ברוח ימי החורבן (וההתקרבות ללידה),
אנחנו מחפשים שם שקשור לבית המקדש אבל לא נפוץ כמו דביר הראל נווה...
יש רעיונות?
ברוח ימי החורבן (וההתקרבות ללידה),
אנחנו מחפשים שם שקשור לבית המקדש אבל לא נפוץ כמו דביר הראל נווה...
יש רעיונות?
העיקר להביע את הכמיהה והרצון לבניין המקדש והבאת הגאולה
רק אני הייתי מתבאסת על הורים שנתנו לי שם כ"כ לא שיגרתי?
אני בעמדת יחיד פה בהתייחסות לשמות מקוריים?
דעתי האישית- את היצירתיות נשמור לעצמנו, ולא ניתן לילדים שלנו להתמודד עם בחירות מקוריות שלנו.
אנחנו קראנו עכשיו נחום.
שם מהמקורות אמנם ומתאים לתקופה,
אבל שגרתי?... לא כ"כ..
יגרור שום תהיות או שאלות חוזרות ונשנות- "איך? איך קוראים לך? שיוו, איזה שם...."
שם יפה נחום. בעז"ה שעמ"י כבר ינוחם.
שומעים...
אצלנו מבשר זה שם נפוץ יחסית ויש גם עם הצירופים: מבשר שלום, מבשר טוב
איש בשורה זה איש שמביא בשורה טובה.
"ויבוא ידיד בן ידיד
ויבנה ידיד לידיד
בחלקו של ידיד
ויתכפרו בו ידידים"
ואולי אני טועה?
ככה אני זוכרת מהשיר של אברהם פריד ![]()
ויבנה ידיד לידיד,
הפירוש מהמדרש:
"בוא ידיד זה שלמה דכתיב וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה. ויבנה ידיד זה בית המקדש דכתיב מה ידידות משכנותיך. לידיד זה הקב"הדכתיב אשירה נא לידידי. בחלקו של ידיד זה בנימין שנאמר לבנימן אמר ידיד ה'. ויתכפרו בו ידידים אלו ישראל דכתיב נתתי את ידידות נפשי בכף אויביה".
ללמוד משהו שקשור לימים אלו על הדרך...
ניחמתנו.
שוב פעם אחת היו עולין לירושלים וכו' ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים התחילו הן בוכין ור' עקיבא מצחק אמרו לו מפני מה אתה מצחק אמר להם מפני מה אתם בוכים אמרו לו וכו' ולא נבכה אמר להן לכך אני מצחק וכו' עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת בלשון הזה אמרו לו עקיבא ניחמתנו
רסיסי לילה..
לקרוא ליד יפה נוף?
נווה צדק?
מעון?
היכליה ?
היכל?
אם זה ילד שגר במקום שהשמות המיוחדים מאוד הם לא מיוחדים ,
זה סבבה.
אם זה ילד שגר במקום סטנדרטי , זה גובל בהתעללות.
מבשר זה נחמד, והכרתי רק ילד אחד שקראו לו ככה, זה שם לא שגרתי כל כך.
שקשורים לחודש אלול, רה"ש וכו'. חוץ מרחמים שזה ממש לא הסגנון, ואורי שכבר יש לנו
שמות של יורושלים - בנציון, דביר, אריאל, דוד, מנחם
"לדוד ה' אורי וישעי".. ככה קוראים לבן דודי שנולד באלול. כי מתחילים להגיד את המזמור הזה כל יום בתפילה והוא מזמור מהמם.. אפשר גם ישעי.. ואפשר גם מעוז.. "ה' מעוז חיי ממי אפחד.." קיצר.....
מה עם שמואל? הפטרת ר"ה...
אולי איתם- "אז איתם וניקתי מפשע רב"
עילאי
הלל
דוד
משה
מכירה אחד כזה...
חשבנו פעם לקרוא איתם, ורב גדול שהתייעצנו איתו אמר
שלא כדאי.
שבעלי לא מוכן לשמוע על שמות קצת מיוחדים\ מועזים, הוא ממש שגרתי...
אני אוהבת ישעי
כבר שנים אני חולמת שאם ייוולד לנו בתשרי, בן או בת - אני אקרא לו/לה *תשרי*
יש ניסן כשם פרטי, יש סיון כשם פרטי, למה שלא יהיה תשרי?
איזה ריח יש לשם הזה... של הדס טרי וגשם ראשון... ניחוח.
