כל עוד ההורים לא מסוממים או תחת השפעת אלכוהול או בעלי משקל עודף ניכר - אין שום בעיה ואפילו מומלץ

לילה טוב

(אפילו אם מעשנים שלא בחדר השינה - השינה המשותפת מסוכנת)

אם אין לך בעיה שילד בן שנה יישן איתכם, אז תמשיכי כך.

כי הוא יתרגל ונורא קשה יהיה לשחרר אותו מההרגל הזה.

אישית, מאד אוהבת את הפרטיות שלי ושל בעלי ושונאת את המחשבה שהם יישנו איתנו.

כל אחד ומה שמתאים לו

ובגיל שנה כבר ישנו במיטה משלהם...אמנם מילד לילד הם יצאו יותר מאוחר מחדר השינה (הקטנה ישנה איתנו עד גיל שנתים!) אבל במיטה משלהם.

בגיל כמה חודשים כשהם כבר מתהפכים באמצע השינה (ואז הם תוקעים רגל קטנה בבטן שלי וזה די מפריע לי) העברתי למיטה שלהם ועבר בסדר גמור.

הם נולדים "רגילים" - הם התרגלו לישון צמוד לאמא 9 חודשים לאט לאט הם נפרדים ומתרחקים...

מאד מאד מאד היה לי קשה להרגיל אותו בגיל שנה למיטה משלו

שמחה שבשבילכן זה עבר בקלות

תצמידי את המיטה לקיר ותשימי אותו ביניך לקיר, ככה שלא יוכל ליפול.

המלצות משרד הבריאות בנושא הן חד משמעיות. "מומלץ לישון באותו החדר עם התינוק, אך לא באותה מיטה", נכתב בהצרה רשמית של המשרד בנושא. "שינה משותפת באותו חדר מהווה גורם מפחית סיכון, אולם שינה במיטת מבוגר מעלה את הסיכון לחנק משמיכות מרובות, שמיכות פוך, כריות ומבני אדם. ניתן להניק, להאכיל או להרגיע את התינוק במיטת מבוגר, אך יש להעביר אותו למיטתו לשינה. שינה במיטת מבוגר היא מסוכנת במיוחד כאשר התינוק מתחת לגיל 3 חודשים, כאשר אחד מההורים מעשן, אפילו אם  אינו מעשן בחדר השינה, כאשר האם עישנה בהיריון, כאשר אחד ההורים עייף במיוחד, וכאשר אחד ההורים משתמש בתרופות מרדימות, אלכוהול או סמים".

"חנק היא סיבת התמותה המובילה בתינוקות עד גיל שנה, לכן איננו ממליצים להשכיב תינוקות במיטת ההורים", מזכירה אורלי סילבינגר, מנכ"ל ארגון בטרם לבטיחות ובריאות ילדים, שפרסם רשימת המלצות והנחיות להורים בנושא. "לכל המצדדים בלינה עם התינוק וביתרונות הרבים המושגים כך, אנו מזכירים שניתן לשכב לצד התינוק ולהשיג יתרונות אלה גם לא בשעת השינה. הסטטיסטיקה מראה שיותר תינוקות נפגעים במיטות ההורים מאשר במיטותיהם, ולפיכך אנו ממליצים להשכיב אותם במקומות שנועדו לתינוקות, במשטחים קשים יותר, בהם לא יילכד קנה הנשימה בשמיכות ובכריות. תינוקות וילדים בגיל הרך לא יכולים להיחלץ ממצבי מצוקה, ואף אינם יודעים להבחין כי הם נמצאים במצוקה".

האם אנחנו מעוניינים לסכן את הילד בשביל לישון לילה רגוע יותר?

http://img1.tapuz.co.il/forums/32478323.pdf

שימי לב איך מתנהלים מקומות בפיקוח משרד הבריאות לדוגמא:

תראו איזה יחס יש במחלקת יולדות בגלל הזלזול הידוע והמוכר של משרד הבריאות בגישה הטבעית

כמה עוד נוכל לסבול את חוסר הפרטיות בחדר הלידה? את האור החזק? את זה שאין שם אמבטיה להקל על הצירים? את ההצמדה המשגעת (של כל אחת מאיתנו) למוניטור? את הלידה בשכיבה על הגב?! ואת כל התפרים שהם תוצאה ישירה של זה?

