1. אין שום דבר דומה בין שניהם. זה לא באותו קנה מידה ושניהם שינו לי את החיים במידה ניכרת. וחיובית!

2. הפירגון שלהם, וההצלחה שלהם, והטוב לב שלהם גורם לי לסיפוק עצום שהחינוך הצליח והאהבה שאני משפיעה עליהם חוזרת גם אלי

3. הכי מאתגר בעיני זה בזמנים שאני צריכה את הזמן לעצמי ואין לי אותו ואני עדיין צריכה לשמור על סבלנות כלפיהם למרות שאני חייבת לעשות דברים אחרים.

1.להיות אמא. בגלל המחוייבות הטוטאלית לתינוק וההבנה שאני כבר לא ברשות עצמי...

2.החיוכים, הצחוקים, והביחד המשפחתי 

3. הצורך בסבלנות רבה והמחשבה על איך לספק לילד את כל צרכיו בצורה הטובה ביותר בלי לפגוע בנפש הטהורה שלו...

החתונה לא שינתה אותי אישית, אלא גרמה לי לסדר חיים שונה, להכרות שונה עם עצמי. 

האמהות ממש שינתה אותי, גרמה לתכונות שונות לפרוץ, התמסרות, אהבה שונה לחלוטין מכל מה שידעתי. 

2.מה גורם לי סיפוק? כשהפצפון נשכב עלי בנחת ונרדם ברוגע. (שזה מדגיש את תחושת האמון שלו בי)
3. הייתי אומרת שהסבלנות, אבל מרגישה שהצלחתי להתמודד ממש יפה מאז הלידה ולהשתפר מאוד (כמעט 3 שנים...) 

1. להיות אמא

3. הטמטמת, העייפות.

רק אני מרגישה שלהתחתן הרבה יותר שינה לי את החיים?

זה קשר חדש ואחר מכל מה שהיה עד אז, זה לעזוב את בית ההורים

זה להתבגר ולהבין לאט לאט ביחד מה זה זוגיות

וכילדתי השתנה לי משהו מאוד מהותי בחיים, אבל לא כללל החיים, הרבה פחות צריך "להבין" מה זה ילד

מ"להבין" מה זה בעל וזוגיות

2. כשהילד שלי מיישם ומבין כל מיני דברים ואומר דברים חכמים

3. לדעת מה לעשות בכל סיטואציה, וההבנה מה זה "חינוך"

מרגישה שהחתונה שינתה אצלי יותר מהאימהות.

אולי בגלל ששנה לפני החתונה לא דיברתי בכלל עם גברים שהם לא אבא שלי, ופתאום יש גבר קרוב מאוד...

אולי בגלל שאני בכורה לכמה וכמה אחים קטנים, וגם לפני שילדתי "ידעתי" מה זה תינוק... (אם כי יש הבדל גדול בין אחות בכורה לבין אמא...)

השאלות האחרות בסקר מעניינות, ודורשות חשיבה מעמיקה. (לא מבטיחה להגיע לתשובה...)

1. מבחינה נפשית- החתונה

מבחינת סדר היום וההתנהלות- אמהות

2. כשהתינוק שלי שמח. לומד משהו חדש. ב"ה...

3.   האמהות מתאגרת את האמונה שלי בתהיליכים, בשלבים.. בהתקדמות צעד אחר צעד.. כמו שתינוק מתפתח. לא לרצות שהכל יקרה ברגע אחד ומייד.

קודן נולדים.

מחייכים.

מזהים את הידים

מזהים את הרגלים

תופסים דברים

מרימים

צוחקים בקול

מתהפכים בטן גב

גב בטן 

וכו וכו בע"ה..

לאט לאט.. ללמוד לקבל תהליך..ב"ה על האוצר שלנו

1. להיות אמא נראה לי. האמת שהכל היה תהליך אחד ארוך.. חתונה, היריון, לידה. תוך שנה עברתי כ"כ הרבה!

2. שמחה- פנינים של הילד, חיבוקים, שמחה טבעית של הילדים וכו'.

סיפוק- ללכת לישון בתחושה שהצלחתי לתמרן יפה בין העבודה לילדים לבית, לבעל ואפילו לדאוג לעצמי! כמובן אם כל זה נעשה בלי עצבים.

3. אתגר- שילוב בין עבודה לאמהות (ויתור על קריירה שאני מאוד אוהבת). לגדל ילדים זה אתגר יומיומי 

1. מסכימה עם העונה הראשונה: אין להשוות בין שני הדברים. שניהם שינו לי את החיים בצורה משמעותית! אולי תלוי בזוגיות...

