שמעתי מכמה נשים שזה פשוט שינה להן את החיים..

אפשר להשיג אחת טובה גם בכמה מאות שקלים ולדעתי זה שווה את הבריאות הנפשית

אגב עד כמה שזכור לי (לא עבר הרבה זמן אבל הזיכרון לא משהו  ) בגיל הזה הם אמורים לקום להנקה אחת בלילה וזהו, לא? (כמובן שיש הנקה לפני השנה ובבוקר)

בכל אופן הייתי מתייעצת עם יועצת, נשמע שממש קשה לך וזה יכול לשנות לגמרי את איכות החיים..

בהצלחה יקרה!

רגע לפני שגורמים לך פה לפקפק בעצמך, באימהות שלך ובאיפה את טועה...

יש לך מספיק חלב, אל תדאגי, חלב הוא עניין של היצע וביקוש.

ועם זאת, זה בסדר שפנית למטרנה כדי שבעלך יוכל להושיט יד.

חסרים כמה פרטים קטנים כדי לקבל תמונה מלאה:

האם הילד ישן איתכם בחדר? אצלי מרגע שהוצאתי את הילד לחדר ליד יכולתי לישון פשוט כי התעוררתי רק מבכי ולא מכל תזוזה שלו או גירגור קל....

אמרת שהילד שוכב ער כשעה במיטה, אז מה? למה זה מטריד אותך? את אומרת שגם לך לוקח זמן להירדם, את צריכה השגחה כל הזמן הזה? אם הוא שוכב בשקט הוא לא זקוק לך.

ממה נובע הבכי שלו? האם יש לו סדר יום? האם הוא בוכה מעייפות, רעב, כאבי בטן?

ציינת שזה מהצורך בהנקה או מוצץ.

כל כמה זמן הוא קם לינוק?

גם ילד שלא אוהב לישון ישן בלילה.

ככל שהוא נהיה פחות תלותי בך הוא יכול לישון טוב יותר.

בגדול השאיפה היא להרגיל אותו שקמים כל 4 עד 6 שעות לאכול ולחזור לישון וזה בהחלט משהוא שאבא יכול לעשות.

בעלך צריך אסרטיביות וביטחון עצמי וצריך שאת תשחררי ותתני לבעלך לעשות את המלאכה.

אצלנו אני קמה רק להניק בידיעה שלפי הגיל הילד יונק כל X שעות.

בין לבין בעלי קם.

אם הילד רעב הוא לומד וגם הבטן שלו מתרגלת במהרה שהוא מקבל אוכל כל X שעות ואז הוא שותה בהתאם.

אם לסכם את הדברים:

א. פעלת נכון.

ב. הוציאו את הילד מהחדר

ג. אם הוא שוכב בשקט בלול זה לא צריך להטריד אותך.

ד. הקציבו לילד זמן שבו הוא אוכל, הוא יתרגל תוך שבוע לזמנים, כך תדעו אם הוא זקוק למוצץ או לבקבוק ולאט לאט הצורך במוצץ יפחת והמרווח בין שעות האכלה יגדל בהתאם לגיל.

ה. תשחררי, תאמיני בבעלך ובקשי ממנו שיאמין בעצמו כי הילד מאוד חש אם נכנסים לחדר בחששות והתלבטויות או באסרטיביות החלטית.

בהצלחה!

משמע לא פיקפקו באימהות שלה עד עתה.

התגובה שלי גם לא באה בניגוד לתגובות קודמות או על חשבונן.

כתבתי מניסיוני, גם את זה כתבתי- זה ניסיוני והמטרה היתה בעיקר לחזק אותה בדרכים שנקטה עד עכשיו.

אולי כתבתי במעט יותר מידי ביטחון עצמי, אבל זה לא גורע מהתשובה.

לגבי נושא החלב, זה לאחר הרבה התייעצויות עם יועצת הנקה- שוב, ניסיוני וטו לא.

אבל רוצה להציע כמה דברים קטנים (בנוסף לפיתרון שתמצאו בקרוב בע"ה):

1. מנוחת צהריים שלך!!! חשוב. נותן כוחות ממש.

2. תשתי הרבה..

3. החלטת שאת רוצה לתת מטרנה בלילה? הגיוני ממש (גם אני עשיתי כמוך). אבל את יכולה גם להמשיך עם קצת הנקות ביום (אם יש לך כוחות), כמו שכתבו כבר.

