אישי מידי אז לא רצה להזדהות..איך מוצאים חברות?אנונימי (פותח)

היי, אני בחורה בגילאי 20 פלוס עם כמה ילדים.

בתיכון היו לי כמה חברות טובות אבל ברגע שסיימתי ועברתי לשירות לאומי נפרדדו דרכינו.

בעצם כל מקום שעזבתי נשארתי קצת בקשר עם הבנות עד שפיתחתי קשרים חדשים וזה דעך מעצמו.

כרגע אני במצב שאני מרגישה שאין לי חברה אחת!!! יש לי חברה יחסית טובה בעיר מגוריי אבל הקשר

שלנו הוא טלפוני וגם זה פעם בחודש בממוצע...

יש רגעים שאני מרגישה בדידות איומה ותוהה לעצמי-למה לי אין חברות? איך הגעתי למצב הזה?

 

ואיך אני עכשיו יוצרת קשרים חדשים עם בנות שמתאימות לי מבחינה דתית ואישיותית?

זה מצב באמת קשה. החבר שלי זה בעלי אבל הייתי רוצה יותר..

רוצה לציין שגם מנגד החברות שיו לי לא נלחמות על הקשר בשינים, איך שהוא זה הולך ודועך.

בחיים לא  הייתי מאמינה שאגיע למצב שבו לא יהיו לי חברות.

 

אשמח לשמוע מכן...

אוי אני כל כך מבינה ומזדהה איתךמזמור שיר
אני בנאדם מאוד חברותי ותמיד התחברתי מהר לאנשים, אבל אחרי החתונה עברתי לעיר של בעלי ופשוט אני לא מוצאת כאן את עצמי ולא מצליחה לשמור על קשר עם החברות הקודמות, בקושי עם אחת שתיים וגם איתן אני לא נפגשת.
אפילו בלימודים קשה לי להתחבר לבנות אחרות, זה כזה הזוי ולא מתאים לי, כאילו אני חסומה כזה..
גם אצלי בעלי הוא החבר הכי טוב שלי אבל עדיין אין כמו חברה אמיתית.

סליחה על הפריקה אבל הרגשתי צורך לשתף.
ממש מבינה אותך!! אשמח לשמוע גם הצעות
איזה חמודות אתן (הפותחת) גם אני עברתי אחריאנונימי (פותח)

החתתונה לעיר אחרת...בהתחלה כשהייתי בלימודים עוד היו לי קשרים וגם אחכ עם אחת שתיים אבל עכשיו?!

פשוט נוראי..  אמנם הילדים מעסיקים אבל עדיין בא לי לפעמים להיפגש, לשבת על כוס קפה, לחלוק

חוויות מהחיים ולחזק אחת את השנייה בקשיים.

גם אני אחרי החתונה חוויתי מין חסימה כזו. היו לי קשיים וזמן של הסתגלות למצב החדש בעוד הרגשתי

שכולן מצפות שאהיה מאושרת ובעננים ככה שלא יכלתי לדבר הרבה עם החברות על כך וגם לא היה לי מתי.

 

ככה שיצא שהתרחקתי. ולבעלי יש הרבבבבבהה חברים ככה שהוא מוצא את הזמן עם החברה, הולכים ביחד

לכל מיני מקקומות ואני? לבד:"(

את כותבתאנונימית 86

שלבעלך יש הרבה חברים, מה עם הנשים שלהם?

 

אולי תוכלי למצוא כמה שיתאימו לך כחברות?

זה לא תמיד שייך (אנונימית אחרת)אנונימי (6)
לא תמיד באותו ראש ואולי כדאי לחפש מישהי שבסגנון שלך או שאת רוצה להתחבר אליה בלי קשר לבעל וחבריו.
הפותחת- אז הרבה מהחברים שלו רווקיםאנונימי (פותח)

אלה שנשואים- אחת לא נראית בעניין ולא מחפשת מצידה ליצור קשר וגם אין ככ נושאים משותפים..יש אחת שהיא החברה הטובה שדיברתי עליה שבעיקר מסתמסות...

מבחנה כל כך ומצטרפת לשאלה..אנונימי (3)
באמת קשה לשמור על קשרים עם חברותעדיין טרייה
ואין לי כל כך דרך לרכוש חברות חדשות (לומדת/עובדת בסביבה גברית לגמרי). אז אני ממש מזדהה צריך ממש להתעקש על קשר אם רוצים לשמור עליו. מוזמנת להיות חברה שלי
חחח...;) הייתי שמחה... תודה!אנונימי (פותח)


אם באמת בא לך תפני באישי בכיף עדיין טרייה


אצלי טיפה יותר מורכב..כמה גדול השם
גם כל מקום תמיד היו לי חברות.. בנוסף לחברות ילדות תמיד הצטרפו חדשות למסגרת שהייתי הולכת אליה.
תקופה לפני שהתחתנתי התחזקתי והחברות שנשארו לי מהעבר זה חברות רווקות חילוניות שגרות מאוד רחוק ממני (גם עברתי לעיר שבעלי גר)..זה מתסכל אותי הניתוק הזה. אני משתדלת מאוד לשמור על קשר, אבל מרגישה שאנחנו במקום כל כך שונה..השיחות לא טבעיות כמו פעם, אני תמיד מפחדת להישמע ביקורתית מדי..
הכי מתסכל אותי הקשר עם חברה שהיינו תמיד כמו אחיות ועכשיו זה פשוט לא אותו דבר..פעם אחרונה שהיא באה לבקר אותי היא ממש לא הבינה אותי נעלבה שאחרי שישבנו כמה שעות מיהרתי ללכת הביתה כדי לפגוש את בעלי מעבודה וגם היה לי קשה להסתובב בחום כי אני בהריון. היא אמרה נסעתי את כל הדרך בשביל שלוש שעות איתך..היא נסעה באמת דרך ארוכה באוטובוסים כי אנחנו גרות ממש רחוק אחת מהשניה ואני מעריכה את זה..אבל לא אהבתי את החוסר התחשובות שלה.
הפותחתווואאאאיי מה שתיארת על החברה הטובה ממש מזכיר לי אותי!!אנונימי (פותח)

גם לי יש\היתה חברה כמו אחות. שבזמן האחרון היו לי הרבה תאקלים איתה. גם אני הייתי צריכה

לעוף מהר הביתה כי היו לי שלוש שעות נסיעה חזור. והגענו למקומות שונים בחיים והתרחקנו.,הגעתי למצב שאני כבר לא מתקשרת איתה-לא יוזמת מצידי כי זה כבר לא קשר טוב(כמה שפעם היינו אחיות).

 

היא אכזבה אותי הרבה פעמים בדברים שהייתי צריכה אותה והיא גם לא מבינה את הקשיים בחיים שלי כאישה נשואה ובכלל.(

 

סתם דוג' לפעמים יש מצבים בפרנסה שממש ממש קשה-אין מאיפה לשלם חשבונו, אין כסף שוטף לדברים שצריך וזה מצב מלחיץ ומטריף אז היא יכולה להגיד בסדר בקטנה יהיה טוב.

עכשיו, ברור שיהיה טוב אבל-הציללללללוווווו!!!! נחמד לדקלם סיסמאות אבל אני במצוקה אמיתית.

ואינה דומה מצוקה כספית של רווקה(שגם בה הייתי לעיתים) למצוקה של נשואה עם ילדים ותשלומים שחייב לעמוד בהם.

 

גם על דברים במשפחה זה התשובות אז זה מבאס לשמוע את זה- מרגישה כאילו אני קטנונית לדעתה בדבררים האלה.