לפני תשרי חשבתי על השם אלול, לילד שייוולד באלול, אבל היום כבר לא נראה לי שאעשה את זה, אפילו שהשם הזה מעביר בי התרגשות מיוחדת של זמן עמוק מכל עמוק, של המלך בשדה, קרבת א-להים... אבל אני גם מרגישה שזה שם לכאורה כבד מדי. כאילו שילד שיישא על כתפיו את השם הזה - איך הוא יוכל גם לצחוק ולהשתובב?
של חברים עליצים בכיתה.
של האדם, מלווה אותו כל הזמן, ולכן גורר אינסוף תגובות.
אם זה בצחוקים של חברים כל פעם כשהמורה או האימא קוראים לו, אם זה בין בני נוער, אם זה כמבוגר שבכל מקום שהאדם צריך להזדהות הוא מתפדח מחדש..
ואם יש דבר שהורה צריך לעשות זה לתת את המקסימום ביטחון לילד, ולא להגיד- טוב במילא יצחקו אז אני אוסיף סיבה לצחוקים...
נמשים או משקפיים אף אחד לא בוחר. את השם המביך? אאוצ'.....
אני לא אומרת ממילא צוחקים אז נוסיף סיבה לצחוק, אלא שבאמת ממה שאני שומעת ורואה אף שם הוא לא ערובה לצחוק או לא צחוק, בלי קשר להיותו מיוחד, נדוש או באמצע. ובאמת אני בוחרת שמות בלי קשר להיותם מיוחדים או לא, זה ממש לא מעניין אותי. גם על חנה אני חולמת, למשל, וממש לא מעסיקה את עצמי בחששות שיצחקו עליה שזה שם מהשטעטל... מה, חסרות לי דאגות, שאני אטריד את עצמי בכל מיני תסריטים כאלה שאי אפשר לדעת מראש?
שם זו מהות, ואני מנסה לתת לילדיי שמות עם עומק שישמחו אותם כשיציגו את עצמם ויתחברו אליהם. אם אני מצליחה או לא - זה כבר לא בידיי, תמיד צריך סיעתא דשמיא.
(מה שכן, אני לא אתן שם שהוא לא מילה מוכרת בשפה, כלומר שם שצריך להסביר בכל פעם איך הוגים או איך כותבים - לא כי אני חושבת שזה מפדח אלא כי זו סתם טרחה)
שם הוא סוג של קשר של האדם עם הסביבה, והוא גם הגדרת זהות מאוד בסיסית ופנימית.
ודווקא בגלל זה צריך שיהיה לשם "סנכרון" עם המציאות.
אני מתכוונת גם לכך שלא כל העולם הפנימי, העומק, השאיפות והמיוחדות של ההורים,
יפלו על כתפיו הצרות של הילד,
אבל גם לכך שהשם לא יהיה חריג ברמה שתגרום להרמת גבה או אי נוחות סביבתית.
(לאחרונה פגשתי ילדה בת 3 שנושאת על כתפיה את השם "סוליקה"- מקווה שאני לא פוגעת פה באף אחד,
אבל די הזדעזעתי..)
אני לא נגד שמות מיוחדים (גם אצלי יש כמה כאלה
), אבל צריך להיות רגישים לכך שלפעמים מרוב רצון
למיוחדות ועומק של ההורים, נותנים לילד שם שהוא פשוט מוזר.
ויש הבדל לדעתי בין זה שילדים מוצאים מה לצחוק עליו (אורי-כדורי וכד'), לבין זה שכשהילד אומר את שמו זה
מעורר אוטומטית פרצי צחוק (יש לי כמה דוגמאות כאלה, אבל אני לא אעלה אותן, לכי תדעי מי גולשת פה
).
עיניים זוהרותשם נפוץ..פעם..
שתי גירסאות דומות לאותו סיפור:
סוליקה - סול חגוואל [מויקיפדיה]
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9C_%D7%97%D7%92%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C
סוליקה - מאתר כיפה - שאל את הרב
אני כן יכולה להבין הורים שיתנו את השם סוליקה כשם שני. אבל כשם ראשון, בדורנו? לא נראה לי.
מאוד כבדה כשהוא בוחר שם לילד. הילד לא חייב לשאת כל החיים חלומות מוזרים ועמוקים ורוחניים של ההורים. וזו כן צריכה להיות דאגה של ההורים.
יש לי חברה שבאה ממשפחה שבה ההורים הפציצו שמות.. ממש בכל לידה התעלו על עצמם מחדש ונתנו שם לא מקובל ועמוק ויצירתי ומרגש... לימים- שלושת הבנים הגדולים הוסיפו לעצמם שמות תנכי"ים ברגע שנכנסו לישיבה, והם נקראים כיום רק בהם, והבנות כמהות לעשות את זה גם אך חוששות לפגוע בהורים.
