מבשר.

העיקר להביע את הכמיהה והרצון לבניין המקדש והבאת הגאולה

רק אני הייתי מתבאסת על הורים שנתנו לי שם כ"כ לא שיגרתי?

אני בעמדת יחיד פה בהתייחסות לשמות מקוריים?

דעתי האישית- את היצירתיות נשמור לעצמנו, ולא ניתן לילדים שלנו להתמודד עם בחירות מקוריות שלנו.

אנחנו קראנו עכשיו נחום.

שם מהמקורות אמנם ומתאים לתקופה,

אבל שגרתי?... לא כ"כ..

יגרור שום תהיות או שאלות חוזרות ונשנות- "איך? איך קוראים לך? שיוו, איזה שם...."

שם יפה נחום. בעז"ה שעמ"י כבר ינוחם.

טל מקדש.

זה השם...

שומעים...

אצלנו מבשר זה שם נפוץ יחסית ויש גם עם הצירופים: מבשר שלום, מבשר טוב

איש בשורה זה איש שמביא בשורה טובה.

אני מכירה הרבה ילדים מבשר.

ביחד עם צירופים לפעמים: מבשר טוב, מבשר שלום..

שם מהמם. לא חרוש כמו אריאל ודיר, אבל לא מוזר או גורם לתהות.

מומלץ!!

"ויבוא ידיד בן ידיד

ויבנה ידיד לידיד

בחלקו של ידיד

ויתכפרו בו ידידים"

ואולי אני טועה?

ככה אני זוכרת מהשיר של אברהם פריד 

ויבנה ידיד לידיד,

הפירוש מהמדרש:

"בוא ידיד זה שלמה דכתיב וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה.  ויבנה ידיד זה בית המקדש דכתיב מה ידידות משכנותיך. לידיד זה הקב"הדכתיב אשירה נא לידידי. בחלקו של ידיד זה בנימין שנאמר לבנימן אמר ידיד ה'. ויתכפרו בו ידידים אלו ישראל דכתיב נתתי את ידידות נפשי בכף אויביה".

ללמוד משהו שקשור לימים אלו על הדרך...

ניחמתנו.

שוב פעם אחת היו עולין לירושלים וכו' ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים התחילו הן בוכין ור' עקיבא מצחק אמרו לו מפני מה אתה מצחק אמר להם מפני מה אתם בוכים אמרו לו וכו' ולא נבכה אמר להן לכך אני מצחק וכו' עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת בלשון הזה אמרו לו עקיבא ניחמתנו

לקרוא ליד יפה נוף?

נווה צדק?

מעון?

היכליה ?

היכל?

אם זה ילד שגר במקום שהשמות המיוחדים מאוד הם לא מיוחדים ,

זה סבבה.

אם זה ילד שגר במקום סטנדרטי , זה גובל בהתעללות.

מבשר זה נחמד, והכרתי רק ילד אחד שקראו לו ככה, זה שם לא שגרתי כל כך.

שקשורים לחודש אלול, רה"ש וכו'. חוץ מרחמים שזה ממש לא הסגנון, ואורי שכבר יש לנו

שמות של יורושלים - בנציון, דביר, אריאל, דוד, מנחם

"לדוד ה' אורי וישעי".. ככה קוראים לבן דודי שנולד באלול. כי מתחילים להגיד את המזמור הזה כל יום בתפילה והוא מזמור מהמם.. אפשר גם ישעי.. ואפשר גם מעוז.. "ה' מעוז חיי ממי אפחד.." קיצר.....

מה עם שמואל? הפטרת ר"ה...

אולי איתם- "אז איתם וניקתי מפשע רב"

עילאי

הלל

דוד

משה

מכירה אחד כזה...

חשבנו פעם לקרוא איתם, ורב גדול שהתייעצנו איתו אמר

שלא כדאי.

לי יש איתם עם יו"ד כמו בפסוק בתהילים, ובני ישראל חטאו באתם - אותה הגייה אבל בלי יו"ד.

שבעלי לא מוכן לשמוע על שמות קצת מיוחדים\ מועזים, הוא ממש שגרתי...

אני אוהבת ישעי

כבר שנים אני חולמת שאם ייוולד לנו בתשרי, בן או בת - אני אקרא לו/לה *תשרי*

יש ניסן כשם פרטי, יש סיון כשם פרטי, למה שלא יהיה תשרי?