 

אז בקיצור(חפרתי) מה שהתכוונתי לומר שגם החברה היחידי, הטובה שהייתי איתי תמיד גם כבר לא.

אולי תלמדי אותה איך לענות לך?בצורה שתהני מהתשובה..?אנונימי (4)


קצת עידודכמה גדול השם
מה שכן אני מעודדת את עצמי שכנראה שאני במצב הטוב ביותר בשבילי.אני בשנה הראשונה לנישואים וככה אני יכולה להזרים את כל האנרגיות שלי לבית..חוץ מזה שבעלי ב״ה באמת החבר הכי טוב שלי ואם זה בעיה שהיא ביני לבין בעלי גם אני לא חושבת זה נכון לשתף בזה את החברות...
וגם יש את התפילה ואת השיחה עם הקב״ה שהוא הפסיכולוג, הרופא, המפרנס ואיתו אפשר לדבר בכל רגע, בכל שנייה, הוא לא רק מקשיב אלא גם נותן פתרון!🙂
באמת עודדת! תודהמזמור שיר
גם עודד אותי לקרוא שגם כשאת התחזקת הקשרים עם החברות התרופפו ולא מה שהיו פעם, בדיוק כמו אצלי.
אנחנו עושות נחת רוח לה׳ וזה הכי חשוב
מוכר Diamond1

דוקא יש לי ממש קצת חברות טובות

הבעיה שאני לא מצליחה להגיע למצב של לצאת איתם ולתחזק את הקשר..

עבודה משרה מלאה - לימודים לתואר במקרה מלאה - תחזוק בית..

 

ממש מקוה שהן סולחות לי ושלא אאבד אותן.

משתדלת להיות בקשר טלפוני לפעמים.

מקווה בשבילך שתמצאי כמה חברות טובות..

 

וגם זה שהן טובהות לא ערובה לכך שהן ישארו כל החיים.. ככה זה חברים הולכים חברים באים....

נושא עמוק וחשוב מאוד לצערי לא יוצא הרבה לדבר עליודעה

האדם בטבעו הוא יצור חברתי וכמו בהרבה תחומים מי יותר ומי פחות.

כולנו זקוקים לחברה במידה זו או אחרת.

והקושי במציאת חברות מתחיל כבר מהגן. 

אנחנו מתחברים אל האנשים שמוצאים חן בעיננו 

מה שבוודאי כל אחד זוכר זה את הרצון להתחבר למשהו והוא מגלה חוסר התעניינות.

התחושה הזאת שמישהו דוחה את הצעתך כביכול לחברות... גורמת לנו להסתגרות ופחד להציע את עצמינו לאנשים חדשים.

אני מאמינה בחברות ארוכת טווח כבר מהילדות- ולא כל אחד זוכה לזה כי קשרים לא תלויים רק בנו.

אבל אשה אחרי החתונה חייבת להתאמץ להכיר חברות חדשות- נשים בנות גילה נשואות שעוברות פחות או יותר את אותן חוויות. קשה להסביר לחברה רווקה את הקושי הכלכלי לבזבז כסף במסעדות או את העייפות שאת חשה בסוף יום.

לא צריך לנתק קשרים אבל אם קשר עם חברה לא זורם לא הייתי נלחמת עליו בכח.

עצות מעשיות

לצאת לגינה לשאול את האישה שלידך איך קוראים לה ולנסות להתחבר כפי שכתבתי בהתחלה זה דורש הרבה אומץ וזה לא קל.

החברות לא נוצרת עם האדם הראשון שמנסים להתחבר אליו זה לאט לאט.

פתאום תגלי שנוצרת חברות עם משהי מסוימת ולא להתבייש תציעי למשהי רוצה לבוא אליי מחר עם הילדים נכיר קצת.

תגידי לעצמך גם היא רוצה חברה חדשה ואין לה אומץ להכיר אותי.

להירשם לחוג ספורט זוהי הזדמנות נהדרת להכיר חברות חדשות. ( אם מעניין אותך כדורסל זה משחק שמאוד מפתח קשרים חברתיים, וגם בריא לשמירה על הגוף)

בשנה האחרונה עברתי לעיר אחרת חדשה לחלוטין וב"ה מצאתי לי פה 2 חברות מקסימות זה בעיקר עניין של יוזמה הזמנתי לליל שבת כשהבעל בתפילה.

אחר כך הזמנתי להליכה ואז זה כבר נעשה הדדי.

ואני חושבת לעצמי מה יהיה כשנעבור דירה (זה שכירות) השם ישלח חברה חדשה ככה זה בחיים.

אני גם שומרת על קשר טלפוני עם חברות מהעבר יש אצלי כלל חברה שאני לא פוגשת פעם בחצי שנה הקשר מבחינתי נגמר. (וחשוב לי לראות נכונות של שתינו בהשקעת זמן לקשר הזה)  

אנחנו חיים בעולם וירטואלי אין לי צורך בקשרים טלפוניים בלבד חברות נועדה כדי שניפגש ונעביר זמן איכות יחד. 

 

 

 

 

 

כתבת יפה מאודכמה גדול השם
באמת צריך להשקיע בחברות,גם בשמירת קשרים ישנים וגם במציאת חברות, לא סתם חז״ל אומרים ״קנה לך חבר״.
תודה על ההצעות, החדרת בי מוטיבציהמזמור שיר
א. לעשות ספורט חחחח
ב. לא להתבייש ולפנות לאחרות
הפותחת- אני חשבתי שאני מזה חריגהאנונימי (פותח)

ופתאום מגלה שלא... הלוואי ונמצא לנו את החברות הטובות לאורך שנים.

הכי חשוב ב"ה כרגע- אנחנו והילדים בריאים ושמחים. יחד עם זאת חברות זה חשוב לבריאות הנפש שלנו...

תודה רבה לעונות ולמשתפות, אשמח לשמוע מעוד בעלות ניסיון

עצובה לי התחושה הזאת של להרגיש לבד- שאף אחד חוץ מהמשפחה שמתקשרים ומחברה אחת שמסמסת לא שואל בשלומי.... 

מזדהה, רציתי לכתוב משהו דומהאנונימי (5)

גם אצלי שיעור ספורט עשה את העבודה הרגשתי מאד בודדה לפני כן. חדשה באזור ולא מכירה אף אחד. אחרי שהתחלתי עם שיעור ספורט בסביבה התחלתי להכיר נשים אחרות, פתאום יש למי להגיד שלום ברחוב, לאט לאט זה הוציא אותי מבועת הבדידות

וכשיש ילדים גם יותר קל, הולכים למתקנים, פוגשים נשים אחרות על הספסל, מתחילים לדבר על דא ועל הא ומוצאים קשרים

קשה להשקיע מדי הרבה אנרגיות בקשרים חברתיים כשיש גם עבודה+בית+ילדים אבל במינון הזה -לי זה הספיק.

 

 

אני תמיד מקנאה באלו שיש להן חברות קרובות קרובותאנונימי (פותח)

מין חבורה כזאת שנפגשת כל פעם- בבית קפה, קניות ובילויים כאלו ואחרים.

