בס"ד

לגבי בן ארי זה מה שהושא פרסם אתמול בערב:

"רבים שואלים אותי הערב:
אתם מתמודדים לכנסת הבאה?

התשובה חד משמעית:
כן!"

לדברי אריה אלדד-

הוא פרסם היום שהוא מחפש אולם בירושלים לכנס פעילים, אני משער ששם הוא יודיע על צעדיו.

בס"ד

מיכאל בן ארי הקים את הנועה החוץ פרלמנטרית - עוצמה יהודית ואילו אריה אלדד המשיך בדרכו שלו (יו"ר החוג לפרופסורים), כך שעכשיו אין משהו מוגדר ואני מעריך שבימים הקרובים הכל יתבאר. 

מה שאני יכול להגיד בוודאות זה זבעוצמה לישראל כבר החלו לעבוד ולגייס רכזים לקראת הבחירות.

בס"ד

למה שהם לא ירוצו ביחד?

בס"ד

בראיון לסרוגים הוא אמר "אני די מיציתי את יכולתי להשפיע כחבר כנסת. הייתי שם 10 שנים, עשיתי, צעקתי, כתבתי. אני חושב שהיכולת הזו מוצתה. ולכן אנחנו עומדים לכנס ועידה של מפלגת התקווה ואני אמליץ לחברים שלא לרוץ בנפרד בוודאי,  ואם ייוצר איזה גוש לאומי שאנחנו נוכל לחיות עם קווי היסוד שלו, זו כבר אפשרות אחרת".

אבל רק לבחירות. אחרי הבחירות - יתחלקו שוב.

יהדות מאחודת צפוי שיקבלו 8-9 מנדטים, שיבקש לקבל מספרי מנדטים מ10 עד 14. יהדות התורה תשמח גם היא שככה הם יוכלו לנגוש חלק מהמנדטים שהיו יכולים ללכת לאיבוד, או מפלגות אחרות.

בס"ד

אם הוא היה מזדהה עם אחת המפלגות מבחינה אידאולוגית והם היו מגיעים להסכמה, אז הוא היה רץ כחלק מהם ולא במפלגה נפרדת. אלא שזה לא המצב ולכן הוא לא יקרא להצביע למפלגות שלדעתו לא מתאימות ולכן הוא מקים מפלגה שלדעתו כן מתאימה.

זה לא שהוא רוצה בכוח להנהיג מפלגה, בבחירות הקודמות הוא התעקש שאלדד יהיה במקום הראשון ולא הוא (כי אלדד יותר מבוגר ממנו), אלא שכל הסיפור הוא שאין ייצוג הולם לסגנון שהוא ואחרים מאזרחי ישראל מחפשים.

לא צריך יותר משלוש מילים כדי לסכם את פעילותה של הממשלה הרעה שעברה מן העולם. ובראש ובראשונה, הממשלה ששחררה מחבלים פעם אחר פעם, ללא מחיר. וקבעה במעשה זה שלדם יהודי אין מחיר, הפכה רוצחים מתועבים 'ללוחמי חופש' ונתנה אור ירוק לרצח יהודים. זו גם הממשלה היהירה בתולדות ישראל, של אוסף מגלומנים. שהביאו עלינו שוד ושבר בתחום הבטחוני – צוק איתן הזכור לרע במהלכו ותוצאותיו, פרעות הערבים וחוסר אונים מתמשך. בתחום הכלכלי – הכרזת מלחמה על החרדים, מתוך כוונה למצוא שם את 'הכסף האבוד', והתוצאה ירידה בצמיחה וכלכלה מדשדשת.

זאת ממשלה שלא בנתה אפילו בירושלים, שגם כשדם יהודי זורם כאן בפיגועי דריסה בחבל סנפלינג ובבית הכנסת, ובכל הזדמנות שהאויב הערבי מוצא לשפוך דם, ממשיך שר הקלקלה לדבר על 99.9% נאמנות של ערביי ישראל ועל 'דו קיום'.

הולכים לבחירות ואני מתמודדים!

בשעה זו מסתבר שהולכים לבחירות, אנחנו מתמודדים ללא היסוס. אנחנו מתמודדים כי יש לנו שבועת אמונים לילדים שלנו, לשמור על המדינה היהודית היחידה שיש לנו. כל הטענות נגד הריצה נכונות:

1. אין לנו כסף.

2. אין לנו מערכות תקשורת שמגוייסות למעננו.

3. הרף של אחוז החסימה עלה ודורש 3.25%, שהם ארבעה מנדטים.

אבל אם לא נתמודד-מי יהיה המחנה הלאומי בכנסת? בנט ימשיך למשוך שמאלה, לדבר על אפליית ערבים בהייטק ואזרחות ישראלית ל-"פלשתינים", כשהוא לוקח בשבי את כל העם שנשאר שפוי. כאשר כבר היום הוא מדבר על אוטונומיה, מחר הוא יעקוף את נתניהו משמאל. גם ביבי דיבר על 'שלום כלכלי' וכשנבחר ב2009 עבר לדבר על 'חזון שתי המדינות'. ההתמודדות שלנו, שומרת על העמדה, שאין לזוז ממנה.

האם יש סיכוי?

דבר אחד ברור שאין סיכוי לשמור על המדינה היהודית אם מי שיוביל אותה יהיו בנט ונתניהו. הסיכוי שלנו, תלוי בכל אחד ואחד, שיחליט שאיננו מוכן לתת ידו לשחרור מחבלים, להקמת מדינת מחבלים בשם 'אוטונומיה' או בשם אחר. שאינו מוכן להפקיד את חינוך ילדי ישראל בידיו של מי שרואה בבית הספר הדו לשוני (ערבים ויהודים) 'העתיד של עם ישראל'.

