1. או סוגרים את הבית ונוסעים להורים, או שעושים רק את המינימום ההכרחי לפי ההלכה (אם זה הריון ראשון

זה בטח לא מסובך..) ואפשר מובן להביא עזרה בתשלום, או לשלב את אופציה ב' וג'.

2. בד"כ הולכים לפי ולטראסאונד ראשון, כך שכנראה הרופא צודק, חכי עוד שבועיים 3..

3. אם הברזל עושה לך רע- תדחי קצת את הבליעה שלו.

אפשר גם להחליף כדור עד שתמצאי אחד שיתאים לך יותר..

בשעה טובה!!

1) א- אם יש לך קרובים למשל: הורים, אחים וכד' ,עדיף לסגור את הבית על כל המראות שבתוכו, למכור חמץ,

ולבקש מקום אצלהם לכל החג.

    ב- לבקש עזרה אם בתשלום, ואם מעזרה ליולדת וכד', שתעשה במקומך את הדברים הנחוצים לחג .

(זכרי : אבק זה לא חמץ!!) ומה שנחוץ ביותר זה המטבח ושלא ישאר חמץ יותר מכזית!! מה שנשאר אפשר למכור,

ולאחסן במחסן סגור ורק צריך לטאטא ביסודיות את כל הבית!!

2) לדעתי כמו שאמרה לך פאז הרופא יכול לדייק יותר (ובכוונה לדייק יותר כי גם הם יכולים לטעות !) כי רואה זאת לפי האולטראסאונד!!

אצלינו נוהגים בסוף חודש שלישי לגלות להורים (במיוחד בהריון ראשון) כי אז ההריון בטוח יותר...

לכל השאר רק בחמישי.

3)יש ברזל מתוק ונוזלי שלא כ"כ גורם לבחילות (לפחות אצלי) הנקרא פריפול בררי אם זה טוב לך!! או שתקחי ביד משהו שאת מאוד אוהבת, גם בהריון. תריחי אותו קודם שאת בולעת את הכדור ומיד אחרי הבליעה תנשנשי לך את הדבר וכך פחות תסבלי !

מקווה שהקלתי עליך! ומברכת אותך שתעברי את התקופה הקשה!! בד"כ עובר בסוף השליש הראשון...

והמשך הריון קל שבסופו תצאי בידיים מלאות !

איך מתמודדים עם פסח, כשהשבוע צריכים כבר ללדת, ואין כח אפילו להתחיל, וכשנחזור מהבית חולים עם חבילה+ הילדים שבבית, ישאר כבר רק שבועיים- ואישה לאחר לידה בלי כח... מה עושים? אין אפשרות ליסוע.

באמת כדאי לבדוק אם קיימת אפשרות לנסוע בכל זאת לכל פסח באופן כלשהו.

אישה 6 שבועות אחרי לידה צריכה לנוח, ולא לנקות את הבית באופן יסודי.

המנוחה הזאת חשובה מאוד להתאוששות מהלידה, וחסרונה יורגש לאורך זמן רב. 

אם לא, מנקים את המנימום הכרחי, ולוקחים עזרה בתשלום, והבעל יצטרך להפנים שנקיון פסח השנה באחריותו, אם הוא רוצה אישה בריאה.

ואת מרותקת לכיסא גלגלים. פשוט אין שום אפשרות שתכיני את הבית לפסח. אותם פתרונות שהייתם נוקטים במצב כזה - לכו עליהם הפעם. תודה לה' שהפעם זו שבירת-רגליים נוחה שלא נוחתת בהפתעה אלא יש לכם זמן לחשוב מראש איך להיערך אליה...

מה עושים אם בנוסף לכך הבעל הולך למילואים ואין מי שיעזור לעשות פסח,

והמילואים מסוף אדר עד כמע סוף ניסן. תודו תאריכים מוצלחים...

אישתי אחרי לידה, אני לא יכול להגיע למילואים!

כן, אישה אחרי לידה זאת סיבה שעבורה מגיע לו פטור ממילואים.