איזה ריח יש לשם הזה... של הדס טרי וגשם ראשון... ניחוח.

לפני תשרי חשבתי על השם אלול, לילד שייוולד באלול, אבל היום כבר לא נראה לי שאעשה את זה, אפילו שהשם הזה מעביר בי התרגשות מיוחדת של זמן עמוק מכל עמוק, של המלך בשדה, קרבת א-להים... אבל אני גם מרגישה שזה שם לכאורה כבד מדי. כאילו שילד שיישא על כתפיו את השם הזה -  איך הוא יוכל גם לצחוק ולהשתובב?

יאהב את שמו?

של חברים עליצים בכיתה.

על בתיה אומרים אמבטיה ועל אורי אומרים כדורי... מה הקשר אם זה מיוחד או לא מיוחד? כשיש בכיתה ילדים שמחפשים לצחוק, אם הם לא ימצאו בדיחה על השם הם יעליבו על המשקפיים, ואם אין משקפיים אז על הנמשים... עצוב מאוד, אבל זה לגמרי לא שיקול במתן שם.

של האדם, מלווה אותו כל הזמן, ולכן גורר אינסוף תגובות.

אם זה בצחוקים של חברים כל פעם כשהמורה או האימא קוראים לו, אם זה בין בני נוער, אם זה כמבוגר שבכל מקום שהאדם צריך להזדהות הוא מתפדח  מחדש..

ואם יש דבר שהורה צריך לעשות זה לתת את המקסימום ביטחון לילד, ולא להגיד- טוב במילא יצחקו אז אני אוסיף סיבה לצחוקים...

נמשים או משקפיים אף אחד לא בוחר. את השם המביך? אאוצ'.....

אני לא אומרת ממילא צוחקים אז נוסיף סיבה לצחוק, אלא שבאמת ממה שאני שומעת ורואה אף שם הוא לא ערובה לצחוק או לא צחוק, בלי קשר להיותו מיוחד, נדוש או באמצע. ובאמת אני בוחרת שמות בלי קשר להיותם מיוחדים או לא, זה ממש לא מעניין אותי. גם על חנה אני חולמת, למשל, וממש לא מעסיקה את עצמי בחששות שיצחקו עליה שזה שם מהשטעטל... מה, חסרות לי דאגות, שאני אטריד את עצמי בכל מיני תסריטים כאלה שאי אפשר לדעת מראש?

שם זו מהות, ואני מנסה לתת לילדיי שמות עם עומק שישמחו אותם כשיציגו את עצמם ויתחברו אליהם. אם אני מצליחה או לא - זה כבר לא בידיי, תמיד צריך סיעתא דשמיא.

(מה שכן, אני לא אתן שם שהוא לא מילה מוכרת בשפה, כלומר שם שצריך להסביר בכל פעם איך הוגים או איך כותבים - לא כי אני חושבת שזה מפדח אלא כי זו סתם טרחה)

שם הוא סוג של קשר של האדם עם הסביבה, והוא גם הגדרת זהות מאוד בסיסית ופנימית.

ודווקא בגלל זה צריך שיהיה לשם "סנכרון" עם המציאות.

אני מתכוונת גם לכך שלא כל העולם הפנימי, העומק, השאיפות והמיוחדות של ההורים,

יפלו על כתפיו הצרות של הילד,

אבל גם לכך שהשם לא יהיה חריג ברמה שתגרום להרמת גבה או אי נוחות סביבתית.

(לאחרונה פגשתי ילדה בת 3 שנושאת על כתפיה את השם "סוליקה"- מקווה שאני לא פוגעת פה באף אחד,

אבל די הזדעזעתי..)

אני לא נגד שמות מיוחדים (גם אצלי יש כמה כאלה ), אבל צריך להיות רגישים לכך שלפעמים מרוב רצון 

למיוחדות ועומק של ההורים, נותנים לילד שם שהוא פשוט מוזר.

ויש הבדל לדעתי בין זה שילדים מוצאים מה לצחוק עליו (אורי-כדורי וכד'), לבין זה שכשהילד אומר את שמו זה

מעורר אוטומטית פרצי צחוק (יש לי כמה דוגמאות כאלה, אבל אני לא אעלה אותן, לכי תדעי מי גולשת פה ).

