יש טעם?
מה קורה אם חלילה הילד נדבק בשעלת?
האם התסמינים כל כך קשים עד שנדרשים להתחסן? מה דעתכן?
יש טעם?
מה קורה אם חלילה הילד נדבק בשעלת?
האם התסמינים כל כך קשים עד שנדרשים להתחסן? מה דעתכן?
וממילא לא משלימים את החיסונים נגד שעלת עד גיל שנתיים אם אני לא טועה.
אחרי גיל שלושה חודשים זה ממש לא נעים - אבל גם לא נורא...
החיסון נגד המחלה הזו נחשב מהבעיתיים.
(גילוי נאות: מחסנת רק נגד טטנוס, ורק בגיל שנתיים-שלוש)
ומדוע הוא נחשב בעייתי?
מהם התסמינים לחולים בשעלת? האם הוא בדומה לשפעת- לא נעים, אך לא כזה נורא?
האחרונה, שהיא סביב גיל שנתיים ממילא.
כך שעם ובלי "חיסון" - הוא לא מחוסן בגילאים בהם המחלה נחשבת מסוכנת.
שעלת מחלה קשה הרבה יותר משפעת: אורכת למעלה מחודש, ומלווה בהתקפות שיעול חזקות עד כדי הקאה.
מתחילה עם שיעולים קלים, עולה עד לשיא, ואז פוחת בהדרגה.
סטטיסטית נמצא שיש עליה במקרי "מוות בעריסה" ב-30 יום לאחר החיסון.
ואת נותנת את הטטנוס עם הדיפתריה? או שיש איך לתת טטנוס בנפרד?
ובגיל שנה מנת דחף
ואומרים שזה מסוכן עד גיל חצי שנה
ילד חלש יכול להגיה להפסקת נשימה
ויש כאלה שזה עובר לדלקת ראות
מצד שני דווקא שעלת גורם לחום גבוה אחרי מחומש ולילדים חלשים מאוד זה לא מומלץ
http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/rr5704a1.htm#fig1
אחוז תמותה משעלת לפי גיל בחודשים.
בשנים 2000-2006
0-2% בגילאים 4-7 חודשים
מ-8 חודשים ומעלה 0%
"אומרים" שזה מסוכן? טועים 
נכון?
ויש גם מצבים באמצע לא הכל חיים ומוות
יש עצב בעולם.
תינוקות מתים.
לא הכל בידיים שלנו.
בהריון-לאם, כאשר הנוגדנים עוברים לעובר..
ולכן תהיתי: אם חלילה לא מחסנים, לתינוק בן יומו -הנולד, זה מסוכן..?
גם מי שחוסן יכול להידבק ולחלות, לאו דווקא בצורה קלה יותר.
מכירה אישית ילדים שחוסנו וחלו בצורה קשה.
אמנם לא בגיל מסכן חיים, אבל זו מחלה מעצבנת ביותר.
אני לא מכירה את הנתון של יוקטנה, אני יודעת שעד גיל חצי שנה זה מסכן חיים. פעם אמרו עד שנה, אח"כ עד חצי שנה, ועכשיו זה צומצם ל3 חודשים??
נחכה עוד שנתיים וזה בכלל לא יהיה מסוכן...![]()
מה דעתכן? מישהי פה התחסנה?
יש יותר ופחות חולים כל הזמן בלי קשר לאחוזי המחסנים. כנל לגבי חצבת וחבריו.
תינוקות אכן נפטרים מסיבות שונות וזה עצוב מאוד, אבל כך יהיה תמיד.
אבל הרי אנחנו (רובנו) מחוסנות לטטנוס, דיפטריה, פוליו ועוד שלל מחלות, ובכל זאת מחסנות את ילדינו, מי יותר ומי פחות.
איך החיסון עובר לעובר? או שרק חיסון בזמן הריון יעיל גם לעובר?
ואם אכן החיסון עובר לעובר, הייתי נמנעת מזה, כמו שיוקטנה כתבה. עובר הוא יותר פגיע מתינוק ולא הייתי לוקחת סיכון כזה.
