את בודקת את המעון, את המטפלות, אם מספיק חמות וכו.

וזה מספיק.

אלפי ילדים נמצאים במעונות ונהנים מאוד.

בבית!!!

את עושה את הצעד הנכון הוא יגדל שם ויתפתח ! יכיר עולם,חברה,משחקים חדשים,פעילויות מלמדות..

את תראי שהוא יתחיל לקבל אישיות משל עצמו ... יהיה לו חברים .. הוא בטוח יהנה!! ילדים בגיל הזה ממש צריכים כבר את החברה וההתעסקות..

הוא בגיל מעולה להיכנס למעון (את שלי הכנסתי בגיל 4 חודשים..) !! זה יעשה לו ולך רק טוב!

ברור לי שבררת על המעון.. ואם מדובר במטפלת טובה - הילד שלך יקבל יחס מושלם ..

בהצלחה .

מקוה שעודדתי ..

גם אני הכנסתי את בני בגיל 9 חודשים למעון.ואני חושבת שזה אחלה תיזמון ב"ה. כמובן שההתחלה הייתה טיפה קשה ( למרות שגם יצאו לו 6 שיניים יחד בדיוק באותו הזמן) היה לו קשה להיפרד ממני בבוקר אבל כל יום ראינו התקדמות ועכשיו הוא כבר ממש קופץ לידיים של המטפלת ואני רואה את כל המיומנויות שהוא רכש במשך השנה הזו וזה פשוט מדהים!

אבל בכל זאת צריכה עידוד כי בני השני בן חודש וחצי עכשיו ובע"ה יכנס בתחילת שנה למעון והוא יהיה בן 5 חודשים בערך... יש כאן משהי שהכניסה בגיל הזה? פשוט הם ניראה לי עוד כ"כ תלויים בנו שזה ממש מפחיד אותי..

למרות שאני כבר מכירה את המטפלות בכל זאת... מחשיש אותי.. וכואב לי שלא אוכל להישאר איתו עוד..

ד"ר מיכאל אבולעפיה ממש מתנגד לזה. אבל זה עניין של גישה. זו הגישה שלו. נכון שהוא פסיכיאטר ילדים והוא לא ממציא אלא מסתמך על שנים של לימוד ונסיון בתחום.

מצד שני אני מאמינה שיש אנשי מקצוע מהצד השני שלא מנחים ככה.

העיקר שהילד יקבל את תשומת הלב הדרושה ולא יהיה מצב שבו הוא שוכב ובוכה כמה דקות ואף אחד לא ניגש (ובתור אחת שעבדה במעון אני יכולה לומר שזה זה קורה לכל תינוק במעון. את מטפלת אחת על 6 תינוקות בני 3 חוד' - 9 חוד'. תחשבי איזה קשה זה לטפל בתינוק אחד בבית לבד וכמה תשומת לב הוא דורש, אז תכפילי את זה פי 6...בזמן שאת מחליפה/מאכילה/מרדימה תינוק או שניים תמיד יצוצו אלו שהיו רגועים ופתאום צריכים טיפול כשאת עסוקה ולא יכולה לגשת. כלומר זה לא מרוע לב, פשוט כורח המציאות)  

ההתחלה תמיד קשה .הבת שלי  בת8 חודשיםהוכנסה למטפלת כעת רק ל2 שעות

ועדיין לקח לה זמן להתרגל.. היה קשה ומתיש אבל היא גדלה מזה.

וגם אני עדיין

תראי, באופן בסיסי, זה ברור שלתינוק הכי טוב להיות עם אמא. כל פסיכולוג וכל מומחה בענין יגיד לך את זה.

כך שהכנסה למסגרת, מבחינת הילד היא בעדיפות שניה.

מה לעשות ובדור שלנו רוב האמהות נאלצות להכניס למסגרת בגיל צעיר מאוד מאוד.

אני מניחה שגם את בקטגוריה הזאת.

אישית, אני מעולם לא הכנסתי למעון אף ילדה. תמיד העדפתי מטפלת.

למה? א. כי אצל מטפלת יש פחות ילדים, גם בקבוצה עצמה וגם באופן כללי- יש אווירה ביתית ולא מסגרתית.

         ב. כי המטפלת היא דמות של סבתא טובה כזאת, ומכיוון שאמא שלי רחוקה ממני אז הדבר הכי קרוב לסבתא הוא מבחינתי הכי טוב...