שם נפוץ..פעם..

שתי גירסאות דומות לאותו סיפור:

סוליקה - סול חגוואל  [מויקיפדיה]

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9C_%D7%97%D7%92%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C

סוליקה - מאתר כיפה - שאל את הרב

http://www.kipa.co.il/ask/show/69067-%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%94!!

אני כן יכולה להבין הורים שיתנו את השם סוליקה כשם שני. אבל כשם ראשון, בדורנו? לא נראה לי.

מאוד כבדה כשהוא בוחר שם לילד. הילד לא חייב לשאת כל החיים חלומות מוזרים ועמוקים ורוחניים של ההורים. וזו כן צריכה להיות דאגה של ההורים. 

יש לי חברה שבאה ממשפחה שבה ההורים הפציצו שמות.. ממש בכל לידה התעלו על עצמם מחדש ונתנו שם לא מקובל ועמוק ויצירתי ומרגש... לימים- שלושת הבנים הגדולים הוסיפו לעצמם שמות תנכי"ים ברגע שנכנסו לישיבה, והם נקראים כיום רק בהם, והבנות כמהות לעשות את זה גם אך חוששות לפגוע בהורים. 

אגב, יש איזה זוג מפורסם מאוד בארה"ב שקרא לביתו.... "צפון-מערב". מפעים, לא?

אם שם הוא יפה ועמוק, אז הוא יפה ועמוק בין אם הוא נדוש (חנה), חדשני (תשרי) או כל דבר באמצע. אם שם הוא אידיוטי וחסר טעם אז הוא אידיוטי וחסר טעם בין אם הוא נדוש (לא אתן פה דוגמאות שלא ייעלבו), חדשני (דרום-מערב) או כל דבר באמצע. החשוב הוא אם יש משמעות או לא, הייחודיות זה ממש שיקול שטחי בעיניי - לכאן או לכאן. במיוחד שגם כשיקול חברתי זה לא עובד ככה. את מכירה ילדים עם שמות ייחודיים שמאסו בשמותיהם, בטח שאני מאמינה לך. אז מה? אני מכירה גם אורלי שמאסה בשמה. מה לעשות? לא תמיד זה עובד לפי התוכניות של הורים, כתבתי שצריך סיעתא דשמיא. לשמחתי רוב הילדים והאנשים שאני מכירה אוהבים את שמותיהם, מיוחדים או לא מיוחדים.

ואני באמת ובתמים לא מבינה מה גורם לכן לחשוב שדווקא שם ייחודי גורם לאי-נעימות. למה אתן חושבות שכשילדים בגן פוגשים תשרי הם יצחקו, וכשהם פוגשים סיון הם לא יצחקו? למה שהברוש הראשון שהם מכירים יצחיק אותן יותר מהאורן הראשון שהם מכירים? למה שלביאה יישמע להם יותר מוזר מצבייה? מאיפה המחשבה הזאת? ילדים בגיל שצוחקים משם בכלל לא יודעים איזה שם הוא שגרתי ואיזה לא!

זה בקשר לילדים, ובקשר למבוגרים - פתאום נזכרתי בשם שלי עצמי, שהוא שם יפה ולא נדיר, אבל כמילה בשפה הוא מופיע בהמון שירים, וחוויית ילדות מביכה קבועה שלי היתה שמבוגרים שרואים אותי מתחילים לשיר לי את אחד השירים הללו. שנאתי את זה. אבל את השם עצמו אני אוהבת ושמחה שקרויה כך, ומעולם לא עלה בדעתי להאשים את ההורים שלי שהיו צריכים לחשוב על השיקול הזה מראש, זה נראה לי מופרך. אם כבר מישהו להאשים זה את המבוגרים האלה שחושבים שהם חייבים להתחכם כשהם מדברים עם ילדים. יש הרבה כאלה...

אני מסיקה מזה ששם רגיל זו לא ערובה שלא יביכו את בעל השם (ואני בטוחה שגם להפך), וגם שאפשר לאהוב שם ולשמוח שנקראים בו גם אם אנשים רדודים עושים ממנו בדיחה.

עם תופעה מוכחת, רק שאת לא רוצה להכיר בה.