אגב, יש איזה זוג מפורסם מאוד בארה"ב שקרא לביתו.... "צפון-מערב". מפעים, לא?
אם שם הוא יפה ועמוק, אז הוא יפה ועמוק בין אם הוא נדוש (חנה), חדשני (תשרי) או כל דבר באמצע. אם שם הוא אידיוטי וחסר טעם אז הוא אידיוטי וחסר טעם בין אם הוא נדוש (לא אתן פה דוגמאות שלא ייעלבו), חדשני (דרום-מערב) או כל דבר באמצע. החשוב הוא אם יש משמעות או לא, הייחודיות זה ממש שיקול שטחי בעיניי - לכאן או לכאן. במיוחד שגם כשיקול חברתי זה לא עובד ככה. את מכירה ילדים עם שמות ייחודיים שמאסו בשמותיהם, בטח שאני מאמינה לך. אז מה? אני מכירה גם אורלי שמאסה בשמה. מה לעשות? לא תמיד זה עובד לפי התוכניות של הורים, כתבתי שצריך סיעתא דשמיא. לשמחתי רוב הילדים והאנשים שאני מכירה אוהבים את שמותיהם, מיוחדים או לא מיוחדים.
ואני באמת ובתמים לא מבינה מה גורם לכן לחשוב שדווקא שם ייחודי גורם לאי-נעימות. למה אתן חושבות שכשילדים בגן פוגשים תשרי הם יצחקו, וכשהם פוגשים סיון הם לא יצחקו? למה שהברוש הראשון שהם מכירים יצחיק אותן יותר מהאורן הראשון שהם מכירים? למה שלביאה יישמע להם יותר מוזר מצבייה? מאיפה המחשבה הזאת? ילדים בגיל שצוחקים משם בכלל לא יודעים איזה שם הוא שגרתי ואיזה לא!
זה בקשר לילדים, ובקשר למבוגרים - פתאום נזכרתי בשם שלי עצמי, שהוא שם יפה ולא נדיר, אבל כמילה בשפה הוא מופיע בהמון שירים, וחוויית ילדות מביכה קבועה שלי היתה שמבוגרים שרואים אותי מתחילים לשיר לי את אחד השירים הללו. שנאתי את זה. אבל את השם עצמו אני אוהבת ושמחה שקרויה כך, ומעולם לא עלה בדעתי להאשים את ההורים שלי שהיו צריכים לחשוב על השיקול הזה מראש, זה נראה לי מופרך. אם כבר מישהו להאשים זה את המבוגרים האלה שחושבים שהם חייבים להתחכם כשהם מדברים עם ילדים. יש הרבה כאלה...
אני מסיקה מזה ששם רגיל זו לא ערובה שלא יביכו את בעל השם (ואני בטוחה שגם להפך), וגם שאפשר לאהוב שם ולשמוח שנקראים בו גם אם אנשים רדודים עושים ממנו בדיחה.
עם תופעה מוכחת, רק שאת לא רוצה להכיר בה.
ילדים אוהבים לחוש בנוח, ולא להתבלט עם שונות או מוזרות, לא משנה כמה עמוקה המחשבה שההורים הנרגשים טמעו בה.
גם להורי "צפון מערב" יש הסבר מאוד "הגיוני" ו"מרגש" לשם הזה. נחסוך לך אותו.
לילדים יש שכל מפותח מאוד בשביל להבין מה ההבדל בין ילדה שנקראת לביאה לבין צביה. את פשוט לא מאמינה בהם.
עזבי, אנחנו באמת חושבות אחרת, חבל להתווכח.... ![]()
אני לא מבינה מה ההבדל בין צביה ללביאה, למה זה כשר וזה טריפה. פשוט לא מבינה, כמה שאני מנסה! מה כבר יכול להיות ההבדל? הרי לפני מאה שנה צביה היה זר ומוזר בדיוק כמו לביאה היום, רק שהיו הורים שלא חששו מהחדשנות (כמו שהיו הורים בכל דור, הרי כל שם היה חדשני פעם...), וכשהיו מספיק הורים כאלה, הוא הפך למקובל. אז מה ההבדל? מה ההבדל?
ואני אוהבת אותו.
תמיד שואלים אותי (בעיקר חילונים) מה המשמעות וכו' ואיזה שם יפה. יש עוד כמה וכמה בנות עם שם כזה, זה לא איזה שם מונפץ שאמא שלי המציאה. ופגשתי כמה בנות עם השם הזה.