כמובן שמעבירות חויות וכו' באופן קבוע. הייתי מאווד רוצה שגם לי יהיה את זה אבל לא מצליח לי

אני דוקא לא מקנאה בהןאנונימי (5)

החיים שלנו בנויים ממעגלים

המעגל המרכזי הוא אני בעצמי המעגל שסביבו הוא הזוגיות המעגל הבא זה המשפחה הגרעינית - אנחנו והילדים שלנו, סביב זה יש את המעגל של המשפחה המורחבת וסביב זה המעגל החברתי

כמובן שכל אחד יכול לבנות לעצמו את המעגלים שלו בדרכו האישית, אין בזה כללים

אבל צריך לשים לב לזה שמדובר במעגלים - אם המעגל הבא אחרי האישי הוא המעגל החברתי אז בהכרח המעגל של המשפחה נדחק למעגל חיצוני יותר 

מקווה שהצלחתי להסביר את הרעיון

כל מעגל הוא חשוב ולא כדאי לוותר עליו, אבל לתת את המקום הנכון לכל מעגל

 

כשאני רואה נשים ששומרות קשרים מאד הדוקים עם חברות, שחוות את מרכז החיים שלהן בחבורת החברות הקרובות, אני קצת מרחמת עליהן, אני חושבת שברמה הרגשית העמוקה זה לוקח אנרגיות רגשיות מקשר זוגי עמוק או מהקשר עם הילדים. 

אני לא אומרת שזה לא טוב, כל אחת במינון ובמידה שזה טוב לה. לא בטוח שהשיפוט שלי הוא נכון. 

זו רק תחושה שלי. נקודה למחשבה.

ואני טיפוס חברותי, וכן מחפשת הזדמנויות לפגוש חברות, ויוצאת לשיעור ספורט גם כדי למלא את הצורך החברתי, לא רק בשביל הספורט. ועדיין מרכז החיים שלי הוא הקשר הזוגי והקשר עם הילדים.

שם אני משקיעה את מירב האנרגיות. 

אני לא חושבת ככה. בן זוג זה משהו אחרkit
גם כשיש לאשה את הקשר הכי טוב בעולם עם בעלה.עדיין היא צריכה חברות לא כל דבר אפשר לדבר עם הבעל. ולא כל דבר גבר מבין. וזה לא אמור לסתור או להפריע לקשר!
כנ"ל ^^^ צריכים גם חברות...מנסה לעזור

הבעל הוא החבר הכי טוב ב"ה וטוב שכך אבל אישה צריכה גם חברות!

וזה לא אמור להפריע לקשר עם הבעל.

זה סוג חברה שונה מהחברות עם הבעל.....

אני חושבת שזה פשוט שונה מאישה לאישהש.א הלוי
יש כאלה שצריכות קשר עם חברות קרובות, שהוא שונה מהקשר עם הבעל וכו' וכו'
ויש כאלה שלא.

זה לגמרי עניין של אופי.

וכל אחת עושה מה שטוב לה
כל מילה! ממש נכוןמשיח עכשיו!אחרונה


אולינר80

אמהות של ילדים מהגן, או מהגינה?

לא קראתי את התגובות

מזדהה מאד מאדאתי ב
גם אני מרגישה בודדה. כמה פעמים חשבתי שמצאתי חברה חדשה, אך זה לא החזיק הרבה, ומשהו גרם לנו להתרחק (למשל, מעבר דירה). דווקא עם כמה חברות מהתיכון אני משתדלת לשמור על קשר בכל מחיר. אנו משתדלות להיפגש כמה פעמים בשנה, וכל מפגש כזה נותן המון כוח. אנו גם מתכתבות בס.מ.ס, ועדיין, רוב הזמן מרגישה בודדה, והאמת שגם לא ממש מוצאת זמן לקשר עם חברות ביום-יום. ילדים, זוגיות, תחזוקת בית, עבודה, לימודים...
מעולה שלפחות יש לך את החברות מהתיכוןאנונימי (פותח)

אני הייתי שמחה סתם ככה שיש עם מי לצאת כשרוצים לקנות בגד חדש, סתם להתאוורר או לשבת על כוס קפה.

 

בשיעור קבוע או בבית הכנסת גם אפשרי למצוא חברותאורין


דרך הילדים??פלא ההורות
ב״ה ציינת שיש לך ילדים.
ילדים יכולים מאוד לעזור לתווך.
למשל לצאת איתם לגן שעשועים שכונתי. גם אם בהתחלה לא תפני לאף אחת ולא יפנו אלייך, עם הזמן הפרצופים נעשים מוכרים וזה מקל לאט לאט.. פתאום מבקשין מגבון, פתאום הערה נעימה על הילד וכך אפשר להתקרב לאט לאט.. תלוי בגילאי הילדים אבל בגילאי גן ובית ספר אפשר להזמין לסעודת שבת משפחה של חבר מהגן, או אפילו להתקשר לאמא כדי להזמין את הילד לשחק עם ילדך אחר הצהרים- יכול להיות פתח לשיחת הכרות.. אם לא בפעם הראשונה אז בפעמים חוזרות..
בהצלחה!!
יש פוטנציאל לרעיון 'דרך הילדים'אנונימי (7)

ככה אני יצרתי כמה חברות עד שהבן החמוד שלי התחיל ל"כפכף" את הילדים שלהן..

ירד להן החשק להיפגש..מטורלל

מה יהיה עם הסבבים עם איראן כל שני וחמישי???אובדת חצות
שיקבעו יום קבוע, ומראש נדע וזהו😅יעל מהדרום
בנתיים זה קבוע ראשון בערב🤦‍♀️טארקו
כן, לגמרי נראה שזה קבוע🤦‍♀️מתואמת
לפחות הפעם הספקנו לחגוג את יום ההולדת השבועי🤭 (בשבוע שעבר חגגנו "תחת אש"...)
יפה. גם הבת שלי חגגה היום בגןיעל מהדרום
לק"י

על כל אירוע שעובר בשלום, אנחנו נגיד תודה.

לגמרי! ועם כמות האירועים של סוף שנה -מתואמת
בהחלט יש על מה להתפלל...
לבן שלי יש מחר יום הולדת בגן🥴אמא טובה---דיה!
הלוואי שיחגוג בשמחה!!יעל מהדרום

לק"י


הבת שלי היתה אמורה לחגוג לפני יותר משבוע, אבל הגננת היתה חולה.

גם זה קורה מסתבר....

אני דווקא אשמח לגווןמתיכון ועד מעון

ימי שני בד"כ די עמוסים

אשמח אם אפשר מפעם לפעם ברביעי, נוח לי יותר

רביעי זה מעולה😂😂 יום ארוך בעבודהיעל מהדרום
שבוע שעבר ביטלו לנו טיול של כל בית הספרבארץ אהבתי

התלמידים הלכו לישון עם תיק ארוז ומוכן וקמו בבוקר להתרעה ואזעקה...

אחרי שחזרנו ביום שלישי קבעו מחדש את הטיול, למחר... 😬

הכל בגללכם😉יעל מהדרום

לק"י


לנו היה אמור להיות בשלישי שעבר. בוטל, למרות שחזרנו לשגרה.

הטיול נקבע לשלישי הבא. ימים יגידו מה יהיה....

חחח כנראה 🤭בארץ אהבתי
גם לבת שלי ביטלו טיול שבוע שעברמתיכון ועד מעון

עכשיו היא בלחץ שיבטלו לה עוד טיול

ביטלו לימודים מחר??רקאני
עדיין לא... אבל איראן מאיימת לתקוף או משהו כזהיעל מהדרום
בינתיים לא הודיעו שביטלובארץ אהבתי
אבל ראיתי הודעות שייתכן שיבטלו🙄
אני לא בעד בלאגן ומלחמהתוהה לעצמי
אבל אם אפשר ספיציפית מחר חופש זה יבוא לי ממששששש בטוב. רק מחר, לא מבקשת יותר מזה.
אני קובעת דברים ולא יודעת אם אכן יתקייםממתקית

ואם מתקיים יש לי תחושת סיפוק כזו, מסמנת וי
יש הצלחנו.
דור הגאולה. דור לא פשוט.