ילדים אוהבים לחוש בנוח, ולא להתבלט עם שונות או מוזרות, לא משנה כמה עמוקה המחשבה שההורים הנרגשים טמעו בה.

גם להורי "צפון מערב" יש הסבר מאוד "הגיוני" ו"מרגש" לשם הזה. נחסוך לך אותו.

לילדים יש שכל מפותח מאוד בשביל להבין מה ההבדל בין ילדה שנקראת לביאה לבין צביה. את פשוט לא מאמינה בהם.

עזבי, אנחנו באמת חושבות אחרת, חבל להתווכח.... 

אני לא מבינה מה ההבדל בין צביה ללביאה, למה זה כשר וזה טריפה. פשוט לא מבינה, כמה שאני מנסה! מה כבר יכול להיות ההבדל? הרי לפני מאה שנה צביה היה זר ומוזר בדיוק כמו לביאה היום, רק שהיו הורים שלא חששו מהחדשנות (כמו שהיו הורים בכל דור, הרי כל שם היה חדשני פעם...), וכשהיו מספיק הורים כאלה, הוא הפך למקובל. אז מה ההבדל? מה ההבדל?

ואני אוהבת אותו.

תמיד שואלים אותי (בעיקר חילונים) מה המשמעות וכו' ואיזה שם יפה. יש עוד כמה וכמה בנות עם שם כזה, זה לא איזה שם מונפץ שאמא שלי המציאה. ופגשתי כמה בנות עם השם הזה.

נראה לי שבגלל זה אני אוהבת לתת לילדים שלי שמות פחות שגרתיים

אני אוהבת את היחודיות, אבל לא שמות הזויים ומוזרים שהמציאו במיוחד לרגל האירוע, כי בסך הכל בסוף הילד צריך להסתובב עם השם שלו ולאהוב אותו ולא להתבייש במוזרות של ההורים שלו.

וגם - ילד זה לא דבר תורה מהלך - לא צריך להכניס בשם שלו את כל השקפת עולמנו

שוב, הבעיה זה בעלי שאוהב שמות שגרתייים מידי....

אז כנראה שלילדים שלנו יהיו שמות איפשהו באמצע

שם בכל מחיר, רק כי בעוד 100 שנה אולי הוא יהיה מקובל, ובינתיים שהילד שלנו יתמודד, כי לנו בא...

שמעתי למשל על אומלל אחד שנקרא יצחק (איזה שם חדשני זה היה! תארי לעצמך - כמו נגיד לשקרוא היום לילד 'ישמח') כי בשורת הולדתו היתה על-טבעית והביאה לצחוק.

ועל אחד שנקרא נוח כי הוריו קיוו שהוא ינחמם מהאדמה אשר קילל ה' (וכך היה)

ואחד שנקרא שמואל כי שאול הוא מה'.

ואחד שנקרא ראוב כי ראה ה' בעונייה של אמו.

ועוד...

מאיפה היה הרעיון המגוחך הזה ל כל ההורים האלה מהתנ"ך לצקת משמעות לשם של הילדים שלהם? ועוד לתת שמות שכנראה לא היו לפניהם?

לאבא של יצחק היה רוח הקודש, וגם לעוד כמה בתנך, מה שלנו אין היום לצערנו.

גם היה מישהו בתנך שנקרא ארפכשד, וגם כפתורים וקינן ותירס, וכל מיני שמות נוספים שבלי ניקוד לא יודעיים איך להגות אותם. הגיוני לקרוא לילד בשם סבתה?

תפתחי בראשית, י' ותקבלי השראה...

הודיה לה על המתנה הגדולה. אבל יותר מקורי ממתניה יהונתן ואלנתן... ויהודה כבר יש לנו.

תודה!

מעניין אם יש תקדים..צפי לבעיות בהגיה

הוד, אליה 

מתנת חינם שקיבלנו מה' ובתפילה שימצא חן ושכל טוב...

שאני מרגישה. אבל לא בטוחה שמתחברת לצליל ולשם כשם שילווה אותו כל החיים. וגם נשמע לי קצת מיושן. 

מה דעתכן?

שי-אל?

ולגאולה ומשיח -גואל?

והעיקר שיהיה בשעה טובה!

אם אתם אוהבים שמות שניים אז אפשר לצרף לשמות האלה או לאחרים ואז יש משמעות אחרת\נוספת

מנחם ציון..

