במיוחד לא בקיץ.

אני מביאה פושרים בלבד שהורתחו כמובן, ודווקא אם אני מביאה חמים, אז הם פולטים/מקיאים יותר כי אוכלים מדי מהר.

וחוץ מזה שאם מרגילים חם, אז צריך להסתובב כל הזמן עם מים רותחים בהישג יד, וגם בלילה זה מבאס.

כשהיה ממש קר בחורף, הוספתי מעט חמים. 

ממש לא צריך כל יום.

בקיץ- אם מזיע אז מן הסתם יותר מאשר בחורף.

כשיש ריח של פליטות- גם סיבה לקלח.

באופן כללי- ע"פ הרגשתך ומצב התינוק.

אבל לפי דעתי, זה טוב להתרגל למקלחת כל ערב לפני ארוחת הלילה. בהתחלה הם יכולים קצת להרתע, אחר כך לרוב הם נהנים וזה סימן שהלילה מתקרב. זה גם מעביר את הערב, שלרוב הם יותר עצבניים, בקלות יותר. אחרי המקלחת אני ממליצה על עיסוי קטן, אם התינוק עדיין לא מורעב, בעיקר בקיץ כשכיף להשאר רק עם טיטול, ולעשות תנועות שמוציאות גזים. ואחר כך, ארוחה, ולמיטה...

הוא לא יודע מתי לילה, לכן מקלחים, מניקים ושמים במיטה לישון

"לקלח" בהתחלה ע"י מגבת לחה נקיה-

חצי גוף, להלביש וחצי גוף.

אפשר גם עם מעט סבון ובצד גיגית קטנה של מים לנגב את התינוק עם המגבת הלחה.

לא חייבים תמיד להכניס את כולו למים.

זה טוב במיוחד לחורף, במקומות קרים

כל יום. בטח כל יום.

אלא אם חורף ואת גרה בגוש עציון או משהו כזה..

אז אפשר כל יומיים כי קפוא.

כשחברה שלי אמרה לי שהיא רוחצת את התינוקת שרק נולדה "כשהיא מסריחה"

הייתי מזועזעת... גם כיום הילדה בת 5 והמצב לא שונה כל כך ... 

המקלחת יוצרת שגרת ערב נעימה יותר.. אחרי זה אפשר לעשות עיסוי תינוקות,

לשים נעימות של מוזיקה קלאסית ברקע.. להאכיל ולהרדים ברוגע

ולי אישית , עושה ממש כיף להחזיק תינוק נקי ורחוץ, מאשר 

תינוק עם ריח שמנוני על הראש וארומה של פליטות, גם אם היא קלה...

והשיטה של מגבות רטובות שמעתי אותה מחוצניקים שהיו גרים במקומות

קפואים כמו אנגליה או מקומות בארה"ב עם אקלים קר מאוד.

זה לא לאקלים של רוב מדינת ישראל.. אולי מתאים למקומות קרים ביו"ש או לגולן בחורף.

ככל שתניקי יותר, כך יהיה לך חלב לארוחה הבאה.

הגוף לומד להתרגל לייצור חלב לפי הביקוש שאת והתינוק תבקשו ממנו לייצר.

ברגע שמשלבים מטרנה למשל, הגוף שלך לומד לייצר מננה אחת (או יותר) פחות מימה שצריך.

חצי שנה אחרי לידה

הנקה מלאה

זה כי נעים וטוב לו, כבר לא אוכל הרבה בזמן הזה.

כל עוד יש לך זמן ואפשרות- תמשיכי.

או במצב שאת רוצה להגביר את כמות החלב, כשוא מנסה לינוק יותר,

זה משדר לגוף לייצר יותר לפעם הבאה.

שזה לא הכרחי.

אחרי 10 דק'- רבע שעה, מגיע החלב השמן.

כדי שיעלו יותר במשקל- זה עוזר להניק יותר זמן, בעיקר בגלל שהגוף מיצר יותר חלב בעקבות זה.

בכל מקרה- כשאפשר- מעולה להניק שעה.

