השאלה הראשונה היא האם אתם סוגרים את החודש?

והשניה היא האם אתם מצליחים לחסוך?

כי אם אתם במינוס תמידי אז כמובן שצריך שינוי, וגם אז הייתי משאירה את הסופר אחרון.

קודם כל לבדוק אפשרות לחיסכון בהוצאות קבועות: מחזור משכנתא, הוצאות תקשורת, עמלות בנקים וכ. אשראי, מנויים, הוצאות רכב וכדו'

אם כבר אין מאיפה לחסוך בלי לגעת ברמת חיים הייתי מסתכלת על הוצאות מזון

כל עוד אתם לא קונים מופרז וההוצאות מזון שלכם סבירות לדעתי אין מה לגעת.

ואם חסר כסף זה הזמן לעבור לצד השני של המשוואה וזה ההכנסות, איך אפשר להגדיל הכנסות.

יש עוד מלא הוצאות שאפשר לחסוך בהן, וזה חיסכון יותר קל מאשר צמצום קניות מזון: ביגוד, חופשות, ריהוט/ מכשירי חשמל וכדו'

אבל גם בתוך זה מעניין אותי לדעת אם באמת זה התפרעות היום לאכול כמעט כל יום בשרי (מה שאנחנו אוהבים זה חזה עוף או בשר טחון)

ולקנות פירות

וירקות

וכן גם יוגורטים ואקטימל😱

ולפעמים גם יותר מסוג אחד של דגני בוקר

*הולך להתחבא*

😅

האם זה מקום להגיד רגע זה מוגזם אפשר לאכול בשרי רק בשבת

יחסית עם ילדים קטנים, אז גם אם יאכלו כל יום בשרי זה לא מה שעושה את ההבדל..

לעומת זאת, דגני בוקר, מעדנים, חטיפים ואוכל קנוי גם יקר וגם יותר קשה להוריד אותו אחרי שהילדים גדלים..

כשהילדים כבר היו גדולים למדי. (עשיתי את זה בעיקר כי כבר עצבן אותי לדרוך על פירורי קורנפלקס כל הזמן🤦‍♀️)

הפכנו אותו לפינוק של ראש חודש, והילדים נהנים לחכות לזה.

אבל באמת זה לא היה לגמרי חלק, ויש עוד פינוקים אחרים שעדיין קיימים...

אם זה יצמצם אותך אז זה לא טוב לך

אם זה לא מצמצם אותך אז את יכולה לנסות

אבל אל תצמצמי את עצמך אם את לא חייבת

זה יוצא אחכ במקומות אחרים

זה משתנה כל כך ממשפחה למשפחה.

יש כאלו שמגיעות מבתים שאוכלים בשרי רק בשבת וזה סבבה להן לגמרי

יש כאלו שלא, ואם עכשיו יתחילו לדקדק מתי לקנות בשרי הם יחוו ייסורים של דקדוקי עניות.

אני חושבת שאם אין בעיה של כסף, אז אל תסתכלי על זה משם,

אלא יותר מכיוון של בריאות והרגלי צריכה לילדים.

אם כן מעניין אותך ממוצע צריכה אז כתבתי בשרשור השני שהממוצע שאני מכירה בישראל זה 180-220 ש"ח לנפש לשבוע

אם אתם חורגים בהמון מעל הממוצע אז תחשבו אם בא לכם לנסות לצמצם.

אם אתם בטווח אני הייתי משחררת.

אגב, אצלנו בבית יש הרבה בשרי ודג סלמון, זה מה שאנחנו אוהבים.

ירקות יש מלאא כל הזמן, פירות פחות אוהבים לצערי.

יוגורטים ודגני בוקר (חוץ מקורנפלקס) אנחנו לא קונים, לא מטעמי חיסכון אלא מטעמי צריכה, פשוט לא מרגישים צורך.

לאף אחד אין כסף בלתי מוגבל

וכרגע באמת ב"ה אנחנו ביחידה של ההורים אז לא משלמים פעמיים על דירה (משכנתא ומשכירות, משלמשים רק משכנתא) אבל עוד חעט נעבור

ואז גם לא נוכל לנצל את 'סופר אמאבא😁😁' להשלמות

וגם ההוצאות יגדלו כי בית זה ממש מחש לא רק שכירות חשמל מים ארנונה…

אז סתם אני חושבת לי כזה

אנחנו גם אוכלים כל יום חלבון טוב, ואפילו פעמיים יכול להיות.

חופשי שערב אני יכין לי סלמון.

ההתחשבנות כל אוכל היא קיצונית קצת.

לכן כשאני שאלתי השאלה שלי היתה על לקנות בחוץ נגיד.

כי זה ברור לי שזה לגמרי מותרות ואפילו לא בריא אז יש לי עוד סיבה להפחית חח

אבל באמת אני חושבת שזה סגנון התנהלות,

ואני גם לא אשרוד לא להכין אוכל מסוים שיש בבית כי הוא מתחשבן על יום אחר.

אני אכין ויקנה עוד.

ואם צריך נעבוד יותר בשביל זה.

אבל נראלי שאם נצליח להוריד את הקניות האחרות ורק סופר ישאר כמו שהוא אנחנו אמורים לעבור את זה בסדר.

כל עוד את יכולה להרשות לעצמך - למה לא

גמני קונה את כל הפירות והירקות (האמת בלי יותר מדי חשבון) כי אוהבים ואני מעדיפה את זה על פני מזון מעובד כשאני לא נמצאת בבית והם חוזרים מביה"ס

אני כן מסתייגת מכל דגני הבוקר והמעדנים כי זה לא בריא. מפוצץ סוכר. אז הייתי קונה פעם והיום בכלל לא (מעדנים), מול דגני הבוקר אני לא מצליחה להילחם ככ, אבל עודים פשרות מדי פעם ויש פה מודעות למה בריא ומה לא אבל קשה כשכולם במסגרות מביאים

לגבי בשרי/ פרווה - אפשר מדי פעם לגוון ולא חייב כל יום. מה שזורם לך

את לא רוצה להתחשבן על בשרי כל יום, כי חלבון זה הבריאות של הילדות, נכון?

אבל כאן כתבת יוגורט ואקטימל ודגני בוקר, שזה לא בדיוק מוסיף לבריאות שלהן 😅

לדעתי,

כל עוד אתם בטווח שטוב לכם, מכניסים יותר מההוצאות ומצליחים לחסוך (מקובל לומר שצריך לחסוך בצד 3 משכורות, שיהיו לעת צרה) - סבבה, אל תתחשבנו בכלל. בשביל מה אנחנו מרוויחים כסף אם לא בשביל לחיות?

אם התחשבנויות עושות לך רע, ואת חושבת שצריך לתת חלבון בשרי כל יום - מעולה. לכי על זה, ומה אכפת לך מה אחרים חושבים אם לכם זה טוב. (רוב האנשים מסכימים איתך, אבל לדעתי זה פחות הנקודה)

אם וכאשר תצטרכו להצטמצם, תעשו את זה כמו גדולים. באמת יותר קשה לצמצם אחרי שמתרגלים לשפע, אבל אם תגיעו לגשר כבר תמצאו איך לחצות אותו.

כשהילדים גדלים ההוצאות גדלות (חוץ ממעון 😏). אולי יגיע שלב שההוצאות כן יהיו גדולות יותר. וכנראה זה שאתם גרים אצל ההורים מוריד כל מיני עלויות שאת לא זוכרת לקחת בחשבון.

כמי שללכת לסופר ולקנות אקטימל היה בגדר חלום (שוב לא כי לא היה כסף. כי גדלתי על ה'לא צריך') לקנות אקטימל לילדה שלי מרגיש לי לפנק אותה

וזה כן עדיף לדעתי של ביסקוויט של עד חצות או משו כזה

את כביכול משליכה על הילדות את החוסרים שהיו לך כשלא בהכרח זה חסר להן בכלל

אני חד משמעית לא קונה אקטימל ודגני בוקר כי יקר לי מדי...

אנשים חיים על מנה חמה וכריות.

קרונפלקס ואקטימל זה אחלה.

סוכר זה לא מוקצה מחמת מיאוס.

מותר לצרוך סוכר. השאלה כמה.

סוכריות או עוגיות קנויות מכילות כמות סוכר אסטרונומית. מבינה.

יוגורט עם תוספת סוכר זה סביר ולחיות בצורה בריאה לנפש בעיני.

כמובן לא אומרת לך על הבחירות שלך, מה שטוב לך.

אבל חושבת ש @חמדמדה  רואה את זה יותר כמוני.

אמרתי להכניס את זה לקטגוריה של ממתקים ופינוקים.

הנושא הוא התנהלות כלכלית, כן? לא העדפות תזונה.

אכן בתזונה כמו בניהול כלכלי, כל אחד עושה את ההעדפות שלו על פי סדר העדיפויות הנכון בעיניו.

(בעיני זה באמת מוצר מיותר, וסוכר הוא לחלוטין לא מוסיף לבריאות. לפעמים קונים מוצרים מיותרים ולא בריאים רק בשביל הפינוק. אבל זה לגמרי לא חלק מהתפריט אצלנו)

שימי לב בשרשור (לא התעמקתי בקריאה, אבל מריפרוף קל) שהתשובות של בנות שאומרות שהן לא מחשבנות זה בעיקר אוכל מתועש וסוכר

אין מה לעשות, אומנם אני לא יכולה לדבר כי ילדי ממש לא מתנזרים מסוכרים אבל סוכר זה דבר מסוכן מאוד ויש לו השפעות משמעותיות לטווח הרחוק

המעדנים האלו לא בריאים ככה שהם באמת בעיקר לנפש ההורה (לבריאות, הכל טוב בדיוק כמו שאנשים צורכים קפה ומאפה וגם לזה יש השפעות...)

בריאות נפשית של ילדינו הים חום אהבה יחס וקירבה ככה שזה לא אמור לפגוע בתחום הזה

ב"ה אנחנו חיים בעידן של שפע ואני רואה על ילדי שהם מקבלים סוכרים במשך השבוע מכל מיני מקומות (גם מעוגיות בבית וכאלה..) ככה שלא נחסך מילדינו דבר.

הבנות שכתבו שהן מחשבנות זה כנראה לא פוגע בתזונה כי לרוב כשאנשים חוסכים הם הולכים על כמה שיותר מוצרי יסוד ככה שנוצר מצב הפוך שמי שחוסך כנראה אוכל בריא יותר...

מי שחוסכת - אוכלים אצלה הרבה פעמים יותר פחמימה מחלבון ירקות ופירות ולאו דווקא דברים שהם יותר בריאים

גם פסטות/ פתיתים ודומיהם זה לא שיא הבריאות. בטח לא כשמגישים אותם עם קטשופ/ רסק עגבניות שזה מה שרובנו עושות

גמני מגישה ומכינה את זה, כן? אבל גם מוצרי היסוד - הייתי שמה עליהם סימן שאלה בהקשר של בריאות. כולל קמח לבן.

ועדיין כל מה שפירטת עדיף בעיני על מנה חמה, אוכל מהמקפיא ומעדנים

למרות שעם יוקר המחיה אני משערת שלגבי פירות  יש כנראה לא מעט בתים שבאמת מכניסים יותר פחמימות כי זה יוצא יותר זול

אבל את מעלה נקודה חשובה בתוך ההגדרה של בריא  

אנחנו לא שיא הבריאות ולא שיא השטויות

אני לכל ארוחה תמיד אצרף סלט שיהיה בו כמה צבעים

ואשים לב שיאכלו חלבון (יש לי בת שלא אוהבת עוף אז בימים שמבשלת עוף שמה לב לשים גם חומוס או שעועית או משו בשבילה לחלבון)

ואין סוכרים בבוקר

ובעיקר עוגות ביתיות כמעט לא קונים בחוץ עוגיות וכזה אני מכיינה (לא הכי בריא יש בזה סוכר סבבה זה עדיף מלאכול קנוי ואי אםשר לא כיף ואני גם לא מאמינה בלהתנזר)

אין חמצוצים אין סוכריות בשגרה בכלל ובאירועים במידה

אין שתייה מתוקה באמצע שבוע ובשבת במינון

וכו'

בקיצור דיי מאוזן ב"ה לדעתי

ואם הייתי מצליחה למנוע מהילדים לא הייתי מכניסה הביתה בכלל האמת אבל המסגרות מקשות עליי

ובכלל מרוץ החיים מקשה על האיזון הרבה פעמים ולא רק יוקר המחייה

בדיוק להיפך

אנשים שחוסכים בסופר הם לא קונים פירות וירקות כי זה עולה הון

ובמקום זה קונים חטיפים זולים של צ'יטוסים, ופלים וכו'.

התזונה הבריאה היא תזונה יקרה. קמח בריא למשל עולה הרבה יותר מקמח לבן פשוט.

הבריאים יותר *יחסית* הם היקרים יותר.

אם מה שמוביל את הקניה זה שיקול בריאותי, מעולה.

אם לא קונים כי זה יקר, זו בעיה.

כי גם אם הקטניות יתייקרו יחסכו עליהם.

מסכימה עם @יעל מהדרום

כשקונים פירות וירקות חופשי, אבל באמת חופשי,

כמות השטויות יורדת באופן טבעי.

אתמול לדוגמה נשארו לי פירות מאירוע שקניתי במיוחד,

קניתי גם שוקולד כי הבטחתי לילדים בלי קשר.

לא הייתי במטבח וכשירדתי ראיתי שהילדים מתענגים על הפירות ולא נגעו בשוקולד.

ענבים, תותים, אננס, קיווי, עד לא מזמן גם נקטרינות, זה יקר.

כשיש אותם בשפע, הרבה יותר קל לאכול יותר בריא.

זה גם "סותם" רעב מיידי ומאפשר להבשל ארוחה נורמלית במקום להכין משהו מהיר ולא בריא.

(אתמול הייתי רעבה ממש והתלבטתי אם לבשל או להזמין אוכל, ירדתי למטבח, אכלתי בננה והפשרתי דג)

כדי שפירות יתפסו כנשנוש צריך מגוון, יותר צבעים, יותר מרקמים.

אצלנו יש תקופות שיותר מפרגנים בפירות, ויש תקופות שפחות, וממש רואים את ההשפעה המיידית על כמות השטויות שאנחנו אוכלים.

לכן משתדלת לקנות יותר, אבל לא תמיד יוצא לי. לפעמים המבחר לא נראה משהו.. בעלי כמעט ולא קונה ואז אני קונה שטויות ליד הבית כי קשה לי שאין משהו לנשנש בבוקר ואחר"צ.

נגיד רק בחג שבועות האחרון, התלבטתי אם לקנות ענבים, ובסוף לא,

ואז בסוף הקניה קניתי גלידה.

כשהבנתי את זה כבר לא היה לי כח לחזור לתחילת החנות, אז אכלנו גלידה.

וגם שבוע שעבר הבת שלי הייתה צריכה משהו קר, השייק היה יקר (מעל 30 שח) אז קניתי לה אייס (10 שח)

כשאת רואה את זה מול העיניים את המחירים אז קשה להפנים שברור שעדיף את היקר והבריא *יחסית*

אנחנו בתקופה שפחות אוכלים בה בריא, אבל בע"ה כשנחזור להקפיד יותר, ברור לי שהשיקול הכלכלי לא יהווה פקטור אחרת נחזור לזול והפחות בריא.

עוד דוגמה, בד"כ אנחנו קונים חזה עוף שלם ובעלי פורס אותו לשניצלים,

במילואים אני פרסתי והיה לי ממש מגעיל.

התלבטתי אם לקנות את הפרוס היפה (היה יקר משמעותית)

והחלטתי שלא "ונסתדר"

בסוף קניתי את השניצלים המוכנים של עוף טוב.

תוך כדי לא חושבים על זה, רק בדיעבד הבנתי את הטעות הכפולה. (זה חסך לי רק זמן, לא כסף ולא בריא)

יש הרגלים שקשה להיגמל מהם.

גם אצלי היה ככה עם החזה והפירות.  מאז שקלטתי את זה - לא קונה יותר שלם, רק חתוך.

וגם הפירות/ ירקות - אם יש, אוכלים מהם יותר  ולא נשנושים לא בריאים

יש לך עוד רעיונות? זה יעודד אותי להתחיל להקפיד יותר.

למשל הרעיון של @אמהלה

עם הדג מושט, עם שעועית ירוקה, ברוקולי וכרובית, זה אליפות.

כל פעם כשנתקעת אני מכינה. אני שמה גם פלפל בצבעים מה שיש לי באותו רגע בבית.