"מנחם ציון בבנין ירושלים"...

-אריאל\אריאל חיים

-ציון

-הלל

-ידידיה

-רנן

-ישראל חי

ניסיתי...אבל שיהיה רק במזל טוב ובהמון שמחה

מההפטרה של 'חזון ישעיהו'

וככה זה כאילו שייקי

ששמות מוזרים לא טובים לילד. ושחשוב לקרוא בשמות של בני אדם. לא לבחור לילד שם עם צליל ואפילו עם משמעות יפה, אם אין זה שם אדם.

חשוב שלזכור שהילד מקבל  כוחותיו לבצע שליחותו בעולם בין היתר ע"י שמו,וששם זה בעצם מהות וצינור המשפיע על הילד. חשוב שזה יהיה שם חיובי וגם שזה שם אדם, שם שבני אדם מכונים בו מימות עולם.. אם יש צדיק שקרוי כך- עוד יותר טוב, כך הילד מקבל מהבחינה של אותו צדיק וכו'.

אל תתפתו לקרוא בשמות נדירים עם צליל מיוחד מדיי.

וגם על הצרוף "מקדש שלמה".

אבל באופן אישי אני לא בעד שמות יוצאי דופן לילדים.

הרי הוא יביאנו לגאולה האמיתית והשלמה (במהרה) ויבנה לנו את בית המקדש...

איזה שמות יש למשיח? אני מכירה רק מנחם ("מנחם שמו", או "מנחם בן חזקיה"), יינון, שילה, וחנינה

שמות שקשורים לבית המקדש:

בצלאל, אלרואי, אהרן, מלאכי, בנימין, יגאל, גור אריה יהודה

שמות לחודש אלול - תשרי:

דודי, אלימלך, גבריאל, רזיאל, עמנואל, צוריאל, אלקנה, שמואל, עלי, אלרועי, אלרואי, איתן, יצחק, בארי, מלאכי

שמות של תודה והודיה לה':

מיכאל, עמנואל, עשהאל, מתנאל, מתניה, נתן, אלעזר, אליעזר, אלרועי, אלישמע, נדב, יהונדב, חנני, ישי

היה אביה של יהודית אשת עשיו,

גם אביו של הנביא הושע נקרא כך, והוא היה נביא בעצמו (יש אפילו נבואה שלו בתנ"ך- בערך 2 פסוקים..)

לא כדאי לקרוא בארי על שם אבא של יהודית אשת עשיו....

בהחלט רצוי וכדאי יותר להתמקד באבא של הושע הנביא. מוזכר רק בפסוק הפותח את ספר הושע, אבל כתוב שגם הוא היה נביא. היה מראשי שבט ראובן שהובילו את שבט ראובן חזרה ארצה מגלות עשרת השבטים.

וחוצמזה - מנסיון אישי - זה שם מקסים!

זה בהחלט עזר לבחור את השם.. כמובן שצריך לחכות לראות את התינוק ולראות אם זה מתחבר...

שנזכה לגאולה השלימה!

שם מהמם!! אבל מפני שלא רציתי להתעלל בבן שלי לא קראתי לו כך..

והאמת,זה שם יפה.ממש.אבל הוא נדיר מידי בשביל שאני אקרא ככה לבן/בת שלי.

זה לא טעות, עיין איך שכתוב בראשונים בה"ה, ובירושלמי..

אהרון, נדב, אביהוא, אלעזר, איתמר, אחימלך, אבימלך, אחיטוב, עלי

בצלאל, ירמיהו, צדוק...

בגלל צפי ירי מאיראן

תפילות

זה מה שיש לנו

יואווו

מתלבטת אם להעביר אותם

לא להלחיץ אותם במידה ולא יתפתח לאיזור הדרום משהו

בשורות טובות וישועות גדולות!

באופן היפותטי כמובן, מה הייתן מציעות לה לעשות כרגע?

כל זאת בתקווה שהיא בעניין לחזור....

יש לה גם רכב.

השאלה אם אפשר לנהוג ככה

זה בלתי כבר בלתי!!!

סופריקה

לנו יש בבית... (לא קנינו בתחילת שנות נישואינו) השילוב של ילדים בררניים עם אמא שלא אוהבת לבשל מצריך את נוכחותם (אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)

דברים מהירי הכנה נוספים שאנחנו קונים ובריאים יותר:

פלאפל קפוא וכדורי פירה קפואים (אופים בתנור).