וכשאי אפשר- צריך לדעת שזה גם בסדר.

ולא למהר להעביר לצד השני, כדי שיהנה מהחלב השמן.

ורק אח"כ קצת מהצד השני

המתוקונת שוכבת על כרית בזמן ההנקה, וממש לבד מקימה את עצמה משכיבה לישיבה (אני רק שומרת שלא תיפול). היא לא יושבת יציב, אלא מתנדנדת כזה... 

לזרום איתה? או לנסות למנוע? היא עוד לא זוחלת. 

הבת שלי פולטת כמויות מטורפות! מהתחלה, כשהיא היתה פיצית, עד עכשיו, כשהיא בת חצי שנה. היא מלכלכת את הבגדים שלה וגם את שלי, וגם את הספה. בקיצור, כל דבר שבסביבתה. 

יש משהו שאפשר לעשות עם זה?! כי עכשיו היא גם פולטת לפעמים פירות שאני נותנת לה. 

וזה לא שהיא אוכלת יותר מדי. כרגע רבע שעה מכל צד, עם הרבה עצירות באמצע. היא יכולה לפלוט מלא גם אחרי 5 דקות של ארוחה, אחרי הפסקה ארוכה מהארוחה הקודמת.

ישר כוח לפותחת! שרשור חשוב ומבורך!

 זה יכול להיות הקאה ולא פליטה רגילה....

אני לא באמת מבינה בזה....

בהצלחה

אני משתפת ממה שחויתי

1. גרעפס - זה מאד מציק, והרבה פעמים מפרשים את זה כרעב ואז הבכי גובר. צריך להרים, אפשר לטפוח בעדינות על הגב העליון, ואז, אם זה זה אז תוך דקה פלוס מינוס זה משתחרר.

2. יציאה - במקרים כאלה אמנם לא ראיתי ממש בכי, אבל אי-נוחות ותזזיתיות כזו. הרמתי ו... הקולות ששמעתי אוששו את העניין...

שלושה שבועות זו תקופה קצרה. בעזרת ה' ההנקה תתבסס ואת תלמדי בעצמך דברים, עוד תראי. מניסיוני, אנחנו האמהות (וגם הסבתות והדודות...) חוששות בדרך כלל לרעב אבל מה שמדהים זה שבדרך כלל זו דוקא לא הבעיה

אני בשלב הזה נתתי 180 מ"ל 3-4 פעמים ביום.

אבל שלי אוכלת יפה ב"ה, והיא עיגול קטן ... (לא בהגזמה , כמו שצריך.. אז היא הייתה אחוזון 60 במשקל ו50 בגובה) 

בת דודה שלי הייתה נותנת 120 והבת שלה לא הייתה מסיימת, והיא הייתה יותר גדולה.

תנסי 180, אם תראי שהיא אף פעם לא מסיימת ותמיד משאירה,

אז תורידי ל150. יש בנוטרילון כפיות של 30, אם את צריכה

יש לי סטוקים ואוכל לשלוח לך בדואר אם תרצי . תשלחי הודעה פרטית אם את רוצה.

רופא רגיל ישים לב רק ללשון שממש קשורה, זה גם מה שבודקים בבי"ח- ואז אומרים לך שהכל תקין.

אבל אם התינוק לא יונק טוב, וגם לא רוצה מוצץ כ"כ בשמחה,

או שיונק אך גורם לפצעים בלי הפסקה, או שאת מרגישה שאין ואקום-

כדאי ללכת לבדוק.

הטיפול הוא ממש ממש קל, התינוק תוך שניה לא מרגיש בזה...

יש רופא בירושלים בשם ד"ר רועי פורר, הבנתי שיש לו אתר שאפשרלהסתכל ולהבין יותר.

גם ד"ר סודי נמיר יודע לזהות,

וד"ר מתי ארליכמן.

בהצלחה!!!

אני מכירה כמה שהחיתוך הפיצי שהיו צריכים פשוט שינה פלאים! עלה יותר במשקל, תינוק יותר רגוע, ישן טוב יותר וכו'  (ובעתיד זה משפיע גם על הדיבור, על אסטמה, נטיה לצרידות ועוד כל מיני בעיות...)

