הם תאומים בן ובת בני שנה ותשעה, וזה משגע המוצצים, את עץ המוצצים ניסינו ולא עזר, הם לא מסכימים לקנות כלום תמורת המוצץ, והם כל היום עם המוצץ,

ניסינו לזרוק להם בלי שידעו, הסברנו להם שרק תינוקים מוצצים מוצץ הם מסכימים עם זה ומבינים אבל לא נפרדים מהמוצץ...

יאוש!

אני, אישית, לא נותנת ת'מוצץ במהלך היום. רק כשהולכים לישון וכד'.

וגומלת בסביבות גיל 3. מחכה שזה יגיע מהם!

קצת לפני גיל 3- אני ובעלי מטפטפים להם המון שהם גדולים ועוד מעט הולכים לגן של גדולים

והמוצץ מגעיל ושיך לתינוקות וילדים קטנים...

ו'כו וכו'

כל הזמן1 כל הזמן!

וזה חודר עמוק.

ואז בגיל 3+ זה כבר מגיע מהם. הם רוצים לזרוק.

ואז אנחנו זורקים יחד לפח...

ובד"כ אחרי שהם הולכים=- אני לוקחת את זה מהפח ומחביאה אצלי. בלי שהם ידעו כמובן.

ובלילה הם כמובן מתגעגעים פתאום למוצץ ואז אני אומרת שאין! זרקנו אותו כבר לפח, נכון?

זה לוקח כמה ליליות ככה. גג שבוע!
ועובר...

ככה זה אצל הילדים שלי..

גם אני בעד מוצץ לקטנטנים בשביל שינה ואח"כ מגיע גם זמן של גמילה.

וזה בד"כ מהם. בסביבות גיל 3.5.

שבוע אחד קשה וזה ב"ה עובר!!
 

התאומים הם אחים שלי שאחותי שקטנה ממני בשנתיים ואני מטפלות בהם מגיל חצי שנה כי לאמא שלי אין כח, במיוחד אליהם, אבא שלי בחו"ל רוב השבוע, חוזר בשישי וטס שוב בראשון בבוקר,

האם זה משנה את התמונה? התשובות שהיו עד עכשיו רלוונטיות?

מוצץ זה חפץ מעבר, יכול להיות שבגלל שאבא לא הרבה בבית ,לחכות לראות מתי הם ירצו להגמל מעצמם,אפשר לדבר ולעודד להפטר מהמוצץ.

חוץ מזה הם ממש קטנים..

אף אחד לא נשאר עם מוצץ לנצח.

אצלי נגמלו באיזור גיל 5-6 .

לא היה בתנאי קבלה לאולפנה או לצבא...

הגננת גם צעקה עלינו שבגלל זה הם לא ידברו טוב ושאנחנו חייבות להוציא להם את המוצץ, כרגע הם מדברים כל מיני מילים בהגיה לא מושלמת.

הבן שלי בן כמעט ארבע עם מוצץ עדיין.

כמה שניסיתי אני לא מליחה להוציא את זה ממנו.

מגיל שלוש וחצי אנחנו בהסכם שזה רק בלילה.

אבל הוא מדבר שוטף ברמה מאד גבוהה והשיניים שלו בסדר גמור.

לא לדאוג. שנה ותשע זה קצת מוקדם.

חכי שהם יבינו יותר ושיהיה אפשר לדבר איתם.

אח"כ מתחילים קודם רק ביום ומתגמלים עם פרסים ויותר מאוחר ממשיכים גם עם הלילה.

אין עניין לקחת להם לפני שהם מבינים. זה רק יוצר קושי מיותר.

תחשבי שלוקחים לך משהו שאת ממש אוהבת ושמספק אותך בלי שאת מבינה למה. זה מאד קשה.

כשיגדלו תסבירי להם שהם גדולים וזה כבר לא מתאים.

ולהצביע על תינוק ולהגיד שהוא תינוק אז יש לו מוצץ, אבל הם לא מסכימים להיפרד מהמוצץ והם לא עוזבים אותו רגע בצד כי פעם אחת זרקנו להם בלי שידעו.

והדיבור שלהם ממש לא ברור. הם אומרים חלקי מילים וחסר להם אותיות.

בנידון חוץ מלהראות להם שאנחנו אוהבות אותם. ואולי אפשר להחליף חפץ? אנחנו מאוד לחוצות...

הם לא באמת הפנימו את זה שמוצץ זה לא טוב. 

והדיבור הלא ברור מאד טבעי לגיל ולמצב.

ילדים גדלים עד גיל 4 כשהם אומרים י' במקום ר' או ל' וט' במקום כ'

כל קלינאית תקשורת שתשאלי תגיד שלא מתרגשים מזה בגיל כ"כ צעיר.