הבחירות של כהנא ב-1984

הרב כהנא רץ לכנסת בשלוש מערכות בחירות, הכישלון הפך צורב מפעם לפעם. בשנת 1981 הייתי רכז סניף ת"א של תנועת כך (בן 17.5), עבדנו ימים ולילות, עצרות, הדבקת מודעות, פליירים. והתוצאה הנוראית של הבחירות 5700 קולות בכל הארץ, הביאה אותי אישית לשבר גדול. בשנת 1984, הייתי חייל בלבנון. שמעתי שהרב כהנא שוקל לרוץ שוב. עשיתי מאמצי על לצאת לחופשה קצרה לפגוש אותו. כשהגעתי אליו, התחננתי בפניו שלא יתמודד. לא רציתי שהוא ייפגע. אך מסתבר שלאחר מכן הגיעו אליו כמה פעילים מבית שמש של פעם. הסתגרו איתו בחדר ותבעו ממנו: הרב כהנא אתה רץ, לא בשבילך בשביל הילדים שלנו. מזל שהוא לא שמע לי. כי בבחירות האלו הוא קיבל 26,900 קולות, והיה על סף המנדט השני. כל אחד ילמד מהסיפור העובדתי הזה את מסקנותיו.

מה ההשפעה של מפלגה קטנה?

לא חייבים להיות מפלגה קטנה, וכל קטנה יכולה להיות גדולה (הבית היהודי היו שלושה אומללים וצמחו לשנים עשר). אבל בפוליטיקה הגודל לא תמיד קובע. בשלושים שנים האחרונות הפוליטיקה הישראלית מונעת על ידי מפלגה קטנה ואידאולוגית, קוראים לה מרץ. היא היתה זמן קצר בממשלה, אך כל ממשלות ישראל רוקדים לחליל שלהם. הם הביאו את רבין להסכם אוסלו, הם בסופו של דבר הובילו את ביבי ל'חזון שתי המדינות'. הם גם יובילו את בנט לאותו מקום. כי מי שיש לו מפה אידאולוגית הוא זה שמוביל מכונות גדולות ומגושמות חסרות רוח אידאולוגית. אין ספק, כשאנחנו נהיה שם ננענע את כל המפה הפוליטית לכיוון הנכון. אגב בכנסת הקודמת זה מה שעשיתי, הסנקציות נגד זועבי זו רק אחת הדוגמאות.

הניצחון הוא שלכם!

לאלו ששואלים, אנחנו מקיימים שיחות ובוחשים בקלחת הפוליטית, מסוג הדברים שהשתיקה יפה להם בשעה זו.

ובאופן מעשי-מה?

הולך ומתגבש מטה בחירות, אנחנו מקיימים ישיבות והערכות מצב, ולא מפסיקים לרגע לחרוש כל פינה בארץ-ומקבלים תמיכה דירה מהציבור ומתומכים שרוצים לסייע, קבוצות ובודדים-אומנם יש עומס-אך נחזור לכל הפונים. אנא המשיכו לכתוב לנו, להציע עזרה ודרכים לסייע-רק יחד ננצח.

אנו ננצל כל במה אפשרית, בשטח, מעל גלי האתר, באינטרנט וברשתות חברתיות-ותודה על החיבוק החם ורצון להתגבש יחד ולפעול למען עם ישראל, ועל הפניות הרבות לעזור ולהתנדב-נחזור לכולכם, המשיכו לכתוב לנו, עוצמה יהודית היא מפעל אדיר של עשייה למען עם ישראל-ואתם שותפים מלאים לדרך.

הניצחון תלוי בכל אחד. לכל אחד יש תפקיד.

חייבים נוכחות מאסיבית ברשתות. כל אחד כותב כל יום חמש תגובות לפחות עם הכותרת עוצמה יהודית בראשות ד"ר מיכאל בן ארי וברוך מרזל. משתף סרטוני יוטיוב נבחרים בכל מקום אפשרי,

אוסף כתובות דוא"ל ושולח אלינו, כדי להפיץ לעוד ועוד מגזרים. כי אין, אין לנו כסף. לא נוכל לשלם לפעילים, לעמידה בצמתים לחלוקת חומר וליום הבחירות. אנחנו חייבים, כל עזרה, כל סיוע, גם תרומות כספיות שיסייעו לנו לפעילות מינימלית יתקבלו בברכה

מחכים לכם בפייסבוק, במייל oz.yehudit@gmail.com - כי רק עוצמה יהודית היא הבטחון שלנו בכנסת.

שבת שלום

שלכם ד"ר מיכאל בן ארי

ראיתי בעיניים שלי מנופים ומשאיות ובתים שנבנים בירושלים - זה פיקציה? זה לא קיים? הם רק אשליה? 

רק כדי להבין...

במייל הזה:oz.yehudit@gmail.com

אני לא הדובר שלו ובכל המאמר הזה לא הוספתי מילה אחת,הבאתי מאמר שהוא כתב בלי להתייחס לגוף המאמר בכלל.

אני לא יודע, אולי הוא ישר מקטלג שאלות שנכתבות ברצינות ובענייניות, אבל הן "קשות" כלפיו - כשאלות " מתריסות" שלא צריך לענות להן. לא יודע.

