מבשר.

העיקר להביע את הכמיהה והרצון לבניין המקדש והבאת הגאולה

רק אני הייתי מתבאסת על הורים שנתנו לי שם כ"כ לא שיגרתי?

אני בעמדת יחיד פה בהתייחסות לשמות מקוריים?

דעתי האישית- את היצירתיות נשמור לעצמנו, ולא ניתן לילדים שלנו להתמודד עם בחירות מקוריות שלנו.

אנחנו קראנו עכשיו נחום.

שם מהמקורות אמנם ומתאים לתקופה,

אבל שגרתי?... לא כ"כ..

יגרור שום תהיות או שאלות חוזרות ונשנות- "איך? איך קוראים לך? שיוו, איזה שם...."

שם יפה נחום. בעז"ה שעמ"י כבר ינוחם.

טל מקדש.

זה השם...

שומעים...

אצלנו מבשר זה שם נפוץ יחסית ויש גם עם הצירופים: מבשר שלום, מבשר טוב

איש בשורה זה איש שמביא בשורה טובה.

אני מכירה הרבה ילדים מבשר.

ביחד עם צירופים לפעמים: מבשר טוב, מבשר שלום..

שם מהמם. לא חרוש כמו אריאל ודיר, אבל לא מוזר או גורם לתהות.

מומלץ!!

"ויבוא ידיד בן ידיד

ויבנה ידיד לידיד

בחלקו של ידיד

ויתכפרו בו ידידים"

ואולי אני טועה?

ככה אני זוכרת מהשיר של אברהם פריד 

ויבנה ידיד לידיד,

הפירוש מהמדרש:

"בוא ידיד זה שלמה דכתיב וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה.  ויבנה ידיד זה בית המקדש דכתיב מה ידידות משכנותיך. לידיד זה הקב"הדכתיב אשירה נא לידידי. בחלקו של ידיד זה בנימין שנאמר לבנימן אמר ידיד ה'. ויתכפרו בו ידידים אלו ישראל דכתיב נתתי את ידידות נפשי בכף אויביה".

ללמוד משהו שקשור לימים אלו על הדרך...

ניחמתנו.

שוב פעם אחת היו עולין לירושלים וכו' ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים התחילו הן בוכין ור' עקיבא מצחק אמרו לו מפני מה אתה מצחק אמר להם מפני מה אתם בוכים אמרו לו וכו' ולא נבכה אמר להן לכך אני מצחק וכו' עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת בלשון הזה אמרו לו עקיבא ניחמתנו

לקרוא ליד יפה נוף?

נווה צדק?

מעון?

היכליה ?

היכל?

אם זה ילד שגר במקום שהשמות המיוחדים מאוד הם לא מיוחדים ,

זה סבבה.

אם זה ילד שגר במקום סטנדרטי , זה גובל בהתעללות.

מבשר זה נחמד, והכרתי רק ילד אחד שקראו לו ככה, זה שם לא שגרתי כל כך.

שקשורים לחודש אלול, רה"ש וכו'. חוץ מרחמים שזה ממש לא הסגנון, ואורי שכבר יש לנו

שמות של יורושלים - בנציון, דביר, אריאל, דוד, מנחם

"לדוד ה' אורי וישעי".. ככה קוראים לבן דודי שנולד באלול. כי מתחילים להגיד את המזמור הזה כל יום בתפילה והוא מזמור מהמם.. אפשר גם ישעי.. ואפשר גם מעוז.. "ה' מעוז חיי ממי אפחד.." קיצר.....

מה עם שמואל? הפטרת ר"ה...

אולי איתם- "אז איתם וניקתי מפשע רב"

עילאי

הלל

דוד

משה

מכירה אחד כזה...

חשבנו פעם לקרוא איתם, ורב גדול שהתייעצנו איתו אמר

שלא כדאי.

לי יש איתם עם יו"ד כמו בפסוק בתהילים, ובני ישראל חטאו באתם - אותה הגייה אבל בלי יו"ד.

שבעלי לא מוכן לשמוע על שמות קצת מיוחדים\ מועזים, הוא ממש שגרתי...

אני אוהבת ישעי

כבר שנים אני חולמת שאם ייוולד לנו בתשרי, בן או בת - אני אקרא לו/לה *תשרי*

יש ניסן כשם פרטי, יש סיון כשם פרטי, למה שלא יהיה תשרי?

