בימי מפא"י העליזים, כמובן לא היתה שחיתות...

אין מספיק ח במקלדת, כדי להביע את האבסורד בדבריך.

… וגילינו שהוא לא פחות מוכשר בנושא.

ובכלליות אנחנו פחות ממורמרים.

אבל הסיפור של הליכוד עם הוועדים הוא הפוך לחלוטין. שיטת המפקד הפתוח והפריימריז שאומצה בשלושים השנה האחרונות בכל המפלגות - הביאה כמה מוקדי כח לליכוד. אחד המוקדים האלו הם הוועדים, שמנוגדים מהותית לכל המשנה הרוויזיוניסטית-חירות, אבל פקדו אלפים והשתלטו על מוקדי כח. לא הליכוד הפך להם, אלא הם תפסו את הליכוד.

חלק מהתהליך של הניקוי שהליכוד עובר היום, כפי שראינו בפריימריז האחרון - הוא החלשה משמעותית שלהם.

לגבי הבריון פנחס עידן, הוגשה עתירה לבית הדין של הליכוד לבטל את חברותו.

אל דאגה, הבחור המוכשר הזה יתחרה על תיק נפולות של נמושות, ותמיכת קפלן מובטחת לו.

…. בבחירות. רק חבל שרוב הזמן בני יהיה בשרות מלואים פעיל בגלל ממשלה שלומיאלית

בעוד בשמאל את חסרי האחריות שטרללו מדינה שלמה והביאו את הצבא לאי כשירות מקדמים לכנסת...

אבל הכל היה נקי

אבל לא מצאתי בגוגל, על מי מדובר?

עמוס בן-גוריון – ויקיפדיה

תפקיד ראשון כמפקד נפה, הגיע לדרגת ניצב מאוד מהר, יעיל כבן לראש הממשלה.

הבעיה בהסתמכות על זיכרון

יוני בן מנחם פרסם את תוכנית החמאס עוד ב-2018. זה היה יוצא לפעול במוקדם או במאוחר, במועד שהיה נראה מתאים לסינוואר, בלי קשר לממשלה המכהנת.

כמו כן, כל עוד הביקורת על ממשלת נתניהו באה מהצד השמאלי של המפה, זה לגמרי "הרצחת וגם ירשת". השמאל זרע את זרעי הקונספציה בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים. בעיתון "דבר" התפרסמו אז כמה וכמה מאמרים שקראו לחתור להסדר מדיני, אחרת לנצח נאכל חרב וכו' וכו'.

יש להם אחריות מיניסטריאלית.

מנכ"ל לא נושא באחריות על פריצה לחדר שרתים שהתרחשה בגלל התנהגות פושעת של ראש צוות אבטחה. הוא נושא באחריות לפטר את הרש"צ, לחדד מדיניות, לתקן את הנזק.

אם פייגלין היה, יש סיכוי בדרך הטבע שהיה משהו שונה, עוד לא ניסינו...

המטרה הסופית היתה פלישה רב זירתית כדי להשמיד את ישראל. איך נוכחות מקרית של אנשים אחרים בממשלה קשורה לזה?

והוא לא היה יוצא למלחמה כזאת כנראה כי לעם אין כח לזה והעולם לא מסכיפ.

השאלה המעניינת היא האם תחת ממשלה אחרת היינו פועלים בצורה אחרת לאחר הטבח

וזה תכלס יכול להיות שונה. לטובה או לרעה.

קודם כל הממשלה די נכנעה להם והפסיקה עם הרפורמה.

דבר שני, הטבח בשמחת תורה והמלחמה בעקבותיה לא דומה לשום דבר שהיה לפני.

1. יאיר גולן מעולם לא אמר את הדברים הללו, בשום זמן, בשום מקום ובשום נסיבות. זוהי טענת שקר בזויה וחבל שאתה חוזר עליה.

2. יאיר גולן שמע בבוקר חדשות ברדיו, עלה על מדים וטס דרומה במכוניתו הפרטית בגלל מה שקרה. מה פירוש השאלה "כאילו כלום לא קרה"? כל מי ששמע חדשות שמע מה קורה

3. ההוכחות למעשי הגבורה וההצלה של יאיר גולן (כמו של האלופים במיל ישראל זיו ונועם תיבון) נמצאות בכל מקום, בעיתונים, בספרים, בשידורי חדשות ובטלויזיה. העדיויות רבות מאד (כולל עדותו של ניר גונטז' מעיתון הארץ שגולן אישית הציל את בנו.