בכל מקרה, מהלידה ועד שבועיים לאחריה מגיע לו חופש ממילואים, ובעזרת נחישות ואסרטיביות הוא יוכל להשתחרר מהמילואים האלו לחלוטין, ויזמינו אותו למילואים בפעם אחרת.

שפורמלית מתחילת תשיעי ועד 24 שעות אחרי הלידה יש לו פטור אוטומטי (אנחנו שלחנו פעם אישור של רופא נשים שהמילואים נופלים בתשיעי, וקיבלנו את הפטור). מעבר ל24 שעות - לדעתי זה לא בחוק, אבל מן הסתם לא ידקדקו איתו...

חופש אחרי לידה של אישתו

קשה לי להאמין שחייל מילואים מקבל פחות מכך.

ואם המפקד מפרגן אז יותר...

בהריון השלישי שלי בעלי היה אמור לצאת למילואים לחודש בדיוק מתחילת תשיעי ועד סופו.

שלחנו אישור של רופאת הנשים שנכנסתי לתשיעי בתאריך האמור והוא שוחרר מכל המילואים.

ונראה לי בעלי ובעלך עושים מילואים יחד כי גם שלי יוצא שבוע הבא ועד ערב החג...

אני בהריון ראשון חשבתי לא לספר להורים עד חודש שלישי.

יצא לי כמו אצלך והיינו בליל הסדר אצל ההורים בשבוע 6-7 בערך.

אמא שלי ישר ניחשה שאני בהריון ונעלבה שלא באתי לספר לה איך שגילינו.

הריון ראשון זה נושא רגיש אצל אמהות

אני כאשה שעברה הריונות יודעת הרבה פעמים לזהות אשה אחרת שנמצאת בתחילת הריון, לפעמים בשלבים מאד מאד מוקדמים וסביר שאמא תזהה את זה אצל הבת שלה.

בהריונות הבאים סיפרנו באחת הפעמים הראשונות שראינו אותם אחרי שגילינו הריון.

במיוחד כמוסות (הצילו אנטיביוטיקה...). אני לוקחת ברזל בסירופ פריפל-3 של כצט

אני מכירה את המצב הזה, ככה הייתי בשנה שעברה לפני פסח.

לדעתי -

1. לנקות כל יום קצת!!! כשמחלקים את זה ככה, זה לא לוקח כל כך הרבה זמן. כל יום כמה זמן שאת יכולה, אם תתחילי מהיום אבל כל יום בקביעות,א ני מאמינה שתוכלי להצליח לגמור (אני לא יודעת איזה גדול בית יש לך, אבל כל יום משהו), ברור שהרעיונות שכתבו לך אפשריים, אפשר לעשות את המינימום, אבל לדעתי זה עושה תחושה טובה שהבית נקי ומסודר (אוני לא כזאת מסודרת...). תנסי להתחיל כבר היום כל יום קצת.

2. מתי לספר להורים? שאלה טובה, לדעתי זה משהו מאוד אישי, וכל אחד מתי שהוא מרגיש. אני תכננתי לספר בזמן מסויים, ואז הייתי אצל ההורים שלי, ופשוט הרגשתי שאני לא יכולה לא לספר, אז הרמתי טלפון לבעלי וכמובן ביקשתי את רשותו לספר - והוא הסכים, אז בסוף סיפרתי די מוקדם... (אולי שבוע 7, אולי 8 לא זוכרת). אבל הכי חשוב זה שזאת תהיה החלטה שלך ושל בעלך ביחד - מתי לספר, ואיך לספר. (לדוגמא יש לי חברה שאמרה לי שאם הם יגידו להורים שלה בטלפון הם ממש יעלבו, אז הם הזמינו אותם או באו אליהם וסיפרו להם, צריך לחשוב איך זה נכון..)

לדעתי כדאי שתלכי לפי הרופא שראה את העובר (אלא אם כן הוסת שלך מאוד מסודר, ואז את יכולה להתלבט...)

