ממש לא אף אחד לא מכיר אותם עם דעותיהם ההזויות

יש ויש...

בין גדולי הדור?

התבלבלת עם הרב יעקב אריאל

כתב עשרות ספרים בהלכה אני לא פוסק כמוהו ועדיין אני יודע שהוא גאון בהלכה

שתיהם גדולי הדור הרב ישראל כתב הרבה יותר משמעותית מהרב יעקב,

הם משפחה של גדולי הדור - הרב יעקב, הרב ישראל, הרב יגאל, הרב יועזר.

הרב יעקב אריאל הרב עמיאל שטרנברג וכו'

הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל. הרב אהרון ליכטנשטיין שהיה חי.

עצם הויכוח שמתנהל פה סותר את המושג גדול הדור, כי מי באמת הכי גדול וצדיק אין לנו דרך לדעת, והמושג גדול הדור מתייחס לאדם שמוסכם בציבור כמנהיג הדור והמילה האחרונה בענינים השקפתיים וכדומה, ואם זה לא מוסכם אז מוכח שכיום אין גדול הדור אלא לכל אחד את הרב שלו (אצל החרדים היה את הרב אלישיב, הרב שטיינמן, הרב קנייבסקי, הרב אדלשטיין, וכיום גם אין לגמרי מנהיג מוסכם ובגדול מתחלק לרב לנדו והרב הירש).

היה גדול דור שמוסכם על כולם הרב דודי דודקביץ' אמר לי שכיום אי אפשר לברך שחלק מחוכמתו ליראיו כי זה מדבר על גדול דור (שמוסכם על כולם) והאחרון שהיה אפשר לברך עליו שחלק מחוכמתו ליראיו זה הגאון הרב אלישיב זצוק"ל

אם הוא היה דתי לאומי, החרדים לא היו מקבלים אותו, אולי כרב, בוודאי לא כגדול דור.

מי שחיתן אותו היה הרב קוק והוא התחתן עם ביתו של הרב אריה לוין, לדעתי רבנים בסדר גודל שלו קשה לצמצם בהגדרה חרדי או ציוני, זה מורכב מהשאלה האם הוא מברך על ההלל ביום העצמאות.

הרב אלישיב לא היה חרדי. הוא היה רב של החרדים. הוא בחר במגזר החרדי כי ראה שלדעתו שם הדרך יותר בטוחה מהשפעות חילון. אבל הוא עצמו מעולם לא היה "חרדי" וגם לא "סרוג" או "ציוני". הוא פשוט היה רב יהודי.

כנ"ל הרב דבליצקי

(אפשר להוסיף גם את הרב אוירבך, הגרז"ן וכדומה. או רבנים שברור שאינם חרדים, כמו הרב מאזוז, הרב ברדא או הרב נבנצל)

ספציפית הרב אלישיב קיבלו אותו כי באמת היה אהוב והיו לו דעות שיותר קרובות לציונות הדתית מאשר לחרדים

הרבה ברכות פשוטות שהוזכרו בגמרא, בוטלו מנימוקים שונים ומשונים.

הכלל, שחז"ל תיקנו לקחת כל התפעלות הלב (מראיית פלאי הטבע, יופי מיוחד, שמיעת רעמים וכדומה) ותיקנו לה ברכה.

גם ברכת שחלק, היא על חכם מחכמי התורה (היינו שהוא בקיא בתורה ופוסק בכל חלקי התורה) שכשאתה רואה אותו אתה מתפעל, מספר שזכית לפגוש אותו וכדומה. אין תנאי של "גדול דור" (שזה בכלל מושג בעייתי, כי הוא מושג סוציולוגי ולא מהותי).

אני זכיתי לברך על הגרע"י. לו הייתי מברר הלכה זו בצעירותי, הייתי זוכה לברך על הגר"מ אליהו והגר"א שפירא.

כיום אני מברך על הרב שמואל אליהו ועל הרב דב ליאור.

(רבנים לא אוהבים שמברכים עליהם, בעיקר מצד ענווה וטעם טוב. לכן אני מברך בשקט)

בתור מי שעכשיו לומד הלכות ברכות בעיון,

מסכים לכל מילה. חשוב לחדש את הנורמה שמברכים את כל הברכות שעל אף נפסקו בשולחן ערוך, מסיבות בלתי משכנעות התרגלו שלא לברך אותן.

לא מוזכר בראשונים ולא בשו"ע, רמ"א ומשנה ברורה שזו ברכה דווקא על גדולי דור. ובפשטות מותר אם לא חובה לברך על כל חכם מובהק.

אמנם יש אחדים מפוסקי הדור הקודם כמו הציץ אליעזר, שחששו לסברה שמא נתקנה הברכה רק על גדולי דור, אבל חשבתי שכל מי שנוקט בגישה הזאת סבור שכבר מלפני כמה וכמה דורות כבר אין מי שראוי לברכה זו.