         ג. כי אצל מטפלת התינוק אוכל מה שאת מביאה לו ולא את האוכל של המעון. נכון שבמעונות מתפארים בתפריט שלהם אבל תכל'ס- כל הדגנים שהם אוכלים הם דגנים לבנים, ויש עוד כמה נקודות בתפריט שאני אישית לא מעונינת בהן. למי שמקפידה על הדברים האלה- זה חסרון גדול במעון. אם את ממילא לא מקפידה- אז זה באמת לא משנה.

 בלי קשר למעון או לא- שימי לב שגיל 8 חודשים הוא גיל שמתפתחת בו מעין חרדת נטישה. יכול להיות שהתינוק יהיה דבוק אלייך יותר מהרגיל ויהיה לו מאוד קשה להיפרד.

בכל אופן, בהצלחה...

אני הייתי עם הבת שלי בבית עד בערך הגיל הזה והרגשתי שהיא פשוט משתעממת! כמה כבר את יכולה להעסיק אותה?

ממש התלבטתי אם לשלוח אותה למשפחתון ואמרתי שננסה, והיה לה כ"כ כיף ב"ה! אומנם יום-יומיים היה לה קצת קשה אבל אח"כ היא פשוט קפצה למטפלת. הרגשתי שהיא הרבה יותר חיונית, גם ההתפתחות ממש השתדרגה... בקיצור ראיתי שטוב לה ב"ה.

יכול להיות שבגיל קטן יותר כן עדיף להשאיר בבית אבל לדעתי זה כבר גיל שתינוק מאד יכול להתחבר לחברה ולמה שיש במשפחתון.

ואני כותבת לך תשובה כללית- לא כלפייך אישית.

א. ב"ה שאין בעיות רגשיות. אבל יש ילדים שיותר רגישים נפשית וזה כן יכול להשפיע עליהם.

ב. אני חושבת שעיקר ההשלכה של פרידה מהילד בגיל צעיר היא לא השלכה שניתן למדוד אותה בX או Y במשך כמה חודשים. כשאני מסתכלת על חברה שבה ילדים נפרדים מאמם בגיל צעיר ומשווה לחברה שבה ילדים נמצאים עם אמם עד גיל בוגר יותר- 3, 5, או יותר אז רואים שיש הבדלים.

ונכון שאנחנו \, רובנו לפחות, לא חיים במציאות של להיות עם הילדים עד גיל 3 או 5- הן מבחינה אישית והן מבחינה כלכלית, אבל צריך להיות מודעים לזה שיכולולת להיות השלכות. השלכות על הקשר בין ילדים להורים. לא שאין קשר טוב, אבל בין אמא לילד שנמצא איתה כל היום יש קשר אחר. מי שחוותה את זה יודעת- הבנה עמוקה יותר של נפש הילד, קליטה של כל מיני ניואנסים.

נכון שאולי מה שכתבתי קצת מכליל, אבל בגדול אני חושבת שזה נכון...

וגם אני נאלצת להיפרד מהתינוקות שלי בשלב כלשהוא- הרבה לפני גיל חמש...

זה טבעו של שרשור...

הפותחת שאלה שאלה, וקיבלה הרבה תשובות.

מהתשובה שלי התפתח לו דיון.

זה לא חריג וזה מקובל, כל עוד זה לא הופך לניצלוש מוגזם.

לא הפחידו - הביאו למודעות צדדים שונים. זה טיבו של שירשור.

ובמיוחד בשבילך- לא מאנונימי.

אנחנו נשים, מתפתח דיון, הפותחת שאלה על להוציא תינוק מהבית מתוך מחשבה ורצון לשמוע את הדעות השונות של נשים בעניין. על הדרך קיבלה גם דעות מגוונות על לאן לשלוח אותו.

לא צריך להפוך כל דבר לשלילי ולא כולנו אנשים רעים

בלי פרופורציה בכלל.

מותר להגיב מאנונימי - כמו בת 30 - ג

כמו בת 30, גם אני מגיבה לעצם הענין ולא אלייך אישית. מותר להגיב מאנונימי.

יש כאן המון שרשורים שהתפתחו בהם דיונים משניים קצרים. והדיון הזה הוא קשור מאוד לנושא.

וחוצמזה, הדבר האחרון שעשיתי זה להפחיד אותה.

לדעתי כתבתי בצורה מאוד עדינה ומאוזנת,עם הבנה מלאה לצורך לשים תינוק במסגרת.

אני באמת לא מבינה למה את מגיבה ככה.