אני בטוחה שמי שכתב את ה"הנחיות" הנ"ל הוא אדם שילדיו כבר מזמן לא תינוקות אם בכלל יש לו ילדים

זה מאוד נחמד לכתוב תגובות מפחידות אבל בסוף למי שיש תינוק בכיין ולא תישן איתו במיטה לעולם לא תוכל לחזור לחיים סדירים

אני לא יודעת מה לומר בענין, ביתי כן ישנה איתנו עד גיל שנה ו-3 והסתדרה יפה מאוד כשהעברנו אותה למיטה

הקיר לבינך.

אצלי כולם ישנו איתי ככה מהלידה ועד.... שנה ויותר.

בד"כ אני משכיבה במיטת תינוק ובהתעוררות הראשונה מעבירה אלי.

לישון ביחד באותה המיטה, אניפוחדת למעוך אותו, ואני זזה הרבה מתוך שינה אז הוא ישן במיטה שלו לידי

כמו שאת לא נופלת מהמיטה, ככה אין מצב שתמעכי את התינוק.

מדובר באמונה תפלה שהשתרשה.

מקורה בימים בהם הכנסיה אסרה על הפלות, אז ההורים נהגו להרוג את התינוקות לאחר לידתם, ולומר שהם בטעות מעכו את התינוק בשנתו. הכמרים, שהבינו תוך זמן קצר את הקטע, ורצו שההורים יפסיקו להרוג את התינוקות, אמרו לקהילותיהם שיש סכנה בשינה עם התינוקות ושאסור לעשות זאת.

אני לא שואלת בשביל לקנטר אני רוצה להבין מה הקשר בין ההוכחה שהבאת לבין המקרה הזה

כשהיינו קטנים נפלנו מן המיטה מספיק פעמים

עד שהגוף למד את המגבלות של גודל המיטה בזמן השינה

מה שאין כן שינה עם תינוק זה לא משהו שאנחנו רגילים אליו

כך שלמה אשה אמורה בתת מודע שלה להתחשב בדבר הזה?

ברגע שיש לי תינוק מלכתחילה אני ישנה פחות חזק ואני יותר ערנית למקרה שהוא התעורר וירצה לאכול.. ככה אני גם יודעת שבזמן שהבן שלי, נמצא איתי במיטה, אני ישנה פחות חזק ומשתדלת לא להגיע לכיוון שלו עם השמיכה..

- אישית הבן שלי (בן 3 חודשים) ישן איתנו במיטה ואני מכסה אותו עם השמיכה שלו.. ואני לא שמה אותו ליד בעלי אלא בצד שלי כי אני יודעת שלבעלי אין את המודעות הזאת שהילד איתנו במיטה..

לא קורה לך שאת בועטת דוחפת או אפילו רק בלי משים סותמת את הנחירייים הקטנטנות?

תזהרו!!!!

החיים שלהם מידי יקרים לנו!!!!

אני קמה עם שרירים תפוסים כי אני פשוט לא זזה,

ואני אחת שחופשי זזה בשינה סתם כך...

וגם אני לא ישנה טוב

אז לקום בבוקר ולהיות עייפה כל היום זה לא שווה לאמא ולתינוק.

זה משתנה מאמא לאמא, כך שמה שאני לא מעיד על אחרות, ואם יוקטנה ישנה טוב בלילה עם הילדים אז שיהיה לה בכיף.

חלילה...

לפעמים עדיף לי לישון ככה מאשר לישון במיטה של הילד או לעשות טיולים לילים כדי להרדים את התינוקת...

כמה חודשים? אולי שנה? לא זוכרת

יולדת בתל השומר נרדמה בהנקה על כורסא ובטעות חנקה את התינוק למוות

כ" ברור מה קרה בדיוק ואיך.

כמו תמיד כשיש בתקשורת סיפורים מעין אלו

עם אחי הבכור.

ב"ה אבא שלי קלט את זה בזמן והציל אותו מחנק.

אבל היא מרוב עייפות נרדמה כנראה תוך כדי הנקה, ואז איכשהו זזה וכיסתה לו את הפנים (לא הבנתי אף פעם אם בגוף שלה או בשמיכה...).