אני חושב שהאמירה של הרב דודקביץ' מבטאת תחושה שהיתה קיימת בכל דור ודור לפיה גדולי הדור שנפטרו הותירו אחריהם חלל ריק ושאף אחד מהחכמים הקיימים לא מתקרב לשיעור הקומה שלהם.

אני מעריץ את הרב דודקביץ', אך אני אמשיך לברך על כל תלמיד חכם דגול, כנראה שגם עליו אם אזכה שוב לראות אותו

כלל נקוט בידי, שאם אפילו הרב עובדיה זצ"ל לא חושש לכל מיני חששות ואומר לברך - מברכים. 😅

(אני כותב זאת בתור מי שבכללי ממש לא הולך דווקא לפי פסקי הרב עובדיה).

יש כמה גדולי דור. בהלכה - זה מי שגדול בתורה כל כך עד שחכמי ישראל הולכים אליו להתיר עגונות.

באגדתא קבלה והנהגת הדור - אין הגדרה מדויקת, אבל בגדול מי שגדול באגדתא או שימוש ת"ח או הלכה ופסיקה בהקבלה לגדלות בתורה של הסוג הראשון שהזכרתי (רק שזה יכול להיות באגדתא או קבלה ולאו דווקא בהלכה ופסיקה)

כיום אין גדול דור אחד ברור, בדור שלנו בעם ישראל ב"ה נוצר מצב שבו "פשוטי העם" הפכו ליותר גדולים ממה שהיה המצב פעם וכמעט כל אחד לומד גמרא כל יום, מצד שני גדולי הדור שלנו הפכו לפחות גדולים מענקי הדורות בדורות הקודמים (או שאנחנו פשוט לא רואים את גדולתם) (יכול להיות שהשוטנשטיין קשור לזה) מצד שלישי יש כ"כ הרבה גדולים בתורה, מוכרים ולא מוכרים, שכבר אי אפשר להצביע על אחד ספציפי.

אפשר לכלול רשימה של גדולי הדור, אבל בגלל ריבוי בעם ישראל הרשימה הזאת תהיה לא ממש מדויקת בגל שאי אפשר באמת לדעת.

על פי איזה קריטריונים אתה מדרג?

כשתכתוב מישהו אחד אז השמטת אחרים.

אין כזה דבר "גדולי הדור". כל אחד בתחומו ולפי השקפת עולמו.

הייתי אומר שגדול הדור הוא רב היישוב שלי, ולאחר גדול הדור הוא דווקא ראש המכינה שלו.

אז אי אפשר לדרג.

לא כל רב שכונה יכול להתיר עגונות

מעבר לתלמידים הישירים.

גדולי הדור, כפי שמוכר מדורי דורות - משפיעים על התפתחות ההלכה והפסיקה, יכולת לחוקק סייגים או להתאים דינים לשינויים כלכליים וחברתיים.

איזו דוגמאות בולטות אפשר להביא על גדולי הדור מהציונות הדתית בדור הזה - דברים שבאמת משליכים ומשפיעים על כלל הציבור הדתי לאומי?

עוד נקודה שאפשר לברר, האם למשל כל הרבנים בציונות הדתית מקבלים ונוהגים בשמיטה לפי היתר מכירה, שהנהיג הרב קוק?

הרי ברור שאחרי פטירת הרב דב ליאור והרב יעקב אריאל יהיו פוסקים ציונים דתיים מבית מדרש של הרב קוק. הם פשוט לא ידועים כי מבטלים דעתם לרבנים הנ"ל כל עוד הם חיים. כישגיע יומם הם יתפרסמו.

האם מישהו שמע על ספרי הפסיקה של הרב מוטי הס למשל? או על תלמידי הרב יעקב אריאל? או על כל תלמידי רב אברום?

פרסום ציבורי אצל ההמון הוא עניין של מיתוג. למשל ילקוט יוסף ופניני הלכה מפורסמים כי היה להם מזל ומיתוג. והרב אברהם סתיו מפורסם כי נותנים לו הרבה לייקים בפייס.

וכמו שכותב הרב קוק, שלהמון אין כלל ידע בהכרעה מי גדול הדור או לא, אלא רק לתלמידי החכמים.

ב. גם בתחום האגדתא וההנהגה. כל עוד רב אברום והרב אליהו חיו, אף אחד לא ראה את הרב דרוקמן והרב זלמן כגדולי הדור. ברגע שנפטרו, התגלה שמאז ומתמיד הרב דרוקמן והרב זלמן היו גדולי הדור אלא שביטלו דעתם לגדולים מהם עד פטירתם. כשראו שאין עוד איש, הפכו להיות האיש בעצמם

וההתבטלות בפניו, של מי שהיו בחייהם ראשי ישיבה - מה למשל היו הרב אברום, הרב דרוקמן.

מי שהוא גדול הדור אמור להשאיר אחריו חותם גם בדורות הבאים. לא להישאר הגדול ביותר בדורו בלבד.

החפץ חיים, הרב עובדיה יוסף, הרב משה פיינשטיין - בדורות האחרונים

הרב עובדיה יוסף יצר מסורת הלכתית מאוד דומיננטית בקרב עדות המזרח.

הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש, רש"י - ראשונים

רבי יוסף קארו, הרמ"א (רבי משה איסרליש) - סגירת המסורת ההלכתית מהם והלאה לדורי דורות.

גדול דור לא אמור להשאיר חותם בדורות הבאים.

יש גדול ידור בדורם שכמעט ולא זוכרים אותם אחרי מאת שנים

ראיתי שכמה כתבו שהרב אלישיב לא היה חרדי, מעניין מה ההגדרה שלכם לחרדי, ובמה הוא לא היה כזה.

אחד כתב שהוא בעיקרון לא ראה ענין בחרדיות ורק הבין שככה אפשר לשמור על צביון התורה ולכן כביכול הצטרף אליהם, לדעתי נגעת בהגדרה של חרדיות באופן כללי וא"כ במה הוא שונה מכל חרדי (לפי התיאוריות שלכם שכל מי שהיה מקורב לרב קוק הוא לא חרדי, אז גם הרב אויערבאך לא היה חרדי?,)

עד היום יש לא מעט כאלה, אבל אולי תרצה לשאול אנשים שמקורבים אליהם איך הם מגדירים את עצמם, יש גם לא מעט גדולי דור שנחשבים דתיים לאומיים שההגדרה הזו מקטינה אותם והם לא מתייחסים אל ההגדרות האלה כלל.

בעוד תפיסת עולמו של הרב לנדוי - כן.

מכיון שלא ענית כלום, אני ישאל שוב במה הרב אלישיב לא היה חרדי (הרב קניבסקי והרב זילברשטיין הם חתניו בנוסף לחלק מבניו ונכדיו ששיכים לפלג הירושלמי, ואפילו את הרב בעצמו הפלג מנסים לשייך אליהם, לדעתי מגוחך לומר שלא היה חרדי)

הוא חי את החזון היהודי הפשוט כמו דוד המלך. הוא פשוט סובר שלדורינו השיטה הכי בטוחה מהשפעות חילון היא החרדית. ולכן מבחינתו הציונות הדתית לא זרה לו, וקרובה אליו כמו אל החרדים. פשוט הוא סובר שהחרדים יותר בטוחים אז הוא בחר לשלו חאת ילדיו לחינוך חרדי ולהיות המנהיג של החרדים. אבל ברוחו הוא קרוב יותר לרב קוק מאשר לחזון איש או לבריסקער רב. הוא פשוט תלמיד הגרא. לא חרדי. (וכנל הרב דבליצקי גם)

מכיון שלא ענית כלום, ואפילו חיזקת את דברי אחדד את שאלתי, אתה כותב שהוא בחר בדרך שמרנית חרדית כי הבין שכך נכון להישמר מהחילוניות היום, - כלומר בחר במגזר החרדי, זה בדיוק כל מהותו של מגזר זה, (הוא מאד העריך את הרב קוק כאדם ענק שבענקים אך חלק עליו בנושא זה ( כמו הרב אויערבאך, הרב מלצר, ואפילו יש מכתב של החזו"א שלא גומר להלל את הרב קוק, בקיצור לא קשור כלל לנידון.)

שמעתי שהרב אלישיב אמר פעם שכל הגות ושיטת הרב קוק נכונה לגמרי, אלא לדורות עתידיים והרב קוק הקדים את זמנו.

כמו החפץ חיים כשראה חייל יהודי בצבא הרוסי אמר "העזרת ה' הוא יהיה חייל רגלים בצבא המלך המשיח" בעוד שהרב לנדוי חי פחות במנטליות כזאת.

לכן אמרתי, הרב אלישיב לא ציוני ולא חרדי, הוא יהודי כמו דוד המלך. אלא שטוען שכרגע מסוכן פחות להיות חרדי, אבל הוא עצמו מעל כל המגזריות הזאת והוא לא טוען שיש רק תוירה תוירה ותוירה ואין שום שליחות אחרת בעתיד לעם ישראל. (אמנם גם הרב לנדוי מאמין בביאת המלך המשיח, אלא שרוחו פחות שקועה בעתיד אלא בהווה, בניגוד לרב אלישיב).

באמת המחלוקת בין הציונים לחרדים היא זמנית, כי גם גדולי החרדים טוענים שבעתיד לבוא נהיה כמו הציונים. כך שהקרבה הרבה יותר גדולה משחושבים בין כל זרמי התורה

א. מוסכם גם אצל החרדים שמצווה גדולה ליישב את ארץ ישראל, גם הרב לנדו מודה בזה.

ב. לא יודע אם הסכים עם תורת הרב קוק לעתיד, אבל לא רלוונטי כי החיים הם ההווה וגם לשיטתך אמר שכרגע הנכון הוא להיות חרדי.

ג. כל מי שקרא קצת על הרב אלישיב יודע שהוא סמל להתעסקות אך ורק בתורה, וכמעט לא התעסק בעניני הנהגה, אלא שלא היתה לו ברירה.