איזה ריח יש לשם הזה... של הדס טרי וגשם ראשון... ניחוח.

לפני תשרי חשבתי על השם אלול, לילד שייוולד באלול, אבל היום כבר לא נראה לי שאעשה את זה, אפילו שהשם הזה מעביר בי התרגשות מיוחדת של זמן עמוק מכל עמוק, של המלך בשדה, קרבת א-להים... אבל אני גם מרגישה שזה שם לכאורה כבד מדי. כאילו שילד שיישא על כתפיו את השם הזה -  איך הוא יוכל גם לצחוק ולהשתובב?

יאהב את שמו?

של חברים עליצים בכיתה.

על בתיה אומרים אמבטיה ועל אורי אומרים כדורי... מה הקשר אם זה מיוחד או לא מיוחד? כשיש בכיתה ילדים שמחפשים לצחוק, אם הם לא ימצאו בדיחה על השם הם יעליבו על המשקפיים, ואם אין משקפיים אז על הנמשים... עצוב מאוד, אבל זה לגמרי לא שיקול במתן שם.

של האדם, מלווה אותו כל הזמן, ולכן גורר אינסוף תגובות.

אם זה בצחוקים של חברים כל פעם כשהמורה או האימא קוראים לו, אם זה בין בני נוער, אם זה כמבוגר שבכל מקום שהאדם צריך להזדהות הוא מתפדח  מחדש..

ואם יש דבר שהורה צריך לעשות זה לתת את המקסימום ביטחון לילד, ולא להגיד- טוב במילא יצחקו אז אני אוסיף סיבה לצחוקים...

נמשים או משקפיים אף אחד לא בוחר. את השם המביך? אאוצ'.....

אני לא אומרת ממילא צוחקים אז נוסיף סיבה לצחוק, אלא שבאמת ממה שאני שומעת ורואה אף שם הוא לא ערובה לצחוק או לא צחוק, בלי קשר להיותו מיוחד, נדוש או באמצע. ובאמת אני בוחרת שמות בלי קשר להיותם מיוחדים או לא, זה ממש לא מעניין אותי. גם על חנה אני חולמת, למשל, וממש לא מעסיקה את עצמי בחששות שיצחקו עליה שזה שם מהשטעטל... מה, חסרות לי דאגות, שאני אטריד את עצמי בכל מיני תסריטים כאלה שאי אפשר לדעת מראש?

שם זו מהות, ואני מנסה לתת לילדיי שמות עם עומק שישמחו אותם כשיציגו את עצמם ויתחברו אליהם. אם אני מצליחה או לא - זה כבר לא בידיי, תמיד צריך סיעתא דשמיא.

(מה שכן, אני לא אתן שם שהוא לא מילה מוכרת בשפה, כלומר שם שצריך להסביר בכל פעם איך הוגים או איך כותבים - לא כי אני חושבת שזה מפדח אלא כי זו סתם טרחה)

שם הוא סוג של קשר של האדם עם הסביבה, והוא גם הגדרת זהות מאוד בסיסית ופנימית.

ודווקא בגלל זה צריך שיהיה לשם "סנכרון" עם המציאות.

אני מתכוונת גם לכך שלא כל העולם הפנימי, העומק, השאיפות והמיוחדות של ההורים,

יפלו על כתפיו הצרות של הילד,

אבל גם לכך שהשם לא יהיה חריג ברמה שתגרום להרמת גבה או אי נוחות סביבתית.

(לאחרונה פגשתי ילדה בת 3 שנושאת על כתפיה את השם "סוליקה"- מקווה שאני לא פוגעת פה באף אחד,

אבל די הזדעזעתי..)

אני לא נגד שמות מיוחדים (גם אצלי יש כמה כאלה ), אבל צריך להיות רגישים לכך שלפעמים מרוב רצון 

למיוחדות ועומק של ההורים, נותנים לילד שם שהוא פשוט מוזר.

ויש הבדל לדעתי בין זה שילדים מוצאים מה לצחוק עליו (אורי-כדורי וכד'), לבין זה שכשהילד אומר את שמו זה

מעורר אוטומטית פרצי צחוק (יש לי כמה דוגמאות כאלה, אבל אני לא אעלה אותן, לכי תדעי מי גולשת פה ).

שם נפוץ..פעם..