במקפיא אם הוא חלק ממקרר עד 3-4 חודשים אם זה מקפיא נפרד עד חצי שנה. ניראה לי שאת מתכוונת לחלב אם שהופשר מהמקפיא למקרר באמת במצב כזה הוא יכול להחזיק 24 שעות אבל חלב טרי שהוכנס למקרר יכול להחזיק הרבה יותר כמו שכתבתי.

והרי אנחנו רוצים שישתעל ויוציא...

למה לא לתת פשוט אוכל מרוסק?

זה ממש לא אמור להיות ככה. אז ילמד ללעוס בעוד כמה חודשים כשיהיה מוכן לזה באמת

אין לי מושג איך משתמשים ובאיזה אוכל?

אשמח לתשובה.

1. לשטוף אחרי כל החלפה. עדיף לא להשתמש במגבונים- (זה מכאיב ופוצע)

2. למרוח משחה כמובן(כל משחה שקונים בסופר פארם..)

3. יש משחה bpanten ממש טובה. ללא מרשם. (יש אותה מיוחדת לתינוקות ויש לשימוש כללי)

4. תרופת סבתא מדהימה !!! קמח תפוחי אדמה - אחרי שהילד/ה נקיים . פשוט לשפוך בשפע. (כף-2 כפות גדושות) על כל האזור. זה ממש עוזר!!! ממש קסם.. . עוזר במיוחד כשיש כווית..

5.לאוורר את האזור - אפשר להשאיר את הילד כמה שעות בלי טיטול.. או רק עם חיטול מבד.. 

זה לשטוף הרבה במים כמובן

ולמרוח את המשחת לנולין של ההנקה. זה אוטם את הכל מצויין ופשוט נותן לפצעים והאודם להתרפא במהירות.

לא לגעת במגבונים עד שהתפרחת עוברת..

בטח שלא עם בושם.

זה שורף להם וגורם לתפרחת להיות יותר גרועה.

לשלי אני לא נוגעת במגבונים, אלא אם אנחנו בגינה ,

ואז יש לי מגבונים מיוחדים מבית טבע. כמעט לא קרה שעשתה בגינה.

או לשטוף במים וקצת סבון תינוקות בכיור, או צמר גפן עם מים,

או מהגליל של המגבונים היבשים מורטבים בקצת מים , אלה שאין בהם

שום חומר.  

למרוח משחה טובה . מקרים קלים "צינקוד" היא מעולה, 

בבית מרקחת של הקופה היא בהנחה אם יש ביטוח משלים. 

דזיטין יש בבתי מרקחת ובסופר-פארמים אצל הרוקח, חזק לשוק, היא גם מעולה, 

למקרים יותר קשים. הצילה לי את הילדה...

אם יוצא פטריה צריך לקחת להראות לאחות טיפת-חלב או לרופא/ת ילדים

שיתנו משהו נגד פטריות . (פטריה זה כשהפצעים מעלים שכבה לבנה כזו בקצה של כל פצע)

העור הרגיש של התינוק לבין היציאות החומציות שלו.

למה לא להשתמש?

שווה לנסות!

האמת שזה קצת חוש של האמא לזהות ממה הוא בוכה.

קווים כלליים - 
רעב זה בדרך כלל בזמנים יותר קבועים (אם אין קפיצת גדילה או בעיה בהנקה)
אם לא יודעים, אפשר לבדוק. כשנותנים מוצץ - אם זה לא מרגיע זה כנראה רעב.
והם גם עושים תנועה של אוכל עם הפה.

כאבי בטן זה יותר התפתלות ובדרך כלל קצת אחרי האוכל.
* יש תינוקות שגם יבכו מטיטול מלוכלך (לא כולם...)

עייפות הרבה פעמים עם שפשוף עיניים או שוראים שהוא חצי רדום. ואם הוא לא רעב - הוא יקח מוצץ ויירגע (למי שלוקח מוצץ....)