כרובית וברוקולי (אופים בתנור עם תבלינים, אבל כמובן לא כולם אוהבים)

לפעמים גם קונים אורז עם תבלינים בשקית, שרק מבשלים וזהו. לא הכי בריא, אבל יותר בריא מדברים אחרים...

זה לא ארוחה מאוד בריאה וזה גם מאוד מאוד יקר אבל זה ארוחה הרבה יותר מוצלחת מלא לאכול בכלל, ואז כל היום לנשנש. מה לעשות שיש לנו בהחלט ימים כאלה שאין מה לשלוף ואין זמן להכין ואז זה סוגר פינה ויש משהו לאכול.

לא רוצה ליצור לילדים חסך כי כולם סביבם אוכלים מלא גאנק

בתכלס לא מאוד משתמשת בזה. נקניקיות יוצא לי לשלוח לילד השנה פעם בשבוע וחצי לצהריים בבית הספר כי אין הזנה (לפני כן אכל אולי פעם בחודשיים)

שניצל תירס הבת שלי מאוד רצתה. אכלה כמה פעמים ומאז לא נוגעת

מעדיפה שלא אבל לא תמיד מספיקה להתארגן על אוכל מבושל בגלל שעןת העבודה אז יש פה 

כי הילדים מאוד מבקשים

תכלס קצת לקרוא על זה מוריד את כל החשק

זה מזעזע בעיני

מביאה לו פעם בכמה חודשים ועושים לו בנינג'ה.

שניצל תירס לא אוהבים

אבל כן יש פה שניצלונים של עוף טוב.

מציל אותי האמת

יש פה ילד בררן קשות+ אסור להביא לגן מוצרי חלב. אז אני שמה לו שניצלונים וקטשופ הוא בעננים.

טבעול בכלל לא, נדיר ממש, ברמת פעם בשנה בערך...

נקנקיות רק שעושים על האש.

מעדיפה לבשל אוכל מזין

בעיקר הילד הבררן שלי

מכירות מותג בריא של נקניקיות עם כשרות טובה?

זה מוצר סופר מעובד

אני לא מכירה בכל אופן אבל אשמח להחכים

שזה אמור להיות בריא ולא מעובד..

זכור לי שפעם חיפשתי ולא מצאתי משהו נגיש בכשרות טובה אבל אולי השתנה משהו מאז 

נקניקיות לארוחת צהריים של יום שישי

שניצלים של עוף יש לי בשביל ארוחת צהריים לגדולה שלוקחת לבית ספר. לרוב יש לי בשרי מבושל וזה במקפיא ליאת ביטחון לימים שאין לי משהו לשלוח לה.  

אבל האמת היא שהסיבה היא שאני מכורההה לטבעולים. אוהבת את כל הסוגים. טעים לי התעשייתי הזה🤣 אז מעדיפה לא להחזיק בבית כדי שאני אוכל אוכל נורמלי ולא את זה. שומרת את חגיגות הטבעול לתשעת הימים.

משתדלת למעט בנקניקיות אבל אוכלים מדי פעם. לפעמים צריך אוכל מהיר או משהו למנות...

טבעול מאוד מאוד יקר. אני מאוד אוהבת הילדים- תלוי מי ומה. התחליפים לרוב משתווים למקורי, ממש בודדים אפשר למצוא שהם טעימים. יש שנים שאנחנו קונים בתשעת הימים, כדי שיהיה מה לאכול...

יש לזוג ונראה לי גם למשפחה

אולי קוראים לזה חברותא

ויש גם בעותניאל אחד ממש כיף

צימרים על ההר

מקסים

יש באש קודש בקתה בכרם, יש בה בריכה שווה ממש...(למרות שזה לא רלוונטי לכם)

אבל הוא באמת יחסית "בעומק"

הנוף מהמם

אפשר לשאול מה יש בו שמאפשר הכנת אוכל (קומקום חשמלי, כיריים... אם יש כלים אז חשוב לוודא שיש הקפדה על כשרותם).

אם אתם צריכים - אז לבדוק שגם יש אפשרות של מיטות נפרדות בשבילכם או מזרן נוסף...