4. סיפורי "הבגידה" הם הבל הבלים, חבל שאתה בכלל מעלה את הרעיון

… לצערי המצב הזה ימשך גם לאחר הבחירות.

אין אדם מעמיד עצמו במקום סכנה שמא אין עושים לו נס, ואם עושים - מנכים לו מזכויותיו.

אותו דבר אצל עמ"י - אם עמ"י לא ילמד את מה שהקב"ה רוצה שהוא ילמד דרך המהלכים שהקב"ה מוביל במדינת ישראל - פשוט חבל לחטוף מכה כואבת יותר בכל פעם...

… לפי הבנתי דאגה לעתיד כמו שהמלך חזקיה דאז שבניו יעשו את הרע ולכן לא רצה להתחתן לא רלוונטית לפי הנביא ירמיהו וצריך להשאיר לשם את הענין "בהדי כבשי דרחמנא למה לך?" ותעשה את המצווה.

אותו כנ"ל אני משליך לגבי "פדיון שבויים" ומה שיהיה בעתיד יהיה בידי השם.

דבר אחר, נסיונות חטיפה תמיד יהיו ללא קשר עם או בלי שחרור חטופים.

כמובן שגם צריך למצות גם דרכי חילוץ כמו שנהגו בעבר.

קודם כל הלכתית אסור לפדות שבוי יותר משוויו.

וכאשר יש ידיעה ברורה שאם הם יקבלו הרבה הרבה מעבר לשווי, וכל שבוי ייחשב כג'וקר רציני, ברור שיהיה להם אינטרס עצום לחטוף עוד ועוד.

הטיעונים שאתה אומר הם הסתכלות נוראית שרואה רק 2 סנטימטר קדימה. שלום עכשיו, הכל עכשיו בלי טיפת חשיבה על המחר

לידי החמאס.

אולי יהיה לו רעיון גם לאבינתן...

אם כן, הגיוני שמי שקורא את המציאות אחרת יאמין אחרת, לא?

ב. סטטיסטית עסקאות גרמו ליותר מוות מחיים מהנסיון שלנו.

ג. יש מאמר של הרב ישראלי על עסקת ג'יבריל.

ד. ראוי להעריך מישהו שהיה מוכן למסור את נפשו כדי שאחרים לא ייפגעו.

תוהה אם להיות מזועזע או להפנים שאויבינו משלמים לך כדי לעורר שנאה

…מבחינתי זה לא זלזול. הפוך להגיד את זה בפרהסיה זה זלזול באנטלגציה. זה כבר לא רלבנטי. הוא משוחרר.

וביחס לציטוט של בונצל בוודאי שהזדעזעתי

בס"ד

אבינתן אור אומנם גדל בערוגה ובמשפחה מסויימת, אבל כפי שניתן לראות, את האישיות שלו הוא פיתח לגמרי בדרך שלו עצמו. למעשה, כמו שהוא מעיד בריאיון המלא לאילנה דיין על עצמו, הנושא הזה הוא בין הדברים שבהם דעותיו נותרו כדעתם של הוריו בצורה כזו או אחרת.

גם בשיא הקושי והמשבר אבינתן (וכך גם איתן מור, כפי שהוא מספר) מבינים שהחיים שלהם לא יותר חשובים משל אחרים. איתן מור סיפר אתמול בתוכנית טאבו בכאן 11 שאומנם צילמו אותו הרבה פעמים במהלך השבי, אבל פעם אחת זה לא יצא החוצה כי בחמאס ידעו שזה לא יתדלק הפגנות. לצד זה, אבינתן לא אמר "אני נכנע", אלא לקח את גורלו בידיו ובמשך חודשים ארוכים עשה את הלא ייאמן וכמעט הצליח לברוח משוביו (שגם זה מי שיגיד שהוא סיכן את חייו, והיה עליו להיות ממושמע ולהמתין שישחררו מחבלים תמורתו).

