עקרונית אני מניקה בבוקר, בצהריים ולפני השינה וכמובן בלילה..

יש ענין להוריד את אחת ההנקות, של צהריים למשל? זה יותר לצומי מאשר אוכל

וחוצמיזה מה יש לכן להגיד בענין,

אני בהתחלה המשכתי (פעמים ביום לבת שנה וחצי).

ואז בערב גיליתי שאין לי כוחות אז הפסקתי ועכשיו אני רק בבוקר וזה מצוין לשתינו.

הסברתי לה שקשה לאמא ושאני מאוד אוהבת אותה- והיא הבינה.

בהצלחה

שיעבור בקלות ותצאי בידיים מלאות

את הגדול שלי הנקתי עד שהקטן היה בן שנה.

אם זה לא מפריע לך, את יכולה אפילו להמשיך להניק עד ללידה, ואז להניק את שניהם ביחד.

לעשות את זה זה מגיע עם בונוס בצורת התחלה הנקה קלה יותר לתינוק החדש.

אם את מרגישה שזה מכביד לך, אז את יכולה לצמצם

וחשוב לשים לב - אם את מניקה ובהריון, חשוב לאכול טוב, ולישון וכו'.

כמו כן, אם יש לך היסטוריה של הפלות, או שקיבלת התוויה רפואית נגד אישות, בדר"כ צריך להפסיק גם את ההנקה.

הרי הגוף מתאים את החלב לתינוק פחות או יותר, בהתחלה יש קולוסטרום, ואח"כ דברים אחרים,

ואיכשהו זה אמור להיות מותאם לגיל של התינוק, לא?

איך זה מסתדר בשניים??

החלב איכותי ועשיר יותר.

אז בגיל שנה ושלושה חודשים, הגדול שלי קיבל חלב שמתאים לתינוק פצפון, הוא היה מבסוט, וויתר על העוף בשבת

את הקולסטרום הוא לא ינק, עשיתי לו הפסקה מסוימת אחרי הלידה, עוד פרטים אם את רוצה באישי.

אבל אני לא רוצה להפסיק, ב"ה אין לי היסטוריה של שום דבר,

מה שנשאר לי זה ללכת לרופאה

תודה לכן

גם אני לא חלמתי לעשות דבר כזה.

ואני בתחילת ההריון עוד הנקתי מלא (הוא אכל רק טעימות, וגם זה בקושי)

3 פעמים ביום, כשזה רק לפינוק לא אמור מאוד להכביד. ותזכרי שזה גם לא חייב להיות הכל או כלום, אפשר להוריד רק חלק.

שיהיה בשעה טובה

דבר שקשה לעשות בהנקה כי אין וסת אחרון.

אבל אולטרסאונד עד שבוע 12 הוא מספיק אמין כדי לקבוע גיל הריון (עם סטיה של מס' ימים בודדים)

כדי שאח"כ לא יהיו לך בעיות של לידה מוקדמת, מאוחרת, גודל העובר וכו'.

בהצלחה! בבריאות ובקלות.

תשמרי על הבייבי הגדול ועל זה שבדרך

מוסמכת (IBCLC - או משהו כזה) שההרכב משתנה רק עד גיל 4 חודשים.

כנראה שעם הלידה, או קצת לפני, החלב מתחיל להיות מותאם לתינוק החדש. 

מחקרים מהשנים האחרונות מראים שהחלב בשנה השנייה שומני יותר מהחלב בשנה הראשונה, ויש עוד הבדלים (יותר נוגדנים אולי? לא זוכרת). החלב ממשיך להתפתח עם הגיל (לא נעשה איכותי יותר או פחות - פשוט מתאים את עצמו לצרכים של הילד בכל גיל).

אבל את צודקת - לקראת סוף ההריון החלב נעשה מותאם לתינוק החדש.

היונקים הגדולים לרוב מסתדרים עם זה לא רע (-:

בס"ד

אני הנקתי בהריונות וממש נחלשתי מכך...

הגדול שלי היה בן חמישה חודשים כשנפקדתי בהריון שיני, ולא רציתי להפסיק, אך לאחר 4 חודשים פשוט התמוטתי לגמריי ונאלצתי להפסיק.

ובכל זאת ניסתי את כוחי גם בהריון השלישי להמשיך להניק, ועשיתי זאת עד שאפסו כוחותיי...

אך אם ההרגשה הכללית שלך טובה וזה לא מפריע לך בתפקוד היומיומי לא רואה בזה בעיה.

מה שכן תחשבי אם את מעוניינת להניק אח"כ את שניהם בו זמנית,

כי אם לא ,הייתי מציעה לך להוריד את הגדול מההנקה, מספיק זמן לפני הלידה

כדי שכשיוולד האח הקטן הוא לא ירגיש שהוא "לוקח לו" גם את ההנקה... 