אדממה גם הילדים שלי אוהבים כנשנוש צריכה להכין יותר באמצ"ש, במקום עוד פסטה.

אשמח לעוד רעיונות איך להקל ולהכניס לשגרה יותר אוכל ופחות שטויות או אוכל בחוץ.

1. בגזרת הפסיליטיס - נינג'ה ומנגל גז

מקל על החיים ברמות

2. פרגיות וסטייק על שלל צורותיו - דנוור/ אנריקוט רגיל/ אצבעות אנטריקוט/ וואטאבר. עם צ'יפס/ תפוא קטנטנים למיקרו - זה ממש אחלה (שמה אותם בנינג'ה). אפשר לצרף שקית כרוב חתוך עם לימון כסלט. לא הרבה התעסקות. מלח פלפל ושלום

3. פופקורן. תחליף מעולה לחטיף מלוח ובריא

4. חזה עוף פרוס בתיבול שווארמה. הכנה קלה. אפשר בלחמניה, אפשר עם אורז.

5. קבבונים עם טחינה וסלט גדול. מעדן. אפשר במחבת אפשר בנינג'ה

6. חסה שטופה בקופסה במקרר. הבן שלי מכין לעצמו סלטים הרבה יותר כשזה כבר נגיש לו
 

הפלונטר הכי גדול אצלי לפחות זה שהבשרים יהיו מופשרים. אם דאגתי שזה יהיה מופשר ונגיש - ההכנה קלילה

אני מבשלת בכפולות כשזה לא דורש מידי עבודה-

למשל להכין כמות ענקית של בולונז זה כמעט אותה עבודה כמו של כמות רגילה אז מכינה בבת אחת כמות ועוד לפני שמגישה מקפיאה חצי, שלא יתחסל "כי יש" כי אין באמת סיבה

כנל עוף, בשר..

משתדלת כשגם ככה מדליקה תנור לדחוף פנימה ירק מהיר כמו ברוקולי/כרובית/כרוב/גזר גמדי/שעועית

משקיעה שיהיו פה ירקות טריים קלים לתפעול, כמו עגבניות שרי- זה אמנם יקר יותר אבל זה נגיש מאוד ואז אוכלים

זה אני משתדלת אבל לא תמיד מצליחה- אחרי שהעמדתי את הארוחה לחתוך ירקות/סלט, מוכן במקביל

אני גם משקיעה שיהיו לי בבית תמיד תוספות טעימות לסלט- כמו גרעינים, חמוציות, פטריות, גבינות... המטרה: לעשות לי חשק להכין סלט. זה עוזר.

סלמון במנות זה קצת יקר יותר אבל מאפשר הכנה מהירה לאדם אחד. אם לא קונה במנות- קונה גדול וחותכת אותו קפוא.

מחזיקה במקפיא פתרונות מהירים אבל יחסית מאוזנים יותר-

למשל קבבים קפואים שאני מפשירה חותכת ומכינה קציצות ברוטב(אדום/צהוב, בדכ דוחפת לרוטב גם קישואים או כרוב)

או יש שווארמה כזו קנויה שהיא בעצם רצועות עוף/הודו מתובלים שזה יחסית סבבה.

גם שניצלוני דג הם יחסית טובים, יש כאלה שזה ממש חתיכות דג מצופות.

קונה כאלה ואז יש לי את הפתרונות הזריזים אם אני צריכה, בלי להגיע לשניצל תירס.

רעיונות מעולים.

שאלה לגבי קבבים/ קבבונים:

מה אתן קונות בעצם?

כי חשבתי שהמארזים בסגנון של טיבון ויל נחשב למעובד ולא בריא (נגיד כמו נקניקיות)

לפעמים מוצרי פרימיום כמו של רמי לוי כזה, כשיש במבצע שווה.

זה אמנם מעובד אבל ממש ממש לא כמו נקניקיות, רחוק מזה..

הם באמת מאוד מעובדים, אבל כמו שאמרתי - אם הבשר מופשר זה קליל להכנה.

תיבול קליל , קצת סודה לשתייה ומים ולנינג'ה

השבוע הכנתי קציצות הודו בתנור, לקח לי פחות מ10 דק' (לא היה לי יותר מזה כי רצתי לאסוף את הילדים).

חצי קילו הודו טחון

בצל מגורד

ביצה

פטרוזיליה

קמח מצה

קצת סודה לשתיה

מלח

פלפל

שלוק שמן

כידררתי על תבנית עם נייר אפיה ולתנור. ממש טעימות!!

יש גם מרקים מהירים

הכי מהירים שיש לי זה הטחונים אבל שלא צריך לקלף מלא ירקות: מרק אפונה, מרק קישואים ושמיר, עגבניות ואורז.

מרק עדשים ובטטה גם די מהיר.

אני אוהבת להחזיק במקפיא סנפרוסט מכל הסוגים ולדחוף קצת בכל סיר.

באמת הודו טחון בכלל לא מכינה.

מרקים אני מכינה מלא ממש כיף ב"ה.

סנפרוסט זה בריא? כאילו ברור שזה יותר בריא מדברים אחרים,

אבל מעניין אותי אם שווה לקנות גם את התערובת ירקות או שזה מאבד מהוויטמינים

(שעועית, כרובית, ברוקולי אני קונה בכל מקרה)

שעועית ירוקה/צהובה, אפונה, גזר גמדי ותירס.

בדקתימעכשיו שוב וזה מכיל רק את הירק.

בהגיון שלי אין מה לאבד בהקפאה, בטח בירק שמיועד לבישול...

לק"י

וזה תלוי באדם.

נניח אני- אם יש פירות חתוכים אני אוכלת יותר. אבל ככה בקושי אוכלת.

הגדולה שלי (בת ארבע) ממש ממש בעייתית…

לא אוהבת ירקות ולא פירות בכלל

לפעמים ענבים או תמר כשנחה עליה הרוח

זהו

גם בבישול היליד שעובר לה זה תפוח אדמה וגם הוא לא תמיד

ובבית תמיד מונגש ירקות ופירות

והקטנה אוהבת ממשששש ואוכלת בכיף

אבל אי אפשר שלא יהיו לגדולה נישנושים בכלל בבית… זה לא יעזור 'להכריח' אותה, מנסיוני- היא פשוט לא תאכל חח אומרת אני לא אוהב כזה וזהו

אז משתדלים להביא את הרי במיעוטו (כאמור- קורנפלקס, בייגלה, קרקרים וכו')

אלא למה חשוב לך

ואם למישהי חשוב תזונה בריאה היא לא תכניס הביתה חטיפים. (או שתכניס במינון נמוך)

וכן תקנה פירות וירקות (אולי פשוט תקנה במידה ולא בשפע)

ואני לא חושבת שזה טווח שמזיר לטווח הארוך.

אנחנו לא מתנזרים. אין לנו ברירה. גם לך לא. ילדים אוכלים סוכר בכל מקרה במוסדות ומחברים וגם מלחם לבן או פסטה מקמח לבן. זה לא שאין סוכר בתזונה.

ועוד כפית סוכר באקטימל של פעם בשבוע לא יהיה מה שיזיק לגוף שלהם.

לכן בעיני זה כן קיצוני.

כי צריך להיות ריאלים.

גם בקרונפלקס אין מלא סוכר ברמה שהוא יזיק לנו.

ואני לא חושבת שמי שחוסך אוכל בריא יותר.

השאלה לאן אתה חוסך.

אני לא קונה את הדברים האלה סתם כי זה לא נכנס לתזונה אצלנו אז אין לי ענין להכניס,

אבל כן קונה מלא בשרי ומלא ירקות וגם ברוקולי וכאלה שהם יקרים,

וזה יכול חופשי להחליף לי שקית פסטה.

במקום להכין פסטה שעולה 3 שקל אני ישים בתנור שקית ברוקולי שעולה כפול מלא, וזה בריא פי מליון.

אז לא יודעת אם זה המדד לבריאות.

אין אצלי בבית שום נישנושים או מתוקים חוץ מקרונפלקס ואיגלואים.

אין עוגיות לא שאני מכינה ולא שאני קונה, אין שוקולדים אין מעדנים. אוכלים באמת רק אוכל.

פשוט כי ככה התרגלנו.

הילדים יבקשו אבטיח או תפוח כשירצו משהו טעים, או איגלו.

ביגלה גם יש בדר"כ.

אבל הקניות שלי ממש יקרות. כי מלא חלבון ומלא ירק בריא זה יקר.

אין מה לעשות.

זיו אב, ביולוג חוקר תזונה

יש לו ערוץ יוטיוב והוא מדבר בדיוק על זה, על ההשפעה של התזונה והסוכר על הגוף. הכל מגובה מחקרים.

מרתק ומחכים

ולפי מה שהוא אומר, זה כן מזיק גם במינונים נמוכים

ושוב, גם אני קונה מוצרים מסוכרים וגם פה אוכלים. אבל כשמכניסים את זה למודעות ומבינים את ההשפעות.. (אם מעניין אותך כמובן) 

שמשהו קיצוני לאחד הוא טריוויאלי לאחר..

בעיני זה לגמרי לא בריא ומזיק לילד. לא חושבת שהיא מגזימה בכלל 

אם נוריד את כל הדברים האלה כמו יוגורטים (מי שישמע.. 0.75 כפיות סוכר שמקורו מהחלב..) וקרונפלקס רגיל של תלמה, מה ישאר לנו לאכול? פרוסות לחם וירקות חתוכים?

הייתי עם הבת שלי אצל דיאטנית איזה יום והיא אמרה לי שגם קרקרים זה לא טוב, אמרתי לה אז מה במטוטא ממך מחליף את זה כדי שלא תרעב? חוץ מלהגיד לי ירקות (שזה לא משביע) לא היה לה מה להגיד לי.

גם לא תמיד אפשר להכין הכל מרכיבים טבעיים וצריך לפעמים משהו של פשוט לפתוח ולאכול, איך יש לכם זמן למשהו אחר?

אגב אני באמת אשמח לשמוע. משהו בריא, שניתן לקנות ולא להכין, שלא דורש שום חיתוך או הכנה, ושהוא גם טעים ומשביע, והוא לא פרי/ ירק. היש חיה כזאת? אני מחפשת בנרות

אבל הבנות שלי אוהבות לנשנש תירס גמדי מקופסת שימורים

השאר לא...

אבל כן זה רעיון לפחות חלקי, תודה

שזה לא בריא.

אדרבא קני לה יוגורט, זה אולי קצת יקר אבל נשנוש נהדר.

גם גיל/אשל זה מצוין.

אני רק אגיד שהסיפור עם הנשנושים זה ביצה ותרנגולת. למה צריך לנשנש כל כך הרבה? ואז מה קורה בארוחה?

לילדים שלי יש בלי עין הרע תיאבון מפותח, ובאופן קבוע הם בקושי אןכלים בסעודת שבת בבוקר כי הם מקפידים ללכת לבית הכנסת ואנשים טובים שם סותמים להם את התיאבון...

בימיפ כתיקונם, כלומר ימי חול, לגמרי מספיק להם כריך וירקות בבוקר, ארוחת צהריים מבושלת, פירות אחר הצהריים וארוחת ערב, כשהפירות בעיני לא באמת נחוצים אבל זה בשביל הנפש כמו שאומרים.

יראת גאולה כתבת למעלה. אולי היא התכוונה לממותקים 🤷‍♀️

אז אצלי אחת אוכלת יפה את האוכל, אבל בכל זאת רעבה תמידית, היא פשוט אוהבת אוכל.

והשאר פשוט כמעט לא אוכלים אוכל מבושל ואז נהיים רעבים תוך שניה.. ובאמת זו בעיה חמורה שדוחפים להם ממתקים מהבית ספר/ בית כנסת/ סבתא, ואז כשמגיע זמן הארוחה הם בקושי אוכלים, ואז חצי שעה אחכ שוב רעבים ורוצים רק נשנוש

זה לא חייבים להיות או בשר טחון או כלום… יש גם באמצע ואפשר לגוון ומדי פעם לקנות כנפיים/כרעיים/דג לא יקר.

עקרונית ארוחה בשרית כל יום ממש לא מראה לי מותרות.

יוגרטים ואקטימל זה כן מותרות *אצלנו* אבל כל משפחה ומה שמתאים לה. כנראה שאנחנו קונים דברים אחרים שמתאימים לנו או שאנחנו מסדרים את התקציב בצורה שונה.

מאז שאני ילדה, אני אוכלת רק חזה עוף

ולא שלא ניסיתי אמא שלי ממש ממש ניסתה בכל וריאציה אפשרית😅 הם פשוט לא טעימים מה אני אעשה 

אנחנו מקפידים על חלק/מהדרין אבל לא על כשרות מסוימת

כמובן שאם מקפידים על כשרויות מסוימות המחירים בהתאם.. 

ב35 שח.

הלכתי עכשיו במיוחד לבדוק במקפיא, הוא *חלק* רבנות ירושלים, בלי השגחה נוספת ממה שראיתי.

בבשרים ועופות אין ספק שבדצים מייקרים משמעותית את העסק.

בשר טחון קפוא של עטרה ב50.

יש גם בשר טחון קפוא של עטרה ב35 אבל הוא מעורב עם סויה.

אז אולי גם באושר עד יש הבדל כזה.

כשקונים 100% בשר טחון המחירים הם ממש לא 35 אלא יותר לכיוון ה-50...

הסוג שהעטיפה שחורה..

זה 100% בשר

הוא כן בשר לא הכי איכותי.. 

אבל זה השגחה של רבנות לא מעבר אולי כתבתם את זה פה

נראה לי אנחנו לא אוכלים

וגם אני רואה שברמי לוי הוא עולה 44

שזה כמעט המחיר שרשמתי על חברות אחרות שזה כמעט 50..

וכן כל חודשיים המחיר עולה בעוד שקל שזה באסה..

חלק/מהדרין

אבל לא כשרות מעבר לזה בהכרח...

או שיש ויש

בכל אופן אנחנו משתדלים לאכול חלק וכן קונים את זה אחרי בדיקה שזה בסדר...

עכשיו רק שמתי לב

ה100 אחוז עולה 49

מחפוד

האמת שומרת על עירנות מתי יש מבצע ואז קונה כמות

אבל בחישוב כולל כשמכינים קציצות עם ירקות זה יוצא לי הרבה יותר זול מחזה עוף/ עוף

דווקא זה אחד החלקים הזולים

וגם דגים היום זה מאדד יקר

בקר טחון טרי- 80 שח לק"ג (יש מבצע 2 קג ב120)

עוף טרי- 30 שח לקילו

דג אמנון- 30-40 שח לקילו (תלוי אם טרי או טחון, שלם או פילה).

שופרסל כנראה יקרים אבל ההפרשים דומים בין המוצרים אני מניחה…

בשר טחון עולה 55 לקילו, מחפוד

ברמי לוי

ככה מעדיפים פה

בין 25 ל32 לקילו לרוב.

חזה עוף בין 30 ל38

רבנות מהדרין.

בחנות לא מזמינה משלוח(אין לפה)

יש גם הרבה פעמים בקר(מס' 8, אנחנו אוהבים) ב40 לקילו

לא מרגישים הבדל בטעם?

אגב, פער של 10 שח לקילו זה עדיין לא כזה מעט אם אוכלים כמה פעמים בשבוע…

בעיניי הוא לא משמעותי

ואני מאוד מפונקת באוכל

אבל נגיד לחשב פער של כמה שקלים לקילו כשאני קונה רק שני קילו די נו די נו די זה עושה לי לבכות😭😭

אם את שואלת אותי - הכסף הגדול כביכול בקניות זה כל ה"שטויות" כמו חטיפים מעדינים דגנים ומתוקים.

זה לא תמיד זול וזה נגמר מהר. אצלי לפחות זה נתח לא קטן מהקנייה שמצטבר ללא מעט כסף

בואי נגיד שאם הייתי חוסכת בקטגוריה הזו הקניות שלי היו יותר מאוזנות. כמה שקלים לקילו לפה ולשם לא עושים הבדל משמעותי בעיניי ולא הייתי עושה את זה

ולי נגיד אין בעיה עם טעם של בשר קפוא קנוי כי אמא שלי נהגה לקנות גם וגם.

לדעתי התעסקות בכמה שקלים לקילו בשר לפה ולשם זה קצת דקדוקי עניות, בטח למשפחה של 4 נפשות סהכ.

מ20 שח חסכון בשבוע כפול חודש לא מתעשרים.