שתי גירסאות דומות לאותו סיפור:

סוליקה - סול חגוואל  [מויקיפדיה]

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9C_%D7%97%D7%92%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C

סוליקה - מאתר כיפה - שאל את הרב

http://www.kipa.co.il/ask/show/69067-%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%94!!

אני כן יכולה להבין הורים שיתנו את השם סוליקה כשם שני. אבל כשם ראשון, בדורנו? לא נראה לי.

מאוד כבדה כשהוא בוחר שם לילד. הילד לא חייב לשאת כל החיים חלומות מוזרים ועמוקים ורוחניים של ההורים. וזו כן צריכה להיות דאגה של ההורים. 

יש לי חברה שבאה ממשפחה שבה ההורים הפציצו שמות.. ממש בכל לידה התעלו על עצמם מחדש ונתנו שם לא מקובל ועמוק ויצירתי ומרגש... לימים- שלושת הבנים הגדולים הוסיפו לעצמם שמות תנכי"ים ברגע שנכנסו לישיבה, והם נקראים כיום רק בהם, והבנות כמהות לעשות את זה גם אך חוששות לפגוע בהורים. 

אגב, יש איזה זוג מפורסם מאוד בארה"ב שקרא לביתו.... "צפון-מערב". מפעים, לא?

אם שם הוא יפה ועמוק, אז הוא יפה ועמוק בין אם הוא נדוש (חנה), חדשני (תשרי) או כל דבר באמצע. אם שם הוא אידיוטי וחסר טעם אז הוא אידיוטי וחסר טעם בין אם הוא נדוש (לא אתן פה דוגמאות שלא ייעלבו), חדשני (דרום-מערב) או כל דבר באמצע. החשוב הוא אם יש משמעות או לא, הייחודיות זה ממש שיקול שטחי בעיניי - לכאן או לכאן. במיוחד שגם כשיקול חברתי זה לא עובד ככה. את מכירה ילדים עם שמות ייחודיים שמאסו בשמותיהם, בטח שאני מאמינה לך. אז מה? אני מכירה גם אורלי שמאסה בשמה. מה לעשות? לא תמיד זה עובד לפי התוכניות של הורים, כתבתי שצריך סיעתא דשמיא. לשמחתי רוב הילדים והאנשים שאני מכירה אוהבים את שמותיהם, מיוחדים או לא מיוחדים.

ואני באמת ובתמים לא מבינה מה גורם לכן לחשוב שדווקא שם ייחודי גורם לאי-נעימות. למה אתן חושבות שכשילדים בגן פוגשים תשרי הם יצחקו, וכשהם פוגשים סיון הם לא יצחקו? למה שהברוש הראשון שהם מכירים יצחיק אותן יותר מהאורן הראשון שהם מכירים? למה שלביאה יישמע להם יותר מוזר מצבייה? מאיפה המחשבה הזאת? ילדים בגיל שצוחקים משם בכלל לא יודעים איזה שם הוא שגרתי ואיזה לא!

זה בקשר לילדים, ובקשר למבוגרים - פתאום נזכרתי בשם שלי עצמי, שהוא שם יפה ולא נדיר, אבל כמילה בשפה הוא מופיע בהמון שירים, וחוויית ילדות מביכה קבועה שלי היתה שמבוגרים שרואים אותי מתחילים לשיר לי את אחד השירים הללו. שנאתי את זה. אבל את השם עצמו אני אוהבת ושמחה שקרויה כך, ומעולם לא עלה בדעתי להאשים את ההורים שלי שהיו צריכים לחשוב על השיקול הזה מראש, זה נראה לי מופרך. אם כבר מישהו להאשים זה את המבוגרים האלה שחושבים שהם חייבים להתחכם כשהם מדברים עם ילדים. יש הרבה כאלה...

אני מסיקה מזה ששם רגיל זו לא ערובה שלא יביכו את בעל השם (ואני בטוחה שגם להפך), וגם שאפשר לאהוב שם ולשמוח שנקראים בו גם אם אנשים רדודים עושים ממנו בדיחה.

עם תופעה מוכחת, רק שאת לא רוצה להכיר בה.

ילדים אוהבים לחוש בנוח, ולא להתבלט עם שונות או מוזרות, לא משנה כמה עמוקה המחשבה שההורים הנרגשים טמעו בה.

גם להורי "צפון מערב" יש הסבר מאוד "הגיוני" ו"מרגש" לשם הזה. נחסוך לך אותו.