ד. לא הבנתי את הקשר בין ביאת המשיח לציונות, הרי כל מהותה של הציונות המודרנית היא ליזום בעצמינו את הגאולה, ומשיח מסמל את גאולת עם ישראל ע"י נס ( לא טוען שהם סותרים, אבל ודאי לא מקבילים), וכמובן שהרב לנדו מאמין ומחכה למשיח בדיוק כמו כל רב חרדי אחר.

אין שום קשר בין משיח לנס. והרי רבי עקיבא עשה יוזמה של משיח שחשב, בר כוזבא.

התנגדול החרדים לציונות לא קשורה ליוזמה ללא נס, אלא לכך שהמדינה חילונית.

אילו הנצי"ב היה מקים את המדינה וכמדינה דתית, החרדים כלל לא היו מתנגדים.

אתה מערבב בין שיטת אגודה לסטמר.

ב. כאדם כלל ישראלי, הרב אלישיב לא חי רק בהווה.

ומקובלים כרב דבליצקי בטח ובטח לא חיים בהווה אלא בעתיד (שכיום קיים רק בסוד ובעתיד בנגלה)

כתבת כחלק מהראיות לכך שהרב אלישיב לא היה חרדי אלא ציוני דתי, שיותר התעסק במשיח מהרב לנדו, וטענתי לך, א. זה לא נכון ב. גם אם נכון מה זה קשור לציונות, והדגשתי שזה לא סיבה להתנגדות לציונות, אלא פשוט לא קשור.

ברור שלא היו מתנגדים למדינה דתית בראשות הנציב, לא קשור לדיון בשום צורה.

הוא היה יהודי כמו דוד המלך.

לא ציוני ולא חרדי.

כלומר לא ציוני במובן המודרני

לציונות ולמדינה בהחלט היתה ועודנה קשורה מאד למחלוקות סביב נקיטת יוזמה לקידום הגאולה בדרך הטבע לעומת המתנה לניסים, סוגיית 3 השבועות וכיוצא בזה.

אכן, זו סיבה להתנגדות מיעוטם של החרדים. רובם התנגדו רק מהסיבה של השתתפות עם חילונים/ חשש שהציונות תוביל לחילון. שזו סיבה שהיתה סיבה נוספת להתנגדותם של החרדים מהסוג הקודם שהזכרתי.

וכמובן שהיו גם הרבה יהודים שחיו בקהילות חרדיות התלבשו ודיברו כמו חרדים ואף הנהיגו קהילות חרדיות בעוד הם עצמם לא התנגדו לציונות כלל, וחלקם אף תמכו בה בהתלהבות.

תראה לי רב מאגודה שהיה מתנגד למדינה אילו היתה נוסדת בידי גדולי הדור. או רב מאגודה שאחרי קום המדינה נימק בטענה שזו גאולה יזומה ולא משום שזה חילוני.

כשרק התחילו עם הציונות אז אמרו לרב קלישר ולרב אלקלעי שזה לא יעבוד וזה סתם בזבוז אנרגיה (למעט הרשר הירש שנקט אמונית גם אם לא הלכתית כסטמר, אבל כל שחטתו לגבי ארץ ישראל שנויה במחלוקת).

אבל אילו הרב קלישר והרב אלקלעי היו מצליחים להקים מדינה תורנחת משגשגת ובטוחה, כולם היו שותפים לה חוץ מסטמר. רק אולי לא היו רואים בה אתחלתא דגאולה.

ההתנגדות לא היתה מחשש שהציונות תוביל לחילונות, אלא מראיית הציונות כתנועה שנוסדה על רקע חילוני (החל מהרצל והעליה השניה, וגם נראה לי שתנועת חובבי ציון של פינסקר היתה עם רקע חילוני).

זה נגיד שיטה קלאסית חרדית של אגודה, שלמשל הרב אלחנן וסרמן הי"ד פירט אותה. התנגדות על רקע חילונות הציונות, ודחיית סברת סאטמער

רב של חרדים.

הוא עצמו לא היה חרדי

גם הרב שטיינמן, הרב קנייבסקי, והרב לנדו, לא היו חרדים לפי הגדרה זו, כי ברור שצדיקים גדולים כלל לא נדרשים לחברה ומוסכמות שישמרו אותם, הם נמצאים בדרגה רוחנית הרבה יותר גבוהה, ושמורים ב"ה גם בלעדינו, אבל בסוף כשבאים לדון באיזה דרך תמך והסכים רואים, לאיפה כיוון את בניו, ובאיזה ציבור תמך.

את ילדיו לחינוך חרדי.

צודק שהוא תמך בציבור החרדי

אני רואה שהטענות שלך הם ללא הקשר למה שאני כותב, אז או שתקרא שוב מה שכתבתי ותגיב עניינית, או שחבל על הזמן (לגבי הרב דבליצקי, אין לי מושג).

שגדול דור חרדי ממוצע לא יביע.

