שמתעצמת במקרים השניים ופוחתת במקרים הראשונים.

אחריות כלפי עצמך וכלפי הדת.

כשאני עם חילונים. זה פשוט אני לא מוכן לוותר על שום פיפס. לא כי אני מפחד ליפול או משהו, אני כבר מזמן לא שם.

פשוט אינסטינקטיבית אני לא מעגל פינות בשום צורה.

@נפש חיה.

@שמן פשתן

@חפש

וזה נפלא שזה כך, כי יש אנשים שקורה להם בדיוק ההפך.

עם דגש על ה-ה' בסוף האותה. 

רמזתי לזה: אופס - צעירים מעל עשרים

בא לי שיהיה פשיטא גם בבית.... 

כשאדם נמצא במקום ש'הוא הדוס' - הוא בכוננות,

וכשהוא עם חברה כמותו הוא משחרר

פשוט זה ככה יוצא לי על אוטומט.

@kly3

זאת אומרת, כן הייתי כזה בעבר אבל אני כבר לא שם.

זה מאוד מורכב אצלי.... לא אוכל לפרט כאן יותר מידי חחח

כשהסיבה תתברר
יהיה קל יותר להתקדם הלאה
@kly3

כשאני בחברה דתית אני סוג של רוצה להוכיח את עצמי (אולי כי אני חוזרת בתשובה), וכבר קרה לי שהייתי כמה פעמים בשוק שיש דברים שאני מקפידה עליהם ודתיים מבית לא..

וכשאני בחברת חילונים אני לא רוצה להראות שהלבוש שלי משנה את מי שאני, או שאולי אני מתביישת אז אני מנסה להשתלב יותר, נגיד לא לברך בקול לידם וכו'

הלוואי וזה לא היה משפיע החברה שאנחנו נמצאים בה והיינו מקפידים בכל מצב.

אולי זה בא מצד זה שכל אדם אוהב להרגיש מיוחד במשהו, שיש לו משהו שאין לאף אחד (לא מדובר על גאווה)

אצל חברה שלא שומרת יש את ההרגשה הזאת והיא יוצרת דחף להקפיד במצוות

לעומת זאת, אצל חבר'ה ששומרים מצוות כמוך פחות או יותר,  אין כבר את ההרגשה הזאת של מיוחדות

כי כולם עושים, כולם מקיימים... ממילא הדחף יורד.

הם רואים אותך ואומרים ככה כל הדתיים וזאת אחריות מאד גדולה

שיוצא לי בסביבה חילונית שבנים מתחילים לדבר איתי כאילו חופשי

ואני כזה  מה הוא באמת לא קולט שאני דוסית?!

אני עוברת אז אחד אמר לי .." הייי" וכו קיצר דיבר איתי קצת. הוא היה עם חברים.

ואני שותקת

ואז יצא לו "אה שכחתי שאני אלרגי לדוסיות"

כאילו סופסוף הבין שאני דוסית! לקח לו זמן לבחור חעחע...

הזויי זה קורה לי הרבה מידי, וגם אני לא חושבת שאני דתיה לייט

מה שכן בסביבה של דתיים לייט אני יורדת לצערי..

אבל דוסים? - הכי טוב בשבילי!! אני הופכת להיות באבא 

חח ומסכימה איתך על החילונים בלאי 

דורש יותר מדי השקעה ולכן לא עושה זאת, אולי ראוי אבל אין לי כח.

מה שכן, בקבוקי זכוכית ופלסטיק אני מפריד כי זה קל ועיתונים לרוב למחזור מאותה סיבה שזה קל.

וממחזרים כמעט הכל (כמעט - בקבוקי חלב לא מקפידים למחזר).

את בקבוקי הפלסטיק (30 אג') למחזור אוספים במהלך השבוע, ותורמים -  ביום שישי בבוקר לוקח את השקיות עם הבקבוקים אדם אחד שמחלק את "ישראל היום" בשישי מוקדם בבוקר בבתים.   

לפעמים אני אזרוק קרטון למחזור נייר כי הפח הירוק מלא.

הכל ביחד לאותו פח

אז החלטנו להפריד. אם לא היה קרוב לא היינו טורחים

שם הצמע של פעם, לפחות חצי ממנו.

בס"ד

גם "דוסים" גם שהם משווקים מוצר "נגד האנושות" - לא נשמע טוב!

ותפילה שה' יזמן לנו ויעזור לנו להתמקד בדברים הכי מרכזיים בשבילנו.

נקודה נוספת- לזכור שאם זה משהו תורני, לו משפט הבכורה, לפחות אצל מי שלא מצליח ללמוד הרבה תורה.