לילדים יש שכל מפותח מאוד בשביל להבין מה ההבדל בין ילדה שנקראת לביאה לבין צביה. את פשוט לא מאמינה בהם.

עזבי, אנחנו באמת חושבות אחרת, חבל להתווכח.... 

אני לא מבינה מה ההבדל בין צביה ללביאה, למה זה כשר וזה טריפה. פשוט לא מבינה, כמה שאני מנסה! מה כבר יכול להיות ההבדל? הרי לפני מאה שנה צביה היה זר ומוזר בדיוק כמו לביאה היום, רק שהיו הורים שלא חששו מהחדשנות (כמו שהיו הורים בכל דור, הרי כל שם היה חדשני פעם...), וכשהיו מספיק הורים כאלה, הוא הפך למקובל. אז מה ההבדל? מה ההבדל?

ואני אוהבת אותו.

תמיד שואלים אותי (בעיקר חילונים) מה המשמעות וכו' ואיזה שם יפה. יש עוד כמה וכמה בנות עם שם כזה, זה לא איזה שם מונפץ שאמא שלי המציאה. ופגשתי כמה בנות עם השם הזה.

נראה לי שבגלל זה אני אוהבת לתת לילדים שלי שמות פחות שגרתיים

אני אוהבת את היחודיות, אבל לא שמות הזויים ומוזרים שהמציאו במיוחד לרגל האירוע, כי בסך הכל בסוף הילד צריך להסתובב עם השם שלו ולאהוב אותו ולא להתבייש במוזרות של ההורים שלו.

וגם - ילד זה לא דבר תורה מהלך - לא צריך להכניס בשם שלו את כל השקפת עולמנו

שוב, הבעיה זה בעלי שאוהב שמות שגרתייים מידי....

אז כנראה שלילדים שלנו יהיו שמות איפשהו באמצע

שם בכל מחיר, רק כי בעוד 100 שנה אולי הוא יהיה מקובל, ובינתיים שהילד שלנו יתמודד, כי לנו בא...

שמעתי למשל על אומלל אחד שנקרא יצחק (איזה שם חדשני זה היה! תארי לעצמך - כמו נגיד לשקרוא היום לילד 'ישמח') כי בשורת הולדתו היתה על-טבעית והביאה לצחוק.

ועל אחד שנקרא נוח כי הוריו קיוו שהוא ינחמם מהאדמה אשר קילל ה' (וכך היה)

ואחד שנקרא שמואל כי שאול הוא מה'.

ואחד שנקרא ראוב כי ראה ה' בעונייה של אמו.

ועוד...

מאיפה היה הרעיון המגוחך הזה ל כל ההורים האלה מהתנ"ך לצקת משמעות לשם של הילדים שלהם? ועוד לתת שמות שכנראה לא היו לפניהם?

לאבא של יצחק היה רוח הקודש, וגם לעוד כמה בתנך, מה שלנו אין היום לצערנו.

גם היה מישהו בתנך שנקרא ארפכשד, וגם כפתורים וקינן ותירס, וכל מיני שמות נוספים שבלי ניקוד לא יודעיים איך להגות אותם. הגיוני לקרוא לילד בשם סבתה?

תפתחי בראשית, י' ותקבלי השראה...

הודיה לה על המתנה הגדולה. אבל יותר מקורי ממתניה יהונתן ואלנתן... ויהודה כבר יש לנו.

תודה!

מעניין אם יש תקדים..צפי לבעיות בהגיה

הוד, אליה 

מתנת חינם שקיבלנו מה' ובתפילה שימצא חן ושכל טוב...

שאני מרגישה. אבל לא בטוחה שמתחברת לצליל ולשם כשם שילווה אותו כל החיים. וגם נשמע לי קצת מיושן. 

מה דעתכן?

שי-אל?

ולגאולה ומשיח -גואל?

והעיקר שיהיה בשעה טובה!

אם אתם אוהבים שמות שניים אז אפשר לצרף לשמות האלה או לאחרים ואז יש משמעות אחרת\נוספת

מנחם ציון..

"מנחם ציון בבנין ירושלים"...

-אריאל\אריאל חיים

-ציון

-הלל

-ידידיה

-רנן

-ישראל חי

ניסיתי...אבל שיהיה רק במזל טוב ובהמון שמחה

מההפטרה של 'חזון ישעיהו'

וככה זה כאילו שייקי

ששמות מוזרים לא טובים לילד. ושחשוב לקרוא בשמות של בני אדם. לא לבחור לילד שם עם צליל ואפילו עם משמעות יפה, אם אין זה שם אדם.