בכל זאת הוא שלח את ילדיו לחינוך חרדי. אבל תפיסת עולמו לא היתה חרדית , מעבר להבנה שזה המגזר הכי פחות מסוכן רוחנית לדעתו כיום

שיבואו יעשו תחרות ומי שמנצח הוא גדול הגדולים

יוני בן מנחם פרסם את תוכנית החמאס עוד ב-2018. זה היה יוצא לפעול במוקדם או במאוחר, במועד שהיה נראה מתאים לסינוואר, בלי קשר לממשלה המכהנת.

כמו כן, כל עוד הביקורת על ממשלת נתניהו באה מהצד השמאלי של המפה, זה לגמרי "הרצחת וגם ירשת". השמאל זרע את זרעי הקונספציה בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים. בעיתון "דבר" התפרסמו אז כמה וכמה מאמרים שקראו לחתור להסדר מדיני, אחרת לנצח נאכל חרב וכו' וכו'.

יש להם אחריות מיניסטריאלית.

מנכ"ל לא נושא באחריות על פריצה לחדר שרתים שהתרחשה בגלל התנהגות פושעת של ראש צוות אבטחה. הוא נושא באחריות לפטר את הרש"צ, לחדד מדיניות, לתקן את הנזק.

אם פייגלין היה, יש סיכוי בדרך הטבע שהיה משהו שונה, עוד לא ניסינו...

המטרה הסופית היתה פלישה רב זירתית כדי להשמיד את ישראל. איך נוכחות מקרית של אנשים אחרים בממשלה קשורה לזה?

והוא לא היה יוצא למלחמה כזאת כנראה כי לעם אין כח לזה והעולם לא מסכיפ.

השאלה המעניינת היא האם תחת ממשלה אחרת היינו פועלים בצורה אחרת לאחר הטבח

וזה תכלס יכול להיות שונה. לטובה או לרעה.

קודם כל הממשלה די נכנעה להם והפסיקה עם הרפורמה.

דבר שני, הטבח בשמחת תורה והמלחמה בעקבותיה לא דומה לשום דבר שהיה לפני.

1. יאיר גולן מעולם לא אמר את הדברים הללו, בשום זמן, בשום מקום ובשום נסיבות. זוהי טענת שקר בזויה וחבל שאתה חוזר עליה.

2. יאיר גולן שמע בבוקר חדשות ברדיו, עלה על מדים וטס דרומה במכוניתו הפרטית בגלל מה שקרה. מה פירוש השאלה "כאילו כלום לא קרה"? כל מי ששמע חדשות שמע מה קורה

3. ההוכחות למעשי הגבורה וההצלה של יאיר גולן (כמו של האלופים במיל ישראל זיו ונועם תיבון) נמצאות בכל מקום, בעיתונים, בספרים, בשידורי חדשות ובטלויזיה. העדיויות רבות מאד (כולל עדותו של ניר גונטז' מעיתון הארץ שגולן אישית הציל את בנו.

4. סיפורי "הבגידה" הם הבל הבלים, חבל שאתה בכלל מעלה את הרעיון

… לצערי המצב הזה ימשך גם לאחר הבחירות.

אין אדם מעמיד עצמו במקום סכנה שמא אין עושים לו נס, ואם עושים - מנכים לו מזכויותיו.

אותו דבר אצל עמ"י - אם עמ"י לא ילמד את מה שהקב"ה רוצה שהוא ילמד דרך המהלכים שהקב"ה מוביל במדינת ישראל - פשוט חבל לחטוף מכה כואבת יותר בכל פעם...

… לפי הבנתי דאגה לעתיד כמו שהמלך חזקיה דאז שבניו יעשו את הרע ולכן לא רצה להתחתן לא רלוונטית לפי הנביא ירמיהו וצריך להשאיר לשם את הענין "בהדי כבשי דרחמנא למה לך?" ותעשה את המצווה.

אותו כנ"ל אני משליך לגבי "פדיון שבויים" ומה שיהיה בעתיד יהיה בידי השם.

דבר אחר, נסיונות חטיפה תמיד יהיו ללא קשר עם או בלי שחרור חטופים.

כמובן שגם צריך למצות גם דרכי חילוץ כמו שנהגו בעבר.

קודם כל הלכתית אסור לפדות שבוי יותר משוויו.

וכאשר יש ידיעה ברורה שאם הם יקבלו הרבה הרבה מעבר לשווי, וכל שבוי ייחשב כג'וקר רציני, ברור שיהיה להם אינטרס עצום לחטוף עוד ועוד.

הטיעונים שאתה אומר הם הסתכלות נוראית שרואה רק 2 סנטימטר קדימה. שלום עכשיו, הכל עכשיו בלי טיפת חשיבה על המחר

לידי החמאס.

אולי יהיה לו רעיון גם לאבינתן...

אם כן, הגיוני שמי שקורא את המציאות אחרת יאמין אחרת, לא?

ב. סטטיסטית עסקאות גרמו ליותר מוות מחיים מהנסיון שלנו.

ג. יש מאמר של הרב ישראלי על עסקת ג'יבריל.