מדובר באדם אמיץ, אדם מעורר השראה שידע כל הזמן מה הדבר הכי נכון לעשות. כדאי שכולנו נלמד מדרכו וממסירות הנפש האדירה שלו ולא ננסה להכפיש אותו בין השורות.

בהזדמנות זאת אני ממש רוצה להמליץ על הספר שלו, מבעד לאדמה. קראתי אותו במהלך יום הכיפורים, בין מוסף (ותיקין למי שדואג ליראת שמים שלי) למנחה ולא הצלחתי להוריד אותו לרגע מהיד. אחרי זה תפילת מנחה ונעילה כבר קיבלו משמעות הרבה יותר גדולה בזכות העוצמות של אבינתן.

ממליץ שוב - לא לזלז בו. הלוואי וכל מערכת החינוך תלמד את הסיפור שלו (כן, גם את אמירת התודה למפגינים, למרות שחשב שזה לא נכון) ואת דרכיו.

… כנגד איש מסויים ומתייחסים בשוויון נפש ליציאות של אנשים כמו ינון מגל ובנצל? לא התכוונתי לזלזל רק קבעתי עובדה . האיש משוחרר מה הנפקה מינה ממה שהוא אמר. הרי יש מחלוקת בנושא ורוב משפחת החטופים לא מסכימים עם שני משפחות החטופים הללו.

בס"ד

אז הגבנו על אבינתן אור ולא ינון מגל או בונצל (כן, יש ו' בין הב' לנ'). אתה לא יכול לפתוח שרשורצואז להתלונן למה אנחנו מגיבים לגוף הטענה שלך ולא מתייחסים לאירועים אחרים.

ובזכות אותן משפחות מפורום תקווה (שיחד עם אור ומור היו גם משפחת גויאלי, חלקים ממשפחת מירן ועוד) העסקה האחרונה הייתה במחיר נמוך יותר מאשר הדרישה "כולם תמורת כולם". זה קרה בזכות הלחץ הצבאי על עזה שהלך והתגבר. והילדים שלהם הבינו את זה והיו מוכנים לשלם את המחיר הכבד הזה תחת עינויים ורעב. אז כן, ברור שזה רלוונטי.

התבטאויות כאלה ללא קשר מי פתח מה. הביטוי שוויון נפש נועד לציין את חוסר המחאה אצל חברי הפורום. הסוגיה היא אם לנסות לשחרר חטופים תמורת מחבלים אם לאו נתונה במחלוקת וכמו שציינתי רוב משפחות החטופים היו בעד וזה מה שחשוב. אי אפשר לפעול במצב כזה כך לגבי משפחות הרוב ואחרת לגבי משפחות תקווה אז למה לאמר את מה שנאמר ועוד לאחר השחרור הכולל מה הטעם? כמובן שלפני שעושים את זה בודקים אם יש אפשרות לחילוץ. אני בפרוש לא מזלזל.

בס"ד

הוא יהיה נעוץ בראש הפורום, ובכל פעם שמשהו אמר משהו נלך ונוסיף את שמו לרשימה השחורה. פעם זה יהיה בונצל, פעם ינון מגל, פעם יאיר גולן ופעם עינב צנגאוקר. אם כך אתה רוצה להתנהל - זו בעיה שלך בלבד, אבל אל תקשר אותה לאבינתן אור ולדברים שהוא אמר.

אני רק מזכיר לך שערב השחרור המחנה הנאור הציע לאיתן ואבינתן בית חלופי מתוך אמירה שהם לא ירצו לחזור לבית שהפקיר אותם בשבי ולא נלחם למענם. במיוחד אל מול האנשים האלו (שלא באו משולי החברה ואני חושב שגם אותם צריך להכניס לרשימה השחורה של ההוקעות) - חייבים לשמוע את קולם של השניים שעומדים לצד ההורים שלהם ומודים להם. לכן הדברים האלו חשובים, ולכן טוב שהם נאמרו.

… אבל לי קשה להבין את הדבקות הזאת בכל מחיר. אבל מה לעשות זה המציאות. לא אתפלא שיש עדין לדוגמא בתוך אותם נוסעים , משפחותיהם וחבריהם בפלי דובאי כמות משמעותית של אנשים שדבקים בהמשך השלטון הקיים. פגשתי במלון בים המלח אנשים ניצולי הטבח שעדין דבקים ממשלה הנוכחית. אחי ואחיותי דבוקים לערוץ 14 ועוד ועוד דוגמאות אז כנראה הם רואים דברים שאני לא רואה. אני בכל אופן עוזב לפני הבחירות ושהכל יהיה לטובה.