חשוב שלזכור שהילד מקבל  כוחותיו לבצע שליחותו בעולם בין היתר ע"י שמו,וששם זה בעצם מהות וצינור המשפיע על הילד. חשוב שזה יהיה שם חיובי וגם שזה שם אדם, שם שבני אדם מכונים בו מימות עולם.. אם יש צדיק שקרוי כך- עוד יותר טוב, כך הילד מקבל מהבחינה של אותו צדיק וכו'.

אל תתפתו לקרוא בשמות נדירים עם צליל מיוחד מדיי.

וגם על הצרוף "מקדש שלמה".

אבל באופן אישי אני לא בעד שמות יוצאי דופן לילדים.

הרי הוא יביאנו לגאולה האמיתית והשלמה (במהרה) ויבנה לנו את בית המקדש...

איזה שמות יש למשיח? אני מכירה רק מנחם ("מנחם שמו", או "מנחם בן חזקיה"), יינון, שילה, וחנינה

שמות שקשורים לבית המקדש:

בצלאל, אלרואי, אהרן, מלאכי, בנימין, יגאל, גור אריה יהודה

שמות לחודש אלול - תשרי:

דודי, אלימלך, גבריאל, רזיאל, עמנואל, צוריאל, אלקנה, שמואל, עלי, אלרועי, אלרואי, איתן, יצחק, בארי, מלאכי

שמות של תודה והודיה לה':

מיכאל, עמנואל, עשהאל, מתנאל, מתניה, נתן, אלעזר, אליעזר, אלרועי, אלישמע, נדב, יהונדב, חנני, ישי

היה אביה של יהודית אשת עשיו,

גם אביו של הנביא הושע נקרא כך, והוא היה נביא בעצמו (יש אפילו נבואה שלו בתנ"ך- בערך 2 פסוקים..)

לא כדאי לקרוא בארי על שם אבא של יהודית אשת עשיו....

בהחלט רצוי וכדאי יותר להתמקד באבא של הושע הנביא. מוזכר רק בפסוק הפותח את ספר הושע, אבל כתוב שגם הוא היה נביא. היה מראשי שבט ראובן שהובילו את שבט ראובן חזרה ארצה מגלות עשרת השבטים.

וחוצמזה - מנסיון אישי - זה שם מקסים!

זה בהחלט עזר לבחור את השם.. כמובן שצריך לחכות לראות את התינוק ולראות אם זה מתחבר...

שנזכה לגאולה השלימה!

שם מהמם!! אבל מפני שלא רציתי להתעלל בבן שלי לא קראתי לו כך..

והאמת,זה שם יפה.ממש.אבל הוא נדיר מידי בשביל שאני אקרא ככה לבן/בת שלי.

זה לא טעות, עיין איך שכתוב בראשונים בה"ה, ובירושלמי..

אהרון, נדב, אביהוא, אלעזר, איתמר, אחימלך, אבימלך, אחיטוב, עלי

בצלאל, ירמיהו, צדוק...

שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.

לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ

היא תפגוש את חמותי או משהו...

כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.

וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...

אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷

יומן, אולי פה...

הפריקה היא חשובה ממש ממש

לתת לעצמך להרגיש הכל...

ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...

(בנושא אחר) 

זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.

אבל זה המצב.

ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.

מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.

אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....

בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".

חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!

ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.

בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.

וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה

שהקושי נובע מכל מיני דברים.

א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי

ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".

או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם

ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם

וואוו...

חיבוק לך.

במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.

ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו

אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה

הרבה

לא יראו כלום תלכי לרפואה אלטרנטיבית.

בדרכ לא מתלהבת מדברים כאלה, אבל לפני כמה שנים הבת שלי היתה חולה המון פעמים, בקופח לא ראו משהו מיוחד והרגשתי שזה לא תקין. לקחתי אותה לרפואה בתדרים וגילו מה הבעיה, עשיתי מה שאמרו לי וב"ה עבר לה עם תזונה ועוד כמה דברים טבעיים כאלה ... 

צריך לעשות לו? אני די מיואשת וחסרת אונים כבר

אנסה לבדוק על רפואה משלימה אם כי אני לא מאמינה בכלום חוץ מדיקור סיני

לא יודעת מה כבר בדקו.