נראה לי שבגלל זה אני אוהבת לתת לילדים שלי שמות פחות שגרתיים
אני אוהבת את היחודיות, אבל לא שמות הזויים ומוזרים שהמציאו במיוחד לרגל האירוע, כי בסך הכל בסוף הילד צריך להסתובב עם השם שלו ולאהוב אותו ולא להתבייש במוזרות של ההורים שלו.
וגם - ילד זה לא דבר תורה מהלך - לא צריך להכניס בשם שלו את כל השקפת עולמנו
שוב, הבעיה זה בעלי שאוהב שמות שגרתייים מידי....
אז כנראה שלילדים שלנו יהיו שמות איפשהו באמצע
שם בכל מחיר, רק כי בעוד 100 שנה אולי הוא יהיה מקובל, ובינתיים שהילד שלנו יתמודד, כי לנו בא...
שמעתי למשל על אומלל אחד שנקרא יצחק (איזה שם חדשני זה היה! תארי לעצמך - כמו נגיד לשקרוא היום לילד 'ישמח') כי בשורת הולדתו היתה על-טבעית והביאה לצחוק.
ועל אחד שנקרא נוח כי הוריו קיוו שהוא ינחמם מהאדמה אשר קילל ה' (וכך היה)
ואחד שנקרא שמואל כי שאול הוא מה'.
ואחד שנקרא ראוב כי ראה ה' בעונייה של אמו.
ועוד...
מאיפה היה הרעיון המגוחך הזה ל כל ההורים האלה מהתנ"ך לצקת משמעות לשם של הילדים שלהם? ועוד לתת שמות שכנראה לא היו לפניהם?
לאבא של יצחק היה רוח הקודש, וגם לעוד כמה בתנך, מה שלנו אין היום לצערנו.
גם היה מישהו בתנך שנקרא ארפכשד, וגם כפתורים וקינן ותירס, וכל מיני שמות נוספים שבלי ניקוד לא יודעיים איך להגות אותם. הגיוני לקרוא לילד בשם סבתה?
תפתחי בראשית, י' ותקבלי השראה...
מעניין אם יש תקדים..צפי לבעיות בהגיה
הוד, אליה
מתנת חינם שקיבלנו מה' ובתפילה שימצא חן ושכל טוב...
שי-אל?
ולגאולה ומשיח -גואל?
והעיקר שיהיה בשעה טובה!
אם אתם אוהבים שמות שניים אז אפשר לצרף לשמות האלה או לאחרים ואז יש משמעות אחרת\נוספת
מנחם ציון..
"מנחם ציון בבנין ירושלים"...
מההפטרה של 'חזון ישעיהו'
וככה זה כאילו שייקי
ששמות מוזרים לא טובים לילד. ושחשוב לקרוא בשמות של בני אדם. לא לבחור לילד שם עם צליל ואפילו עם משמעות יפה, אם אין זה שם אדם.
חשוב שלזכור שהילד מקבל כוחותיו לבצע שליחותו בעולם בין היתר ע"י שמו,וששם זה בעצם מהות וצינור המשפיע על הילד. חשוב שזה יהיה שם חיובי וגם שזה שם אדם, שם שבני אדם מכונים בו מימות עולם.. אם יש צדיק שקרוי כך- עוד יותר טוב, כך הילד מקבל מהבחינה של אותו צדיק וכו'.
אל תתפתו לקרוא בשמות נדירים עם צליל מיוחד מדיי.
וגם על הצרוף "מקדש שלמה".
אבל באופן אישי אני לא בעד שמות יוצאי דופן לילדים.
הרי הוא יביאנו לגאולה האמיתית והשלמה (במהרה) ויבנה לנו את בית המקדש...
איזה שמות יש למשיח? אני מכירה רק מנחם ("מנחם שמו", או "מנחם בן חזקיה"), יינון, שילה, וחנינה
שמות שקשורים לבית המקדש:
בצלאל, אלרואי, אהרן, מלאכי, בנימין, יגאל, גור אריה יהודה
שמות לחודש אלול - תשרי:
דודי, אלימלך, גבריאל, רזיאל, עמנואל, צוריאל, אלקנה, שמואל, עלי, אלרועי, אלרואי, איתן, יצחק, בארי, מלאכי
שמות של תודה והודיה לה':
מיכאל, עמנואל, עשהאל, מתנאל, מתניה, נתן, אלעזר, אליעזר, אלרועי, אלישמע, נדב, יהונדב, חנני, ישי
היה אביה של יהודית אשת עשיו,
גם אביו של הנביא הושע נקרא כך, והוא היה נביא בעצמו (יש אפילו נבואה שלו בתנ"ך- בערך 2 פסוקים..)
