אם אני לא טועה- מתי שהוא בחודש חמישי או שישי.

אבל לא יודעת באופן מדויק.

תחפשי אולי באינטרנט, או שיש פה בנות שיודעות יותר...

 ,

(ההודעה הקודמת נשלחה בטעות לא שלמה)

לפי החוק היבש צריך להודיע עד שבוע 20.

הבנתי שנשים שעוסקות ברפואה או סיעוד,או נשים שעלולות להיחשף לקרינה

או חומרים מסוכנים צריכות להודיע על הריון בשלב מוקדם יותר בשבוע 12.

את המידע הזה שמעתי מזמן אז כדאי לוודא את החוק.

מה שחשוב הוא שיהיה בשעה טובה.

כל עוד אין משמעות לעובדה שהיא בהיריון(כמו שאמרו לפניי, אסור לה להיחשף לקרינה/לעבוד לילות וכו'), האישה חייבת לספר רק בחודש חמישי. לפני כן זה ממש לא חובה. 

מה שכן, חשוב לדעת שלמעסיק אסור לגעת בך לרעה- כלומר, אסור לו לפטר אותך או להוריד לך באחוזי המשרה. ובתנאי שיש לך ותק של חצי שנה בתפקיד. גם לפני כן אסור לו לפטר אותך בגלל ההיריון אבל הוא עלול למצוא "סיבות" שלא קשורות להיריון, ולהגיש בקשה למשרד התמ"ת שיאשרו לו לפטר.

הכי חשוב, זה להשתדל לא לתת לו סיבות לפטר- למרות הקושי הפיזי, להשתדל להיות עובדת טובה ומסורה, שיתן לו תחושה טובה ממך, כי יש בנות שאיך שנכנסות להיריון מתחילות לזרוק בעבודה כי הן יודעות שאי אפשר לפטר אותן וחבל, כי הן פוגעות גם בעצמן (כי אחרי שתעבור תקופת הצינון שהוא חייב להחזיר את העובדת לעבודה אחרי חופשת לידה הוא פשוט יפטר אותה) וגם בנשים אחרות- שמעסיקים לא רוצים להעסיק נשים בגלל הדברים האלו.

ב"ה אין לי את הפחד שהוא יפטר אותי, כי לוקח לו לפחות חודש להכשיר כל עובד לעבודה והוא שונא שעוזבים את העבודה על ימין ועל שמאל אבל פשוט לא בא לי לספר, זה נראה לי מזה מביך לבוא לבוס ולהגיד לו שאני בהריון...

הוא עלול לקבל את זה בצורה לא נעימה...(למרות שיסבירו לו כמובן שלא היה לך נעים..)

כשאני סיפרתי לבוסית שלי זה היה ממש מוקדם כי היה אפשר לראות עליי (הקאתי מלא, גם בעבודה), וממש התרגשתי ובכיתי קצת אפילו...חח

הקושי הוא די מובן, ואולי באמת כדאי להמתין עם זה קצת, מקסימום תסבירי אח"כ שחששת להיריון בשליש הראשון. אני מאמינה שכשתשבי מולו זה פשוט יצא ממך בטבעיות...

בהצלחה! 

לחכות עד סוף חודש שישי ואם עד אז הוא לא יעלה על זה מעצמו להגיד לו בטבעיות שעוד שלושה חודשים אני צריכה ללדת בע"ה, השאלה אם הוא לא יתעצבן עלי שמבחינת החוק הייתי צריכה להגיד יותר מוקדם? האמת שיש איתי עוד עובדת שהוא עלה על זה רק בחודש שביעי ולא כעס אז אני חושבת שאין סיבה שהוא יכעס ולכן אני לא ממהרת, אלא אם כן אני יראה חוק כתוב ואז אני יחשוב שוב

הוא צריך עכשיו למצוא לך מחליפה! מה פתאום לחכות עד שהוא ירגיש? ואני מדברת בתור אישה של מנהל, שאחת העובדות עשתה לו את זה בערך (הודיעה באמצע שישי), ויש לה תפקיד שבהחלט צריך זמן למצוא מחליפה (מתאימה). משהו כמו גננת אבל יותר מורכב. אני לא יודעת מה המקצוע שלך, אבל זה נראה לי לא פייר. יש חוק.