ד. ראוי להעריך מישהו שהיה מוכן למסור את נפשו כדי שאחרים לא ייפגעו.

תוהה אם להיות מזועזע או להפנים שאויבינו משלמים לך כדי לעורר שנאה

…מבחינתי זה לא זלזול. הפוך להגיד את זה בפרהסיה זה זלזול באנטלגציה. זה כבר לא רלבנטי. הוא משוחרר.

וביחס לציטוט של בונצל בוודאי שהזדעזעתי

בס"ד

אבינתן אור אומנם גדל בערוגה ובמשפחה מסויימת, אבל כפי שניתן לראות, את האישיות שלו הוא פיתח לגמרי בדרך שלו עצמו. למעשה, כמו שהוא מעיד בריאיון המלא לאילנה דיין על עצמו, הנושא הזה הוא בין הדברים שבהם דעותיו נותרו כדעתם של הוריו בצורה כזו או אחרת.

גם בשיא הקושי והמשבר אבינתן (וכך גם איתן מור, כפי שהוא מספר) מבינים שהחיים שלהם לא יותר חשובים משל אחרים. איתן מור סיפר אתמול בתוכנית טאבו בכאן 11 שאומנם צילמו אותו הרבה פעמים במהלך השבי, אבל פעם אחת זה לא יצא החוצה כי בחמאס ידעו שזה לא יתדלק הפגנות. לצד זה, אבינתן לא אמר "אני נכנע", אלא לקח את גורלו בידיו ובמשך חודשים ארוכים עשה את הלא ייאמן וכמעט הצליח לברוח משוביו (שגם זה מי שיגיד שהוא סיכן את חייו, והיה עליו להיות ממושמע ולהמתין שישחררו מחבלים תמורתו).

מדובר באדם אמיץ, אדם מעורר השראה שידע כל הזמן מה הדבר הכי נכון לעשות. כדאי שכולנו נלמד מדרכו וממסירות הנפש האדירה שלו ולא ננסה להכפיש אותו בין השורות.

בהזדמנות זאת אני ממש רוצה להמליץ על הספר שלו, מבעד לאדמה. קראתי אותו במהלך יום הכיפורים, בין מוסף (ותיקין למי שדואג ליראת שמים שלי) למנחה ולא הצלחתי להוריד אותו לרגע מהיד. אחרי זה תפילת מנחה ונעילה כבר קיבלו משמעות הרבה יותר גדולה בזכות העוצמות של אבינתן.

ממליץ שוב - לא לזלז בו. הלוואי וכל מערכת החינוך תלמד את הסיפור שלו (כן, גם את אמירת התודה למפגינים, למרות שחשב שזה לא נכון) ואת דרכיו.

… כנגד איש מסויים ומתייחסים בשוויון נפש ליציאות של אנשים כמו ינון מגל ובנצל? לא התכוונתי לזלזל רק קבעתי עובדה . האיש משוחרר מה הנפקה מינה ממה שהוא אמר. הרי יש מחלוקת בנושא ורוב משפחת החטופים לא מסכימים עם שני משפחות החטופים הללו.

בס"ד

אז הגבנו על אבינתן אור ולא ינון מגל או בונצל (כן, יש ו' בין הב' לנ'). אתה לא יכול לפתוח שרשורצואז להתלונן למה אנחנו מגיבים לגוף הטענה שלך ולא מתייחסים לאירועים אחרים.

ובזכות אותן משפחות מפורום תקווה (שיחד עם אור ומור היו גם משפחת גויאלי, חלקים ממשפחת מירן ועוד) העסקה האחרונה הייתה במחיר נמוך יותר מאשר הדרישה "כולם תמורת כולם". זה קרה בזכות הלחץ הצבאי על עזה שהלך והתגבר. והילדים שלהם הבינו את זה והיו מוכנים לשלם את המחיר הכבד הזה תחת עינויים ורעב. אז כן, ברור שזה רלוונטי.

התבטאויות כאלה ללא קשר מי פתח מה. הביטוי שוויון נפש נועד לציין את חוסר המחאה אצל חברי הפורום. הסוגיה היא אם לנסות לשחרר חטופים תמורת מחבלים אם לאו נתונה במחלוקת וכמו שציינתי רוב משפחות החטופים היו בעד וזה מה שחשוב. אי אפשר לפעול במצב כזה כך לגבי משפחות הרוב ואחרת לגבי משפחות תקווה אז למה לאמר את מה שנאמר ועוד לאחר השחרור הכולל מה הטעם? כמובן שלפני שעושים את זה בודקים אם יש אפשרות לחילוץ. אני בפרוש לא מזלזל.

בס"ד

הוא יהיה נעוץ בראש הפורום, ובכל פעם שמשהו אמר משהו נלך ונוסיף את שמו לרשימה השחורה. פעם זה יהיה בונצל, פעם ינון מגל, פעם יאיר גולן ופעם עינב צנגאוקר. אם כך אתה רוצה להתנהל - זו בעיה שלך בלבד, אבל אל תקשר אותה לאבינתן אור ולדברים שהוא אמר.