זה היה נס שאבא שלי מצא אותו והוא עדיין היה בחיים!!! הוא היה כחול ולא נשם!!

מאז אמא שלי לא ישנה עם אף אחד מאיתנו במיטה.

היא אמרה שאישה אחרי לידה יכולה להיות כל כך מותשת, שהיא עלולה לא לשים לב גם למצבים כאלה...

זה לא מונע ממני לישון עם הילדים שלי במיטה, דרך אגב...

אני שמה אותם ביני לבין הקיר, לא ביני לבין בעלי, כי הוא באמת ישן חזק

אם קר - אני מחממת את החדר כדי שלא אצטרך להתכסות כולי, מתכסה עד בית השחי מקסימום, ואת התינוק שמה גבוה יותר, לרוב עם שמיכה דקה משלו.

אני כן מרגישה בטוחה, וגם יודעת שאני מתעוררת מכל תזוזה שלו... אז זה מעולם לא גרם לי להפסיק לישון איתם במיטה. בעיקר עם הקטן - שהיה איתי במיטה עד גיל חצי שנה...

אני שמה את התינוק בין הקיר אלי,  את התינוק אני שמה גבוה, צמוד לראש המיטה, ואת הכרית שלי מזיזה ממש לצד, ז"א שאני יושנת בסוף הכרית, והתינוק לידי, אין  אפשרות שהכרית תעלה עליו, כוון שכל מה שנשאר מהכרית בצד תפוס עם הראש לי, הפנים שלי קורבות לפנים שלו,שאר הכרית שלי לכוןן בעלי פנויה לילד השני שיבוא לקראת בוקר ולא ירסק את התינוק,הוא כבר יודע שהוא בא רק ביני לבין בעלי ולא לצד איפה שהתינוק.

ואני  מכסה את התינוק עם השמיכה שלו הקטנה ולא עם שלי. וגם אם אני מכסה בשמכיה שלי זה רק את הרגלים .

נראה לי שפעם קראתי שבמדינות שבהן שינה עם ההורים זה מובן מאליו וחלק מהתרבות- אחוז המקרים של מוות בעריסה הוא מאוד מאוד מאוד נמוך.

הרבה יותר נמוך מהמדינות המערביות שבהן התינוק ישן מוגן במיטה שלו.

מצטערת שאני לא יכולה להביא מקור. אולי מישהי אחרת תוכל?

http://www.bekol.co.il/index.php?page=item&item_id=115&lec_id=45&cat_id=48

דן בפרוטרוט בסטטיסטיקה שהזכרת.

חפשו את זה בגוגל

אפשר לבקש גם מנגר להכין את זה בממש מעט כסף

לא צריך לבזבז על זה 1500 ש"ח אפשר גם כמה מאות שקלים

cאמצע הלילה(!) ופשוט הנחתי אותו בנינו..ונרדמנו..

קמתי מבכי שלו כי הייתי כמעט חצי עליו...

פעם אחרונה בלי נדר שאני עושה את זה!

שה' לא ינסה אותנו.

למנוע מקרים עוד לפני שהם קיימים.

אשמח גם לשמוע המלצות לכרית שאני אוכל לשבת על המיטה ולהשען עליה בזמן שאני מניקה..

כי גם כשאני משעינה את הכרית שלי על הקיר אני לא יושבת בגב זקוף וזה לא מרגיש לי בריא לגב..

תודה!

מישהי יודעת אם הכרית הזאת נוחה לגב כשמשעינים אותה על הקיר בישיבה על המיטה? זה מספיק תמיכה?

אני הייתי משכיבה את התינוקת על הבטן שלי וכך היה יוצא מה שצריך...

אגב, הרבה לילות עברו עלי כשהתינוקת ישנה עלי, ולא לידי.

זה מאוד מרגיע- הנשימות ופעימות הלב של האם מרגיעות ומרדימות.

לפעמים זה לא כ"כ נוח כי רוצים להתהפך...אבל לפחות זה מענה חלקי לרצון לישון עם התינוק, בלי פחד שיקרה משהו, ח"ו.

עוד דבר- מיטונת זה מצוין. אנחנו פשוט הורדנו דופן אחת של מיטת תינוק יחסית קטנה שיש לנו, והצמדנו בברגים למיטה שלי.