זה מה שאני חוויתי. משתנה מאחד לשני. אולי את תמצאי את הסימנים שמתאימים לך יותר

אם רק הוכנה ולא השתמשו בה, אפשר יותר או לשמור בקרור (תלוי בתנאי מזג האויר). אם כבר אכל, אפילו מעט, שעה ומה שנשאר זורקים.

יש כאלה ששומרות במקפיא, אם לא משתמשים הרבה. לא ניסיתי.

בכל  מקרה, לשמור על הגיינה ושל תהיה רטיבות בקופסא. ברגע שהיא גושית - היא כבר לא טובה.

אצל 3 ילדים לא היתה בעיה.

אצל השניים האחרונים, כל 3 שעות מגיע חלב וכשהוא מגיע יש לי כאב חד משתק בשד.

למה?

אפשר לטפל בזה?

לרשום תאריך ולהקפיא בכמויות קטנות של 60 או 120. עכשיו בקיץ כדאי להפשיר במקרר (לילה קודם) ולא בחוץ. יש כאלו שטועמות כדי לבדוק שלא מקולקל. לא מקפיאים שנית אחרי הפשרה

על כל אירוע שעובר בשלום, אנחנו נגיד תודה.

לק"י

הבת שלי היתה אמורה לחגוג לפני יותר משבוע, אבל הגננת היתה חולה.

גם זה קורה מסתבר....

ימי שני בד"כ די עמוסים

אשמח אם אפשר מפעם לפעם ברביעי, נוח לי יותר

התלמידים הלכו לישון עם תיק ארוז ומוכן וקמו בבוקר להתרעה ואזעקה...

אחרי שחזרנו ביום שלישי קבעו מחדש את הטיול, למחר... 😬

לק"י

לנו היה אמור להיות בשלישי שעבר. בוטל, למרות שחזרנו לשגרה.

הטיול נקבע לשלישי הבא. ימים יגידו מה יהיה....

עכשיו היא בלחץ שיבטלו לה עוד טיול

ואם מתקיים יש לי תחושת סיפוק כזו, מסמנת וי
יש הצלחנו.
דור הגאולה. דור לא פשוט.

ואני רק מתחזקת בזה יותר ויותר

לצאת

לחגוג

להיפגש

מי יודע מה ילד יום🤷‍♀️

יש לנו בסלון גם שולחן כתיבה, שמשמש לאחסון ולא עובדים עליו.

זה פשוט לא נצרך

הילדים שלי אמנם לא מרבים להכין שיעורי בית, אבל אם כן עושים את זה - אז זה בסלון/פינת אוכל.

ואני חושבת שזה מבורך.. חוץ מהפן הפרקטי שאני זמינה יותר לעזור להם, אחרי צהריים זה הזמן שלנו יחד, אצלנו חדרי השינה כשמם כן הם. משמשים בעיקר בלילה.

אצל הבת שלי, מביאים לכיתה את כל הספרים והמחברות בתחילת השנה ושומרים שם.

מביאים הביתה רק כשיש שיעורי בית או כשמסיימים ספר.

אצל הבן שלי שומרים את הספרים שלא בשימוש בבית, וכל פעם מביאים לכיתה ספר חדש שמתחילים.

צריך שיהיה מקום למכשירי כתיבה ומחברות ספייר, שיהיו עוד למקרה הצורך.

זה תלוי כמה אתם קונים מראש, וכמה תוך כדי השנה.

לנו יש סלסלה עם כל הציוד. בינתיים זה מספיק לשני ילדים.

יש לי מדף בארון לכלי כתיבה ספייר ומחברות וכד' של כל המשפחה 

ואין שולחן כתיבה בחדר אלא כולם עובדים בסלון, גם הגדולות כולל תיכוניסטיות אוהבות לשבת בסלון ולעבוד

על הרצפה \ שולחן אוכל.

מבחינתנו פינת עבודה מיוחדת זה מיותר.

גם ככה בכיתה א' הם יצטרכו ליווי צמוד ממך בשיעורי הבית, אז זה הכי נוח.