ולמה שיהיה מסוכן?
הנוגדנים עוברים..
מישהי יודעת או שמעה על כמה מקרים, המהווים מדגם די מייצג לאי אמינות החיסון בהריון בעבור העובר הנולד?
תבקשי ממנו הפניה למחקר שנערך בחיסון הספציפי של החברה הספציפית
על קבוצה גדולה של נשים הרות (הייתי הולכת על עשרת אלפים לפחות,שקיבלו את התרכיב האמיתי)
מול קבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו אמיתי (למשל מי מלח - ולא תרכיב בלי ווירוס או חיסון אחר)
התרבו מקרי שעלת.
אני מכירה תינוקת שנדבקה והתחילה את החיים בחודשים של טיפולים ואשפוזים. היה סיוט לאם ולבת.
אנחנו חוסנו בתור ילדים, אבל רובנו כבר לא מחוסנות היום.
אחרי שנתקלתי בכמה מקרים של שעלת לאחרונה, בדקתי ואני לא מחוסנת. מתכוונת להתחסן כדי להגן על התינוקי בחודשים הראשונים.
גילוי נאות: בד"כ לא מחסנת אותם כלל עד גיל 1/2 שנה, סומכת על הנוגדנים שלי שעוברים בחלב, מה שלא קורה בשעלת, כי אין לי נוגדנים...
כשאתן שואלות על חיסונים,
כדאי לקחת את הדברים של נשות האנטי-חיסונים המוצהרות בעירבון מוגבל.
כדאי שתשאלי רופא/רופאה... הם יתנו לך תשובה יותר הגיונית.
ובכללי, לאו דווקא לך,
לא כדאי לשאול שאלות רפואיות של ממש (הכוונה ללא שאלות של כואבת לילד הבטן )
בפורום בלי לשאול גם רופא/ה אחרי ההתרשמות של המגיבות.
בהצלחה
נתנה תשובה שאינה ברורה כלל.
תשובה נורא קונבנציונאלית.
לא את זו אני מחפשת..
שלא תומכות בשגרת החיסונים הקיימת, ונותנות ייעוץ בנושא- מסבירות יתרונות וחסרונות, וממליצות מה כן ומה לא, וגם מתי.
אם תרצי, אנסה לברר לך טלפונים שלהן.
המליצו לי בטיפת חלב על החיסון ואמרו שזו המלצה גורפת לכל הנשים בהריון,
חשבתי להתחסן כי שמעתי על בן של חברה שחלה בשעלת בגיל חודש וזה היה סיוט בעבורם,
ואז שאלתי את רופא הנשים שלי והוא אמר בשום אופן לא להתחסן בהריון. לא התחסנתי.
אני מציעה שתדברי על זה עם רופא המשפחה ורופא הנשים שלך, כמובן בהנחה שאת סומכת על דעתם.
בזמן אישות שורף בנרתיק נוראאא
ואחרי שיש זרע.. בכלל מרגישה כאילו שפכתי לשם בקבוק אלכוהול..
חוץ מזה אין שום דרך להנות ככה וגם לא מגיעה לשיא בכלל.
מבאס ממש.
שילכו לעזאזל כל המניעות האלו
לא מבינה מה הרעיון
לסרס את הנשים
לקלקל את הגוף שלהן
הכל כדי שהגברים יוכלו להנות בכיף שלהם בלי השלכות בשטח ( הריון..)
לפני שתתנו לי רעיונות לגבי התקנים
לא יכולה
ניסיתי כבר כמה סוגים כל אחד והבעיה שלו (המשותף לכולם = פגיעה בגוף שלי).
לא מקצועיות
לא רגישות
לא סבלניות
(לא כולם הכל ביחד חח..)