במעון יש לחץ מטורף של מטפלת אחת על 6 תינוקות (כלומר יש מצב לכיתות עם 20 תינוקות ו 4 מטפלות). יש גם כיתות עם 22 פעוטות ו 2-3 מטפלות. פשוט טירוף. תחושה שאת עובדת במפעל (רק הריח של הטיטולים והמחלות שמסתובבות שם...)

חוץ מזה שברוב המעונות המנהלות מתנהגות לא ממש יפה למטפלות ולכן המטפלת לא מרגישה כזה כיף בעבודה. יש לך תמיד מנהלת שמסתובבת לך בין הרגליים ונושפת בעורפך עם ביקורת מפה ועד הירח (אפשר לחשוב איזה שכר את מקבלת)

המטפלות במעון אולי לא מתעסקות בבישולים וכביסות אבל בד"כ הן גם לא מתייחסות מי יודע מה לילדים. יותר יושבות ומפטפטות ומסתכלות עליהם. דואגות שאף אחד לא נופל/ננשך/עיף/רעב/בוכה.

מנסיון ראיתי שבבית טיפלתי בילדים הרבה יותר טוב, עם הרבה יותר חום ואהבה מאשר במעון.

ברור שמה שאני אומרת זה לא מה שקורה בכל מעון אבל בהחלט מה שקורה בהרבה מעונות.

לא רוצה להלחיץ את הפותחת אבל אל תעשו ממעון משהו שהוא לא. 

אז מה אם המטפלות רואות אחת את השניה? זה הופך אותן לפחות ממורמרות? פחות נרגנות?

אז היא בטוח לא תרביץ לבן שלי כי רואים אותה. יופי. מה ימנע ממנה לצעוק עליו? זה שרואים אותה? (לא חושבת) מה יתן לה את הכוח להיות חמה וסבלנית ואוהבת? השכר מינימום? (לא חושבת)

מטפלת צריכה יחס מכבד מההנהלה ומההורים ושכר הולם. במעון בד"כ אין לא את זה ולא את זה.

אם כבר הפותחת הולכת על מעון הייתי ממליצה לה לברר מה טיב היחסים בין המטפלות (מקווה שיש שם אווירה טובה של אחווה ועזרה הדדית) ומה טיב היחסים בין המנהלת למטפלות.

מטפלת- היא סוגרת את הדלת אחרייך ואין לך, ולאף מבוגר אחר מלבדה מושג מה הולך שם.

מעון יש הרבה יותר כניסה ויציאה של הורים. יש כמה מטפלות שעובדות באותו החדר , יש מנהלת שעוברת בין הכיתות והילדים, הדלתות בדרך כלל לא אטומות לגמרי ואפשר לראות מה קורה מבחוץ. יש הרבה יותר פיקוח.

שימו לב כמה מקרי התעללות היו במעון, וכמה היו אצל מטפלת פרטית..

המלצה שלי-אם את לא מכירה באופן אישי מטפלת, עדיף מעון.

עוד דבר חשוב-

ילד מרגיש את אמא שלו. אם לך יהיו ייסורי מצפון התינוק ירגיש את זה ויפעל בהתאם. יהיה לו קשה להסתגל למסגרת החדשה והוא יצמד אלייך הרבה יותר. יבכה ויתפנק.

קיבלת החלטה? תיהי שלמה איתה. מיליוני תינוקות בעולם הולכים למטפלת או למעון ויוצאים בסדר גמור ואפילו יותר. ייסורי מצפון שלך הם אלה שיגרמו לילד בעיות רגשיות.

בהצלחה!

היית פעם במעון אחרי שההורים הולכים? מדהים כמה ההורים בודקים כל מה שלא חשוב ולא בודקים כל מה שחשוב.

זה כמו ההורים שכל הזמן מקטרים למנהלת על המטפלת או מגיעים בסוף יום לאסוף את הילד עמוסי תלונות.

הם פשוט לא מבינים כמה בדרך הזו הם פוגעים באיכות הטיפול שניתנת לילד שלהם.

המנהלת שמסתובבת במעון היא היא הבעיה והיא זו שגורמת לטיפול בילדים להיות כזה לא חם ולא אוהב.

היתרון היחיד בזה שיש שם הרבה אנשי צוות זה שלא יכולים להרביץ לילד שלך.

מצטערת, אבל לי יש עוד כמה דברים ברשימת הדרישות שלי חוץ מזה שיביאו לילד שלי לאכול ושלא ירביצו לו...

גם אני מ-א-ו-ד מסכימה עם הפסקה האחרונה שלך, אבל בעיני צריך לשלוח למעון בידיעה מה זה מעון. 