מצוין שיש הרבה תוכן

לפני 20+ שנים הייתי צמאה לחומר ובקושי היה זמין

לגבי זמנים

אני לא נשאבת לתוכן ע"ח עבודה/ החיים עצמם

זה שליטה עצמית בסיסית

(ואם אין אותה כדאי לתרגל אותה

היא חשובה יותר מרוב התכנים)

לגבי סוג התוכן

אני מעדיפה סרטונים

מסננת אנשים לפי שפת גוף

ורק אחרי זה ע"פ התוכן שלהם

גם אנשים שאני אוהבת ומאזינה להם

אני מסננת את התוכן שלהם

כי כולם יכולים לטעות/ להיות משעממים

(ספויילר לא נשאר הרבה תוכן לצפות בו

אבל מה שנשאר

מעניין איכותי ומלמד)

אם לוקחים את המידע

ומיישמים אותו בצורה עקבית

זה יופי של תוצאות

אם זה נשאר בגדר מידע

זה סתמי ולא באמת שווה משהו 

איך מתרגלים את המשמעת עצמית הנ"ל?

אני חסמתי לעצמי כמעט כל גישה לרשתות חברתיות

כי אין לי את המשמעת עצמית וזה מבזבז לי את החיים

עובדים במשרה שלא מאפשרת טכנית בזבוז זמן

בגלל עומס/ הצורך להוות דוגמא אישית לעובדים שלך

בבית

עוזבים פיזית את המכשיר

לא מסתובבים איתו בכיס

הוא בחדר

ואני בחדר אחר

עושה מה שאני רוצה/ צריכה

וגם (אולי זה הייתי צריכה לכתוב ראשון אבל אין לי כוח לערוך)

לכבות את כל סוגי ההתראות

הטלפון לא מנהל את החיים

אלא אם רוצים מסתכלים/ נגשים אליו

וכן

כולם התרגלו שאני לא תמיד רואה וואצפים בזמן

וגם לא תמיד זמינה בטלפון לשיחה

יש לי חיים מלאים

הטלפון הוא רק משנה אליהם

הבעיה אצלי

זה שאני לומדת

דרך המחשב

אז אין לי את המחויבות של עבודה

ואין לי איך לסגור את המחשב

(הפלאפון שלי כשר, הזמן אצלי מתבזבז במחשב)

איך לומדים בלי לגלוש לכל הכיוונים?

למשל לכאן 🙈

הפעם האחרונה שלמדתי משהו היתה לפני 13 שנים

וגם לא השקעתי בזה שעות למידה

אולי ללמוד דרך ספר/ חומר מודפס

הלמידה מלווה בהרבה שאלות לג'מיני

אז אני חייבת את המחשב

מתנחמת בזה שלימודים נגמרים מתישהו....

שיצלצל בסוף זמן סביר שהגדרת לעצמך. להתנתק בכוח, למרות הקושי.

ולהתפלל על זה. גם אני שותפה לבעיה זו. במיוחד בערב מאוחר, ואז

הבוקר למחרת, הופך לפעמים לצהריים....לצערי.

אם כן מומלץ להעלים דחוף מהשורת משימות,

ולהכנס רק דרך הווצאפ ווב שלוקח לו כמה דק להיפתח

לגבי כאן ועוד😂

יש ביוטיוב סרטונים של carrot 

( בשיטת פומודורו, אשלח לך קישור מחר)

שעושים חשק ללמידה.

ואז אפשר לפתוח:

החומר

ואת גימיני יקירתי

וכשאת לא שם את לומדת במקביל לסרטון..

טכניקת פומודורו היא שיטת ניהול זמן המגבירה ריכוז ופרודוקטיביות על ידי חלוקת העבודה למקצבים קבועים: 25 דקות של עבודה ממוקדת (המכונה "פומודורו"), שלאחריהן הפסקה קצרה של 5 דקות. לאחר ארבעה סבבים, נלקחת הפסקה ארוכה יותר. השיטה נועדה למנוע עייפות ולהתגבר על דחיינות. 

מה זה carrot?

אשמח לקישור

אבל גם יוטיוב אין לי כי חסמתי אותו מהסיבות הנ"ל 😅

האמת גם פה חסמתי בעיקרון

ותקופה זה עבד מצויין

אבל מתישהו פתחתי ומאז....

סרטונים של סטודנט חרוץ 

כייפי ללמוד במקביל..

Carrot TD

אבל כשאוהבים חכמה וידע, קל לא לגלוש.

צריך ללמוד להעריך ולאהוב חכמה וחשיבה. להבין שכמו שיש עולם חי מחוץ ללימודים, ככה יש עולם חי בתוך הלימודים. אז המוח יכול להיכנס למצב של גלי בטא גבוהים או גמא, והלימוד עף.

גם אם זה בנושא לא הכי מעניין מצליחים ללמוד לא רע אם יש את התכונה הזו.

אפשר לדוגמא לחשוב על הדברים הגדולים שאיינשטיין הגיע אליהם בזכות הרבה חשיבה ויצירתיות. נכון שהיו לו נתוני פתיחה כמו של כולנו יחד, אבל אפשר דרך זה להתחבר לאהבת החכמה.

תוך כדי שעושים דברים/ נהיגה.

אני לא עוצרת כדי לצפות בסרטון רק מעבירה זמן שבו האוזניים גם ככה פנויות.

מאד קשה לא ליפול לזה.

מה שחשוב זה גבולות ויעדים אישיים.

בהצלחה😀

שלא שמים לינק בכותרת

כי אז אי אפשר ללחוץ עליו