לפעמים קונה קפוא לפעמים טרי

נוח לי שיש במקפיא אז לפעמים גם מקפיאה את הטרי

זה לאנשים שיש להם תחושה טובה מהידיעה שחסכו כמה שקלים.

לאנשים כמוך זה לא.

וזה ממש לא.

כמה זה יתן לך? 300 קחי הכי הרבה. בחודש. עפתי רחוק.

שווה את זה?

אני עובדת בפרך כל יום מוסיפה שעתיים עבודה ערב ולא מוכנה לדקדק ככה על שקלים.

אני לא עובדת כדי לחיות כמו מי שלא עובד.

גם את לא.

את עובדת כדי לחיות, לוחיות בטוב וברוגע, וזה כולל את זה.

גם בקבוק קולה מיותר כי באלך גזים בפה זה בסדר לקנות.

וגם סושי כי את עצובה.

לא להרחיק לכת.

תהיי גאה במי שאת. ואל תתנצלי.

הלכת רחוק עם ההשפעה של האחרות. זה שפה יש נשים שזה סבבה להן - מעולה אחלה.

לך לא וזה הכי בסדר בעולם.

גם לי לא.

אל תנסי להיות מישהו אחר.

באלי לחבק אותך מהתחושות שיוצאות מהמילים שלך. באמת.

אני גם כמוך קמצנית אש בעקרון עושה לי קשה לחשוב שאולי אני סתם בזבזנית, אבל בעלי לימד אותי שממש לו מיזה נהיים עשירים או חכמים או חסכנים. אולי יש אנשים שכן.

אבל יש גם אנשים שלא.

וזה אחלה.

קחי חיבוק. לכי תקני סושי ❣️

במיוחד השורה של הסושי

את צריכה הרבה יותר כרעיים שיספיקו למשפחה שלמה

בבשר טחון לעומת זאת אין פחת, ואם מכינים קציצות זה אפילו יותר זול כי מוסיפים ירקות וכו..

ודג אמנון הוא הכי זול והיחיד שתמצאי במחיר הזה. להאכיל משפחה בדגים זה סיפור ממש ממש יקר.. 

יש דברים שהם לגמרי מותרות בסופר

מעדנים לילדים - למה צריך את האלו של ה4.5 שקל לאחד במקום 2 שקל לאחד?

ממתקים יקרים - למה?

אין סוף דברים שהם לא הכרחיים בכלל וסתם מוסיפים כסף לעגלת קניות.

כי אם את משקיעה מלא אנרגיה בחיסכון בסופר

אז אין לך אנרגיה לחיסכון במקומות אחרים.

אני חושבת שעדיף תמיד להתחיל בחיסכון שאת עושה פעולה חד פעמית והיא משפיעה לך חודשים קדימה

מאשר לעשות פעולה שאת תצטרכי לחזור עליה כל חודש מחדש...

יכול להיות שלך אין בעיה לקנות מעדן של 2 ש"ח ויש כאלו שמרגישות שמתקמצנות או שהילדים מתלוננים להם.

(אני אגב לא קונה מעדנים בחיים - אז לא מדברת על עצמי)

וזה סבבה לגמרי להגיד בתוך התקציב שלי יש חלק שמיועד למותרות. לא הכל צריך להיות רק הכרחי וחייב

אפשר גם לקנות גם פינוקים.

אפשר לחסוך גם וגם

לחסוך חד פעמי - ביטול הו"ק וכל זה

וליצור מצב שהקניות הרגילות בסופר הם תואמות את הצורך כראוי לתקציב שיש לי. ושוב, כל אחד והמצב הכלכלי שלו והצורך שלו לחסוך אם בכלל.

יש את הקניות הרגילות לבית, שהן בד"כ חוזרות על עצמן כל הזמן. על הקניות האלו אני מדברת. לא על החריגות, ובהן בטח אפשר לצמצם. לפחות חלק מהאנשים יכולים לצמצם אם הם רוצים. ולכן הטענה של 'לחזור על הפעולה כל חודש מחדש' לא נכונה בעיני כי זה כבר הופך להרגל קניות בסופר.

אני כמובן לא נגד לקנות פינוקים ולבלות, רק אומרת שאפשר לחסוך בסופר יפה.

אלה שהם 6.9 לאחד 😅

למה לקנות קורנפלקס של תלמה ולא של אושר עד

ולמה מרכך כביסה של מותג זה ולא אחר

ולמה צריך לצאת למסעדה אפשר להיפגש אצל חברה

ולמה צריך יותר משתי שמלות לשבת

אני לא אוהבת ששואלים אותי

את צריכה את זה? אם את צריכה תקני

כן יופי צריכה

אני לא אמות בלי זה נכון?

אני אני לא 'צריכה'…

התשובה ככה או כי בא-לי היא תשובה טובה

פשוט לדעת את האלטרנטיבות.

נניח החברות המתחרות של קורנפלקס וואלה 30% פחות מהמחיר של תלמה.

פסטה של רמי לוי חצי מהמחיר של אוסם

ואם חשוב לי לצמצם בהוצאות ואני מנסה פעם אחת לקנות לילדים שלי קורנפלקס של חברה מתחרה והם אוהבים את זה - יאללה למה לא

אולי אני לא מדייקת באחוזים אבל הרעיון הובן.

השאלה: למה לקנות יקר אם אפשר בזול?

אם המטרה לחסוך - אז התשובה היא שיש איך.

אם המטרה כי מתחשק לי - אחלה! תפאדל.

בין מעדן של 2 שקלים ל4.5 או יותר יש הבדל משמעותי בטעם. נגיד יולו לעומת קרלו. או גמדים לעומת גיל בטעם תות. אני כבר לא קונה בכלל, רק לעוגות אני מוסיפה מדי פעם יולו, אבל יש הבדל ואצלי לא אהבו

כנל לגבי מותג כזה או אחר בדברים אחרים. ניסיתי כמה פעמים לקנות חלופות זולות לכל מיני דברים, יש פעמים שזה פשוט הבדל משמעותי והילדים לא רוצים את זה בכלל/ גם לנו זה לא טעים.

אטריות ופתיתים למשל ניסיתי כמה פעמים של חברה אחרת שהיא לא אסם, לא עובר לנו בגרון. לא טעים. מרקם שונה, לא יודעת

במרככי כביסה מרגישים הבדל בריח למשל

בדגני בוקר בכלל.

שקית קליק לעומת אגו - יש הבדל בטעם

אוראו מקורי לעומת החלופה כנל

זה לא רק עניין של כסף, אוכל זה גם (ובעיקר) טעמים.

אם רגילים אצלכם לטעמים האחרים - אחלה

פה זה לא עובד ולא הולך אז מעדיפה לקנות יקר ולצרוך מאשר לקנות בזול ולזרוק

עם פסטות האמת לא הייתה בעיה למשל

באופן כללי עדיף לזרוק מאשר לאכול

לא?

אבל הילדים רואים את כל הילדים האחרים במסגרת מביאים🤷 אני לא רוצה שיחוו תחושה שהם חריגים. הם מבקשים מעצמם רוב הזמן והאמת הרבה פעמים הם בכלל לא אוכלים 😅

זה יותר קטע חברתי ואני זורמת. לא צורך.

אכלן הזבל הגדול ביותר פה הוא בעלי האמת

מעדנים הורדתי לגמרי נגיד והדבר הכי נגיש פה הוא במבה שמחסלים בכמויות אבל אם כל החברים מביאים דגנים בשקית לא אסרב לכך. 

והבנתי שמה שאני שלמה איתו הוא מה שהכי טוב לי

אז ההשוואות לא נכונות כי לא נצליח לחיות עם רעיון כולשהו (פה בנושא אוכל..) לאורך תקופה בלי שאנחנו שלמים איתו

אישית אני קונה הרבה פירות וירקות ובזה לא חוסכת כי אני רוצה שיאכלו. 

לגבי קטניות או בשרי זה גם כי קראתי ולמדתי ואלו היו המסקנות הפרטיות שלי מהחומר

וגם הרגשה עצמית שלי עצמי זה כבד

אני עייפה אחרי בשרי ואם אני לא משלבת עם הבשרי פחמימה (זה לא נכון עיכולית לשלב) אז אני גם לא שבעה

אז יצרתי לעצמי מרחב ביניים כזה של שילובים בין כל הצרכים

אם אתם לא כאלה אז אחלה כל אחד מה שטוב לגוף שלו...

הכל עניין של סדרי עדיפויות.

ובכלל יש כאן בפורום מודעות מאוד גדולה לצמצום (לא לבזבוז, יש הבדל).

באופן אישי אני תמיד אעדיף להגדיל הכנסות מאשר להצטמצם במיוחד כשזה מגיע לאוכל.

ולדעתי צריך להיזהר עם צמצום ותחושת צמצום, לרוב היא מגיעה עם צמצום מחשבתי בנוגע לכסף (תודעת שפע וכל זה, שונאת את המשפט הזה).

אני לא קונה כל מה שבא לי, אבל כשזה מגיע לבריאות וארוחה מזינה, זה לא בזבוז בשבילי ולא אצמצם.

אני גם לא אתרוצץ בין סופרים כדי לחסוך כמה עשרות שקלים, הבריאות הנפשית שלי והכוחות הפיזיים שלי שווים יותר מכסף.

אני כן אחסוך בתחומים שלא נוגעים לי (למשל בגדים, חופשות וכאלה דברים)

במקרה שלנו, בד"כ אני היחידה שלא אוכלת צהריים במסגרת, אז בד"כ אני דואגת שיהיה לי מספיק בשר משבת. לפעמים הם אוכלים בערב, אבל אני לא קונה במיוחד (רק אם אני מכינה בולונז).

מאוד תלוי בהרגלים שבאתם איתם מהבית 

כל אחד בוחר במה לחסוך. אישית זה לא נראה לי כמו משהו שכדאי לחסוך בו אלא אם כן אתם חוסכים בכל מקום אחר ולא נשמע שזה המצב

כן קונה במקומות זולים, אבל לא חוסכת במה שקונים.

כן חוסכת המון בדברים ה'יקרים'- רכב פשוט, מקום מגורים זול, ריהוט מיד 2.

קניתי לאחרונה פינת אוכל חדשה, שבקניה שלה חסכתי להערכתי כמעט 2000 ש''ח. שזה בערך שנתיים של עוף באמצע שבוע...

אבל מישהי אחרת מתחרפנת מיד2. קונה הכל הכל חדש. וזה גם בסדר.

אין תחרות 'מי חוסך הכי הרבה'. ובכל שלא כולם צריכים לחסוך באותם דברים.

את צריכה לעמוד בהכנסה שלכם, ולחיות בצורה הנכונה לכם.

אם שרשורים כאלה עושים לך רע- דלגי עליהם.

צר לי לפוצץ לך את הפנטזיה, בשרי זה בכלל לא כל כך בריא, אם היית יודעת.באיזה זריקות מפוצצים את העופות והפרות היית מעדיפה לתת רק חלבון מהצומח..

אני חד משמעית כמעט לא מכינה בשרי במשך השבוע, והכל בסדר

כלומר, כשתרצי להעלות איכות חיים כל אופציה אחרת תהיה יקרה יותר.

אוכל טוב זה חיוך, זה שמחה, רוגע וביטחון.

אין מחיר לאוכל אמיתי, משביע וטעים. זה בית.

האוכל הוא בנפשי, כל יום בשרי ופירות בשפע יחסי. לא גדלתי בבית כזה, אבל אני רואה כמה אוכל טוב עושה את כולם שמחים יותר, מחוברים יותר לבית. 

לא מחסירה מהילדים כלום בקטע של אוכל בגלל כסף

קונים חופשי בשר ירקות פירות

לא חושבים פעמיים

קודם כל אוכל

אחר כך אם נשאר לדברים נוספים הרי זה מבורך

אבל זה משהו שגם אני וגם בעלי מאוד דוגלים בו.

תחסכי במקומות אחרים

אני

אדם

קמצן

ביותר

😂

ברמה חמורה עם עצמי, פחות על הילדים ועל בעלי ברוך ה' באמת שאני בסדר (לא פזרנית אבל בסדר)

ברמה שהייתי בטיפול אחד על זה, אבל הוא עלה 350 למפגש אז הפסקתי🤣

בקיצור

אבל אוכל מרגיש לי קשההה לחסוךך

וכן אנחנו קונים בחוץ לפעמים (תן ביס אבל) ואני תמיד עם מצפוניפ על זה שאפשר להעביר את התו ביס לביימי ואז זה כסף

ואנחנו הולכים לקניות ובאמת נשבעת אני קונה מה שצריך לבית אבל הלב על 200

ויש דברים שאני אכנס לשיח על בעלי לא רק בקטע של כסף אלא גם של בריאות (שוקולדים למשל) אבל יש דברים שיקר ואני מבינה שצריך- פירות ובשר למשל

אבל אז בא שירשור ואני חושבת לעצמי

אולי לא צריך???

(זה לא שנאחנו חיים בסגפנות כי ה' דאג לי וחיתן אותי עם גבר שמוודא שלא יחסר לי מה שאני מחסירה מעצמי, אז ברוך ה' מי שיתסכל מבחוץ בחיים לא יידע שככה אני, אבל בתוכי/ בתוך הבית בקניות של אוכל או בגדים לי- זה מלחמה חח)

אז אין לי שום בעיה לחסוך במקומות אחרים🤣 יש לי בעיה להבין שהסטנדט סופר שלי גבוה

את מתארת את עצמך שכל הנושא של חיסכון בעלויות מפעיל אותך.

אם הייתה מדידה לניצול האנרגיה הנפשית, כמה אנרגיה נפשית בחודש את מנצלת על חיסכון כלכלי?

כולנו יודעות ומרגישות מדי יום, שכמות האנרגיה הנפשית שלנו מוגבלת.

למשל האם את צועקת על ילדים/ אנשים כתוצאה מרמת אנרגיה נמוכה וקושי לנהל את האירוע?

האם את עושה מעשים פזיזים?

האם הנהיגה שלך מושפעת מהיום שעבר עלייך?

האם את דוחפת את עצמך בכל סיטואציה שנפתחת בפנייך או שלפעמים את "מדלגת" על הזדמנויות כי אין לך "כח"?

אם את מתמודדת עם סיטואציות של מאגרי אנרגיה נמוכים, כדאי לחשוב על מה "מתבזבזת" אנרגיה נפשית.

מתבזבזת הכוונה מושקעת אנרגיה שלא מחזירה את עצמה.

לדוג' לנסוע לאירוע של חברים זו טרחה. אבל אם אהנה מהבילוי והימיאה מהשגרה, ובנוסף אשמח לפגוש אנשים באירוע, אז זה ימלא לי את מקורות האנרגיה הנפשיים.

או עם אני טורחת עבור משהו שאני רואה בו ערך. למשל לבשל עבור יולדת.

אני משקיעה זמן ומאמץ בבישול ומקבלת סיפוק (ואולי גם הכרה בקהילה על נשיאה בשותפות)

עכשיו, כמה את משקיעה בחיסכון כלכלי, לעומת כמה תועלת זה מביא לך?

יש את המשוואה הישירה- כמה חסכתי לעומת כמה התבאסתי/ שמחתי מהבחירה

ויש את המשוואה העקיפה-

כמה אנרגיה השקעתי בהקטנת הוצאות במקום בהגדלת הכנסות?

כל אנרגיה שמושקעת בעבודה מבחינת קולגות, בוס, לקוחות, אפילו אנשים רנדומליים, יכולה להיות מתורגמת בטווח הארוך יותר להצעות עבודה טובות יותר.

אנשים אנרגטיים ושמחים מושכים אליהם שפע.

אנשים ממורמרים מפספסים הזדמנויות שהם אפילו לא מודעים אליהם.

אז צריך לשים לב שלא מונחים מדי בצד המתחשבן אם זה לא מחזיר את עצמו.

עוד השפעה שצריך לקחת בחשבון- איזה דוגמה אישית את נותנת?

אז יפה שבעלך מפרגן, נניח שהוא היה כמוך, היית רוצה שזה הדוגמה שהילדים שלכם יראו?

אם כן אז מעוחה, אם לא, אז את מבינה שעש בזה צד בעייתי קצת.

אני לא אוהבת שבעלי צריך "לשמור עלי" שלא אעשה נזקים לעצמי.

בטווח הקצר זה כמובן מועיל, כי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים.