זה בהחלט עזר לבחור את השם.. כמובן שצריך לחכות לראות את התינוק ולראות אם זה מתחבר...
שנזכה לגאולה השלימה!
זה לא טעות, עיין איך שכתוב בראשונים בה"ה, ובירושלמי..
אהרון, נדב, אביהוא, אלעזר, איתמר, אחימלך, אבימלך, אחיטוב, עלי
בצלאל, ירמיהו, צדוק...
מה ההמלצה להורים לעשות???
קצת רקע
בהמשך לאשכול קודם שפתחתי
כן הוא מעדיף ילדים קטנים לחברה
וגם אז מי שמושך אותו יותר מדי לא מוצא חן בעיניו ומעדיף להתפנק אצלינו...
חשדן...
מהתמונות במעון שהוא לא מעורבב תמיד עם כולם..
מאחור ונראה כ"צופה"
לא מדבר (3 מילים )
פניתי פעמיים למטפלות לשאול איך הוא ביחס לחברים
אמרו שלא רואות בכלל בעיה
נראה בחברה כמו כולם
ואחת זרקה לי "להרביץ הוא יודע טוב"...
לאחרונה אחרי שהעליתי את הנושא שוב כן נראה מקדימה
בסופש אמרו לי שהוא מרביץ הרבה במעון
ממה שהבנתי מהן אין ילד מסוים כלפיו
או סטואציה מסוימת שזה קורה
וכשילדים מחזירים לו כמובן בכי גדול
האמת.. לא ידעתי מה להגיב
זה ככ שונה ממה שנראה בבית
תינוקי שמתחפר אצל מי שמוכר לו
ולא כזה בעל שליטה שמחטיף חופשי
באמת שאני לא מכירה כזו סטואציה ומה כדאי לעשות
התחלנו לדבר איתו שוב ושוב שלא מרביצים ומלטפים
אני בטוחה שהוא מבין
אבל השאלה עד כמה זה יעזור
כן 2 דברים שאולי קשורים
אחיו הגדול ממנו מתעלל בו לפעמים (כנראה מקנאה)
בעיטה, לוקח ממנו משחקים..
וגם משהו שהיה נראה לי טיפשי אבל אולי לא
מתחילת שנה הוא לא היה אבא של שבת (היה פעם אחת בתחילת שנה)
כל הילדים התחלפו כבר פעמיים ושלוש (כבר התחלתי לזהות מהתמונות)
בהתחלה הערתי בעדינות ושאלתי אם יש מצב שנפלט מהרשימה
אמרו שמה פתאום יגמר סבב יהיה
אחכ שוב בערך אותה תשובה
חיכיתי בין לבין הרבה
עד שאמרתי להן שאני מבקשת שיהיה וזהו
גם אז התעלמות
לא היה
קצת מפתיע אותי... וכמובן יושב עלי
לא יודעת יך זה משפיע או נוגע לילד...
אז עם ובלי הרקע מה העצות עם תינוק שמרביץ??
וזה בדיוק מה שגורם לו להרביץ.
תחשבי שהוא רוצה לתקשר, לקחת משהו, או כל דבר. אבל אין לו את השפה וזה יוצר תסכולים אז הדרך שלו להביע את עצמו זה להרביץ.
תנסי לעבוד חזק על תמלול. הוא בבית אוכל בננה תגידי לו הרבה פעמים - ב נ נ ה . תוך כדי שהוא רואה, נוגע, טועם. לשבח כמה שיותר חושים.
לכל פעולה לתת תמלול, לחזור על זה המון.
להראות לו בספרים תמונות של חיות, אוכל וכד'.
זה שלב מאוד מתסכל אבל פתאום יתחיל להגיד עוד מילה ועוד אחת... זה ממש מתוק. גם שיום אברי גוף עם שירים ותנועות.
אני גם לא בטוחה מה תינוק בן שנה וחצי מרגיש
אבל כן הכאיב לי ההתעלמות
זוכרת בעבר כשילד אמר לי שרוצה מאוד להיות משהו
גם כשהיה נראה לא הגיוני
פניתי לגננת ושאלתי אם אפשרי
תמיד היו נענות בשמחה
פה זה היה ככ מוזר
בדיוק הדבר הראשון שאמרתי להם
שאולי זה בגלל שלא מדבר וכן רוצה ליזום קשר או להביע משהו
ומגיע לתסכול
אמרו לי שהוא לא היחיד שלא מדבר בקבוצה
ואפחד לא מרביץ כמוהו מיוזמתו
כן מחזירים אבל לא יוזמים
(במאמר מוסגר מרגישה שהוא קצת שקוף שם
ואולי גם הוא מרגיש ככה ורוצה יותר תשל
במיוחד שבבית מצליח לקבל הרבה
אבל אולי הרגשה שלי...)
