בעקרון התינוק צריך תוספת מים רק כשהוא כבר אוכל מוצקים.

לפעמים כשמחממים את הבית באמצעי שמייבש את האויר. או אפילו  פשוט כי יש לו נטיה לצמא.

אני נתתי מים רתוחים לתינוקת קטנה מאוד. היא בשום אופן לא רצתה לינוק  אבל היתה מאוד לא רגועה.  התחושה שלי היתה שהיא צמאה. היא ממש שתתה בשקיקה כמות לא גדולה ונרגעה.

זה הרבה פעמים קורה עם ילדים שחם להם והם לא זקוקים להיות לבושים לפי המקובל בעונה לתינוקות בגילם.

ומלבד זה- ברגע שמניקים, זה מספק גם אוכל, גם שתיה, וגם עוד דברים אחרים טובים לא פחות

כך שאין מה לדאוג. ברגע שהנקה זה מזונה העיקרה, היא לא זקוקה למים..

נתינת מים ממה שזכור לי, לא מומלצת כי היא פוגעת לקטנים בגיל מוקדם בכבד

ולתחושתי האישית, זה מתחבר למציאות של הפרדות מההנקה..

אבל כאן באמת היתה סיבה יוצאת דופן. אחרת לא הייתי נותנת מים.

עד היום זו ילדה שתמיד צמאה. שותה המון מים.

גם אם זה שניה וזהו.. ב"ה שיש פתרון זמין וטוב,

לא רואה סיבה למה לתת מים..

לפעמים גם קמומיל.

מרגיל אותם לשתות גם מבקבוק

גוף של תינוק קטן לא בשל להתמודד עם מים.

בטיפת חלב אמרו לי להתחיל לתת קצת מים בגיל חודש.

אולי פשוט תתקשרי לטיפת חלב?

** משום מה ההקלדה יוצאת לי הפוכה, והניקוד של סוף המשפט יוצא בתחילת המשפט, והפוך. שאלה יהיו הצרות הכי גדולות שלנו...

תינוק זקוק לחלב אם, ואם אי אפשר, אז תמ"ל.  

כל עוד אינו אוכל "אוכל של גדולים" החמודי זקוק אך ורק לנוזלים האלה, המותאמים בדיוק לצרכיו.

הבעיה במים כתוספת היא שהמים משבשים את רמת האלקטרוליטים בדם.  התינוק ירגיש שבע כי הקיבה התמלאה, אבל בפועל החמוד קיבל אפס תזונה.

אלה ההנחיות הרשמיות של ארגון הבריאות העולמי וגם, בעקבות כך, של טיפת חלב.

נכון, לא כל צוות יודע את ההנחיות, וכמו שלסבתא יש דעה אישית, גם לאחות טיפת חלב יש דעה אישית...

צריך להזהר מאוד עם המים האלה.  

בהצלחה!

ולכן המסקנה היא לתת מים רק מגיל שישה חדשים לכל המוקדם, כי ההנקה אמורה להיות בלעדית עד גיל זה...

אלא אם כן ממש מקרים חריגים כמו יום שרבי באמצע הקיץ והילד עם טיטולים יבשים כבר כמה שעות

וגם אז רק כמות ממש קטנטונת של כף או שתיים

אם יש לך תינוק קטן בקיץ, ואת מסתובבת איתו במקומות חמים, גם הוא, בדיוק כמוך, מאבד נוזלים!

ולא תמיד הוא רעב, לפעמים מים רתוחים זה בדיוק מה שהוא צריך!

אבל כמובן קצת, כי עיקר הנוזלים שלו מההנקה כמובן.

אם התינוק נרגע אחרי ששתה מעט סימן שהיה צמא. תינוק צמא מתנהג באופן הזה: לפעמים מאוד לא שקט, מסמן כאילו הוא מאוד רוצה לינוק אבל זורק את השד בדרך כלל בבכי אחרי שהוא מזהה שזה חלב.

לא קונה את זה שתינוק ששתה כמה לגימות ירגיש שבע. כמובן לא לתת יותר מכמה לגימות.

צריך מאוד להיות קשובים וללמוד את התינוק. אי אפשר להסתמך על הנחיות כלליות ולמנוע מתינוק צמא מים.

הקב"ה ברא עבורנו פתרון נפלא - ככל שמזג האוויר מתחמם, הגוף מייצר חלב מימי יותר, שיהיה מרווה יותר ממשביע.

לא שמעתי על פתרון כזה מעולם.

וגם לא ראיתי שיש לנו בקיץ הרכב חלב שונה מאשר בחורף. וכבר הנקתי כמה וכמה.

מה שכתבה יועצת הנקה מוסמכת ibclc (בסעיף 4). 

אגב, אני זוכרת שלפני כמה שנים הייתה בצורת, הקיץ נמשך ונמשך ולא נגמר עד אחרי חנוכה, ובאיזה שהוא שלב נהיה קשה מאוד להשיג חמאה בחנויות. אז כל מיני גורמים במשק הבקר התראיינו והסבירו שבימים חמים כמות השומן בחלב פוחתת, וקשה להפיק ממנו חמאה. בשנה רגילה נערכים ושומרים כמויות מספיקות מהחורף לקיץ, אבל כשהחמסינים נמשכים הרבה מעבר למשוער ההיערכות המקדימה לא מספיקה.