אבל בטווח הארוך אני מנסה להחזיר את המושכות אלי, ואחרי שאני רואה איפה אני רוצה להיות, אנימחושבת עם עצמי מה לעשות כדי שאני אוכל לשמור על עצמי, ולא הוא יצטרך לשמור עלי.

אם במקום בשר ועוף תאכלו חלבונים מהצומח- אחלה.

אבל אם זה אומר שפשוט תאכלו יותר מהפחמימות (אורז, תפו"א, פסטה, פתיתים וכו) - בעיניי ממש לא לצמצם. למה? כי בריאות. תזונה זה סופר חשוב.

לכן ירקות ופירות - בוודאי להמשיך לקנות, ובכמות זהה. אפשר לצמצם בסוג הירקות והפירות- לא לקנות את היקרים, אלא מה שמחיר נמוך יותר.

נגיד להוריד פטריות, אבל לקנות יותר כרוב.

אגב אם את רוצה בשר באמצע שבוע בעיקר בגלל הבריאות, ממליצה לך לקרוא על דיאטה ים תיכונית, שנחשבת מאוד בריאה (לאו דווקא מבחינת משקל, אלא מבחינת מה את מכניסה לגוף).

וחזה עוף ובשר טחון נשמע לי סביר ביותר. זה לא חלקים יקרים. פשוט תקני מהם כמות גדולה יותר במבצעים (גם ככה זה במקפיא), ואל תקני במחיר מלא (או מעל x לקילו).

למרות שאת דעתי לא חסכתי במשך בשרשור בעניין..

אם רוצים לחיות ההתנהלות כלכלית מאוזנת פשוט שמים תקציב לכל סעיף ואז משחקים בתוך הסעיפים עצמם, לדוג'- בחרתם לקנות בשר יקר השבוע אז משחקים עם שאר הקניות כדי לעמוד בתקציב ששמתם וכן להפך אם קניתם מוצר שיצא זול ממה שתכננתם תוכלו לאפשר לעצמכם לקנות דברים אחרים מנה שנותר

או לשחק בין תקציבים השונים (קיבלתם שובר ליציאה, אז נשאר תקציב מיותר מה יציאה שנחסכה תוכלו להשתמש בזה בחודש הנוכחי למשהו אחר או לחסוך לחודש הבא ולאפשר לעצמכם יציאה יקרה יותר)

אגב, גם לגבי הנקודה שאת מתארת שאת מתקמצנת על עצמך בדברים אחרים, אולי אם תסדרי תקציב לא תצטרכי להתקמצן כי ההוצאה תיכנס לתקציב מסודר ולא יהיה צורך לחשוש מהקניה..

לא קראתי את השרשור המדובר,

אבל ברור לי שלא אפחית בשרי משיקולים כלכליים (אולי בריאותיים אבל זה נושא אחר חח)

אם נגיע למצב כזה, בעיני זו נורה אדומה שצריך להגדיל הכנסות.

כל אחת וסדר העדיפויות שלה,

למשל יש כאלו שלא לאסוף את הילדים מהמסגרות ב16:00 זה קו אדום, אצלי זה לא מלכתחילה.

בעלי אוסף חלק מהימים, מה שמאפשר לי לפתח קריירה שדורשת מאה מלאה+, ומאפשר להתפרנס בכבוד.

יש השפעה לכל מיני בחירות בחיים.

מה שחשוב להבין זה את ההשפעות של כל בחירה על המכלול.

למשל יש כאלו שמחפשים לעבוד בעמותות/ חברות עם אימפקט, הרבה פעמים זה אומר במחיר של משכורת נמוכה יותר.

לי לעומת זאת, אין בעיה לעבוד בחברה שהמטרה שלה להרוויח כמה שיותר, האימפקט שאני מחפשת זה לתועלת המשפחה שלי.

התנדבויות ותרומה לקהילה אני יכולה למצוא בערוצים אחרים.

בקיצור כל עוד את צעירה ויכולה לתכנן את המסלול, חשוב באמת שתחשבי על זה לעומק ותבחרי את הבחירות לפי סדר העדיפויות שלך.

התחברתי להשוואה לאיסוף של הילדם ב4.

זה באמת סדרי עדיפויות וסגנון חיים.

ו @חמדמדה את לא חיה בסטנדרט סופר גבוה לדעתי חח

גם לי למען האמת היה קצת מצפונים אחרי השרשור ההוא,

אבל הבנתי שכל אחד וההתנהלות שלו, ואני משתדלת להמעיט בדברים אחרים וזהו.

והכי חשוב בריאות הנפש. לא לשכוח.

וכל אחד והנפש שלו.

לק"י

שעולה הרבה יותר מפירות, אז על פירות אני פחות חוסכת (שוקולד עולה בערך 80 שקל לקילו).

אז אני לא אקנה מנגו ב-50 שקל, אבל ב-25 אקנה כמות מוגבלת. וב-10 אקנה חופשי.

זה תלוי בתקציב שיש לכם.

בענייני אוכל אני פחות חוסכת.

בשרי זה לא בהכרח בריא (לא אכלתי בשרי שנים ארוכות ואני בריאה לחלוטין עם ערכים מעולים)

דבר שני

בעיניי חיסכון בסופר זה אומר מצב של עוני

שצריך לחסוך בדבר הכי בסיסי שיש

אז המטרה צריכה להיות שיהיה מספיק כסף כדי לקנות אוכל בלי לחסוך עליו

(היו לי זמנים של קניות מאד מחושבות בסופר

זמנים של עוני

ועשיתי מה שצריך כדי לצאת מהמצב הזה)

בעיני שצריך לחסוך במוצרי הבסיס, שאדם לא יכול לאפשר אוכל בשפע למשפחה שלו- זה עוני.

אבל כשאני חוסכת ולא קונה את כל סוגי המעדנים, ומוותרת על קניה של בשרים ודגים יקרים, אני לא מרגישה ענייה בשום מובן, יש לי שפע של אוכל בבית, אף אחד לא רעב והרבה מעבר לכך. אז כן אני בוחרת לא להכניס מוצרים מסויימים לסל המזון שלי, אבל אני לא מרגישה ענייה

כמובן מי שרוצה להכניס מוצרים מסויימים לסל שלו ואין לו את היכולת, צריך לעשות מה שצריך בשביל לשנות את המצב שלו שהוא כן יוכל, אבל גם הבחירה לא לשנות את המצב ולהנות מהשפע שכן יש, גם אם לא יהיה בשרי כל יום אלא רק פעם ביומיים, היא בחירה נכונה בהמון מובנים וממש לא מעידה על עוני

הכי בעד להנות ממה שיש

ולא אוכלת מעדנים/ בשר/ דגים

אבל כשצריך לעשות חישובים על אוכל

זה אומר שאין מספיק

כי חוץ מאוכל יש עוד דברים בסיסיים

הרבה יותר יקרים מאוכל

ואם שם יש חישובים

זה אומר שאין מספיק

בעיניי לפחות

כמו שאת אומרת שאת לא צורכת בשר אז העלויות האלו ירדו עבורך

לדעתי אנחנו חיים ב"ה בעידן שפע לכן ראוי לנהל סדרי עדיפויות בתחום

זה לא מחייב שזו פגיעה בתזונה במיוחד שלפי התשובות פה יש פה בנות שבעיקר לא מחשבות בממתקים או באוכל מתועש

אני בהחלט מנהלת את הוצאות הסופר שלי אבל התזונה לא נפגעת

אגב, באה לחזק את דבריך לגבי חוסר בצריכת בשר , אנחנו במשך השבוע לא אוכלים בשר (פעם ב.. מכינה בשרי במשך השבוע) ובבדיקות הדם שלי ושל ילדיי הערכים מאוזנים ולדעתי זה בזכות העובדה שאנחנו צורכים לא מעט קטניות (צריך לדעת איך להכין קטניות בשביל לקבל את התזונה באופן מיטבי) 

הוא לא בקטע תזונתי

(שזה קטע נפרד בפני עצמו

מה לבחור לאכול ומה נכון לאכול)

אלא בקטע שמזון

כזה שנקנה בסופר

זה תחום לא יקר

בהשוואה לתחומים אחרים (דיור/ נסיעות/ ביגוד/ חינוך פרטי/ שיעורים פרטיים ועוד ועוד)

ואז מי שצריך לעשות חישובים בסופר

בהכרח שאין לו מספיק לשאר תחומי החיים

כי חיסכון בסופר

זה מקסימים מאות שקלים בחודש (או קצת יותר למשפחות גדולות)

כלומר השקעת מחשבה משמעותית על מאות שקלים

בשעה שבכל רגע נתון

נעל יכולה להקרע

מכונת כביסה יכולה לשבוק חיים/ דוד שמש/ כל מכשיר אחר

ילד צריך עוד חולצות

צריך להטעין את הרב קו

ועוד בלי סוף

כמה מאות שקלים לא יכולים להיות אישו בתקציב שמנוהל נכון

תודה עזר לי

ורואה את זה ממש במוחש

אם כל חודש חסכתי כמה מאות שקלים בקניה במשנת יוסף במקום במכולת, ובטיפת מחשבה על סוגי המוצרים - מצטבר לי בצד סכום נחמד שמוכן בדיוק למקרים כמו נעליים חדשות, דוד ששובק או אפילו דברים משמעותיים יותר.

מסכימה שכשאנחנו משקיעים הרבה אנרגיה בלהרוויח הרבה נשחרר יותר את האנרגיה בחיסכון ונתפנק יותר 

חסכונית לדעתי מעבר למחיר הזול

בגלל האופציה לעבור על הסל בסוף ולתעדף מה מורידים

(אבל אני לא מאלה שמתפתות למוצרים המתחלפים שלהם כמעט בכלל)

וגם בגלל צמצום האופציות

לא הולכים בסופר ומוותרים על דברים

אלא רק מספר מסויים של פריטים באתר ולא זוכרים בכלל שקיימים עוד דברים

משרות שמרוויחים עליהם פי 2 או יותר

פחות מבזבזות אנרגיה ממשרות עם משכורת נמוכה

אבל חיסכון בסופר דורש תמיד אנרגיה

גם על לוגיסטיקה

וגם אנרגיה נפשית

ככה שההשוואה לא בהכרח נכונה 

אני מזדהה איתך בתפיסה שחסכון של עשרות או מאות שקלים לא שווה השקעת אנרגיה משמעותית, בהחלט יש דברים שיכולנו לחסוך עליהם אבל הם גרושים ולא שווה לי את האנרגיה.

אבל את לא צודקת בקביעה שזה יכול להיות חסכון גג של מאות שקלים, הוצאת הסופר זאת התוצאה הכי מאתגרת אצל משפחות אחרי דיור, ויש פערים מאוד גדולים בין סלי צריכה של משפחות, הרבה יותר מכמה מאות.

אז כן יצירת סל מזון שמתאים למשפחה שלנו בלי להרגיש שאנחנו מתקמצנים על אוכל אבל כן מותאם לתקציב שלנו יכולה אולי לאתגר בהתחלה כשצריך לייצר שינוי, אבל לחלק מהמשפחות זה תהליך שהם יכולים להתרגל אליו בטוב. (תלוי כמובן מה התקציב, אם זה לא מותאם באמת לצרכים שלהם אז כמובן שזה יהיה מבאס ומציק, אבל הרבה אנשים חושבים שהם צריכים דברים כי הם התרגלו אליהם, אבל יש סיכוי גדול שהם יכולים גם להתרגל לדברים אחרים)

רק על סופר

זה לא יכול להיות יותר ממאות שקלים או קצת יותר למשפחות גדולות

כי מדובר במוצרים בעליות לא גבוהות והפערים בין מקומות יכולים להיות רק שקלים בודדים

הפערים באוכל נמצאים באוכל מוכן או במוצרים יקרים שלא נקנים בסופר אלא בקצביות/ חנויות טבע/ מקומות עם פירות מיוחדים

אין בשרים יקרים יותר?

אין גבינות יקרות?

אין שוקולדים יקרים יותר?

זה ממש לא שקלים בודדים וזה מצטבר

כשאומרים קניות בסופר מתכוונים לאוכל מכל הסוגים. נכון אפשר גם לקנות בקצביה אבל זה לא משנה זה עדיין קניית אוכל.

אם אני אקנה בלי להתחשבן על אוכל

ובכל שבוע 2 קילו דובדבנים וכמה קילו ענבים

ונקטרינות ודג סלמון וגבינות קשות מיוחדות

ושוקולד בשפע

זה הכל יאכל בלי בעיות...

אבל זה יצטבר בסוף. ממש לא לכמה מאות.

בסופר פה בשכונה אין שום דבר יקר

אז אין אפילו איך להתפזר

כן יש סופרים עם שפע גדול

ואז אפשר באמת להוציא שם יותר

יש כמה סיטואציות אפשריות:

1. לקנות מכל הבא ליד בסופר עם שפע מתאים

2. לקנות מה שצריך ורוצים בצורה סבירה בלי השוואות מחירים

3. לעשות חישובים/ לקנות במקומות ספציפיים/ השוואות מחירים/ הימנעות ממוצרים בסיסיים

אני חושבת ש2 זו הדרך הנכונה ולשם כיוונתי והגעתי

אגב אני יכולה גם להרשות לעצמי את 1

אבל זה ממש לא מדבר אלי

גם בגלל צריכת יתר

וגם בגלל תזונה נכונה 

ללכת באופן קבוע לסופר גדול עם מבחר ומחירים טובים

ולקנות שן כל מה שצריך בצורה סבירה ומרוכזת בלי להתפזר

לא מצליחה להבין למה מבחינתך ללכת לסופר זול ולקנות כל מה שצריכים זה פחות טוב ולוקח אנרגיות

כלומר - בעיניי 1000 שח בחודש לפה או לכאן שעושה הבדל זה לא חיים מרווחים בהכרח (כנראה תלוי סטנדרטים) גם בעיניי, אבל מצד שני - לא רואה בעיה בקנייה זולה מרוכזת

אם אני רואה מבצע - אז כן, אני קונה יותר כי למה לשלם 50 אחוז יותר עוד שבוע/ שבועיים על מוצר שלא יתקלקל? מדברת בעיקר על מבצעים משמעותיים

ואם אני בשבוע שאין לי כח לנסיעה לסופר זול, אני קונה ליד הבית וכמה שיעלה יעלה כי האנרגיה שיוצאת על החיסכון לא שווה אותו בעיניי כרגע לעומת הנוחות.

ואני מסכימה שלחץ על 1000 זה לא חיים מרווחים.

אבל מצד שני אני לא חושבת שצריך לזלזל בסכום.

1000 לחודש זה יכול להיות הרשמה לחוג ל5 ילדים.

יכול להיות סכום ששמים בהשקעה ואחרי כמה וכמה שנים יכול לממן בר מצווה או ארוע אחר...

ממש לא לזלזל

אנחנו עובדים מאוד קשה בשביל הכסף. הוא לא גדל לנו על העצים. אבל כמו שאמרת - איזונים

אני למשל ממש אוהבת תיירות סופרים😅 והרבה פעמים יש לי זמן לזה אז זורם לי

וכשלא - אז לא. הכל טוב.

אם מדובר במשהו שלא לוקח אנרגיות זה סבבה

אבל אם מוסיפים לזה

נסיעה ארוכה (זמן ואנרגיה)

השוואות מחירים (כנל)

המנעות מקניות ביניים של השלמה (אנרגיה)

תכנון וביצוע קניה גדולה (אנרגיה)

בעיניי זה פחות סבבה

במסגרת פעמונים.

השינוי הכי גדול שלהם היה בהוצאות סופר.

כמעט בלי להוריד מוצרים- פשוט עברו מרכישה במכולת השכונתי כל פעם מה שמתחשק, לקניה שבועית גדולה פעם בשבוע במקום זול.

והם חסכו שם קרוב לאלפיים בחודש (אז אמנם הם משפחה עם מספר דו ספרתי של נפשות, אבל אני בטוחה שיש גם משפחות עם שש נפשות כמו שלך, שיש להן אלף ש''ח להוריד בסופר בקלות).

אלף שח הוא לא אישו בתקציב

ואם הוא אישו

זה מעיד על עניות

על הכנסה שאינה מספיקה

אולי אנחנו מגדירים עניות בצורה שונה

אבל משפחה שמשלמת משכנתא וואלה יש להם דירה על שמם

אז כן אם ה1,000₪ לפה או לשם נותן להם עוד מרווח נשימה או ביטחון שאם המקרר מתקלקל יש להם איך לשלם את זה מידי, לא נראה לי שהייתי מגדירה אותם כעניים.