אני רק מזכיר לך שערב השחרור המחנה הנאור הציע לאיתן ואבינתן בית חלופי מתוך אמירה שהם לא ירצו לחזור לבית שהפקיר אותם בשבי ולא נלחם למענם. במיוחד אל מול האנשים האלו (שלא באו משולי החברה ואני חושב שגם אותם צריך להכניס לרשימה השחורה של ההוקעות) - חייבים לשמוע את קולם של השניים שעומדים לצד ההורים שלהם ומודים להם. לכן הדברים האלו חשובים, ולכן טוב שהם נאמרו.

… אבל לי קשה להבין את הדבקות הזאת בכל מחיר. אבל מה לעשות זה המציאות. לא אתפלא שיש עדין לדוגמא בתוך אותם נוסעים , משפחותיהם וחבריהם בפלי דובאי כמות משמעותית של אנשים שדבקים בהמשך השלטון הקיים. פגשתי במלון בים המלח אנשים ניצולי הטבח שעדין דבקים ממשלה הנוכחית. אחי ואחיותי דבוקים לערוץ 14 ועוד ועוד דוגמאות אז כנראה הם רואים דברים שאני לא רואה. אני בכל אופן עוזב לפני הבחירות ושהכל יהיה לטובה.

.. שכל חברי פורום תקווה תומכים בהמשך הממשלה הנוכחית אם בתמיכה בליכוד באופן ישיר או באופן עקיף למרות שהרבה מהם לא רואים עין בעין בלשון המעטה את מעשיו של ראש מפלגת הליכוד ומשפחתו. זה פשוט לא הגיוני למשל שאנשים ערכיים יעריכו הורים שמבריחים את הבן שלהם למיאמי מאז תחילת המלחמה שלא נגמרת

אומר שזה מה שהוא חשב בשבי???

אמרתי שזה לא רלוונטי להתבטא בצורה כזאת לאחר שהוא כבר השתחרר. כל החטופים ששוחררו צריכים להודות לשם ולא להתבטא בדיעבד על מה שהם היו רוצים. זה מבזה את זכרם של החטופים שלא זכו לחזור. מספיק עשו אותו מיעוט הורים שהתבטאו כנגד העסקה כאילו איזה נס יביא את בניהם חיים.

מדמיהם.

יש מצווה להגן על יהודים ושחרור מחבלים מסכן יהודים

… אם רוב בעלי הענין כלומר רוב משפחות החטופים רוצה עסקה ואני מדגיש רוב משפחות החטופים ולא רוב העם רוצה עסקה אז לדעתי הצנועה צריך עסקה ובאשר לעתיד השם ישמור. וזה מה שעשו בעבר וכנראה זה מה שיעשה בעתיד. אני מכבד את הדיעה השניה אבל למי שלא נפגע כלומר משפחה שלא אחד מחבריה נחטף אין לו דיבור בנושא.

לדעתי, יש כאן הבחנה חשובה בין אמונה שהעתיד בידי שמיים לבין החובה לפעול בהווה להצלת חיים. עם זאת, כדאי לדייק במקורות ההלכתיים ובמקרה של חזקיהו כדי לבסס את הטענה, ולא להסתפק בפרשנות פוליטית.

רקובה .לא אתפלא אם רוב נוסעי טיסת האימים ומשפחותיהם ימשיכו לדבוק בממשלה הנוכחית. יש כאן משהו חולני.

לפעמים נאמנות פוליטית גוברת אפילו על ביקורת עצמית, וזה באמת מדאיג כשאנשים מפסיקים לשאול שאלות קשות.

משער שאפילו בקיבוץ בארי דפוסי ההצבעה לא יהיו שונים מאלה שבבחירות הקודמות. כשאופן החשיבה הוא סמי-דתי, כל דבר ניתן לתרץ בק"ן תירוצים: "ההתנתקות הייתה חד-צדדית ובוצעה בצורה לא נכונה, אבל אם היינו מגיעים להסדר עם הערבים, עזה הייתה הופכת לסינגפור", "אם לא היה חמאס בעזה, אלא רש"פ, הטבח לא היה קורה", "אם נחזיר את מזרח ירושלים, הערבים לא יתקפו אותנו" וכו' וכו'.

לפי ההגיון שלך, כל מצביעי הימין הם כת דתית חד משמעית שמבססת את החלטותיה על עקרונות הלכתיים מפורשים ללא כל הגיון ועל אף הכשלונות הגדולים של ממשלת הימין.

אני מציע לא לזלזל בערכים ובעקרונות של יריבים פוליטיים אלא לנסות ולהבין אותם, מה גם שהם מיליוני אנשים לא פחות ממספר אנשי הימין בישראל

בעקבות קבוצות לחץ וקמפיינים במערב. בתש"ח השמאל היה לוחמני, סוציאליסטי וסטרייטי. היום הוא פציפיסטי, קפיטליסטי ופרו-להט"ב.