נוסף לכך זאת גם גמילה לכל דבר, וזה עלול להיות מספיק קשה גם בלי תינוק קטן ש"גוזל" לו "צומי" וכ'...

בכל אופן מזל טוב, ובהצלחה רבה!!

כשהבת שלי הייתה בת שנה גיליתי שאני בהריון, התלבטתי אם להמשיך להניק. ניסיתי להפסיק, היה לי קשה והמשכתי... העובר לא התפתח, נשאר בגודל של שבוע 6, הדופק הפסיק והייתה הפלה...

לא יודעת אם זה קשור להנקה, אבל זו ההסטוריה שלי. מקווה שלא הלחצתי מידי... רק ליידע.

בכל אופן ,הקב"ה עשה איתי חסד, היום הבת שלי בת שנתיים ואני בשבוע 39 (עדיין מחפשת דולה בצפון, אבל במחיר מינימלי...)

אם כן, עצתי היא - תמשיכי להניק כל עוד את יכולה.

המשכתי כי ראיתי שזה לא ממש מפריע לי, חוץ מההנקה של הלילה, שגרמה לי להיות עוד יותר עייפה במהלך היום.

לפי המלצות של נשים כאן בפורום מה שעשיתי כדי שהיא תפסיק לקום בלילה זה שני דברים:

1. נתתי ארוחת ערב משביעה סמוך להנקה של לפני השינה.

2. השתדלנו שכשהיא קמה באמצע הלילה אז קודם בעלי מנסה להרדים אותה בחזרה ורק אם זה לא מצליח בכלל, אז אני קמה להניק. וכך, לאט לאט פחתו עד לאפס ההנקות בלילה. ביום זאת בכלל לא אופציה. גם אם היא קמה באמצע הלילה ואל מוכנה לחזור לישון, אני לא מניקה אותה, כי זה הרגל שחבל להרוס...

ולגבי תשובה לשאלה שלך - את מתכוונת לארוחת ערב, או לאמצע הלילה?

בארוחת ערב - זה יכול להיות דייסת קוווקר, חביתה, לחם עם משהו, פסטה, מרק ירקות, קציצות. או כל דבר שיש במקרר ונראה לך טעים, מזין ומשביע.

לגבי הלילה, אם היא קמה - אני נותנת חיבוקים, ליטופים וכמובן מוצץ. לפעמים גם בקבוק מים (זה היה רעיון של בעלי).

אבל שוב, בשלב שלכם כדאי שהבעל יקום וינסה להרדים כי ממך הוא ישר ירצה לינוק. ולאט לאט הוא ילמד שלא יונקים באמצע הלילה.

עם ארוחת ערב מזינה ובעלי התחיל לקום בלית ברירה...

בכלל הורדתי גם את ההנקה של הצהריים מה שנשאר זה בוקר ולפני השינה,

לי אין כוח לקום בלילה, מ 5 בערב אני גמורה ככה אני יודעת שאני בהריון

מקוה באמת שהוא ילמד לא לקום

באיזה שהוא שלב, אז לא להתבאס מזה, ולהמשיך בנחת עד שזה יקרה-או לא יקרה...

אצלי בפעמיים שהריתי תוך כדי הנקה- היונקים הפסיקו לינוק בסוף חודש שני.

כנראה משהו השתנה אז בטעם/בכמות/ בלא יודעת מה...

זה מאוד ביאס אותי כי חלמתי על הנקת טנדם (הנקה של שניים בהפרשי גילאים) אבל ברור שאם הם הפסיקו מיזמתם-זה כנראה מה שצריך להיות.

הקב"ה נותן את ההריונות כשזה נכון, ולוקח את ההנקה כשזה נכון. אני אישית לא מתערבת ולא מנסה לשנות דברים בעצמי. אם הם מפסיקים לינוק- זה מה שאמור להיות. אחרת- שימשיכו בכיף.

שיהיה לך בקלות ובשמחה!

אלא רק לשתף,

היה לי הריון חדש כשבתי בת שלושה חודשים, עוד לפני שידעתי שאני בהריון היא סירבה לינוק והתמעט לי החלב בצורה ניכרת,  חלב שאוב היא הסכימה לאכול... שאבתי כל שלוש שעות, ונאבקתי ממש על כל טיפה(כי לא הצלחתי לשאוב הרבה, ולא יכולתי להשתמש בתחליף כי היא ילדה מאוד אלרגנית לכן לא יכולתי לתת לה מטרנה או איזומיל, ונוטרמיגן היא לא הסכימה לאכול), בהמשך גיליתי שאני בהריון... ביררתי כמובן אם ניתן להמשיך להניק, והרופא אמר שאין שום בעיה, וכך עשיתי, לאחר כמה שבועות הייתה לי הפלה, הגעתי למיון, ושם הרופא (בצורה מאוד לא נחמדה) גער בי על זה שהמשכתי להניק, וטען שזאת הסיבה שהעובר נפל... אני כמובן לא מסכימה איתו... אבל מי יודע....