האמת שלא יודעת מה לעשות
מקליט העלה שהמנהלת עצמה מסיתה את המטפלות ולילד יצא של של אלים.
אגב, ידיים זה הרבה פעמים קריאה לעזרה.
בקשה לתשומת לב.
אותו דבר קרה לי עם רשימת אבא של שבת, הילד לא היה חודשיםםם.
הוצאתי באמצע שנה (בעקבות ההקלטות) ולא מצטערת לרגע.
ילד שלא נכנס לסבב אבא של שבת, זה ילד שמתעלמים ממנו.
הוא לא מרגיש שהוא לא בסבב, אבל זה סממן ורמז להתנהגות אחרת של המטפלות.
לא זוכרות אותו גם במקרים אחרים, הלב שלהן לא פנוי אליו.
לא חייבת להקשיב לי בכלל, כתבתי מניסיוני בלבד שהוא לא טוב.
מאז אני רק עם הקלטות.
בהצלחה מכל ליבי
לק"י
מציעה לשוחח איתה ולראות מה יש לה להציע.
וגם לקבל את זה שזה הגיל, וצריך להשגיח כמה שאפשר. אבל לא תמיד אפשר למנוע...
בקשר לקבלת שבת- זה באמת מוזר. לא בטוחה שזה מפריע לו אבל...
אולי כמו שהציעו לך תבקשי תאריך, ותגידי שאת רוצה לקנות מראש מה שצריך.
אמרה שהיא תלך לבדוק מה קורה שם..
יש עוד מישהי מעבר?
אני גם לא רוצה שיצא לו שם של "המרביץ"
לגבי המילים שלו - אולי כדאי לפנות לרופא ילדים להתייעץ או לפנות להתפתחות הילד. ברור שילד שמתקשה לדבר הוא ילד מתוסכל. זה לא בהכרח מתבטא במכות לאחרים, יכול להיות הרבה בכי וצרחות. אבל כשידבר בטח יהיה קל יותר בלי קשר.
לגבי המעון, זה כבר סוף שנה, לא יודעת אם הייתי מוציאה עכשיו, אבל לשנה הבאה הייתי מחפשת אולי מקום אחר. הקטע עם האבא של שבת מאד מוזר, זה שאין שקיפות, מתנהלות בהתחמקויות, לא סיפרו לך בכלל שהוא מרביץ בצורה מסודרת עד לא מזמן. אם זה ככ משמעותי כמו שהן מתארות למה זה לא שוקף לך עד עכשיו? ומה עושים כשזה קורה? מעבר לזה שילדים מחזירים לו.
גם מצידי
חשבתי לעצמי שמה נטפלתי לדבר ככ שולי
ואולי רק לי זה מפריע ולתינוק לא
ומצד שני
גם אני לא קיבלתי תשובה מה הן עושות הוא מרביץ
רק חזרו על זה שאני חייבת לדבר איתו...
ומצד שלישי והכי חשוב
כשמגיע בבוקר
וכשאני מגיעה נראה שטוב לו שם
לק"י
זה תינוק....
הן צריכות בזמן אמת לתת מענה, למשל- לעשות איתו יחד "טובה" לילד שהוא הרביץ לו, לדאוג שיהיה קרוב אליהן בזמני משחק וכו'.
אני שוב מציעה לדבר עם המנהלת, ולבקש שהמדריכה תבוא לראות אותו, ואחר כך תדבר איתך.
יכול להיות שיש כן איך לעזור לו להתבטא.
הבת שלי ממש מגרדת את השיער, שמתי לה הדרין אבל לא הצלחתי למצוא אח''כ כינים.
מה עוד יכול לעזור?
אציין שיש לה שיער מתולתל..
תודה
אז אולי אין כינים?
הבת שלי הייתה מעל 3 שנים עם כינים...כן כן....
מה לא ניסינו?
כל מקלחת טיפול, עם ובלי חומרים, אספנו לצמה, שלחנו עם תרסיסים . מציינת שיש לה שער ביסלי מסולס שזה עוד יותר מקשה על ההוצאה של הכינים והביצים.
עד שעשיתי קצת בירור והגענו למסרק ,שיבורך מי שהמציא אותו.
זה כלל לא קשור לאיזה חומר את שמה.