כדאי לבדוק ברזל (לא רק המוגלובין), בי 12, לבדוק צליאק, אולי רגישויות למאכלים.

איך הוא אוכל?

יכול להיות שכדאי לפנות לרופא אחר, גם אם את סומכת על הרופאה.

כי אולי לרופא אחר יהיה פתאום כיוון חדש לבדוק.

אבל מצד שני, רופא קבוע מכיר את ההיסטוריה של הילד.

יכול להיות גם מהשקד השלישי וכל זה. לא ישן טוב אין לגוף אנרגיה לגדול. פלוס אסטמה פלוס מחלות. נשמע הגיוני שהוא לא גדל. אבל באמת מאודדדד קשוח.

תבקשי כמובן מהרופאה בירור עמוק. 

איך הוא אוכל בכללי? תזונה טובה? אוכל ארוחות מלאות או בלי תאבון?

אולי לבדוק גם תזונאית בשבילו? 

היה אוכל טוב הכל, לא בררן בכלל אבל עכשיו הוא בלי תיאבון, אוכל כפית -2 ואומר "לא בא לי" ככה על הכל. לקראת הערב נפתח קצת התיאבון אוכל חביתה ופרי וזהו

זה היה הרבה לפני המלחמה ככה שאין קשר ועכשיו זה ממש נראה שהוא רזה וירד במשקל

קודם כל חיבוק♥️

לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות

למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)

לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת

לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך

ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה

במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה

לדעתי תעמידי אותה במקום.

גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!

חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️

אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך . 

ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך

מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך מדברים

אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.

תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.

ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד

נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.

בחג-מלא מים, תשלבי פירות.

לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:

שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.

יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד

שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל

היא מודעת לזה שאת בהריון ומצבך הבריאותי גורם לך לעייפות?

היא מדברת לא יפה אבל היא נוגעת בנקודה, אמא שלה שוכבת ונחה בעוד היא נאלצת לעזור. אולי אם היא תבין מה הסיבה זה קצת ירגיע את הכעס והביקורת שלה?

אני חושבת שהייתי מנסה כן להראות לה שהכעס שלה מובן ולהסביר לה

בקשר לברזל - תנסי אקטיפרין (תשאלי קודם את הרב שלכם אם מותר לפי הפסיקה שלו), לי הוא היה ממש טוב גם מבחינת העלאת הברזל וגם מבחינת העצירות.

בקשר למזון - אם אתם ספרדים אז תאכלי בעיקר קטניות. אם לא - אז אולי תנסו לחפש לחמניות מקמח תפו"א, יכול להיות שהן יהיו קלות יותר... והרבה ירקות.

ובקשר לבת שלך - זה נושא גדול ורחב, ולא בטוח שעכשיו כשאת חלשה זה הזמן המתאים לטפל בזה... אבל אולי כדאי שבעלך ייקח אותה לשיחה, ויאמר לה שבתור בת גדולה מצופה ממנה לעזור במצב הנתון, ובשום פנים לא להעביר ביקורת על אמא שנתנה לה חיים ונתנה לה המון במהלך השנים. ואת כל ההחלטות שלה לעתיד היא יכולה לכתוב לעצמה ביומן או משהו, ולראות אם היא רוצה עדיין לקיים אותן כשתגיע לגיל...

ובטווח הארוך - אולי לחשוב על טיפול בשבילה...

ובקשר לך עצמך מולה - זה באמת ממש פוגע ומעליב, אבל תזכרי שעם כל זה שהיא הבת שלך והדברים שהיא אמרה הם מולך - זה שלה ושייך לה, ולא קשור אלייך.

זה גיל שבו יש הרבה בחינה של האישיות שלי מול האישיות של ההורים, וזה גיל נהנים לגבש בו דעה עצמית על העולם - אבל זה רק הגיל, ובהמשך בע"ה היא תתאזן.

ואת באמת במצב רגיש גם ככה, אז הגיוני שזה יוצר לך פצע, אבל שוב - זה לא קשור אלייך. את טובה ועושה את כל המאמצים להיות אמא טובה בנתונים הקשים האלה❤️

כי היא ממש ילדה טובה טובה.

פתאום נופחת עליי עם יציאות כ"כ מפחידות,שאני מאמינה לה-את סיעודית,זה טראומה לילדים שלך ועוד...