^^^ בול.קמה ש.
מצב הזוי. אבל יפה הראיה החיובית שלךיעל מהדרום
ממש ככה. הילדים בלחץ על החופש....אורוש3אחרונה
איך מכינים מרחב עבודה לילדים לקראת כיתה א'?אובדת חצות

האם קניתן שולחן כתיבה\עבודה לילדים או שהם עובדים בסלון?ולמי שכן מצא איפה מוצאים משהו מומלץ, חמוד ומתוק ולא יקר? ומה עושים עם תאומים? קונים שניים???

הילדים שלי עובדים בסלוןהשם שלי
על הרצפה/ ספה/ שולחן אוכל.

יש לנו בסלון גם שולחן כתיבה, שמשמש לאחסון ולא עובדים עליו.

אגב-למי שאין, למה לא? בגלל מחיר\פחד מפרטיות יתר?אובדת חצות
כי הילדים תמיד מעדיפים לעבוד בסלוןרוני 1234
יש לי ילדה בתיכון ואפילו היא עובדת בסלון/פינת אוכל
מה זה פחד מפרטיות יתר?אפונה

זה פשוט לא נצרך

הילדים שלי אמנם לא מרבים להכין שיעורי בית, אבל אם כן עושים את זה - אז זה בסלון/פינת אוכל.

ואני חושבת שזה מבורך.. חוץ מהפן הפרקטי שאני זמינה יותר לעזור להם, אחרי צהריים זה הזמן שלנו יחד, אצלנו חדרי השינה כשמם כן הם. משמשים בעיקר בלילה.

מקווה שבסדר לנצל"שדרקונית ירוקה
איך צריך להתארגן לאחסון ספרים, מחברות וכלי כתיבה? כמה מקום זה דורש?
זה תלוי אם שומרים בכיתה או בביתהשם שלי

אצל הבת שלי, מביאים לכיתה את כל הספרים והמחברות בתחילת השנה ושומרים שם.

מביאים הביתה רק כשיש שיעורי בית או כשמסיימים ספר.


אצל הבן שלי שומרים את הספרים שלא בשימוש בבית, וכל פעם מביאים לכיתה ספר חדש שמתחילים.


צריך שיהיה מקום למכשירי כתיבה ומחברות ספייר, שיהיו עוד למקרה הצורך.

זה תלוי כמה אתם קונים מראש, וכמה תוך כדי השנה.


לנו יש סלסלה עם כל הציוד. בינתיים זה מספיק לשני ילדים.


לנו יש בכיתה תאים. הכל שםחילזון 123
בתיק זה רק הדברים שצריך בשוטף כמו חוברת עברית או חשבון

יש לי מדף בארון לכלי כתיבה ספייר ומחברות וכד' של כל המשפחה 

אצלי השביעי בכיתה א'מתיכון ועד מעון

ואין שולחן כתיבה בחדר אלא כולם עובדים בסלון, גם הגדולות כולל תיכוניסטיות אוהבות לשבת בסלון ולעבוד

גם אצלינו אוהבים לעבוד בסלוןריבוזום

על הרצפה \ שולחן אוכל.

מבחינתנו פינת עבודה מיוחדת זה מיותר.

אצלינו עובדים בפינת האוכלאן אליוט

גם ככה בכיתה א' הם יצטרכו ליווי צמוד ממך בשיעורי הבית, אז זה הכי נוח.

לדעתי כדאי מדף למחברות ולספרים, ומגירה עבורך למכשירי כתיבה ומשם כל פעם תתני להם (כל הזמן חסר משהו בקלמר)

אצלנו רק לבכורה (מסיימת שמינית) יש שולחן כתיבהמתואמת

קנינו לה כשהתחילה כיתה א'. אחר כך הבנו שבגיל הזה ממש אין צורך בשולחן כתיבה, כי נוח להם יותר לעבוד בסלון ליד אמא ולהיעזר בה...

אצלנו לבנים כמעט אין שיעורי בית בגיל הבוגר. בגיל הצעיר הם עובדים בסלון.

לבת השנייה יש שולחן מתקפל קטנטן ליד המיטה, ולבת השלישית (בכיתה א') יש שולחן ילדים מעץ שבעלי בנה לה פעם. היא דווקא אוהבת לפעמים לעבוד בו, לאו דווקא על שיעורי בית אבל גם עליהם. אבל היא חריגה לגילה...

אז לא צריך לקנות שולחן כתיבה (ואם קונים, אז אפשר לקנות אחד רחב), כן כדאי לחשוב כבר עכשיו איפה יאוחסנו הספרים והילקוטים שלהם (במקום שבהישג ידם).

אצלנוDoughnut
כשהגדולה עלתה ל-א' התארגנתי עם שולחן כתיבה מהמם שקיבלתי מקרובת משפחה. בסוף לקראת כתה ג מסרנו אותו כי בסוף תמיד ישבה בסלון...
לא קנינו. יושבים ליד השולחן אוכל ולרוב על הריצפהחילזון 123
עבר עריכה על ידי חילזון 123 בתאריך כ"ט בסיוון תשפ"ו 15:47

הבת שבכיתה ז לפעמים יושבת לעבוד לבד בחדר.

לפני זה, זה לא רלוונטי לדעתי

 

זה לא באמת כיף להם לשבת בחדר לבד

וגם בכיתה א לא עובדים ככ הרבה זמן רצוף בישיבה במקום אחד

לגדולים שלי היה ספרייה עם מכתבהממתקית

שולחן מסודר וכיסא וכו מעצמלה
בפועל- עבדו רק בשולחן בפינת האוכל.
עם הקטנים יותר שעכשיו בבית הספר, אין לנו מכתבה. הכל בפינת אוכל.
יש להם רק מדפים מסודרים לספרים ומחברות...

עונה כאמא לתאומות בא'- יש להן בחדר שולחן כתיבהאמהלה

ומגירות אישיות

אבל

שיעורי בית הן אוהבות להכין בשולחן של פינת האוכל (קניתי מפה שקופה-שעוונית, שמיועדת להכנת ש"ב ויצירות)

בגלל שהן שתיים ורוצות להרגיש שאני נמצאת עם שתיהן, יותר נח להן וגם לי בשולחן האוכל.

 

בניגוד לכולם - אצלנו כן עושים שיעורי בית במכתביהכולנה
לגדולים לא קנינו מכל מיני סיבות ולאחרונה קנינו אחד לכל חדר ועכשיו הם כן נהנים לשבת בחדר ללמוד, גם אם באים חברים זה יותר נעים שיש להם פרטיות.

אבל באמת הקטנים יותר שצריכים עזרה בשיעורים כן יושבים בסלון

אצלנועוד מעט פסח

רק לקראת כיתות ט-י הילדים עברו ללמוד בחדרים.

עד אז- רק בסלון.

אז בעיני מיותר לכיתה א'.


אחסון ספרי לימוד- אני גם מפנה לכל ילד מדף בסלון (מאחורי דלת, כי זה מתבלגן...).

שם שמים ספרים שלא בשימוש, מחברות ספייר, וכל מיני דפים במצב ביניים (כמו הטבלה של 'מבצע פסח' במהלך החופשה).