אני לא יודעת על איזה מעונות נפלת ,

אבל מנהלת של מעון אמורה לגרום למעון להצליח.

אמור להיות אכפת לה שהצוות טוב. קשוב לצרכים של כל תינוק. שהכל מנוהל כמו שצריך ושאין מצב כזה שגננת לא משתלטת על ילדים או שכמה תינוקות בוכים ביחד והגננת חסרת אונים.

זו מנהלת מעון טובה וזה הרציונאל של הקיום שלה. למה את כ"כ פוסלת אותה על הסף??

כמובן שיש לבדוק את טיב המעון. אני באופן אישי שולחת למעון פרטי. לאחר שבדקתי אותו בזמן שההורים נמצאים, ושלא.

הכי הכי חשוב לי , אם כל הכבוד, זה כן, שלא ירביצו לילד שלי. כמובן שחשוב לי חום ואהבה , התפתחות תקינה וכו'. ואת זה אבדוק כמובן במעון אבל הכי הכי חשוב זה כן, שלא ירביצו לו.

אנחנו מדברים פה על תינוק בן 8 חודשים, זו הייתה השאלה של הפותחת . בגין כזה תינוק או יונק, או אוכל תמ"ל ותוספת של פירות מרוסקים וכו'.

את זה הוא יקבל גם במעון וגם אצל מטפלת. לא מדובר בגין גדול שבו הילד מקבל אוכל מתועש וזה לא בשליטת ההורים.

תדמייני לעצמך מורה בכיתה שהמנהל נמצא בכל שיעור שלו, צופה בו, או לחילופין נכנס בהפתעה ובלי הודעה מראש לכל שיעור שרק מתחשק לו 6 פעמים ביום.

בנוסף על זה הוא מעביר ביקורת בצורה לא נעימה ולעיתים קרובות ביקורת פשוט מיותרת ("הכסא הזה לא מוצמד לשולחן" , "אל תשטפי את הרצפה ככה, תשטפי ככה" ועוד הערות מיותרות מהסוג הנ"ל)

כמו כל אדם גם מנהלת מעון יכולה לבחור להיות חכמה ויכולה לבחור שלא. להציק לעובדות חסרות השכלה, שמקבלות שכר מינימום עבור נקיון/החלפת טיטולים/שטיפת כלים/סידור חצרות, זה פשוט לכרות לעצמך בור. 

בחיי עבדתי ב 7 מעונות במקומות שונים בארץ (כולם של התמ"ת) וראיתי שיש מין יצר הרע למנהלות (שכמובן לא כולן משתמשות בו), להעיר, להציק, להעביר ביקורת ממש לא בונה...סתם כי היא יכולה. כי לה יש השכלה ולך אין, כי היא יכולה לפטר אותך ואת לא אותה.

גם לי חשוב של ירביצו לילד שלי, אבל חשוב לי עוד הרבה דברים. חשוב לי שלא יצעקו עליו, שלא יצחקו עליו ויזלזלו בו, שלא ישנאו אותו, שלא יזניחו אותו כי הוא רק "רוצה ידיים" ויש עוד מליון ילדים לטפל בהם חוץ ממנו.

מעון פרטי שונה מהותית בהתנהלות שלו ממעון תמת, כי התמת כופה את הכללים הנוקשים שלו על כל המעונות בארץ. במעון פרטי יש מקום להרבה יותר גמישות עם המטפלות וההורים. (וגם עם המשכורת של המטפלות)

כשחיפשתי מסגרת לבני בן השנה ותשע ביקשתי לשהות איתו יחד לזמן קצר במעון הקרוב לביתנו.

ראיתי לגמרי את מה שאת מתארת.

הורים חושבים שפעילויות העשרה שמקבלים במעון הן גולת הכותרת...

או שניים על רבים הטובים ומוציאה את דיבתם הרעה בציבור.

בתור מטפלת כבר שנים במעון. אני פוגשת גם מטפלות ומנהלות ממעונות שכנים באזורי ויכולה להגיד לך עליהם שיחסי הצוות בהם טובים. כן ניתן לראות שיש בהם תמיכה, סיוע חברות. המנהלת בהם אינה כמו שאת תיארת.

ריח הטיטולים - בבית מנסיון מספיק שהילד עשה בטיטול יציאה מסריחה מאוד וכל הבית עם הריח אם לא זורקים את הטיטול מיד. במעון יש יותר מילד אחד כך הריך קשה יותר. אך דואגים להוציא את הטיטלים בפח מחוץ לחדר. כך שבד"כ לא מריחים בחדרי הילדים למעט שהם בעצמם עושים בטיטל.