זה סוג של עניות

מי שיש לו כסף לחיסכון וכסף בצד לבלתמים

ויכול לקנות סופר בלי לחשב אלף לפה אלף לשם

זה בעיניי מצב כלכלי תקין

כן יכול להיות שהשפה פה אחרת

משפחות גדולות וסטנדרטים אחרים 

להרבה משפחות בישראל 1000 שח בחודש זה סכום משמעותי מאד

וזה לא הופך אותם לעניים. פשוט המחיה פה באמת יקרה.

של שכר חציוני נמוך מאד

וצריכה מופרזת בלי התחשבות בהכנסה

הסיבה שאני במצב טוב

כי אני חיה ברמה הרבה מתחת למה שאני מכניסה

הרבה שנים

כדרך חיים

וככה אנחנו לא עניים. מסוגלים לחשוב על קנית דירה, מסוגלים לחשוב על חיסכון משמעותי לילדים וכו' וכו'

אני לא מגדירה אותנו כעניים, ולנו זה מאוד משנה המאות שקלים לפה או לשם בסופר.

הרעיון הוא שעדיף לשים את האנרגיות בהגדלת הכנסה ולא בחיסכון של 1000 שח בסופר

בעיניי לפחות 

עם זאת, יש תקופות שלא ניתן להגדיל הכנסה. או שבוחרים לא לעשות את זה בגלל סיבות שונות

ואז חיים לתקופה מסוימת בצמצום, והרעיונות כאן בהחלט יכולים לעזור בחיסכון.

אבל לטווח הארוך, כמובן שהכיוון צריך להיות הגדלת הכנסות

מישהי פה כתבה שהיא מעדיפה לעבוד עוד שעתיים בערב כדי לממן את המותרות בכיף (כנראה לא דייקתי אל תתפסו אותי על המילה).

אני מעדיפה להיות עם הילדים שלי עוד שעתיים ולצמצם בשרי באמצע השבוע.

גם לעבוד הרבה מדי שעות זה גם לא תמיד אלטרנטיבה טובה

זו היתה יותר דוגמא

לבאלנס נכון בין הכנסות להוצאות

שהפוקס צריך להיות על ניהול נכון ולא בזבוז אנרגיות על 1000 שח

ניהול נכון יכול להיות

1. בהגדלת הכנסה עם התנהלות נכונה

2. באיזון נכון בפניות להכנסה בין בני הזוג

3. בתכנון נכון של הוצאות כבדות (כמו דיור/ רכב/ ועוד)

4. תכנון ילודה/ מקום מגורים שתואם הכנסה

ובעיקר הבנה שההוצאות לא יכולות להיות גדולות מההכנסות

שלוקחים את ההכנסה ומתכננים ממנה מה הכי חשוב להוציא

(ולא עושים להיפך

מוצאים ואז מחפשים במה לחסוך

ואז קוראים לזה בשם הקורבני 'יוקר המחיה')

ואם כולנו נחפש את המשרות שמכניסות הכי הרבה כסף כדי להגדיל הכנסה לא יהיו לילדים שלך מטפלות, מורים, גננות. לא יהיו לך פקידים בכל מיני מקומות שאת נזקקת להם וכו'..

שמחה בשבילך שמצאת עבודה שאת גם מסופקת ממנה, וגם מכניסה לך הרבה כסף אבל רוב האנשים לא נמצאים שם ולא בגלל בחירות לא נכונות כמו מתוקף העובדה שלא כולנו נבראנו אותו דבר ועם אותן נטיות ויכולות.

כדי להתנהל פיננסית נכון

המשכורת שלי אמנם גבוהה אבל היא משכורת יחידה

ככה שזה לא פונקציה להתנהלות שלי

עם משכורת של שני עובדי חינוך למשל, תביא אותנו לפלוס של 1000 שח בחודש נניח ולא לפלוס של 5000 שח כל חודש.

אז להגיד ש1000 שח זה 'בקטנה' ולא בשביל זה צריך להגביל את הקניה בסופר, זה קצת מנותק.

זה לא סכום מספיק לפער בין הכנסה להוצאה

לאורך שנים

אם בוחרים לעבוד ב2 משרות עם הכנסה נמוכה וההוצאות משאירות רק 1000 שח

זו התנהלות כלכלית לא מיטבית

שכדאי לשנות אותה

באופן כללי כנראה שזה מנותק לדבר על התנהלות כלכלית מיטבית פה

לא בגלל שהמציאות אחרת

אלא בגלל שמציירים אותה אחרת

אבל הייתי שם בחסר

וגם באמצע

וגם יותר למעלה

אפשר לבחור מה לעשות עם החיים

הם לא נכפים על אף אחד

אבל זה לא ישנה את המציאות שרוב המשכורות בישראל הן כנראה לא המשכורת שלך. 

לפי העשירונים

אבל זו גם משכורת יחידה

וגם שהרווחתי חצי ממנה

המצב הכלכלי שלי היה תקין

ככה שהיא לא הסיבה היחידה

ואם מרוויחים 2 משכורות

מספיק להיות בעשירון בינוני

כדי להכניס מספיק לדרך חיים מסוימת

אבל אם רוצים נניח משפחה גדולה

זה אכן לא תמיד מספיק כשהמשכורות בינוניות או נמוכות 

בחרתי במקצוע מסויים ואני שלמה בבחירה שלי

אני אמנם עוד בשלב מוקדם של חיי אז יש לי שלושה ילדים אבל השאיפה היא למשפחה גדולה ואני מודעת להשלכות הכלכליות של זה.

בהתאם לבחירות האלה ההתנהלות הכלכלית שלי היא מותאמת לבחירות שלי.

אני מוציאה כסף על דברים בסיסיים והכרחיים ולא חיה חיי מותרות, ואני מאמינה בזה גם כעיקרון ולא רק מתוך כורח כלכלי.

אנחנו גם מודעים לזה שהבחירה שלנו להיות אנשי חינוך טומנת בחובה מציאות כלכלית מסויימת ואנחנו משתדלים בתוך זה להרחיב את אפיקי ההכנסה שלנו ולא להסתפק רק בעבודה אחת.

אחרי שאמרתי את כל זה, אני עדיין אגיד שחיסכון של 1000 שח בקניות בסופר זה לא דבר של מה בכך ולא משהו שאני אבטל בהינף יד או אגיד שזו עניות.

אם אני יכולה לחסוך 1000 שח בחודש לא  מתוך ויתור על דברים בסיסיים כמו פירות או חלבונים טובים אלא מויתור על - מוצרים מעובדים, מעדנים.. או חישוב נכון של כמויות וצמצום בזבוז- מה הבעיה?

למה אם קניתי חכם והצלחתי לחסוך סכום כזה זה נראה לך כעניות? כי הקדשתי עוד כמה דקות בסופר ולא קניתי בלי מחשבה?

אגב, יכול להיות שאלו ה-1000 שח היחידים שאני מצליחה לחסוך, ויכול להיות שחסכתי גם 5000 שח בנוסף ל-1000 האלה, ועדיין אני לא מזלזלת בסכום הזה כי הוא משמעותי.

ושוב, שמחה בשבילך שאת במקום ש1000 שח נראה לך שולי, אבל לזלזל בזה או לקרוא לזה עניות זה בעיני לא במקום

זה לא זלזול

גמני חושבת לצורך העניין שאם 1000 שח בסופר זה מה שמאזן משפחה כלכלית, זה לא חיים כלכליים נוחים. ועם זאת לא מזלזלת בזה.

השאלה היא האם זו בחירה לצמצמם צריכה, או כורח המציאות.

אם הייתן אומרות את זה על 100 שח הייתי מקבלת. אבל 1000 שח זה סכום משמעותי.

שאני לא מבינה למה להרוויח עוד 1000 ש"ח בחודש

זה "שווה יותר" מלחסוך אותו בהוצאות...

כאילו יש דרך נכונה להתנהל כלכלית ויש דרך לא נכונה

וכאילו אם יש "מספיק" אז לא צריך בכלל להסתכל על מחירים של דברים ואפשר לקנות בלי חשבון...

בסוף תמיד יש מה ךעשות טוב עם עוד כסף...

של עלות תועלת

כמה מאמץ לוגיסטי ונפשי משקיעים ב1000 שח

כשעושים את זה בסופר

לרוב זה לא שווה עלות תועלת

בשכר אפשר לעשות הרבה יותר מ1000 שח בפחות מאמץ

בעיניי לפחות

ולכן לחשוב שיש דרך אחת נכונה וכל השאר טועים

זה שיפוטי וגם לא נכון..

עלות תועלת נמדדת גם במדדים אובייקטיביים כמו

כמות זמן

כמות כסף

נניח לעשות שיעורים פרטיים ביותר מ1000

ובאופן כללי להסתכל יותר רחב ולא ספציפית על 1000 שח

כמו שכתבה @אמאשוני תגובה אחת למטה בצורה יפה

שיעורים פרטיים בדכ מבוקשים במקצועות- מתמ, אנגלית ולשון.

וזה לא משנה. הנקודה היא שכל הגדלת הכנסת, דורשת זמן נוסף.

אני לא נגד להגדיל הכנסה, אני פשוט לא חושבת שזה בהכרח שווה יותר מלחסוך את הכסף הזה בקניות בסופר.

כי להגדלת הכנסות אין גבול

ואם את לא תגדילי את ההכנסה ב- 1,000 ש"ח הראשונים את גם לא תעלי בהמשך בעוד 1,000 ועוד פעם 1,000 וכן הלאה.

לעומת זאת בהוצאות יש בהחלט תקרה, כי משהו חייבים לקנות בסופר, אי אפשר להצטמצם ולהצטמצם עוד ועוד.

פעם מורה אחת אמרה לי שיש לה במשכורת רכיב השלמה לשכר מינימום

וכל מה שהיא עושה כדי להגדיל את ההכנסה זה עולה בשכר יסוד ויורד בשכר מינימום

ולכן היא לא מסכימה לקחת על עצמה שום דבר בבית ספר: לא גמול ריכוז ולא חינוך וכו'

אז אני מאוד מבינה את התסכול של לעבוד יותר קשה וזה לא בא לידי ביטוי בשכר

אבל אם היא לא תגדיל את המשרה שלה היא בחיים לא תגמור עם הדרעק הזה של השלמה לשכר מינימום.

שאז היא כן תראה את הקפיצה בשכר נטו.

אין בעיה לחסוך 1000 שח על מותרות בסופר. לא שם הבעיה.

הבעיה, שאם מגיעים למצב הזה, זה יכול ללמד על בעיה רוחבית יותר של להיתלות בחסכונות קטנים שצריך "לגרד"

במקום להבין שיש פה בעיה עמוקה יותר, ו1000 שח לא יצליחו להציל משפחות מבור כלכלי ללא תכנון של הגדלת הכנסה.

אם את חוסכת 1000 שח בנוסף לכרית ביטחון רחבה יותר,

למשל אתם חוסכים 3000 בחודש ואת רוצה להגדיל את החיסכון ל4000 בחודש וזה בא לך בטוב, סבבה.

ועוד דגש, להימנע מצריכה מופרזת מתוך אידיאל ולא מתוך חישוב כלכלי, זה הבדל שמיים וארץ מבחינת האנרגיה המושקעת.

צריכת יתר היא כשלעצמה גוזלת אנרגיה. והימנעות מצריכת יתר מביאה לאיזון בנפש ואז מבחינת הכוחות יש פה רווח.

לעומת זאת הימנעות מצריכה בסופר או פיצול קניות רק בשל חיסכון כלכלי, עלולה בסופו של דבר להביא להוצאת אנרגיה, ומצוקה נפשית.

זה אולי קצת דומה לדיאטה, יש הרגלים של אורח חיים בריא שמיטבים עם הגוף והנפש,

ויש הימנעות שעושה ההיפך.

הרבה פעמים מי שעושה דיאטה באוכל מפצה על זה בעישון למשל, או אחרי תקופה עולה הכל חזרה. ומי שמפסיק לעשן, נוטה לעלות במשקל.

אז אותו דבר גם עם הימנעות מקניה רק בשל המחיר לעומת קניה כפי הצורך הנפשי והפיזי.

מבחינת המעשה זה נראה אותו דבר, אבל מבחינת האנרגיה זה שונה.

נקודה אחרת, שחיסכון ב1000 שח בסופר עלול ליצור אשליה של השתדלות מספקת, ולכן מפה זה של ריבונו של עולם.

כשלמעשה, מדובר בהשתדלות המוכרת והקלה יותר, כי היא לא מצריכה שינוי משמעותי יותר בחיים. אבל האפקטיביות שלה פחות משמעותית.

לעומת שינויים כמו הסבה, מעבר דירה, הגדלת הכנסות מחוץ למסגרת של משרד החינוך, הוראה במוסדות פרטיים, לקיחת פרוייקטים כמו קייטנות, תואר שני וכד'.

לדוגמה,

אני מכירה מורה שיש לו קורסים מקוונים בנויים ובכל הזדמנות הוא רץ עם זה ועושה כסף לא רע מהצד. בתקופות של מלחמות כבר ביום הראשון הוא עף עם הפרסום הזה.

גם בהוראה אפשר לחשוב יצירתי איך להגדיל הכנסה אם צריך.

ופער של 1000 שח בין הוצאות להכנסות במציאות בישראל מצריך את זה.

בסופו של דבר, אני לא חושבת שחיסכון של 1000 הוא בהכרח ברכה לבטלה, הוא כן סימן להסתכל רוחבי יותר ולבדוק איפה מושקעת האנרגיה לעומת התועלת שהיא מביאה.

אם המסקנה היא שבעלות תועלת זה מה שנכון לעשות- סבבה.

הרבה פעמים רק כשנדחקים באמת לקיר, אז מוצאים פתרונות יותר אפקטיביים.

שמעדיפות להתקטנן על קניות בסופר בשביל לזכות במשפחה גדולה.

אני מכבדת מאוד את סדר העדיפויות השונה שלך.

אבל זה לא הופך את הבחירה של נשים אחרות ללא לגיטימית.

והמשמעות שלה בין השאר היא צריכה גבוהה

שלא תמיד מותאמת להכנסה

זה אמנם ביטוי שמשתמשים בו בהקשרים רבים אבל מדד יוקר המחיה הוא מדד אובייקטיבי שמודד מחיר ממוצע של מוצרי צריכה בסיסיים באזור מסוים לעומת הכנסה מממוצעת באותו האזור. זה ממש לא מדד של מותרות ולא קשור להתקרבנות.

דרך אגב שמדד יוקר המחיה בודק הוצאות של משפחות הוא בודק כאלה עם מספר ילדים ממוצע, כלומר משפחה "מתוכננת".

אובייקטיבית, לפי המדד הזה, יוקר המחיה - היחס בין הוצאות בסיסיות להכנסות ממוצעות עלה מאד מאד בארץ לאורל השנים ובשנים האחרונות קפץ ממש.

אובייקטיבית, לפי המדד הזה, תל אביב היא העיר הכי יקרה בעולם. לא בארץ, בעולם. וזה כשאנחנו חיים במדינת רווחה עם תחבצ במחיר שנחשב זול, עם חינוך כמעט חינמי ועם בריאות כמעט בחינם. ניו יורק, שוויץ, מקומות אחרים שנחשבים מאד יקרים, אפילו עם כל ההוצאות שלהם על בריאות וחינוך וכו - יותר זולים מתל אביב.

לא חייבים לחיות בתל אביב, ואכן רוב ערי הארץ גם במרכז ממש לא בטופ 10 ערים יקרות, אבל בסופו של דבר יש התכתבות בין המחירים בעיר הכי יקרה בארץ לערים שסביבה, וזה משפיע באדוות על כל השאר. בטח במדינה מבודדת כמו שלנו. זו לא אירופה שאפשר פשוט להגר קצת דרומה צפונה מזרחה או מערבה מעבר לגבול ולהוזיל עלויות. אז גם אם רוב הערים בארץ לא נחשבות הכי יקרות בעולם, ישראל בהחלט יקרה. לא במותרות, בבסיס, זה המשמעות של יוקר מחיה.

האם אפשר להתנהל נכון? כן. הרבה עושים את זה, הרבה חוסכים. אם לכל ישראלי שני יש מינוס, כנראה שלפחות כל ישראלי שני מצליח להישאר בפלוס.

האם תכנון נכון וחיסכון עוזרים? ברור. אבל לא הכל תלוי בנו, ולפעמים אנשים מתנהלים באחריות אבל יש בלתמים אילוצים וכו. לא בכל דבר צריך להאשים את האנשים.