לדעתי כדאי מדף למחברות ולספרים, ומגירה עבורך למכשירי כתיבה ומשם כל פעם תתני להם (כל הזמן חסר משהו בקלמר)

קנינו לה כשהתחילה כיתה א'. אחר כך הבנו שבגיל הזה ממש אין צורך בשולחן כתיבה, כי נוח להם יותר לעבוד בסלון ליד אמא ולהיעזר בה...

אצלנו לבנים כמעט אין שיעורי בית בגיל הבוגר. בגיל הצעיר הם עובדים בסלון.

לבת השנייה יש שולחן מתקפל קטנטן ליד המיטה, ולבת השלישית (בכיתה א') יש שולחן ילדים מעץ שבעלי בנה לה פעם. היא דווקא אוהבת לפעמים לעבוד בו, לאו דווקא על שיעורי בית אבל גם עליהם. אבל היא חריגה לגילה...

אז לא צריך לקנות שולחן כתיבה (ואם קונים, אז אפשר לקנות אחד רחב), כן כדאי לחשוב כבר עכשיו איפה יאוחסנו הספרים והילקוטים שלהם (במקום שבהישג ידם).

הבת שבכיתה ז לפעמים יושבת לעבוד לבד בחדר.

לפני זה, זה לא רלוונטי לדעתי

זה לא באמת כיף להם לשבת בחדר לבד

וגם בכיתה א לא עובדים ככ הרבה זמן רצוף בישיבה במקום אחד

שולחן מסודר וכיסא וכו מעצמלה
בפועל- עבדו רק בשולחן בפינת האוכל.
עם הקטנים יותר שעכשיו בבית הספר, אין לנו מכתבה. הכל בפינת אוכל.
יש להם רק מדפים מסודרים לספרים ומחברות...

ומגירות אישיות

אבל

שיעורי בית הן אוהבות להכין בשולחן של פינת האוכל (קניתי מפה שקופה-שעוונית, שמיועדת להכנת ש"ב ויצירות)

בגלל שהן שתיים ורוצות להרגיש שאני נמצאת עם שתיהן, יותר נח להן וגם לי בשולחן האוכל.

אבל באמת הקטנים יותר שצריכים עזרה בשיעורים כן יושבים בסלון

רק לקראת כיתות ט-י הילדים עברו ללמוד בחדרים.

עד אז- רק בסלון.

אז בעיני מיותר לכיתה א'.

אחסון ספרי לימוד- אני גם מפנה לכל ילד מדף בסלון (מאחורי דלת, כי זה מתבלגן...).

שם שמים ספרים שלא בשימוש, מחברות ספייר, וכל מיני דפים במצב ביניים (כמו הטבלה של 'מבצע פסח' במהלך החופשה).

אני אוהבת שזה בסלון ונגיש, כי זה מקל עלי לארגן איתם יחד מערכת (בתחילת היסודי זה מאתגר לבד), ולדחוך לשם פריטים שונים ששייים להם ומסתובבים בסלון.

עם מדפים לספרי לימוד ומגירות לקישקושים וכלי כתיבה

אני רוב הזמן נהננתי ללמוד על הרצפה בחדר עד לכיתה ז

ואחותי היתה במטבח/סלון , היתה צריכה עזרה או נהננתה מהרעש

בכיתה א הבן שלי היה צריך אותי ממש צמוד ולכן היה הכי נוח בספה או במטבח

בכיתה ב בקושי שב וגם אז זה קריאה או טיפה דפי עבודה והוא במטבח או בספה 

עובדתית, יותר יהודים נרצחים בשל יהדותם בישראל, גם במספרים וגם באחוזים. 
 

פשוט מצניעים סימנים חיצוניים אם מרגישים חוסר נוחות, בפועל יש בלונדון רבתי כ-200 אלף יהודים, מתוכם כ-40 אלף חרדים, שבוודאי אפשר לזהות מקילומטרים שהם יהודים.

אני הייתי טסה לשם..
רק חבל שאין לי אפשרות...