3. אני לא הייתי צריכה ברזל בהתחלה, אז לא יודעת. כשהתחלתי לקחת ברזל לא כ"כ הפריע לי, רק גרם לכאבי בטן חזקים. תנסי להחליף כדור. או - תתיעצי עם רופא/אחות.

בהצלחה!!

לספר להורים כמה שיותר מוקדם.

אני זוכרת שבהריון הראשון סיפרתי בתחילת שלישי, וההסתרה  לקחה ממני המון אנרגיות נפשיות- לא ממש ידעתי מה לעשות... וגם הייתי נראית רע ואמא שלי נורא דאגה, וכשסיפרנו היא ממש לא הבינה למה נתתי לה לדאוג לי ככה ולא סיפרתי שאני בהריון.

מאז- אני מספרת ממש מיד- זה כ"כ כיף! אמא יודעת, עוזרת במה שאפשר, מעודדת בתקופה הראשונה, יש למי לקטר....

לגבי פסח- תעשי לעצמך רשימה מפורטת- איפה יש בטוח חמץ וחובה לנקות, טור שני- איפה כדאי לנקות, וטור שלישי- איפה לא חייבים אבל הייתי שמחה לעשות. וליד כל דבר תכתבי מתי הכי מוקדם אפשר לעשות אותו- וככה תהיה לך תמונה ברורה של מה שחייבים לעשות. בד"כ הלחץ והתחושה הרעה באים יחד עם הבלגן בראש. כשזה מסודר יותר קל לראות שהשד לא נורא כ"כ, ואפשר  בהחלט לעשות את זה. (או שבעלך יעשה... הפיתרון המועדף)

ממש שכנעתי את עצמי. אני הולכת לעשות לעצמי רשימת מטלות.

תנסי להגביר צריכה של מזונות עתירי ברזל. אגוזי ברזיל, אגוזי מלך, שקדים, טחינה, וכד'.

בהריון האחרון כמוסות הברזל לא כ"כ עזרו לי, והגעתי לרמה די נמוכה- 10. התחלתי לאכול כמה אגוזי מלך כמה פעמים ביום ולהפתעתי הגעתי ללידה עם 12.2, רמת ברזל שמעולם לא סיימתי איתה הריון.

אבל גם זה בכמוסות.

אני מצטרפת לממליצות לנסוע. אנחנו עשינו זאת דווקא בתחילת תשיעי, אחרי שכבר הורגלנו לחגוג בבית. פעם ראשונה סגרנו הכל-ניקינו חמץ גמור, ומה שהספקנו. זו הייתה חוויה מכוננת-לראות כמה מעט באמת היה חייב לנקות.

שנה שעברה הייתי ב"ה במצבך ובאמת לקחנו עזרה בתשלום-היה שווה כל שקל!! בכמה שעות גמרו לי סלון+ חלק גדול מהמטבח.

השנה אין תירוצים, ועדיין מפחיד אותי הפסח הזה....

וגם אני חושבת שכדאי לספר להורים מוקדם יותר.

תרגישי טוב, הרבה ברכה ושמחה!!

שמדובר במזון ., עדיף לא לצרוך אותם שעתיים לפני ואחרי.

אשריך על ההודיה לה' יתברך

1)פסח- אם אתם בעיינן אולי תוכלו 'לסגור את הבית'למשך פסח ולהתנייד בין ההורים/טיולים?

2) לספר להורים- ברגע שאת והאיש שלך מרגישים שנכון לספר. יש כאלה שמספרות בהתחלה ויש כאלה אחרי שלושה חודשים.. מתי שתרצי!

3) ברזל- לפעמים זה באמת גורם לבחילה אבל אם את רואה שבאופן תדיר הכדור לא עושה לך טוב- תבקשי מהרופא מרשם לברזל אחר, יש שלל סוגים.

ברכה והצלה בכל מעשה ידייך

אני הקפדתי לקחת את הברזל באמצע ארוחה בשרית/ פרווה, אחרי שכבר אכלתי בערך חצי מהאוכל, ונשאר לי עוד חצי.