לדעתי מכל הבחינות כדאי לך להתגבר ולהודיע בזמן, ובע"ה הוא רק יאחל בשעה טובה ולא יכעס (על מה לכעוס? הודעת בזמן. מספיק זמן כדי למצוא מחליפה ולהכשיר אותה חודש..)

ב"הצלחה רבה!

ובשעה טובה

כדאי לספר בשלב מוקדם יחסית משום שהמעסיק יכול לקלוט שאת בהיריון לפני שתספרי לו (ואם הוא ממין נקבה אז סביר שזה יקרה..) ואז הוא יכול לפטר בטענה של "לא ידעתי"..

ועוד דבר- לשמור העתק של ההודעה הרשמית על ההיריון כדי למנוע סיבוכים אח"כ (שלא יהיו בעז"ה)

אלו המלצות שקראתי באינטרנט, לא התנסיתי באופן אישי בהתמודדות כזאת אבל הן נשמעות לי הגיוניות

בהצלחה

למנהל כבר בשבוע 7 כי פשוט לא הרגשתי טוב ולא רציתי להמציא תירוצים למה אני לא באה לעבודה...

שאסור שיוודע לבוס מגורם אחר חוץ ממך.

ב"ה בסוף הוא בעצמו עלה על זה, אמנם הוא אמר לי שלפי החוק צריך לספר למעביד מחודש חמישי אבל אמרתי שאני בחמישי...

אני לא מבין אתכן,

בהנחה שמדובר על בנות דתיות, ואולי הבוס גם דתי.

למה להביך אותו?

הוא לא סתם עוד עובד, הוא צריך לדעת מה קורה לו במשרד / בית ספר / מפעל  וכו'..

אז אם הוא בא ואומר לך

אם זה בשלבים התחלתיים אז זה ממש לא יפה שהוא מסתכל לך על הבטן.

ואם זה כבר בשלב מתקדם שכולם רואים אז הוא יוצא אהבל.

מה הבעיה לשלוח מייל כזה?

שלום,

רציתי לבשר לך שאני בהריון, תאריך הלידה המשוער הינו...

אבקש ממך לא לספר על כך לשאר העובדים.

טוב, בכותרת הייתי קצת קיצוני בשביל לזעזע, אני לא חושב שאת לא בן אדם, רק רציתי להפנות את תשומת הלב לצד השני.

מרגע שהוא יודע שאת בהריון - אפילו פרוייקט שאמור להגמר תוך חודש לא תקבלי - למרות שיש לך מספיק זמן.

הוא ינעץ בך מבטים עויינים כאילו עשית לו עוול!!

ובכלל תהפכי להיות למשך 9 חודשים העובדת הכי שקופה וגרועה (מבחינתו. גם אם תעבדי פרפקט)

מניסיון מתסכל עם בוס דתי דווקא!

אני עבדתי במקום דתי ושם הבוס מאוד שמח על ההריון, פירגן ודרש בשלומי.

כל משימה שאלו אותי אם מתאים, והייתי בעדיפות ראשונה מבחינתם, ואם אמרתי שזה קשה לי- העבירו את זה לשאר העובדים.

וגם עכשיו ב"ה אני בהריון ועובדת במקום דתי, ורק דואגים לי מכל כיוון. הבוס כבר יודע על ההריון (יצא שלא אני אמרתי לו אבל זה היה בסדר..) וכבר אני יודעת שהוא חושב עלי לשנה הבאה למרות שאני אמורה בע"ה לחזור לעבודה רק בחנוכה, וכשמלמדים בכיתה זה בעייתי לא להתחיל שנה בכלל.

כמו בכל דבר, הרבה תלוי באופי, יחסי אנוש ותנאים מסביב.

אני מאמינה שיושר זה דבר חשוב ובכל מקרה בסוף הוא זוכה להערכה. ומי שלא מעריך את זה- יצטרך בסופו של דבר לחיות עם מידותיו שלו ועם עצמו, את את שלך עשית.. 