.. שכל חברי פורום תקווה תומכים בהמשך הממשלה הנוכחית אם בתמיכה בליכוד באופן ישיר או באופן עקיף למרות שהרבה מהם לא רואים עין בעין בלשון המעטה את מעשיו של ראש מפלגת הליכוד ומשפחתו. זה פשוט לא הגיוני למשל שאנשים ערכיים יעריכו הורים שמבריחים את הבן שלהם למיאמי מאז תחילת המלחמה שלא נגמרת

אומר שזה מה שהוא חשב בשבי???

אמרתי שזה לא רלוונטי להתבטא בצורה כזאת לאחר שהוא כבר השתחרר. כל החטופים ששוחררו צריכים להודות לשם ולא להתבטא בדיעבד על מה שהם היו רוצים. זה מבזה את זכרם של החטופים שלא זכו לחזור. מספיק עשו אותו מיעוט הורים שהתבטאו כנגד העסקה כאילו איזה נס יביא את בניהם חיים.

מדמיהם.

יש מצווה להגן על יהודים ושחרור מחבלים מסכן יהודים

… אם רוב בעלי הענין כלומר רוב משפחות החטופים רוצה עסקה ואני מדגיש רוב משפחות החטופים ולא רוב העם רוצה עסקה אז לדעתי הצנועה צריך עסקה ובאשר לעתיד השם ישמור. וזה מה שעשו בעבר וכנראה זה מה שיעשה בעתיד. אני מכבד את הדיעה השניה אבל למי שלא נפגע כלומר משפחה שלא אחד מחבריה נחטף אין לו דיבור בנושא.

לדעתי, יש כאן הבחנה חשובה בין אמונה שהעתיד בידי שמיים לבין החובה לפעול בהווה להצלת חיים. עם זאת, כדאי לדייק במקורות ההלכתיים ובמקרה של חזקיהו כדי לבסס את הטענה, ולא להסתפק בפרשנות פוליטית.

רקובה .לא אתפלא אם רוב נוסעי טיסת האימים ומשפחותיהם ימשיכו לדבוק בממשלה הנוכחית. יש כאן משהו חולני.

משער שאפילו בקיבוץ בארי דפוסי ההצבעה לא יהיו שונים מאלה שבבחירות הקודמות. כשאופן החשיבה הוא סמי-דתי, כל דבר ניתן לתרץ בק"ן תירוצים: "ההתנתקות הייתה חד-צדדית ובוצעה בצורה לא נכונה, אבל אם היינו מגיעים להסדר עם הערבים, עזה הייתה הופכת לסינגפור", "אם לא היה חמאס בעזה, אלא רש"פ, הטבח לא היה קורה", "אם נחזיר את מזרח ירושלים, הערבים לא יתקפו אותנו" וכו' וכו'.

לפי ההגיון שלך, כל מצביעי הימין הם כת דתית חד משמעית שמבססת את החלטותיה על עקרונות הלכתיים מפורשים ללא כל הגיון ועל אף הכשלונות הגדולים של ממשלת הימין.

אני מציע לא לזלזל בערכים ובעקרונות של יריבים פוליטיים אלא לנסות ולהבין אותם, מה גם שהם מיליוני אנשים לא פחות ממספר אנשי הימין בישראל

בעקבות קבוצות לחץ וקמפיינים במערב. בתש"ח השמאל היה לוחמני, סוציאליסטי וסטרייטי. היום הוא פציפיסטי, קפיטליסטי ופרו-להט"ב.

חוץ מזה, גם איש ימין שמצביע לביבי לא בתור הרע במיעוטו ובלית ברירה, אלא בתור הטוב בהתגלמותו, הוא חבר בכת. ביבי היה צריך לעוף ברגע שבו אישר את הסכם חברון. דתיים הם סיפור אחר, אנחנו בהחלט מחויבים למוסר האלוקי הלא-משתנה. מאוד משתלם לגדל חזירים, אבל אף חקלאי דתי לא יעשה זאת.

