אולי לא ייענו מיד, אבל בטוח יחשבו על זה ואולי הם יבואו פעם.

לגבי אוכל- זה לא נראה לי מעליב להביא אוכל, זה יכול להיות עזרה מאד גדולה לבעלת הבית וגם מעולה בשבילך.

תתקשרי אליה כמה ימים לפני כן ותגידי לה שאת רוצה להכין משהו לחג ומה אפשר להביא.. וככה זה יהיה בתאום..

אם היא לא תרצה -תאמרי לה שאת מאד רוצה לעזור ושגם ככה את רוצה להכין ולהיות שותפה.

(צריך לפעמים להיות פוליטיקאים).

לגבי אווירת חג/שבת- תלמדו משהו את ובעלך, זה ממש מוסיף.

להתארח אצל הורים עם מנטליות שונה מההורים שלך זה קשה.

נכון שיש דברים נוספים שמפריעים כמו אוכל ניקיון.

אני נשואה הרבה מאוד שנים  בין הבית שלנו לבית הוריו יש הבדלי מנטליות.

מה שחשוב זה להפריד בין מה שאת מרגישה לבין הצפיות שלך משבת.

תעשי עם עצמך תאום צפיות ,כך לא תחושי אכזבה ושעמום שאת שם.

תנסי להנות ממה שאפשר או תעשי פעולה של משהוא שיעשה לך טוב.

מפגש עם חברה (אם היא גרה בקרבת מקום),לטייל עם בעלך לבד.

הרבה פעמים מה שמפריע לנו להנות מהדברים היא צפיות לא ראליות ואז אכזבות .

שהוא היה טוען שסובל אצל הורייך- לא אוהב את האוכל וכל מיני דברים של מנטליות שונה (ותמיד יש כי זה הגיוני, בני אדם לא אמורים להיות זהים) מפריעים לו, מחמיץ פרצוף ומרגיש בכלא..

מבינה את התחושות שלך, אבל אני חושבת שיש לך גם בחירה חופשית: להתאמץ למצוא משהו שאת כן אוכלת, לחייך ולהתייחס בידידות גם אם הם אנשים קרים. וכתבת בכנות מעוררת הערכה שהם אנשים טובים..

אין ספק שגם להם קשה כשהכלה המתארחת סובלת אצלם ולא נראה שאת מסתירה את זה. אני חושבת שיש מקום להתאמץ לאהוב אותם יותר, לחפש את הדברים הטובים שם ולהעצים אותם, לסנגר כמו שאנו מסנגרים על החסרונות של ההורים שלנו.

זה לא קל אבל מאחלת לך מכל הלב שתצליחי- זה יכול להביא הרבה אור לך, לבעלך וגם להם.

כל טענה יכולה להיות רלוונטית השאלה אייך מתמודדים איתה.

במקום להפנות את זה כנגד מישהו אחר- הפני את זה כלפייך, כך תוכלי ללמוד מהעניין. אם ה' שם אותך במקום כזה- כנראה שזה לא כזה מסובך כמו שאת מתארת. לפעמים הדיבור על העניין יכול לפתור בעיות, אך הרבה פעמים דיבורים כאלו מעצימים תחושות מעטות שברובם הם תחושות ולא דברים מבוססים.

עצם העלאת הנושא לדעתי, הוא חשוב. אני חושבת שכמו שיש נשים שלא נוח להן בבית הורי בעלה כך זה גם להפך הרבה בעלים לא נוח להם אצל ההורים של האשה. החכמה זה לראות את ה1/2 כוס המלאה להתחבר להורים- כי כך בעצם אנו מראים את האהבה לבן הזוג שלנו.

אגב- השבת בקהילות אשכנז קוראים את שיר השירים  שיר שמראה את האהבה שיש בינינו לבין ה'. הרעיה בשיר השירים נקראת :כלה (יחס של אשה בבית הורי בעלה), רעיה (יחד של בעל ואשה), אחות, בת, היא קוראת לדוד וכו'.

יש שם את כל יחסי המשפחה- מי שיודעת ומתאמצת באהבה שלהם יכולה אח"כ באמת לאהוב את ה'.... מי שלא יודעת לאהוב את חמיה, הוריה אחיה ומשפחתה אייך תאהב את ה' לא תמיד זה קל אבל יחס שיש בין אדם לרעהו בעולם הזה זה היחס שיש בינינו לבין ה'.

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

את רוצה גם למנוע הריון?

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.

ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.

כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.

אורז טוב גם לשלשולים.

בע''ה יעבור לך מהר...

תרגישי טוב!!!

וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.

אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.

לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,

הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,

(לפני שידענו על הקלקול קיבה)

כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.

וואי זה היה קשוח!!

אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.

יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.

וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,

אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.

הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.

תרגישי טוב. שבת שלום!

אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט

רפואה שלמה

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...