את פשוט צריכה להשתמש במסרק הזה ובגלל צפיפותו, הוא גורם לסילוק כל ביצי הכינים (שזה למעשה הגורם המכריע להמשכיות שלהם!)
קניתי את המסרק הזה ,בתוספת חומר ששלחתי אותו לפני לבית ספר ללא שטיפה.
תקשיבי, אחרי שבוע של שימוש, אין כינים ברוך השם כבר שנה וחצי !!!!!!!!
קוראים למסרק ASSY 2000
אני חפפתי לה עם שמפו רגיל, אחר כך מרחתי את החומר וסירקת עם מברשת רגילה כדי להתיר קשרים ולמנוע כאב לילדה, אחרי כך מסרקת עם המסרק כינים וזה וואווו.
טיפול שמרני אחר כך פעם פעמיים בשבוע עם המסרק לא חייב עם חומר אפשר מרכך שיער ואז לעבור עם המסרק ולוודא שאין ביצים...
בהצלחה !
אבל עדיין לא מוצאת כינים, אולי אני לא בודקת טוב
כי כשאחות שלי בדקה לה בעבר היא כן מצאה כינים.
יש חומר שגורם לשיער להיות יותר קל לסירוק?
לק"י
את מסרקת מכל הכיוונים?
צריך גם הפוך, גם מאחורי האוזניים.
לא שוטפת שיער
ומסרקת עם המסרק ככה
ואחר כך שוטפת
מוציאה על גבי מגבון את כל מה שיצא מהשיעור במשיכה
היה אצל אחד הילדים שלי. השתמשתי בשמן אמבטיה של לה רוש פוזה, עזר מאוד.
אצלי רגישים במיוחד בעונות מעבר
בזמן אישות שורף בנרתיק נוראאא
ואחרי שיש זרע.. בכלל מרגישה כאילו שפכתי לשם בקבוק אלכוהול..
חוץ מזה אין שום דרך להנות ככה וגם לא מגיעה לשיא בכלל.
מבאס ממש.
שילכו לעזאזל כל המניעות האלו
לא מבינה מה הרעיון
לסרס את הנשים
לקלקל את הגוף שלהן
הכל כדי שהגברים יוכלו להנות בכיף שלהם בלי השלכות בשטח ( הריון..)
לפני שתתנו לי רעיונות לגבי התקנים
לא יכולה
ניסיתי כבר כמה סוגים כל אחד והבעיה שלו (המשותף לכולם = פגיעה בגוף שלי).
לא מקצועיות
לא רגישות
לא סבלניות
(לא כולם הכל ביחד חח..)
סיוט סיוט סיוט
רק צריך למצוא אותם
אין ברירה
ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא
אפשר גם באפליקציה
לתאר מה את מרגישה בדיוק
בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה
ואולי זו איזו רגישות לטבעת
שמטפלת בכאבים ביחסים
אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל
מירושלים
היא יקרה כי היא פרטית
ברור לי שקשור לטבעת
אבל אין לי מניעה אחרת....
אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.
החלפתי כבר כמה רופאות
לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה
כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת
ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל
נורא נורא נורא
דר אינה ויינשטיין -אלעד
דר שיר גרובר-פתח תקוה
מהממות סבלניות ורגישות מקסימום.
אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.
בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.
האמת שגם את אמורה להנות
אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה..
השתמשתי בערך 4 שנים ,לא מכירה.
אולי דלקת בשתן? או פטריה?
תתייעצי שיחת טלפון עם רופאת נשים שלך .
לגבי המניעה ממש מבינה . אסור לי הורמונים מכל מיני סיבות אז משתמשת בנרות לא בזמן ביוץ ומתפללת להשם שהכל יהיה בסדר..
אין לי ברירה הכל לא עושה לי טוב 🫣
בהצלחה (:
ללכת פיזית זה לא יקרה
אני ממש מפחדת וחוששת
בטלפון הם פחות יכולות להזיק
שלושה שבועות אחרי לידה וכבר קשוח קשוח עם ההרחקות, דייייי מיציתי😑
כבר קרוב לשבוע יש לי רק כתמים ורודים כאלה לסירוגין, אבל כל בדיקה יוצאת עם כתם.
יש לכן טיפים איך לקצר את הכתמים??
הספריי של אלופירסט,
הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.
בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..
בהצלחה!
אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.
אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.
למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...
כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.
בהצלחה ממש!!
אנסה את מה שאמרת
תודה❤️
אבל כן תנצלי את הזמן שהקטנה ישנה, כדי לישון גם.