והדתיים הקימו קיבוצים סוציאליסטיים.

המוסר האלוקי בודאי לא משתנה אבל האנשים כן. פעם היה חינוך דתי משותף לבנים ולבנות, בבני עקיבא רקדו יחד ריקודי עם, שירתו בצבא יחד עםן כולם כולל חיילות.

לא לדאוג

הכשל של השבעה באוקטובר: כשהנדסה חברתית מחליפה את המצפן התורני

הדיון סביב תפקוד המזכיר הצבאי והנהגת צה"ל באסון השבעה באוקטובר חושף כשל קונספטואלי שורשי. כאשר צמרת ביטחונית מחליפה את ערך הניצחון באג'נדות של "שירות משותף" וממירה את הייעוד הלאומי בחזון של "מדינת כל אזרחיה" – התוצאה היא אובדן מוחלט של תחושת האחריות. אנשים שיש להם בראש "שירת נשים" בצבא, כאילו אנחנו נמצאים באיזו מסעדה ולא בעיצומה של מלחמת קיום, מובילים לעיוורון מערכתי קשה. על הנהגה שאיבדה את המצפן נאמר:

"בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם" (משלי כ"ט, י"ח)

במשך שנים האכילו את הציבור באשליות של הכלה ושקט מדומיין, תוך התעלמות מן המציאות בשטח. המרדף אחר תפיסות ליברליות על חשבון חדות מבצעית יצר את המצב שעליו זעק הנביא:

"וַיְרַפְּאוּ אֶת שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם" (ירמיהו ו', י"ד)

מנהיגות המנותקת משורשי הקיום היהודי מובילה בהכרח למצב שבו השומרים עצמם מחמיצים את הסכנה:

"צֹפָיו עִוְרִים כֻּלָּם לֹא יָדָעוּ..." (ישעיהו נ"ו, י')

השבעה באוקטובר הוא תזכורת כואבת: צבא העם חייב להתנהל אך ורק על פי חוקי התורה והמצוות, ומתוך אמונה יוקדת בזכותנו הבלתי ניתנת לערעור על הארץ הזו.

המוסלמים המקומיים יתקפו אותך וינסו להשמיד אותך ברגע שירגישו חזקים מספיק בין אם תהיה להם מדינה עצמאית ובין אם ימשיכו להיות סרטן בתוכנו.

שהיכולת האנושית למנוע אסונות מאד מוגבלת

הן מבחינה מחשבתית/ ביצועית/ חברתית

והדבר הכי נכון זה לקחת אחריות על מה שאפשר באופן אישי

ופחות להתעסק בדברים שלא מספיק מבינים בהם והיכולת לשנות שם משהו קטנה

כל עוד עם ישראל לא שומר מצוות, הוא יחטוף (פרשת "כי תבוא", "בחוקותיי" ועוד). שום מדינה יהודית ושום צבא יהודי אינם ערובה לכלום. ממלכת ישראל הצפונית קרסה בעוון תושביה, ממלכת יהודה הדרומית קרסה אף היא, מדינת החשמונאים הסתאבה תוך דור וקרסה.

גם מנהיג ימין, תודעה לאומית או גירוש-כיבוש-התיישבות אינם ערובה לשום דבר ללא קיום המוני של מצוות התורה. אלא שלא נראה כי אנחנו בכיוון. ועוד טרם דיברנו על נרמול העבירות הנחתמות ב"ולא תקיא הארץ אתכם".

ראה דברים פרק ל'. בינתיים לא נראה שזה קורה, חוץ מקיבוץ הנידחים ה"טכני".

…. הנסיון האישי כולל אנשים שבסביבתי הקרובה והרחוקה מוכיח שכאשר אתה בגלות הסיכוי הוא גדול יותר להתעורר רוחנית. לדעתי רובכם כאן בפורום גדלתם למשפחות דתיות ושמירת המצוות היתה לחם חוקכם מילדות מה שלרוב היהודים בארץ ישראל היה חסר. התפיסה שבעיני רבים מכם היא גלותית שאני קודם כל יהודי ואחר כך ישראלי היא ורק היא תביא להתעוררות המקווה.