4. אמבטיה ארוכה ( 10 דקות) לתינוק במים חמימים מעייפת אותו מאוד. אצלי לרוב הם ישנים טוב בשעות שאחרי כן. אולי גם את תלכי לישון אז? (כן,  כן.. ב 8 בערב... יכול להיות שאלו יהיו שעות השינה הכי טובות שלו ולכן גם שלך).

מבינה אותך ממש. העייפות הזו... החמודים האלו דורשים הרבה . מאחלת לך שתמצאו דרך טובה לכולכם להסתדר.

אני גדלתי כך.

באמת עצוב.

מנסה היום לשמור על קשר טוב עם אמא שלי, אבל זה ממש לא קל לי.

זה גיל 0-3

דוקא בגלל שלא זוכרים

בוכה ולא מתייחסים אליו...

כשאני לא שומעת אותו בלילה (מה לעשות...לא תמיד אני מתעוררת מיד... ) אני שומעת כשהוא באמצע הבכי... ואני יודעת שזה לא בכי שעומד להגמר.

ילד בן שנה ו-7 חודשים, שכבר שנה ו-7 חודשים לא כל כך ישן..

ניסינו את כל השיטות.. באמת.. אחים שלו אף פעם לא עשו לי כזה בית ספר- אבל כלום לא עובד.

לפני שלושה ימים התחלנו עם שיטת ה-3 דקןות (שיטת 5 דקות שעברה אצלי קיצור..)
בפעם הראשונה זה היה נורא

בפעם השניה לא פשוט

אתמול בלילה היה דיי בסדר

וגם.. בלילה הוא קם פחות!!

מוזמנות לזרוק עליי עגבניות 

מנסיוני הרב מאוד של שלושה ימים אני חושבת שצריך להתאים לכל ילד מה שמתאים לו. לאחים שלו בכלל לא חשבתי לעשות את זה

אבל זה הגיע למצב שהוא בוכה- גם לפני ההירדמות וגם בלילה- בשביל לבדוק גבולות, ולדעתי לא באמת מתוך משהו שקשה (אחרי תקופה ארוכה של ניסויים הגענו למסקנה..) והוא בעצמו דיי אומלל מזה בסופו של דבר. ומן הסתם גם אנחנו

והשלוש דקות הזה זה משהו שהיה לי מאוד קשה לעיכול ומאוד מאוד התנגדתי לה. לא עשיתי את זה על אף אחד מהאחים שלו.

אבל אצלו זה פשוט התאים. כשכלום לא כואב והכל בסדר והילד פשוט מנסה לבדוק עד כמה "הוא יכול למשוך את זה"- הילד צריך בסוף גבולות.

ואני חושבת שהשיפור המטורף שקרה בשלושה לילות זה פידבק לזה שזה מה שהיה צריך להיות שם..

ואני לא חושבת שזה מתאים לכל ילד. ברור שלא.. אבל לפעמים זה אולי הרע במיעוטו ואני מקווה שבעוד כמה ימים ההליכה לשינה תהיה כבר בלי בכי בכלל (בע"ה בע"ה, מקווה לא להתאכזב)
וסליחה על החפירה. וסליחה על הדעה השונה. והקטע המצחיק הוא שאני יודעת שעד לפני חודש הייתי נוזפת בכל מי שהייתה רושמת דבר כזה אבל מסתבר שאתה אף פעם לא יודע מה צופן לך העתיד.. 

זה באמת מאוד מאוד שונה מבכי של תחושת נטישה,

וזה גם תלוי בגיל

יש לזה קשר ברור לקימה וחוסר רוגע. תינוק שישן בחדר הורים מרגיש את זה. אצלי חמישה ילדים והוצאנו מהחדר לחדר משלהם וזה משפיע מאוד מהר כי הולכים לישון כולם בשבע או שמונה וחשוך ושקט שם והם לא מריחים אותי. תנסי.

אולי יעזור לו לסדר את מחזורי השינה.

רחמי עליך, זה עינוי מתמשך.

ראיתי בסופר פעם שיש דייסה שנותנים לפני השינה... נראה לי היא ממש משביעה לא יודעת מה הקטע..ולא זוכרת של איזה חברה

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).

לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.

הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.

התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)

כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.

אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.

אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.

מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה

כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...

לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.

בעלי מחשב את הימים.

אני זוכרת.

לא מרגישה צורך במשהו נוסף.

נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:

* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.

* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.

אני רושמת שם

זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות

מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי

ושלום

(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)

ומסתדרת סבבה

לא רואה צורך באפליקציה 

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים

אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.

גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

לשני הילדים אין כתמים.

אני בגישה שאם יש לך חשק לפיצה, כנראה הגוף רוצה את זה.