אני אוהבת שזה בסלון ונגיש, כי זה מקל עלי לארגן איתם יחד מערכת (בתחילת היסודי זה מאתגר לבד), ולדחוך לשם פריטים שונים ששייים להם ומסתובבים בסלון.

הייתי עם אחותי בחדר והיה לנו שולחן 1מנגואית

עם מדפים לספרי לימוד ומגירות לקישקושים וכלי כתיבה

אני רוב הזמן נהננתי ללמוד על הרצפה בחדר עד לכיתה ז

ואחותי היתה במטבח/סלון , היתה צריכה עזרה או נהננתה מהרעש


בכיתה א הבן שלי היה צריך אותי ממש צמוד ולכן היה הכי נוח בספה או במטבח

בכיתה ב בקושי שב וגם אז זה קריאה או טיפה דפי עבודה והוא במטבח או בספה 

בעיניי ממש אין צורך, מיותר לחלוטיןשיפוראחרונה
רוב שיעורי הבית זה קריאה, אני יושבת להקשיב לו על הספה.
הייתם טסות ללונדון?אובדת חצות
בעלי הפתיע בכרטיסים לשם אבל ממש חוששת מכל מה ששומעים, מצד שני בא לי חופשה. איפה בטוח שם מלון ולהסתובב? או שלוותר לגמרי?
יותר בטיחותי להסתובב בלונדון מאשר בירושליםפשוט אני..

עובדתית, יותר יהודים נרצחים בשל יהדותם בישראל, גם במספרים וגם באחוזים. 
 

פשוט מצניעים סימנים חיצוניים אם מרגישים חוסר נוחות, בפועל יש בלונדון רבתי כ-200 אלף יהודים, מתוכם כ-40 אלף חרדים, שבוודאי אפשר לזהות מקילומטרים שהם יהודים.

בלונדון אין כזו אנטישמיות.ממתקית

אני הייתי טסה לשם..
רק חבל שאין לי אפשרות...

הייתי בלונדון לפני שנהברונזה

הכל היה מעולה

תסעו ותהנו!

כמובן תזהרו במקומות חשוכים וממליצה לדבר עם הבית חבד לשאול אלו מקומות פחות סימפטים

אני הייתי טסהיהלוםנוצץ

אולי יהיה לכם נוח יותר לישון באזור היהודי שם בשביל ההרגשה (הוא לא במרכז אבל יש משם רכבת למרכז ואוכל כשר)

לא יודעת מה המצב ספציפית כרגע שם. תהנו!

כרגע לא.מוריה
כרגע לא הייתי יוצאת מהארץ אם יש חשש להיתקע בחו"ל.🙄
כן אין באמת סכנה שם יותר מבמקום אחרטארקו
תסעו ותהנוראשונית

הייתי שנה שעברה ונהניתי

אישית התארחנו בשכונה יהודית אז לא מפחיד בלילות ובימים חרשנו את לונדון

מוסיפה שהמשפחה שלי שם מלא והכל בסדרראשוניתאחרונה
מרחוק הכל נשמע מפחיד יותר

אנחנו הלכנו שם בחזות יהודית (כיפה וציצית) ורק כיבדו אותנו


אולי כאן יענו ליחושבת בקופסא

פתחתי שרשור בנשואים טריים, ולא כל כך עונים לי שם.

בטח פה יהיו יותר תשובות בעז"ה. 

 

אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.

מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)

עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.

תקציב של סביבות 1,000 לשני לילות בסוף אוגוסט.

 

אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?

אנחנו מתניידים באוטובוסים.

עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.


 

אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.

 

מתייגת את @רוני 1234 כי אמרת שאת עוקבת

לא ממש מבינה בזה,אונמר

אבל נשמע לי ש1000 לשני לילות לא יהיה לך עם בריכה.

לא?

חיפשתי קצת ודווקא מצאתי באזור ה1,200, גם סבבהחושבת בקופסא
יפה. בהצלחהה!אונמר
זה המחיר באוגוסט? מעניין מאוד איפהרחללי
לפני הקורונה היינו הולכים ב500 ללילה, צימר עם ג'קוזי בלי בריכה, באוגוסט. וזה היה זול. מאז המחירים זינקו.
1000 שח ובריכה באוגןסטזברה ירוקה

זה תקציב ללילה אחד

..

היייהלוםנוצץ

מקווה שתמצאו מה שתרצו!

פשוט התקציב ל2 לילות באוגוסט עם בריכה פרטית וגם נגיש ולא רחוק מידי מרגיש לא ריאלי.

לא שיש לי המלצה ספציפית אבל לא ראיתי במחירים האלה בעבר, בהצלחה.

אין בעיה אשמח לשמוע בכל מקרהחושבת בקופסא

אני רק רוצה כיוון לחפש.

יש ביישוב מיצד כמה צימרים עם בריכות פרטיותקנקן שבור

אני לא יודעת מחירים ללילה

שווה לך להציץ באתר של המועצה, פעם כשחיפשנו הפנו אותנו לשם והיה נראה טוב (זה היה גם מהמלצה של חברה, אבל אני לא ממליצה מניסיון כי לא נסענו בסוף)

יש שם תחב"צ?חושבת בקופסא
יש דברים לעשות מסביב?
כמעט ואין לשם תחב"צשומשומ
ואין כל כך מה לעשות באזור, זה יישוב דיי מבודד
אז פחות. תודה בכל מקרהחושבת בקופסא
אולי באיזור צפת, מירון או עמק בית שאן?אוהבת את השבתאחרונה

הייתי פותחת אפליקציית אייר בינבי ומחפשת לפח איזורים... ואז בודקת אוטובוסים ואטרקציות..

סקר על דיאפרגמהעם ישראל חי🇮🇱

1.מי מכן שהתנסתה וירדה במשקל מעל 4 קילו, הלכתן להתאמה חוזרת?


2.הייתן צריכות באמת התאמה מחודשת?


3.האם לוקחים את אותו הסכום כמו בפגישה הראשונה?

תודה לעונות !!

אני ירדתי ועליתי הרבה יותר112233445566

לא הלכתי להתאמה חוזרת (לא לוקחת אחריות כמובן)

כן אני מוודאת כל פעם שאני מכניסה את הדיאםרגמה שצוואר הרחם מכוסה ושהיא יציבה.

הלכתי לפגישת התאמה אחרי לידה, זה היה זול יותר כי התאמה ראשונה עשיתי אצל מישיהי שעושה ב2 פגישות,

תכלס לעתיד יכול להיות שלא אלך. היא בדקה מה שאני בודקת בעצמי כמעט (כן עברה גם על כל ההיקף ואני לא מצליחה לעבור ממש על הכל) ולא כמו המתאמת הראשונה שלי שממש עשתה התאמה הרבה יותר מקיפה.

עונהרק לרגע9

1. לא

2. לא יודעת, אבל אחרי לידות תמיד ביקשתי מהרופאה שתבדוק אם זה עדיין מתאים ואף פעם לא השתנתה במידה למרות שעליתי וירדתי הרבה במהלך השנים

3. אף פעם לא הלכתי למתאמת שעלתה כסף, רק רופאה בקופה.

כל רופאת נשים יכולה להתאים?עם ישראל חי🇮🇱
אני אגב מצאתי היום מתאמת שהיא גם פיזיותרפיסטיתפרח חדש

לרצפת האגן ודרך כללית מושלם אפשר לקבל החזר

היא מהרצליה

אם מעניין אותך תכתבי לי באישי

עונהאוהבת את השבת

לא הלכתי


לוקחים סכום מופחת


תלכי על מיינקס, זו דיאפרגמה טובה בפער מהאחרות

אמרה לי את זה המתאמת והרגשתי בעצמי


תקשיבי זה נשמע סכום עהק אבל לרוב זו השקעה חד פעמית

ושווה את ההשקעה בגוף כדי להיות בלי הורמונים...