זה היה פשוט כיף- כשהיא התעוררה רק גלגלתי אותה אלי, הנקתי וגלגלתי חזרה. רק כשהיא התחילה לטפס עלי ולא לחזור לישון החזרנו את הדופן.

ואני מניקה עם מליון כריות מכל הכיוונים שתהיה לי תמיכה נוחה באמצע הלילה

האמת, שהוא ישן איתנו, והוא בן עשרה חודשים , ואני מרגישה שזה טוב לו..

אבל, מה עם הזוגיות?

איך שומרים על אינטימיות כשזו נצרכת?

כבר התחלתי לתהות אם זה כזה נכון...

לא יודעת?...

גם אחרות מוזמנות להשיב.

תודה!

יש זוגות שמשכיבים את הקטן לישון במיטה אחרת (או מזרן בחדר ההורים בתחילת הלילה, ואז להורים יש פרטיות במיטה שלהם, וכשחמודי מתעורר, מביאים אותו למיטה של אבאמא, וכך "אוכלים את העוגה ומשאירים אותה שלמה".

זוגות אחרים משכיבים את חמודי לישון במטה שלהם, צמוד לקיר (אפשר גם עם כרית מפרידה), ואז יש די והותר מקום לאבאמא ביתר המיטה.

תלוי מאוד אם חמודי הטיפוס שמתעורר מכל תזוזה או שהוא ישן את השעות שלו ולא מתיחס ליתר העולם.

משפחות רבות, בעולם המערבי, שישנות עם התינוק שלהן, זכו לצאצאים נוספים, אז כנראה שהדבר אפשרי!

בהצלחה!

ושמים או בחדר או מחוץ לחדר, ואח"כ מחזירים לשאר הלילה.

אם הוא מתחיל להתעורר - נדנוד קטן בעגלה והוא נרדם בחזרה.

בכל מקרה הקטנים האלו בחוש השביעי שלהם יודעים בדיוק מתי להתעורר בצרחות רמות

במיטה שלו ליד המיטה שלי, בגיל מסוים, בערך 10 חודשים אני מעבירה לחדר ילדים.

הסיבה להעברה שככה הם היו מתעוררים פחות באמצע הלילה, ויכולתי לישון לילה כמעט שלם בצורה נורמלית

+ ילד.

ועוד בעלי ממש רזה. מיטה ברוחב סטנדרטי.

וזה עדיין לא נוח לישון בה עם תינוק. לנו , לפחות.

מבחינת ההלכה, אני חושבת שאפשר להיות ביחד גם שהתינוק לידכם (עד גיל שהוא יודע לדבר)ף,אבל בפעמים הבודדות שעשינו ככה, זה פשוט לא הרגיש "נכון"....

מה בדיוק הכוונה 'על המיטה'? אנחנו קוראים לזה 'מיטה', אבל בעצם אלו שתי מיטות נפרדות, שבשעת הצורך גם מופרדות כידוע. אז כשתינוק על המיטה שקרובה לקיר מותר להוריו להיות ביחד במיטה הצמודה? תודה מראש.

הוא יכול להתעורר בזמן הלא נכון.

אז לא הבנתי מה זה משנה אם התינוק בחדר או לא? בכל מקרה צריך לגשת אליו.

זה עצם ההרגשה לעשות את הדבר הכי פרטי ואינטימי ליד מישהו אחר, גם אם זה התינוק שלך. ככה אני מרגישה, אבל אני רואה שאני בדעת יחיד

תארו לכם שהילד מתעורר ורואה משהו איך אפשר לשים אותו יחד איתכם? נשגב מבחינתי וגם לפי ההלכה זה כך!!

עד גיל שנה מותר גם כשיש ילד בחדר.

אבל לא על המיטה.

(דרכי טהרה עמ' רי)

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

אז אולי אין כינים?

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.

בהצלחה ממש!!

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

מתרחבת מגודל של מיטת מעבר למיטת נוער רגילה, בהתאם לשלב.

עולה סביבות ה600 אם אני לא טועה, בלי מזרון

מידה 2-2-

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)

ש

אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)

בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים

אז איך זה ישתלב

והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.

ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם

כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...

ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה

ולממן עוד תואר...

קיצור

דימיון.

שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.

לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.

ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.

זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.

טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..