הכל היה מעולה

תסעו ותהנו!

כמובן תזהרו במקומות חשוכים וממליצה לדבר עם הבית חבד לשאול אלו מקומות פחות סימפטים

אולי יהיה לכם נוח יותר לישון באזור היהודי שם בשביל ההרגשה (הוא לא במרכז אבל יש משם רכבת למרכז ואוכל כשר)

לא יודעת מה המצב ספציפית כרגע שם. תהנו!

הייתי שנה שעברה ונהניתי

אישית התארחנו בשכונה יהודית אז לא מפחיד בלילות ובימים חרשנו את לונדון

אנחנו הלכנו שם בחזות יהודית (כיפה וציצית) ורק כיבדו אותנו

אבל נשמע לי ש1000 לשני לילות לא יהיה לך עם בריכה.

לא?

זה תקציב ללילה אחד

..

מקווה שתמצאו מה שתרצו!

פשוט התקציב ל2 לילות באוגוסט עם בריכה פרטית וגם נגיש ולא רחוק מידי מרגיש לא ריאלי.

לא שיש לי המלצה ספציפית אבל לא ראיתי במחירים האלה בעבר, בהצלחה.

אני רק רוצה כיוון לחפש.

אני לא יודעת מחירים ללילה

שווה לך להציץ באתר של המועצה, פעם כשחיפשנו הפנו אותנו לשם והיה נראה טוב (זה היה גם מהמלצה של חברה, אבל אני לא ממליצה מניסיון כי לא נסענו בסוף)

הייתי פותחת אפליקציית אייר בינבי ומחפשת לפח איזורים... ואז בודקת אוטובוסים ואטרקציות..

לא הלכתי להתאמה חוזרת (לא לוקחת אחריות כמובן)

כן אני מוודאת כל פעם שאני מכניסה את הדיאםרגמה שצוואר הרחם מכוסה ושהיא יציבה.

הלכתי לפגישת התאמה אחרי לידה, זה היה זול יותר כי התאמה ראשונה עשיתי אצל מישיהי שעושה ב2 פגישות,

תכלס לעתיד יכול להיות שלא אלך. היא בדקה מה שאני בודקת בעצמי כמעט (כן עברה גם על כל ההיקף ואני לא מצליחה לעבור ממש על הכל) ולא כמו המתאמת הראשונה שלי שממש עשתה התאמה הרבה יותר מקיפה.

1. לא

2. לא יודעת, אבל אחרי לידות תמיד ביקשתי מהרופאה שתבדוק אם זה עדיין מתאים ואף פעם לא השתנתה במידה למרות שעליתי וירדתי הרבה במהלך השנים

3. אף פעם לא הלכתי למתאמת שעלתה כסף, רק רופאה בקופה.

לרצפת האגן ודרך כללית מושלם אפשר לקבל החזר

היא מהרצליה

אם מעניין אותך תכתבי לי באישי

לא הלכתי

לוקחים סכום מופחת

תלכי על מיינקס, זו דיאפרגמה טובה בפער מהאחרות

אמרה לי את זה המתאמת והרגשתי בעצמי

תקשיבי זה נשמע סכום עהק אבל לרוב זו השקעה חד פעמית

ושווה את ההשקעה בגוף כדי להיות בלי הורמונים...

אבל אל תלמדי ממני

1. לא

התאמתי לראשונה לפני 9 שנים ו4 לידות, מאז לא התאמתי שוב. משתמשת באותה דיאפרגמה.

3. בטוח שלא.

לא בגלל הדיאפרגמה.

מותק של ילדים, אגב.

שאני פה בזכות זה שאמא שלי לא הלכה להתאים😅

אז אם זה לא בתכנון שלך כרגע הייתי ממליצה לך בחום להתאים שוב ליתר בטחון

ותודה להוריי שהביאוני עד הלום😂

אחד - היחס של הילדים שלך למשפחות ברוכות ילדים,

השני - היחס של הסביבה למשפחות ברוכות ילדים.