בכל מקרה, את השאלה שלי הפנתי גם לקהל, שיחשוב על זה... בדיוק כמו שמעלים קושיות על הרבה ראשי מפלגות אחרות - אני יכול להקשות גם על מיכאל, אף אחד לא חסין

(לא הקשיתי עליך, אם זה מה שחשבת...וסליחה אם חשבת ככה, לא התכוונתי...)

בוא נצא מנקודת הנחה שבשורה הזאת בן ארי טועה.

מה עם שאר השורות? הם לא נכונות?

אני לא חייב להתייחס לכל שורה ושורה ולא אני זה שצריך "לחתום" על מה שהוא אומר - אלא, אולי, אלו שמעוניינים לבחור בו. אני בסך הכל מעלה שאלות שאני רוצה להעלות, שעולות לי מקריאת מה שהוא כתב, ומתמיהות אותי כי אני לא מבין איך הן מתיישבות עם המציאות.

וזה לא קשור בכלל לכמה שורות כאלו ואחרות נכונות או לא. זה לא משנה לי בכלל. אני בכל מקרה לא אבחר בו.

מרגע אישור בנייה עד לבנייה עצמה, יכולים לקחת כמה שנים - בכל מקום בארץ.

אני מגיב על מה שנכתב. נכתב שלא נבנה כלום בירושלים - על זה הגבתי שאני ראיתי שנבנה.

אם הוא מתכוון לדברים אחרים הוא צריך לדייק בדבריו. הוא לא יכול לכתוב דבר אחד ואחרי זה לטעון שהתכוון לדבר אחר... לא ככה נוהג אדם הגון. קוראים לזה דו משמעיות שמגיעה מרצון לעשות דמגוגיה, לעיתים.. "לרקוד על כל החתונות".

אתה רוצה להגיד שבפועל לא בונים בירושלים - תגיד שלא בונים בירושלים ושאין שום טרקטור שזז כדי לבנות בית.

אתה רוצה להגיד שלא נותנים אישורים לבנייה - תגיד שבשנה הזאת והזאת לא נתנו אישורים לבנייה בירושלים.

מעצבן אותי שאדם מדבר בשליפות של דברים, בלי לחשוב טיפה לפני שהוא כותב משהו האם מה שהוא כותב מדויק. 

(Tני לא מדבר על המקרה הזה כיוון שעדיין לא ידוע לי למה בן ארי עצמו התכוון - אני מדבר בכללי...)

לא שאלתי אם יש מצב שקצת מקפיאים. שאלתי רק על מה שכתוב ש"אין בנייה בירושלים". זאת אמירה חד משמעית שמשמעותה - אין. בנייה. בירושלים.

אם אתה רוצה להגיד שמקפיאים חלק מהבנייה, תגיד  "מקפיאים חלק מהבנייה בירושלים.

אתה (אתה= כל אדם. לא אתה ספציפית) לא יכול לעוות את המציאות ולכתוב במילים חד משמעיות משהו לא חד משמעי. בעברית קוראים לזה שקר.

מרבית שנה שעברה ביליתי בשכונות האלו

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

ה

אני לא באמת חושב שזה כזה חשוב.

אבל זה יהיה נחמד.

ללא להצביע יש לי סיבות יותר עקרוניות וחשובות.

ויצביעו הפעם לבן ארי,כי אנחנו פשוט חייבים את זה לנו ולביטחון שלנו.

אבל זה מתקזז עם יהודי אחר שהצביע לבן ארי והפעם בטוח יצביע לבנט.

אז זה מתקזז ונשאר רק אחד.

לעדכן אותו?

ותמיד תמיד יהיו יותר מאוכזבים ממצב קיים למרוצים ממפלגה קיימת,

בבחינת הפתגם "מי שלא עושה לא טועה".

אנא הפנם את המשפט הזה, וזכור שלצעוק מספסלי האופוזיציה תמיד הרבה יותר קל וכיף ולא דורש אחריות.

זו הסיבה שבחירות אחר בחירות מפלגת המרכז המעומעמת שצצה (ולא זוקפת לחובתה עבר פרלמנטרי שלא תאם את מאת האחוזים שהיא ביקשה ליישם) גורפת את מירב הקולות הצפים בחברה הישראלית,

אם זו שינוי, הגמלאים, קדימה, יש עתיד והפעם כחלון,

וסימן השאלה היחידי לגביה האם היא תסחוב כמה מנדטים ממאוכזבי מפלגות הימין או ממאוכזבי מפלגות השמאל.

לקח את מירב הקולות שלו פשוט מקדימה... קדימה התרסקה על חשבונו...

כמה מהקולות הם קולות צפים וכמה באמת אידיאולוגיים? תכל'ס אין לי שמץ. אני לא סוקר מדופלם...

מוזמנים לשלוח לי סמס או הודעה בווטסאפ ואענה כשאוכל, בלי נדר

050-450-5553

תודה ויום טוב,

ידידיה,

אחיין של מיכאל

כבר לא ניתן לגשת אליו ישירות?

עם כל הכבוד.

מבחינתי אתה יכול להיות גם מתחזה

שיודע טיפה יותר מהשאר, כי אני יודע דברים שלא מפורסמים בתקשורת.

אף תשובה שאני נותן היא לא רשמית והיא לא בשמו

מה הקו האדום של דודך הנערץ, ממנו הוא יחליט שלא לבזבז את קולות בוחריו וימנע עצמו מלרוץ לכנסת?

כידוע בבחירות הקרובות מפלגות בעלות פחות מ4 מנדטים לא יוכלו להכנס. האם הוא יעצור את הקמפיין רק במידה והוא יבין שהוא יזכה לכל היותר ב3 מנדטים? ב2? ב1?

