שמעתי מכמה נשים שזה פשוט שינה להן את החיים..

אפשר להשיג אחת טובה גם בכמה מאות שקלים ולדעתי זה שווה את הבריאות הנפשית

אגב עד כמה שזכור לי (לא עבר הרבה זמן אבל הזיכרון לא משהו  ) בגיל הזה הם אמורים לקום להנקה אחת בלילה וזהו, לא? (כמובן שיש הנקה לפני השנה ובבוקר)

בכל אופן הייתי מתייעצת עם יועצת, נשמע שממש קשה לך וזה יכול לשנות לגמרי את איכות החיים..

בהצלחה יקרה!

רגע לפני שגורמים לך פה לפקפק בעצמך, באימהות שלך ובאיפה את טועה...

יש לך מספיק חלב, אל תדאגי, חלב הוא עניין של היצע וביקוש.

ועם זאת, זה בסדר שפנית למטרנה כדי שבעלך יוכל להושיט יד.

חסרים כמה פרטים קטנים כדי לקבל תמונה מלאה:

האם הילד ישן איתכם בחדר? אצלי מרגע שהוצאתי את הילד לחדר ליד יכולתי לישון פשוט כי התעוררתי רק מבכי ולא מכל תזוזה שלו או גירגור קל....

אמרת שהילד שוכב ער כשעה במיטה, אז מה? למה זה מטריד אותך? את אומרת שגם לך לוקח זמן להירדם, את צריכה השגחה כל הזמן הזה? אם הוא שוכב בשקט הוא לא זקוק לך.

ממה נובע הבכי שלו? האם יש לו סדר יום? האם הוא בוכה מעייפות, רעב, כאבי בטן?

ציינת שזה מהצורך בהנקה או מוצץ.

כל כמה זמן הוא קם לינוק?

גם ילד שלא אוהב לישון ישן בלילה.

ככל שהוא נהיה פחות תלותי בך הוא יכול לישון טוב יותר.

בגדול השאיפה היא להרגיל אותו שקמים כל 4 עד 6 שעות לאכול ולחזור לישון וזה בהחלט משהוא שאבא יכול לעשות.

בעלך צריך אסרטיביות וביטחון עצמי וצריך שאת תשחררי ותתני לבעלך לעשות את המלאכה.

אצלנו אני קמה רק להניק בידיעה שלפי הגיל הילד יונק כל X שעות.

בין לבין בעלי קם.

אם הילד רעב הוא לומד וגם הבטן שלו מתרגלת במהרה שהוא מקבל אוכל כל X שעות ואז הוא שותה בהתאם.

אם לסכם את הדברים:

א. פעלת נכון.

ב. הוציאו את הילד מהחדר

ג. אם הוא שוכב בשקט בלול זה לא צריך להטריד אותך.

ד. הקציבו לילד זמן שבו הוא אוכל, הוא יתרגל תוך שבוע לזמנים, כך תדעו אם הוא זקוק למוצץ או לבקבוק ולאט לאט הצורך במוצץ יפחת והמרווח בין שעות האכלה יגדל בהתאם לגיל.

ה. תשחררי, תאמיני בבעלך ובקשי ממנו שיאמין בעצמו כי הילד מאוד חש אם נכנסים לחדר בחששות והתלבטויות או באסרטיביות החלטית.

בהצלחה!

משמע לא פיקפקו באימהות שלה עד עתה.

התגובה שלי גם לא באה בניגוד לתגובות קודמות או על חשבונן.

כתבתי מניסיוני, גם את זה כתבתי- זה ניסיוני והמטרה היתה בעיקר לחזק אותה בדרכים שנקטה עד עכשיו.

אולי כתבתי במעט יותר מידי ביטחון עצמי, אבל זה לא גורע מהתשובה.

לגבי נושא החלב, זה לאחר הרבה התייעצויות עם יועצת הנקה- שוב, ניסיוני וטו לא.

אבל רוצה להציע כמה דברים קטנים (בנוסף לפיתרון שתמצאו בקרוב בע"ה):

1. מנוחת צהריים שלך!!! חשוב. נותן כוחות ממש.

2. תשתי הרבה..