אח"כ עובר לה ,חוזרת להתנהג יפה.

ואני נשארת עם המילים והפחד שאני עושה לכולם צלקות...

ואשכנזים אין מה לאכול לא בארוחה מבושלת...

עכשיו היא מתוקה ומכינה לי ארוחת לילה כי אני מתה מרעב...לא יודעת איך להתנהל עם הקצוות האלו שלה...

בלי נעליים הוא רץ, בחנות הלך עם זה ממש יפה

נפל פה ושם אבל בסה''כ הלך.

רק בבית השינוי.

שמתי לו בינתיים 3 פעמים מאז הקנייה, כל פעם לחצי שעה, אולי קצת פחות. הוא כל הזמן נוגע בהן מאיו מנסה להוריד.  אני חוששת שזה לא נוח לו. למרות שקיבלתי הרבה מאוד המלצות על החנות הזאת קשה לי להאמין שעשו התאמה לא טובה 🤕

אז זה ממש הגיוני

לפי מה שאני יודעת אומרים לחכות יותר זמן בין תחילת ההליכה לנעילת נעליים

שההליכה יותר תתיצב.

אני מחכה חצי שעההאבל באמת נראה לי אני מגזימה

בכל אופן נראה לי זה פשוט ענין של הסתגלות.. ויעבור בעז'ה הנעל כבדה ולוקח זמן להתרגל למשקל שלה

ורק עכשיו קניתי לו....

הוא ילד שב"ה לא מפסיק לרוץ

ועם הנעליים קשה לו יותר. אבל מלבישה ללבישה הוא מתרגל.

אני חושבת שזה נורמלי....

מלא נחת

אבל גם אם היה לו נוח עם נעליים לא כדאי לשים לו בבית.

אפשר גרביים נגד החלקה.

כבר חששתי שהלכו 400 שקל לפח.

אל תשאלי למה במחיר כזה, בשום מקום לא היה משהו יפה במידה שלו. כבר חששתי שהכסף לפח. 

אני מלבישה לקטנצ'יק כרגע נעליים ישנות של אחותו הגדולה כשהייתה בגילו 😅

אלה נעליים טובות מפפאיה ששמרתי, וגם ככה לא אכפת לו מהצבע בגיל הזה

אבל יש לי טראומה קלה - עשיתי את זה עם הילדונת פעם, סנדלים בצבע של בנים. ואז יום אחד המטפלת שלה אמרה לי שיש לה סנדלים (של בנות) מיותרים ואולי אני רוצה אותם בשבילה🙈 התפדחתי נורא שהיא חשבה שלא קניתי סנדלים חדשים בגלל קושי כלכלי או משהו...

בכל אופן, עכשיו כבר לא נשארו לי נעליים מהילדים הקודמים...

זה ממש נורמלי לשים לילד נעליים מהגדול

אני גם שמרתי נעלי צעד ראשון של הגדול, אבל זה במידה 21 - קטני רחוק משם 

הילד פשוט קטן

גם קטנטונת

לא קניתי לה נעליים רק עכשיו מתחילה ללכת וגם זה לא לגמרי

אבל מאמינה שגם היא תצטרך מידה קטנה ממש

זה פשוט עושק המחירים של נעלי צעד ראשון.

ושתהיה בריאה הקטנה הזאת, כבר בת שנתיים + ועדיין במידה 18.

התחילה במידה 16 שאין מידות כאלו בכלל בארץ.

יש מלא נעליים לא יודעת מה טוב ומה לא.

היה לי חשוב לקנות כי אנחנו מטיילים מלא ברחוב.

לבית אני לא צריכה, זה רק לגינה וכאלה 

הגדולה לקחה אותה ל"טיול" ברחבת הבניין, ואחרי כמה סירובים היא הסכימה ללכת ואפילו לרוץ

אז @שושנושי הגיוני שזה יקרה בקרוב אצלכם

עדיף בלי לפחות בחודש הראשון להליכה

הבן שלי כשהתחיל ללכת היה נופל הרבה ודווקא כששמנו לו נעליים זה נתן לו יציבות וביטחון

מקודם שמתי לו עוד פעם והשתפר.

הנחתי חתיכה של דבק נייר בחלק הקדמי שלא ישתפשף חחח עכשיו אני יותר רגועה עם הזחילה 

בעיקר בגינה, בחול ודשא. או נגיד על מזרנים.