תאכלי ותהני.

אם לא יהיה חשק, אל תאכלי בכח. 

איך פיצה תרגום לכתם לעובר? מהכוונה בכתם?

סליחה, אבל נשמע כמו איזו אמונה תפלה.

וגם אם היה בזה שמץ של אמת- מה הבעיה בכתם בצורת פיצה? נראה לי מגניב ממש

אבל אם יש חשק אז למה לא לאכול?

בכל מקרה כתם לא יהיה את יכולה להיות רגועה

שלא מומשו

הרעיון זה פשוט לסלוח לעצמך כשיש לך חשק כי זה טבעי ואם בא לך ויש לך אפשרות - פרגני לעצמך ותאכלי אם את רוצה

זה הכל

אכלתי פיצה אחת

ועכשיו אכלתי עוד אחת

למזלי לפחות אין לי תאבון

כי לפני ההריון הייתי אוכלת אפילו 3

בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.

מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך

על הצלקת אני לא יודעת להגיד

לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?

או רק להטבה כל פעם?

משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?

משתמשת במאמנים

הגעתי רק לשיפורים קצרים

לא נעלם לגמרי

מתיחות של האזור כדי לשחרר את השרירים התפוסים?

מוזר, אם זה רק שרירים תפוסים זה אמור להשתפר די מהר עם מתיחות ותרגול עם מאמנים.

צלקת מהלידה זה מציק אבל גם בר טיפול ומשתפר עם הזמן.

לפעמים טיפול רגשי יכול לעזור, כי הגוף כבד מתרגל שזה כואב ומתכווץ כל פעם וזה גורם למעגל של כאב.

וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.

אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.

בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.

אולי היא תיתן המןצה לטיפול שונה

או תמקד את הפזיותרפיסטית

לקפל את הנעל וכך תוכלי לדעת אם הסוליה גמישה מספיק

אני אוהבת את הנעליים של פאפיה

במבצע באתר ב75 שח

אם את צריכה מידה 19 שזה קטן כנראה יהיה לך מגוון גדול יחסית של נעליים שנשארו מהם מידות

כמה פעמים בודדות ולא ממש להליכה, אז תחפשי בחנויות ילדים כמו שילב, גולף קידס כזה..

אני מתכוונת למשהו כזה-

סניקרס בגוון חאקי

היא התחילה ללכת לפני כמה שבועות

אז היא צריכה כבר נעליים טובות

ויש לנו חתונה אז היא צריכה גם חגיגיות...

אם כבר אז שיהיו טובות לשבת

ובעיקרון לא צריך נעליים שדווקא מוגדרות כצעד ראשון, צריך שיהיו מספיק תומכות לרגל, ועם סוליה רכה אבל מניסיוני במידות פיצקיות קשה למצוא משהו שהוא לא צעד ראשון.

אם את צריכה יותר קטן ממידה 19 אז אני מצאתי רק בנמרוד מידה 18 של אלפנטן.

אני לא יודעת איזה מידה היא

נלך לחנות ונמדוד מקווה ש19 יהיה טוב

ספורט קבוע

קורס דיגיטלי או פרונטלי לפיתוח תחביב

לימוד תורה

השתלמויות אם יש דברים רלוונטיים

הכנה לשנה הבאה

לסדר או לעצב איזו פינה בבית

התנדבות

לקבוע עם חברות או משפחה או לנסוע למקומות מעניינים כי יש זמן

מזדהה עם הקושי לסדר לעצמי לו"ז ולא ללכת לאיבוד בזמן הפנוי, אולי בזה אני שמחה שאני לא מורה ;)

כל מיני פרוייקטים בבית כמו סידור ארונות וכו'

ספורט

התנדבות

קורס 

אבל אחרי שאני רואה את העבודה שלהן כל השנה, אוותר על החשק הזה...חחחח
 

האמת שבשלב הזה בחיים הייתי שמחה לעבודה עם פחות יציאות מהשגרה, אפילו שמדובר בחופש... אבל מניחה שעם הילדים החשק הזה יעבור

למשהו קבוע יותר עוד אין לי תוכניות. מחכה שבעלי יסיים את המילואים ואז נראה...

יש לך רעיון איפה יש השתלמויות לא יקרות מידי?

בד"כ קבוע מחכה לסדר אלבומים בקיץ

קורס

ימי עיון לנשמה - תנ"ך, בכל לבבך

לקבוע עם חברות/אחים/משפחה

להגיע לסדר דברים שאין לך זמן היומיום

ליצור

וכמובן להאט את הקצב ולהנות מהנחת