אבל מצד שני, הרי אי אפשר לצפות לספר שאיך שמגלים על ההיריון..

בפעם הראשונה שנכנסתי להיריון הוא נגמר לצערי בהפלה טבעית. אז  איזה מזל שלא אמרתי לבוסית? אני מאמינה שהיא גם ככה לא הייתה מפטרת אותי, אפילו שעוד לא היה לי את הותק שהחוק רלוונטי לגביו, אבל לא כל בוס נחמד עם הדברים האלה וגם בלי קשר לפיטורים, יש דברים שאתה מעדיף לא לשתף אלא רק את הקרובים ביותר.

החוק בא להגן גם על המעסיק שברור שאמור לדעת מה קורה לו בעסק, אבל לא כל דבר מהרגע הראשון, אלא מחודש חמישי, שכבר האישה צריכה בקרוב ללדת בעז"ה ויש לו 4 חודשים למצוא לה מחליפה, שזה אפשרי אגב...

וזה בדיוק מה שגורם לו להרביץ.

תחשבי שהוא רוצה לתקשר, לקחת משהו, או כל דבר. אבל אין לו את השפה וזה יוצר תסכולים אז הדרך שלו להביע את עצמו זה להרביץ.

תנסי לעבוד חזק על תמלול. הוא בבית אוכל בננה תגידי לו הרבה פעמים - ב נ נ ה . תוך כדי שהוא רואה, נוגע, טועם. לשבח כמה שיותר חושים.

לכל פעולה לתת תמלול, לחזור על זה המון.

להראות לו בספרים תמונות של חיות, אוכל וכד'.

זה שלב מאוד מתסכל אבל פתאום יתחיל להגיד עוד מילה ועוד אחת... זה ממש מתוק. גם שיום אברי גוף עם שירים ותנועות. 

אני גם לא בטוחה מה תינוק בן שנה וחצי מרגיש

אבל כן הכאיב לי ההתעלמות

זוכרת בעבר כשילד אמר לי שרוצה מאוד להיות משהו

גם כשהיה נראה לא הגיוני

פניתי לגננת ושאלתי אם אפשרי

תמיד היו נענות בשמחה

פה זה היה ככ מוזר

בדיוק הדבר הראשון שאמרתי להם

שאולי זה בגלל שלא מדבר וכן רוצה ליזום קשר או להביע משהו

ומגיע לתסכול

אמרו לי שהוא לא היחיד שלא מדבר בקבוצה 

ואפחד לא מרביץ כמוהו מיוזמתו

כן מחזירים אבל לא יוזמים

(במאמר מוסגר מרגישה שהוא קצת שקוף שם

ואולי גם הוא מרגיש ככה ורוצה יותר תשל 

במיוחד שבבית מצליח לקבל הרבה

אבל אולי הרגשה שלי...)

האמת שלא יודעת מה לעשות

מקליט העלה שהמנהלת עצמה מסיתה את המטפלות ולילד יצא של של אלים.

אגב, ידיים זה הרבה פעמים קריאה לעזרה.

בקשה לתשומת לב.

אותו דבר קרה לי עם רשימת אבא של שבת, הילד לא היה חודשיםםם.

הוצאתי באמצע שנה (בעקבות ההקלטות) ולא מצטערת לרגע.

ילד שלא נכנס לסבב אבא של שבת, זה ילד שמתעלמים ממנו.

הוא לא מרגיש שהוא לא בסבב, אבל זה סממן ורמז להתנהגות אחרת של המטפלות.

לא זוכרות אותו גם במקרים אחרים, הלב שלהן לא פנוי אליו.

לא חייבת להקשיב לי בכלל, כתבתי מניסיוני בלבד שהוא לא טוב.

מאז אני רק עם הקלטות.

בהצלחה מכל ליבי 

לק"י

מציעה לשוחח איתה ולראות מה יש לה להציע.

וגם לקבל את זה שזה הגיל, וצריך להשגיח כמה שאפשר. אבל לא תמיד אפשר למנוע...

בקשר לקבלת שבת- זה באמת מוזר. לא בטוחה שזה מפריע לו אבל...