ההורים לא מתלוננים, ואם יש בעיה משתדליים לפתור אותה בצורה נעימה וטובה. אך לפעמים לצערינו יש את ההורים הבעיתיים שמתלוננים על כל דבר. 

גם הורים שמבקשים בקשות מיוחדות - מקבלים אותן ומשתפים איתן פעולה כמה שניתן - יש לנו הורים שרוצים קמח מלא בלחם, בעוגיות שמחלקים בימי שישי בקבלת שבת ובקרקרים ובסקביטים בסוף היום כשקמים. המעון לא יכול לספק מעצמו אך הם מביאים ודואגים לתת לו את מה שהם מביאים ולא מה שהם לא רוצים.

נותנים לילדים המון אהבה, חום, רגש, משחקים, חומר על החגים, יצירות וכו'.

כן לא אומר שהמטפלות משוחחות בינהן במהלך היום. זאת אחת הדרכים הטובות ליצירת הקשר הטוב ביניהן. הילדים ברובם אנים צריכים שישחקו איתם ממש למעט הקטנים ביותר שמשתדלים לשחק איתם כמה שניתן.   

ואם שאלת לגבי השכר שלהם לרוב זה אינו תלוי בהן ובמנהלות. הן מנסות לשפר אותו אך זה תלוי בגורמים אחרים. והן ניסו ומנסות לשפרו. ראו ערך המאמצים כעת של המעונות.

אז בבקשה אל תוציאי  דיבה רעה על מעונות. נכון היו בכמה מהם בעיות שאף אולי הגיעו למשטרה או היו לך חיכוכים עם המעון שלך. אך ברובם אין בכללי בעיות.   

זה מאוד נחמד לכתוב על מעון שהוא כן טוב. וגם אני ראיתי בישוב שלי מעונות מעולים (למרות ששוב, אי אפשר להשוות למשפחתונים הפרטיים).

את בתור מטפלת צריכה להסביר ממה כן להיזהר ומה כן לבדוק. זה שבמעון שלך הכל ורוד לא מחייב שכך גם במעון הקרוב לביתה. ואת בעצמך אומרת שיש כאלו שהגיעו למשטרה וכו'

האמת שלא היו לי יותר מדי חיכוכים עם המעון כי אלו היו השנים בהם למדתי מקצוע ולכן אני כבר לא שם.

מה שכן, אני יותר משמחה שעבדתי במקומות כאלו וראיתי אותם טוב טוב מבפנים ועכשיו אני יודעת בדיוק מה לבדוק כשאני מכניסה למסגרת.

ויכול מאוד להיות שעוד כמה שנים תהיה לי משרה מלאה וגם לי לא תהיה ברירה אלא להכניס למעון, אבל ברור שאני לא הולכת ככה על עיוור, ורושמת למעון הקרוב בלי לחשוב פעמיים. אני יודעת בדיוק מה חשוב לי לבדוק וברור לי שאם המעון (והיחס של המנהלת) לא יעמוד בקריטריונים שלי, אני לא רושמת לשם ויהי מה.

המטפלות של הילד שלי הן לא שפחות של אף אחד, ומגיע להן יחס הולם כמו כל עובד בשוק, גם אם אין להן תואר.

לא מעוניינת לרשום למעון בו העובדות מרגישות שהן נתונות תחת לחץ מתמיד ואווירה לא טובה. 

נזעקתי.

וכמו שאמרו קודם מבחינת בעיות שהגיעו למשטרה ולגורמים גבוהים יותר. אצל מטפלות פרטיות הדבר יותר שכיח. כמעט ולא היו אירועים במעונות רגילים של תמ"ת בשנים האחרונות. כן ציינתי שהיו אירועים כי אני לא חיה בתוך בועה ויודעת שהיו ומשום שצינו דברים כאלה אז אכן אמרתי שהיו כמה.

מה שהפריע לי כ"כ זה היה הטון שעלה מדבריך. 

ברור שצריך וכדאי לבדוק את המעון ולשמוע מאנשים שמכירים אותו.

ואם כבר ביקשת המלצות למה לבדוק אז נקודה למחשבה לכל אמהות - לגבי קבלת ילדים חולים.

האם ילדים חולים מתקבלים למעון/מטפלת בימי מחלתם או נשלחים להוריהם?