לא רוצה לצער אותך או להבהיל... מקווה שאצלך זה יעבור בקלות... שיהיה בהצלחה.

הוא גם שאל אם היו יחסי אישות? ( שאלה אוטומטית כשמגיעים עם דימום בהריון) - טוב שלא אמר לך - בגלל זה!

מעניין אם היה כתוב לו על התג- שם:    שם משפחה: קדוש

                                                  שם פרטי: ברוכו   

                                                   התמחות: מומחה לקביעת סיבת המוות, נעים מאד...

או ידע מקצועי בעניין,

אך אני זוכרת שפעם עניין אותי הנושא ויצא לי (לא זוכרת היכן) לקרוא רש"י מסויים שכותב שיש בעיה עם זה, כי את בעצם לוקחת מהעובר מה שמגיע לו (משהו כזה) -

סליחה על החוסר דיוק, אך אותי זה שיכנע להפסיק להניק בהיריון.

מזכיר לי את הרופא החצוף שביקשתי ממנו כדורים נגד הבחילות וההקאות בהריון, והוא לא רצה לתת ואמר לי "מה את רוצה? זה הכל בגללכן, כי נתתן את התפוח לאדם הראשון"  חצוף...  (חוצמזה שרק המילה 'תפוח' עשתה לי אז בחילה..) 

בסוף נתן לי פרמין כמו גדול.. (וצחק עלי שאני מפונקת)

גם אני וגם הרבה חברות שלי עברנו הפלות בזמן הנקה.  דווקא הרופאים שדיברתי איתם אמרו שאין קשר בין הנקה להפלה אך הניסיון שלי מראה שיש.  גם ההריון האחרון שלי החל תוך כדי הנקה מלאה, ועל אף שרציתי למשוך כמה שיותר, התינוק שלי הלך ורזה עד שראיתי שאין ברירה אלא להוסיף אוכל רגיל ואכן, הוא מיד החל לעלות במשקל. אולי זה אישי לכל אחת, אצלי זה היה כך. בהצלחה. 

ב"ה, שש מתוך שבע ההריונות שלי היו תוך כדי הנדה - למשך כל ההריון - וכל העוברים נולדו בריאים ושלמים.   תודה לאל.

מצד שני, כל ההריונות התחילו כשהקטן היה בן 16-20 חדשים.

בזמן הריון, כמות החלב יורדת והטעם נעשה חמצמץ.  החלב באיכות מצוינת!!!  החלב לא "מתקלקל".

אבל, הגוף שלנו דואג תחילה לעובר, אחר כך ליונק ורק בסוף, דואג גם לנו.

יונקים מדברים (לאו דוקא שלי) תועדו עם תגובות חביבות, כמו "אמא, למה לחלב יש טעם של מיץ תפוחים?"

אבל, לקראת הלידה - אמצע\סוף ההריון, היונק המדבר תועד מציע לאימו לטעום את החלב (הוא הציע לה את השד) ואמר, כשעיניו בורקות, "אמא! תטעמי! זה מתוק!"  הקטן החמוד המשיך לינוק כל ההריון בתפילה שהחלב ישוב ויהיה מתוק, עד שיום אחד תפילותיו נענו!!!

מפני שכמות החלב יורדת והטעם משתנה, יש יונקים שגומלים את עצמם, כי הטרחה איננה שווה.  אין מספיק חלב כדי לשבוע, ומימלא - הוא לא טעים!

אפשרות נוספת היא שהיונק פתאום רעב מאוד...   ואם האמא תמצא את עצמה מניקה שניים יחדיו לאחר הלידה ("תמצא את עצמה" כי מעט מאוד האמהות שמתכננות דבר כזה, זה פשוט "קורה!"), היא תגלה שהגדול פתאום לא אוכל כל כך הרבה, כי החלב ממלא את הבטן...

לעומת זאת -

אם היונק צעיר מאוד, חייבים להוסיף לו עוד תזונה, כי הירידה בכמות החלב יכולה להיות עצומה, כמו שהוזכר כבר. 

העיקר שהאמא והילדים בריאים ושלמים.

אם למישהי יש שאלות בנושא, היא מוזמנת באישי!

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

את רוצה גם למנוע הריון?

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.

ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.

כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.

אורז טוב גם לשלשולים.

בע''ה יעבור לך מהר...

תרגישי טוב!!!

וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.

אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.

לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,

הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,

(לפני שידענו על הקלקול קיבה)

כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.

וואי זה היה קשוח!!

אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.

יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.

וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,

אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.

הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.

תרגישי טוב. שבת שלום!

אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט

רפואה שלמה

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...