אחרת זה היה גורם לי להרגשה לא טובה והקאות. (לא הספיק לי לאכול עם הברזל משהו קטן כדי שלא יהיה על בטן ריקה)

שקונים בחנויות טבע, הוא נורא יקר אבל מעולה - פלוריוטל

חיממתן את ליבי (אני האנונימית פתחתי כינוי חדש  על מנת לכתוב פה יותר ) 

וזה בדיוק מה שגורם לו להרביץ.

תחשבי שהוא רוצה לתקשר, לקחת משהו, או כל דבר. אבל אין לו את השפה וזה יוצר תסכולים אז הדרך שלו להביע את עצמו זה להרביץ.

תנסי לעבוד חזק על תמלול. הוא בבית אוכל בננה תגידי לו הרבה פעמים - ב נ נ ה . תוך כדי שהוא רואה, נוגע, טועם. לשבח כמה שיותר חושים.

לכל פעולה לתת תמלול, לחזור על זה המון.

להראות לו בספרים תמונות של חיות, אוכל וכד'.

זה שלב מאוד מתסכל אבל פתאום יתחיל להגיד עוד מילה ועוד אחת... זה ממש מתוק. גם שיום אברי גוף עם שירים ותנועות. 

אני גם לא בטוחה מה תינוק בן שנה וחצי מרגיש

אבל כן הכאיב לי ההתעלמות

זוכרת בעבר כשילד אמר לי שרוצה מאוד להיות משהו

גם כשהיה נראה לא הגיוני

פניתי לגננת ושאלתי אם אפשרי

תמיד היו נענות בשמחה

פה זה היה ככ מוזר

בדיוק הדבר הראשון שאמרתי להם

שאולי זה בגלל שלא מדבר וכן רוצה ליזום קשר או להביע משהו

ומגיע לתסכול

אמרו לי שהוא לא היחיד שלא מדבר בקבוצה 

ואפחד לא מרביץ כמוהו מיוזמתו

כן מחזירים אבל לא יוזמים

(במאמר מוסגר מרגישה שהוא קצת שקוף שם

ואולי גם הוא מרגיש ככה ורוצה יותר תשל 

במיוחד שבבית מצליח לקבל הרבה

אבל אולי הרגשה שלי...)

האמת שלא יודעת מה לעשות

מקליט העלה שהמנהלת עצמה מסיתה את המטפלות ולילד יצא של של אלים.

אגב, ידיים זה הרבה פעמים קריאה לעזרה.

בקשה לתשומת לב.

אותו דבר קרה לי עם רשימת אבא של שבת, הילד לא היה חודשיםםם.

הוצאתי באמצע שנה (בעקבות ההקלטות) ולא מצטערת לרגע.

ילד שלא נכנס לסבב אבא של שבת, זה ילד שמתעלמים ממנו.

הוא לא מרגיש שהוא לא בסבב, אבל זה סממן ורמז להתנהגות אחרת של המטפלות.

לא זוכרות אותו גם במקרים אחרים, הלב שלהן לא פנוי אליו.

לא חייבת להקשיב לי בכלל, כתבתי מניסיוני בלבד שהוא לא טוב.

מאז אני רק עם הקלטות.

בהצלחה מכל ליבי 

לק"י

מציעה לשוחח איתה ולראות מה יש לה להציע.

וגם לקבל את זה שזה הגיל, וצריך להשגיח כמה שאפשר. אבל לא תמיד אפשר למנוע...

בקשר לקבלת שבת- זה באמת מוזר. לא בטוחה שזה מפריע לו אבל...

אולי כמו שהציעו לך תבקשי תאריך, ותגידי שאת רוצה לקנות מראש מה שצריך.

אמרה שהיא תלך לבדוק מה קורה שם..

יש עוד מישהי מעבר?