הבן שנתיים שיהיה בריא הופך כל חלק בבית, רב הארונות שבהישג ידו נעולים אבל יש כמה שלא, וגם איכשהו אם הכל נעול הוא מוצא מה להפוך (כיסאות, נעליים, מטאטא) והרבה אוכל מתפזר.
המצב כזה, אני מאבדת שליטהה על הסדר בבית ועל הניקיון.
אני גם עובדת משרה כמעט מלאה, וגם בצהריים ערב איתו אי אפשר לסדר, ובלילה אני גמורה
ועכשיו תחילת היריון חמסה חמסה ברוך ה אין לי כח לכלוםםםםםם
אז אני מזניחה
עכשיו חזרתי מהעבודה ולא באלי להכנס הביתה עם איך שהוא נראה. באלי שטיפה כל יום. שהמיטה שלי לא תהיה מלאה בבגדים וחפצים שבורים.
איך חוזרים לאיזון, איך מכניסים הרגלים חדשים. (פעם היה לנו)
שעליו מקפידים באדיקות.
הכי טוב שזה יהיה חדר השינה שלכם - להקפיד שהוא יהיה תמיד סגור, בצורה כזו שהילדון לא יוכל להיכנס.
(אצלנו אם אנחנו שוכחים לסגור - אנחנו מגלים אחר כך מזכרות בכל הבית, שהקטנה פילחה מהחדר... אבל היא עוד יחסית סבירה - כשהתאומים היו בסביבות גיל שנתיים הם היו משאירים חורבן בחדר... היו חודרים אליו עם הבימבות שלהם, מקשקשים, הופכים דברים, ואז כשהייתי נכנסת ומגלה אותם - הם היו מיד עולים על הבימבות ובורחים משם כמו אופנוברים🤭)
זה מבאס ששאר הבית לא יהיה נקי ומסודר, אבל לפחות יהיה לך מקום לנוח בו...
שתחילת הריון זה זמן להרגלים חדשים... אולי זמן להביא עוזרת או משהו שתסדר, או שבעלך יעשה את זה.
ולגבי הילד- יש לו משחקים שמותאמים לגיל שלו, בסוג ובכמות?
אצלי כשהיה עודף משחקים, או כשהם היו מבולגנים מדי ולא כל אחד בקופסה משלו או לא מתאימים לגיל הילדה בילגנה הרבה יותר, וכשהמשחקים מותאמים משחקים הרבה יותר זמן ובכיף.
ואפשר גם לתת לו דברים להפוך שיתאימו לך- קופסה מלאה בחפצים גדולים, ארון של פסטות וכאלה נניח לי לא אכפת שהילדים יהפכו כי זה קל לסדר. כאלו דברים.
ואז את הולכת לטכנאית שזה מה שהיא עושה ואין לה מושג למה א צריכה את זה,
היא עושה בדיקה ומביאה לך תוצאות להביא לרופא,
ואז אין את הפדיחה..
אבל באמת שלא חושבת שיש מה להתפדח. הגיוני ונראלי שהם רגילים לקבל בקשות כאלה.
יש למישהי המלצה?
לא עריסה, מיטה שתתאים עד לפחות גיל שנתיים
ראיתי ממש יקרות ב2000 לפחות , אשמח אם יש למישהי רעיון אפילו מאולתר כמו נגיד מיטת איקאה כמובן בצורה שיהיה בטיחותי
מתרחבת מגודל של מיטת מעבר למיטת נוער רגילה, בהתאם לשלב.
עולה סביבות ה600 אם אני לא טועה, בלי מזרון
אנחנו קנינו ביד2 מיטת יחיד פשוטה מעץ ושמנו אותה בין המיטה הזוגית לקיר. אפשר לקנות מעקה לצד השני אם אין אפשרות להצמיד לקיר. אצלנו לא היה צורך לחבר את המיטות עם איזשהו חיבור כי היה ממש צמוד אבל אולי אפשר עם אזיקונים לחבר בין הרגליים של המיטות כדי שיהיה יותר בטיחותי.
היה מאד נוח לשכב לידו, להניק ואז לחזור למיטה שלי.
לא יודעת אם בטיחותי או לא, אבל עשינו את זה תקופה.
בת 3 שבועות. כל מוצץ גורם לה לרפלקס הקאה. האצבע שלי והנקה זה הדבר היחיד שמרגיע.
יש לכן המלצות למוצץ שסיכוי סביר שיעזור?
ניסיתי את הקטן של בית חולים, מוצץ של מאמ, ופטמת בקבוק של בית חולים.
מידה 2-2-