1) האם אתה תומך בו? האם הצבעתאו תצביע לו? אני משערשכולם פה יודעים את התשובה אז מה זה עניינך האם הוא מתמודד או לא? רק אתמול דיברתי איתו על נאום שלו (שאת הקישור שלו אשלח עוד רגע) שבו הוא מדבר בכאב על הקיצוץ בקיצבאות הילדים, ועל עוד דברים שכבר תראו בסירטון... הוא אמר לי "אני לא יכול להרשות לעצמי לא להתמודד. אני לא יכול להשאיר את המגרש בידיים של בנט". אם תחשוב טיפה מעבר לשנאה שלך ושל חבריך כלפיו - יש לא מעט במה שהוא אומר.

2) את אחוז החסימה העלה נפתלי בנט (כמובן שיחד עם עוד כמה אנשים...) ואחת הסיבות שהוא העלה את אחוז החסימה זה אריה אלדד ומיכאל. אריה נרתע מזה, מיכאל לא, וחשוב לו להתמודד.

3) אני לא יודע אם ומתי הוא יעצור את הקמפיין שלו. אני יכול להגיד לך שאני מאוד מקווה שהוא ירוץ, ואפילו אם הוא לא יעבור את אחוז החסימה - חשוב שהוא יתמודד וישמיע את קולו.

***

כמובן ששום תשובה פה היא לא רשמית והכול נכתב פה על דעת עצמי בלבד!!

***

אפילו את סעיף 3 כתבת מתוך הערכה אישית שלך

אנא שאל אותו (את הסרטון אני יכול לראות לבד ולא זקוק לשאר בשרו) וחזור עם תשובות, בבקשה.

הוא עצמו אגב טוען שהוא לא נכנס לכנסת בדיוק מפני שבוחרים רבים לא האמינו שיכנס והצביעו לבנט,

ואני יכול להעיד שלגבי חלקם הוא גם צודק.

בס"ד

ואם הוא לא רץ, אין לי למי להצביע.
לתת את קולי לכל מפלגה אחרת מבחינתי זה להיות שותפה לדברים נוראיים .
לא להצביע כלל- זה עוד יותר גרוע.
לעניות דעתי אדם צריך להיות נאמן לאמונות שלו, ולהצביע לפיהן, ולא לפי סיכויים כאלו או אחרים.
מי שמזדהה באופן מלא עם בנט, שיצביע לו.
אבל להצביע למפלגה גדולה בגלל שיש חשש שהמפלגה הקטנה יותר לא תבחר לעניות דעתי זה קטנות אמונה.

מאמינה שבבחירות יש גם אמירה כלפי שמיא, והאדם צריך לעשות את שלו, להצביע לפי האמת שלו, ולתת לקב"ה לעשות את שלו. 
והלוואי שעוד לפני הבחירות האלו יתגלה מלך המשיח, ו(בין שאר הטוב שיביא לעולם...)יפטור אותנו מהנהגה פוליטית, ויביא לשלטון מלוכני ונצחי של מלך מלכי המלכים!

רק מפלגה שתצהיר שאם היא לא מקבלת 61 מנדטים, אז היא מתפטרת מהכנסת, כי אין פשרות כלל וכלל: או שמיישמים את כל מצע המפלגה בשלימותה או לא.

שחור-לבן.

ולמען הסר ספר התכתבתי איתו גם באישי והבהרתי שאין בדבריי אגרסיביות ותקיפה אישית.

ממש ממש לא

בלי צבא שמגן, ההתיישבות לא תצליח להגן על עצמה

הפוך יכול לקרות, הצבא יכול לתפוס שטח ולהגן עליו בלי התיישבות

שאלתי ג'מיני AI:

בצפון השומרון הייתה התנתקות, באחרונה היא בוטלה. עד לביטולה של ההתנתקות איך זה היה מבחינת אירגוני טרור והמאבק בהם בצפון השומרון בהשוואה לשאר שטחי יו"ש?

וזה מה שהוא ענה:

מבחינת התפתחות התשתיות של ארגוני הטרור ואופן המאבק בהם, צפון השומרון (גזרת ג'נין וטולכרם) הפך במהלך השנים שלאחר התנתקות 2005 לאחד האזורים המורכבים והמתוחים ביותר ביהודה ושומרון, והציג מאפיינים שונים מחלקים אחרים באזור (כמו יהודה או דרום השומרון).

1. התחזקות ארגוני הטרור והקמת "גדודי הטרור"

* ואקום אזרחי וביטחוני: הפינוי של ארבעת היישובים (חומש, שא-נור, גנים וכדים) ויציאת הנוכחות האזרחית הישראלית מהאזור יצרו רצף טריטוריאלי פלסטיני נרחב. אף שצה"ל והשב"כ שמרו על חופש פעולה מבצעי ולא נסוגו מבחינה צבאית כפי שקרה ברצועת עזה, היעדר התיישבות וצירי תנועה אזרחיים ישראליים יומיים צמצם את הנוכחות הקבועה של כוחות אבטחה בשטח.

* התבססות תשתיות מקומיות: בגזרה זו, בפרט במחנה הפליטים ג'נין ובטולכרם, קמו להתארגנויות טרור מקומיות ("גדודי ג'נין", גדודי חללי אל-אקצא וג'יהאד איסלאמי) יכולות עצמאיות גבוהות יותר בהשוואה לאזורים כמו חברון או גוש עציון. הארגונים הצליחו לגייס פעילים רבים, לאגור אמצעי לחימה, לייצר מטעני חבלה רבי-עוצמה ולהקים מערכי תצפית.

