מה??
לא הבנתי
מה אמרת???
הרגשתי את הבחילות בעיקר כשלא היה לי כוח ללמוד וכו', וכשהייתי אחרי המבחנים הם פתאום עברו יחסית (בתחילת שלישי)..
בת כמה את????
אחרת לא היינו חושבות על ההריון והבחילות היו נעלמות...
שידעתי על הריון ועוד תסמינים הומונאליים שונים שהיו שבוע אחרי המקווה בערך.....
אבל.... אי אפשר להגיד שאין מקצת האמת..... שעשיתי דברים שאני אוהבת (למשל לשרוץ המחשב) הייתי מבוחלת פחות (בהריון השני) מאשר כשהייתי צריכה ללמוד למבחן.... אבל גם זה חלק מתסמיני ההריון.....
ברור שזה רק בגלל שהוא לא עבר את זה...
לדעתי יש כמה דברים שאפשר לומר שיש השפעה פסיכולוגית
אבל זה מאוד אינדווידואלי
לדג אני הצלחתי להשתלט על הריחות....
אבל על בחילות והקאות???
אויש, גבר קשקשן שלא נוח לו עם זה שנשים מקבלות תשומת לב מיוחדת על היריונן.
הבחילות הן תופעה הורמונאלית ידועה בת אלפי שנים.
עם מי בדיוק הוא בא להתווכח?
ואני אחת שמקיאה בלי סוף בהריונות וסובלת מבחילות ומה לא..
אך בהריון האחרון היתה תופעה מעניינת -הייתי בהריון ולמדתי למבחן רציני מאוד עם חברות בבית של חברה- משום מה שם לא היו לי כלל הקאות רק קצת בחילות- אכלנו יחד ארוח"צ והכל היה סבבה.
פשוט הגוף שלי לא העז להקיא- ממש פסיכולוגי! לא רציתי שהחברות ידעו על ההריון ופשוט הייתי עצורה...
אבל..............איך שהגעתי הביתה הוצאתי הכל הכל לאסלה....
מה תגידו על זה?!
חברותייך, ולכן הגוף שומר על עצמו, ואיך שאת באה הביתה, מרגישה משוחררת לפרוק מה שהצטבר.
ואם כך, למה אנחנו בוחרות לתת להן להתקיים ברווחה בזמנים מסוימים, ובזמנים אחרים אנחנו מדחיקות אותן?
אני זוכרת שפעם בתחילת הריון שלא היה לי חשק לכלום.... בעלי שאל אותי- אז אין לך בחירה בקטע הזה? וחשבתי על זה ממש, והחלטתי שיש לי בחירה. והחלטתי שאני דווקא רוצה להיות רגילה, ועם חשק, וזה ממש עבד!
אבל לא החזיק הרבה זמן... צריך להשקיע בזה מחשבה וכוח רצון, ואני מבזבזת אותו בד"כ על דברים אחרים.
אלא מוכיח את מה שכולנו כאן יודעות. שאישה היא יצור חזק, גיבור, שבהחלט יכול להשתלט ולתפקד גם במצבים מאוד לא פשוטים.
אם רוצים להגיד "פסיכולוגי" אפשר להגיד על הכל. למה לא. כל ההיריון הזה הוא בכלל בדימיון של האישה. וזה דבר תכל'ס די נחמד.
צרבות? פסיכולגי.
קשיי נשימה? פסיכולוגי
תשישות? פסיכולוגי
עלייה במשקל? פסיכולוגי
תנועות? פסיכולוגי
צירים כואבים? פסיכולוגי.
קיצור, עזבו אתכם משטויות.
אז למה שמשהי תחשוב שהיריון=בחילה ועייפות. האקסיומה הזו נוצרה בגלל השוני הביולוגי שגרם לכך. אחרת לא הייתה נוצרת הדעה הרווחת הזו.
ברור בגלל שהוא גבר. מקווה שהוא לא בעלך...
אז זה פסיכולוגי?
נראה גבר עומד בבחילות פסיכולוגיות כאלה כל יום, כל ה-י-ו-ם!