3. החלטת שאת רוצה לתת מטרנה בלילה? הגיוני ממש (גם אני עשיתי כמוך). אבל את יכולה גם להמשיך עם קצת הנקות ביום (אם יש לך כוחות), כמו שכתבו כבר.

4. אמבטיה ארוכה ( 10 דקות) לתינוק במים חמימים מעייפת אותו מאוד. אצלי לרוב הם ישנים טוב בשעות שאחרי כן. אולי גם את תלכי לישון אז? (כן,  כן.. ב 8 בערב... יכול להיות שאלו יהיו שעות השינה הכי טובות שלו ולכן גם שלך).

מבינה אותך ממש. העייפות הזו... החמודים האלו דורשים הרבה . מאחלת לך שתמצאו דרך טובה לכולכם להסתדר.

אני גדלתי כך.

באמת עצוב.

מנסה היום לשמור על קשר טוב עם אמא שלי, אבל זה ממש לא קל לי.

זה גיל 0-3

דוקא בגלל שלא זוכרים

בוכה ולא מתייחסים אליו...

כשאני לא שומעת אותו בלילה (מה לעשות...לא תמיד אני מתעוררת מיד... ) אני שומעת כשהוא באמצע הבכי... ואני יודעת שזה לא בכי שעומד להגמר.

ילד בן שנה ו-7 חודשים, שכבר שנה ו-7 חודשים לא כל כך ישן..

ניסינו את כל השיטות.. באמת.. אחים שלו אף פעם לא עשו לי כזה בית ספר- אבל כלום לא עובד.

לפני שלושה ימים התחלנו עם שיטת ה-3 דקןות (שיטת 5 דקות שעברה אצלי קיצור..)
בפעם הראשונה זה היה נורא

בפעם השניה לא פשוט

אתמול בלילה היה דיי בסדר

וגם.. בלילה הוא קם פחות!!

מוזמנות לזרוק עליי עגבניות 

מנסיוני הרב מאוד של שלושה ימים אני חושבת שצריך להתאים לכל ילד מה שמתאים לו. לאחים שלו בכלל לא חשבתי לעשות את זה

אבל זה הגיע למצב שהוא בוכה- גם לפני ההירדמות וגם בלילה- בשביל לבדוק גבולות, ולדעתי לא באמת מתוך משהו שקשה (אחרי תקופה ארוכה של ניסויים הגענו למסקנה..) והוא בעצמו דיי אומלל מזה בסופו של דבר. ומן הסתם גם אנחנו

והשלוש דקות הזה זה משהו שהיה לי מאוד קשה לעיכול ומאוד מאוד התנגדתי לה. לא עשיתי את זה על אף אחד מהאחים שלו.

אבל אצלו זה פשוט התאים. כשכלום לא כואב והכל בסדר והילד פשוט מנסה לבדוק עד כמה "הוא יכול למשוך את זה"- הילד צריך בסוף גבולות.

ואני חושבת שהשיפור המטורף שקרה בשלושה לילות זה פידבק לזה שזה מה שהיה צריך להיות שם..

ואני לא חושבת שזה מתאים לכל ילד. ברור שלא.. אבל לפעמים זה אולי הרע במיעוטו ואני מקווה שבעוד כמה ימים ההליכה לשינה תהיה כבר בלי בכי בכלל (בע"ה בע"ה, מקווה לא להתאכזב)
וסליחה על החפירה. וסליחה על הדעה השונה. והקטע המצחיק הוא שאני יודעת שעד לפני חודש הייתי נוזפת בכל מי שהייתה רושמת דבר כזה אבל מסתבר שאתה אף פעם לא יודע מה צופן לך העתיד.. 

זה באמת מאוד מאוד שונה מבכי של תחושת נטישה,

וזה גם תלוי בגיל

יש לזה קשר ברור לקימה וחוסר רוגע. תינוק שישן בחדר הורים מרגיש את זה. אצלי חמישה ילדים והוצאנו מהחדר לחדר משלהם וזה משפיע מאוד מהר כי הולכים לישון כולם בשבע או שמונה וחשוך ושקט שם והם לא מריחים אותי. תנסי.

אולי יעזור לו לסדר את מחזורי השינה.

רחמי עליך, זה עינוי מתמשך.