וכמו שפרח השדה אומרת, אפשר לעבוד איתם על זה שכשמדברים מוציאים את המוצץ.

באמת זה שלקחתם להם את זה פתח להם חזית מלחמה. זה צריך לבוא בנועם ולא בכח.

אז מה שאני עשיתי עם הבן שלי- כל פעם שהוא דיבר עם המוצץ בפה אמרתי ולו שאני לא מצליחה להבין מילה ושאם הוא רוצה לדבר איתי, אז בלי מוצץ. זה עובד.

כמו"כ כשיוצאים מהבית- בלי מוצץ ולאט לאט הרחבנו את זמני ה"בלי מוצץ"

היום הוא עם זה רק בלילה ועוד מעט נתחיל לעבוד גם על זה.

אבל בשום פנים ואופן לא בכח. כשזה הופך למלחמה או כשהם קולטים שאת לחוצה זה רק גורם להם להצמד לזה יותר

את חייבת לקחת בחשבון שאצלם זה גם מאד רגשי ונותן להם הרבה ביטחון.

בלי מוצץ, כמו שאמרתן.

נטו סיבה ותוצאה.

אתה מדבר עם מוצץ אז אני לא מבינה ולא יכולה לעזור לך/ לתת לך מה שאתה רוצה/ להקשיב לך וכו'

אם הם יקלטו שיש כאן לחץ או שזה יהפך למלחמה זה לא יעבוד והם יעשו  בדוקא.

ואחרי שבוע שלושתן, בהדרגה, הכניסו אצבע לפה.

עכשיו הרבה יותר קשה לגמול. אני אפילו לא מנסה עדיין, והגדולה בת כמעט 8.

בדיעבד- הייתי מעדיפה להשאיר להם מוצץ במגבלות- רק בלילה- וכד', שיהיו איתו אפילו עד גיל 10, ושיפסיקו מעצמן, מאשר המצב הנוכחי- ששלושתן עם אצבע.

מצטערת בצערך.

איזה באסה רצינית... 

ולעצות- תנסי לחבוש את האצבע. ככה ממש בלתי אפשרי למצוץ אותה.

שוב, את יכולה עם מגבלות רק ביום ולשחרר בלילה

אבל באמת אצבע זה הרבה יותר קשה.

שיהיה לך המון הצלחה!

איטן לי כוח ורצון לפתוח חזית חדשה מולן. יש לי מספיק חזיתות, ב"ה...

זוכרת מעצמי שנים של ילדות שניסו לגמול אותי ולא ממש הצליחו....

וחוצמזה- הן פשוט יורידו את התחבושת...

אבל תודה!

גם בגמילה מחיתול וכמובן במוצץ!
 

וכמובן לטפטף כל הזמן מהצד ש: אתה גדול ולא מתאים לך טיטול/ מוצץ וכו'

וזה עוזר!
 

ולעזור להם כשהם רוצים להיגמל ועם הרבה סבלנות....

שבמהלך היום עצמו הן אכן יהיו כמה שפחות עם המוצץ. מה שאפשר.

שלא יהיה בהשג ידן.

זה אכן יכול להשפיע על הדיבור. ראיתי כמה מקרים כאלה.

ולתת בעיקר רק בלילה/ בשינה ובמקרים מסוימים להרגעה.

אבל ביום יום כמה שפחות!
 

ובסביבות גיל 3+ לחשוב על גמילה גם בלילה.

ככה אני עושה לילדים שלי וזה עובד ב"ה בסדר.

ביומיום אין מוצץ והם מסתדרים מעולה1 רק למקרים מסוימים כמו שציינתי

ובגיל 3+ הם כבר "גומלים" ת'צמם ואני מסייעת מהצד לגמילה מושלמת!
 

אולי אפשר לפתוח פה עוד נושא שאנחנו לא יודעות איך להגיב אליו?

בלילה הם מוכנים לישון רק בחדר שלנו, על מזרון ליד המיטות, הם היו לידינו בעריסות מאז שהם באו הביתה מבית החולים ולילה אחד בגיל שנה וקצת, שאלנו אותם אם הם רוצים לישון בחדר שיהיה שלהם, הם רצו אבל באמצע הלילה הם באו בוכים ויותר לא הסכימו לישון לבד, השאלה איך לגרום לזה שהם ישנו בחדר אחר, או שזה נורמאלי שהם ישנים איתנו, ועדיף לא לדבר על זה? לנו זה מפריע כי צפוף, ומ6:30 בערב שאז הם הולכים לישון אי אפשר להכנס לחדר, תודה על הפורום...

וכל הכבוד לכן!!

ולא כל הכבוד, זו המציאות לא בחרנו אותה.

אתן עושות את זה בצורה כ"כ יפה. כמו אמהות.

