומות רבים של ציבור ציוני-דתי אידיאולוגי, עשרות אחוזים מצביעים ליכוד - גורם שברגע האמת הנציגות שבאמת מייצגת את מכלול הערכים של הציבור, חלשה בהרבה מהפלח שהיא היחידה שנאבקת על מכלול ערכיו.