עוד דבר: למיטב ידיעתי הרכב החלב משתנה כל הזמן. לפי השעה ביום (בלילה יותר הורמוני שינה), לפי הגיל של התינוק, לפי מזג האוויר, לפי משך ההנקה (כלומר החלב שהתינוק מקבל ברגע שהוא נצמד שונה מהחלב שהוא מקבל אחרי עשר דקות, למשל). בשביל לראות את זה "בעין" צריך לנהל ממש מעבדה ורישום וטבלאות אקסל... לקרר כל מנה לכמה שעות כדי שהשומן ייפרד, ולרשום מה העובי שלו בכל פעם, ומה היו כל התנאים... מה רבו מעשיך ה', כולם בחכמה עשית!

אני זוכרת את הקיץ הזה שבסופו היה קשה מאוד להשיג חמאה.

אי מקבלת את ההסבר שלך לגבי שינויים ברכב החלב.

אבל מה פירוש הרעלת מים שציינת בתגובה הקודמת שלך?

ואי אפשר לחמם פחות.. יהיה לה קר..

לא להצמיד את העריסה לרדיאטור.  ואם זה מזגן אז מספיקות 20 מעלות וביגוד חם כמו שמומלץ לעונה הזו.

ושמיכה כמובן לתינוק עד שלושה חודשים.

יכול להיות שהוא מראה 20 מעלות אבל בפועל, בימים קרים הוא מגיע לפחות ובימים חמים ליותר.

ועוד שאלה : את עצמך לבושה היטב?

וגם, צריך לדעת שיש נשים עם נטיה לקור בעיקר כשהן עייפות מאוד. גם אני כזאת.

מכל הבחינות, צריך למדוד את הטמפרטורה בחדר במד חום המיועד לכך,

ובאמת כדאי לשאול מישהו יותר מוסמך ממני מה הטמפרטורה המדוייקת המומלצת.

לא כדאי לחמם מדי זה פתח לבעיות בדרכי הנשימה.

אני מקווה שהשאלה שלי לא היתה ישירה מדי.

קרה לי עצמי, כמו שכתבתי למעלה שבאחד מימי החורף התפתחו פתאום תנאי שרב.

אני הייתי כל הזמן בבית עם הקטנה ולא שמתי לב לשינוי. וגם הייתי תשושה והיה לי קר.

התינוקת לא הפסיקה לצרוח עד שהבנתי מה קורה. מיד כיביתי את החימום. אבל היא לא נרגעה עד שלא הפשטתי ממנה שיכבה אחת של בגדים ונתתי לה כמה לגימות של מים.

עד היום זו ילדה שחם לה והיא לבושה שיכבה קלילה גם בחורף.

וזהו - תינוקות. לא מדע מדוייק.

אני אכן עם נטיה לקור, והמזגן מכוון בד"כ על 24/25 משו כזה..

אני משתדלת שלא יהיה חם מידיכדי שלא תתייבש.. בד"כ אני בודקת לה את הידיים אם הם קרות או לא, הגוף שלה תמיד חם..

לכן אגב, אני לא מודדת בעצמי את החום של המים באמבטיה, כי אני רגילה למים רותחים..

תשאלי איפשהו מה הטמפרטורה המומלצת. ולך - כדאי אולי ללבוש יותר.

עדיף שאת תהיי לבושה היטב (בגופיה חמה למשל) והמזגן יפעל על טמפרטורה נמוכה יותר.

ככה את לא חושפת אותה ליובש וחום גבוה מדי. ככה היא גם לא תהיה צמאה.

בהצלחה.

מיים רתוחים.

נתת על דעת עצמך?

וכמה נתת?

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.

בהצלחה ממש!!

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

מידה 2-2-

אז אולי אין כינים?

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)

ש

אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)

בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים

אז איך זה ישתלב

והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.

ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם

כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...

ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה

ולממן עוד תואר...

קיצור

דימיון.

שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.

לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.

ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.

זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.

במפגשים משפחתיים. אני לפחות לא רואה טעם לדבר על נושאים מפלגים, בטח ובטח כשנפגשים אחת ל..

לדעתי המגשר הוא מה שאנחנו כן שותפים לו. החיים היומיומיים, הילדים, המשפחה..

ואם כבר קרה אז לזכור שזו לא חזות הכל ושבסוף עדיין כמו שאת רואה עם הדעות השונות אתם משפחה עדיין ואפשר להתלכד סביב נושאים אחרים

חיבוק על התחושות ♥️

יש לי דודים חילונים שמאלניים.

הפעם היחידה שדוד שלי דיבר בפתיחות ובאריכות את דעותיו השמאלניות הייתה כשאשתו ישבה שבעה על אחיה שנרצח בעוטף עזה. כמובן שתקנו ואפשרנו לו לפרוק את כאבו. (הוא באמת דיבר מתוך כאב עמוק...)

בשאר הפעמים שאנו נפגשים במהלך חיינו - לא מדברים על פוליטיקה בכלל. על יהדות קצת יותר, אבל מתוך מקום מכבד של שני הצדדים.

מציעה לכם לפתוח את זה פעם אחת, ולהגיע להסכם שלא מדברים על נושאים נפיצים כדי לשמור על אחדות המשפחה.

טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..