2. אופי הלחימה והמאבק בטרור

* מעוזי לחימה ומטענים: בשונה מאזורים אחרים ביו"ש שבהם הטרור התבטא בעיקר בפיגועי יחידים (דקירה, דריסה) או חוליות ירי נקודתיות על צירים, בצפון השומרון התפתחה דפוס לחימה מורכב המזכיר לעיתים לחימה בשטח בנוי מאתגר. צה"ל נתקל בשימוש נרחב במטעני גחון שהוטמנו מתחת לכבישים, ירי מסיבי לעבר כוחות נכנסים ושימוש בבתים ממולכדים.

* ניסיונות ייצור רקטי: צפון השומרון היה האזור היחיד ביהודה ושומרון שבו נרשמו ניסיונות חוזרים ונשנים (בעיקר בשנים 2023–2024) לייצר ולשגר רקטות פרימיטיביות לעבר יישובים ישראליים בגלבוע ובאזור התעשייה שח"ק.

3. משוואת חופש הפעולה המבצעי

* הסלמה באמצעים הצבאיים: ככל שגברה התנגדות החמושים בכניסות לכפרים ולמחנות הפליטים בצפון השומרון, נדרש צה"ל להפעיל אמצעים שלא היו בשימוש יומי בשאר שטחי יהודה ושומרון. זה כלל שימוש נרחב בדחפורי D9 לפתיחת צירים וממולכדים, סיכולים ממוקדים מהאוויר באמצעות כטב"מים ומסוקי קרב, ומבצעים חטיבתיים ממושכים הנמשכים מספר ימים (כדוגמת מבצע "בית וגן" ב-2023 ומבצעים נרחבים לאחר מכן).

* היחלשות הרשות הפלסטינית: מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית איבדו כמעט לחלוטין את אחיזתם באזור ג'נין וטולכרם בהשוואה לערים כמו שכם, רמאללה או חברון, מה שהותיר חלל שנכנסו אליו חמאס והג'יהאד האיסלאמי במימון איראני.

השוואה לשאר שטחי יהודה ושומרון

| מאפיין | צפון השומרון (עד ביטול החוק) | שאר שטחי יהודה ושומרון |

|---|---|---|

| רצף טריטוריאלי פלסטיני | נרחב מאוד, ללא נקודות התיישבות ישראלית במרחב ג'נין. | מקוטע, משולב בנוכחות אזרחית וצירי תנועה ישראליים יומיים. |

| דפוס איום מרכזי | מטעני חבלה כבדים, ירי מאורגן, ניסיונות רקטיים. | פיגועי ירי בצירים, פיגועי דקירה/דריסה וחוליות מקומיות. |

| משמעת ומשלח של הרש"פ | אובדן שליטה קמעונאי של מנגנוני הביטחון. | שליטה יחסית גבוהה יותר של מנגנוני הרשות. |

| שימוש באמצעים אוויריים וצמ"ה | תדיר ויומיומי במבצעים מיוחדים. | ממוקד ונדיר יחסית, בהתאם לאירועים נקודתיים. |

לאחר ביטול צו איסור השהייה והסרת מגבלות ההתנתקות בצפון השומרון, החל צה"ל בשינוי התפיסה המבצעית במרחב במטרה להדק את האחיזה הביטחונית ולסכל את תשתיות הטרור שהתבססו באזור לאורך השנים.

ביטול צו איסור השהייה בצפון השומרון

הסרטון מציג את הדיווח על ביטול צו איסור השהייה בצפון השומרון על ידי אלוף פיקוד המרכז, המהווה את השלב המבצעי הסופי בביטול חוק ההתנתקות באזור.

עד לביטול ההתנתקות בצפון השומרון (תיקון החוק ב-2023 ויישומו המלא ב-2024–2026) האזור הזה היה שונה משאר יהודה ושומרון בעיקר בגלל הוואקום שנוצר בנקודות הספציפיות שפונו, לא בגלל נסיגה מלאה כמו בעזה.

ב-2005 פונו ארבעת היישובים חומש, שא-נור, גנים וכדים, וכן בסיסים צבאיים (בהם מחנה סנור/גבע, שפונה סופית ב-2006). החוק אסר על שהיית ישראלים אזרחים באזורים האלה. צה"ל לא יצא מכל צפון השומרון – הוא המשיך לפעול בכל יו"ש, כולל פשיטות לשטחי A כמו ג'נין – אבל בנקודות שפונו לא הייתה נוכחות אזרחית יהודית קבועה ולא היו בסיסים קבועים כמו קודם. ניסיון להקים מחדש את מחנה סנור ב-2006 נחסם מסיבות משפטיות כי זה סתר את החלטת ההתנתקות.

מה קרה בפועל מבחינת טרור

ג'נין והסביבה (מחנה הפליטים, טולכרם והמשולש שכם–ג'נין–טולכרם) הפכו למוקד הטרור הבולט ביותר ביו"ש בשנים שלאחר מכן, במיוחד משנות ה-2010 המאוחרות ועד אחרי 7 באוקטובר.

הג'יהאד האסלאמי ("גדוד ג'נין"), חמאס וקבוצות מקומיות בנו שם תשתיות מאורגנות יותר: חמושים שפועלים בגלוי, ייצור מטענים ומטעני צד, ניסיונות רקטות, ושיתופי פעולה בין ארגונים. הרשות הפלסטינית איבדה שליטה מעשית באזורים האלה.