סיוט סיוט סיוט
רק צריך למצוא אותם
אין ברירה
ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא
אפשר גם באפליקציה
לתאר מה את מרגישה בדיוק
בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה
ואולי זו איזו רגישות לטבעת
שמטפלת בכאבים ביחסים
אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל
מירושלים
היא יקרה כי היא פרטית
ברור לי שקשור לטבעת
אבל אין לי מניעה אחרת....
אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.
החלפתי כבר כמה רופאות
לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה
כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת
ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל
נורא נורא נורא
דר אינה ויינשטיין -אלעד
דר שיר גרובר-פתח תקוה
מהממות סבלניות ורגישות מקסימום.
אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.
בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.
האמת שגם את אמורה להנות
אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה..
השתמשתי בערך 4 שנים ,לא מכירה.
אולי דלקת בשתן? או פטריה?
תתייעצי שיחת טלפון עם רופאת נשים שלך .
לגבי המניעה ממש מבינה . אסור לי הורמונים מכל מיני סיבות אז משתמשת בנרות לא בזמן ביוץ ומתפללת להשם שהכל יהיה בסדר..
אין לי ברירה הכל לא עושה לי טוב 🫣
בהצלחה (:
ללכת פיזית זה לא יקרה
אני ממש מפחדת וחוששת
בטלפון הם פחות יכולות להזיק
שלושה שבועות אחרי לידה וכבר קשוח קשוח עם ההרחקות, דייייי מיציתי😑
כבר קרוב לשבוע יש לי רק כתמים ורודים כאלה לסירוגין, אבל כל בדיקה יוצאת עם כתם.
יש לכן טיפים איך לקצר את הכתמים??
הספריי של אלופירסט,
הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.
בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..
בהצלחה!
אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.
אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.
למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...
כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.
בהצלחה ממש!!
אנסה את מה שאמרת
תודה❤️
הבת שלי ממש מגרדת את השיער, שמתי לה הדרין אבל לא הצלחתי למצוא אח''כ כינים.
מה עוד יכול לעזור?
אציין שיש לה שיער מתולתל..
תודה
אז אולי אין כינים?
הבת שלי הייתה מעל 3 שנים עם כינים...כן כן....
מה לא ניסינו?
כל מקלחת טיפול, עם ובלי חומרים, אספנו לצמה, שלחנו עם תרסיסים . מציינת שיש לה שער ביסלי מסולס שזה עוד יותר מקשה על ההוצאה של הכינים והביצים.
עד שעשיתי קצת בירור והגענו למסרק ,שיבורך מי שהמציא אותו.
זה כלל לא קשור לאיזה חומר את שמה.
את פשוט צריכה להשתמש במסרק הזה ובגלל צפיפותו, הוא גורם לסילוק כל ביצי הכינים (שזה למעשה הגורם המכריע להמשכיות שלהם!)
קניתי את המסרק הזה ,בתוספת חומר ששלחתי אותו לפני לבית ספר ללא שטיפה.
תקשיבי, אחרי שבוע של שימוש, אין כינים ברוך השם כבר שנה וחצי !!!!!!!!
קוראים למסרק ASSY 2000
אני חפפתי לה עם שמפו רגיל, אחר כך מרחתי את החומר וסירקת עם מברשת רגילה כדי להתיר קשרים ולמנוע כאב לילדה, אחרי כך מסרקת עם המסרק כינים וזה וואווו.
טיפול שמרני אחר כך פעם פעמיים בשבוע עם המסרק לא חייב עם חומר אפשר מרכך שיער ואז לעבור עם המסרק ולוודא שאין ביצים...
בהצלחה !
יש למישהי המלצה?
לא עריסה, מיטה שתתאים עד לפחות גיל שנתיים
ראיתי ממש יקרות ב2000 לפחות , אשמח אם יש למישהי רעיון אפילו מאולתר כמו נגיד מיטת איקאה כמובן בצורה שיהיה בטיחותי
מתרחבת מגודל של מיטת מעבר למיטת נוער רגילה, בהתאם לשלב.