ברור שהרבה יכולים לשפר את ההתנהלות שלהם, אבל לפעמים השיפור פשוט לא מספיק. קל לומר אז תעברו דירה, אבל מה אם הקושי הכלכלי נובע מצורך במשרה חלקית בגלל טיפולים רפואיים שקיימים רק באזור יקר, ומגורים רחוק מהם לא יאפשרו לעבוד בכלל? זאת סתם דוגמא אחת. ולא תמיד יש אפשרות להגדיל הכנסה בלי לפחות להגדיל זמנית את ההוצאה עבור הכשרה, שאולי זה דבר משתלם אבל לא לכולם בכל זמן יש את הכסף הנזיל לזה ולא תמיד נכון לקחת הלואה עבור זה.

ובקיצור הנקודה שצריך לעבוד על איזון נכון בין הוצאות להכנסות ולתכנן התנהלות נכונה לפי זה היא סהכ נכונה, אבל המחשבה שכל מי שזה לא עובד לו הוא לא אחראי או מתקרבן לא לוקחת בחשבון את המציאות

גם כאלה שנחשבים בסיסיים/ באמת בסיסיים

מתומחרים גם ע"פ ביקוש והיצע

עובדה שיוקר המחיה אצל חרדים נמוך יותר

כשאנשים צורכים ממה שאין להם

המחירים עולים יותר

מתמטיקה פשוטה

אלא יכולת תשלום, שאלת המונופול וכוח צרכני.

יכולת התשלום קשורה לשכר הממוצע באזור. במקומות שיכולת התשלום נמוכה, לפעמים המחירים יהיו נמוכים. לפעמים לא,כי למשל זה הסופר היחיד באזור ולא אכפת לו להשאיר במחיר גבוה כי אין להם ברירה אלא לקנות (מכירה מקרים כאלה מחברות שגרות במקומות מרוחקים יחסית כי זה לכאורה אזור זול ואז הם גילו שלפעמים זה לא בדיוק עובד ככה והסופר שהן הכירו בירושלים היקרה היה זול יותר). כמובן גם היקר שם זה לא בשמים כי הם רוצים שאנשים יקנו בסוף, אבל ממש לא יהיה זול.

כשזה כן זול יותר זה כי יש מתחרים שמוכנים למכור בקצת פחות רווח פר פריט, אבל יודעים שזה ישתלם להם בגלל הכוח הצרכני - החרדים הם קבוצה גדולה ועושים קניות גדולות אז שווה להם להוריד קצת את המחיר כדי לקבל יותר לקוחות וקניות יותר גדולות. קצת כמו מבצע 1+1 שגורם ליותר אנשים לקנות. לא תמיד המתחרים האלה קיימים. כשיש סופר שיודע שבאזור שלו יש לקוחות שמרוויחים הרבה, או אפילו סביר, פחות תמצאי מתחרים שמוכנים להוריד מחירים. גם אושר עד באזורים מבוססים מוכר יותר ביוקר מאשר באזורים לא מבוססים.

לעשות את הקניות במקום זול זה כבר להחזיק רכב עבור זה, להשקיע כמה שעות בשבוע, דלק והפסד של שעות עבודה/פעיוליות אחרות רק כדי להגיע למקום זול יותר. לא תמיד זה משתלם. לא כלכלית ולא מבחינות אחרות.

להוריד את המחירים באזורים האלה באמת ידרוש אפס ביקוש, אבל מה זה אומר בעצם? שאנשים יפסיקו לצרוך דברים? זה לא הגיוני ולא מעשי. קל לנפנף באמירות כמו אצל חרדים זול כי הם חכמים, בפועל:

1. אני ממש לא בטוחה שזול יותר אצלם, ואני אומרת את זה אחרי שהתנסיתי ונסעתי לעיר החרדית הקרובה אליי כדי לקנות יותר בזול. חד משמעית לא היה יותר זול שם מהקניות שאני הייתי רגילה אליהן שלא נחשבו ככ זולות. גם בסופר, גם בביגוד והנעלה, גם בריהוט ותחומים נוספים. מה שזול זה אולי מכירות סיטונאיות כמו משנת יוסף, וזה לא תמיד אפשרי (דורש איסוף בזמן ספציפי וכו)

2. בגלל הכוח הצרכני, שאגב נעוץ בדיוק בעובדה שהם לא מתכננים את הילודה שלהם, החרדים מקבלים מספקים מסוימים הטבות שלא היו נותנים במקומות אחרים. למשל לקופות החולים יש מתאם קשרי קהילה עבור חרדים כי זה משתלם לקופה - בציבורים אחרים התפקיד הזה לא קיים. כך גם במקומות שיש בהם חרדים יהיו יותר יזמים שיהיו מוכנים למכור מוצרים מסוימים בפחות רווח כי זה יביא להם המון צרכנים. הם לא בהכרח יסכימו לעשות את הטריק הזה במקומות אחרים..

קבוצה גדולה

הם משפחות בודדות

שפשוט לא רוכשות מוצרים יקרים (חלקם הגדול)

כי אין להם

והם חונכו/ התרגלו/ זה מקובל

שלא קונים כשאין

וגם הילדים/ המבוגרים יותר זורמים עם זה

כי הרוב ככה

ככה נראה חוסר ביקוש

וההיצע מסתדר סביב זה

ומי שלא מכיר

קורא לזה כוח קניה של קבוצה

של הסופרים החרדיים זה להביא מוצרים בזול

כי אין מספיק אנשים שיקנו ביוקר

אז לא נורא אם לא יהיה מותגים מוכרים

אנשים יקנו מה שיש אם זה בזול

סופרים אחרים לא יכולים לעשות את זה

אנשים יבואו ולא יהיה את המותג שהם רגילים

הם ילכו למקום אחר

החרמת מוצרים במצב כזה יכולה לעבוד רק בסופרים חרדיים

בגלל צורת הקניה שלהם

ולא בגלל שמישהו אמר להם להחרים 

חלק נכבד מהקונים הם לא חרדים שם, ובסניפים מסוימים זה רוב הקונים.

מה שאת אומרת זה סיסמאות מוכרות אבל הן לא תואמות למציאות

אבל הייתי בסופר ליד הבית

אושר עד זו רשת שאמנם בהנהלה חרדית אבל לא כל הסניפים הם במקומות חרדיים והם גם מתנהלים בצורה קצת אחרת בגלל הגודל שלהם

זה לא באמת פרמטר לסופר חרדי

גרים במקומות חרדיים וקונים בסופר כזה

בכל מקרה אני מכירה בעיקר את הסופרים השכונתיים

וזה ממש ניכר

סופר חרדי

סופר דתי- חרדי

סופר חילוני

מתנהלים בדפוס מאד שונה ועם מוצרים בהתאם

לדעתי

אני גרה בעיר שיש בה המון סופרים, גם חרדים, והתחרות פה מטורפת.

הסופרים שאני קונה בהם הם גם באזורים חרדיים וגם בכאלה שלא (אזורי תעשייה, ליד הבית) המחירים תחרותיים לחלוטין כי יש עוד המון אופציות פשוט

אזזה לא בהכרח עניין של אוכלוסייה

ויש וולט, אבל התחרות לא עוזרת כי כולם מעלים מחירים.

בסוף יש סכום בסיס שלא ירדו ממנו, והוא משתנה לפי הקונים האזור (כמה שכירות וארנונה הסניף משלם, זה יכול להשתנות מאד בין שכונות)  ועוד פרמטרים.

למעט הנקודה הזאת אני מסכימה איתך. תחרות עוזרת

לדעתי הוא חלק מיוקר המחייה

תל אביב היא העיר הכי יקרה בעולם בערך אז זו פחות דוגמא לדעתי

קחי כל עיר אחרת - יש הבדל משמעותי בין ערים עם תחרות לכאלה שלא

הדבר היחיד שראיתי שמוזיל עלויות מעבר לתחרותיות זה פיצול קניות וקניה מרוכזת איפה שזול, וזה כבר משו שלא כולם עושים. וגם לא כולם יודעים להתנהל מול זה ולעתים זה אף מייקר כי זה מעלה את הצריכה

הייתי מסכימה איתך אם לא הייתי רואה בעיניים שחצי מהכיתה שלי בחרה ללכת ללמוד הוראה/ עו"ס/ סיעוד כי זה מקצועות של נתינה/ השפעה/ של אמהות.

החצי השני, גם מי שתכננה מקצועות אחרים, תמיד השיקול שך ההכנסה היה נמוך ביחס לשיקולים אחרים.

(משרה חלקית לא בגלל עניין רפואי)

גם חברות שלי למקצוע, מעטות מאוד פנו לתעשייה ששם השכר גבוה, רובן המוחלט העדיפו משרות ממשלתיות או פרטיות במיקור חוץ, או משרות פרטיות אבל קלות יותר.

המצטיינות הלכו למוסדות של המדינה שזה נהדר שבשירות הציבורי יש אנשים מוכשרים, לחשבון הבנק שלהם פחות.

בציבור הדתי לאומי, לפחות בתקופתי (לפני 15 שנה)

הייתה הסללה מובנית למקצועות לא מכניסים.

עוד לפני בחירת מקצוע, אחוז הבנות שניגשות לבגרויות ברמה מוגברת במקצועות ריאליים (מת' 5 יחל, מחשבים, פיזיקה וכד')

נמוך משמעותית מהבנים.

וגם אם נלך על העצמאיים, נשים מרגישות הרבה פחות ראויות לדרוש מה שמגיע להן וכד'.

את זה אי אפשר להסביר בשל עניינים רפואיים.

יש מבנה משפחה "מקובל" בכל מגזר שמשפיע על החלטות של הפרטים, זה בדיוק מה שנקרא הסללה.

למי שטוב צורת החיים הזאת, לבריאות.

זה לא אומר שאי אפשר לשנות משהו בבסיס.

היום אפשר לעשות שינויים בקריירה גם אחרע גיל 20, ובכלל המיחה "קריירה" היא מילה שלא מציישבת בטבעיות אצל אמהות בציבור שלנו.

על גבי זה, יש גם משפחות שבאמת מתקשות בגלל סיבות שאינן תלויות בהן. אבל יש הרבה משפחות אחרות, וזה בסדר להציג גם את הצד הזה.

יש לי חברות שלא מרגישות נעים לבקש העלאת שכר של 2000 שח, אבל כח להתחשבן על כל עגבניה, בזה הן טובות.

זה גם מה שהן ראו מהבית ולכן יותר טבעי להשקיע בזה.

כמה מהקוראות בו יכולות להעיד שהן יודעות ברמה טוב פלוס על מוצרי השקעה לעומת שהן יודעות באיזה סופר כדאי לקנות את הבשר?

הכי קל זה להגיד אני אחראית על הסופר, בעלי בוחר את החסכונות ומוצרי השקעה.

אני חושבת שבהחלטות חשובות כאלו שני בני הזוג צריכים להיות "על זה", זה יכול להסתכם בהרבה יותר כסף מאשר לתחזק פיצול קניות ל3 סופרים ולא תמיד יש את הפניות לעשות את זה מספיק טוב, ולכן צריך לייצר את הפניות הזאת.

גם בקרב חוזרות בתשובה זה ככה הרבה פעמים ממה שאני רואה

שבוע שעבר הייתי באסיפת הורים של הבת שלי, מתוך 4 אמהות שחיכו איתי - 3 עובדות בחינוך. דיברתי עם אחת. מהן שהייתה מתוסכלת והיא- "במה כבר אפשר לעבוד?"

לא חסר במה לעבוד, צריך להיות פתוחים לעוד אופציות לא מוסללות.

אבל הבחירה להיות במקום x מגיעה עם חסרונות הרבה פעמים כמו שהבחירה להשקיע יותר בקריירה מגיעה עם חסרונות

בקרב נשים חרדיות זה כבר אחרת אבל אז האיזון הוא אחר כי הבעלים פחות עובדים. אבל אני מסכימה עם הסייפא

אני מאידיאל בחרתי ובוחרת לעבוד במקצוע שמותאם לילדים שלי כי אני זו שרוצה לאסוף אותם בסוף היום ולהיות איתם בחופשים ולא להיות במרדף אינסופי אחרי צהרונים וקייטנות. כן גם יש לי נטייה נפשית למקצוע ובתוכו אני עושה את מה שאני אוהבת ותוכה. אבל אני לא מבינה למה לזלזל באמהות שבוחרות בזה ?

הרבה מהנשים שעובדות בהייטק וכו שאני רואה סביבי במרדף אינסופי ו/או מקבלות עזרה מטורפת מהסבים והסבתות שלא לומר שהם מגדלים להם את הילדים ואני ממש לא רוצה חיים כאלה.

אז כן אני מרוויחה פחות אבל מצד שני הרמת חיים שלי מותאמת להכנסה ובסוף הרבה פעמים אני וההייטקיסטים נשארים עם אותה שורה של פער בין הוצאות להכנסות כי הרמת חיים שלהם הרבה יותר גבוהה והם מעבירים הרבה מהדברים למיקור חוץ בגלל השעות המטורפות.

בקיצור ממש לא מקנאה ... ועכשיו עם הקושי להכנס לשוק אז בכלל.

זה כבר שלך

לא יודעת מאיפה את מסיקה את זה אבל אם היית קוראת אותי היית יודעת שאני בעצמי עשיתי הסבה ל"מקצוע של אמהות"  ואני גם עוזבת עכשיו מקום עבודה כי חשוב לי להיות יותר נוכחת עם הילדים שלי

אבל לא כולן חייבות להיות מורות לצורך העניין

יש מקצועות עם פוטנציאל השתכרות מעל הממוצע. ולא רק החופש הגדול הוא מדד למשרה של אמהות.

ואני נגד התפיסה שרק משרה של אמהות נכונה לכולן. גם כמה מכניסים כזוג  חשוב 

קלינאית יכולה להרוויח יפה מאד כעצמאית אם היא יודעת לגבות תשלום הוגן

גם מרפאה בעיסוק

פיזיותרפיסטית

פסיכולוגית כמובן

רופאה - השנים הראשונות קשות אבל אחכ זה הרבה יותר נוח אם לא עובדים בביח אלא בקופה או פרטי (תלוי תחום כמובן)

עוסית קלינית אני מניחה שגם, כי הן מטפלות, אבל לא ממש מכירה

לאמא אחת יתאים מבחינתה רק להיות מורה,לאמא אחרת (כמוני) זה לא עומד על הפרק בכלל עם כל הכבוד לחופשים  ואין בעיה  לעבוד בעבודה אחרת. תלוי גם כמה הבעל מעורב ונוכח ואיך את רואה את הבית שלך

השכר הממוצע לפי ביטוח לאומי היום עומד על 13.5k. זה שכר של מזכירה היום בערך במשרה מלאה ולא כזו עם וותק מטורף/ של אחות במשרה שהיא לא מלאה בבתי חולים/ של מנהלת חשבונות או חשבת שכר או מתאמת רכש עם וותק של 3 שנים. הרי דוגמה למשרות שהמון אמהות מחזיקות שעם וותק וניסיון יעלו גם מעל הממוצע, שלא נדבר על עבודות אחרות בעולמות של תארים

עורכת דין יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים, גם רואות חשבון/ כלכלניות/ יועצות מס/ נשות טיפול/ יועצות משכנתאות/ שמאיות וכו יכולות להרוויח יפה מאוד מעל הממוצע. התנאים והנוחות הן לפי התרבות הארגונית של המעסיק/ אם צברת ניסיון אפשר גם לצאת לדרך עצמאית.

עובדות איתי היום המון נשים שהשכר שלהן הוא 30+, כולן אמהות, שכירות, לאחת יש אפילו 8 ילדים (חסידית) . מהנדסות, כלכלניות, עורכות דין,  משאבי אנוש

כלל האצבע הוא בעיניי - תחפשי עבודה שאת אוהבת, תדאגי להתעדכן בשכר לפי הוותק ולעבור למקום אחר כל כמה זמן שישדרג אותך בשכר  אם את לא מתקדמת

אי אפשר לדלג על החלק הזה שבו צריך לצבור ניסיון ולעבוד בשכר נמוך יחסית בהתחלה וגם להשקיע, אבל בראייה קדימה - אם נסתכל רק על זה שהילדים לא יהיו בצהרון לעולם, השכר יישאר נמוך ושכר נמוך לא מאפשר התקדמות כלכלית כי - לא ניקח סיכון הרי אנחנו לא יכולות להרשות לעצמנו. זו בחירה. השאלה מה את בוחרת

בתכנון כלכלי קדימה צריך לדעתי להסתכל על הטווח הרחוק אם את רוצה להרוויח יפה. בתחומים מסוימים 5 שנות ניסיון שוות ערך לשיפור משמעותי בשכר ( אפילו פי 1.5 ויותר) ושיפור תנאים

השאלה מה חשוב לך ומה מתאים לכם כמשפחה

הדיון פה היה האם אפשר לבחור להגדיל הכנסה.