ג'נין הוגדרה לא פעם כ"מייצאת הטרור מספר אחת" – עשרות פיגועי ירי שיצאו מהמרחב, ומחבלים שיצאו משם לפיגועים בתוך ישראל (בני ברק, תל אביב, אלעד ועוד). גם ישיבת חומש, שפעלה באופן לא רשמי במקום שפונה, הייתה יעד לפיגועים (למשל רצח יהודה דימנטמן ב-2021).

אבי דיכטר, שהיה ראש השב"כ ערב ההתנתקות, התריע מראש שנסיגה מצפון השומרון עלולה להפוך את האזור ל"עזה" מבחינת טרור. מקורות ביטחוניים ופרשנים תיארו את האזור כ"ארץ הג'יהאד" או "חור שחור" יחסית.

חשוב לציין שג'נין הייתה מוקד טרור גם לפני 2005 (פיגוע מלון פארק בנתניה ב-2002 יצא משם). ההתנתקות לא יצרה את הבעיה מאפס, אבל הוואקום בנקודות שפונו הקל על התבססות תשתיות ועל חופש תנועה יחסי לחמושים באזור ספציפי שקרוב לקו התפר ולערים ישראליות (עפולה, חדרה, נתניה).

השוואה לשאר יו"ש

בשאר יהודה ושומרון (שכם, חברון, רמאללה, גוש עציון וכו') גם היה טרור משמעותי – שכם היא מוקד מרכזי נוסף – אבל בצפון השומרון בלט יותר חופש הפעולה של החמושים ופחות נוכחות ישראלית קבועה "על הקרקע" באותן גבעות שפונו.

באזורים עם התיישבות יהודית צפופה יותר יש בדרך כלל:

יותר מוצבים וכוחות קבועים סביב היישובים והכבישים.

יותר מודיעין מתושבים וחיכוך יומיומי שמחייב נוכחות.

פחות "שטח מת" שבו ארגונים יכולים להתארגן בגלוי יחסית.

המאבק עצמו נמשך בכל יו"ש באותם כלים: פשיטות, מעצרים, הריסת בתי מחבלים וסיכולים. ההבדל היה שצפון השומרון דרש מבצעים גדולים וממושכים יותר (כמו "בית וגן" ב-2023 ומבצעים מאוחרים יותר) כי התשתיות שם התבססו חזק יותר. אחרי 7 באוקטובר החשש מ"אוקטובר 7 מצפון" או "מיני-עזה" באזור הזה גבר בגלל הקרבה הגיאוגרפית.

בקצרה: עד הביטול האזור לא היה "מנותק" כמו עזה, אבל הנקודות שפונו יצרו חלל שארגוני הטרור ניצלו, והפכו את צפון השומרון למוקד הבעייתי ביותר ביו"ש בשנים האחרונות שלפני החזרה. הביטול והחזרת יישובים ובסיסים נועדו בין היתר לסגור את החלל הזה.

רוב הטרור שהוא מדבר עליו זה לפני ההתנתקות

ואופן אבסורדי ההתנתקות הורידה את הטרור בג'נין.

אחרי ההתנתקות,

שכם וחברון היו הרבה יותר בעיתיות מאשר ג'נין

"מודל ג'נין" עם התיאטרון של של זביידי וכו'

וגם, שחזר הטרור לג'נין, כמות הצבא שהוקצה לטובת המקום היה קטן משמעותית מאשר מה שהיה קיים סביב ערים אחרות

יחד עם החברים שלו בבג"ץ

הרבה דורשים לעצמם כעת בקמפיין כי הם חושבים שהקהל שלהם רוצה שינוי לכיוון שלהם עם ההתנהלות בביטחון.

מעורר מחשבה אודות התפיסה הציבורית אודות ההצלחה הביטחונית בממשלת הימין על מלא...

פעם הנושא הכלכלי היה במרכז הבחירות, עכשיו זה הביטחון

ברור שהמלחמה השפיע על הציפיות שלנו מההתנהלות הביטחונית,

אבל לא ראיתי את הליכוד מבטיח שכץ יהיה שר הביטחון הבא.

ואני בטוח שעוד מעט נתניהו יכריז שתיק הבטחון ישאר בליכוד

זו או אחרת את שר הביטחון.

אתה יודע מה?

ההצעה שלך תלמד קצת יותר את ההבנה של הפוליטיקאים בתפיסות הציבור, בוא נראה, אם הליכוד יגיד שהם רוצים שכץ ימשיך כשר ביטחון, כנראה הם חושבים שהציבור תומך בהתנהלות הביטחונית.

אם הם לא יגידו מילה על היכן שר הביטחון יהיה, כנראה שהם חושבים שהציבור נגד ההתנהלות כעת.

אם הם יגידו באופן כללי שהם רוצים את השר אצלם, אז פחות וודאי אבל נוטה להבנה של תמיכה.

אבל אם המועמדות האחרות לקואליציה ידרשו את כל העולם ואשתו, כמו בסיבוב הקודם, הוא יאלץ למסור את המשרד הזה לאיזנקוט כדי להקים ממשלה, לא ממשלת חלומות, ולא ימין מלא.

לא ראיתי אפילו אמירה כזו הפעם

בדגש על בן גביר, הוא חבר לטלי גוטליב כדי ליצור מכפיל כח, אבל הציבור לא קונה, ואפילו בורח ממנו. בסקר עדכני הוא עומד על 6 מנדטים, וזה אומר שהיא מבריחה 2 מנדטים לפחות.