עונהאפונה

אבל אל תלמדי ממני

1. לא

התאמתי לראשונה לפני 9 שנים ו4 לידות, מאז לא התאמתי שוב. משתמשת באותה דיאפרגמה.

3. בטוח שלא.

ואווועם ישראל חי🇮🇱
ולא נקלטת עם זה להריון ?
נקלטתי אבלאפונה

לא בגלל הדיאפרגמה.

מותק של ילדים, אגב.

רק רוצה להגיד^כיסופים^

שאני פה בזכות זה שאמא שלי לא הלכה להתאים😅

אז אם זה לא בתכנון שלך כרגע הייתי ממליצה לך בחום להתאים שוב ליתר בטחון


ותודה להוריי שהביאוני עד הלום😂

🤣🤣🤣עם ישראל חי🇮🇱אחרונה
אנחנו רוצים לגוון בשבתותבכינוי אחר

בשבתות יוצא שאנחנו מתארחים רק אצל ההורים שלי, בערך פעם בחודש.

להורים של בעלי פחות מתאים לארח.

נמאס לנו להיות הרבה בבית,

אז חשבתי על כיוון לפנות לבני דודים שלי או של בעלי ולשאול אם אפשר להתארח שבת ואנחנו נכין גם חלק מהאוכל.

ביום יום אנחנו לא בקשר,

אז מתלבטת אם שייך. (רק ל2 משפחות לא עכשו לפנות לכל הבנים דודים..)

וגם אם יש לכן רעיונות לשבת הצימר או בית הארחה שמתאים עם ילדים גם אשמח לשמוע.

אנחנו עם 4 ילדים 

מה עםנעמי28
להתחיל להזמין אליכם קודם?
אצלנו זה קצת יותר מסובךבכינוי אחר
כי לא בטוחה שנמצא דירה לארח ואצלנו בבית אין מקום
תזמיני אותם בכלליותחילזון 123

ובשבת שכן תהיה דירה רלוונטית תזמיני אותם

 

מניחה שבהמשך הם גם יזמינו אתכם

הבעיה שמאוד מלחיץ אותי לארחבכינוי אחר

בעיקר מבחינת הבישולים, השאלה אם מתאים לבקש שחלק הם יכינו וחלק אנחנו?

ומבחינת להזמין זה לא נשמע מוזר שפתאום אנחנו מזמינים אחרי שהרבה זמן לא היינו בקשר?

למה מוזר?חילזון 123
לא הייתם בקשר ועכשיו אתם רוצים לחדש את הקשר.

זה יותר מוזר להזמין את עצמכם אליהם אם לא הייתם בקשר לא?

גם לי נשמע מוזר להזמין את עצמכםנחת-רוח

אם הקשר נורא זורם וקרוב ואת מכירה אותם ככאלה שיזרמו על זה -אז זה מעולה


אבל ככה האמת נשמע לי מאוד מוזר

ואולי גם מסבך

כי לרובנו לא קל לסרב..

ולארח משפחה לשבת שלמה גם אם תעזרי קצת בבישול זה עדיין טרחה..למצוא מקום לינה.לארגן את הבית לבשל דברים שברגיל לא תכננת.ובעיקר שבת שלמה אין שקט או פרטיות ולא לכולם זה תמיד זורם


זה לגמרי סבבה כשיש כבר קשר כזה ומכירים


כשרוצים לייצר קשר

היתי מזמינה אלי

את כולנו עלול להלחיץ לארח אז לא הגיוני להפיל עליהם

או יוזמת מפגש בימי חול

בחגים ,בחופשים


נראה לי יותר הגיוני להזמין קודםאורוש3

ואז לקוות שיזמינו בהמשך.

פחות לבקש להתארח...

כמו שיש דברים שמלחיצים אותך (אני ממש מבינה אני גם ככה) אז יכול להיות שגם להם לא מתאים...

לקחת בחשבון מקום לינהאמאשוני

להתארח עם 4 ילדים יכול להיות טרחה גדולה לא רק בקשר לאוכל, אלא אם יש להם מקום שאתם יכולים לישון.

אולי תנסו להזמין שכנים?

נראה לי הכי מציאותי כי לארח ארוחה זה לא דומה לאירוח של שבת שלמה.

תנסו גם החלפת בתים (סאבלט)


רעיונות נוספים לגיוון:

לגוון ארוחות חלבי/ פרווה/ בשרי


(בערב שבת אפשר להכין מרק פרווה ודגים עם סלטים, ומנה אחרונה חלבית)


לגוון לפעמים קידוש בבוקר ואז ארוחה מלאה בשרית

לפעמים ישר בשרי ואז סעודש חלבי מפנק יותר.


לגוון במשחקים, להזמין חברים של הילדים/ לשלוח לחברים

תנועות נוער אם הם בגיל


מה עם אחים שלך/ של בעלך? יש לכם סבא וסבתא?

נראה לי יותר שייך מאשר בני דודים, אלא אם אין לכם הרבה אחים אז בטח הבני דודים בקשר קרוב יחסית.

עם האחיםבכינוי אחר
של בעלי פחות מתחברת לסגנון והאחים שלי עוד לא ניסנו, הם עם ילד אחד, שניים אז מתלבטת אם זה יתאים 
אם אין לך קשר איתם זה יכול להיות מביך, לא?זמינה
או שזו תקשורת לגיטימית במשפחה שלכם?

כן יכול להיות, סתם חשבתי שזו יכולה להיותבכינוי אחר

אופציה כדי ליצור איתם קשר,

אבל יכול להיות שזה פחות שייך

לשעתי כדאי להתחיל בלהזמין בעצמך אלייךהמקורית

לבקש להתארח נשמע לי פחות מתאים לפעם ראשונה עם 4 ילדים האמת.. וגם בכלל עם לינה

אולי אפשר לפני כן ליצור מםגשים באמצע שבוע כדי לראות אם אתם מתחברים בכלל

בעיני זה קצת מוזר לשאול סתם ככה פתאום אם אפשרקופצת רגע
להתארח אצלם.

אם הייתה איזו סיבה הגיונית (נניח אתם מוזמנים לשבת שבע ברכות בסביבה ורק מחפשים מקום לינה) זה היה נראה לי יותר מתאים.


מה לגבי לנסות למצוא משפחות בסביבתכם שמתאים להיפגש לארוחה בשבת? 

זו גם יכולה להיות אופציהבכינוי אחר

אבל השאלה אם מקובל להתחלק באוכל?

כי אם אני מזמינה אלי מלחיץ אותי להכין כמויות של אוכל ואם מתחלקים 2 המשפחות אז זה יותר קל

לדעתי לא כככורסא ירוקה

אם מישהו מגיע מקרוב אז הגיוני להתחלק באוכל אבל מישהו שמגיע מנסיעה לא הייתי מצפה/מבקשת שיביאו אוכל. גם התארגנות לבוא לשבת זה בפני עצמו הרבה התעסקות לפני ואחרי.

אבל אתם כבר עם 4 ילדים, בעיניי זה יכול להיות נקודת זמן טובה ליצר לכם ביחד משפחתי בלי אנשים חיצוניים. שבתות בבית יכולות להיות גם טובות.. 

