ההתנהגות שלה מזעזעת. לא ברור מה מביא נערה צעירה להיות בוטה כל כך - על גבול האלימות, אין שום הצדקה להתנהגות הזו גם אם יש לה IQ בשמים. מה שברור הוא שביחסי אנוש הציון שהיא מקבלת הוא אפס.
אבל זה לא משנה, תגידי לעצמך - "לא יודעת מה איתה, אני יודעת מה איתי - ההתנהגות שלה באה מהמקום שלה, רחמנות, מה זה הדבר הזה? אבל אני כשלעצמי יודעת בדיוק מה טוב לתינוקת שלי".
חוץ מזה, לגיטימי שגם אם אנחנו יודעות שצריך לפעול בדרך חינוכית כלשהי, לא תמיד אפשר לעמוד בזה באופן מושלם. מי בכלל צריך מושלם? מושלם זה המון מתח וזה מיותר. מותר לך להתנסות, מותר לך לטעות.
קחי בחשבון שכדי להעמיד אנשים במקום צריך לפעמים לעשות צעדים דרסטיים שלא כל כך מתאימים לאישיות שלנו: אני יכולה לספר לך על אחותי ועל היחסים ביננו:
התחתנתי שש שנים לפניה כאשר ההפרש ביננו הוא שנתיים. על כל דבר היה לה מה להגיד ולהעיר למרות שהיא עדיין לא התחתנה ולא ילדה כמובן, והיא קיבלה את כל הלגיטימציה לזה מההורים שלי (תמיד. מאז שאני זוכרת את עצמי). ואני הלכתי ונחלשתי, התערערתי לגמרי מבחינת הביטחון העצמי שלי.
בסופו של דבר הלכתי לייעוץ פסיכולוגי שנתן לי המון כוח. שם הדריכו אותי להעמיד אותה במקום, ולא להיבהל מהתגובה שלה.
ובאמת, באחת ההזדמנויות שהיא העירה לי גם על זה שאני לא מספיק מכבדת את ההורים שלנו, אמרתי לה בפשטות -"תשמעי, זה לא התפקיד שלך לחנך אותי". באותו רגע האדמה רעדה 
. היא היתה בהלם כמה שניות, ואז טרקה את הטלפון.
אני הגבתי בהתקף חרדה. התקשרתי לפסיכולוג שעודד אותי מאוד והדריך אותי לא להתקשר אליה עד שהיא חוזרת אלי ומתנצלת! ולהפתעתי כך היה.
היום היחסים בינינו שונים לגמרי. אומנם עשיתי עוד כברת דרך ועבודה עצמית, אבל היא מכבדת אותי מאוד (בעקבות המקרה הזה ונוספים, גם ההורים שלי הבינו שהם צריכים לתקן את מה שקילקלו) והחזרתי לעצמי את המקום של האחות הבכורה בבית. לא שזה היה חשוב לי, אבל זה היה חשוב בשביל להעמיד במקום ולתקן את היחסים הלא תקינים בין כולנו).
תחשבי מה יכולה להיות הדרך הטובה ביותר בשבילך להעמיד אותה במקום. את יכולה לבקש ממנה להפסיק להגיע אליכם כי לא מקובלות עלייך הערות מהסוג הזה, תחשבי מה, תעשי חזרות בבית , ותגידי את הדבר הנכון. ואל תבהלי - לא מהתגובה שלה ולא ממי שסביבה שמטפח אצלה התנהגות מזעזעת כזו.
המון בהצלחה 
.
לך!
חמוד ביותר!!
חמוד. רק ראיתי את הניק- נכנסתי להודעה.