מכיוון שאתם באים עם שלושה ילדים מן הסתם תעדיפו שני חדרים נפרדים, אז תבררו גם על זה.

וכמובן - לקבל המלצות על הניקיון של הצימר... וגם על הבטיחות שלו מבחינת ילדים - חשוב מאוד!

אנחנו היינו פעם אחת בבית ההארחה של הר ברכה. פשוט מאוד-מאוד, אבל לנו זה הספיק.

מעבר לזה היינו עם הילדים רק בצימרים בצפון, אז אין לי המלצה... (ועל אחד מהם אני לא ממליצה🤭)

בהצלחה ותיהנו!

היינו בהר ברכה, מחפשים משהו יותר מפנק

תודה על הנקודות שכתבת!

משהו ששמעתי ששווה, נראה לי ביקב כביר

גם בבת עין יש כמה צימרים טובים 

את צימר נוף שומרון שהוא משפחתי ושמעתי שממש נעים

ובעלת הצימר היא שפית שיכולה לבשל לכם אם רוצים.

לא את כל החלונות מוציאים.

וגם כמובן לאחסן אותם בחדר אחר.

וגם לשים לב לסגור את ה"איבטוח" של החלון מתכת.

ויש חלונות שצריך להוריד

אבל אם יש אופציה עדיף להיות בקיר שלא של החלון ולא מול.

אבל אמרת שאת מוציאה את החלונות אז מניחה שאתם בחלונות של התקן החדש? אני חושבת שהם נחשבים עמידים.

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

איך עושים את זה?

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)

כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין

עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.

מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.

גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע

אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת

הפוריות באמת יורדת

קודם כל זה שאת נכנסת להריון, לא יכול להעיד כלום על אשה אחרת, סטטיסטית הפוריות מתחילה לרדת בגיל הזה, כמובן שגם הרבה נשים נכנסות בקלות להריון

וגם את מתארת שלקח לך שנתיים, זה לא מעט

והגיוני שזה קשור לגיל

ויש נשים שרוצות וכבר לא מצליחות

קוראת עכשיו את השרשור בנחת

ומקווה שלא הרגשת מותקפת...

חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...

האמת בלי קשר נשמע מטורף..

אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...

בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!

ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,

אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...

שוב בהצלחה גדולה בכל!

❤️❤️❤️

מציעה לחשוב מה יכול להקל לך על העומס בחיים, ההרגשה שהכל עמוס ולחוץ לא נראה לי מיטיבה.

האם יש מקומות שאפשר לשחרר? להקל עם מיקור חוץ ועוד...

לגבי ההריונות בסיכון- בעיני זה נושא חשוב, שכדאי להתייעץ בכובד ראש מה המשמעות, מה הסיכונים ולקבל החלטה קודם כל לגבי זה. אח"כ לחשוב על היתר.

התפיסה שלי בחיים היא שחלון הזמן של היכולת להרות קטן בפער משמעותי מהזמן בו אני יכולה להתקדם בעבודה, אבל זה שיקול שמנחה אותי, לא יודעת אם מתאים לכולן

נתתן לי נקודות נוספות למחשבה.

בעז"ה שאצליח למצוא את הדרך הטובה ביותר.

קראתי את כל התגובות, תודה לכל אחת השקיעה וכתבה🫶🏼

החכמתי

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה

בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

עכשיו בן חצי שנה ואני בהחלט משתמשת בטרמפולינה, גם זה כרגע הכיסא אוכל שלו (אבל זה אני בשאיפה לקנות לו אחד מתאים לגיל חצי שנה) וגם לפעמים אחרי הנקה נניח הוא עדיין צריך קצת זוית כדי לא לפלוט או בזמנים אחרים שהוא לא רגוע על המשטח ובטרמפולינה כן. מאמינה שנשתמש בה עוד לפחות חודשיים.

אם זכור לי נכון יש הגבלה עד שהתינוק מתהפך

הוא כזה תופס את הצד של הטרמפולינה וחצי מתהפך אליו (בנסיון לאכול את המוטות שלה, זה הגיל שכל דבר בודקים דרך הפה) צריך לזכור לחגור אותו, לא יצא לי שהוא התהפך שם ממש אבל גם אם כן, הטרמפולינה שלנו די יציבה אז היא לא תתהפך איתו.