ראיתי בסופר פעם שיש דייסה שנותנים לפני השינה... נראה לי היא ממש משביעה לא יודעת מה הקטע..ולא זוכרת של איזה חברה

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.

אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

טיפול בד"כ ירד יותר לעומק/ שורש הבעיה ומשם נוצר השינוי.

באימון מתאמנים איך לשנות את ההתנהגות, לא משנה מה העבר ומה מקור הבעיה.

להבין לעומק על מה זה יושב, להעלות את הערך העצמי שלך ולטפל בזה...

אני הלכתי לטיפול בגישת cbt אצל עוסית קלינית, בין השאר לבעיה דומה למה שאת מתארת, וזה שינה לי את החיים ממש

חושבת ששיתפתי פה כבר כמה פעמים😅 אבל זה ממש היה מציל חיים מבחינתי.

אני עוקבת אחרי כמה מטפלות ומאמנות. וכולן כמעט כותבות הרבה על להרגיש אהובה ורצויה. לראות את הטוב בעצמך. חמלה עצמית.

לדוג' מיכל ניאזוף כותבת על זה מאוד יפה, יש לה קבוצות חינמיות שאפשר לעקוב אחריה.

וכמו שאמאשוני כתבה לעשות שינוי אמיתי אז טיפול או אימון.

בהצלחה!!!

כמה תכונות

חוסר אהבה עצמית

חוסר בטחון עצמי

והימנעות חברתית

גם אנשים שנולדו עם נטייה טבעית לאהבה עצמית/ בטחון עצמי

צריכים לעבוד ולתרגל את התכונות

כדי לשנות  

צריך

ללמוד

לנסות ולטעות

ללמוד ולהשתפר

אפשר עם עזרה מקצועית

ואפשר למשל עם גיפיטי

אבל בסוף העבודה העיקרית זו עבודה עצמית עם הידע והכלים שרכשת

(אני עשיתי דרך ארוכה

עם התכונות הללו

לבד

טרום עידן AI

וחלק מהדרך בלי גישה לרשת/ למקור מידע אחר

הייתי מתבוננת על אנשים שיש להם את התכונות הללו ולומדת)

או גאדג'ט למטבח

או חוויה- יציאה זוגית למסעדה שווה, חופשה בצימר, סדנה מיוחדת (אגב אם זו מתנה רק לך אפשר לגמרי ללכת עם חברה ולאו דווקא עם הבעל)

ואם כבר יש, אז שואב שוטף

נינגה גריל - אמאלה כמה זה שימושי! 

השואב השוטף הוא יותר לשטיפה.

כמו מטאטא ומגב - רק שהמגב משודרג ולא נבהל מחתיכות אוכל רטובות ודביקות. לשערות, גושי אבק וכדו השוטף פחות מוצלח לדעתי.

וגם לדייסון יש את הראש הקטן שמתאים לשאיבה בפינות, מגירות וכו

הדייסון יותר טוב לתחזוקה של הבית, באבק ורצפה. הוא מחליף טאטוא.

השואב שוטף מעולה בסוף יום כדי להעביר ויש על הרצפה ולקבל בית נעים, או דקה לפני שבת כשהמטבח התלכלך שוב או לא הספקנו לשטוף - אבל הוא לא מחליף שטיפה טובה.

זה כמובן מהנסיון שלי, בטח יש כאלה שיגידו אחרת... 

על הדייסון...

לא רק בסוף היום, אלא במהלך היום גם ככה הלכלוך זה לא אבק אלא ארוחת צהריים, מים שנשפכו ודברים כאלה שאי אפשר או מעצבן לטאטא.

תודה שהסברת

או ציוד של אומנות או תכשיטנות

ציוד לחצר או ספה חדשה, מחשב נייד חדש. דברים שאני גם אקנה יום אחד עם מתנה או בלי אבל הם עדיין מפנקים ויכולים להיחשב מתנה

או יקר יותר.

כורסא אורתופדית עם מקום נפתח לרגליים (2000)

חופשה שווה (סכום תלוי מקום/ אורך/ לבד/ לא לבד)

תכשיטים ליומיום (אוהבת פנדורה)

פריטי לבוש יקרים שווים לשימוש שוטף (כמו מעיל מקצועי להליכות/ נעל נוחה שווה/ תיק יקר שמעלה חיוך יומיומי)