הבחילות זה סוג של תגובה של הגוף להריון אכן לפעמים עוד לפני שיודעים שבהריון הגוף כבר קולט את ההריון ממש בתחילת הדרך ואז יש בחילות.אני עברתי 5 הריונות ולידות וכולם עם בחילות והקאות במצב נוראי ממש כמו מחלה של כמה חודשים,אין שליטה על ההקאות האלו, הגוף מאוד רגיש בתקופה הזאת
גם לי היו הריונות שבהם הבחילות התחילו לפני שידעתי על ההריון,
אבל ראיתי שהבחילות היו גם קשורות למצב הרגשי שלי.
בהריונות שעברתי בתקופות יותר קשות בחיי היו לי הרבה בחילות,
ובתקופות שהיו יותר טובות עם שמחה, שלווה, וכוחות נפש, כמעט ולא היו לי בחילות.
למה בכלל יש בחילות והקאות בהריון? "בתחילת ההריון אפשר למצוא בגוף רמות גבוהות מאוד של הורמון ההריון, ה-HCG", אומר ד"ר בני שכטר, גינקולוג ומטפל מיני "ההורמון הזה משפיע על ההקאות בשתי דרכים: גם דרך המוח וגם דרך מערכת העיכול, כך שאפשר להבין שמדובר במצב נפוץ למדי. אגב, בהריון תאומים, שבו רמות ה-HCG גבוהות במיוחד, באמת יש יותר הקאות, ולא מדובר במיתוס".
\
אני לא חושבת שזה פסיכולוגי אני כן חושבת שנניתן עד גבול מסויים לשלוט בזה.
ואז הגוף בסופו של דבר יהיה חייב להוציא את זה החוצה.
ספיציפית אצלי יש הבדל עם זה בנים או בנות אולי ההורמון שם מופחת??
בכל מקרה, שהצלחה לכולנו עם התופעות.
אני מרגישה שאני נתפסת לזכרונות מההריון הקודם ומצפה לתופעות שהיו אז. ואני קצת מבולבלת מזה. כי אני רוצה להיות קשובה למה שעכשיו ,
ויש לי חולשות וכאבים וכד'. אבל זה לא חייב להיות אותו דבר. וכאילו אני מחכה לזה. שזה כן קצת פסיכולוגי. אבל יש בכל מקרה.
סבתא שלי אמרה שההקאות יהרגו אותה - אז היא לא הקיאה באף הריון (9 הריונות). אבל היא היתה אשה חזקה וקשוחה ששלטה ב100%)
אני פשוט מקיאה ומקיאה ומקיאה ונראת כמו סמרטוט ריצפה.
אני בדיוק מתאוששת מהקיא הרביעי שלי מהבוקר.
יש לי בחילות הרבה אבל ממש מגעיל אותי להקיא.... אז אני ב"ה לא מקיאה...
בהיריון הראשון שלי שהסתיים לצערי בהפלה, לא הרגשתי כלום, לא בחילות ולא הקאות, וזה היה כי ההיריון לא התפתח כמו שצריך, וגילינו את זה אח"כ רק...
לעומת זאת, ב"ה בהיריון הנוכחי הייתי שם בגדול!! (כולל הקאות בוקר עד רגעים אלו ממש, תחילת שבוע 22...)
אז למה דברים שאני אוהבת לאכול בד"כ, גורמים לי בחילה בהריון (לרוב רק מהריח שלהם)?
למה כל פעם שאני רוצה לישון סוף סוף בהריון ,אני לא מצליחה להרדם כי ישר נהיה לי מהשכיבה בחילות וצרבות...
למה בהריון האחרון הרגשתי כל כך גרוע בהתחלה עד שממש התפללתי שתהיה לי הפלה או משהו, למרות ששמחתי שאני בהריון וחיכיתי לו לא מעט זמן. (המצב היה נורא באמת, חשבתי שאני עומדת למות. מזל שהקב"ה לא הקשיב לי).
ממש לא נראה לי פסיכולוגי!