אצלנו מקובל..טארקו

להציע לחברים לאכול יחד

ואז מחליטים איפה יותר נוח(אצלנו או אצלם) ומה מכינים כזה או איך מתחלקים

זה לא ממש לארח רשמי כזה אלא יותר זורם כייפי.. 

אבל באמת לא אם מגיעים מרחוקטארקו
זו האופציה הכי רלוונטית בעיניהבוקר יעלה

אבל למה כמויות של אוכל?

אפשר לבקש להכין מנה או קינוח. להתחלק לגמרי, פחות מקובל אצלנו.. 

נראה לי את מדמיינת משהו מוגזם מדינחת-רוח

להכין כמות זה לא כמו שזה נשמע

אם לא מגזימים בלעשות רושם


פשוט

להכין דברים שקל להכין בכמות


נגידלא דברים של אחד אחד בהכנה ..כמו קציצות טיגונים וכו


אבל נגיד להכניס לתנור 2 -3 מגשי עוף זה לא יותר עבודה

להכין אורז או קוסקוס בכמות זה אותה העבודה

לשים מגש גדול של תפו''א בתנור כנ''ל

ותמיד אפשר לקנות שעועית ירוקה -ברוקולי-כרובית- כתוספת פשוטה

חזה עוף קל להכין מוקפצים

וכדומה


לא תמיד צריך כמויות ענק

ואומרת את זה כמשפחה גדולה


ולא צריך לעשות כדי להרשים.בפשטות...לשדר פשוט כיף להפגש וזאת המטרה


אם את מזמינה לארוחה אחת לא חושבת שנעים לבקש להתחלק

אם היא תציע אז סבבה

אבל מקובל שמי שמזמין לארוחה זה כי סבבה לו לארח

ובעיני כדאי קצת לפתח מיומנות כזאתבחיים..כי זה כיף לארח ולהפגש עם אנשים..וזה נטו להתיידד עם הסיטואציה ולא להתרגש ממנה יותר מדי..


ולגבי שבתות בבית- למה בעצם זה משעמם? אולי אפשר לחשוב איך אתם ממלאים את השבת בהתרחשות שטובה לכם?

נכון עם ילדים שבת היא גם אתגר והשקעה

אבל אפשר לייצר אוירה מתוקה ושמחה ברגעים מסוימים

ולייצר יחד הוויי של בית


וכמובן לא סותר שכיף לגוון ולהפגש עם אנשים


פשוט בעיני הדרך היא להזמין

לא לבקש שיזמינו..זה יכל להיות כשיש הדדיות וקשר קיים בעיני


או להרים טלפון לחברה שגרה לידך ומרגישה במח.. ולומר וואי בא לנו לאכול יחד אתכם השבת בסעודה בבוקר בא לכם שנאכל יחד אצלינו או אצליכם? ושכל אחד יביא איתו אפילו את האוכל ונעשה משהו כזה בזרימה בלי שאף אחת תצטרך לטרוח..


לדעתי זה לא שייך, במיוחד שיש לכם 4 ילדיםרוני 1234
אפשר לארח משפחה מהיישוב/שכונה שלכם לארוחה אחת ואז זה פחות כבד מאירוח של שבת שלמה.
2 דבריםשלומית.

קודם כל לגבי אחים שלך: מרגיש לי הכי בסיסי להתחיל מלהזמין אותם. מה זה משנה כמה ילדים יש להם? או אם הם רווקים בכלל? הכי משמעותי לדעתי קודם כל קשר עם אחים. וחושבת שכן שווה גם לפתוח את הראש לכיוון אחים של בעלך. כמובן לא מכירה את ההקשר המשפחתי אבל אולי זה כן אופציה אפילו אם הם קצת שונים וכרגע לא זורם.

לגבי הבני דודים מצטרפת לקודמותיי שאמרו שזה לא כ"כ יפה להזמין את עצמכם. לגבי מקום לינה, אולי יש באזור שלכם משפחות שנוסעות לשבת ומוכנות שישנו בבית שלהם? אצלינו זה מאוד מקובל.

באמת יש משהו מלחיץ בלארח אבל שווה לקפוץ למים... גם פעם ב3 חודשים נגיד לארח זה כבר מגוון.

דווקא לגבי לבקש מאורחים להביא חלק מהאוכל בעיניי זה סבבה לגמרי. לא חצי- חצי אבל משהו אחד או שניים שיעזור לך, לגמרי לגיטימי בעיניי 

עונהאורוש3

כבר עניתי בגוף השרשור שפחות מתאים בעיני הרעיון לבקש להתארח אצל בני דודים, אבל רוצה להעלות לך רעיונות יותר קלים ליישום:

כמו שהציעו להזמין לארוחה. כי ארוחה אחת זה פחות מאיים מבחינת בישולים. אנחנו כן לפעמים עושים עם חברים ארוחות משותפות ומתחלקים ממש באוכל. אבל זה רק עם חברים ממש טובים שמחליטים כזה שישי בצהריים להצטרף וכל אחד מביא את שלו. זה קצת שאלה של דינמיקה. אבל בכל מקרה ארוחה אחת זה יותר קליל מאוכל לשבת ארוכה פלוס מקום לינה.

אפשר להתחיל מלהזמין חברים לקידוש אחרי התפילה אם את מרגישה שיותר קל לך. ואז זה להכין עוגה, עוגיות. לחתוך פירות בשבת ולהכין קפה. וזה קליל וזורם. דרגה מעל- להזמין לסעודה שלישית. ואז להכין ביצים להוציא טונה ולחתוך סלט ירקות. ומבחינת הכנה ממש אז נגיד משהו אחד כמו לזניה או פשטידה.

מתחברת למה שאמשוני הציעה על ארוחות זורמות משתנות. אנחנו ממש עושים ככה שבא לנו גיוונים. לצאת לגני שעשועים משתנים גם מגוון. אפשר גם לתאם שעה עם חברים.

אם את אוהבת להשקיע ויש לך אנרגיה אפשר לעשות שבת לפי נושא, קישוטים וקינוחים בהשראת הפרשה, העונה, החג בחודש.

משחק קופסא משפחתי חדש.

ספרים מספריה לגוון בהקראה או בקריאה, תלוי בגילאים. אם הן גדולים אולי לקנות ספר שמתאים לגיל וללמוד ממנו יחד. יש פניני הלכה ילדים שזורם למשל מגיל יחסית צעיר.

לעשות שבת של פתיחת אלבומים, ממש כיף ומגבש. עוברים על החיים שלהם כזה, הם ממש אוהבים. אפשר גם מזכרות אם יש לכם מהילדות שלכם.

אולי יש בת דודה או אחינית צעירה לא נשואה? אם יש מישהי זורמת שווה להזמין. זה ברמה של לתת מזרון לישון וממש יכול לגוון אווירה.

אפשר לצאת לשבת מדי פעם. נגיד גיסתי כמה פעמים לקחה אייר בי אנד בי בירושלים לשבת, הביאה הרבה חד''פ וקנתה בשישי שם באיזה קייטרינג או מקום שמוכר לשבת. זה כן מאמץ והוצאה אבל מאוד כיף ומגוון.

תודה, מה זה מה שכתבת בסוףבכינוי אחר
אייר בי אנד? נשמע מעניין
זה אפליקציה שמגיעים דרכה לדירות אירוחאוהבת את השבת

של אנשים פרטיים

יש שם מגוון אפשרויות גם מבחינת המחיר גם מבחינת הרמה וגם מבחינת מיקומים...