בקשר לעניין השני אין הרבה מה לעשות... אולי רק אם משנים מקום מגורים. (אנחנו גרים בשכונה שבה רוב המשפחות ברוכות ילדים. אנחנו ספציפית גרים בבניין שבו שאר המשפחות מבוגרות יותר ועם פחות ילדים, ובכל זאת אף פעם אין תלונות על הילדים שלנו, פשוט כי זה המקובל פה בסביבה... וגם כי הם שכנים טובים ומתחשבים ב"ה. היו להם רק בקשות ספציפיות וצודקות).

בקשר לעניין הראשון - האם כל הילדים שלך חושבים כך?

יכולה לומר שאני גדלתי במשפחה ברוכה, ותמיד רציתי גם שיהיה לי כך, ואילו האחות שאחריי לא אהבה את זה ותמיד אמרה שלה לא יהיו הרבה ילדים... אז זה לגמרי תלוי באופי, לא ביכולת החינוך של ההורים.

(הילדים שלי בגדול עוד לא לגמרי הביעו רצון ספציפי. כן נראה שטבעי להם שגם להם יהיו משפחות גדולות - שוב, כנראה מכיוון שזה מה שהם מכירים. אמנם יש קרובי משפחה בסגנונות אחרים, אבל עדיין סביבת המגורים משפיעה יותר, כך נראה לי. וכמובן, יש לי עדיין גם ילדים צעירים, אין לדעת מה יחשבו בהמשך)

לא כל הילדים שלי חושבים ככה. וגם כאלה שכן , יחס שלהם משתנה כל הזמן. לפעמים זו דרך שלהם למרוד . או לסחוט משהו. הם טובים בסחיטה רגשית.

לי אישית לא משנה אם יהיה להם ארבעה ילדים או עשרה , העיקר שיהיו בריאים. 

אולי תנסי להראות להם שזה לא מפעיל אותך - תאמרי להם בדיוק מה שכתבת פה, שאת מתפללת לנכדים בריאים ולא משנה מה יהיה מספרם.

ומן הסתם הם עוד יגיעו לדעתם האמיתית כשיהיו מבוגרים...

כשתגדלו תעשו מה שתרצו/ בבית שלכם תעשו מה שתרצו..

זאת אומרת שיש להם בחירה חופשית וזה בסדר לא לרצות משפחה גדולה, לא לכל אחד זה מתאים.

אמא שלי הגיעה ממשפחה ברוכה וממש לא רצתה את זה ואנחנו מעט אחים, אני לא אהבתי שאנחנו קצת ורציתי יותר, גם אם לא משפחה גדולה.

מה הנקודה? כל אחד ומה שמתאים לו! אין מה להתרגש. מותר להם לחשוב אחרת. 

אנחנו גם מעל הממוצע ב"ה
גם מרגישה עיניים כזה בגינה, בבניין...
כל דבר משליכים על זה שאנחנו הרבה ואין תשומת לב לכל ילד.

עם בגדים זה הכי בולט, גם בקרב המשפחה שלי המורחבת.
והאמת? שיחשבו, לא אתחיל לחשוב מה כל אחד חושב.
נכון אני לא יכולה לקחת את הבת ב א' לחוג כי יש לי עוד ילדים, אז היא הולכת לבד ורק עוברת חנייה
ולא יכולה ללכת לסדנאת אימהות של הבן הגדול, כי יש במקביל אסיפת הורים אז אבא הולך לבד וכו...
זה המצב.
 

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

עשיתי שם לא מזמן

קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.

ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:

ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה

ד"ר יעל פסטרנק

שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים

על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.

בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן

זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.

עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.

הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)

ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל. 

ובהצלחה!

מבינה אותך ממש, על כל החששות

אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.

אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)

וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות

רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.

למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.

אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.

ואעשה השבוע חלבון עוברי..

תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?

אמרו 3-4 שבועות

אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.

את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)

לניאדו חזרו אליי תוך יום

אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות

עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור

לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.

ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.

החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה

אני באמת ממש חוששת.