כשהדגש הוא על עצם הבחירה.

יש משפחות שמנסיבות החיים לא יכולות לבחור אחרת. אבל הרבה כן.

והנתונים הסטטיסטיים מוכיחים שיש יכולת בחירה, אם כי לעיתים פחות מודעת.

לכל בחירה יש יתרונות וחסרונות, ותלויה בהעדפות של כל אחד,

אבל זה לא שאין את האפשרות לבחור (לרוב)

(ואגב זה לא רק הייטק או הוראה, יש המון חוץ מזה)

ונתתי אותה כי יותר קשה לערער על צורך כזה, אבל כן, בעיניי גם הרצון להיות אמא נוכחת הוא צורך (שלא לדבר על הצורך הפיזי שיהיה מישהו שיקבל את הילדים אבל זה ניחא).

כמו שיש צרכים רפואיים

צרכים דתיים

יש צרכים משפחתיים.

במשפחה אחת האבא עובד במשרה תובענית והאמא נדרשת להיות זמינה, במשפחה אחרת יש ילד רגיש מאד שההורים רואים שהוא צריך אותם זמינים ולא מתאים שבייביסיטר תקבל אחרי ביס. במשפחה שלישית סיפור אחר.

ברור שזה ממש לא כל הסיפור אבל זה קיים וחרתה לי ההאשמה הגורפת.

לגבי ההסללה זה מורכב בעיניי. לגבי הבחירה במקצוע של אמהות זה דבר נהדר בעיניי. אני עובדת במקצוע ממש לא של אמהות (אחרי הרבה גלגולים.) וזה קשה לי מאד גם ברמה הטכנית וגם ברמה הנפשית. ואיתי עובדות גם חילוניות שרק מנסות לצאת מזה למשרה יותר מאפשרת , חלקית או משהו כזה. לא בהכרח הוראה ועבודה סוציאלית, אבל כן משרה שתאפשר לראות את הבית והילדים. ויש הרבה מקצועות שמתאימים לאמהות שמרוויחים בהם לא רע.

גם בהוראה אגב אפשר להרוויח בסדר גמור פלוס, תלוי גם כמה משקיעים בתואר שני השתלמויות,לעבוד בשכבות שמגישים לבגרות וכו.

לגבי המקצועות שבנות בוחרות אני חושבת שיותר מהכל זה חוסר הכוונה או הכוונה גרועה של בנות.

לפעמים קשה לדמיין כמה מישהו שחי לצידנו ונראה כמונו רואה את העולם בצורה שונה, אבל אני יכולה לומר לך  שאני רואה שהמון בנושא המקצועות זה ענין של היכרות והכוונה.

יש לי חברות בנות להורים עצמאיים שזה היה נראה להן טבעי להפוך לעצמאיות, וחברות אחרות באותו המקצוע שבכלל לא עלתה על דעתן האופציה. יש כאלה שגם אם הן מכירות מקצועות מסויימים, כמו רופא, הן לא רואות בהן אפשרות תעסוקה אמיתית בשבילן. מכל מיני סיבות. ולפעמים פשוט חוסר הכרות עם המקצועות הקיימים. אני יכולה לומר שכשהלכתי ללמוד בכלל לא הכרתי את המקצועות קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, ראיית חשבון, אפילו מעצבת גרפית לא ידעתי שיש דבר כזה! הזוי, נכון? ואם מישהו היה בא ושואל אותי, הייתי חושבת על זה וכנראה מניחה שיש נגיד 10 קלינאיות בארץ או מרפאות בעיסוק. ככ לא הכרתי, שלא הבנתי מה עושים בזה, למה זה נצרך, כמה זה נדרש. מעצבת גרפית בכלל לא ידעתי שיש, והכרתי דווקא את התחום, אפילו למדתי גרפיקה בקטנה בחוג, אבל לא דמיינתי שיש מקצוע כזה. בחיי שחשבתי שאת הפרסומות בעיתון מעצבות מזכירות במפעלים השונים שרוצים לפרסם. באמת בורות בתפארתה. ולצידי בכיתה היו בנות שהכירו והבינו והיה להן שיח על הנושאים האלה בבית עם ההורים ובאמת הבחירות שלהן נראו אחרת. אז בסופו של דבר אפשר לשפוט כל אחת על הבחירה במקצוע לא מכניס מספיק אבל זה קצת כמו ללכת למישהו שכל החיים שכנעו אותו שהוא ממש טיפש ושרפואה זה לחכמים בלבד ולהגיד "אבל למה לא הלכת ללמוד רפואה? זה היה פתוח בפניך ואחריותך לברר ולראות אם זה מתאים וגם להיות עם מודעות עצמית לגבי היכולות שלך" אבל קל להגיד וקשה לעשות, ובני 18 וגם בני 25 כשהם בוחרים מקצוע, בלי לדעת  איך העתיד נראה, מה חשוב יותר ופחות, ומה באמת היכולות שלהם או הדרישות למקצועות מסוימים, בוחרים לפי דברים שהם שומעים סביבם,לפי מקצועות שאהבו בביס, לפי ההכוונה שקיבלו לשירות הצבאי/לאומי ומקצועות שנחשפו אליהם. לא כולם שווים בבואם לבחור מקצוע, ובמקום לשפוט את הבחירה במקצוע משפיע כדאי פשוט לזכור בבוא היום ללמד את הילדים שלנו מה יש ואיזה שיקולים חשובים, כי הסבת מקצוע בהמשך היא קשה מאד אם בכלל אפשרית. בסביבה הקרובה שלי יש לפחות 3 אנשים שרוצים לעשות הסבה מקצועית אבל אין להם את הכסף ללימודים כאלה והם גם צריכים להכניס סכום מסויים עבור ההוצאות בבית ולכן הם ממשיכים בעבודות בשכר נמוך כדי שהילדים שלהם יוכלו להמשיך ללמוד בגן לדוגמא. ומדובר באנשים מאד מאד חסכנים.  

לגבי הסוף והצורך במודעות כלכלית ויכולת לבקש העלאה מסכימה איתך מאד

אני לא חושבת שנכון לקרוא לזה צרכים אלא רצונות.

לגבי המקצועות, אני לא שופטת אף אחת שבחרה מה שהיא בחרה,

אני שופטת אותנו כציבור על חוסר המודעות, בדיוק כמו שפירטת וכתבת.

ואני חושבת שחשוב להסביר את ההשלכות לדור הצעיר יותר שעוד שוקל את הכיוון התעסוקתי שלו בלי לייפות.

יתרונות וחסרונות בלי סטיגמות אלא אמיתי.

ולנרמל שיקול של להתפרנס בכבוד, כמו שהציבור החרדי דוחף את הבנות לזה.

כסף זו לא מילה גסה.

אני גדלתי באווירה של "לא נעים" לעשות לביתי ולראות בזה שיקול בעל ערך, כי חינכו אותנו לנתינה ועזרה והתנדבות ועשייה למען הכלל.

(בעיני זה לא סותר ולא צריך לתרום דרך התעסוקה)

כשמדברים על בחירת מקצוע אי אפשר שלא לתת שקיפות מירבית ליכולת ההשתכרות במקצוע ולהראות אלטרנטיבות. שכל אחת תעשה בחירה מושכלת.

אחותי אחרי יותר מ20 שנה כמורה מחנכת בחינוך מיוחד, הופתעה לשמוע כמה אנחנו אחיות שלה מרוויחות, אני הופתעתי לשמוע שהיא מופתעת והיא לא מודעת לרמות השכר.

הבנות שלה כבר לומדות מקצועות הנדסה (הם חרדים)

בעיני זה פער ברמת הידע שצריך כחברה לתקן. על גבי הידיעה הזו וההיכרות עם המקצועות השונים כפי שציינת, כל החלטה היא מכבדת ומכובדת (ובעיקר לא עניין שלי)

בדיון הזה אני חושבת שזה קול חשוב לבוא ולומר שבמקרים של הוצאות שנושקות להכנסות, נכון לאתגר את רמת ההכנסה בטווח הארוך ולא לקבל אותה כעובדה נתונה, שאפשר לשחק רק עם ההוצאות.

אפשר להסכים או לחלוק, אבל לא חושבת שנכון לפסול את הקול הזה כי הוא לא תלוי בחירה.

האם זה רלוונטי לאנשים בני 40? שאלה טובה. אני חושבת שבמקרים מסויימים כן, יכול להיות רלוונטי.

לבני ה30 וה20 רוב הסיכויים שזה רלוונטי.

לדעתי בראייה מפוקחת בהתחשב ביוקר המחיה, במצב הביטחוני שמערער על היציבות של המשק, בשוק הדיור ועוד, שאני מתייחסת אליהם כאילוצים נתונים שחיצוניים למשק בית, 1000 שח בין הכנסות להוצאות זה אכן טווח סיכון שלא כדאי להיות בו מבחירה.

כל עלייה של רבע אחוז בריבית במשק מקפיצה את החזרי המשכנתא (כפי שקרה) וזה עלול לייצר סחרור כלכלי שחיסכון במנת בשרי באמצע שבוע לא יאפשר להתמודד עם זה, גם לא להוריד את כל הקרונפלקסים והמעדנים.

ולכן אם מגיעים לשאלה האם להתחשבן על סוג הבשר הטחון, אז זה סימן אזהרה שצריך גם תכנון לטווח ארוך יותר ולא רק איך סוגרים את החודש בטווח הקרוב.

וזה מחזיר לתחילת התת-דיון.

אני חושבת שיש דברים שהם רצון אצל אחד וצורך אצל השני. אבל לא קריטי להתעכב על הנקודה הזאת.

מסכימה איתך מאד מאד שחשובה המודעות. הרושם שלי שזה במקומות מסויימים כן קיים. בת דודה שלי גדולה ממני וסיפרה שאצלה בביהס בכיתה יב הביאו כל שבוע הורה אחר שסיפר על המקצוע שלו למשל, וזה מקום ממש דוסי.אז כן ניסו לפתוח להן אופציות. אבל נראה לי שבאמת העיקר זה בבית, אחרת גם שיחות בנושא יכולות להכנס מצד אחד לצאת מהצד השני. גם במקומות אחרים שמעתי שמסבירים לבנות שחשוב לשים דגש על כסף ועבודה זה לא התנדבות ותורמים גם כשמרוויחים כסף..

תמיד עדיף שיהיה טווח ביטחון. לא תמיד זה אפשרי. במקצועות שלנו ובקונסטלציה המשפחתית שלנו למשל אני יודעת שיהיה

קשה להגדיל הכנסות אז אני דואגת להוצאה הכי יציבה שאפשר, כולל משכנתא במסלולים יציבים מאד ואז גם בפער חיובי קטן בחודש ממוצע אנחנו מצליחים לחסוך סכום סביר לבלתמים. 

קודם כל את כותבת נהדר ואני ממש אוהבת לקרוא אותך.

ובאמת בציבור החרדי יש דחיפה מאוד חזקה לשלוח את הבנות ללימודים "מרוויחים יותר",

קרי תכנות, בערך 50% מהבנות החרדיות לומדות מחשבים.

זה לא בהכרח עוזר להן להרוויח יפה,

כי גם אצלנו המילה קריירה היא מילה גסה.

ותמיד בנות מחפשות את המשרות הנוחות, משרה חלקית, מקום ממשלתי, כמובן קבוצה חרדית

אז ברור שהן מרוויחות הרבה הרבה הרבה יותר מאשר מורות או גננות או מזכירות.

אבל עדיין רמת השכר נמוכה ביחס לפוטנציאל ולשוק.

אגב אני חושבת שככל שעולים בדרגה כך יש יותר גמישות ויותר קל לשלב בית עבודה.

כשהבן שלי היה במעון חשבתי על זה.

המטפלת שמקבלת שכר מינימום חייבת להגיע בשבע בבוקר לפתוח את המעון

לעומת זאת המנהלת של המעון יכולה להגיע גם בשמונה או שמונה וחצי.

וכך גם בחנות סופר או במוקד טלפונים וכו' וכו'

למנהלים יש יותר גמישות.

מצד שני הם צריכים להיות זמינים אחה"צ וערב לבעיות, תקלות ועוד.

גם אצלי בעבודה, הדרג הבכיר מגיע לעבודה לא לפני תשע וגם יכול לצאת מוקדם ולהשלים בערב אם צריך (הם לא מדווחים בכלל שעות...)

הדרגים הזוטרים שמקבלים שכר לפי שעה מגיעים בשמונה.

אבל כשמגיעה השעה שהם צריכים לצאת העט נופל להם מהיד....

לא יודעת איך להגיד לך בעדינות אבל את נשמעת פה מאד מתנשאת ומנותקת…

ההפרש בין הייטק למקצועות אחרים ( גם כאלה שנחשבים מכובדים/משכילים) הוא מטורף.

זאת אומרת שבכל תחום אחר להגדיל הכנסה באופן שיאפשר מחיה כמו שאת

מתארת זה כמעט בלתי אפשרי…

אני מאוד מתחברת לחיסכון כזה

שהוא חיסכון בלי לגעת ברמת החיים.

לעבור לקנות בסופר זול במקום במכולת זה לא שינוי צריכה, זה שינוי הרגלים.

יש עוד הרבה טיפים לחיסכון בסופר בלי להגיד לא לקנות

למשל ללכת לסופר כששבעים, להכין רשימה מראש, לעשות קניות מרוכזות ועוד

אבל לי קשה להתחבר לגישה לחסוך בסופר באמצעות לא לקנות....

אני חוסכת. משתדלת לבשל בריא. לשמור על כל אבות המזון. לא לבזבז. לקנות בזול. לחנך לתזונה נבונה.

אבל לא זה מה שקובע.

לא אני שולטת בתוצאה. לא במספרים בחשבון הבנק. לא בבריאות של הילדים. לא בביטחון שלהם. לא בשום כלום.

אני עושה השתדלות כי זאת החובה שלי. ולכל אחד זאת השתדלות אחרת לגמרי.

אבל התוצאות לא בידיים שלי בכלל בכלל.

זה קל לכתוב, יותר קשה ליישם.

במיוחד במקומות האישיים שקשים לי.

אני יכולה להרחיב, ולהסביר יותר, אבל זה העיקרון בגדול.

ולכן למשל היום לא אריב עם בעלי אם יצאנו למסעדה והוא הזמין לעצמו שתייה (כי מבחינתי אנחנו כבר יוצאים, לא להתפרע תשתה מים בקנקן)

כי הבנתי שההשתדלות שלי לשלום בית שלי כנראה חשובה יותר מההשתדלות שלי לכסף, כי כל זמן שמדובר בדברים הגיוניים- השלום והשמחה עדיפים 

כל יום יש ארוחה בשרית בערב

ודווקא היה נשמע לי מוזר שחוסכים באוכל🙈

אני ובעלי לא מתחברים לקונספט של ארוחות חלביות/חביתה וכו...

אז בעיניי ממש נורמלי

אבל אולי אני הלא נורמלית

לא נכון להשוות.

הבחירה על מה להוציא כסף, קשורה להמון גורמים ומשתנים, שאת רובם לא מפרטים כאן.

לא דומה משק בית שמרוויח 15, למשק בית שמרוויח 30

לא דומה משפחה עם ילד 1 למשפחה עם 10

לפי התפיסה שלי, ההכנסות צריכות להיות גדולות מההוצאות.

לתוך המשוואה הזו, כל אחד יכניס את סדרי העדיפויות שלו

ואם יש משפחה שמתאפשר לה גם לשמור על מאזן חיובי, וגם לצרוך פירות, ירקות ובשר כל השבוע - נהדר. זה ממש לא רע בעיניי. בריאות היא ערך חשוב.

מצד שני, בעיניי ממש חשוב לשים לב בפורום, שבאמת יש כאן רקע שונה לכל אחת.

אמירות שלפעמים נאמרות בהינף יד "אם המאזן שלילי, תגדילו הכנסות", או אמירות שמכווינות לשיטה אחת נכונה (לא אומרת שהכל נאמר בהכרח כאן, כן שדר כללי שעולה לפעמים בדיונים כאלו בעיניי), יכולות להיות מאוד מכאיבות למי שאין.