לא הייתי מציעה להתארח..שירה_11
קודם יוצרת קשר ושיח מציעה להתארח לפחות בימי חול
ננעל לבקשת הפותחתבארץ אהבתיאחרונה
המלצה לאיפה לעשות מי שפירתותית11

לצערי יצא לי תוצאות לא תקינות בסקר שליש ראשון

וצריכה לעשות מי שפיר

אשמח להמלצות על רופא או רופאה מקצועיים מאוד ונעימים וסבלניים.

ואשמח גם לשמוע כמה זה כןאב

אני ממש חוששת 

באיזה אזור?כורסא ירוקה

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

תודה!תותית11

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

ד"ר שי פורת בעין כרםאפונה

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

תודה לךתותית11
מה מרגישים? 🫣
דקירה בבטןאפונהאחרונה
לניאדואנונימית בהו"ל

עשיתי שם לא מזמן

קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.

ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:

ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה

ד"ר יעל פסטרנק

שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים

על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.


בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן

מבחינת כאבאנונימית בהו"ל

זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.

עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.

הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)

ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל. 

ואי תודה רבה לך עזרת לי ממשתותית11
בשמחה!אנונימית בהו"ל

ובהצלחה!

מבינה אותך ממש, על כל החששות


אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.

אז למה גם ניפט?תותית11
כאילו אם התוצאה של מי שפיר היא ודאית? 
ניפט אפשר לעשות מוקדם יותרכורסא ירוקה
אז לא צריך לחכות המון שבועות למי שפיר בחוסר ודאות מוחלט אלא עם איזשהו כיוון
כי מי שפיראנונימית בהו"ל

אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)

וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות

רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.

למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.

אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.

אני בשבוע 16תותית11

ואעשה השבוע חלבון עוברי..

תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?

לנואנונימית בהו"ל

אמרו 3-4 שבועות

אבלאנונימית בהו"ל

אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.

את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)

לניאדו חזרו אליי תוך יום

אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות

עשיתי כמה פעמיםמתיכון ועד מעון

עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור

לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.

ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.

החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה

תודה על ההמלצה!תותית11

אני באמת ממש חוששת.

החשש מאוד מובןמתיכון ועד מעון
שולחת לך חיבוק, ובאמת אם יש עוד משהו שאפשר לעזור, אשמח מאוד!
ילודה וייסורי מצפוןפילה

הקדמה. בת שלי רבה עם ילדה ממשפחה ענקית. גדולים שם כבר נשואים . אבל כמה בינוניות עוברות גיל ההתבגרות קשה. ואני לא חושבת שזה בגלל גודל המשפחה. העניין הוא שבת שלי כל פעם אומרת - אם לא יודעים לחנך , למה להביא 15 ילדים?

מאוד צורם לי. אין לי 15 ילדים כמובן וכנראה כבר לא יהיה אבל עדיין ממוצע במשפחה דתית זה שבע ולנו יש יותר.

וכל הזמן אני מרגישה סוג של ביקורת סמויה . וגם מתבגרים סוג של מנצלים את הנקודה המספרים שלהם יהיו רק שישה ילדים וכמה הם מסכנים. שאובייקטיבית לא נכון. אני עזרתי בבית לא פחות מהם והיינו רק שניים. אותו דבר בעלי.

גם יחס מהשכנים. עכשיו כבר פחות כי רובם בגיל ההתבגרות. אבל פעם כשהין לי הרבה קטנים, כל פעם שאיזה ילד מהבניין או בניין ליד הרעיש , באו אלי כי ידעו שיש לי הרבה ילדים. גם אם ילד בכלל היה בצבע אחר , חילוני , לא יודעת מה. כאילו הנחת יסוד כזאת שאם ילדים בלי השגחה אז הם באים ממשפחה גדולה ולא שומרים עליהם.

אם 2 ילדים של שכנה חילונית יצאו לבד , אף אחד לא יגיד למה היא ילדה כל כך הרבה ילדים ולא שומרת עליהם. סתם יגידו שהיא לא אחראית .

גם מבחינה כלכלית. אם הורים לקצת ילדים לא נותנים משהו, אז זה נחשב חינוך לפשטות . אם הורים להרבה ילדים , אז זה בגלל שהם עניים ומסכנים הילדים.

כתבת פה בעצם שני נושאיםמתואמת

אחד - היחס של הילדים שלך למשפחות ברוכות ילדים,

השני - היחס של הסביבה למשפחות ברוכות ילדים.


בקשר לעניין השני אין הרבה מה לעשות... אולי רק אם משנים מקום מגורים. (אנחנו גרים בשכונה שבה רוב המשפחות ברוכות ילדים. אנחנו ספציפית גרים בבניין שבו שאר המשפחות מבוגרות יותר ועם פחות ילדים, ובכל זאת אף פעם אין תלונות על הילדים שלנו, פשוט כי זה המקובל פה בסביבה... וגם כי הם שכנים טובים ומתחשבים ב"ה. היו להם רק בקשות ספציפיות וצודקות).


בקשר לעניין הראשון - האם כל הילדים שלך חושבים כך?

יכולה לומר שאני גדלתי במשפחה ברוכה, ותמיד רציתי גם שיהיה לי כך, ואילו האחות שאחריי לא אהבה את זה ותמיד אמרה שלה לא יהיו הרבה ילדים... אז זה לגמרי תלוי באופי, לא ביכולת החינוך של ההורים.

(הילדים שלי בגדול עוד לא לגמרי הביעו רצון ספציפי. כן נראה שטבעי להם שגם להם יהיו משפחות גדולות - שוב, כנראה מכיוון שזה מה שהם מכירים. אמנם יש קרובי משפחה בסגנונות אחרים, אבל עדיין סביבת המגורים משפיעה יותר, כך נראה לי. וכמובן, יש לי עדיין גם ילדים צעירים, אין לדעת מה יחשבו בהמשך)

עונהפילה

לא כל הילדים שלי חושבים ככה. וגם כאלה שכן , יחס שלהם משתנה כל הזמן. לפעמים זו דרך שלהם למרוד . או לסחוט משהו. הם טובים בסחיטה רגשית.

לי אישית לא משנה אם יהיה להם ארבעה ילדים או עשרה , העיקר שיהיו בריאים. 

אם ככה אז הכול בסדר...מתואמת

אולי תנסי להראות להם שזה לא מפעיל אותך - תאמרי להם בדיוק מה שכתבת פה, שאת מתפללת לנכדים בריאים ולא משנה מה יהיה מספרם.

ומן הסתם הם עוד יגיעו לדעתם האמיתית כשיהיו מבוגרים...

לי זה נשמע כמואפונה
"ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם"
קודם כל עם השורה האחרונה הכי הזדהיתי.ממתקיתאחרונה

אנחנו גם מעל הממוצע ב"ה
גם מרגישה עיניים כזה בגינה, בבניין...
כל דבר משליכים על זה שאנחנו הרבה ואין תשומת לב לכל ילד.

עם בגדים זה הכי בולט, גם בקרב המשפחה שלי המורחבת.
והאמת? שיחשבו, לא אתחיל לחשוב מה כל אחד חושב.
נכון אני לא יכולה לקחת את הבת ב א' לחוג כי יש לי עוד ילדים, אז היא הולכת לבד ורק עוברת חנייה
ולא יכולה ללכת לסדנאת אימהות של הבן הגדול, כי יש במקביל אסיפת הורים אז אבא הולך לבד וכו...
זה המצב.
 

אולי יעניין אותך