האירוע קרה דווקא בשמחת תורה וכמובן שמצד שני יושבי ארץ ישראל ערבים זה לזה מבחינת אל תעמוד על דם רעיך ולכן במציאות העכשווית כשאין התעוררות המונית אירועי השביעי באוקטובר באו כדי לשים בפוקוס את העובדה שאין שוויון בנטל והמושג המורחב של לומדי תורה הינו לרועץ בענין זה.

לכן הוא נותן לימין 63

אחרים אומרים שאמנם העם זז ימינה, אבל הם לא רוצים את נתניהו (או ממשלה עם החרדים) ולכן במפלגות האופוזיציה יש הרבה שעד לפני כמה שנים היו לגמרי חלק מגוש הימין.

אבל לא בהכרח דרך שינוי נציגים, אלא שינוי אידיאולוגיה מצופה.

לדוגמא, לפני המלחמה לרוב הציבור לא הפריע אוהלי חיזבאללה שחצו את הגבול (תחת הממשלה הנוכחית שחששה לגעת בהם), כיום כמעט כולם היו מבקרים את הממשלה אם היה משהו דומה.

ימין מרכז ואנשים קונים את זה

ויש כאלה שמחפשים לכך, אבל בכל מקרה, יש דרישה בציבור

הסקר בודק איך הסוקר הבין שהציבור יצביע...

יש סרטון של דני בולר שמסביר אתזה ממש יפה.

אבל לא מצאתי אותו כרגע.

יש שם מעט מנדטים אבל לא אפס מוחלט. ועל מה שקרה לליכוד בעשור האחרון מבחינת נציגים אני לא אתחיל לדבר אפילו. המעבר מה"נסיכים" (שפשוט הפסידו בפריימריז) לאנשים אחרים שחושבים אחרת.

א. יש עוד מפלגות ימין על המפה. לדוג' כמה מחבריי ימנים חילונים שעברו מהליכוד לליברמן. גם אצל בנט חונים כמה מנדטים של ימין.

וכן. גם בנט וגם ליברמן כנראה לאו פחות ימניים מביבי

ב. לאנשים נמאס מהמצב הכלכלי. יקר כאן, עסקים קטנים קורסים כל יום, לכן אנשים מעדיפים לנסות את הצד השני גם אם הוא פחות "ימני" אבל אולי יצליח להביא לשינוי לטובה.

ג. הדבקות של ממשלת הימין בהכשרת הפטור לחרדים. מה שפוגע באופן אישי במשפחות המילואים שהן נוטות להיות ימניות יותר.

ד. גם למילואימניקים ימניים כבר נמאס מהסבבים. גם אנשים טובים וגיבורים כבר מעדיפים שתהיה איזה פשרה. העיקר לחזור לשגרה. (כך אמר לי מישהו שאין לי חשד שהוא לא "ימני" אבל כבר 3 שנים הוא יותר במילואים מאשר בבית. המצב הכלכלי לא משהו. המצב הזוגי לא וואו וכו')

אלו הסיבות שעולות לי לראש.

אולי נכונות ואולי לא

הדוגמא הכי חזקה שעולה לי לראש כרגע היא בנט. שבאחד הסבבים הסקרים נתנו לו בין 7 ל12 בערך (כך זכור לי. לא מתחייב על מספרים מדוייקים) ובפועל הוא לא עבר את אחוז החסימה

כל יום שעובר אומר שיש בעיה עם ראש הממשלה. אז אם ככה אנחנו נראים. יש לימניים בעיה רצינית עם הנציגות שלהם.

השקפה לא משתנה בעקבות אירוע בודד, גם אם מצמרר במיוחד. היהודים הייקים שפוטרו מעבודותיהם כשהיטלר עלה לשלטון, סברו שזה בגלל ה"אוסט-יודן" ממזרח אירופה, ושתיכף הסדר יושב על כנו. רוב הסיכויים שתושבי הקיבוצים בדרום הארץ יצביע בהמוניהם לשמאל גם הפעם, כמו בבחירות הקודמות, חרף טבח שמיני עצרת.

בעקבות האולימפיאדה בגרמניה והתחושה והשכנוע העצמי שהיטלר חזר בו... עצוב

כלומר, היו מקרים כאלו אבל הם מזעריים

בלי זכות לחזור