חוץ מזה, גם איש ימין שמצביע לביבי לא בתור הרע במיעוטו ובלית ברירה, אלא בתור הטוב בהתגלמותו, הוא חבר בכת. ביבי היה צריך לעוף ברגע שבו אישר את הסכם חברון. דתיים הם סיפור אחר, אנחנו בהחלט מחויבים למוסר האלוקי הלא-משתנה. מאוד משתלם לגדל חזירים, אבל אף חקלאי דתי לא יעשה זאת.

והדתיים הקימו קיבוצים סוציאליסטיים.

המוסר האלוקי בודאי לא משתנה אבל האנשים כן. פעם היה חינוך דתי משותף לבנים ולבנות, בבני עקיבא רקדו יחד ריקודי עם, שירתו בצבא יחד עםן כולם כולל חיילות.

לא לדאוג

הכשל של השבעה באוקטובר: כשהנדסה חברתית מחליפה את המצפן התורני

הדיון סביב תפקוד המזכיר הצבאי והנהגת צה"ל באסון השבעה באוקטובר חושף כשל קונספטואלי שורשי. כאשר צמרת ביטחונית מחליפה את ערך הניצחון באג'נדות של "שירות משותף" וממירה את הייעוד הלאומי בחזון של "מדינת כל אזרחיה" – התוצאה היא אובדן מוחלט של תחושת האחריות. אנשים שיש להם בראש "שירת נשים" בצבא, כאילו אנחנו נמצאים באיזו מסעדה ולא בעיצומה של מלחמת קיום, מובילים לעיוורון מערכתי קשה. על הנהגה שאיבדה את המצפן נאמר:

"בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם" (משלי כ"ט, י"ח)

במשך שנים האכילו את הציבור באשליות של הכלה ושקט מדומיין, תוך התעלמות מן המציאות בשטח. המרדף אחר תפיסות ליברליות על חשבון חדות מבצעית יצר את המצב שעליו זעק הנביא:

"וַיְרַפְּאוּ אֶת שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם" (ירמיהו ו', י"ד)

מנהיגות המנותקת משורשי הקיום היהודי מובילה בהכרח למצב שבו השומרים עצמם מחמיצים את הסכנה:

"צֹפָיו עִוְרִים כֻּלָּם לֹא יָדָעוּ..." (ישעיהו נ"ו, י')

השבעה באוקטובר הוא תזכורת כואבת: צבא העם חייב להתנהל אך ורק על פי חוקי התורה והמצוות, ומתוך אמונה יוקדת בזכותנו הבלתי ניתנת לערעור על הארץ הזו.

המוסלמים המקומיים יתקפו אותך וינסו להשמיד אותך ברגע שירגישו חזקים מספיק בין אם תהיה להם מדינה עצמאית ובין אם ימשיכו להיות סרטן בתוכנו.

שהיכולת האנושית למנוע אסונות מאד מוגבלת

הן מבחינה מחשבתית/ ביצועית/ חברתית

והדבר הכי נכון זה לקחת אחריות על מה שאפשר באופן אישי

ופחות להתעסק בדברים שלא מספיק מבינים בהם והיכולת לשנות שם משהו קטנה

כל עוד עם ישראל לא שומר מצוות, הוא יחטוף (פרשת "כי תבוא", "בחוקותיי" ועוד). שום מדינה יהודית ושום צבא יהודי אינם ערובה לכלום. ממלכת ישראל הצפונית קרסה בעוון תושביה, ממלכת יהודה הדרומית קרסה אף היא, מדינת החשמונאים הסתאבה תוך דור וקרסה.

גם מנהיג ימין, תודעה לאומית או גירוש-כיבוש-התיישבות אינם ערובה לשום דבר ללא קיום המוני של מצוות התורה. אלא שלא נראה כי אנחנו בכיוון. ועוד טרם דיברנו על נרמול העבירות הנחתמות ב"ולא תקיא הארץ אתכם".

ראה דברים פרק ל'. בינתיים לא נראה שזה קורה, חוץ מקיבוץ הנידחים ה"טכני".

…. הנסיון האישי כולל אנשים שבסביבתי הקרובה והרחוקה מוכיח שכאשר אתה בגלות הסיכוי הוא גדול יותר להתעורר רוחנית. לדעתי רובכם כאן בפורום גדלתם למשפחות דתיות ושמירת המצוות היתה לחם חוקכם מילדות מה שלרוב היהודים בארץ ישראל היה חסר. התפיסה שבעיני רבים מכם היא גלותית שאני קודם כל יהודי ואחר כך ישראלי היא ורק היא תביא להתעוררות המקווה.

האירוע קרה דווקא בשמחת תורה וכמובן שמצד שני יושבי ארץ ישראל ערבים זה לזה מבחינת אל תעמוד על דם רעיך ולכן במציאות העכשווית כשאין התעוררות המונית אירועי השביעי באוקטובר באו כדי לשים בפוקוס את העובדה שאין שוויון בנטל והמושג המורחב של לומדי תורה הינו לרועץ בענין זה.