עולה סביבות ה600 אם אני לא טועה, בלי מזרון
אנחנו קנינו ביד2 מיטת יחיד פשוטה מעץ ושמנו אותה בין המיטה הזוגית לקיר. אפשר לקנות מעקה לצד השני אם אין אפשרות להצמיד לקיר. אצלנו לא היה צורך לחבר את המיטות עם איזשהו חיבור כי היה ממש צמוד אבל אולי אפשר עם אזיקונים לחבר בין הרגליים של המיטות כדי שיהיה יותר בטיחותי.
היה מאד נוח לשכב לידו, להניק ואז לחזור למיטה שלי.
לא יודעת אם בטיחותי או לא, אבל עשינו את זה תקופה.
בת 3 שבועות. כל מוצץ גורם לה לרפלקס הקאה. האצבע שלי והנקה זה הדבר היחיד שמרגיע.
יש לכן המלצות למוצץ שסיכוי סביר שיעזור?
ניסיתי את הקטן של בית חולים, מוצץ של מאמ, ופטמת בקבוק של בית חולים.
מידה 2-2-
אבל זה חלום.
מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות
במבחר?
או באוניברסיטת חיפה?
לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...
אבל אולי מתישהו
אאמין בעצמי שאני יכולה
ויסתדר לא על חשבון המשפחה
וכו'...
בקיצור:
1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי? (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)
2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון
שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו
ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.
אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.
אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?
תודה
יום אחד אמצא את מקומי.
סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים
אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה
וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...
ובכל זאת
החלום לעזור למתמודדים עם אומנות
נשאר.
אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה
ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...
ועלות של לימודים גם איכשהו.
קיצור
אשמח לתובנות מניסיון.
זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.
בהצלחה עם החלום!!
כן... חשבתי אולי השתנה.
מנסיון כואב
בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני..
באסה שנופלים בין הכיסאות.
כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .
רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.
אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…
אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?
כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.
חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת.
לק"י
אין בעיות צניעות בקורסים.
כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.
באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.
עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.
הדיבור, אירועים, וכו
יש כאלה שלא מפריע להם
אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע
יש מצב לדבר איתה?
אם זה בסדר...
שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש
הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית
ולא יודעת אם זה מתאים לך..
אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.
יש תואר די חדש
בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי
אם עשית בגרויות.
יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.
ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.
כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.
יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.
כלא חרדים.
בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.
מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.
אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).
אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).
היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,
כנראה שהייתה לך בעיה קשה.
אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.
פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.
ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.
למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה
לא סמינר גדול
אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי
אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים
יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)
אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)
רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית
באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי
תתקשרו לשם לשאול.
זו הוראה של המל"ג.
אני התקבלתי למבחר
ועשיתי בגרות מלאה
זה הסוג מוסד
למדתי בסמינר ולא באולפנה
גלויההחכמתי.
(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות
ולשנות את עצמי
כדי להתקבל...
אבל זה נותן אופק).
אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)
ש
אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)
בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים
אז איך זה ישתלב
והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.
ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם
כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...
ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה
ולממן עוד תואר...
קיצור
דימיון.
שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.
לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.
ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.
זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.
מרגישה שאין לי כבר כח
אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים
ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד
והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד
וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים
אין לי כח להיות הגמח של השכונה
בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות
אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש
או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה
אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל
ואין לי כבר כח
אוףף
זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים
אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים
חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר
וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו
לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים
וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית
(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)
סופריקה
הן לא מפחגדות עליהם?
כנראה סומכות עלייך...חחח
הייתי מעדכנת אותן בעדינות בסכנה, אפילו שהן חברות טובות.
אולי זה כביש צדדי ללא רכבים, אז הן מרשות לעצמן? (שזה גם סכנה!!!)
ולא מבינה איך בחוצפתם הם נכנסים לגינה שלך??? הזוי.
הייתי שמה שער וגדר אתמול.
זה לא לעניין
טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..