אני גם לא רוצה שיצא לו שם של "המרביץ"

לגבי המילים שלו - אולי כדאי לפנות לרופא ילדים להתייעץ או לפנות להתפתחות הילד. ברור שילד שמתקשה לדבר הוא ילד מתוסכל. זה לא בהכרח מתבטא במכות לאחרים, יכול להיות הרבה בכי וצרחות. אבל כשידבר בטח יהיה קל יותר בלי קשר.

לגבי המעון, זה כבר סוף שנה, לא יודעת אם הייתי מוציאה עכשיו, אבל לשנה הבאה הייתי מחפשת אולי מקום אחר. הקטע עם האבא של שבת מאד מוזר, זה שאין שקיפות, מתנהלות בהתחמקויות, לא סיפרו לך בכלל שהוא מרביץ בצורה מסודרת עד לא מזמן. אם זה ככ משמעותי כמו שהן מתארות למה זה לא שוקף לך עד עכשיו? ומה עושים כשזה קורה? מעבר לזה שילדים מחזירים לו.

גם מצידי

חשבתי לעצמי שמה נטפלתי לדבר ככ שולי

ואולי רק לי זה מפריע ולתינוק לא

ומצד שני

גם אני לא קיבלתי תשובה מה הן עושות הוא מרביץ

רק חזרו על זה שאני חייבת לדבר איתו...

ומצד שלישי והכי חשוב

כשמגיע בבוקר

וכשאני מגיעה  נראה שטוב לו שם

לק"י

זה תינוק....

הן צריכות בזמן אמת לתת מענה, למשל- לעשות איתו יחד "טובה" לילד שהוא הרביץ לו, לדאוג שיהיה קרוב אליהן בזמני משחק וכו'.

אני שוב מציעה לדבר עם המנהלת, ולבקש שהמדריכה תבוא לראות אותו, ואחר כך תדבר איתך.

יכול להיות שיש כן איך לעזור לו להתבטא.

אז אולי אין כינים?

הבת שלי הייתה מעל 3 שנים עם כינים...כן כן....

מה לא ניסינו?

כל מקלחת טיפול, עם ובלי חומרים, אספנו לצמה, שלחנו עם תרסיסים . מציינת שיש לה שער ביסלי מסולס  שזה עוד יותר מקשה על ההוצאה של הכינים והביצים. 

עד שעשיתי קצת בירור והגענו למסרק ,שיבורך מי שהמציא אותו.

זה כלל לא קשור לאיזה חומר את שמה.

את פשוט צריכה להשתמש במסרק הזה ובגלל צפיפותו, הוא גורם לסילוק כל ביצי הכינים (שזה למעשה הגורם המכריע להמשכיות שלהם!)

קניתי את המסרק הזה ,בתוספת חומר ששלחתי אותו לפני לבית ספר ללא שטיפה.

תקשיבי, אחרי שבוע של שימוש, אין כינים ברוך השם כבר שנה וחצי !!!!!!!!

קוראים למסרק ASSY 2000

אני חפפתי לה עם שמפו רגיל, אחר כך מרחתי את החומר וסירקת עם מברשת רגילה כדי להתיר קשרים ולמנוע כאב לילדה, אחרי כך מסרקת עם המסרק כינים וזה וואווו.

טיפול שמרני אחר כך פעם פעמיים בשבוע עם המסרק לא חייב עם חומר אפשר מרכך שיער ואז לעבור עם המסרק ולוודא שאין ביצים... 

בהצלחה !

אבל עדיין לא מוצאת כינים, אולי אני לא בודקת טוב

כי כשאחות שלי בדקה לה בעבר היא כן מצאה כינים.

יש חומר שגורם לשיער להיות יותר קל לסירוק?

לק"י

את מסרקת מכל הכיוונים?

צריך גם הפוך, גם מאחורי האוזניים.

לא שוטפת שיער

ומסרקת עם המסרק ככה

ואחר כך שוטפת

מוציאה על גבי מגבון את כל מה שיצא מהשיעור במשיכה 

היה אצל אחד הילדים שלי. השתמשתי בשמן אמבטיה של לה רוש פוזה, עזר מאוד.