מנסיוני באזורי וביישוב שבו אני גרה. במעונות משתדלים מאוד לשלוח הביתה ילדים חולים. במיוחד ווירוסים שמדברים למינהם על מנת לא להדביק את כולם מתוך מודעות לכך שבמעונות אפשרות ההדבקה מהירה מאוד ולא מקבלים בחזרה בלי אישור רפואי. משתדלים מאוד להקפיד על הניקיון. 

ואילו המטפלת בישובינו מקלת את כל הילדים החולים אליה הביתה כך יכולים להיות בביתה ילד בן 3-4 חודשים בנוסף הבן הקטן שלה, הילדים הקבועים שאצלה ובנוסף הילדים החולים שנשלחים הביתה מהמעון. כדי עם מטפלות ומעונות פרטיים לברר  מה הם הכללים לגבי מחלות.

ואם ישמע שאני נגד מטפלות פרטיות אז שיהיה ברור שלא. אין לי בכלל בעיה איתן ברוך ה'. אמא שלי הייתה בבתינו מטפלת פרטית במשך כמה שנים עד שעברה לעבוד במעון.

מבחינה סטטיסטית ככל שיש יותר אנשים בחדר יש סיכוי יותר גבוה לחלות במחלות.

זה לא משנה אם מרחיקים ילד חולה או לא, לכל מחלה יש את ה"שלב הרדום" שלה ואף אחד בעולם (חוץ מהקב"ה) לא יכול לדעת שהילד מפתח משהו כי הוא נראה בריא לחלוטין ומרגיש בריא לחלוטין ולכן גם מגיע למעון.

לא יעזור לשלוח הביתה ילדים חולים. אם רוצים להיות פחות חולים, צריך יותר אוורור ופחות בני אדם בחדר.

ככל שיש יותר אנשים הסיכוי למחלות עולה. (ובכמות בנ"א שמכילה כיתה סטנדרטית במעון סטנדרטי, כדי לא להיות חולים צריך אוורור כמו בהרים...)

ובאמת מה שאמרת מוכיח את טענתי. במעון מקפידים פי אלף ממטפלת פרטית להרחיק ילדים חולים הביתה ומיד, ובכל זאת ילדים נדבקים שם במחלות בקצב מסחרר!!! מאידך אצל מטפלות פרטיות ממש מחפפים בנושא וילדים חולים שם הרבה פחות.

כשהבת שלי היתה במעון היו מקפידים מאוד להרחיק ילדים חולים, והנקיון שם היה ברמה מאוד גבוהה, ובכל זאת, מתוך 29 ילדים בכיתה, 17 נדבקו בשלשולים. הבת שלי (כמו הרבה אחרים) חלתה ל 3 שבועות!!! וכמובן שלא ביקרה במעון בכלל. במשך חודש שלם היו חסרים שם חצי מהילדים. כל פעם ילד אחר שהיה נדבק (וזה מאוד אופייני לכיתות גמולים במעון, בחודשי החורף)

שימי לב שגם כשילדים נכנסים לגן עיריה (לפתע פתאום) הם מתחילים להידבק בתולעים וכינים ברמה שלא היתה במעון, והסיבה היא לא רק הגיינה, אלא העובדה שיש בגן עיריה 35 ילדים וכ-ו-ל-ם מתפנים בשירותים (שלא כמו במעון שחצי עם טיטולים וחצי לא) ואי אפשר להקפיד ש 35 בני אדם לא יהיו עם תולעים/כינים בבת אחת.

וברור שאין מקום יותר מצוחצח ממעון. יש שם משטר נקיון של משרד התמ"ת שלא קיים בשום בית בישראל. ועובדה ששם חולים יותר מכל מקום אחר.

ככה שאני יודעת איך נראה מעון משני הצדדים של הסקאלה.

נכון, כשיש מנהלת מקסימה זה באמת מקרין על הצוות  ועושה חשק להגיע כל יום לעבודה. מנהלת מקסימה גם יודעת (בחוכמתה המרובה) איך לבלום הורים קוטרים, ולא לתת להם להוציא למטפלות את האוויר מהמפרשים.

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.

אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)

נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא

ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...

קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה

"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"

עם שיתוף מאזינות

קו חינמי נהדר!

מצרפת למעוניינות - ‏‪02-666-7140‬‏

איזה גיבורה את

זה כל כך מרגש המסע הזה

מעריצה אותך על כל השעות הארוכות

מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️

איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!

איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!

ומאוד ניסי. פלא ה'

ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים.. 

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...

פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..

את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!