אולי כמו שהציעו לך תבקשי תאריך, ותגידי שאת רוצה לקנות מראש מה שצריך.

אמרה שהיא תלך לבדוק מה קורה שם..

יש עוד מישהי מעבר?

אני גם לא רוצה שיצא לו שם של "המרביץ"

לגבי המילים שלו - אולי כדאי לפנות לרופא ילדים להתייעץ או לפנות להתפתחות הילד. ברור שילד שמתקשה לדבר הוא ילד מתוסכל. זה לא בהכרח מתבטא במכות לאחרים, יכול להיות הרבה בכי וצרחות. אבל כשידבר בטח יהיה קל יותר בלי קשר.

לגבי המעון, זה כבר סוף שנה, לא יודעת אם הייתי מוציאה עכשיו, אבל לשנה הבאה הייתי מחפשת אולי מקום אחר. הקטע עם האבא של שבת מאד מוזר, זה שאין שקיפות, מתנהלות בהתחמקויות, לא סיפרו לך בכלל שהוא מרביץ בצורה מסודרת עד לא מזמן. אם זה ככ משמעותי כמו שהן מתארות למה זה לא שוקף לך עד עכשיו? ומה עושים כשזה קורה? מעבר לזה שילדים מחזירים לו.

גם מצידי

חשבתי לעצמי שמה נטפלתי לדבר ככ שולי

ואולי רק לי זה מפריע ולתינוק לא

ומצד שני

גם אני לא קיבלתי תשובה מה הן עושות הוא מרביץ

רק חזרו על זה שאני חייבת לדבר איתו...

ומצד שלישי והכי חשוב

כשמגיע בבוקר

וכשאני מגיעה  נראה שטוב לו שם

לק"י

זה תינוק....

הן צריכות בזמן אמת לתת מענה, למשל- לעשות איתו יחד "טובה" לילד שהוא הרביץ לו, לדאוג שיהיה קרוב אליהן בזמני משחק וכו'.

אני שוב מציעה לדבר עם המנהלת, ולבקש שהמדריכה תבוא לראות אותו, ואחר כך תדבר איתך.

יכול להיות שיש כן איך לעזור לו להתבטא.

אז אולי אין כינים?

הבת שלי הייתה מעל 3 שנים עם כינים...כן כן....

מה לא ניסינו?

כל מקלחת טיפול, עם ובלי חומרים, אספנו לצמה, שלחנו עם תרסיסים . מציינת שיש לה שער ביסלי מסולס  שזה עוד יותר מקשה על ההוצאה של הכינים והביצים. 

עד שעשיתי קצת בירור והגענו למסרק ,שיבורך מי שהמציא אותו.

זה כלל לא קשור לאיזה חומר את שמה.

את פשוט צריכה להשתמש במסרק הזה ובגלל צפיפותו, הוא גורם לסילוק כל ביצי הכינים (שזה למעשה הגורם המכריע להמשכיות שלהם!)

קניתי את המסרק הזה ,בתוספת חומר ששלחתי אותו לפני לבית ספר ללא שטיפה.

תקשיבי, אחרי שבוע של שימוש, אין כינים ברוך השם כבר שנה וחצי !!!!!!!!

קוראים למסרק ASSY 2000

אני חפפתי לה עם שמפו רגיל, אחר כך מרחתי את החומר וסירקת עם מברשת רגילה כדי להתיר קשרים ולמנוע כאב לילדה, אחרי כך מסרקת עם המסרק כינים וזה וואווו.

טיפול שמרני אחר כך פעם פעמיים בשבוע עם המסרק לא חייב עם חומר אפשר מרכך שיער ואז לעבור עם המסרק ולוודא שאין ביצים... 

בהצלחה !

אבל עדיין לא מוצאת כינים, אולי אני לא בודקת טוב

כי כשאחות שלי בדקה לה בעבר היא כן מצאה כינים.

יש חומר שגורם לשיער להיות יותר קל לסירוק?

לק"י

את מסרקת מכל הכיוונים?

צריך גם הפוך, גם מאחורי האוזניים.

לא שוטפת שיער

ומסרקת עם המסרק ככה

ואחר כך שוטפת

מוציאה על גבי מגבון את כל מה שיצא מהשיעור במשיכה 

היה אצל אחד הילדים שלי. השתמשתי בשמן אמבטיה של לה רוש פוזה, עזר מאוד.

אצלי רגישים במיוחד בעונות מעבר

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

דר אינה ויינשטיין -אלעד

דר שיר גרובר-פתח תקוה

מהממות סבלניות ורגישות מקסימום.

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

השתמשתי בערך 4 שנים ,לא מכירה.

אולי דלקת בשתן? או פטריה?

תתייעצי שיחת טלפון עם רופאת נשים שלך .

לגבי המניעה ממש מבינה .  אסור לי הורמונים מכל מיני סיבות אז משתמשת בנרות לא בזמן ביוץ ומתפללת להשם שהכל יהיה בסדר..

אין לי ברירה הכל לא עושה לי טוב 🫣

בהצלחה (:

ללכת פיזית זה לא יקרה

אני ממש מפחדת וחוששת

בטלפון הם פחות יכולות להזיק

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.

בהצלחה ממש!!

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

אבל כן תנצלי את הזמן שהקטנה ישנה, כדי לישון גם.

שעליו מקפידים באדיקות.

הכי טוב שזה יהיה חדר השינה שלכם - להקפיד שהוא יהיה תמיד סגור, בצורה כזו שהילדון לא יוכל להיכנס.

(אצלנו אם אנחנו שוכחים לסגור - אנחנו מגלים אחר כך מזכרות בכל הבית, שהקטנה פילחה מהחדר... אבל היא עוד יחסית סבירה - כשהתאומים היו בסביבות גיל שנתיים הם היו משאירים חורבן בחדר... היו חודרים אליו עם הבימבות שלהם, מקשקשים, הופכים דברים, ואז כשהייתי נכנסת ומגלה אותם - הם היו מיד עולים על הבימבות ובורחים משם כמו אופנוברים🤭)

זה מבאס ששאר הבית לא יהיה נקי ומסודר, אבל לפחות יהיה לך מקום לנוח בו...

שתחילת הריון זה זמן להרגלים חדשים... אולי זמן להביא עוזרת או משהו שתסדר, או שבעלך יעשה את זה.

ולגבי הילד- יש לו משחקים שמותאמים לגיל שלו, בסוג ובכמות?

אצלי כשהיה עודף משחקים, או כשהם היו מבולגנים מדי ולא כל אחד בקופסה משלו או לא מתאימים לגיל הילדה בילגנה הרבה יותר, וכשהמשחקים מותאמים משחקים הרבה יותר זמן ובכיף.

ואפשר גם לתת לו דברים להפוך שיתאימו לך- קופסה מלאה בחפצים גדולים, ארון של פסטות וכאלה נניח לי לא אכפת שהילדים יהפכו כי זה קל לסדר. כאלו דברים.

ואז את הולכת לטכנאית שזה מה שהיא עושה ואין לה מושג למה א צריכה את זה,

היא עושה בדיקה ומביאה לך תוצאות להביא לרופא,

ואז אין את הפדיחה..

אבל באמת שלא חושבת שיש מה להתפדח. הגיוני ונראלי שהם רגילים לקבל בקשות כאלה.

מתרחבת מגודל של מיטת מעבר למיטת נוער רגילה, בהתאם לשלב.

עולה סביבות ה600 אם אני לא טועה, בלי מזרון

אנחנו קנינו ביד2 מיטת יחיד פשוטה מעץ ושמנו אותה בין המיטה הזוגית לקיר. אפשר לקנות מעקה לצד השני אם אין אפשרות להצמיד לקיר. אצלנו לא היה צורך לחבר את המיטות עם איזשהו חיבור כי היה ממש צמוד אבל אולי אפשר עם אזיקונים לחבר בין הרגליים של המיטות כדי שיהיה יותר בטיחותי.

היה מאד נוח לשכב לידו, להניק ואז לחזור למיטה שלי. 

לא יודעת אם בטיחותי או לא, אבל עשינו את זה תקופה.

מידה 2-2-