2. ההתרפקות של הבת שלי עליי ... כל גילוי אהבה שהיא מגלה כלפיי!

3. (לא בטוחה שהבנתי. עונה לפי הבנתי...) הכי מאתגרת השאלה "מתי להיות אסרטיבית עם הבת שלי, ומתי להרפות...". הרבה פעמים אני לא בטוחה שהיא גדולה מספיק כדי שאתעקש איתה על דברים...

1. תמיד חשבתי שלהיות אמא, האמת שרציתי להתחתן רק כדי להיות כבר אמא...

הקב"ה גלגל לנו כך את החיים (כמה שנים טובות בלי ילדים) שהבנתי קודם כל כמה הזוגיות חשובה לי ובונה אותי ובעצם היא הבסיס לאמהות. כשהגיע הבכור, אין שמחה מזו, אך אני חושבת שיחסית הדברים זרמו, בעיקר בגלל הציפיה הרבה.

2. כל מני רגעים קטנים כאלה שבהם אני רואה את הילדים גדלים ומתפתחים בטוב.  הדלקת נרות ראשונה של חנוכה של הבכור כשהוא מברך (הרגשתי פתאום ממש משפחה, לא יכלתי לעצור את הדמעות). כשהילדה שלי, שהיתה מאוד סגורה מטבעה, מתחילה להפתח ולשתף ברגשות. כשהקטן נכנס באמצע הלילה למיטה שלי ורוצה חיבוקים וכרבולים, ואומר לי "אמא, אני אוהבת אותך..."

3. יש לי בעיה בחלוקת קשב. כשאני מרוכזת במשהו קשה לי לשים לב לדברים אחרים. אמהות, דורשת קשב להרבה דברים יחד, והרבה פעמים זה מעבר לכוחותי. וגם, לדעת מה הכי כדאי לעשות כדי שהילדים יתחנכו בדרך הטובה ביותר, ,לא תמיד יש לשאלות שמתעוררות תשובות חד משמעיות...

כל אחד מהאירועים שינה לי את החיים לטובה, אבל אחרת. להתחתן זה מדהים, זה להרגיש שאתה כבר לא לבד, להפסיק להשקיע ולהתפזר בהתחברויות והיכרויות רבות ושונות- להתמקד בהיכרות (שלעולם לא נגמרת) וחיבור אמיתי של האחד המיוחד... להרגיש שהגעתי ליעד! (כמו באפליקציה ווייז) לחוש בטחון, שייכות, התכרבלות, להשען אחורה... זו המשמעות של הנישויאן עבורי. מקום בטוח ונפלא לצמוח ממנו כל הזמן. לחוש נסיכה גם בפיג'מה

ואז, כשאת חושבת שהגעת לפסגת הפסגות, מופיעה הפסגה הבאה- מדהימה לא פחות. להיות אמא זה להעניק חיים לא רק ברגע הלידה אלא על כל צעד ושעל. לא פשוט, לפעמים נדמה שהדרך קשה מדי לכוחותיי, אבל אז יש קפיצת גדילה נוספת- גם שלי וגם של התינוק... זה להתמודד עם תלות ברמה הראשונית ביותר, ולא להבהל מזה. לדעת אחריות מהי, מסירות מהי.

רגעי סיפוק- לראות את הקטנה שלי מרוחה כל כולה בגבינה לבנה (כל כולה כפשוטו) ולהיות מסוגלת לצחוק יחד איתה. לא קרה שום אסון!

אתגר- קשור לרגעי הסיפוק. לראות שאני עובדת על עצמי כדי לגדל אותם יותר בנחת. מתוך האתגר מגיע גם הסיפוק.

איזה טוב ה'!

1 שניהם שינו בחתונה השתנו בעיקר החיים שלי ובלידה החיים של שנינו...

2 הכי כיף לצחוק עם התינוקת המתוקה שלנו ולראות חוכמות שלה כמו לקחת את התיק שלי וללכת לדלת והיא רק בת שנה  

3 הכי קשה זה העייפות!!!! גם עבודה גם בית ואי אפשר לעשות כלום כשהיא ערה..

הכי שינה לי את החיים - להתחתן!!!

התחלתי לחיות חיים אחרים לגמרי מכל מה שהכרתי קודם.

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.

אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)

נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא

ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...

קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה

"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"

עם שיתוף מאזינות

קו חינמי נהדר!

מצרפת למעוניינות - ‏‪02-666-7140‬‏

איזה גיבורה את

זה כל כך מרגש המסע הזה

מעריצה אותך על כל השעות הארוכות

מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️

איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!

איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!

ומאוד ניסי. פלא ה'

ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים.. 

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...

פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..

את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!