חושבת שמי שב"ה מתאפשר לו לבחור על מה הוא מוציא את כספו, צריך להודות על כך לריבונו של עולם, ולזכור שיש מי שכן צריך להתמודד עם הבחירה האם לקנות השבוע בשר או לא. לא כשאלה של פינוק, או כשאלה של שורת העו"ש בבנק בסוף החודש.

כל הדילמות האלו לגמרי אחרות בקונטקסטים שונים.

אבל רק על הילדים,ויש לי 2, הוצאתי כבר אלף. וחסרים לי מגפיים לילדה כי מה שקניתי לא התאים בסוף. וגם לעצמי קניתי בנוסף כמה דברים.

ובקיצור - תנוח דעתך. בעיניי סכום סביר ביותר האמת. ונשמע לי ממש הגיוני לא להסתובב באף מקום עכשיו אחרי לידה. ותתחדשי♥️ וכל הכבוד שעשית את זה!!! החסכון בכסף לא שווה את הבריאות

אני גם קניתי בשיין ב800 לפני שבועיים אבל מראש קניתי כמה שמלות לאירוע, בחרתי אחת והחזרתי את השאר

וגם היה רשום לי שיש לי בערך 200 נקודות

ולא הבנתי איך משתמשים בזה...

אה ויש לי עוד ילדים שיהיו בריאים שעוד לא

"מסודרים "

קורה לכם שיש ילדים שלא רוצים את הבגדים שהם ירושה מאח גדול?

מה עושים עם זה ?בגדים יפים במצב מעולה!!

כלומר אם את משתמשת בהן זהנותן עוד הנחה. לא הרבה אבל נותן

לגבי החזרה - יש אופציה של החזרה בתוך "ההזמנות שלי". אני מבקשת שליח עד הבית.

מהעונה הקודמת!

😵

היום פשוט התעצבנתי עליה, נראה אם זה יעזור 🤭

לגבי הבן שלי שמתבאס לקבל מאחיו הגדול - אני מבינה אותו כי גם אני תמיד הייתי מקבלת מאחותי.. א. מקפידה להעביר רק את מה שבמצב טוב מאוד, משתדלת שהרף יהיה אם הייתי קונה את זה ביד 2, ולא שירגיש שמקבל שאריות מרופטות ומוכתמות.. ב. מדי פעם קונה לו משהו חדש עם טיקט לא כי חסר לו, אלא כי יש פה צורך נפשי.. הבן שלי בכיתה א, בינתיים זה מספיק 🙂

בסכומים כזה לא משלמים מיסים? זה משתלם יותר מלפצל את הקניה?

אני גם הזמנתי היום בשיין. אבל הורדתי עד לסכום שהצאט אמר...

הai אמר שהמכס לפעמים הם משלמים ולפעמים לא. והסביר מה לבדוק מה כתיב. ואמר שמסכום מסוים משלמים מע"מ. אם הבנתי נכון, ואם הוא צודק. כי יש לו גם טעויות.

לפעמים הסל יוצא קצת יותר נמוך אבל המשלוח לא חינם/לא הביתה.. אז זה מתקזז תכלס

נכון לפעמים לא יהיה צריך

אבל אין שום הגדרה כזאת

והזמנתי שבוע שעבר הזמנה באלפי שקלים🙃 (לא לי אישית, לגמח.. ועדיין. הזמנה היא הזמנה)

אבל יש לי סל של 600₪ בערך מחכה לסגירה סופית

וזה רק השלמות לשני הילדים אחרי שבדקתי מה קניתי להם בסוף עונה שעברה(מליון שמלות לילדה, לא מספיק מכנסיים)

בלי דברים שלי, בלי מעיל שהשגתי, ובלי נעליים/מגפיים שהזמנו מעליאקספרס...🤭

קיצר 800 נשמע לי ממש סביר ואפילו נמוך..

קולקציות שלימות לילדים אתם מוצאות?

איך?

ניסיתי כמה פעמים ואחרי כמה כביסות זה התכווץ/הוציא צפים כאלה מהחולצה

מעניין אותי איך הולך לכן, בשביל לדעת לחסוך

תפילת ראש חודש עם הלל מוסף, אם יש לי אפשרות.

לא יותר מידי.

נוהגים לא לגזור ציפורניים.

קבוע בראש חודש אני נזכרת שצריך לגזור ציפורניים לילדים, ואז בעלי מזכיר לי שראש חודש.

לק"י

נראה לי שסריגה/ תפירה

זה מה שבעלי נוהג.

כי לא חטאו בחטא העגל

הלכה ז - מנהג נשים בהימנעות ממלאכה בראש חודש | פרק א - ראש חודש | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

לא על אי עשיית מלאכה לנשים.

בערך על מה זה עומד

תודה רבה על הפירוט🙏🙏

המנהג שלא לגזור ציפורניים בראש חודש מקורו בצוואת רבי יהודה החסיד, אחד מחכמי אשכנז שחי לפני כ־800 שנה.

בצוואתו, בסעיף מ"ח, הוא כתב:

> "לא יגלח אדם לא הראש ולא הזקן בראש חודש, וכן לא יטול הציפורניים בראש חודש".

אבל למה?

ההימנעות היא משום חשש סכנה, כלומר אזהרה שנמסרה בצוואתו של רבי יהודה החסיד. לא מדובר באיסור שמופיע בתורה או בגמרא, ואין לנו הסבר חד-משמעי לסיבת החשש. לימודי יהדות באור החסידות +1

האם זה מחייב את כולם?

* יש קהילות ומנהגים, בעיקר בקרב חלק מהאשכנזים והחסידים, שמקפידים שלא לגזור.

* מנהג הספרדים הוא בדרך כלל להקל ולגזור ציפורניים גם בראש חודש.

* מעיקר הדין אין איסור הלכתי מוסכם לגזור ציפורניים בראש חודש. אתר ישיבה +2

אגב, יש הבדל בין גזיזת ציפורניים לתספורת, ויש פוסקים שמחמירים בתספורת יותר מאשר בציפורניים.

כלומר, זו הנהגה שמקורה בצוואת רבי יהודה החסיד ולא איסור כללי לכל עם ישראל. ❤️

משתדלת להגיד הלל

אם זוכרת לא לכבס 😅

אם מצליחה אז ארוחה קצת יותר חגיגית ומושקעת מהרגיל (בתור ילדה זה היה אצלנו יום של צ'יפס ונקניקיות שאהבנו ממש, מקווה להצליח ליצור איזושהי מסורת כזאת גם בבית שלי)

וופל בלגי/ בלינצס.

אתמול הכנתי סופגניות היתה ממש חגיגה

מעדנים מיוחדים (דנונה , מילקי) בשגרה אנחנו לא קונים. רק בראש חודש

ממש מקפידים בזכות בעלי לעשות סעודת ראש חודש בשרית ואם לא בשרי אז חלבי שווה

ההפתעה לילדים

הפתעה טעימה בבוקר- לפעמים משהו מיוחד קנוי ולפעמים מכינה בלינצ'ס או משהו בסגנון..

סעודת ראש חודש- הולכים למסעדה או קונים אוכלים איפשהו בחוץ

לפעמים אם אין זמן לצאת מזמינים משהו טעים לבית

והיו פעמים שהכנתי משהו חגיגי בעצמי

לק"י

פעם פעם הייתי לובשת חולצה לבנה.

בדרך כלל לובשת חולצה לבנה.

נוהגת לא לעשות מלאכות מסויימות- לא מכבסת, סורגת, תופרת... (די דומה למלאכות שלא עושים בתשעת הימים)

למשל בחול המועד לא כותבים או כותבים בשינוי, בחול המועד לא עושים מלאכה שלא לצורך המועד, בראש חודש כולם הולכים לעבודה...

שנשים לא מכבסות

זה מתבטא בזה שבעלי לוחץ על כפתור ההפעלה חחחח

אבל תמיד אני שוכחת ולא שמה לב

ומשתדלים להתפנק באוכל טעים

כי מכונת כביסה זה לא טורח

החכמתי מקישור שהעלו פה

לא תופרת וסורגת,

לגבי כביסה פעם לא הייתי עושה בכלל, היום משתדלת להמעיט (עשיתי על זה התרת נדרים)

'הפתעת ראש חודש'- יכול להיות מעדן (לא אוכלים ברגיל) או משהו טעים אחר

לפעמים ארוחה חגיגית

היום הכנו ארוחת לביבות (וסלט ענק לרענן את כל המטוגן הזה) וקינחנו בשתיה חמה ועוגיה

לפעמים, כשמתאפשר, נוסעים בערב ראש חודש לסיבוב שערים.

ממליצה. מרגש מרגש ומחבר מאוד

וחוץ מזה רק חולצות לבנות לילדים..

והם יכולים מה שרוצים..

המון בריאות ונחת, התאוששות קלה ונעימה!❤️❤️

איזה מרגש. ממש חיכיתי איתך.

מקווה שעבר לך בטוב💓

הרבה נחת והתאוששות קלה

מזל טוב!!

הרבה נחת 💕💕

חיכית לזה כ"כ...

התאוששות קלה ❤️

התאוששות קלה ומלא נחת

תגדלו אותו בנחת

מרגש ממש!! הרבה נחת!

התאוששות מהירה וקלה!

התאוששות קלה ומהירה

מיותר

סתם עולה כסף

מלא התעסקות

אף פעם לא עובד כמו שצריך, תמיד עושה בעיות..

בחיים לא חסך ..

אם היה אפשר מרחוק היה אפשר אבל זה לא שזה עזר לרופא *לבדוק* את הילד מרחוק

בחיים זה לא עבד וניסינו מלא פעמים לאוזניים גרון נשימה ומה לא..

אותי מזה...

משתגעת מהעניין שכל ההפתעות קורות בלילה

וכל פעם זה ריצה למיון כי הרופאים בטלפונים רוצים לכסת"ח

על עצמי, בדיקת גרון בשעות הערב, ישר הרופא און ליין אמר שזה דלקת גרון וקיבלתי מרשם לאנטיביוטיקה, על הבוקר בעלי קנה.

לקטנה שלי קצת קשה לי להשתמש בזה, כי אני מרגישה שהיא חייבת בדיקה של רופא באופן ספציפי, אבל אם יהיה צריך, אני אשתמש

קניתי את זה לפני טיסה של 3 חודשים לחו"ל

תכלס לא הייתי צריכה את זה שם ב"ה

אח"כ השתמשתי פעמיים בארץ עבד מעולה

ממש בקלות התפעול ורופאים נעימים

אבל לא יןדעת אם הייתי קונה את זה אם לא הייתה את הטיסה

ממליצה ממש ממש!

הציל אותי, את בעלי ואת הילדים מלא פעמים מלצאת בלילה לרופא תורן/לחכות לבוקר/סופי שבוע לרופא שבינתיים הילד צורח.

לא יכולה לספור את כמות הפעמים שעזר עם האוזניים של הילדים.

פחות מומלץ לבדוק ראות.

אבל אוזניים וגרון עבד מצויין.

אם הילדים הייתי צריכה את העזרה של בעלי שאחד יחזיק ואחד בודק.

*** אני עם מכשיר חדש שאיכשהו המייל שאני כבר לא משתמשת בו נכנס להגדרות.

הניק החדש יותר שלי שמור במייל אחר ולא זכרתי סיסמה.

מוזר לכתוב שוב מפה

אולי תתייעצי עם מוקד נשים של הקופה דרך הטלפון?

אני בכללית, ממה שידוע לי יש מוקד אחיות ומוקד רופא משפחה אונליין..

לא משהו של נשים..

ובמוקד נשים שהייתי, חיכיתי שעתיים בשביל שהרופאה תגיד לי שהייתי צריכה לחזור לבית החולים (זה כשבאתי אחרי הניתוח)

רופא משפחה יעזור לך כאן באמת...

אולי יש אופציה להתקשר למיון נשים בבית חולים שבו נותחת?

אני מניחה שזה כתובת הגיונית לפנות אליה...

אם היה לך היפראמזיס, יכול להיות שזה עוד לא נרגע (נורמלי עד 8 שבועות אחרי הלידה)

וגם הנקה הרבה פעמים גורמת לבחילות שחולפות כשההנקה מתייצבת

בנתיים תקפידי לאכול קרקרים/בייגלה/דברים יבשים וקצת מלוחים לאורך היום, ולקחת B6 וB12 ותבדקי את מצב הברזל שלך כי ברזל נמוך גם עלול לגרום לבחילות.

גם בלוטת התריס משובשת יכולה לגרום לבחילות אז אם את עושה בדיקות דם- תכניסי גם את זה.

תודה על התשובה המושקעת

בי12 בטח חסר לי

ומאגרי ברזל היה חסר לי בהיריון ולא הצלחתי להתמיד ולקחת, והשתחררתי עם המוגלובין בסדר. זו תזכורת טובה לקחת בכל זאת… הלוואי שיעזור

תודה!

בתקופה הראשונה

חא הייתי דואגת

מציק ועובר (כותבת מניסיון)

יכול להיות גם איזה וירוס בטן שתפסת

תקפידי לשתות הרבה

ומזל טוב!

שותה מספיק?

מצליחה לישון כמה שעות?

בהנקה מאוד מאוד חשוב לאכול ולשתות הרבה ובשפע, לוקח זמן להבין מה הגוף צריך אבל הוא מדבר אלייך - תקשיבי לו

פעם ראשונה בערך חודשיים

פעם שניה - חודש

שבוע בהתחלה

לאחרונה היו לי כמה ימים מאוד הורמונליים וטיפה הכתמות, מניחה שזה סוג של מחזור.

בכולם הייתי על הנקה מלאה

והיו רק הכתמות קלות

(התקנתי אחרי מקווה- כך שלא נאסרנו אפילו)

ואז התחילו הכתמות תקופה מסויימת ועבר.

כל התקופה של ההכתמות לא נאסרנו, אבל כן היו פעמים של כמעט בגלל חוסר תשומת לב.

אם נאסרים לדעתי זה הסיפור הגדול עד שמצליחים לטבול כשכל הזמן יש הכתמות.

יותר דימומים.

וגם אם מצליחים לא להיאסר כתמים ודימומים זה סיוט

נראה לי שכדאי להתקין בשלב שהרירית דקה, שזה ממש בימים הראשונים של המחזור

כך יש יותר סיכוי שלא יעשה דימומים

אבל אם לפי שיטתכם ההכנסה לא אוסרת, אז עדיף אחרי המקווה ולהיזהר עם הכתמים

לי היה תקופה ארוכה כתמים למרות ההנקה מלאה ודי מהר התרגלתי וזה כבר לא הפריע לי כמעט

זה גם לא היה ברצף.. פעם בכמה ימים כתמים לכמה שעות

מבחינת איפה יהיה יותר טוב לתינוק, אז בעיני יחס אישי זה הכי טוב, עכשיו חברה לא מעניינת אותו בכלל, וגם בסוף שנה בגיל שנה הוא לא באמת יצטרך חברה, עוד תינוקת אחת זה נחמד אבל גם רק הוא ומבוגר זה אחלה בגיל הזה.

וגם מנסיון בגיל שנה וחצי כשכבר כן יותר מחפשים חברה היה לבן שלי מושלם עם חבר אחד (שמרתי עליהם יום בשבוע, אז ראיתי מקרוב, הוא ממש לא היה צריך יותר מזה)

וכשיש הרבה פיציים אצל מטפלת אחת אז יש לו פחות מענה, מכורח המציאות ולא כי היא יותר טובה או פחות, פשוט תינוקות בוכים במקביל והמטפלת לא יכולה לטפל בכולם במקביל.

יכול להיות שיקול לטובת המטפלת המנוסה שאולי יש לה נסיון בלהאכיל סרבני בקבוק. וגם העניין הכספי הוא שיקול...

שיהיה החלטות טובות!

עד גיל שנה חברה אחת זה בסדר

יש עם מי לשחק ולא צריך יותר מזה

ויהיה לו שם הרבה יותר יחס אישי

יחס אישי יותר שווה בהחלט את הפער. בכזה גיל חבר אחד זה מספיק בהחלט.

מחיר כפול המטפלת שהתחלתי איתה ולא מתחרטת בכלל

אם כבר מתחרטת שלא השארתי אותו גם השנה.

אם זה חברה שאת מכירה סומכת עליה הייתי הולכת על זה ( ברור שרק אם את יכולה כלכלית וכו' )