אם בן גביר חפץ חיים פוליטיים הוא צריך לחזור להיות שחקן קבוצתי בתוך גוש הימין, אחרת הוא ימחק.

אבל לא ראיתי הבטחה כשלעצמה

הוא אומר בעת ובעונה אחת דבר והיפוכו. מצד אחד לדבריו גודל הגוש קובע, והמטרה להגיע יחד ל- 61 מנדטים לפחות, ומצד שני הוא נוטל לעצמו את עור הדוב למפרע, כאילו ה- 61 מנדטים העתידיים הם כולם שלו.

בס"ד

איתמר הבין שנתניהו בדרך להקים ממשלה עם אייזנקוט. הוא שומע את התדרוכים, ולא מאמין להכחשות. לכן הוא בא ומתחיל להכין את הקרקע לרגע שהתניהו יזרוק אותו.

אם זה יקרה, בכנסת הבאה הוא יהיה אופוזיציה לוחמנית לממשלת אייזנקוט-נתניהו, והתוכניות אותן הוא הציג אתמול יהיו הבסיס לכל זה.

גם הוא יכול, למעשה כל אחד יכול. לכן הוא מכין את המשבר הפוליטי הראשון עוד לפני הבחירות. זה האירוע.

לגבי ממשלה עם איזנקוט, לפי כל הסקרים הם מביאים במצטבר, 50 מנדטים פלוס מינוס, ומשכך, הם זקוקים לעוד 11 מנדטים לפחות כדי להקים ממשלה, וזה לא ריאלי.

לגבי אופוזיציה בכנסת, היא טובה בקריאות ביניים. הרפורמה המשפטית נבלמה בגלל הפגנות רחוב, ומיליארדים שנשפכו על זה בכל מקום.

בכל הכבוד לבן גביר, מיליארדים אין לו.

נראה בעיני שבמקום להערך לממשלת חלומות ימנית, ללא קלקולים, הוא נערך להטריל את הכנסת הבאה. אין לי אלא לאחל לו הצלחה.

נראה שבן גביר מכוון לנהל את ענייני המדינה, והיריב שלו הוא נתניהו, ולא השמאל.

יריבים נוספים שלו הם כל שותפיו הקואליציניים בממשלה היוצאת: דרעי, סמוטריץ', גולדקנופף, וגפני.

אף אחד מהם לא יצטער אם את הכנסת הבאה הוא יטריל מספסלי האופוזיציה.

אם היה רוצה, היה פועל לעשות את זה

אחרי 7/10 היתה לו הזדמנות פז

גב של רוב העם (גם השמאל תמך בלהעיף את העזתים מכאן)

לגיטמציה בין לאומית

אבל הוא בחר במלחמה אבודה מראש (לך תוציא חמאסניקים מתוך אוכלוסיה. מחט בערימת שחת)

בשביל לרצות את ה"ימין על מלא"

והם התרצו (טעות גדולה שלהם)

מערכות חינוך מעולות, ליד שירותי תרבות, רפואה ברמה גבוהה.

זו הסיבה לצפיפות המטורפת באזור המרכז - והסיבה המרכזית מדוע הפריפריה לא מושכת אליה מספיק אנשים ומשפחות.

כי בדרום אין את האפשרויות הרבות שיש במרכז.

אפילו אנשי צבא הקבע של יחידות המודיעין והתקשוב, שהבסיסים שלהם במרכז, לא מוכנים לעבור לדרום. ופינוי הבסיסים מתעכב מזה שנים.

ביטוח לאומי הוא ענף של המדינה. והוא בעיקרו חברת ביטוח לנושאים שאף חברת ביטוח פרטית שפועלת על בסיס עסקי, למקסם רווחים, לא היתה מבטחת. נכים, סיעודיים, מובטלים …

חלקו ממומן ממיסים ישירים וחלקו האחר ממומן ע"י המדינה, מחלק קצבאות מכספים של המדינה, מכובה ומבוטח אקטוארית מול תקציב המדינה.

המדינה מזרימה לביטוח הלאומי מימון גמלאות לא-ביטוחיות: קצבאות שהמדינה החליטה להעניק לפי מדיניות סוציאלית, כגון השלמת הכנסה, קצבת ניידות, קצבאות מזונות וקצבאות ילדים.

כאשר הממשלה מחליטה להקל על מעסיקים או עובדים ולהפחית את שיעורי דמי הביטוח, היא משפה את הביטוח הלאומי על אובדן ההכנסה הזה.

להפוך את הביטוח הלאומי לחברת ביטוח פרטית - משמעותו שרבים מאוד מהזקוקים לביטוח, הנכים, הסיעודיים, כל מי שלא יכול לממן את עצמו, לחברת הביטוח הפרטית לא יהיה משתלם לבטח אותו.

הסיפא, הכשרה מקצועית - זו באמת רפורמה שמאוד נחוצה. לפתוח מחדש את בתי הספר המקצועיים שהיו בישראל עד שנות ה-80 של המאה הקודמת.

שהפיצול בין מס הכנסה לביטוח לאומי לא הגיוני

את הביטוח הלאומי.

לא לייעל ולאחד את המנגנונים עם מס הכנסה.

ישראל באמת בין המדינות היחידות בעולם עם הפיצול.

לא שזה פסול. יש הגיון רב להשאיר אותו.

ולעומת הבעיות הקשות בעבר בגלל הפיצול, כיום שהכל ממוחשב ונגיש דרך האינטרנט- הרבה הרבה יותר פשוט להתנהל ולקבל את השירות.

