את יושבת לידה?
זה יכול לקחת גם חצי שעה ויותר עד שהיא תירדם.
תדמייני בים כמו שיש גל, מכניסים את הראש ונותנים לגל לעבור, לא נילחמים בו.
מ20:30 תנסי ליצור אווירת שינה, מקלחת מרגיעה, תתקלחי בעצמך גם שיהיה לך יותר נעים סוף היום.
המטרה שהיא תירדם בלי מלחמות, ובלי לחשוב עם זה הרגל בריא או לא.
מה שעובד, עובד.
גם אחרי שהיא תפסיק לישון שנ"צ היא תהיה משובשת קשות,
אבל אז היא תתרגל, ותוכלו ליצור סדר יום נורמלי והרגלי שינה.
לגבי השינה בסלון, את מטרימה לה את התהליך?
תנסי להסביר לה כבר קודם מה הולך להיות ושאת יושבת לידה, ולא קמים.
ולהרפות מהרצון שהיא תירדם מהר ובקלות,
יש ילדים שלוקח להם זמן.
כל ילד והצרכים שלו.
במיוחד כל עוד "נכפה" עליה הרגלי שינה שלא תואמים את הצורך הטבעי (השנצ במעון)
אין טעם להתחיל תהליך עומק. לעשות תהליך כזה דורש הרבה יותר אנרגיות מאשר לשבת לידה שעה כל ערב,
ועד שתראי פירות, היא כבר תסיים את המעון ושוב הכל ישתנה.
שימי לב אם במעון היא מאריכה את השנצ בגלל שהיא הולכת לישון מאוחר, לא עשית בזה כלום שדחית את השינה מ19:30 ל21:00. זה טריקי.
זה מאוד קשה לעקוב על זה, כי לא תמיד אומרים את האמת. מבטיחים תילי הבטחות ובפועל כלום. רוב המטפלות יעדיפו "לגנוב" ככל האפשר יותר זמן שהילדים ישנים, לכן רק הפסקת שנ"צ לחלוטין פותרת את הבעיה הזו.
אגב עם הבן שלי, בגלל שהיה לנו ככה יותר משנה, הרגלנו אותו בסופ"ש לא לישון צהריים ואז לפחות שישי-שבת היה לנו טיפה זמן לעצמנו ולזוגיות.
בשאר השבוע, פשוט יצאנו איתו, לא הייתה ממש ברירה אחרת.
הקטע שבגלל כל הסגרים/ מלחמות
היו לו תקופות של רצף בבית.
גמלנו אותו משנצ, שזה תהליך בפני עצמו.
הסדר יום שלו התארגן, ובמעון שוב השכיבו אותו לישון והכל התחרבש שוב. ככה כל פעם עד שנגמרה השנה.
כן, ראינו כוכבים, הייתה שנה סיוטית מהבחינה הזו שלא היה לנו זמן לדברים אחרים והיינו כבולים לסדר יום המחורבש שלו, אבל גם זה חולף.
את כבר יכולה לראות את הסוף לפחות.