מה שהתכוונתי שאמרתי שיש אולי פן פסיכולוגי זה כי אין מה לעשות, התודעה משפיעה עלינו מאוד. כבר הרי קרו מקרים של נשים שלא היו בהיריון אבל התחילו "להרגיש" כל מיני תופעות כאלה ברגע שאיחר להם המחזור או משהו כזה.
זה כמובן לא סותר את העובדה שהבחילות נוראיות ומרגישים אותם פיזית היטב, אבל כן סביר להניח שיש איזה נקודה נפשית-תודעתית שמשפיעה עלינו.
חשו בחילות מדומות בגלל קטע פסיכולגי.
כמו הרבה אנשים שמדמיינים שהם חולים במשהו ומיד הם חשים כל מיני תסמינים של מחלה.
אז זה אומר שכל החולים באמת גם מרגישים את התסמינים רק בראש? רק בקטע פסיכולוגי?
לא.
לא חושבת שזה משליך על כלל הנשים ההרות. אצלן זה לא פסיכולוגי אלא פיזיולוגי.
הדבר הטוב ביותר שיכולנו להציע למי שטוען כך, הוא פשוט להיות בהריון ולהרגיש את הבחילות שאין לטעות בהן! היות שעליו רק להאמין לנו, כדאי שיפתח רגישות והזדהות למצב ולשמוח שאינו צריך "ליהנות מהפסיכולוגי הזה". כמו בכל מחלה ותופעה גופנית, אנו יכולות לסייע לעצמנו להקל על התחושות בדרך של המשך בשגרה, התעסקות ובילויים מהנים שישכיחו מאיתנו את התופעות. ובעיקר, הבעלים הרגישים בהבנתם את המצב, יסייעו לכך. כמה בעלים מנקים עופות ומבשלים בתקופה זו?! - כן, גם אלו שהמטבח מחוץ להישג-רגלם.
וסתם כך, כדאי שהאדון ידע שרבות הנשים שהבחילות הן מבשרי-ההריון שלהן, והן כמעט תמיד אמינות.
והעיקר, גם אם זה קיים ולא נעים - ב"ה "מחלה בריאה"-לבשורות טובות!!!
אני אף פעם לא סבלתי מבחילות [ומשום תופעות לוואי] ועכשיו, בהריון שישי הן נוראות!!!! חוץ מכל מיני תופעות שקראתי פה ועכשיו אני מנסה על עצמי....
אבל אני באמת!!!!!! מרגישה את זה. זה פסיכולוגי?????
פגשתי מקרים של בחילות פסיכולוגיות של בחילות, למשל, נשים שטענו שסובלות מכל מיני תופעות שיכולות להיות בהריון בשבוע ראשון של הריון....
אך יש גם בחילות בכלל לא פסיכולוגיות. במקרים של מחסור בויטמינים ומינרלים, למשל, תמיד צפויים בחילות והקאות קשות בהריון.
יחד עם זה, לדעתי, גורם פסיכולוגי קיים בהרבה מקרים. הוא לא עושה את הבחילות, אבל עלול להחמירן.
טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.
הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.
ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.
הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.
ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.
היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים
פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.
באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.
קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.
וזה הקטע - שאני לא.
רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.
מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.
מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.
בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה
יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.
בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה.
לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.
למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?
מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן.
למה אני תקועה על הזוגיות?
אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?
לא יודעת.
לא סגורה על עצמי.
איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.
אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)
בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.
מישהי שמעה על הדבר הזה?
אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.
ממש קשה ומפחיד
אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.
מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר?
קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו 
ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)
דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.
בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...
שמעתי שזה קורה בהריון
וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות
אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי
אם מישהי מוצאת מעולה🤭
אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע
בכלאופן השתדלתי לתת צדקה
מה שבטוח לא יזיק
כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב
לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב
ואני הופכת כרית, שמיכה
עושה שינוי משמעותי
זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש
אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.
תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין.
שנגרמת במהלך ההריון.
בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.
אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊
ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.
דברים מפחידים מאד
אוף
בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.
יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון
והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון
גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.
כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.
דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.
כל הריון מחדש.
אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -
הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.
(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)
הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.
באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...
לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.
אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.
אבל אולי אני טועה?
מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?
עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?
שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר
אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)
ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו
ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי
מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות
מה זה הבריאות של הילדים
נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי
תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅
ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?
אני מגזימה?
חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈
עד איזה שלב ההורים נמצאים עם הילד?
אנחנו איתו בזמן ההרדמה?
כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי
בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם
בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס
בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..
ת'אמת- לא חוויה הכיאמהלהכיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....
לקח לי כמה דקות טובות להתאפס
מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס
הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....
לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔
למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.
תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.
בהצלחה!!!
מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,
לגדולים ההרדמה בעירוי.
אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.
(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)
אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי
בשאיפה גם בגיל 14.
אבל אם אני זוכרת נכון, אמרו שזה רק להתחלה, ואחר כך מכניסים ישר לווריד.
האמת שאני לא זוכרת כל כך.
הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.
עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...
והרדמה בעירוי...
הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.
כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,
סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.
בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.
לו את הבחירה אם להרדים בעירוי או במסיכה
זה קצת אכזב אותו שאכן לא שאלו אותו ותוך כדי ששמו לו את המסיכה כבר תקעו לו את העירוי ביד.
הוא אמר לי: אבל הבטיחו שישאלו אותי.... צודק 🤷♀️
למזלי בגלל שזו היתה מרדימה מיומנת הכנסת העירוי לקחה לה חלקיק שניה.....
הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה
את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)
ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.
האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)
של ארבעה ניתוחים.
נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.
חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..
לקראת עוד ניתוח 😑
אשמח להתייעץ:
לבת שלי יש כתב לא קריא. עשינו אבחון והיא יכולה להקליד במחשב בכל המקצועות מלבד מתמ'.
במבחנים פנימיים יש לה שכתוב/הקראה לאדם נייטרלי אבל אמרו לנו שאי אפשר במתכונות ובגרויות.
האם נגזר עליה להכשל בבגרות? אשמח לכל רעיון ועצה 🙏
אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?
יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.
לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל
במבחנים חיצוניים אין לה?
הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.
אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.
השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.
פסיכודידקטי?
צריך אבחון פסיכודידקטי
כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.
אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.
האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?
אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר
מקווה שהוועדה תאשר
אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.
זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.
הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.
השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה
ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...
לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)
תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור
זה לוקח מלא זמן
בגלל זה אין את ההקלה הזאת
להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן
וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה
לדעתי עדיף לכוון לשעתוק
דבר ראשון? באיזה כיתה היא?
אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות
לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')
ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים
ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)
ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך
ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה)
והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה
שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר
אז איך מוציאים התאמת שעתוק?
פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך,
ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע
מקבלים את ההתאמה הזאת
במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה
למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק
אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק
תודה רבה!
יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.
אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.
מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.
בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא.
התאמות.
אחכ זה כבר יותר מסובך
ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...
זה מה שהתלמידה צריכה.
לאיזה מקרים יוצאי דופן התכוונו אם לא לכזה מקרה של תלמידה שאי אפשר לבדוק את המבחן שלה במתמטיקה בגלל הכתב?
אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.
כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.
מתי החלטתם שזה דורש אבחון?
כתב יד לא קריא זו סיבה להקלות
לא יודעת איך הלך האבחון ומול מי האמת.. אבל כדאי לבקש
הרבה פעמים כשאני אוכלת מוצרי חלב יש לתינוקת שלי שילשולים ולפעמים קצת פריחה.
הרופא אומר שזה לא נורא
אבל הייתי מעדיפה לבדוק את זה לעומק.
לאיזה רופא מומלץ ללכת?
(היא יונקת הנקה מלאה בת 8 חודשים)
באופן מובהק.
למה ללכת לרופא?
תפסיקי לאכול חלב
לבן שלי כבר מגיל קטן יותר, אלרגי לחלב.
כשהייתי אוכלת חלבי זה היה מתבטא אצלו בהתפתלויות, אז הפסקתי לצרוך חלב.