אגב, ישראל גם בין הבודדות בעולם, במבנה שירותי הבריאות - קופות חולים.

וזה מודל מצויין.

לא כל דבר במערכת הציבורית בישראל הוא מודל גרוע….

המודל אומץ מגרמניה, ע"י העולים מגרמניה שעלו לכאן לפני השואה בעקבות עליית הנאצים.

מעניין שהמודל הזה קיים במדינות בודדות בעולם - גרמניה, הולנד, בלגיה, שוויץ, אוסטריה וצ'כיה.

הם רק קיימים כדי לדפוק את הימין ובמקרה את בן גביר?

בס"ד

גם את הודעות המעקב אחרי מספר ההרוגים הם החלו עוד לפני כניסתו לתפקיד.

הקמפיין שלהם בעד הערבים בהרבה מישורים התחיל הרבה לפני. ספציפית פה הם עשו קמפיין נגד בן גביר (קצת בצדק) במקום למשל קמפיין לעודד את האנשים שלהם לא לשטוף את הרצפה ולשרוף את המצלמות לפני שבאה משטרה.

מתי השבכ נכנס לתמונה?

השבכ

בס"ד

ההודעות אלו יוצאות בכל פעם שיש רצח בחברה הערבית. מי שעקב אחרי ההודעות האלו שיוצאות לתקשורת ראה לאט לאט את האחוזים עולים לעומת אותו יום אשתקד, מה שהצביע על עלייה בהיקף התופעה. אלא שפתאום לאחרונה יש היפוך במגמה ואנחנו פתאום רואים בהודעות האלו ירידה בהשוואה לשנה שעברה. כשמנסים לשים אצבע איפה מונח השינוי, אז זה מקביל לכניסת השב"כ לנושא.

אם כי בסך הכל לטענתך יש פה חודשיים וחצי, כדאי לראות קצת יותר זמן, מה עוד שמניח שההשפעה של הכנסת השבכ לוקחת יותר מיום כך שצריך להפחית מתוך החודשיים וחצי זמן מה.

(לא המדברת)

זה פשוט להפעיל לחץ חיצוני כדי שהמלחמה תיפסק. BIDEN HELP US סטייל. ועכשיו כשיש ממשל אחר באמריקה הם מנסים להפעיל לחץ מכיוון ארופאי, כל עוד היבשת הזו קיימת ולא נחרבה על ידי החברים שלהם.

הצללים של ה-7 באוקטובר: השאלות הקשות שחייבות להישאל על תפקוד יחידות העילית

תחקור אירועי ה-7 באוקטובר אינו יכול לפסוח על שרשרת קבלת ההחלטות בזמן אמת בדרגים הטכנולוגיים והמבצעיים של אגף המודיעין. עולה תהייה קשה הדורשת מענה: האם כוחות מיומנים מיחידות כגון 8200, שהיו אמורים לקחת חלק פעיל במענה הראשוני בשטח, חוו כשל תפקודי, סירוב פקודה או קבלת פקודות הפוכות שאינן עולות בקנה אחד עם צורכי השעה?

חמורה מכך היא האפשרות המדאיגה, לפיה ננקטו לכאורה מהלכים מודעים ומשלימים שנועדו לטשטש את מחדל אי-ההתייצבות או המענה המאוחר. בהקשר זה, קיימת סבירות כי אותם פרסומים והפקות מדיה שהטיחו האשמות קשות והכפישו את לוחמי וחיילי צה"ל, לא נולדו מקריות – אלא הוכוונו ונוהלו כמהלך תודעתי מתוכנן, שנועד להסיט את האש, לייצר מסך עשן ולכפות על אותה סרבנות פנימית.

ללא חקירה אובייקטיבית ובלתי תלויה של היקף הפקודות, התגובות בתוך היחידות הללו, והקשר המסתמן בין כשלי השטח לבין מהלכי ההסברה והמדיה שליוו אותם, לא ניתן יהיה לרדת לשורש האמת ולתקן את הדרוש תיקון.

שועלים מחבלים בכרם המולדת: חובת השעה

השבר של השביעי באוקטובר מעניק משמעות מצמררת למילים: "אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים... מְחַבְּלִים כְּרָמִים". האסון הלאומי הוא תולדה של שילוב קטלני בין אויב אכזרי מבחוץ לכרסום הרסני מבפנים:

• ערעור הלכידות: פועלם של גופים כגון "כוח קפלן" ו"אחים לנשק" עודד סרבנות, פגע בחוסן המנטלי והקרין חולשה החוצה. כדברי חז"ל על עקבות משיחא – "הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת".

• עלילות האנרכיסטים: תאים קיצוניים מפיצים עלילות כזב המאשימות את לוחמי צה"ל בהרג אזרחים, ובכך משרתים ישירות את תעמולת האויב.

• ניצול הפירוד: חמאס זיהה במדויק את נקודת השבר הפנימית והלם בעוצמה, כמימוש האזהרה: "כְּשֻׁעָלִים בַּחֳרָבוֹת, נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל הָיוּ".

•  הניצחון מחייב את הרחקת השועלים מבית.

הקביעה המקראית "מַהֵרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ" מבהירה כי הסכנה הגדולה ביותר צומחת מתוכנו. כדי לקום מהחורבן, חובה עלינו להוקיע, לנטרל ולהיפטר לחלוטין מכוחות הפירוד וההרס העצמי. רק ניקוי יסודי של כרם המולדת מאותם שועלים, לצד אמונת ברזל, ימוטט את אויבינו מבחוץ ויוביל לגאולה: "וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם".