מהבי"ח לבית הורי אחרי הלידה הראשונה

היה בסדר גמור,

איך שסיימתי להניק יצאנו

היא ישנה אפילו עוד כשעה אחרי שכבר הגענו

אצלנו זה המרחק +- מהבי"ח...

ובשתי הלידות הקודמות זה היה הזמן שלקח לנו...

הוא הולך להיות מן הסתם הנהג 

והוא חושש לנהוג עם יצור קטן בכביש בין עירוני..

כמה כל ברקס הכי קטן ישפיע עליו ועם כל הכבוד לכיסא בטיחות - בכל זאת התינוק פיצי.. 

בודקים שהסלקל קשור טוב, (כשהוא נוהג לבד שגם ינהג זהיר כי יש לו אשה בבית.....)

יש משהו שאפשר לקנות ששמים סביב הראש של התינוק ככה שזה תומך בראש בסלקל שלא יתנדנד יותר מידי מצד לצד

והוא ישן כל הדרך.

הנקתי אותו בדיוק לפני שיצאנו ולקחתי בקבוק של סימילאק ליתר ביטחון.

רוב הסיכויים שהיא תישן כל הנסיעה.

אם בכ"ז בוכה - עוצרים בצד להנקה. לא סיפור.

כדאי שתשבי לידה, כי בגיל כזה מחזיקי הראש שבסלקלים (אגב, אפשר גם לאלתר מחזיק כזה ממגבת מגולגלת) לא מספיקים, כי הראש נשמט לא רק לצדדים אלא גם קדימה. אז תשבי לידה ואם יהיה צריך תסדרי את הראש.

זה קצת הרגיע אותנו

עדיף שיבכה...

שהתינוק חגור בסלקל ואני חגורה במושב לידו.זה קצת מאמץ גופני אבל שווה את השקט הנפשי ואת השקט באוטו.

היא בטח אמרה זאת מתוך לחץ ודאגה.

אני יודעת על מקרה שללא סלקל והנקה בגלל תינוק בוכה הביא לתוצאות לא טובות.

בשורות טובות לכל עם ישראל.

לא ניסיתי חס ושלום לתקוף ובאמת התלבטתי אם לשאול אם את מתכוונת תוך כדי שהוא חגור או לו, אבל מאחר ואני מכירה מקרה מאד עצוב שקרה בגלל תינוק בוכה שהוציאו מהסלקל אז העדפתי לכתוב את זה בצורה כזאת...

התרגשות של אחרי לידה (ראשונה ע"פ מה שאני מבין) ומן הסתם גם קצת חוסר שינה לא מוסיפים לבטיחות הנסיעה.

כדאי לקחת בחשבון מונית (אם המחיר סביר לכם).

לי היה קשה לשבת 10 דקות נסיעה, בגלל התפרים...

אז שמחתי שלא הייתי צריכה לנסוע שעתיים, כפי שתיכננו מראש.

הנקתי אותה לפני שיצאנו והיא ישנה בדרך. התעוררה 5 דקות לפני שהגענו הביתה.

הלידה. יותר חשוב שיהיה מקום שנעים ללדת בו ולהתאשפז.

שלי די ישנה כל הדרך בנסיעה הביתה. אבל מקסימום עוצרים באיזה תחנת אוטובוס וכד' ומניקים\מאכילים באוטו.

כי הנסיעה מהווה נדנוד מאוד עדין ומרדים.

שנית, כרגע, בארץ, אנו מפונקים מבחינת מרחקים.

יולדות בחו"ל נוסעות כבדרך שגרה שעה, שעתיים ויותר מהבית אל בית החולים ומבית החולים הביתה.

מנסיון, אמא תשב חגורה ליד הפיצית שבמושב בטיחות (לא סלקל אלא מושב בטיחות!!!) , ותמיד תוכל להניק בזמן הנסיעה.

אגב, יש מושבים שמיועדים לגיל 0-9 חדשים, אולי אפשר לשאול מחברה.

העיקר שהפיצית תהיה במושב ובתנוחה שמתאימה לגיל המאוד רך.

גם במונית חייבים מושב בטיחות לפיצים!

בשורות טובות ולדיה ונסיעה קלים ומהנים!

אני תמיד חשבתי שמושב הבטיחות שמיועד לגילאים כאלו הוא סלקל.

את יכולה להסביר מה זה מושב הבטיחות שהתכוונת אליו?

שמתאימים מגיל 0 ואפשר לחבר אותם נגד כיוון הנסיעה.

אבל סלקל זה גם סוג של מושב בטיחות.

מה שטוב לאחד לאו דוקא טוב לאחר.

אל תסמכי לשיקולים של  אחרים, תחשבי ותשקלי מה טוב ומה לא טוב עבורך אישית

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.

בהצלחה ממש!!

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

מידה 2-2-

אז אולי אין כינים?

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)

ש

אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)

בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים

אז איך זה ישתלב

והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.

ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם

כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...

ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה

ולממן עוד תואר...

קיצור

דימיון.

שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.

לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.

ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.

זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.

במפגשים משפחתיים. אני לפחות לא רואה טעם לדבר על נושאים מפלגים, בטח ובטח כשנפגשים אחת ל..

לדעתי המגשר הוא מה שאנחנו כן שותפים לו. החיים היומיומיים, הילדים, המשפחה..

ואם כבר קרה אז לזכור שזו לא חזות הכל ושבסוף עדיין כמו שאת רואה עם הדעות השונות אתם משפחה עדיין ואפשר להתלכד סביב נושאים אחרים

חיבוק על התחושות ♥️

יש לי דודים חילונים שמאלניים.

הפעם היחידה שדוד שלי דיבר בפתיחות ובאריכות את דעותיו השמאלניות הייתה כשאשתו ישבה שבעה על אחיה שנרצח בעוטף עזה. כמובן שתקנו ואפשרנו לו לפרוק את כאבו. (הוא באמת דיבר מתוך כאב עמוק...)

בשאר הפעמים שאנו נפגשים במהלך חיינו - לא מדברים על פוליטיקה בכלל. על יהדות קצת יותר, אבל מתוך מקום מכבד של שני הצדדים.

מציעה לכם לפתוח את זה פעם אחת, ולהגיע להסכם שלא מדברים על נושאים נפיצים כדי לשמור על אחדות המשפחה.

טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..