עד שסיים לינוק.
האמת לא מתה על חלבי, אז אולי אני לא דוגמא
מבת אחרת שלי אבל אצלה הרופאים זיהו את זה ועד היום היא עדיין לא אוכלת מוצרי חלב.
הייתי רוצה ללכת לרופא שמבין בזה
כי מאוד קשה לי לא לאכול מוצרי חלב, במיוחד שבעלי קונה כל מיני גלידות ופינוקים מגרים.
וגם אני לא יודעת אם זה דווקא מהמוצרים חלב או בגלל שיניים שצומחות לה
אם את רוצה לשמוע יותר מן הסתם ברפואה אלטרנטיבית.
בכל אופן, אם את רואה שזה עושה לה ככה, פשוט תפסיקי לתקופה ותעקבי אחרי הפצעים.
אביהו את זה כשהוא היה בפגייה.
היתה תקופה שנמנעתי לגמרי ממוצרי חלב.
אחר כך הלכנו לאלגרגולוגית, והיא אמרה שאני אחזור לאכול מוצרי חלב ואם זה עובר בסדר, אז לתת גם לו.
כיום הוא אוכל מוצרי חלב בלי הגבלה.
לק"י
אוכל, ולא כשהאמא המניקה אוכלת.
אלא רגישות במערכת העיכול.
ויכול להיות שזה גם לא היה רגישות, אלא חוסר בשלות של מערכת העיכול, ועם הזמן זה פשוט עבר.
שילשולים וצואה רירית. בגלל חלבי שאכלתי והוא ינק.
אצלו זה לא היה רק חלבי. כשהפסקתי חלבי הפסיקה הצואה רירית, אבל השילשולים נגמרו סופית כשעלינו על כל הדברים האחרים (היה קשה. הרבה מאוד דברים לא יכולתי לאכול).
זה נקרא אלרגיה של מערכת העיכול או אלרגיה לא מתווכת דרך. תגגלי. עובר לרוב סביב גיל שנה בהנחה שאין אלרגיה נוספת.
לצערי הרבה רופאים לא מכירים את זה. או מכירים ולא מתייחסים ברצינות. רופאת המשפחה שלנו לא הכירה, אבל היתה מאוד קשובה. רופא גסטרו התייחס בזלזול, אמר לי שהרבה פעמים יש שילשולים בגיל הזה ואין קשר (הקשר היה מאוד מובהק אצלו).
כל פעם מחדש, בתקופה הכי מאתגרת (בחילות, הקאות, מושבתת למיטה), אם המשפחה שלו רוצה שנתארח אז זה מה שיהיה, והוא יכעס אם יקרה אחרת.
הם לא יודעים על ההריון כי זה ממש ממש בהתחלה,
אבל הןא רואה איך אני, איך אפשר להתארח כשאני סמרטוט רצפה במיטה.
אוף
פעם קודמת הם גילו על ההריון ממש בהתחלה רק בגלל זה, כי אי אפשר להסתיר
מבאס ממש
אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה
זה לא נעים בכלל
להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים
איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?
בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!
ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.
אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.
רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם
ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.
אם את לא יכולה להתארח,
ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל זה לא תקין.
לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא.
אבל הברכה שורה על הנסתר
במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה
לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.
ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.
אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.
אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.
כדאי אולי למתוח להם גבולות.
שלכם כזוג כלפיהם.
הילדים, הבעל
מהם אני לא דורשת ולא מבקשת
והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר
שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..
אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר
ושתרגישי יותר טוב
אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.
בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.
הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.
מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום
זה דפוס התנהגות שדורש שינוי
ומי שמבין שותק בנימוס
לא מפריע לי שיבינו ויסתמו
מפריע לי שישאלו וידברו על זה
אז אם אנחנו שותקים סימן שאנחנו לא רוצים עדיין לדבר על זה
כשנרצה נספר
בכל מקרה אני לא חושבת שזה נכון להתארח בכל פעם שהם מזמינים
אלא לפי מה שמתאים ומסתדר לכם ולהם