הליכה על משטחים שונים ככה הוא ממשיך לחזק את כף הרגל מה שלא קורה בתוך הנעל. וגם יחשף לתחושות שונות.

מומלץ. (במיוחד שהתחיל ללכת רק לפני חודש ).

קודם כל - ברכות על ההיריון!!

ב"ה יש הריון!

וכל הכבוד שטיפלת עצמך ולקחת תרופות הרגעה.

בתכל'ס :

דברי עם המכון הטרטולוגי בחיפה, הם נתונים ייעוץ לזה. יש כדורים שאפשר בהריון.

מניסיון אישי - אני כידוע מתמודדת ocd (הפרעה טורדנית כפייתית) וגם היו לי דיכאונות בעבר.

לוקחת באופן קבוע "בריכת כדורים"...

ו- ההריון של הבן שלי (בן 4) היה בהפתעה

וגם אני דאגתי מה יהיה...

המכון הטרטולוגי אמר שזה בסדר, במקרה שלי ההמלצה היתה גם לקחת חומצה פולית במינון מוגבר בשליש הראשון. אם לא עשית את זה - בלי לחץ!

ב"ה היום הבן שלי בן 4, מהמם וחכם מאוד.

שורה תחתונה

את הכי חשובה!

מעולה שטיפלת בעצמך!

וגם העובר יהיה בעז"ה בסדר.

מזל טוב!

המשך הריון רגוע ובריא.

מציינת שהמשכתי לקחת את התרופות לאורך כל ההריון.

ב"ה ילדון מתוק וחכם ממש.

אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים 

עושים על האש

מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט

חבל לקחת סיכונים מיותרים

תקשיבי אין דבר כזה מכרנו את הבית.

לא מוכרים בית, מוכרים חמץ.

מכרתם את החמץ בבית, הבית עדיין שלכם ואפשר להכנס אליו.

החמץ לא ברשותכם ולכן אפשר לראות אותו.

המטבח לא מוכשר, אבל אפשר שאחד מכם יסע לבית יארגן יסדר (מה שאסור זה כזית חמץ. אפשר להגיע לזה בסידור נורמטיבי של בית. להתמקד בצעצועים), יכסה ויכניס את החמץ, יסגור את הארונות מטבח, יכשיר את השיש והכיורים, ותהיו שם ותאכלו אוכל לא מבושל או שתקנו טוסטר אובן/כיריים חשמליות וכלים זולים לעכשיו.

לא להיט לא לכתחילה אבל זה כבר לא שלב בחיים שהגיוני לעבור מה שאת מתארת שאתם עוברים

נשמע באמת ממש לא קל. תודה ששיתפת בפורום!

עצות שחושבת עכשיו -

מה עם אוכל קנוי? לארוחת בוקר/ערב

אפשר לקנות חבילת מצות, ממרחים, שימורים, מוצרי חלב וכלים חד"פ. זה מתאים?

(מניסיון של כמה שנים שנסענו לליל הסדר

וניקינו את המטבח בלי להכשיר, ואכלנו ככה בוקר/ערב והיה סבבה.

לצהרים אפשר פסטרמה וקטשופ....

ואולי אתם יכולים לצאת לפיקניק/טיול קטן/גן משחקים נחמד?

ולגבי הכותרת

שוב חיבוק גדול!

נשמע שכן עשיתם החלטה נכונה - לסגור את הבית בגלל שלא היה זמן וכח להכשיר.

אל תאכלי את עצמך על זה.

עכשיו חשוב שתשמרי אנרגיה.

אולי אפשר להתקלח אצל חמותך?

אבל הולכים רק פעם אחת בבוקר ופעם אחת בערב, ואולי מחר יקפיצו אותנו ברכב או שניקח מונית לכיוון אחד.

אפשרי אצלכם להישאר אצל חמותך יום שלם?

אנחנו כן מתקלחים בדירה, אבל אם היה צריך הייתי לוקחת שקית או תיק עם כמה בגדים ומתקלחים אצלה. לילדים אני גם ככה לוקחת בתיק עגלה טיטולים ובגדי החלפה.

בדירה יש לנו קצת מאכלים שלא דורשים הכנה וכלים כדי לאכול בבוקר כזה עד שזזים, או אם בעלי יקום מוקדם לתפילה ונהיה רעבים עד שיחזור. ושאר היום אוכלים אצלה אבל בלי לחזור באמצע לדירה.