אצלי רגישים במיוחד בעונות מעבר

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

דר אינה ויינשטיין -אלעד

דר שיר גרובר-פתח תקוה

מהממות סבלניות ורגישות מקסימום.

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

השתמשתי בערך 4 שנים ,לא מכירה.

אולי דלקת בשתן? או פטריה?

תתייעצי שיחת טלפון עם רופאת נשים שלך .

לגבי המניעה ממש מבינה .  אסור לי הורמונים מכל מיני סיבות אז משתמשת בנרות לא בזמן ביוץ ומתפללת להשם שהכל יהיה בסדר..

אין לי ברירה הכל לא עושה לי טוב 🫣

בהצלחה (:

ללכת פיזית זה לא יקרה

אני ממש מפחדת וחוששת

בטלפון הם פחות יכולות להזיק

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.

בהצלחה ממש!!

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

אבל כן תנצלי את הזמן שהקטנה ישנה, כדי לישון גם.

שעליו מקפידים באדיקות.

הכי טוב שזה יהיה חדר השינה שלכם - להקפיד שהוא יהיה תמיד סגור, בצורה כזו שהילדון לא יוכל להיכנס.

(אצלנו אם אנחנו שוכחים לסגור - אנחנו מגלים אחר כך מזכרות בכל הבית, שהקטנה פילחה מהחדר... אבל היא עוד יחסית סבירה - כשהתאומים היו בסביבות גיל שנתיים הם היו משאירים חורבן בחדר... היו חודרים אליו עם הבימבות שלהם, מקשקשים, הופכים דברים, ואז כשהייתי נכנסת ומגלה אותם - הם היו מיד עולים על הבימבות ובורחים משם כמו אופנוברים🤭)

זה מבאס ששאר הבית לא יהיה נקי ומסודר, אבל לפחות יהיה לך מקום לנוח בו...

שתחילת הריון זה זמן להרגלים חדשים... אולי זמן להביא עוזרת או משהו שתסדר, או שבעלך יעשה את זה.

ולגבי הילד- יש לו משחקים שמותאמים לגיל שלו, בסוג ובכמות?

אצלי כשהיה עודף משחקים, או כשהם היו מבולגנים מדי ולא כל אחד בקופסה משלו או לא מתאימים לגיל הילדה בילגנה הרבה יותר, וכשהמשחקים מותאמים משחקים הרבה יותר זמן ובכיף.

ואפשר גם לתת לו דברים להפוך שיתאימו לך- קופסה מלאה בחפצים גדולים, ארון של פסטות וכאלה נניח לי לא אכפת שהילדים יהפכו כי זה קל לסדר. כאלו דברים.

ואז את הולכת לטכנאית שזה מה שהיא עושה ואין לה מושג למה א צריכה את זה,

היא עושה בדיקה ומביאה לך תוצאות להביא לרופא,

ואז אין את הפדיחה..

אבל באמת שלא חושבת שיש מה להתפדח. הגיוני ונראלי שהם רגילים לקבל בקשות כאלה.

מתרחבת מגודל של מיטת מעבר למיטת נוער רגילה, בהתאם לשלב.

עולה סביבות ה600 אם אני לא טועה, בלי מזרון

אנחנו קנינו ביד2 מיטת יחיד פשוטה מעץ ושמנו אותה בין המיטה הזוגית לקיר. אפשר לקנות מעקה לצד השני אם אין אפשרות להצמיד לקיר. אצלנו לא היה צורך לחבר את המיטות עם איזשהו חיבור כי היה ממש צמוד אבל אולי אפשר עם אזיקונים לחבר בין הרגליים של המיטות כדי שיהיה יותר בטיחותי.

היה מאד נוח לשכב לידו, להניק ואז לחזור למיטה שלי. 

לא יודעת אם בטיחותי או לא, אבל עשינו את זה תקופה.

מידה 2-2-