אני מאמינה שזה לא קל לכן בכלל

אבל יש אתן עושות הרבה חסד וכיבוד הורים ככה
ועוזרות לאחיות שלכן לגדול בצורה בריאה יותר מאשר אם הן היו גדלות ללא יד מכוונת ומסייעת!
 

נראה שממש אכפת לכן מכל דבר אצלן ואתן עושות כל מה שאפשר שהם ידלו טוב.

יישר כח לכן!

והרבה סייעתא דשמיא והצלחה!
 

ובעז"ה שתזכו כל אחת ואחת מיכן להקים בית נאמן בישראל

עם בעל טוב ומידות טובות וזוגיות מאושרת ושמחה

והרבה כוחות ובריאות וילדים טובים ונחת!
אמן!

לישון איתנו, הוא ישמח, חבל שלא חשבנו על הרעיון הזה קודם.

ממש תודה.

כמו שיש מאכלים שחלקנו אוהבים וחלקנו לא,

ולא היינו רוצים שאף אחד יכריח אותנו לאכול אוכל שלא טעים לנו רק כדי שלא נתלונן שאנחנו רעבות....

גם לי יש בת שבגיל שבועיים החליטה שהיא לא מוכנה להכניס מוצץ לפה.

קניתי את כל הסוגים. ניסיתי הכל, כלום לא עזר. לא מוכנה.

בוכה כל הזמן אבל לא מוכנה בשום אופן למוצץ. 

הצרה היא שבגיל שנה+ היא גילתה שלרוב החברים במעון יש מוצץ ושזה נשמע כמו משהו טוב

והיא התחילה למצוץ מוצץ. עכשיו נצטרך לגמול אותה ממוצץ כשתגדל, בלי שנהננו ממנו כשהיתה תינוקת

בלי לחץ אף אחד לא הולך לצבא או שירות לאומי עם מוצץ.

זה לא נכתב בדרישות הקבלה,גמילה ממוצץ עד גיל 3

לילה אחד הוא התעצבן שכל פעם המוצץ נופל, אני בוכה ומעירה אותם.. אז הוא פשוט סם דבק סלוטייפ... ;)

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.

אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

או גאדג'ט למטבח

או חוויה- יציאה זוגית למסעדה שווה, חופשה בצימר, סדנה מיוחדת (אגב אם זו מתנה רק לך אפשר לגמרי ללכת עם חברה ולאו דווקא עם הבעל)

ואם כבר יש, אז שואב שוטף

נינגה גריל - אמאלה כמה זה שימושי! 

השואב השוטף הוא יותר לשטיפה.

כמו מטאטא ומגב - רק שהמגב משודרג ולא נבהל מחתיכות אוכל רטובות ודביקות. לשערות, גושי אבק וכדו השוטף פחות מוצלח לדעתי.

וגם לדייסון יש את הראש הקטן שמתאים לשאיבה בפינות, מגירות וכו

הדייסון יותר טוב לתחזוקה של הבית, באבק ורצפה. הוא מחליף טאטוא.

השואב שוטף מעולה בסוף יום כדי להעביר ויש על הרצפה ולקבל בית נעים, או דקה לפני שבת כשהמטבח התלכלך שוב או לא הספקנו לשטוף - אבל הוא לא מחליף שטיפה טובה.

זה כמובן מהנסיון שלי, בטח יש כאלה שיגידו אחרת... 

על הדייסון...

לא רק בסוף היום, אלא במהלך היום גם ככה הלכלוך זה לא אבק אלא ארוחת צהריים, מים שנשפכו ודברים כאלה שאי אפשר או מעצבן לטאטא.

תודה שהסברת

או ציוד של אומנות או תכשיטנות

ציוד לחצר או ספה חדשה, מחשב נייד חדש. דברים שאני גם אקנה יום אחד עם מתנה או בלי אבל הם עדיין מפנקים ויכולים להיחשב מתנה

או יקר יותר.

כורסא אורתופדית עם מקום נפתח לרגליים (2000)

חופשה שווה (סכום תלוי מקום/ אורך/ לבד/ לא לבד)

תכשיטים ליומיום (אוהבת פנדורה)

פריטי לבוש יקרים שווים לשימוש שוטף (כמו מעיל מקצועי להליכות/ נעל נוחה שווה/ תיק יקר שמעלה חיוך יומיומי)

כן! ממש רואים חלש,חלש יש למה לקוות בעזרת ה'!🤣

לא נראה שזה מתחזק

אבל אולי זה משהו שלא רואים בתמונה

הכי טוב זה לעשות בדיקת דם.

חיבוק ובשורות טובות בעז"ה!

מאוד מאוד חלש לא רואים בצילום

אחכה לראשון לעשות בדיקת דם

אמן תודה רבה ❤️

הלוואי וכן

תעדכני

עם פלטות ומיחמים

@רקלתשוהנ

אימא שלי סגרה והיו לה כמה מספרים משם.